|
פעילות
דרושים לאנונימוס
הפגנה בתל-אביב
 ביום ו',
2.3.2012, בשעה 11:30, תתקיים בתל-אביב הפגנה נגד חוות מזור, המרביעה קופים
בשבי במטרה לשלוח אותם לניסויים אכזריים בחו"ל. המפגינים דורשים מהשר להגנת
הסביבה, גלעד ארדן, לסגור את העסק ולהפסיק את הסחר בקופים בישראל
לאלתר. פרטים נוספים בדף הפייסבוק של
האירוע.
קורס בכרמיאל
חקלאות מודרנית בשירי ילדים
 מתנדב מצפון הארץ הציע
לעדכן את שירי הילדים המוכרים לכאלה שיתאימו יותר לתקופתנו, והמשקפים את מה
שעובר על בעלי-החיים בחקלאות תעשייתית. את התמונות ניתן לראות ב דף
הפייסבוק של אנונימוס.
דווחו על פגיעה בחיות במשקים!
 שמעתם על מתקן
חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים
במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון?
דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות
באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח.
דוכני הסברהטבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל
02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
ההסכם האירופי-ישראלי
ישראל
מתחייבת בפני האיחוד האירופי לקדם רווחת בעלי-חיים
אריאל צבל
בתחילת פברואר 2006 השיקו האיחוד האירופי וישראל פרויקט משותף
במימון אירופי, שאחת ממטרותיו היא התאמת סטנדרט "רווחת בעלי-החיים" הנהוג
בישראל לסטנדרט האירופי, לקראת הרחבת הסחר במוצרים מן החי מישראל.
הפרויקט כולו נועד לקדם ניצול נרחב של חיות, אולם הוא עשוי אגב כך לתרום
למיתון כמה מהשיטות החקלאיות האכזריות ביותר שנהוגות בארץ.
רווחת בעל-חיים: ההיבט הכלכלי
האיחוד
האירופי מחוקק חוקים לרווחת בעלי-חיים מאז 1974. אף על-פי שחוקים אלה נועדו
להקל רק במידה מוגבלת על סבלן של חלק מהחיות המנוצלות בידי בני-אדם, הם החוקים המקיפים ביותר שיש
מסוגם. האיחוד האירופי משקיע בהפצת ערכיו בעולם, ובכלל זה ערכים של רווחת
בעלי-חיים, ומדיניותו הבינלאומית בתחום זה נובעת במידה רבה גם משיקולים
כלכליים. במסמך שהפיקה לאחרונה הנציבות האירופית בנושא "אסטרטגיית האיחוד
האירופי להגנה על רווחת בעלי-חיים 2015-2012," נכתב:
"לפי הערכת מדיניות רווחת בעלי-חיים של האיחוד האירופי, סטנדרטי
הרווחה הטילו הוצאות נוספות על מגזרי משק-החי והניסויים, בערך משוער של
כ-2% מהערך הכולל של מגזרים אלה. עד כה, אין כל עדות לכך שהדבר איים על
קיימותם הכלכלית. עם זאת, יש לנצל כל הזדמנות לבטא במונחים כלכליים את הערך
שנוסף [למוצרים מן החי] עקב מדיניות רווחת בעלי-חיים, כדי לקדם את
התחרותיות של חקלאות האיחוד האירופי, ובכלל זה חקלאים
קטנים."
משיקולים כלכליים, הנציבות האירופית מבקשת אפוא למנוע ייבוא מוצרים
זולים מן החי, שמחירם הנמוך נובע מסטנדרט רווחה נמוך יותר מהמותר באירופה
(למשל, ביצים מכלובי סוללה).
דרך אחת להתמודד עם הבעיה היא סימון המוצרים בהתאם לסטנדרט הרווחה; שיטה זו
מצויה בשימוש חלקי, ויעילותה מוגבלת ותלויה בתגובת הצרכנים. דרך נוספת היא
איסור על ייבוא מוצרים מסטנדרט רווחה נמוך, אולם איסור כזה מתנגש לכאורה
בהסכמי סחר חופשי. שיטה שלישית היא הפעלת לחץ על המדינות החוץ-אירופיות
להעלות את סטנדרט רווחת בעלי-החיים שלהן לרמה האירופית. 
תרנגולות בכלובי סוללה, שנאסרו לשימוש באיחוד האירופי: אם
האיחוד מעוניין למנוע "תחרות בלתי הוגנת"
עם הלולנים שלו ו"להגן" על צרכני
הביצים שלו, עליו לדרוש את התאמת תעשיית הביצים הישראלית לסטנדרט
האירופי.
(צולם בכפר הנוער שפיה, 2009)
המקרה הטורקי
השיטה השלישית מיושמת במידת
ההצלחה הגדולה ביותר בתוך אירופה. 10 המדינות שהצטרפו לאיחוד
ב-2004 ושתי האחרונות שהצטרפו ב-2007, נאלצו לאמץ חקיקה מתקדמת יותר לרווחת
בעלי-חיים מזו שהייתה בהן. גם במדינות המעוניינות להצטרף לאיחוד, נדרש שדרוג
של החקיקה לרווחת בעלי-חיים. ב-2004 התקבל בטורקיה חוק מפורט למדי לרווחת
בעלי-חיים, זמן קצר לפני שפתחה טורקיה בניסיונות רשמיים להתקבל לאיחוד. החוק
הטורקי אמנם אינו דומה לחקיקה של האיחוד האירופי; זהו יותר חוק נגד
התאכזרות לחיות ופחות חוק רווחת בעלי-חיים, וחסרים בו ההבנה של הבעיות
המיוחדות לחקלאות התעשייתית והוראות ספציפיות ביחס לתעשיות בעלי-החיים. עם
זאת, הוא כולל רשימת עקרונות מתקדמים למדי (כגון הצהרה מפורשת על זכות החיים
של בעלי-חיים) וכמה הוראות ספציפיות מתקדמות (כגון איסור מפורש על האכלת
בעלי-חיים בכפייה).
רמת האכיפה של החוק הטורקי נמוכה, והאיחוד האירופי מפגין מעורבות במצב
שם, החל במימון עיקורי כלבים בטורקיה (בעקבות הרג כלבים המוני ובלתי חוקי)
וכלה בלחצים שמפעילה לאחרונה קואליציית ארגוני רווחת בעלי-חיים אירופית
להפסיק את המשלוחים החיים לטורקיה עקב תנאי ההובלה הקשים והבלתי
חוקיים.
"שכנות" והתקדים האוקראיני
דרך משמעותית
שבה מפיץ האיחוד האירופי את גישתו לרווחת בעלי-חיים היא "מדיניות השכנות
האירופית." המדובר בתוכנית שגובשה בשנת 2004, והיא כוללת הסכמים נפרדים עם 16
מדינות סמוכות לאירופה: 3 מדינות צמודות במזרח, 3 בקווקז, והשאר מדרום וממזרח
לים התיכון, וביניהן ישראל. לפי הנציבות האירופית, התוכנית "מציעה לשכנינו
מערכת-יחסים מועדפת, המושתתת על מחויבות הדדית לערכים משותפים;" אולם מכיוון
שכל מערכת-יחסים כזו נקבעת בין האיחוד הענק לבין מדינות בודדות, הקשר אינו
סימטרי. כאשר האיחוד האירופי מחליט להכניס את נושא רווחת בעלי-החיים להסכמים,
משמעות הדבר היא אפוא שדרוג החקיקה בתחום זה במדינות השכנות.
האיחוד האירופי מצניע את נושא רווחת בעלי-החיים בין שלל נושאים אחרים
המופיעים בהסכמים עם המדינות השכנות. במסמך על התוכניות לשנים 2015-2012,
שהוזכר לעיל, מצוין שהנושא נכלל בהסכמי סחר דו-צדדיים עם מדינות חיצוניות,
ושמספר הסכמי הסחר שיש בהם התייחסות לרווחת בעלי-חיים הוכפל בשנת 2011. אולם
הנתונים המתפרסמים על כך דלים למדי, עדות להשקעה מעטה בתחום זה.
אוקראינה – אולי המדינה החשובה ביותר לאיחוד מבין "השכנות", חתמה
בפברואר 2005 על "תוכנית פעולה", הכוללת התקרבות הדרגתית שלה לסטנדרט האירופי
בנושא רווחת בעלי-חיים. ההתקרבות כוללת תוכנית המשלבת חקיקה ויישום,
שאוקראינה נועדה להגיש תוך שלושה חודשים בלבד. ביוני 2011 הסתיים פרויקט נוסף
("פרויקט תאומות") שנועד לקרב שיטות אוקראיניות לסטנדרט האירופי, והפעם נכללו
בו הליכים שנועדו למזער את סבלן של החיות במשחטות (תוך התאמה לחוק האירופי:
Council Directive 93/119/EC). האוקראינים פיתחו והחלו לבצע בתקופה זו
תוכניות הכשרה בתחום רווחת בעלי-החיים עבור מפקחים ועבור וטרינרים רשותיים.
נושא רווחת בעלי-החיים באוקראינה מחובר לשורה של נושאים אחרים: בטיחות מזון
לבני-אדם ולחיות, ובריאות בעלי-חיים. חלוקה זו הולמת את סיווג רווחת
בעלי-החיים באיחוד האירופי בתחום האחריות של הרשות האירופית לבטיחות המזון
(EFSA).
הובלת
תרנגולי הודו בכלובים נמוכים מאוד, חשופים וללא
מערכת אוורור: אם האיחוד האירופי מעוניין לייבא בשר עופות מישראל, עליו לבחון
את מגבלות התקנות שהותקנו בארץ. (צולם ליד לוד)
הסכם בין האיחוד האירופי לישראל
ישראל
והאיחוד האירופי קשורים בהסכמי סחר מזה שנים רבות, כולל שותפות ב"מדיניות
השכנויות האירופית" מאז 2005, והסכם להגברת הסחר במוצרים חקלאיים, שנכנס
לתוקף בינואר 2010. מאוחר יותר באותה שנה ערך משרד המזון והרפואה הווטרינרית
של האיחוד (FVO) ביקורת בישראל על שאריות מסוכנות וזיהומים במוצרים מן
החי, ללא התייחסות לרווחת בעלי-חיים.
הסכם חדש, שנקרא "פרויקט SIVIA" כ"פרויקט תאומות" של האיחוד האירופי,
הושק ב-6.2.2012 בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, במעמד מנהל השירותים
הווטרינריים, שרת החקלאות, ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל ושגריר איטליה.
לפי הודעת משרד החקלאות בישראל ומשלחת האיחוד האירופי לישראל,
"פרויקט SIVIA, המתמקד בשלושה תחומים עיקריים – מזון לבעלי-חיים,
בריאות בעלי-החיים ורווחת בעלי-החיים – שואף להתאים את תקני האיכות בישראל
לאלה הנהוגים באיחוד האירופי בתחום הפיקוח הווטרינרי המוסדי (מהלך הקרוי
"מהחווה ועד לצלחת"), וזאת באמצעות הרמוניזציה בנוהלי הביקורת הווטרינרית.
תוכנית העבודה בפרויקט כוללת גם הכשרה וסדנאות שיתקיימו בישראל ובאיטליה,
במטרה להתאים את מצב החקיקה ואת התקנות בישראל למקובל באירופה. התאמת נוהלי
בקרת האיכות בישראל לאלה הנהוגים באיחוד האירופי צפויה, בין השאר, גם לאפשר
הרחבה של ייצוא מוצרי בשר, עוף וחלב מישראל לשווקים בינלאומיים ולאיחוד
האירופי."
התאמת "תקני האיכות" לרווחת בעלי-חיים בישראל לתקנים האירופיים היא אפוא
את משלוש מטרותיו הראשיות של הפרויקט, אולם לא ברור עד כמה מתכוונים האירופים
להשקיע בכך. "הרמוניזציה בנוהלי הביקורת הווטרינרית" לא תועיל הרבה לקידום
רווחת בעלי-חיים תחת החקיקה הקיימת, והליכי ההכשרה המובטחים אינם כוללים יעדי
חקיקה מחייבים. כמו כן, הנציג האירופי אשר מונה לעבוד במשך שנה וחצי עם
השירותים הווטרינריים בישראל, אינו מתמחה ברווחת בעלי-חיים.
פתח לשיפורים בישראל
עם זאת, מסגרת פרויקט SIVIA מאפשרת, באופן עקרוני, קידום של
שינויים מרחיקי-לכת בישראל. באיחוד האירופי יש דירקטיבה כוללת על הגנת חיות
המנוצלות למטרות חקלאיות (Council Directive 98/58/EC) וכן דירקטיבות מפורטות
בנושאי הובלת בעלי-חיים, שחיטה, עגלים, חזירים, תרנגולות בתעשיית הביצים,
תרנגולים בתעשיית הבשר, חיות בניסויים וחיות בגני חיות. מבין כל אלה, בישראל
הותקנו תקנות מפורטות רק בעניין הובלת יונקים ועופות והחזקת עגלים, ונחקק חוק
בעניין ניסויים בחיות.
ספק עד כמה פעולות ישראליות בולטות, כגון ייבוא בקר וכבשים מאוסטרליה או
הדיפת חלופות לניסויים בבעלי-חיים, אכן עומדות בתקן האירופי. אולם אין
ספק, שהיעדר כל חקיקה שהיא בישראל בשאר התחומים יגרום, מנקודת מבט אירופית,
תחרות בלתי הוגנת עם החקלאים של האיחוד. מובן מאליו שייצוא ביצים מכלובי
סוללה מישראל לאיחוד האירופי אינו עומד בקריטריון זה, וגם לא ייצוא מוצרי
בשר, ובמיוחד בשר עופות – שמשרד החקלאות הישראלי אף לא החל בעבודה
על תקנות לתנאי החזקתם. בישראל גם אין מקבילה תחיקתית לדירקטיבה בעניין שחיטה
(מעבר לדרישה האירופית להמם חיות לפני שחיטתן, שכמובן לא תתקבל בישראל,
הדירקטיבה כוללת גם הוראות למזעור סבלן של החיות לפני השחיטה – ואלה
רלוונטיות ללא ספק גם לשחיטה הפולחנית). למעשה, גם ייצוא מוצרים מן החי
שהחקיקה האירופית הספציפית לגביהם מתעכבת, כגון מוצרי חלב, ייצור תחרות בלתי
הוגנת מנקודת מבט אירופית, כי הפרות האירופיות מוגנות על-ידי דירקטיבה כללית,
שאין לה מקבילה בישראל.
תרנגולי בית ממתינים לשחיטה בצפיפות קיצונית: דירקטיבת
האיחוד האירופי בעניין שחיטת בעלי-חיים מחייבת, בין השאר, מזעור הסבל בהמתנה
לשחיטה. (צולם בבאר טוביה, 2003)
מעבר להגנה על החיות עצמן, האירופים אמורים להגן על הצרכנים שלהם מפני
ייבוא מוצרים מן החי לפי השיטות הנהוגות בישראל. לכן רווחת בעלי-החיים נמצאת
בטיפול "הרשות האירופית לבטיחות המזון" – גוף שנועד להגן על הצרכנים – ולא
ברשות שמייצגת את התעשיות החקלאיות. סקר אירוברומטר משנת 2010 על "סיכונים
הקשורים במזון" הראה שהאירופים רואים ברמת רווחה נמוכה "סיכון" משמעותי,
ובפינלנד, שבדיה ובריטניה זהו אף ה"סיכון" המרכזי בעיני הצרכנים – חשוב יותר
מרעילות, מאי-טריות, או משאריות חומרי הדברה ואנטיביוטיקה במזון. לאירופים
האוכלים מוצרים מן החי יש אפוא אינטרס למנוע ייבוא מוצרים מישראל כל עוד
החקיקה לרווחת בעלי-חיים מוזנחת כאן.
המפתח למיתון
כמה מצורות הפגיעה האכזריות ביותר בחיות בישראל נמצא כיום בידי שותף הסחר
הגדול ביותר שלה, האיחוד האירופי. משלחת האיחוד האירופי לישראל עדיין לא שמעה
מישראלים על הצורך לשים דגש משמעותי על רווחת בעלי-חיים, והרשות האירופית
לבטיחות מזון עדיין לא קיבלה מסר דומה מתוך אירופה. לחץ ציבורי מבית ומחוץ
עשוי להניע את התהליך המסורבל, שבסופו חיות בארץ יסבלו מעט פחות.
חדשות
 mynet (ישובי הנגב)
עונש על התעללות. בכתבה " התעללת
בסוס? לא תזכה להקלה בעונש" (16.2.2012) מדווח עודד בר מאיר על דחיית
ערעור על קנס כספי בסך 25 אלף ש"ח, שהוטל על אדם שהתעלל בסוס. בית-המשפט
המחוזי בבאר-שבע דחה את הערעור בטענה שהקנס אינו מהווה עונש חמור.
 וואלה! דריסה.
הכתבה " הנתונים
העצובים: היכן נדרסים הכי הרבה בעלי-חיים?" (14.2.2012) מדווחת על 4,842
בעלי-חיים שנדרסו בכבישי ישראל בשלוש השנים האחרונות, על-פי נתוני רשות הטבע
והגנים. הכתבה מציינת כי "ברשות אומרים כי הפתרון לבעיה הוא בהקמת
מעברים אקולוגיים בטוחים לבעלי-החיים. מחקרים הוכיחו כי במקרים רבים, במקומות
שבהם בעלי-החיים התרגלו להשתמש במעברים אלו, הופחתו מקרי המוות בעשרות
אחוזים."
nrg מעריב הברחת "דגי נוי". בכתבה
" נתפסו בנתב"ג:
דגי תנין טורפים האסורים לייבוא" (12.2.12) מדווחת דליה מזורי על תפיסת
משלוח של דגי תנין, שאסור להכניסם לישראל מחשש שיגיעו לטבע
וישמידו אוכלוסיות דגים מקומיות. על כל חשד לעבירה בתחום הדיג ניתן
לדווח 24 שעות ביממה ל"טלדג" במשרד החקלאות, בטלפון 073-2211133.
 ynet
זיהום הים. בכתבה " דו"ח: זיהום
הים נמשך, המדינה עומדת מנגד" (13.2.2012) מדווח צבי לביא על דו"ח "מצב
הים" של עמותת צלול, הקובע כי "רשויות המדינה כשלו גם ב-2011 בהגנה על הים
מפני זיהומים תוך שהן מעדיפות במקרים רבים את האינטרסים של המזהמים והיזמים
של מפעלי טיהור השפכים, ההתפלה ומחפשי הגז והנפט, על חשבון האינטרס הסביבתי
של כלל הציבור."
 ynet חילוץ יעל.
בכתבה " בדרך למעלה:
איך מצילים יעל שנפלה לבור עמוק?" (14.2.2012) מדווח ארז ארליכמן על
חילוץ יעל בוגרת על-ידי רשות הטבע והגנים, לאחר שנפלה לבור עמוק. ברשות
מזכירים כי היעלים ושאר חיות הבר נפגעים מזבל שמשאירים אחריהם מטיילים,
ובמיוחד משקיות.
מקורות נוספים
ynet אריות נכחדים. בטור " בשאגה
גדולה: מי יציל את האריות באפריקה?" (13.2.2012) סוקר ארז ארליכמן את סרט
הקולנוע התיעודי "האריות האחרונים" של נשיונל ג'יאוגרפיק, העוקב אחר חייהם של
האריות הנכחדים בטבע.
תזונה וצרכנות
 כלכליסט טבעונות.
בטור " 10
תחנות בדרך לטבעונות" (15.2.2012) ממליצה גלי וולוצסקי על 10 מסעדות,
סדנאות, ספרים ועוד, לטבעונים, לצמחונים ולמתעניינים.
 ynet
קציצות. בטור " יפות שבא
לבכות: 4 קציצות טבעוניות" (12.2.2012) מציעה עינה לקח מתכוני קציצות
כרוב ודלעת עם קמח חומוס, קציצות עדשים כתומות וסלק, קציצות אוקרה וגריסים עם
תרד בטעם גבינתי, וקציצות קוואקר וירקות.
ynet ממולאים.
בטור "כמו צמח בר:
ממולאים מעלי לשון הפר" (12.2.2012) מציע חוסאם עבאס מתכון לעלי לשון הפר
ממולאים אורז.
פינת התזונה
מרק דלעת
מרק דלעת (4 מנות)
3 כוסות קוביות דלעת, מאחד ממיני הדלעת המצויים בשוק, לבחירתך בצל
קצוץ
 גזר חתוך
לקוביות ראש סלרי חתוך לקוביות
כף ג'ינגר (זנגביל) טרי קצוץ
כף שמן זית
5 כוסות ציר ירקות (אפשר להשתמש במים)
מעט מלח
פלפל שחור
חצי כפית קינמון טחון
שמינית כפית אגוז מוסקט
רבע כוס חמאת אגוזי לוז (להלן)
הכנה
- מבשלים בשמן את הבצל, הגזר, הסלרי והג'ינגר, באש בינונית בערך 10
דקות.
- מוסיפים את קוביות הדלעת ומבשלים עוד 5 דקות.
- מוסיפים את הציר והתבלינים: מלח, פלפל, קינמון, אגוז מוסקט. מביאים
לרתיחה, מקטינים אש ומבשלים עוד 20 דקות, עד שהדלעת רכה.
- מורידים מהאש ומערבבים פנימה את חמאת האגוזים.
- מעבירים לבלנדר ומעבדים עד שהמרק חלק, טועמים ומתקנים תיבול.
- מגישים חם מאוד ומעטרים באגוזי לוז קלויים וגרוסים, עלי בצל ירוק ועלי
פטרוזיליה קצוצים.
חמאת אגוזי לוז: קולים מעט את האגוזים, הקליפה החומה תרד אז בקלות.
טוחנים חצי כוס אגוזים במטחנה, מעבירים לבלנדר ומעבדים עם מעט מים עד שמתקבלת
טחינה סמיכה.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
הקורס
"החברה הרב-מינית: אנשים,
אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם," בהנחיית אריאל צבל, ייפתח ביום א',
11.3.2012 במכללת אורט בראודה שבכרמיאל. הקורס יכלול 7 שיעורים כפולים.
וואלה! הצלת
דגים. בכתבה "
הארץ
בית-חולים. בכתבה "
nrg
מעריב התעללות בפרה. בכתבה "
הארץ לווייתנים.
בכתבה "