שלום, לפניך גיליון 607 (21.2.2013) פעילות חיתוך מקור: הטלת מום כאמצעי התמודדות עם ניקור בלולים חדשות נעליים ללא עור: זנגדי בברכה, צוות אנונימוס     הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעותכרטיס אשראי או באמצעי אחר  בואו להיות אוהדים שלנו בפייסבוק! אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | תגובות | אתר אנונימוס

פעילות

לפעול באנונימוס

אפליקציה לאיתור מנות טבעוניות

"Go Vegan": אפליקציה למכשירי אייפון ואנדרואיד, המאתרת מנות טבעוניות במסעדות, בטווח 5,000-250 מטר ממיקומו של המשתמש ברחבי הארץ. באפליקציה מידע על אלפי מנות, והיא זמינה להורדה או לשימוש דרך הדפדפן בכתובת http://www.go-vegan.co.il

סרטון: תגובות לחקירה במשחטת תנובה

בעקבות תחקיר כלבוטק על משחטת "אדום אדום" של תנובה, שחשף התעללות בעגלים ובטלאים, הפיקה אנונימוס סרטון המסכם את תגובת כלי התקשורת לחשיפה. כדאי לצפות ולהפיץ לחברים!

אירועים בירושלים

זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

• ערב פיצות טבעוניות וסנדוויצ'ים: ביום ה', 28.2.2013, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל ערב פיצות וסנדוויצ'ים טבעוניים, במסגרת "המהטמה – בר טבעוני". הכניסה חופשית.
• שוקחופשי: ביום ו', 1.3.2013, מ-11:00 עד 14:00, יתקיים בזנגביל שוק קח תן, וינטאג' ויד שנייה. מוזמנים להעביר הלאה את כל מה שלא צריכים, ולמצוא ולקחת דברים של אחרים. בבקשה לא להביא חפצים שיש בהם חומרים מהחי, כגון עור. הכניסה חופשית.

לפרטים נוספים: 02-5665737, 052-2598773 (יוסי), veginger@gmail.com

תערוכה בירושלים

דרוש לאנונימוס

מערכי שיעור למען בעלי-חיים

דוכני הסברה

• תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
• רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים נא מלאו טופס התנדבות בקישור זה http://anonymous.org.il/volunteer

 

חולצות לזכויות בעלי-חיים

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות  

חיתוך מקור
הטלת מום כאמצעי התמודדות עם ניקור בלולים

ב-17.2.2013 פורסם ב-ynet טור מאת פעיל אנונימוס החושף תמונות שצולמו במדגרה ומתעדות כיצד חותכים לאפרוחים את קצה המקור. חיתוך המקור הוא אמצעי מקובל בתעשיית הביצים להתמודד עם ניקור הדדי בין העופות, הנגרם כתוצאה מתנאי הצפיפות והלחץ בהם הם מוחזקים.

"בעיית הניקור ומניעתו מעסיקה את מגדלי העופות מאז שהתחילו לגדל תרנגולות בצורה האינטנסיבית החדישה. העובדה, שהניקור איננו מופיע בעופות המוחזקים בשיטה האקסטנסיבית [המשק המסורתי הלא-מתועש], מלמדת, כי הוא קשור עם גורמים הקובעים את האינטנסיביות... יש פה הרגל מדבק... כעין מחלה על בסיס 'סוציאלי-פסיכולוגי', דוגמת התופעה הידועה אצל בני-האדם בשם 'בהלה המונית'...

[...] המיון הזואולוגי של התרנגולות, המונה אותן בקהל הציפורים המחטטות, מעיד כבר, כי פעולת החיטוט היא אופיינית לה. אם לוקחים מהתרנגולת את התוכן העיקרי של חייה, מעצבנים אותה באמת. זו היא הרעה הנעשית לתרנגולת המוחזקת בלולים סגורים על רצפת רשת וטפחות בלי חצר. אין לתרנגולות שום אפשרות לחטט ולנקר. אם בספרות המקצועית הישנה היה מדובר על "שעמום" של העופות כסיבת הניקור, היה בזה מידה של אמת. לעומת זאת, נותן הרֶפֶד [מצע סופג המונח על קרקע הלול] הגבוה לתרנגולת, אפשרות רבה מאוד לפעולה האהובה עליה, ואנו רואים אותה עסוקה כל היום ב"עיבוד" הרפד. נוסף לזה מסתיר הרפד העמוק את הרגליים, שהן לעתים החלק המעורר את יצר הניקור. הן נפצעות לעתים על רצפת הרשת ובפרט בסוללות האימון או הפיטום. התרנגולות בראותן את הדם הזב מפצע כזה הן מתחילות לנקר בו... כמו-כן נותן הרפד העמוק לתרנגולת הזדמנות טובה ל'אמבטיית אבק'."
ה. רטה, "בעיית הניקור בעופות", השדה למשק העופות, 1948, עמ' 142-143.

"אין כל בסיס פיזיולוגי להנחה שההליך דומה לגזיזת ציפורני אדם. בין הקרטין לבין העצם יש שכבה דקה של רקמה עצבית רגישה מאוד, בדומה למיטת הציפורן האנושית [ההיפוניכיום]. הלהב המלובן המשמש לקיטום מקור חותך דרך קרטין, עצם ורקמה רגישה, תוך גרימת כאב עז."

פגיעות אלו קיימות גם במקרים בהם הקיטום מתבצע באופן זהיר. גרוע עוד יותר מצבם של אפרוחים שהמקור שלהם נקטם בצורה גסה ורשלנית – כשהוא קרוב מדי לנחיריים, או כשהוא מביא לצריבה או חיתוך של הלשון, התכת החרטום או מעיכתו. אפרוחים עשויים כתוצאה מכך לסבול בקשיים באכילה, בשתייה, ואפילו בנשימה, למשך כל חייהם. חיתוך זהיר ומדויק אמור למנוע תופעות אלו, אך מכיוון שבשגרת העבודה במדגרות נחתכים מקוריהם של אלפי אפרוחים מדי יום, תחת לחץ זמן, אין אפשרות מעשית להקדיש תשומת לב רבה לכל אפרוח, ולכן לא ניתן למנוע מקרים של חיתוך רשלני.

החיתוך מתבצע לרוב באפרוחים בני יומם, אך מכיוון שהמקור עשוי לצמוח מחדש עם הזמן, לעתים מתבצע חיתוך נוסף גם בעופות בוגרים. חיתוך המקור מקובל בעיקר בתעשיית הביצים. בתעשיות הבשר התופעה פחות נפוצה, בעיקר משום שעופות המגודלים לבשר נשחטים לרוב לאחר שבועות בודדים מיום בקיעתם ולא מגיעים לגיל שבו ניקור הדדי הופכת להיות בעיה חמורה. עם זאת, יש מקרים בהם חיתוך מקור מתבצע גם בתעשיות הבשר: למשל, בחקירה סמויה שביצעה אנונימוס ב-2012 במדגרת רמית, המדגרה הגדולה בישראל לתרנגולי הודו לתעשיית הבשר, נחשפה בין השאר התופעה של חיתוך המקורים של אפרוחי ההודו, המתבצע באמצעות מכונה המחזיקה את האפרוחים תלויים מראשם.

בכתבה של יואב אבן על חיתוך מקורים, ששודרה בחדשות ערוץ 2 ב-2010, רואיין בעליו של משק ביצים המגדל עופות שלא בכלובים (ב"לול מעוף"), תוך הסבר שבלולים בהם מוחזקים התרנגולות בתנאים טובים יותר, ניתן להימנע מחיתוך המקור. הרושם שעשוי להתקבל בעקבות הראיון הוא שבגידול תרנגולות שלא בכלובים, מקוריהן נשארים שלמים. למעשה, אין זה המצב. אמנם שיפור תנאי המחייה של העופות אכן עשוי לשמש כאלטרנטיבה להתמודדות עם בעיית הניקור, אבל בפועל ברוב המקרים גם בלולים ללא כלובים מחזיקים לרוב תרנגולות קטומות-מקור. ראשית משום שגם לולים ללא כלובים רוכשים את האפרוחים שלהם מאותן מדגרות ענק המספקות אפרוחים לכלל תעשיית הביצים, ומדגרות אלו חותכות את מקורי האפרוחים ללא הבחנה לגבי הלולים אליהם הם צפויים להישלח. שנית, גם בלולים ללא כלובים מוחזקות

 לול "חופש" בצפון הארץ. גם בלולים ללא כלובים, התרנגולות קטומות-מקור

התרנגולות, על-פי רוב, בתנאי צפיפות ומחסור בגירויים סביבתיים העלולים להוביל להתפרצויות של ניקור. אמנם התנאים בלולים ללא כלובים הם שיפור עצום ביחס לגידול עופות בכלובים, בהם בקושי ניתן להם מרחב תנועה בכלל, אך גם הם רחוקים מלהיות טובים, ועדיין מדובר במשקים המחזיקים עופות בצפיפות גבוהה הרבה יותר מאשר באופן גידול מסורתי של עופות, כפי שהתקייים לפני תיעוש משק-החי (ובוודאי בצפיפות גבוהה הרבה יותר מזו שעופות מעדיפים לחיות בה באופן טבעי).

חדשות 

הארץ ניסויים מטעים. בכתבה "עכברי המעבדה לא תמיד אומרים את האמת" (הארץ, 15.2.2013) מדווח דן אבן על מחקר בן עשר שנים, המתפרסם בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, המבקר את חוסר האפקטיביות בהסקת מסקנות לגבי בני-אדם על-פי ניסויים בעכברים: " לפי ממצאיו, מיליארדי דולרים הושקעו עד כה בפיתוחים המבוססים על מודלים שגויים. [...] לטענתם, בעת האחרונה מתברר כי ככל הנראה המנגנונים הגנטיים והביולוגיים בבני אדם ובעכברים שונים באופן משמעותי ומעמידים בספק את ההכרח לעבור ניסוי בעכברים כשלב בפיתוח טיפול רפואי חדש." הכתבה מזכירה גם מחקר ישראלי שהצביע על חוסר האפקטיביות של ניסויים בעכברים בפיתוח תרופות פסיכיאטריות.

מקור נוסף:

"מחקר: עכברים אינם יעילים בחקר מחלות אנושיות קטלניות", TheMarker (ניו יורק טיימס), 12.2.13

הארץ בשר סוס. בטור "לאהוב סוס, לאכול פרה" (הארץ, 19.2.2013) מתייחסת רחל טל-שיר לשערורייה שפרצה באירופה בעקבות הגילוי שבשר סוסים נמכר בתור בשר בקר, ומבקרת את הצביעות שבזעזוע המוסרי מאכילת סוסים, תוך התעלמות מכך שייצור בשר בקר כרוך בלא פחות (ולעתים אף יותר) אכזריות כלפי בעלי-חיים.

ynet כשרות. בכתבה "פרה פרה: רות ומאבקה על השחיטה הכשרה" (14.2.13) מספרת גילית חומסקי על מאבקה של רות קוליאן, סטונדטים למשפטים חרדית, להביא לשלילת הכשרות ממוצרי הבשר של משחטת "אדום אדום" של תנובה, בעקבות ההתעללות שנחשפה במקום בתחקיר ששודר בכלבוטק לפני כחודשיים.הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, בחן בעקבות התחקיר את האפשרות להסיר את הכשרות ממשחטת "אדום אדום", אך פסק כי למרות שהמשחטה פעלה בניגוד להלכות צער בעלי-חיים, לא בוצעו בה עבירות הנוגעות לכשרות, ולכן אין בסמכותה של הרבנות לשלול את ההכשר שניתן למשחטה. על אף עמדתו של הרב מצגר, מספר רבנים אליהם פנתה קוליאן פסקו כי יש בעבירות על הלכות צער בעלי-חיים די בכדי לשלול את הכשרות מהמשחטה. 

תזונה ומתכונים

נענע 10 סידן. בטור "כך תצרכו סידן בתזונה טבעונית" (12.2.13) סותרת כרם אביטל את הטענה הפופולרית על-פיה מוצרי חלב הם מקור הכרחי לאספקת סידן, ומפרטת על מזונות מהצומח המהווים מקורות טובים לסידן.

ynet דגנים. בטור "כל הסיבות: למה בריא לאכול קינואה וכוסמת" (12.2.13) סוקרת נירה אורלנד את תכונותיהן של המינים השונים של קינואה וכוסמת, ערכיהן התזונתיים וטיפים להכנתן.

ynet ברוקולי. בטור "יותר ויטמין C מתפוז: למה כדאי לאכול ברוקולי" (10.2.13) ממליץ ארנון רפצקי על אכילת ברוקולי ומפרט את ערכיו התזונתיים ויתרונותיו הבריאותיים.

 

ynet קינוחים טבעונאיים. בטור "בפורים הזה נאכל אוזני המן מכוסמת" (14.2.13) מציעה רחל טל שיר מתכונים טבעונאיים לאוזני המן, כפתורי מרציפן, עוגיות בוטנים, ועוגת קצפת נאה.

---

הנעלה ללא עור: זנגדי

רחוב רזיאל 6, תל אביב יפו, ימים א' עד ה' שעות 09:00 - 19:00, יום ו' 09:00 - 13:30 http://zendegi.co.il

זנדגי היא חנות נעליים הפועלת בתל-אביב, שנוסדה בשנת 2008 ומייצרת נעליים איכותיות בעבודת יד, תוך שימוש אך ורק בחומרים ידידותיים לסביבה שאינם מהחי – ביניהם כותנה אורגנית, כותנה ממוחזרת, צבעים טבעיים, שעם וגומי ממוחזר. בשנת 2010 הועבר מערך הייצור של הנעליים לארץ, במטרה להפחית את העלויות הסביבתיות הכרוכות בייבוא.

כיום מציעה החנות 23 דגמים של נעלי נשים ו-11 דגמים של נעלי גברים, במגוון רחב של צבעים ומידות, ובטווח מחירים של 810-330 ש"ח.

  

סקרה: קיטי אורן