סדנת תזונה בתל-אביב
בשבת,
6.7.2013, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21,
תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות, בהנחיית
אריה
רווה. בסדנה: הקניית ידע לשיפור התזונה ואיכות החיים בעזרת מזונות
עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות, מדוע תזונאים ממליצים על טבעונות, ואיך
ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪,
בהרשמה מראש.
דווחו על פגיעה בחיות
במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד?
מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר
בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו
לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
אפליקציה לאיתור
מנות טבעוניות
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים להתנדב בדוכני אנונימוס
בתל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע. רוצים להקים דוכן
הסברה ביישוב אחר? פנו אלינו!
חולצות לזכויות בעלי-חיים
האתר "
חולצות מן
הצומח" מוכר חולצות לקידום זכויות בעלי-חיים: 60-35 ₪ לחולצה, 15 ₪
דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
מכונות פיטום
על פיתוח הציוד לפיטום עופות
מים
מכונות לפיטום ברווזים ואווזים עוברות שינויים גדולים בעשורים
האחרונים, לאחר הפיכת הפיטום מענף של חקלאות ביתית לתעשייה. לשינוי במכונות
יש השפעה דרמטית על העופות לפני שהרס הכבד שלהם מגיע לשיאו. אריאל צבל בוחן
את התפתחות המכונות ומגלה פרטים על האלימות שנהוגה כלפי אותם עופות
שהכבד החולה שלהם עדיין
מיובא לישראל.
גרימת מחלה במתכוון
פיטום אווזים וברווזים
נועד לגרום להם מחלה קשה בכבד, הכרוכה בניפוחו ובהפיכתו לגוש שומני שמתפקד
בקושי. מטרה זו של הפיטום היא היסוד לתעשיית הכבד השומני (פואה גרא) והיא
נשמרת כל עוד התעשייה קיימת. שיטות הפיטום, לעומת זאת, משתנות עם הזמן באופן
ניכר. מהנדסי התעשייה מבקשים לייעל את הפיטום, ובדרך הם חושפים עד כמה
שיטות הפיטום הקיימות מסוכנות לאווזים עוד בטרם מגיעה מחלתם לשלב מתקדם. בכמה
מהפטנטים הרשומים בצרפת בתחום זה, חוזר הנתון הבא: מפטם לא מנוסה עלול להרוג
עד 10% מהעופות בזמן הפיטום.
פיטום ללא אוטומציה
הלעטת עופות מים
בכפייה תועדה בציורים במצרים לפני כ-4,500 שנה. השיטה העתיקה ביותר
לפיטום עופות היא לתפוס אותם בצוואר ולדחוף להם אוכל לפה בכוח
באמצעות היד. אפילו שיטה פרימיטיבית זו עלולה לפגוע קשה בעופות, אך היא
אטית ויקרה במידה שאינה מאפשרת להפכה לנפוצה. הפיטום הואץ ככל הנראה בצרפת
בראשית המאה ה-19, כשהתחילו לפטם עופות בעזרת משפך: עובד המשק סוגר על האווז
או הברווז בין רגליו, מותח את צווארו כלפי מעלה, דוחף את המשפך לגרון
העוף, ודוחס את האוכל שבמשפך בעזרת מקל. גם שיטה זו אטית, והיא הואצה כשקבעו
בתוך המשפך בורג ארוך, שמסתובב לכל אורך המשפך וגורר איתו את האוכל
לעבר גרון העוף. הסיבוב נערך באמצעות ידית שהמפטם מפעיל באחת מידיו,
בעוד שביד השנייה הוא מחזיק יחד את קצה המשפך ואת ראש העוף ה"מולבש" על
המשפך.
מתי הומצא מכשיר זה,
לא ברור, אך ב-1927 נרשם בגרמניה פטנט שמתיימר לשפר משפכים קיימים כאלה.
השיפור הוא בעיצוב צינור הפיטום כך שאוויר יעבור לאורכו בזמן הפיטום, כדי
שהעופות יוכלו לנשום. זהו רמז לכך שחנק היווה בעיה במכשירים אלה. שיטת פיטום
זו היא עדיין אטית ומסורבלת מאוד; מקור אחד מציין, שבתקופה שבה החלו להשתמש
במשפכים עם בורג ממונע, ההלעטה ארכה 60-30 שניות. ללא מנוע, סביר להניח
שהטלטול הקשה וחוסר הדיוק בהחזקה פצעו רבים מהעופות, אף יותר מהמכונות
האוטומטיות של העשורים האחרונים. אולם הסרבול הבטיח שהתהליך יישאר יקר ולכן
לא נפוץ ביותר.
משמאל: המחשה לתיירים של שיטת הלעטה "מסורתית", שבפועל הייתה בשימוש במשך
כמה עשרות שנים. (צילום: abritel.fr)
ראשית האוטומציה
ב-1947 נרשם בצרפת פטנט
המכניס מידה רבה של
אוטומציה לתהליך הפיטום.
זוהי ההמצאה המוקדמת ביותר שאותה מזכירים מהנדסי הפיטום של צרפת כיום. המדובר
במכונה גדולה למדי, שהמפטם אמור לסחוב את העופות אליה. הפיטום נערך דרך צינור
עם בורג בתוכו. הצינור קבוע במעין שולחן, והוא בולט באלכסון מתון כלפי מטה.
המפטם לא נועץ את הצינור בגרון העוף, אלא "מלביש" את העוף סביב הצינור, ואז
מפעיל את הבורג באמצעות לחיצה על דווושת רגל. מידת הניידות המעטה של המכונה
הגבילה את יעילותה, אולם ההקלה בעבודת המפטם סללה את הדרך לתיעוש.
מכונת הפיטום שנרשמה בצרפת כפטנט ב-1947: צינור שעליו
"מלבישים" את העוף, ומלעיטים אותו בעזרת בורג מסתובב שמופעל על-ידי דוושת
רגל. (FR919518)
הפיטום הופך לתעשייה
עד שנות ה-70, לא רשמו
כמעט מהנדסי הפיטום פטנטים, עדות לכך שהערך הכלכלי של ענף זה לא היה
גדול עדיין. פטנט מוקדם נרשם בצרפת (כמעט כל מכונות הפיטום הומצאו שם)
ב-1961, ובו שיטות לריסון האווזים והברווזים בעת הפיטום. במכונה זו, מתקן
הפיטום כבר דומה למתקנים שנמצאים בשימוש כיום – מכל נייד תלוי בצורת משפך,
שבתוכו מסתובב בורג באופן אוטומטי ודוחס את המזון לצינור ארוך שבתחתית המכל.
המפטם אמור למשוך בצוואר העוף כלפי מעלה בזווית ישרה, לדחוף פנימה את הצינור
לתוך גרונו ולנעול על ראש העוף מהדק מתכת שימנע ממנו לזוז. בנוסף לכך, גוף
העוף ננעל תחת כיסוי קשיח המצמיד אותו לקרקע. הריסון היעיל עשוי למנוע תנועה
של הצינור בגרון ולאפשר זירוז של התהליך, אך האיור לפטנט אינו משאיר מקום
לספק, שהעוף מוחזק בתנוחה בלתי טבעית בעליל ומן הסתם גם מעיקה מאוד.
מתיחת הצוואר
המתיחה האגרסיבית של הצוואר
כלפי מעלה השתרשה בענף הפיטום. המכונות הפכו לניידות יותר, כשמערכת הפיטום
תלויה והמפטם מכוון בידו צינור חופשי במקצת, אולם ברוב המכונות זווית הפיטום
נותרה אנכית. בפטנט חדש (2010) של כריסטיאן דוסו, אחד הממציאים הפוריים ביותר
של ציוד פיטום, הממציא אף טוען שזווית ההלעטה האנכית רצויה לפי "עקרונות
רווחה עתידיים באירופה." זהו האזכור המפורש היחיד לרווחת בעלי-חיים בכל 30
הפטנטים של תעשייה זו שבדקתי. הקישור התמוה מאוד בין זווית הלעטה אנכית
לרווחה מוגש לצד פירוט רב על המצב הקשה בתעשייה כיום, כשזווית ההלעטה האנכית
מחייבת את המפטמים להחזיק את זרועותיהם בזווית אופקית, ואלה מתעייפות עד
מהרה. דוסו מסביר, שמלבד הקושי והפציעות שנגרמים למפטמים עקב העבודה הלא
נוחה, התנוחה הגרועה בעת החדרת צינור הפיטום לוושט ובמשך הפיטום עלולה לגרום
פציעות חמורות בגוף העוף ולהרוג אותו.
דוסו טוען שההמצאה שלו, של צינור פיטום קל ונייד יחסית (הצינור האנכי
תלוי מזרוע ארוכה) משפרת את המצב באופן משמעותי. קשה להאמין לאופטימיות הזו.
כבר ב-1978 הסביר ממציא אחר, שהשימוש בצינורות הפיטום האוטומטיים של זמנו הוא
עבודה מעייפת מאוד – במיוחד, לדבריו, בהתחשב בכך שהיא מבוצעת בעיקר על-ידי
נשים. הממציא מבטיח שהמצאתו משפרת מאוד את המצב, אולם בפועל העבודה נשארה קשה
ומועדת לתאונות.
קיימים גם ניסיונות לבצע את הפיטום בתנוחה פחות מעוותת. קאמי ז'אן
הודביי הציע ב-1996 וב-2009 צינור פיטום המוחזק בדומה לאקדח, שהמפטם דוחף
באופן אופקי לוושט של האווז או הברווז תוך משיכת צווארו אליו ביד השנייה.
דחיפת אקדח לגרון היא אפוא פעולה "טבעית" יותר מהשיטה המקובלת.
המחשות למתיחת הצוואר
את ההבדל בין פיטום
אנכי לפיטום אופקי ניתן לראות בסרטוני פרסומת של חברת FAF הצרפתית. החברה
משווקת
מכונה
אחת שיש בה צינור פיטום חופשי, ומציגה בסרטון פרסומת נוסף
מכונה
של דוסו עם צינור חופשי באורח דומה. בסרטונים ניתן לראות, שהמפטמים
מעדיפים לתפוס בברווזים ולמתוח את צווארם באופן אופקי או מורם מעט,
אף על-פי שהמכונה מאפשרת פיטום בזוויות שונות. בשני סרטוני פרסומת אחרים (
1,
2) של
FAF מוצגות מכונות שבהן צינור הפיטום קרוב למשפך גדול והפעלתו אפשרית רק
כשצוואר הברווז מתוח כלפי מעלה. במכונות אלה מתיחת הצוואר אגרסיבית יותר וגם
משך הפיטום ממושך יותר באופן ניכר. הפעלת המכונות מסורבלת, ונראה שהפועלים
יתעייפו ויתרשלו בהפעלתן מהר יותר.
מתוך פרסומת לציוד פיטום של חברת FAF: ברווזים מוחזקים
בשלשות בכלובים זעירים, והמפטם מושך אותם בקושי מתוך הכלובים ודוחף לגרונם
את אחד ממתקני הפיטום הנפוצים בשוק – מכונה מסורבלת לתמרון,
שפועלת לאט, מחייבת למשוך את צוואר הברווזים כלפי מעלה ושופכת עליהם
כמויות מים גדולות. למרות קשיי ההפעלה, הפועל אינו מתרכז בברווז המולעט אלא
שולף מיד ברווז נוסף מהכלוב.
עם זאת, הפעולה בכללה נותרת אגרסיבית באופן ששום מכונה של הלעטה בכפייה
לא תוכל לבטל. הפועלים שמפטמים אלפי ברווזים ברצף מתעייפים, משתעממים
ומתרשלים בהכרח, גם במכונות הקלות יותר להפעלה. סרטוני הפרסומת של FAF
ממחישים זאת היטב. הפועלים תופסים ברישול בראשיהם של הברווזים כדי לשלוף את
צווארם מהכלובים לקראת הפיטום. התפיסה חזקה, לעתים קרובות על העיניים, ואם
הברווז עומד בכלוב בזווית לא נוחה, מושכים אותו בכוח רב. החדרת הצינור לגרון
אגבית, משועממת, כשלעתים קרובות הפועל בקושי מסתכל על הברווז – ברגע שהוא
מתחיל להחדיר את הצינור לפיו של ברווז אחד, הפועל כבר מחפש את הברווז
הבא.
מתוך פרסומת לציוד פיטום של חברת FAF: זהו אחד ממתקני
הפיטום הגמישים ביותר שיש בשוק. הוא פועל במהירות רבה ומאפשר זווית
פיטום כמעט אופקית, אך שימו לב – בזמן הפעלת המכונה הפועל לא מסתכל
על הברווז שמחובר אליה אלא מתרכז בניסיון לשלוף מהכלוב
את הברווז הבא.
ריסון
החזקת העופות בזמן הפיטום נותרה משימה
מרכזית למפטמים. לפני שנסגר ענף הפיטום בישראל, צילמו חוקרי אנונימוס מפטמים
שתופסים אווזים בין רגליהם כדי למנוע מהם לזוז, ומצמידים את מקורם לצינור
הפיטום באמצעות לחיצת כף היד. כפי שראינו לעיל, בצרפת החלו להמיר עבודות
גופניות כאלה בפעולות ממוכנות כבר בראשית תיעוש הענף. בהדרגה פותחו תופסנים
למקור העליון של ברווזים – מהדקים ממתכת או מפלסטיק, שמצמידים את המקור
לצינור הפיטום.
שיטה מרחיקת-לכת יותר רשם ב-2003 מהנדס שהציע לקבוע מעל הכלובים מסגרת
ובתוכה מתקני ריסון קטנים למקור. הפועל צריך לשלוף את ראש העוף מהכלוב, לפעור
את מקורו ולהלביש אותו על מעין צינור קצר שקבוע במסגרת. העוף נותר תפוס
בצינור, והמפטם מחדיר דרך מתקן הריסון הזה את צינור הפיטום. מכיוון שזהו מתקן
נייח, צינור הפיטום אמור שלא לזוז בתוך הוושט ולכן פציעות צריכות להיות פחות
שכיחות מהמקובל, אך לא ברור אם שיטה זו פועלת.
רוב מכונות הפיטום לא כוללות מתקן ריסון לגוף העוף, אך הפופולריות
הגוברת של השימוש בכלובים זעירים לברווזים הביאה בפועל לכך שהגוף שבכלוב
ממילא מרוסן למחצה. חברת FAF משווקת כלובים הערוכים בשורות עבור מאות
ברווזים. לפני הפיטום, שורת הכלובים כולה נעה על ציר, באופן שדוחף את
הברווזים לקדמת הכלוב ומנמיך את תקרתו. למרות זאת, כאמור, סרטון הפרסומת מגלה
שהפועלים מתקשים לתפוס חלק מהברווזים.
זריקת דייסה לקיבה
נושא אחר שמטריד את
המהנדסים החקלאיים הוא הזרקת המזון לתוך לוע העופות. המזון המקובל, לדבריהם,
הוא תירס מבושל, לעתים קרובות בשומן של עופות מים מתים. הנעת המזון בעזרת
בורג מסתובב מקובלת גם
במכונות חדשות,
ובשנות ה-80 הצטרפו לאמצעי זה דחיסת גז (מכונות פנאומטיות) או נוזל (מכונות
הידראוליות).
השיטות החדשות הביאו איתן ליקויים חדשים. למשל, כפי שמתלונן ממציא אחד
בפטנט שנרשם ב-2003, לחץ האוויר מייבש לעתים את הדייסה, מרעיד את המכונה
ופוגם באחידות הדייסה. התוצאה היא אי-דיוק במינון. אף על-פי שמהנדסים כיום
מצביעים על שיטה למדידת מנות הפיטום שנרשמה כפטנט כבר ב-1991, ושיטת
מדידה אחרת הומצאה שני עשורים קודם לכן, כמות המזון שנדחסת בכל שימוש
במכונה נותרה בלתי יציבה. לפעמים נדחס לגופו של העוף מזון בכמות גבוהה
מהמתוכנן. התוצאה – כפי שמבהיר כריסטיאן דוסו בפטנטים שרשם בתחילת שנות
ה-2000 – היא לחץ מופרז בתוך הזפק שקולט את הדייסה, פציעות ומוות.
מכיוון שמדובר רק בפטנטים, שוב לא ברור האם ההצעות להגברת הדיוק במינון אכן
שיפרו את המצב.
משמאל: איור לפטנט מ-2004, הממחיש פיטום אנכי, מתקו ריסון למקור ורעיון
שנועד לצמצם את הפגיעה במערכת העיכול: הזרמת אוויר לתוכה לפני הזרמת המזון.
(FR2844966)
סיכום
פיטום עופות מים במטרה להפיק מהם כבד
שומני הוא ענף חקלאי אלים במיוחד, שמטרתו המפורשת היא גרימת מחלה קשה. שכלול
מכונות הפיטום אינו משנה מטרה זו. ההבדלים בין המכונות השונות מניבים הבדלים
ברמת העינויים הישירים יותר שנגרמים לברווזים ולאווזים: מידת האלימות של מגע
הפועלים, משך הפיטום, כמות הפציעות שגורם הצינור לוושט ונזקים לאזור פנימי
יותר במערכת העיכול. כל הפגיעות הללו, קשות יותר או פחות, מצויות בטווח צר
למדי של התעללות קיצונית, הכוללת תמיד כליאה בתנאי צפיפות קשים במיוחד, דחיסת
צינור לגרון והלעטה בכפייה. שכלול המכונות מקל מעט על רמת הסבל של העופות, אך
לטווח הארוך אינו מועיל להם, כי זירוז הליכים וירידה ברמת התמותה הופכים את
התעשייה לרווחית יותר.
שיטות הפיטום שתוארו כאן, פותחו ברובן
בצרפת והפכו לסטנדרט בתעשייה כולה. מטעמים פוליטיים, הן עדיין מותרות באיחוד
האירופי, אף על-פי שהן מפרות בעליל את החקיקה הכללית לרווחת בעלי-חיים שם.
כבד ברווזים או אווזים שמיובא כיום לישראל, מיוצר בשיטות אלה.
חדשות
אפרוחים.
בכתבה "
בדרך
לצלחת: אפרוחים חיים מושלכים לאשפה" (ynet, 21.6.2013) מתלווה ארז
ארליכמן למבצע חילוץ אפרוחים שנזרקו חיים למכולת אשפה במדגרת נורדיה. תלונה
הוגשה נגד המדגרה, וכמה מהאפרוחים שחולצו נותרו בחיים.
פיטום
אווזים. בכתבה "שרי הליכוד-ביתנו יוזמים שינויים בחוק נגד ייבוא
כבדי אווזים שפוטמו" (הארץ, 17.6.2013) מדווחים אילן ליאור ויהונתן
ליס ששר החקלאות, יאיר שמיר, והשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ,
הודיעו שלכאורה יסירו את הערר על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה להביא
להצבעה בכנסת את הצעת החוק שנועדה למנוע ייבוא כבד שומני, אך למעשה
ביקשו לשנות את ההצעה כך שתאסור רק שיווק כבד שומני ברשתות השיווק אך לא
במסעדות. יוזם החוק, ח"כ דב ליפמן, מתנגד ליוזמה זו. בטור "
כבוד
השר מפטם את הציבור בשקרים" (mako, 19.6.2013) מגיב על כך דדי שי בטענה
שהדבר דומה לשינוי פקודת הסמים כך שתגיד "אסור להזריק הרואין – חוץ מאשר
באמצעות מזרק."
לעדכונים על הצעת
החוק
הארץ בנייה
במקום טבע. בכתבה "
פיתוח יתר מביא להיעלמות מינים נדירים בצפון הנגב" (7.6.2013)
מדווח צפריר רינת על סקר אקולוגי שעורך המשרד להגנת הסביבה, במטרה להגדיר
אזורים חשובים במיוחד לשימור בצפון הנגב, המאוים על-ידי תוכניות להקמת
יישובים חדשים והרחבת שטחי יער. רינת סוקר כמה מהמינים הייחודיים של
בעלי-חיים החיים באזור, ועלולים להיכחד שם אם יממושו האיומים.
ynet מחאה
בבאר-שבע. בכתבה "
'בסבל כולם שווים' ראש פרה כרות בכיכר בב"ש" (10.6.2013) מדווחת
אילנה קוריאל שפעילים למען בעלי-חיים הניחו ראשי פרות במזרקות בבאר-שבע
וריססו גרפיטי: "בסבל כולם שווים, לארוחה יש תחליף, לחיים אין."
תזונה ומתכונים
בטאון חיל-האוויר טייסים טבעונים. בכתבה "
יום שני
טבעוני: הטייסים ששינו את התפריט" (17.6.2013) מדווחת שיר גולן על
טבעונות בקרב טייסי קרב בחיל האוויר. בכתבה מרואיינת יועצת תזונה לצוותי
אוויר ביחידת הרפואה האווירית, שכותבת כי "כיום אנחנו יודעים שצמחונות
וטבעונות שמתבצעות כראוי זה דבר בריא יותר."
ביום ה', 27.6.2013, בשעות
20:00-18:00, ייפתח במרכז הקהילתי לצמחונות זנגביל (רח' בלפור 8) הקורס "מחי
לצומח" העוסק במעבר בריא לטבעונות, בהנחיית הדיאטנית הקלינית אורית
אופיר. 80-40 ₪ לפי הרצון והיכולת. מומלץ להירשם מראש בדואל oritofir1@gmail.com או בטלפון
054-7238818. לדף האירוע בפייסבוק
ynet הצלת
צבים. בכתבה "
TheMarker קידום
צמחונות בבריטניה. הכתבה "
ynet
עיראקי. בכתבה "