|
פעילות
דווחו לנו!
 אנונימוס פועלת לאכיפת התקנות הקובעות תנאי החזקה מינימליים
לבעלי-חיים בחנויות חיות ובפינות חי. נתקלת באתר שמוחזקות בו חיות
בתנאים קשים? שלח/י לדואל report@anonymous.org.il את
שם המקום וכתובתו המלאה, תיאור מפורט של מה שראית (רצוי להתמקד ב הפרת התקנות), ובמידת האפשר גם
צילומים של החיות והתנאים השוררים במקום. כדאי להוסיף פרטים ליצירת
קשר איתך.
דרושים לאנונימוס
-
לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת בתחום התקשורת. חובה:
טבעונות, בקיאות גבוהה בזכויות בעלי-חיים. רצוי ניסיון בתקשורת. לפרטים: info@anonymous.org.il
-
לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג)
למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון
בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
"בין ממון למזון" בתל-אביב
ביום ד', 25.5.2011, בשעה 19:30, ירצה במרכז ביכורי העתים (הפטמן
6, ת"א) יוסי וולפסון בנושא "מי קנה את החווה של הדוד משה? על
הופעתו של משק החי המתועש," במסגרת הקורס " בין
ממון למזון" של המכללה החברתית כלכלית. 230 ₪ לשמונה מפגשים (100 ₪
לסטודנטים) או 35 ₪ למפגש בודד.
"השאלות הגדולות" בת"א ובי-ם
זנגביל ואנונימוס מארחים את אריאל צבל, שירצה בנושא
"בעלי-חיים: השאלות הגדולות במדעי הרוח והחברה." בהרצאה ייסקרו שאלות
גדולות על רקע מערכות-היחסים הנפוצות ביותר שבין בני-אדם לחיות
ממינים  אחרים, ובתגובה לנטייה הרווחת במדעי הרוח והחברה להתעלם מחיות או
להתמקד בשאלות שוליות עליהן.
-
יום ה', 2.6.2011, 19:00, קרן היינריך בל, נחלת בנימין
24, ת"א ( לפרטים). -
יום ב', 6.6.2011, 19:00, זנגביל, בלפור 8, י-ם ( לפרטים).
אירועים בירושלים
זנגביל – מרכז קהילתי
לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
- ג'אם מוסיקלי: ביום ה', 26.5.2011, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל
ג'אם סשן: בואו עם כלי נגינה, או רק להנות מהמוסיקה וממאכלי המהטמה – הבר
הטבעוני.
- ארוחה קהילתית: ביום ג', 31.5.2011, בשעה 20:00, תתקיים בזנגביל
ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור
וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
- שוקחופשי: ביום ו', 3.6.2011, 14:00-11:00, יתקיים בזנגביל שוק
חופשי: להעביר הלאה את מה שלא צריכים, ולקחת דברים של אחרים. וגם
אוכל, שתייה ומוסיקה.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
הפגנות
- ביום ו', 27.5.2011 בשעה 12:00, תקיים קואליציית ארגונים הפגנה במושב
מזור (רח' המייסדים 10) בדרישה לסגור חוות הקופים שבמקום. לפרטים,
כולל הסעות
- ביום ה', 2.6.2011, בשעה 16:00, תקיים התארגנות נגד אייר פארנס-KLM
הפגנה מול משרדי אייר פראנס (ז'בוטינסקי 7, רמת-גן) בדרישה שהחברה תפסיק
להטיס חיות לניסויים. לפרטים
כנס תזונה ובישול בריא בגבעתיים
 בימים ה'-ו', 26-27.5.2011, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס תזונה
ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה
Eatwell. בתוכנית 15 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 45
ש"ח. הרשמה מראש בטלפון 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
ארוחות ברוגטקה
 בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה (יצחק שדה 32,
ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח. ביום ה', 26.5.2011, ב-20:00, תוגש במקום ארוחת גורמה
בעלות 55 ש"ח. הרשמה מראש. לתפריט בדף
האירוע.
 קורס תזונה בתל-אביב
הקורס "מזון ראשוני – קורס תזונה בראש פתוח" ייפתח ביום
ב', 30.5.2011 ב-19:15 בהנחיית זהר צמח וילסון. 10 מפגשים, 1,650 ש"ח. לפרטים ולהרשמה
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות
טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
ממניעת התאכזרות – למאבק צרכני
על התפתחות התנועה לשחרור
בעלי-חיים (חלק שני ואחרון)
בשבוע
שעבר פתחנו בסקירה על התנועה המודרנית לשחרור בעלי-חיים, משורשיה
ההיסטוריים בתקופה שבה התמקד המאבק בהתאכזרות לחיות, ועד לניצני התנועה
המוכרת לנו בעשורים האחרונים, שנאבקת באותן פגיעות המוניות בחיות שמתבצעות
באופן ממוסד וללא כוונות אכזריות. לפניכם המשך הסקירה – על התפתחויות שאירעו
בדור אחרון.
אידיאולוגיה חדשה
בשנת 1964 יצא לאור הספר
"מכונות חיות", שהביא להקמת ועדת חקירה על מצב החיות במשקים תעשייתיים
בבריטניה (ועדת בראמבל). בעקבות הוועדה התגבש גוף ייעוץ קבוע לממשלה, "המועצה
לרווחת חיות משק" (FAWC). המועצה קבעה "חמש חירויות" שאמורות להתקיים
במתקנים המחזיקים חיות: החופש מרעב ומצמא; החופש מאי-נוחות; החופש מכאב,
פציעה ומחלה; החופש לבטא התנהגות נורמלית; והחופש מפחד ומצוקה.
"חמש החירויות" של "המועצה לרווחת חיות המשק" הבריטית:
שאיפה למתן את הניצול מבלי לבטלו.
זהו האידיאל – הרחוק ממימוש – של
החקיקה האירופית לרוחת בעלי-חיים. (דימוי: Global Wildlife
Warrior)
קל להיווכח שאף אחת מה"חירויות" אינה קוראת תגר על עצם הניצול החקלאי או
המדעי של חיות (אם כי בתנאים תעשייתיים לא ניתן לממש את החירויות, ולכן מימוש
כן שלהן אמור להתעמת ישירות עם החקלאות התעשייתית). "חמש החירויות" מבטאות
אפוא תפיסת-עולם שאינה קוראת למנוע ניצול בעלי-חיים, אלא רק למתן את
הניצול מפרקטיקות שגורמות סבל רב במיוחד (תפיסה זו מכונה לעתים קרובות במושג
הרחב יותר – והמטעה –
"רווחת בעלי-חיים"). במובן זה, "חמש החירויות" או "רווחת בעלי-חיים" מייצגות
תפיסת-עולם מפגרת יחסית, של פשרה בין עקרונות מוסר מוצקים לבין ניצול חיות
חסר מצפון. עם זאת, שלא כמו רעיונות נפוצים על הגנת בעלי-חיים במאה ה-19,
"חמש החירויות" בהחלט לא מתייחסות לכוונות אכזריות גרידא אלא מתמקדות בסבל של
החיות עצמן. יתירה מזאת, הדרישה להבטיח חירויות אלה נערכת מבלי להעניק
לחקלאות חסינות מיוחדת – וזהו שיפור משמעותי ביחס לעבר.
הפעילות הממסדית
"חמש החירויות" מהוות עד
היום אידיאל בחקיקה האירופית. ב-1974, כשבאיחוד האירופי היו חברות 9 מדינות
בלבד (לעומת 27 כיום) התקבל שם חוק רווחת בעלי-חיים ראשון, בעניין הימום חיות
לפני שחיטה. מ-1986 ואילך נחקקו באיחוד חוקים רבים שנועדו לצמצם את
הפגיעה בחיות כמעט בכל תחום של ניצול המוני, ובכלל זה ביטול הדרגתי של השימוש
בכלובי סוללה בתעשיית
הביצים, ב כלובי הריון
לחזירות ובתאי בידוד לעגלים. מנגנון החקיקה התמסד והוא נשען על המלצות מטעם
ועדות מדעיות לרווחת
בעלי-חיים. החקיקה עוברת בהתמדה הרחבה ועידון, לעתים ללא לחץ ציבורי, במידה רבה
כתולדה של המערכת הבירוקרטית שנבנתה בתחום זה. בשאר מדינות העולם חוקים דומים
נדירים יותר, הם מטפלים במפוזר בבעיות נקודתיות ונחקקים רק לאחר לחץ ציבורי
ממוקד. דוגמאות בולטות הן החוק הקליפורני בעניין
תרנגולות, חזירות ועגלים (שחקיקתו ב-2008 עודדה מהלכים דומים בכמה מדינות
אחרות) ו האיסור על פיטום
עופות מים בישראל (שנקבע כהחלטת ממשלה בעקבות מהלך משפטי שניהלה
אנונימוס).
בעידן שבו מחזיקים תאגידים בכוח כלכלי רב יותר מממשלות, מחליפות לעתים
החברות לייצור מוצרים מן החי את הדרג הפוליטי בכל הנוגע לקביעת שינויים
בשיטות חקלאיות. בארצות-הברית, שם החקיקה להגנה על בעלי-חיים חלשה
במיוחד, בולטות הרפורמות הוולונטריות שהתקבלו בעקבות לחץ ציבורי
על חברות (כצפוי, רפורמות אלה צנועות יחסית לחקיקה מקבילה). חברת רבלון, ובעקבותיה חברות
קוסמטיקה אחרות, הייתה הראשונה שביצעה מהלך כזה כשהקציבה תרומה משמעותית
לפיתוח שיטות לעריכת בדיקות רעילות, שנועדו להחליף מבדקי רעילות
בחיות. ההחלטה התקבלה ב-1980, לאחר לחץ ציבורי מתוקשר מצד קואליציית
ארגונים אמריקאיים. בשנות ה-2000, תחת לחצי הארגון PETA ששילב בין קמפיין
מחאה תקיף לבין משא-ומתן עם הנהלת החברות, נכנעו גם כמה מ רשתות ההמבורגר וקיבלו
על עצמן רפורמות צנועות לרווחת בעלי-חיים. בתנאים דומים, התקבלו רפורמות גם
בחברת הענק סמית'פילד והאיגוד האמריקאי לעגלי
חלב.
חרם צרכנים
בשנות ה-70 החלו להתגבש ולזכות
בתפוצה נרחבת דגמים רבים של חרם צרכנים על מוצרים שונים מהחי, מטעמי מוסר.
כיום ניתן להבחין בחרם נפרד על בשר יונקים, עופות ודגים, על ביצים וחלב, על
בשר, ביצים וחלב ממשקים תעשייתיים בלבד, על כבד שומני ובשר "עגל חלב", על
פרווה, עור, צמר ונוצות, על מוצרי קוסמטיקה וניקיון שנוסו על חיות, הפחתה
כללית בצריכת הבשר ("חצימחונות") ועוד.
דגמי החרם המקיפים יחסית – טבעונות וצמחונות – נותרו בגדר יוזמות אישיות
המושפעות מהסברה של ארגונים, ללא חסות ממסדית. בבריטניה, שם נערכו יותר סקרי
צמחונות מאשר בכל מדינה אחרת, היה שיעור הצמחונים (שאינם אוכלים בשר משום
סוג) נמוך מאחוז אחד באמצע המאה ה-20. בשנות ה-80 הוא החל לגדול עד שבסביבות
שנת 2000 הוערך בלמעלה מ-5% (ככל הנראה שיעור זה הצטמצם לאחרונה). ישראל, לפי
סקרי משרד הבריאות, מובילה בשיעור הצמחונות בעולם המערבי: סקר שנערך בשנים
2001-1999 מצא כי 8.5% מהציבור בגילאי 64-25 הגדירו את עצמם צמחונים או
טבעונים, וסקר מעט מאוחר יותר בכיתות ז'-י"ב מצא כי 11.3% מהבנים ו-20.5%
מהבנות נמנעים מאכילת בשר עופות (שיעור הנמנעים מדגים ומבשר יונקים גבוה עוד
יותר).
דוכן דגים מול דוכני ירקות בשוק התקווה: כצרכן, כל אדם יחיד
אחראי לפגיעה הקשה ביותר בבעלי-חיים – ולמניעתה.
(צילומים: אריאל פלמון / Slav4/gallery2, Wikimedia
Commons)
חרם עם פשרות
התודעה הצרכנית שעומדת בבסיס
התנועה לשחרור בעלי-חיים מאז שנות ה-70, מחברת אותה לתנועה הגדולה יותר של
"צרכנות נבונה" משיקולים בריאותיים וסביבתיים. חיבור זה מגייס כוח צרכני
אדיר להחלפת שיטות תעשייתיות אינטנסיביות בשיטות שפוגעות בחיות במידה
מעטה יותר. כתוצאה מכך חלים בשנים האחרונות – בעיקר באירופה – שינויים
גורפים. כיום, מעדיפים רוב האירופים לקנות מוצרים שנחשבים כ"ידידותיים
לבעלי-חיים" – בעיקר מטעמים של בריאות הצרכן ואיכות המוצר. בתחום זה נשען
השינוי במידה רבה על החסות הממסדית, שמספקת פרסום למוצרים המשופרים, מחייבת
סימון יעיל שלהם ואף
אחראית לשינוי בשיטות הייצור. הדבר בולט במיוחד ביחס לביצים, עקב האיסור על
שימוש בכלובי סוללה, שייכנס לתוקף בראשית שנת 2012. החוק יתיר שימוש ב" כלובים מאובזרים", אולם כבר
ב-2007 ויתרה שליש מתעשיית הביצים באירופה על כלובים בכלל, והכלובים נדחקים
בהדרגה מהתעשייה האירופית. המדובר בשינוי לטובה בחיי מאות מיליוני תרנגולות,
אך במחיר של טשטוש ההכרה בכך שגם מוצרים "ידידותיים לבעלי-חיים" כרוכים ב פגיעה קשה בחיות.
ארגונים חדשים
בארגונים ששורשיהם ההיסטוריים
או האידיאולוגיים נעוצים במאה ה-19, רווחה בעבר לגיטימציה מלאה לרוב סוגי
הפגיעה בבעלי-חיים – למרות מטרתם המוצהרת. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו בתוך
ארגונים אלה מאבקים בין אנשי הדור הישן, שביקשו לטפל בעיקר במקרי התעללות
בכלבים ובחתולים ולסלק גילויי סבל מן הרחובות, לבין אנשי הדור החדש, שביקשו
להיאבק גם בפגיעות ממוסדות, המתרחשות בתעשיות המזון ובמעבדות. מאבקים כאלה
הסתיימו לעתים בפשרות. למשל, העיסוק העיקרי של RSPCA ב"חיות משק" הוא תוכנית
שנויה במחלוקת בשם Freedom Food, שאמורה להבטיח לצרכני המוצרים מן החי שהחיות
שנהרגו עבורם נהנו לכאורה מתנאי חיים טובים. פשרה מקובלת יותר היא התעלמות
מטבעונות במקביל למאמצים לקדם חקיקה שתמתן את זוועות החקלאות התעשייתית.
הארגון הבריטי CIWF, למשל, שמשפיע לטובה על החקיקה בכל אירופה, מצהיר בבירור
שאיננו ארגון צמחוני. ארגון הענק האמריקאי HSUS, המונה 11 מיליון חברים, אמנם
מקדם טבעונות (כעניין שולי ביותר) אך עיקר עבודתו היא קידום חקיקה לרווחת
בעלי-חיים ועבודה משפטית במסגרת החוק הקיים; בשנת 2002 רשמו HSUS ושותפיו
הצלחה אמריקאית ראשונה בחקיקה לרווחת חיות במשקים (איסור על כלובי הריון
לחזירות בפלורידה) ומאז
כמעט מדי שנה נחקקים חוקים
בתחום זה.
דוכן הסברה של אנונימוס בפעולה: בארגונים המצטיינים בהכרה
מגובשת בזכותן של
החיות לִחיות בתנאים טובים, בהתאם
לצורכיהן, קידום הטבעונות מהווה מטרה מרכזית.
בארגונים רבים אחרים – צעירים יותר בדרך-כלל – יש הכרה מגובשת
יותר בזכותן של החיות עצמן לִחיות בתנאים טובים, בהתאם לצורכיהן. בהתאם
לכך, ארגונים אלה מציבים את קידום הטבעונות כמטרה מרכזית בעבודתם. הגדול בין
הארגונים האלה הוא PETA, שנוסד ב-1980 ומונה כיום 2 מיליון חברים. קידום
הטבעונות מצריך מידע אמין על התעשיות החקלאיות. אם המאבק בהתאכזרות מחייב
לתפוס עבריינים בשעת מעשה מדויקת, הרי שבעשורים האחרונים הפגיעה הטיפוסית
בחיות היא מתמשכת ו"נורמלית" אך מתבצעת במקום סגור. לכן מרכיב מרכזי בעבודת
הארגונים החדשים הוא החקירות
הסמויות במשקים, במשחטות, במעבדות וכדומה. חשיפת המידע בפני הציבור מהווה
בסיס לקידום חרם הצרכנים ולעתים גם לאכיפת חוקים לרווחת בעלי-חיים. בשנים
האחרונות החל גם HSUS לערוך חקירות סמויות ולגייסן לקידום חקיקה.
אי-אפשר להזכיר את הארגונים האירופיים והאמריקאיים מבלי לציין את השפעתם
העולמית. לפעילות של ארגוני רווחת בעלי-חיים מערביים במדינות עניות יותר
יש היסטוריה ארוכה,
ששורשיה בימי הקולוניאליזם. כיום, הכוח הכלכלי של המערב הוא שעומד
מאחורי הארגונים. HSUS מפעיל מאז 1991 זרוע בינלאומית שמשפיעה במיוחד על
מדיניות בעניין חיות בר מחוץ לארצות-הברית. PETA מנהל מאז 2000 קמפיינים
גדולים בחו"ל, הנשענים על חרם צרכנים אמריקאים ואירופים, והצליח בכך להשיג
הבטחות לרפורמות משמעותיות ב תעשיית העור ההודית וב תעשיית הצמר האוסטרלית.
WSPA, ארגון ששורשיו בשנות ה-50 ובסיסו בבריטניה, פועל בלמעלה מ-150 מדינות
כארגון-גג שחברים בו יותר מ-1,000 ארגונים להגנה על חיות. בעזרת מימון וייעוץ
לארגונים מקומיים קטנים, מצליח WSPA לייצא סטנדרטים אירופיים לרווחת
בעלי-חיים. פעילויות אלה מחוזקות בשנים האחרונות על-ידי מדיניות רשמית של האיחוד
האירופי ואף הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE), אשר מפיצים בעולם
סטנדרטים אירופיים של הגנות מינימליות על חיות. 
שיתוף-פעולה בין מדענים, ארגוני רווחת בעלי-חיים ורשויות
האיחוד האירופי.
בחזרה לצרכנים
המאבק בהתאכזרות לחיות, מימיו
המוקדמים ועד היום, מחייב את המעורבים בדבר להסתכן מול אנשים אלימים. במקרים
כאלה המעורבות המשטרתית חיונית, והאזרח הפשוט נותר בעיקר כמתריע. הפגיעה
הממוסדת בחיות מרחיקה לכאורה את האזרח הפשוט עוד יותר מהאפשרות להשפיע. בגלל
היקפן העצום של תעשיות בעלי-החיים, נראה כאילו רק ארגונים גדולים יכולים
לעשות משהו נגדן. אולם למעשה, תעשיות בעלי-החיים מבוססת על החלטתו של האדם
היחיד – הצרכן – על מה להוציא או לא להוציא את כספו. מובן שפעולה מאורגנת
יעילה עוד יותר, אולם השורה התחתונה היא התובנה שעומדת בבסיס התנועה לשחרור
בעלי-חיים מאז שנות ה-70: כצרכן, כל אדם יחיד אחראי לפגיעה הקשה ביותר
בבעלי-חיים – ולמניעתה.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
דו"ח מבקר המדינה: המועצה לניסויים בבעלי-חיים.
ב-17.5.2011 התפרסם דו"ח מבקר
המדינה לשנת 2010. הדו"ח מתייחס למספר נושאים הרלוונטיים
לבעלי-חיים, כשהבולט שבהם הוא הביקורת על תפקודה הלקוי של המועצה לניסויים
בבעלי-חיים. על-פי הדו"ח, המועצה לא אישרה עד כה אף חלופה מחייבת לניסויים
בבעלי-חיים, גם במקרים שבהם מדובר בחלופות שאושרו כמחייבות במדינות אחרות.
עוד מותח הדו"ח ביקורת על כך שמעולם לא נקבע יחס ראוי בישיבות המועצה בין
מספר הנציגים בעלי האינטרסים בקיום הניסויים לבין נציגים חיצוניים, ושבמקרים
רבים הפיקוח על הניסויים נתון באופן מוחלט בידי מבצעי הניסויים עצמם.
בתקשורת
דו"ח מבקר המדינה: הכחדת דגים. נושא נוסף הנדון
בדו"ח המבקר, הוא התדלדלות אוכלוסיות הדגים בכנרת לסף הכחדה, כתוצאה מדיג
אינטנסיבי ומניהול כושל של אגף הדיג במשרד החקלאות. תכנית לאיסור על הדיג
בכנרת למשך שנתיים, במטרה לאפשר לאוכלוסיות הדגים להשתקם, אושרה על-ידי
הממשלה בראשית 2010,  אבל לא יצאה לפועל עקב התנגדות דייגים.
בתקשורת
nrg מעריב מזון כלבים
מורעל. בכתבה " מזון
כלבים של חברת 'ביופט' יורד מהמדפים" (19.5.2011) מדווחת דליה מזורי
שמשרד החקלאות הורה להסיר ממדפי החנויות את המזון לכלבים "בנטו כבש אורז
גורים" עקב התראה שהתקבלה מאירופה, "בעקבות תסמינים עצביים הפיכים שנמצאו
במקרים בודדים בקרב גורים בעולם."
 חדשות 2 הזנחה בכלבייה. בכתבה " אשקלון:
מתנדבי הכלבייה יוצאים למאבק במנהל" (19.5.2011) מספר תמיר סטיינמן על
מאבק של מתנדבים במכלאה העירונית באשקלון נגד הווטרינר העירוני. זאת לאחר
שהווטרינר אסר עליהם להיכנס למקום בעקבות חשיפת תמונות המתעדות את
הזנחת הכלבים, בתנאים קשים שלעתים גורמים למותם. הכתב מציין כי תנאי הזנחה
דומים אופייניים לכלביות רבות בארץ.
 ynet קרבות כלבים. בכתבה " הוד השרון:
נעצרו חשודים בניהול קרבות כלבים" (20.5.2011) מדווחים רענן בן-צור וארז
ארליכמן מדווחים על מעצר של ארבעה תושבי עראבה בחשד לקיום קרבות כלבים.
הארבעה נעצרו לאחר שברכבם נתגלו כלבים פצועים ומדממים.
תזונה ומתכונים
 nrg מעריב (זמן תל אביב) צמחונות. בטור
" לאכול
חיה מתה: איך כולם זורמים עם זה בכיף?" (15.5.2011) מבקר אביב לביא את
תעשיית הבשר, ומזכיר את הפופולריות ההולכת וגוברת של הבחירה בצמחונות:
"במציאות היום-יומית שלי אני פוגש יותר ויותר אנשים שנמנעים מאכילת בשר,
ואפילו מאכילת מוצרים מבעלי-חיים. יכול להיות שאני חי בבועה, אבל אם ג'יימי אוליבר בכבודו ובעצמו
מסביר לעם הבריטי איך אפשר להפחית משמעותית את צריכת הבשר, כנראה הבועה הזו
כבר לא כל-כך קטנה."
וואלה! ארטיקים. בטור " בא טבעי: הלו ארטיק"
(15.5.2011) מציע אורן גולדפינגר מתכונים לארטיק פירות וקרם קשיו ולארטיק קפה
צמחים, תמרים וקשיו.
פינת התזונה
ממרח טופו ביין
מרכיבים
300 גרם טופו, חתוך לקוביות
2 בצלים קצוצים דק
כוס וחצי יין (אדום או לבן)
כפית פלפל
חצי כפית מלח
רבע כוס שמן זית
הכנה
- מטגנים את הבצל במחבת במשך כ-10 דקות.
- מוסיפים את היין, הטופו, המלח והפלפל ומבשלים למשך כ-10 דקות נוספות.
- מעבירים שלושה רבעים מתוכן המחבת למעבד מזון, מוסיפים לו את שמן הזית
וטוחנים היטב.
- מעבירים את הממרח לכלי הגשה ומפזרים עלו את שארית תוכן המחבת.
- ניתן לעטר את הממרח בעשבי תיבול שונים או בבצל ירוק
קצוץ.
מתכון: כרם אביטל, צילום: ענבל פולאק. פורסם במקור במדור "שני
צמחוני" ב-ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל ודדי שי.
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
