click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 564 (23.4.2012)

  1. פעילות
  2. חיות עודפות: הצד האפל של גני חיות (1)
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: מנגל מן הצומח
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ה', 26.4.2012, בשעה 17:00, תתקיים פגישות היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878
 

דרושים לאנונימוס

  • צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18. info@anonymous.org.il
  • לאנונימוס דרוש/ה מתכנת iSO/Android מתנדב, להסבת משחק בקוד פתוח. uril@anonymous.org.il
 

קורס בכרמיאל

ביום א', 29.4.2012 בשעה 17:10, יתקיים במכללת אורט-בראודה המפגש השישי בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם," בהנחיית אריאל צבל. הקורס פתוח לקהל הרחב וניתן להגיע למפגש בודד. במפגש: הנחת רווחה: מרסנים את תעשיות בעלי-החיים? אכפת לי! מה מניע את ההתנגדות לניצול חיות
פרטים בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773
 

הפגנה נגד תעשיית הפרוות

ביום ו', 27.4.2012, בשעה 12:00, תתקיים ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל-אביב עצרת מחאה נגד טבח כלבי-ים בקנדה ובנמיביה המתבצע עבור תעשיית הפרווה. נא להגיע בלבוש בגווני שחור-לבן-אפור, ולהימנע מבגדים שמקורם בבעלי-חיים (כגון בגדי עור וצמר). לדף האירוע בפייסבוק
 

כדאי לכתוב: הוזלת מחירי הבשר

בטור "פרות קדושות" (גלובס, 15.4.2012) מבקר אביב לביא את החלטת ועדת המזון להפחית את מכסי הייבוא על בשר בקר ועגלים חיים לשחיטה, בעקבות המחאה החברתית. לביא מבהיר שהחלטה זו עומדת בניגוד לאינטרסים הבריאותיים, הסביבתיים והכלכליים של ישראל, בנוסף לפגיעה הקשה בבעלי-החיים שתיגרם בעטיה.
לקריאה נוספת: אבי דבוש, "קוויאר לכל פועל", mako, 17.4.2012.
כדאי לכתוב לשרי האוצר, הגנת הסביבה והבריאות ולבקשם שלא לתמוך ביוזמה המעודדת התעללות בבעלי-חיים ומזיקה לכלכלה, לסביבה ולבריאות הציבור.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, רחוב קפלן 1, ירושלים ; ysteinitz@knesset.gov.il ; פקס: 02-5695347
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים 95464 ; gerdan@knesset.gov.il ; פקס: 02-6753982
משרד הבריאות פניות הציבור ; שר הבריאות, בנימין נתניהו bnetanyahu@knesset.gov.il ; סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן ylitzman@knesset.gov.il
 

סדנת תזונה בתל-אביב

בשבת, 5.5.2012, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא נועדה להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם ואיכות חייהם בעזרת מזונות עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות. עוד בסדנה: למה תזונאים ממליצים על תזונה טבעונית, ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪,  בהרשמה מראש.
 

סקר מזון טבעוני

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב עורכת בימים אלה סקר על הביקוש למזון טבעוני בקמפוס, במטרה לבחון את הרחבת ההיצע של מזון מהצומח.
 

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878
 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
  • תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
  • ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
  • רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. 
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוסהיכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


חיות עודפות
הצד האפל של גני חיות (כתבה ראשונה)

עסקים ועודפים
במהלך רוב ההיסטוריה שלהם, שימשו גני חיות כמקומות בידור, שבהם מפגינים בני-אדם את כוחם ואת ניצחונם על חיות הבר. הפגנת הכוח נערכה באמצעות כליאת החיות בכלובים זעירים, מופעים כוחניים ואילוץ החיות להתחנן למזון. בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם השינויים שחלו בדעת הקהל במערב, החלו גני חיות להציג את פעילותם במונחים של שימור מינים בסכנת הכחדה, מחקר וחינוך לשמירת טבע. תנאי הכליאה בגני החיות הגדולים שופרו, במקביל להשקעת מאמצים גדולים בשמירה על בריאותן ורווחתן של חלק מהחיות.
 
עם זאת, גני החיות המשופרים נותרו עסקים שפועלים בעיקרם לפי אינטרסים מסחריים. הטיפול המושקע בחלק מהחיות תורם ליחסי-הציבור של העסק, בעוד שגורלן של שאר החיות בגן עלול להיות עגום. גורם מרכזי למצבן הרע של חיות אלה הוא רבייה בשבי. בעבר, תנאי השבי הקשים מנעו מהחיות להתרבות. שיפורים בתנאי הכליאה, עניין בשימור מינים, ולעתים גם שימוש בהזרעה מלאכותית בכפייה, גרמו לחיות ממינים רבים להעמיד צאצאים בגן החיות. אולם הרבייה בשבי כרוכה בלידת חיות רבות שגני החיות מעוניינים להיפטר מהן כ"עודפים". גני חיות – גם המשופרים שבהם – אינם מתחייבים לתת לחיות שנולדו בהן מחסה במשך כל חייהן.
 
להערכת הארגון הבריטי CAPS, בגני החיות באירופה מצויים בכל עת בין 7,500 ל-200,000 חיות עודפות. אין בידינו נתונים על המצב בישראל, אולם סביר להניח שהוא דומה למצב באירופה ובארצות-הברית. רק ארבעה גני חיות בישראל (גן החיות התנכ"י בירושלים, הספארי ברמת גן, גן החיות הלימודי בחיפה והחי פארק בקריית מוצקין) חברים בהתאחדות האירופית לגני חיות ולאקווריומים (EAZA). החברות ב-EAZA אמורה להבטיח תנאים סבירים לחיות, אך אין בה הגנה מפני הפגיעה בחיות עודפות.

טיגריסים שמקורם בגני חיות עלולים לסיים את חייהם בכלובים קטנים, בקרקסים או כמטרה לירי, משום שהם צאצאים להורים מתת-מינים שונים ולכן אינם מתאימים לתוכניות שימור (צילום: advocateforsavinganimals.org)

 
"ייצור" גורים
מניע מרכזי להרבעת חיות בגני חיות הוא "ייצור" גורים, שמהווים מוקד משיכה לקהל הרבה יותר מחיות בוגרות. דוב הקוטב קנוט, למשל, שנולד בגן החיות הוותיק של ברלין, הכניס לגן כ-5 מיליון אירו והפך את 2007 לשנה הרווחית ביותר בתולדות גן החיות. הרבעה לשם "ייצור" גורים החלה להתפשט בשנות ה-60 של המאה ה-20. דווקא האהבה לחיות (או, ליתר דיוק, החיבה למראה גורים כלואים) היא שמניעה הרבעת חיות עודפות. כשהגורים גדלים, מושכים פחות קהל ותופסים יותר מקום, לגן החיות יש אינטרס להיפטר מהם. על רקע זה פתחו סוחרי חיות עסקים משגשגים, שהתמחותם היא סילוק העודפים מגני חיות.
 
עודפים חברתיים
עודפים נוצרים גם כשחיות אינן משתלבות במבנה חברתי נתון. הבעיה הבולטת ביותר היא עודף זכרים. במינים רבים, שבהם נולדים נקבות וזכרים במספר דומה, להקות טיפוסיות בטבע כוללות זכר דומיננטי המוקף במספר נקבות ובגורים, בעוד ששאר הזכרים הבוגרים חיים כבודדים או בלהקות קטנות. בגני החיות מעוניינים להחזיק רק בלהקה המרכזית, ורוב הזכרים הופכים אפוא לעודפים. לגני חיות יש אפוא אינטרס להיפטר מאריות זכרים, למשל.
 
עודפי תוכניות שימור
עודפים נוצרים גם תחת התוכניות האופנתיות לשימור מינים ותתי-מינים ביולוגיים (גרעיני רבייה). חיות מתתי-מין שונים של אותו המין יכולות להעמיד צאצאים פוריים ובריאים, אף על-פי שבטבע אינן נוטות להיפגש כי הן חיות באזורים שונים. בשבי, לעומת זאת, קל להפגיש בין חיות מתתי-מין שונים. כך, אורנג-אוטנים מסומטרה אינם פוגשים בטבע באורנג-אוטנים מבורניאו, אולם בגני חיות קל לזווג ביניהם. לפי התפיסה של תוכניות לשימור המגוון הביולוגי, הצאצאים הם בני-כלאיים מיותרים. בתוכניות השימור, החיה איננה סובייקט בעל ערך בפני עצמו, אלא רק דגימה של מטען גנטי מסוים, ואין כל בעיה מוסרית להיפטר מדגימות מיותרות. בשנות ה-90, היו כשליש מכלל האורנג-אוטנים בארצות-הברית בני-כלאיים. במשך השנים גברה הזהירות ביצירת הכלאות כאלה, אולם אורנג-אוטן עשוי לחיות בשבי 60-35 שנים, ובני-הכלאיים מן העבר הפכו לקורבן האופנה החדשה בניהול גני החיות. מנהלי תוכניות השימור, כמו רוברט לייסי מהפארק הזואולוגי של שיקאגו, מאמינים שבני-הכלאיים תופסים משאבים שהיו עשוי להועיל לאורנג-אוטנים טהורי גזע, ולכן יש להרוג אותם לאלתר.
 
תוכניות שימור מביאות ליצירת עודפים בדרך נוספת. כדי לייצר מגוון ביולוגי, מספר הצאצאים הנחוצים מכל זוג הוא קטן מאוד. לאחר לידות בודדות, הזוג הופך לעודף עבור תוכנית השימור. משמעות הדבר היא העדפה להרוג את החיות (או לנסות לזווג אותן עם נקבות וזכרים אחרים – מהלך שעלול להיות כרוך בהפרדה טראומטית ובחיבור קשה).

חיות מתות ליד "נולסקי ספארי פארק", אנגליה. את התמונות צילמה בינואר 2011 עובדת הפארק לשעבר, פני בויד, שהתפטרה לאחר שחזתה בירי בחיות עודפות. הנהלת הפארק טענה שהחיות שבצילום מתו מסיבות טבעיות.

 
סחר בחיות עודפות
כדי להימנע מיחסי ציבור גרועים, מעדיפים גני החיות הגדולים להעביר חיות עודפות לגני חיות אחרים. להעדפה זו יש בסיס בתקנות של האיחוד האירופי ובתקנונים וולונטריים. למרות זאת, גני חיות רבים סוחרים בחיות או מוסרים אותן לגורמים מפוקפקים. מכיוון שהדברים נעשים בהסתר, המידע על כך מועט מאוד. הארגון האמריקני PETA מזכיר שלושה גני חיות שנחשפו בשנים האחרונות בהעברת חיות לסוחרים, ובכלל זה ג'ירפות, זברות, קנגרואים, וולבים ואנטילופות. העיתון הבריטי The Observer חשף ב-2004 שלושה גני חיות בריטיים שנפטרו מחיות עודפות דרך סוחר מפוקפק, המוכר אותן לכל המרבה במחיר. מידע מפורט יותר התפרסם בשנים קודמות. העיתון san Jose Mercury News ערך חקירה יסודית על החיות העודפות שהועברו מגני החיות המורשים בארצות-הברית בשנים 1998-1992, ומצא כי מתוך 19,361 יונקים שעזבו את גני החיות כעודפים, 7,420 (או 38%) הועברו לסוחרים, לאנשים לא מזוהים, לגני חיות לא מורשים ולחוות ציד. מחקר מקיף אחר מ-1997, של הארגון הקליפורני PAWS, מביא נתונים על מספר גני חיות אמריקניים גדולים ומוכרים, שנחשפו במהלך שנות ה-90 במכירת חיות עודפות לסוחרים מפוקפקים, פרסמו הצהרות על שינוי במדיניות בעקבות החשיפה, אך המשיכו למכור חיות לסוחרים בחודשים שלאחר ההצהרה.
 
מכירות פומביות
בארצות-הברית, חלק מהחיות העודפות מגיע למכירות פומביות. בדומה למכירות פומביות של חיות מבויתות, כך גם חיות "אקזוטיות" נמכרות בתנאי לחץ קשים. החיות נאבקות וצורחות כשהן נגררות בכוח אל זירת המכירות, המוקפת בהמון אדם רועש; מכיוון שמדובר בחיות בר, שאינן נוטות לציית, האלימות עלולה להיות קשה עוד יותר מהמקובל במכירות פומביות של בקר. תנאי הכליאה במהלך המכירה הפומבית וסביבה קשים במיוחד. חקירת PAWS מציינת מספר עסקים שניהלו מכירות פומביות כאלה בשנות ה-90, ובאינטרנט ניתן לראות שהם עדיין פעילים ומשגשגים. חברת "האחים לולי" ממונטנה, למשל, ממשיכה לקיים מספר מכירות פומביות בשנה של חיות "אקזוטיות" מעשרות מינים. רבים מהמינים אינם אמריקניים, ולפיכך מקור החיות הוא בגני חיות, או בחיות שהורבעו לפני שנים מחיות שנקנו מגני חיות.
 
הרג במכלאות
אחד מהיעדים הבולטים של החיות העודפות מגני החיות בארצות-הברית הוא חוות הרג. חוות כאלה התפתחו במהירות בעקבות חוק המינים בסכנת הכחדה, שנחקק ב-1973 והגביל ציד חיות בטבע (אך לא בשבי). יזמים טקסאניים מיהרו לנצל את תאוות ההרג של הציידים ופתחו חוות, שבהן מרביעים חיות בר "אקזוטיות" במטרה אחת – לאפשר לצרכנים להרוג אותן ברובה, ואף בחץ וקשת. להערכת הארגון האמריקני HSUS, למעלה מאלף חוות כאלה פועלות בארצות-הברית. בחוות מרביעים חיות ומרגילים אותן לנוכחות קרובה של אנשים, כדי שיהיה קל לירות בהן מקרוב. אספקה של חיות מגיעה גם מבחוץ, וחיות עודפות רבות מגני חיות מסיימות את חייהן במכלאות אלה, דרך תיווכם של סוחרי חיות.
 
יעדים אחרים
גני חיות מוכרים חיות עודפות לשורה של יעדים נוספים, בעיקר דרך מתווכים. יעדים כאלה כוללים:
  • גני חיות או פינות חי שאין בהם תנאים מתאימים. במקומות אלה, לעתים קרובות המרחב קטן מדי, אין לחיה שנקנתה חברה מתאימה והמטפלים במקום לא יודעים כיצד לטפל בה.
  • אנשים פרטיים שמעוניינים להחזיק בחיה כ"חיית מחמד". גורי טורפים גדולים, קופים גדולים וחיות גדולות אחרות, נמכרים בקלות כשהם גורים. עד מהרה החיות גדלות ומתחזקות, והמטפלים מתרחקים מהן בפחד. הן עלולות לחיות בכלובים זעירים או קשורות בשרשרת קצרה עד יום מותן.
  • קרקסים הם יעד מקובל לחיות ממינים מסוימים, כגון פילים. בקרקסים אין אפילו מראית-עין של תנאי מחיה הולמים לחיות, אלא רק תנאים מינימליים להחזקת החיה בחיים ולהובלתה. בקרקס עוברת החיה אילוף אלים, שנועד לגרום לה לבצע להטוטים מפחידים או מסוכנים.
מאחר שכל המקומות האלה אינם מתאימים להחזקת חיות בר ולעתים קרובות הם תלויים במימון לא יציב, חלק מהחיות שמקורן בגני חיות חוזרות לידי הסוחרים. חיות עודפות עלולות גם להימכר לניסויים. יש להדגיש, שאפילו גני חיות שלא נפטרים מהחיות העודפות, עלולים להחזיק חיות אלה במתקנים צדדיים, שבהם שוררים תנאים גרועים.

סטוני, פיל שנולד בגן חיות בפורטלנד, אורגון, ונמכר למאמן כשהיה בן שלוש. הוא הופיע בקרקסים עד שנפצע עקב ישיבה בתנוחה לא טבעית כמו זו שבתמונה ומת לאחר חודשים של ייסורים ללא טיפול.

 
הרג בגני החיות
מי שמצדדים בסילוק חיות עודפות מגן החיות, רואים בהריגתן בתוך הגן פתרון מיטבי. ב-2007 הצהירה EAZA שהיא מעודדת באופן פעיל את גני החיות החברים בה להרוג חיות לא רצויות – אם גני חיות אחרים לא מעוניינים בהן או שהן בנות-כלאיים. בתקנון EAZA מ-2004 מוזכר הרג "מהיר וללא סבל" של חיות עודפות בתור רע הכרחי, שיש לבכרו על פני "הגבלות רבייה שעלולות להשפיע על רווחת האינדיבידואל או הקבוצה." התקנון כולל איסורים עמומים על "רמות בלתי מקובלות של עודפים ו/או היפטרות בלתי אחראית מחיות."

סביר להניח, שהרג מהיר הוא מעשה פחות נורא מכל שאר התרחישים העומדים בפני החיות העודפות. אולם ההרג בתוך גן החיות חסין בפני חשיפה וביקורת עוד יותר ממכירת החיות לגורמים חיצוניים. ההרג נוח מבחינה כלכלית (גופת החיה משמשת להאכלת חיות אחרות) וקל לבצעו. לכן האצבע על ההדק עלולה להיות קלה במיוחד כשההרג נערך בתוך גן החיות.
 
מסקנות
דונלד ג. לינדבורג, ששימש כעורך כתב-העת Zoo Biology, העלה ב-1991 על סדר היום של גני החיות את בעיית החיות העודפות. במאמר מערכת, פסל לינדבורג, מטעמים מוסריים, את כל הדרכים שהוזכרו לעיל להיפטר מחיות. הוא קרא לגני החיות שנחשבים כמתקדמים "להכיר בכך שחלק מהמחיר של שימור מינים בסכנת הכחדה משמעו לספק חיים מכובדים לכל אלה שתרמו את הגנים שלהם לדורות הבאים, ולתכנן את התקציב בהתאם לכך." לינדבורג הציע לגני החיות לשתף-פעולה ביניהם, ורצוי – על בסיס בינלאומי, כדי ליצור בעלות נמוכה מקלטים לחיות עודפות, אולי הרחק מהמרכזים העירוניים שבהם פועלים גני החיות.
 
לטווח הקצר, הפתרון של לינדבורג ראוי למימוש – אלא שהוא נותר רחוק ממימוש כפי שהיה לפני 21 שנים. לטווח הארוך, בעיית החיות העודפות היא רק אחת ממקורות חוסר הלגיטימיות המוסרי של החזקת חיות בר בשבי. כל אדם השוקל לבקר בגן חיות, צריך לקחת זאת בחשבון משום שביקורו יממן את המשך השבי.
 
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס 

חדשות

עזים כקלמנטינות. בכתבה "עזים כקלמנטינות" סוקר חגי כהן כתבה שפרסמה מרב קריסטל, "חקלאים, יש עדיין אנשים כאלה?" (ynet, 14.4.2012) ובה ראיונות עם שישה חקלאים ישראלים, וביניהם מגדל עזים ומגדל בקר. כהן מדגיש פרטים על פגיעה בחיות שנחשפו בראיונות, ובוחן בביקורתיות את תשובות החקלאים.
 
mynet (חולון) נטישה. בכתבה "חולון: אזרחים יצאו לטייל בחג ונטשו כלביהם" (17.4.2012) מדווחת חופית כהן על נטישות המוניות של כלבים במהלך חג הפסח: "יש משפחות שמארחות, מתארחות או סתם מטיילות בחג, במקום לשלם קצת עבור פנסיון הם מעדיפים לנטוש את הכלב כיוון שהם לא רואים בו יצור חי. עבורן הוא חתיכת רהיט שניתן להחלפה בכל רגע נתון." על פי החוק, נטישת בעל-חיים מהווה עבירה על חוק צער בעלי-חיים.
 
וואלה! מירוצי סוסים. בכתבה "מירוצי סוסים: המירוץ אל המוות הוא לא ספורט" (18.4.2012) מתארת סיגל בוקשטיין את ההתעללות בסוסים בתעשיית המרוצים, בעקבות מותם של שני סוסים שנפצעו במהלך המירוץ היוקרתי ביותר בבריטניה. למרות זאת, משרד החקלאות הישראלי מנסה לקדם את הכנסת התעשייה לארץ.
 
nrg מעריב (Bloomberg) הטסת בעלי-חיים. בטור "יש סוס במטוס: מי אלופת העולם בהטסת בע"ח?" (17.4.2012) סוקרים אלכס ווב וכריס יאספר את שלוש חברות התעופה המובילות בהטסת בעלי-חיים. למרות הנימה האוהדת של הכתבה, רוב בעלי-החיים מוטסים למטרות מסחריות, כדוגמת סוסי ההרבעה המוזכרים בכתבה ומנוצלים בעיקר למירוצים. חברת אייר-פראנס שמוזכרת בכתבה היא בין הבודדות בעולם שמטיסות בעלי-חיים לניסויים, ובשל כך הוטל עליה חרם עולמי.
 
nrg מעריב בריכות חורף. בכתבת הווידאו "בסכנת טביעה: מי יציל את בריכות החורף?" (16.4.2012) מדווחת מיכל הוכברג על המאבק לשימור בריכות החורף באזור תל-אביב, שהולכות ונעלמות בשל פעילות אדם.
 
ynet קרבות כלבים. בכתבה "תעלומה: קרבות כלבים בחסות חברת 'הייניקן'?" (17.4.2012) מדווח ארז ארליכמן על קרבות כלבים שנערכים בדרום אמריקה, כביכול בחסות חברת "הייניקן". יצרנית הבירה מכחישה כל קשר לקרבות הכלבים ופתחה בחקירה על מקור התמונה.
 
mako בריחה. בכתבה "מרגש: פר נמלט משחיטה וזכה לחנינה" (15.4.2012) מדווח אורן דותן על בריחתו של עגל מבית מטבחיים בניו-ג'רזי, שבסופו של דבר הגיע אל מקלט לבעלי-חיים, שם יזכה לחיים טובים.
 

תזונה ומתכונים

ynet אורז. בטור "ארוז בחום: 5 מתכוני אורז" (18.4.2012) מציע שאול בן אדרת מתכונים לאורז ואיטריות שחומות וזיתי קלמטה; חגיגת אורז בר שחור ולבן; אושפילאו צמחוני; אורז ירוק-ירוק וקוביות תפוחי אדמה; ואורז ארטישוק וזעפרן.
 
 ynet תרד טורקי. בטור "לאדות טורקי ולאכול" (17.4.2012) מציעה מיכל וקסמן מתכונים לתרד טורקי בסויה ומירין או במיסו וטחינה.
 
nrg מעריב עוגיות. בטור "מוגשת קרה: עוגיות נקמה מתוקה" (18.4.2012) מגישה שחר שילוח מתכון לעוגיות שיבולת שועל עם שברי שוקולד ואגוזים.
 

פינת התזונה
מנגל מן הצומח

יום העצמאות, שחוגגים בארוחה על האש, עלול להיות לא נעים לצמחונים ולטבעונים, אך קל להכין על האש צמחי וטעים. שיפודי ירקות וטופו, סטייק או המבורגר צמחוני, מקבלים טעמים מיוחדים על האש. ירקות מומלצים לצלייה הם חצילים, קישואים, פטריות, עגבניות, פלפלים, בצלים, בטטות וקלחי תירס. מומלץ להעשיר את שיפודי הירקות בקוביות של סייטן (חלבון חיטה) וטופו, וכדאי להשרותם מראש במשרה (מרינדה), למשל: רוטב סויה עם מעט חרדל; חמאת בוטנים, קרם קוקוס וצ'ילי; יין אדום, קינמון וג'ינג'ר וצירופים אחרים. באתר אנונימוס ניתן למצוא פירוט של מתכונים אלה ואחרים.

צילום: ענבל פולאק


מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר ודדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן