פעילות

הפגנה בתל-אביב

דרושים לאנונימוס

• צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18. info@anonymous.org.il
• לאנונימוס דרוש/ה מתכנת iSO/Android מתנדב, להסבת משחק בקוד פתוח. uril@anonymous.org.il

הקרנה בתל-אביב

סדנה בתל-אביב

בשבת, 31.3.2012, בשעה 18:00, תתקיים במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (רח' יהודה הלוי 21) סדנת בישול עיונית בהנחיית אריה רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה

קורס בכרמיאל

ביום א', 15.4.2012 (לאחר חופשה בת שבועיים) בשעה 17:10, יתקיים במכללת אורט-בראודה המפגש הרביעי בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם," בהנחיית אריאל צבל. הקורס פתוח לקהל הרחב וניתן להצטרף במהלכו. במפגש:

פרטים בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773

חדש: ערכת בישול ב-DVD

חוברת מתכונים

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

דוכני הסברה

• תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
• ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
• רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

בעיות ברווחת קרפיונים: השחיטה
מה ניתן לעשות למען קרפיונים לאור המלצות האיחוד האירופי? (2)

אריאל צבל

חיכוך רשת, מגע יד אדם וחנק באוויר – שלושה מגורמי המצוקה הקשים

שמהם סובלים קרפיונים בתהליך השחיטה (צילום: מייק קרני, אנגליה)

קרפיון מוחזק באמבטיה לפני הריגתו בידי צרכנים (צילום: Pavel Ševela / Wikimedia Commons, צ'כיה)

• ההכנות לשחיטה מתחילות בהוצאת הקרפיונים מבריכה והכנסתם למכל הובלה. הדבר נעשה באמצעות רשת המוחזקת ביד. שלב זה מהווה את הסיכון החמור ביותר לקרפיונים במסגרת ההכנות לשחיטה: ההוצאה מהמים גורמת מצוקה משמעותית, וכל הדגים עוברים זאת.
• ההוצאה מהמים כרוכה גם בסיכונים לא שכיחים אך חמורים יותר. הרשת עצמה עלולה לפגוע בקרפיונים אם היא מחוספסת, מסגרת הרשת עלולה לפגוע בהם, ועובד המדגה עלול לדרוך עליהם. תאונות משני הסוגים האחרונים עלולות לגרום למות הדגים.
• כשמרוקנים את מכל ההובלה למכל אחסון לקראת השחיטה, הדגים עלולים לספוג נפילה כואבת ולפגוע במים, בדפנות המכל או בדגים אחרים. זהו הסיכון השלישי בחשיבותו בשלב ההכנות לשחיטה.
• בשלב זה עלולים הקרפיונים גם לסבול משינוי הלחץ הפתאומי בשלפוחית השחייה, וכן מהלם כתוצאה מהבדלים בטמפרטורת המים. דגים שאכלו זמן קצר לפני העברתם למכל מים קר, עלולים לסבול מבעיות עיכול קטלניות.
• חשיפת הקרפיונים לאור פתאומי בהעברה למכל האחסון גורמת להם מצוקה. אמנם משערים שלא מדובר במצוקה קיצונית, אך מכיוון שרוב הדגים עוברים זאת, החשיפה לאור נחשבת בתור הסיכון השני בחשיבותו בשלב ההכנות לשחיטה.
• תחלופת המים במכל ההמתנה לשחיטה נוטה להיות בלתי מספקת, ולכן מצטברים במים, בריכוזים מזיקים, תוצרי המטבוליזם של הדגים, כגון אמוניה ופחמן דו-חמצני. במקביל לכך, צפיפות הדגים במכל עלולה להוביל לירידה בכמות החמצן ועלייה בטמפרטורה, וכתוצאה מכך לחנק. הצפיפות במכלי המתנה אלה עלולה להיות גבוהה במידה שאינה מותירה מקום לספק בדבר המצוקה שנגרמת לדגים בעטיה.
• לקרפיונים נשקפת סכנה מדפנות מחוספסות של המכל ומבליטות חדות בתוכו, העלולות לפצוע את הדגים בעור או בעיניים ופציעות אחרות. במכלים מכוסים, הדגים עלולים להיפגע מהכיסוי כשהם מנסים לקפוץ החוצה, ובמכלים לא מכוסים הם עלולים לקפוץ החוצה, להיפצע ולהיחנק באוויר.
• דגים סובלים באופן ניכר מרעשים פתאומיים, האופייניים למפעלים.
• לקראת השחיטה, מוציאים את הדגים ברשת, העלולה שוב לגרום פציעות, לעתים קטלניות. כשעובדים שומטים את הדג למכל האחרון (לחישמול במים, או לקראת הימום במכה ללא מים) הוא עלול לסבול ברגעיו האחרונים מעצמות שבורות ומפצעים בעור, במיוחד אם שמטו אותו על משטח ללא מים. תנאים אלה מהווים סיכון חמור במיוחד. במשטחים או המכלים שבהם מבצעים את ההימום או השחיטה, הדגים עלולים לסבול גם מלחץ של דגים נוספים המונחים עליהם ואפילו להיחנק תחת ערימת הדגים.

קרפיונים שנהרגו בחנק (צילום: zimbabim)

קרפיון נחנק ברשת (צילום: פול מקאן, אנגליה)

1. חנק הוא המקור המשמעותי ביותר למצוקה בקרפיונים, ולכן יש למנוע כליל הנחת קרפיונים במכלים ריקים ממים או צבירתם על גבי משטח באוויר לפני ההימום. ניתן וראוי לנסח דרישה זו במסגרת חוק או תקנות לרווחת דגים. אכיפת הוראה כזו קלה לביצוע במקרה שמפקח (או חוקר סמוי) נוכח בעת ההרג – אולם אכיפה ישירה תישאר נדירה באופן בלתי נמנע. לכן גם הוראה ברורה זו, בדומה לדרישות החמקמקות יותר בעניין שלבי הגידול של הקרפיונים, מחייבת הטמעה של עקרונות רווחת דגים בתעשייה עצמה. בהנחה שרוב הקרפיונים נהרגים במקומות קטנים ומאולתרים, זוהי דרישה קשה במיוחד למימוש.
2. הרג באמצעות חישמול, כפי שנצפה על-ידי מומחי האיחוד האירופי, הוא שיטה מקובלת במשחטות דגים תעשייתיות, שהיקפן גדל במהירות. לחישמול יש פוטנציאל לגרום אבדן הכרה מיידי, אך בפועל ההימום רשלני לעתים קרובות והדגים חווים סבל קשה. לאור הפוטנציאל, קשה להאמין שהחוק באירופה יאסור בעתיד חישמול קרפיונים, וככל הנראה אין טעם לדרוש חוק כזה. הוראות שיש מקום ריאלי לקדמן בחקיקה, ידרשו הימום דגים שיביא לאובדן הכרה מיידי, מבלי לציין שיטות הימום מסוימות (שיטות שונות מצויות ממילא בשלבי פיתוח). גם כאן מדובר בהוראה שמחייבת פיקוח בשעת מעשה, והפעם מדובר בפיקוח מסובך למדי. כמעט בלתי אפשרי בתנאי שדה לוודא שקרפיון איבד את הכרתו. עם זאת, תנועות עיניים (התכווצות האישון בתגובה לאור, וגלגול העין כשמטלטלים את הדג) ותנועות זימים עשויות לשמש כעדות לכך שהדג מצוי בהכרה.
3. נקודה משמעותית נוספת שחקיקה עשויה לטפל בה היא העברת הדגים ממכל למכל. זהו שלב הכרוך במצוקות רבות, ואת רובן ניתן למתן על-ידי פיתוח ציוד מתאים, ובמיוחד העברת דגים ללא שימוש ברשתות המוחזקות ביד. אין בחוות-הדעת המדעית המלצה כזו, אך היא מתבקשת מתוכן הדברים. הטכנולוגיה הנדרשתלשם כך אינה מסובכת לייצור, ומכיוון שמדובר בציוד בולט לעין, אכיפת השימוש בו עשויה להיות קלה יותר מרוב ההוראות הנוגעות לרווחת קרפיונים.

חדשות

חוות מזור. כשבוע לאחר הצהרתו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שיעשה כל שביכולתו לסגור את חוות הקופים במושב מזור, אישר בית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה משלוח של 90 קופות מישראל, שהיו מיועדות להישלח אל מעבדת הניסויים SNBL בארצות-הברית – מעבדה שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים. בעקבות כך, עתרו לבג"ץ ארגונים להגנה על בעלי-חיים, וב-21.3.2012 הוציא בג"ץ צו המונע את המשלוח עד להודעה חדשה. המאבק נגד פעילות החווה נמשך, וב-23.3.2012 התקיימה הפגנת ענק לביטול המשלוח לסגירת החווה.

בעיתונות: עידן סוייר, "הפגנה נגד חוות מזור: המאבק לסגירת חוות הקופים בשיאו," וואלה!, 22.3.2012. ריקי הופמן, "חוות מזור - אני מאשימה," news1, 22.3.2012. אילן ליאור, "בג"ץ אוסר על חוות מזור לייצא קופות לניסוי," הארץ, 21.3.2012. זוהר שחר לוי, "בג"ץ עצר, בינתיים, משלוח הקופות לארה"ב," nrg מעריב, 21.3.2012. ארז ארליכמן, "בג"ץ: צו מניעה זמני למשלוח 90 קופים למעבדה," ynet, 21.3.2012. אילן ליאור, "ביה"מ המחוזי אישר לחוות מזור לייצא משלוח קופות לניסויים," הארץ, 20.3.2012. 'מאבק הקופים' בדרך לבג"ץ," חדשות 2, 20.3.2012."העתירה התקבלה: קופי חוות מזור יישלחו לארה"ב," nrg מעריב, 19.3.2012. ארז ארליכמן, "ביהמ"ש אישר לחוות מזור לייצא 90 קופים לחו"ל," ynet, 19.3.2012. ארז ארליכמן, "גלעד ארדן: להשהות משלוח קופים מחוות מזור," ynet, 18.3.2012.

mynet (עמק וגליל) אימוץ תרנגולות. בכתבה "גליל: עשרות תרנגולות שנועדו להמתה מצאו בית" (22.3.2012) מדווח אבנר לוטן על פרויקט אימוץ התרנגולות של אנונימוס, במסגרתו ניצלו עשרות תרנגולות מההרג הצפוי להן בתעשיית הביצים – ומצאו בית. מצבן של התרנגולות בחצרות פרטיות אמנם טוב הרבה יותר ממצבן בתעשיית הביצים, אך עצם לקיחת הביצים עדיין עלולה לפגוע בהן.

מקור נוסף: אלינור פוקס, "טרנד חדש בישראל: חוזרים לגדל תרנגולות בחצר הפרטית," mako, 20.2.2012.

וואלה! שחיטה. בטור "ההתנגדות לשחיטה כשרה היא התחמקות מהדיון האמיתי" (20.3.2012) כותב דדי שי על ההצעה לבטל שחיטה יהודית ומוסלמית בצרפת: "כשאנחנו מציגים התעללות בבעלי-חיים כתופעה שולית וחריגה המתבצעת בידי מיעוטים, קל לנו יותר להמשיך להתכחש לכך שהיחס השגרתי לרוב בעלי-החיים המוחזקים בידינו הוא יחס של ניצול חסר רחמים."

ynet ניסויים. בטור "ניסויים בבעלי חיים – המוצא האחרון?" (22.3.2012) מבקר יוסי וולפסון את הטענה שניסויים בבעלי-חיים מוצדקים כי לכאורה הם הברירה היחידה להצלת חיי אדם: "גם מי שאינו פעיל לזכויות בעלי-חיים יסכים, שניסויים בבעלי-חיים הם לכל היותר מוצא אחרון. אם בריאות בני-האדם וחייהם באמת חשובים בעינינו, עלינו למצות קודם כל אמצעים שהם לא פוגעניים."

ynet מירוצי סוסים. בטור "סוף המירוץ: גם לסוסים נגמר המזל" (19.3.2012) מדווחת סיגל בוקשטיין על ביטול סדרת טלוויזיה העוסקת במירוצי סוסים, לאחר מקרה שלישי של פציעה והמתה של אחד הסוסים המשתתפים בצילומיה. בוקשטיין מציינת כי מקרים כאלה אינם יוצאי דופן גם במירוצי סוסים במציאות, וקוראת לאסור על עריכת מירוצי הסוסים בישראל.

ynet זיהום. בכתבה "סופית: מפעלים מזהמים ידווחו למאגר מידע ציבורי" (כלכליסט, 19.3.2012) מדווח ליאור בן דוד על חוק חדש, המחייב מפעלים בעלי ההשפעה סביבתית משמעותית ביותר לדווח על הכמות השנתית של פליטות המזהמים והפסולת שלהם.

מקור נוסף: "אושר: התעשייה תחויב לדווח על זיהום ופסולת," nrg מעריב, 19.3.2012.

nrg מעריב גיזום קטלני. בכתבה "עוף גוזל: העצים נגזמים – הגוזלים נפגעים" (20.3.2012) מדווח אבי אשכנזי על הסכנה הנשקפת להמוני ציפורים בשל גיזום עצים, הצפוי להתרחש בהיקף נרחב לקראת פסח.

תזונה וצרכנות

mako טבעונות בתרבות הערבית. בטור "אמג'ד לא הראשון" (20.3.2012) יוצאת היבא סעדי נגד הסטריאוטיפ "אין ערבים צמחונים" כפי שהצטייר בסדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית". סעדי מזכירה כי תפריט מזרח-תיכוני מסורתי עשיר במוצרים מן הצומח, וכי העלייה בצריכת הבשר והחמרת ההתעללות בבעלי-החיים הם תוצאה של התיעוש בעולם המערבי.

ynet שיווק חלב. בכתבה "במקום חטיפים: יוצבו בבתי"ס מכונות למוצרי חלב" (21.3.2012) מדווחת עדנה אברמסון על הצבת מכונות למוצרי חלב בבתי-ספר במקום מכונות חטיפים, בעידוד מועצת החלב (גוף המייצג את האינטרסים של תעשיית החלב, בשיתוף ממשלתי). אף על-פי שמוצרי חלב עלולים להזיק לבריאות הצרכנים לא פחות מחטיפים, קידום המכירות של מוצרי חלב לילדים נעשה בחסות המיתוס שחלב הוא המקור הטוב ביותר לסידן.

nrg מעריב קייטרינג טבעוני. בטור "אוכל לנשמה: לבשל מזון טבעוני וטעים" (זמן השרון, 20.3.2012) מראיינת אלינור ברק-פיינר את ציונה מלמן, שהקימה את חברת הקייטרינג הטבעונית והאורגנית Barefood.

טבעטוב – חנות טבעונית מקוונת  

אתר אינטרנט ; דואל contact@tevatov.co.il ; טל. 054-6669840