|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום א', 10.4.2011,
בשעה 14:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך
הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים
להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
ייעוץ תזונתי לטבעונות
בריאה
אירועים בירושלים
-
מפגש עם פעילים
אוסטרים: ביום ג', 5.4.2011 בשעה 20:00, יתקיים בזנגביל
מפגש למחרת מפגש דומה בת"א – פרטים להלן.
-
ערב אוכל הודי: ביום
ה', 7.4.2011 בשעה 19:00, מארגנים מתנדבי המהטמה ערב של
אוכל הודי טבעוני. תרומה מומלצת לארוחה מלאה: 25 ₪.
-
סדר פסח: ב-18.4.2011
יתקיים בזנגביל סדר פסח טבעוני. ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. לדף האירוע
בפייסבוק.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
דיכוי פעילים באוסטריה
ביום ב', 4.4.2011 בשעה 20:00, יתקיים בגדה השמאלית (רח' אחד העם 70,
ת"א) מפגש עם פעילים אוסטרים לשחרור בעלי-חיים, שהועמדו לדין באשמת
"ייסוד ארגון פשיעה" בשל עצם פעילותם למען בעלי-חיים. המשפט מעורר עניין
בינלאומי עקב השימוש האינטנסיבי באמצעי פיקוח ומעקב נגד תנועה
לשינוי חברתי. הפעילים יספרו על חוויותיהם בשנים האחרונות,
על המשפט ועל הדיכוי.
סדנאות בישול בתל-אביב
-
 ביום ה' 7.4.2011, בין השעות 21:45-18:30, ינחו אביטל סבג וזהר
צמח וילסון בשכונת גני צהלה סדנת בישול בריא, הכוללת מידע תזונתי,
לימוד מתכונים רבים וארוחה. השתתפות: 220 ש"ח. להרשמה ולפרטים
נוספים
-
 בשבת, 9.4.2011, בשעה 18:00, תתקיים במסעדה הטבעונית
בודהה בורגרס (רח' יהודה הלוי 21) סדנת בישול
עיונית בהנחיית אריה רווה. בתוכנית:
מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה
בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה
בראנץ' ברוגטקה
 בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה (יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח. תפריט
9.4.2011: טופו במרינדה, אורז ושעועית, סלט ירוק, תבשיל בטטות ועוגת
אשכוליות.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה
("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות
טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
עגל וחלב אימו
עובדות על תעשיות הבקר (חלק
ראשון)
בין בשר לחלב
 כחצי מיליון פרות, פרים, עגלים ועגלות מתים מדי שנה בתעשיות הבקר
עבור צרכנים ישראלים. כ-60% מהם נשחטים בחו"ל (בעיקר בדרום אמריקה) ומיובאים
לישראל כ"בשר קפוא". השאר נשחטים בארץ – רובם על בסיס תעשיית החלב המקומית.
לפחות מחציתם הם עגלים זכרים – שנחשבים כ"מיותרים" בתעשייה שבה רק מיעוט זניח
מכלל הזכרים מנוצל לרבייה. נשחטות גם עגלות רבות שלא התאימו לייצור חלב,
ופרות בוגרות שהחזקתן לא משתלמת כלכלית לאחר שנוצלו לייצור חלב. לדברי מדריך
משרד החקלאות, "כמות הבשר הבאה מרפת החלב היא תוצאה של הביקוש לחלב כאשר
ייצור הבשר ברפת הוא תהליך לוואי שאינו עומד בפני עצמו." בשנת 2009, שלחה
תעשיית החלב המקומית לשחיטה 110,000 חיות, לעומת 90,000 עגלים שפוטמו בישראל
ללא תלות בתעשיית החלב המקומית (אך חלקם יובאו מתעשיית החלב במזרח
אירופה).
עגלים בפיטום המוני
ינקות משובשת
תוחלת החיים הטבעית של בקר
היא 25-20 שנה. אורך החיים של העגלים הנשחטים עבור בשרם נקבע לפי שיטות פיטום
שונות, והוא נע בין כ-5 חודשים (" עגלי חלב") ל-30 חודשים,
ולרוב 15-10 חודשים.
בתנאים טבעיים, הקשר ההדוק בין הפרה לעגל עשוי להימשך מעל 14 חודשים,
והגמילה היא תהליך הדרגתי שמתרחש כמה חודשים קודם לכן. תעשיות הבשר קוטעות
קשר זה בטרם עת. לדברי מומחים קנדיים, "גמילה מלאכותית של פרות ועגלים על-ידי
הפרדה פתאומית היא אולי גורם המצוקה הנפשית הגדול ביותר שנכפה על בקר לבשר
במשך חייהם." תעשיית החלב אגרסיבית עוד יותר, שם מופרד העגל מאמו מיד לאחר
הלידה. עגלים אלה נאלצים להתרגל במהירות לגמוע מזון נוזלי מתוך דליים, ללא
חלב-אם, ולאחר מכן עוברים הזכרים פיטום בדומה לעגלים ולעגלות מזנים המנוצלים
לבשר בלבד. גורל עגום עוד יותר מצפה ל"עגלי חלב", שבעקבות תקנות שהותקנו בשנת 2006,
מוחזקים בבידוד בתאים זעירים עד גיל חודשיים ומקבלים מזון מוצק בכמות מזערית
בלבד (לפני התקנות, "עגלי חלב" סבלו מבידוד מתמשך יותר ומחסר תזונתי קשה
יותר). 
עגל שהופרד מאמו לאחר ההמלטה ומוחזק בבידוד. קיבוץ צרעה,
2007.
מן המרעה למפטמה
בישראל, נהוג בחלק
מאוכלוסיית העגלים פיטום מיד לאחר ההמלטה, עד לשחיטה בגיל 12-10 חודשים.
הפיטום נערך במכלאות שנקראות מפטמות. עגלים אחרים בארץ עוברים 8-6 חודשים
במרעה, אם כי המרעה בארץ דל, במיוחד בשנים השחונות האחרונות, ומחייב השלמה
מלאכותית. מהמרעה מועברים העגלים למפטמה ונשחטים לאחר כ-7 חודשים שם. גם
העגלים המיובאים עוברים פיטום במפטמה לאחר שגדלו במרעה.
מספר החיות הממוצע במפטמה בארץ הוא כ-150. השטח שמוקצב לכל חיה הוא 12-8
מ"ר במפטמות עם רצפת בטון, ועד 3 מ"ר בלבד במפטמות עם רצפת טפחות (פסי עץ עם
רווחים ביניהם).
בטבע, בקר חי בעדרים קטנים מאוד, של 12-10 פרטים בדרך-כלל, המעבירים את
זמנם בין רביצה ממושכת לתנועה על פני מרחקים גדולים. הפרות והפרים בעדר הטבעי
מכירים אלה את אלה, מבססים ביניהם סדר חברתי וממעטים במאבקים. כליאה המונית
בצפיפות, לעומת זאת, מעוררת תוקפנות; אחת מהבעיות ששכיחותן גוברת עם השנים
היא התנפלות קבוצתית על פרים מסוימים בתנועות המדמות הזדווגות. הקורבנות
נפצעים ולעתים אף מתים כתוצאה מכך.
רק מיעוט מכלל העגלים בתעשיית הבשר זוכים לרעות עם אימם,
בטרם יופרדו ממנה בכוח. צולם בגליל, 2008.
פיטום הוא חולי
המזון שניתן לעגלים במפטמות
הוא עתיר אנרגיה. המזון המרוכז גורם לחומציות-יתר (אצידוזיס) מטבולית העלולה
להתבטא, בין השאר, בשלשול ובהתייבשות, בבעיות קואורדינציה, במורסות בכבד
ובדלקת כרונית בטלפיים. בעיות נוספות במזון המלאכותי הן נטייה לריכוז גבוה של
רעלנים, נטייה לגרום התנפחות מכאיבה ומסוכנת של הבטן (במזון המבוסס על
קטניות) וכן מחסור בסיבים תזונתיים. הסיבים נחוצים לבריאותו התקינה של העגל,
אולם אין לכך חשיבות בעיני החקלאים, כי העגל יישחט במהרה ממילא. העגלים,
בניסיון נואש לקלוט סיבים, מלקקים זה את פרוותו של זה. השיער המצטבר במערכת
העיכול שלהם גורם לא פעם לפצעים ולדלקות.
לחלות ברפת
צליעה
בעקבות ברירה מלאכותית, נוטים עגלי
תעשיית הבשר לצבור משקל רב במהירות. כתוצאה מכך ומעצם הפיטום, נוצר עומס רב
על השלד ועל איברים אחרים. קיימת התאמה בין הנטייה לצבור משקל במהירות לבין
שכיחות הפציעות ברגליים ופגיעות נוספות בשלד. הקרקע המלאכותית שעליה כלואות
החיות במפטמות, ובמיוחד רצפת טפחות ומשטחי בטון משופעים, מעודדת אף היא
פציעות ודלקות ברגליים (וכן בזנב) – ואלה מחמירים כתוצאה מהמגע עם בוץ הספוג בהפרשות. גם
חסרים תזונתיים גורמים צליעה. התוצאה היא שכיחות גבוה של צליעה בעדרי בקר –
יותר מ-10% בעדרים רבים.
עגלים על רצפת טפחות, המזיקה במיוחד לרגליים. כפר יהושע,
2008.
קשיי המלטה
פרות מגזעים טבעיים יחסית
ממליטות בקלות, אולם חלק הגזעים שנבררו עבור תעשיית הבשר מתקשים בהמלטה. לפי
נתונים מצרפת על אחד הגזעים הנפוצים בישראל, שרולה, 40% מההמלטות אינן קלות,
ובכלל זה 4% המחייבות ניתוח קיסרי. ניתוח קיסרי מתחייב גם כשמזריעים פרות
קטנות בזרע של פרים גדולים. בשנים האחרונות יובאו לישראל פרים מגזע שבריאותו
מעורערת במיוחד, בלגי כחול, כדי לנצלם להזרעת אלפי פרות בשנה. כל ההמלטות
במכלואים אלה נעשות בניתוח קיסרי.
התפשטות המחלות
מחלת הבקר המפורסמת ביותר –
ספגת המוח (" הפרה
המשוגעת") – פרצה בעקבות האבסת בקר בקמח בשר ובקמח עצמות. המחלה התפרסמה
בגלל הסכנה הנשקפת ממנה לאנשים אוכלי בשר. אולם הצפיפות במפטמות וברפתות
גורמת להתפשטות מהירה של מחלות קשות לא פחות עבור הבקר. מחלת נפוצה במיוחד
היא בת-שחפת, שבמהלכה הפרה "משלשלת את עצמה למוות;" בשנת 2008 בודדו 123
מקרים של מחלה זו בארץ. מחלות נפוצות ומסוכנות נוספות בשנים האחרונות הן:
מחלת הפה והטלפיים, שגורמת לשלפוחיות ופצעים בפה וברגליים; קדחת קיקיונית
שגורמת חום, קשיי נשימה ורעד; "כחול הלשון" (מחלת הלשון הכחולה) שגורמת דלקות
וכיבים באברים שונים; ו-BVD, שגורמת חום גבוה ושלשול.
לפרות ולפרים שחלו, מצפה לא רק הסבל הכרוך במחלה אלא גם כליאה בהסגר
צפוף, העלול להימשך חודשים רבים. חלקן מובלות ומושמדות בשיטות המיידיות
והזמינות ביותר, העלולות להיות אכזריות יותר מהשיטות הרגילות.
סכינים, אש וחומצות
תופסים
כמעט כל מגדלי הבקר מסרסים את
בעלי-החיים שברשותם, חותכים את קרניהם וצורבים על גופם מספר. שיטות אלה
נהוגות הן בתעשיית הבקר לבשר והן בתעשיית החלב. שיטה מקובלת לרסן את החיה
לקראת הניתוח היא התקנת נזם באף, לאחר שרצעו את הסחוס שבין הנחיריים, ללא
אלחוש; לאחר מכן גוררים את החיה למקום הסימון באמצעות חבל הקשור לנזם. החיה
מתנגדת בכל כוחה, עד שלעתים מדמם אפה ונקרע. אחר-כך כופתים אותה במתקן ריסון,
או שמפילים אותה על הקרקע ומונעים ממנה לזוז.
מסרסים
סירוס עגלים מבוגרים יחסית, נועד
למנוע מפרים להפרות נקבות, וכן לגרום להם להיות כנועים יותר ונוטים להשמין
במהירות. הסירוס נערך ללא הרדמה וללא אלחוש: פותחים בסכין את שק האשכים
ומושכים כל אשך בנפרד, עד שקורעים את צינורית הזרע שאליו הוא מחובר. שיטות
סירוס נפוצות אחרות הן ריסוק צינוריות הזרע במלקחיים מיוחדים, או קשירה
ממושכת של שק האשכים בגומי מהודק, המונע זרימת דם וגורם למות הרקמות. בכל
השיטות נגרמים לעגל הלם וכאב עז, עם השלכות נפשיות קשות ומתמשכות.
חותכים
חיתוך הקרניים נועד לשלול מפרות את
כלי נשקן ולחסוך במקום כשראשיהן באבוס. בישראל מונעים בדרך-כלל את גדילת
הקרניים מבעוד מועד: העגל (או העגלה) נכפת במתקן המונע ממנו לנוע. את אזור
הצמיחה של הקרן צורבים בחומר
כימי מאַכּל או שורפים באמצעות מלחם. פעמים רבות מניע העגל המבוהל את
ראשו, והחומרים פוגעים בעיניו וגורמים לו כאבים קשים. במקרים שבהם הספיקה
הקרן לצמוח, חותכים אותה במספריים גדולים. בפעולה זו נחתכים עורקים ורקמות
קרובות, והדם פורץ החוצה; כדי לעצור אותו, שורפים את האזור בלהביור. פעולות
אלה נהוג היה לבצע במשך שנים ללא אמצעים לשיכוך כאבים. בעקבות חשיפת
אנונימוס בינואר 2002, חייב משרד החקלאות לבצע פעולות אלה תחת הרדמה. גם
כך יסבלו העגלים מכאבים ימים רבים לאחר מכן, וחלקם ייפגעו מזיהומים.
עגלה תחת ריסון לקראת גדיעת קרניה. מתוך חקירת אנונימוס
בקיבוץ גת, 2001.
בתעשיית החלב נהוג לכרות לפרות הצעירות פטמות הנחשבות כ"מיותרות", שכן
הן עלולות להחריף את התפתחותן הצפויה של דלקות העטינים בתקופת החליבה הכריתה
מתבצעת ללא כל אלחוש או הרדמה, באמצעות מספריים.
חיתוך הזנב באמצעות גומי או חיתוך בברזל לוהט, נהוג כאמצעי למניעת נמק
בזנב – בעיה נפוצה בתנאי צפיפות וזוהמה. מאחר שהזנב משמש בקר הן לסילוק
זבובים והן לתקשורת חברתית, חיתוכו פוגע בחיות למשך כל חייהן.
צורבים
צריבת מספר על גוף הפרות והפרים
מתבצעת למטרת זיהוי ומעקב, ויש המוסיפים למספר גם חיתוכי סימון באוזניים.
במדינות המייצאות לישראל בשר קפוא, מגלחים את עור החיה ומצמידים אליו במשך
כחמש שניות תבניות מספרים עשויות ברזל לוהט. שיטה נוספת היא גרימת כוויה
על-ידי חומרים כימיים מאַכּלים. בישראל מקובלת בעיקר "כוייה קרה", שמכאיבה
מאוד אף היא: מקררים את תבניות המספרים לטמפרטורה נמוכה מאוד (בדרך-כלל
באמצעות חנקן נוזלי בטמפרטורה 196- מעלות צלזיוס), ומצמידים אותן לעור במשך
כ-40 שניות. במקום נוצרת כווייה, והשיער השחור שהיה במקום יגדל בעתיד לבן.
באף-אחת מן השיטות לא מספקים לחיות משככי כאבים.
חלקו השני של המאמר יפורסם בשבועות הקרובים
המאמר עודכן ושוכתב על-ידי אריאל צבל, על בסיס מאמרם של חגי כהן, נעמה
הראל ואריאל צבל, מתוך: זכויות בעלי-חיים (אנונימוס, אביב 2002),
עמ' 19-14.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 חורים ברשת השמדת
חזירים. כתבת הווידאו " מזעזע: הרג המוני של
שלושה מיליון חזירים" (27.3.2011) מדווחת על המתה של שלושה מיליון
חזירים בדרום קוריאה עקב חשד למחלות, בעיקר באמצעות קבורה בעודם בחיים –
"זאת, על אף טענות הממשלה כי מעשים כאלה אסורים בתכלית האיסור ולמרות שניתן
לחסן את החיות ולא להורגן [...] בסרטון נראים חזירים מושלכים לתוך בור עמוק.
ככל שהבור מתמלא החזירים בתחתית נמחצים ועפר מושלך מעליהם עד לחניקתם, תהליך
שנמשך שעות ארוכות, אפילו ימים, ומסב להם סבל נוראי." משקים תעשייתיים הנם קרקע
פורייה להתפשטות מגיפות, עקב הצפיפות והשימוש הנרחב בתרופות, המוביל להתפתחות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הארץ ארגון חדש.
בכתבה " הארגון החרדי
שיוצא למאבק בפרוות השטריימל" (1.4.2011) מספר אילן ליאור על הקמתו של
הארגון החרדי הראשון למען בעלי-חיים, "בחמלה". עזרא זהר, מקים הארגון, מקווה
להשפיע על תנאי הגידול של חיות המנוצלות בחקלאות, ולקדם את האיסור על ייבוא
פרוות.
הארץ חתולים. בטור " האויב החדש של
החברה להגנת הטבע" (28.3.2011) סוקרת אורנה רינת את נייר העמדה של החברה
להגנת הטבע המתאר חתולים כ"מכונת הרג מיומנת" וקורא להשמדת חתולים
ולאיסור על האכלתם. מול דברי הסתה אלה, מובאים דבריו של ד"ר ערן אלחייק,
מומחה לגנטיקה של אוכלוסיות, המציין כי מחקרים "הנסמכים על סקר
הרגלי התזונה של חתולים ולא על חקר מינים בסכנת הכחדה,  יכולים רק להוכיח את הידוע, שחתולים לפעמים צדים מינים אחרים, אבל
לא יכולים לומר כמה אחוזים ממינים אלה מתו בגלל החתולים וכמה בגלל תשישות,
מחסור במזון או באזורי קינון, הרעלות, או טריפה על-ידי חיות בר אחרות. הסיבה
העיקרית להכחדת מינים היתה ונותרה האדם." למידע נוסף
ynet כלבי ים. בכתבה " על כוונת
הציידים: 468 אלף כלבי ים בקנדה" (27.3.2011) מדווח ארז ארליכמן על
פתיחת עונת ציד כלבי הים
בקנדה ועל הגדלת מכסת הציד ב-80 אלף פרטים יחסית לשנה שעברה, למרות החרם
האירופי שהוטל על התעשייה. רבּקה  אלדוורת' מהארגון HSUS מציינת כי "כלבי הים מסוג הארפ תלויים
בקרח לקיומם והם עומדים בפני אובדן עצום של גורים כתוצאה מההתחממות הגלובלית.
ממשלה אחראית הייתה נוקטת בפעולות כדי להגן על אוכלוסיית כלבי הים, מאשר
לעודד טבח מסחרי חסר אחריות."
 כלכליסט דגים. בכתבה " האם
לדגים יש זיכרון? והאם הם מזהים צבעים?" (24.3.2011) כותב בלדד השוחי על
האמונה הכוזבת שלדגים אין זיכרון לטווח ארוך, ומציין כי "יכול
להיות שהשמועה הזו נולדה כדי להרגיע את מצפונם של אוכלי הדגים ואלו שמגדלים
אותם בתנאי שבי קשים – קל יותר להישאר אדיש לצער בעלי-חיים אם הם בלאו הכי לא
זוכרים שום דבר." למידע
נוסף
תזונה ומתכונים
 ynet ממולאים. בטור "סתם יום של
חול: ממולאים צמחוניים" (28.3.2011) מוגשים ארבעה מתכונים לממולאים מן
הצומח: כרוב ממולא, תפוחי אדמה ממולאים בפתיתי סויה, פלפל ממולא מג'דרה,
ומלפפונים ממולאים בבורגול.
וואלה!
כרוב. בטור "גרוב של
כרוב" (27.3.2011) סוקר אורן גולדפינגר את יתרונותיו וזמינותו של
הכרוב ומציע שני מתכונים לסלטים המבוססים על כרוב.
פינת התזונה
ממרח טופו מתובל עם זיתים
מרכיבים
 חבילת טופו אורגני כף שמן זרעי ענבים/זית מכבישה קרה 2 כפות
גדושות טחינה משומשום מלא 3 שיני שום כתושות צרור פטרוזיליה טרייה
קצוצה 4 כפות זיתים מגולענים תבלינים (חצי כפית מכל תבלין): פפריקה
חריפה, קימל טחון, מלח, פלפל שחור רבע כוס מים בטמפרטורת החדר
הכנה
- טוחנים הכל יחד במעבד מזון מלבד הזיתים, עד לקבלת מרקם אחיד אך לא
מימי.
- להוסיף את הזיתים ולטחון בכמה פעימות תוך הקפדה שיישארו
חתיכות זיתים גדולות.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן
סויר.
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
