|
פעילות
יום פעילות לנוער ביום ד',
3.8.2011, בין השעות 19:00-13:00, תקיים אנונימוס יום פעילות לנוער בגילאי
19-15, שיכלול סדנת היכרות עם פעילות העמותה, סדנת תזונה וסיוע בבניית תפריט
בריא מהצומח, ארוחת ערב טבעונית ומשמרת מחאה נגד ההתעללות בתרנגולות בתעשיית
הביצים. נפגשים בגן מאיר ברח' המלך ג'ורג' בתל-אביב, משם ממשיכים למרכז פסגה,
רח' טשרניחורסקי 22. למשתתפים מתחת לגיל 17 חובה להביא אישור הורים
בכתב. להרשמה ולפרטים נוספים: 03-6204878. לדף האירוע
בפייסבוק
דרושים לאנונימוס לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת
לתיאום ולשיווק הרצאות בחצי משרה (5 בקרים בשבוע, התחייבות לשנה) בתל-אביב.
כישורים: ניסיון בשיווק ובמכירות, הזדהות עם מטרות העמותה, עדיפות לצמחונים
ולטבעונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל rotvia@gmail.com
הרצאות בקיץאנונימוס מציעה חוגי בית והרצאות במקום העבודה
בנושא זכויות בעלי-חיים. ההרצאות ניתנות על-ידי מרצים מנוסים ומיומנים ל-15
איש לפחות, ללא תשלום. המעוניינים מוזמנים ליצור קשר בדוא"ל info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
כדאי לכתוב: איסור על מלכודות דבק
 בכתבה " האם תיאסר
מכירת מלכודות דבק נגד מכרסמים?" (26.7.2011, ynet) מספר ארז ארליכמן על
הצעה הנשקלת במשרד החקלאות לאסור על שיווק של מלכודות דבק, שבעלי-חיים
הנתפסים בהן עלולים לגסוס במשך ימים מרעב או צמא, או לשבור לעצמם גפיים
בניסיונות נואשים להשתחרר. לאחרונה הפסיקו מספר רשתות שיווק למכור מלכודות
דבק בעקבות מאבק ציבורי
להפסקת השימוש בהן. כדאי לכתוב לשרת החקלאות, להודות לה על היוזמה לאיסור
השימוש במלכודות הדבק, ולעודד אותה לפעול לקידומה.
 לשתות בקיץ
עם העלייה בטמפרטורות,
כדאי להניח בפינות מוצלות בחוץ כלים עם מים טריים, או כלים שאוספים מי
מזגנים.
סדנאות תזונה
- ביום ב', 1.8.2011, בין השעות 22:00-19:00, ברח' ישורון 30 בהוד
השרון, ינחו השפית הטבעונאית טליה טל והתזונאי ירון אלטון סדנת רפואה
אלטרנטיבית, הכוללת מבוא לתזונה טבעונאית (ללא בישול). יוגש כיבוד טבעונאי
קל. הכניסה בחינם בהרשמה מראש.
 בשבת,
6.8.2011, בשעה 18:00, תתקיים בבודהה בורגרס בתל אביב סדנת בישול בהנחיית אריה רווה. בתוכנית: מקורות מידע,
מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל
טעימות. דמי השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה מראש באתר
אירועים בירושלים
- סדנה להכנת סבונים: ביום ב', 1.8.2011, בשעה 19:00, תתקיים
בזנגביל סדנה להכנת סבונים ביתית.
- שוק חופשי: ביום ו', 5.8.2011, 14:00-11:00, יתקיים בזנגביל שוק
חופשי: להעביר הלאה את מה שלא צריכים, ולקחת דברים של אחרים. וגם אוכל,
שתייה ומוסיקה.
- היברידים וחיות אחרות בספרות המטמורפוזה: ביום א', 7.8.2011,
בשעה 20:00, תרצה ד"ר נעמה הראל על ייצוג מושגי חייתיות ואנושיות
וערעור הגבולות ביניהם בספרות.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
רפואה סינית ברעננה
ביום ד', 10.8.2011,
בשעה 19:30, בשיבולת – מסעדה טבעונית מבית בודהה בורגרס (רח'
המסגר 1), ירצה גיל רבינוביץ' על רפואה סינית. ההרצאה כוללת אוכל
חופשי. כניסה: 180 ₪ בהרשמה מראש.
פרטים והרשמה בטלפון:
09-7404002
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15
מוזמנים לפעילות:
-
ירושלים: בימים ב' או
ג', בין השעות 19:00-16:00, מתקיים ברחבת המשביר דוכן הסברה מטעם
זנגביל.
-
רעננה: ביום ג', בין
השעות 19:30-16:30, מתקיים ברחבת יד לבנים דוכן הסברה מטעם
אנונימוס.
לפרטים: ארז 052-4246777
או erez@anonymous.org.il.
בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
 בראנץ' ברוגטקה
בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה
(יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות
קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
הצצה לכנס מדעי הבקר ה-23 בישראל
חגי כהן
 ב-21-23 ביוני 2011
התקיים בירושלים הכנס השנתי ה-23 למדעי הבקר בישראל. בכנס זה, עשרות חוקרים,
שמשכורותיהם והמימון למחקריהם מגיעים ממועצת החלב ומגופים חקלאיים אחרים
הנתמכים בכספי ציבור, מציגים את מחקריהם האחרונים בתחום המדעי החוקר את השאלה
"כיצד ניתן להפיק מגופם של בעלי חיים מקסימום תוצרת ומזומנים במינימום
השקעה". על אף שהמחקרים מנוסחים בלשון טכנית ויבשה, הממעיטה בהתייחסות
לבעלי-החיים כאל יצורים חשים ומרגישים, ניתן ללמוד מהעיון בהם לא מעט על הסבל
הנגרם לפרות במסגרת ניצולן התעשייתי.
ניסויים חקלאיים
בבעלי-חיים
חלק גדול מהמחקר בתחום מתבסס על ניסויים אכזריים:
כדי לבחון התמודדות ו"ביצועים" של פרות עם "עקות" (גורמי סבל ומצוקה) גורמים
לפרות עקות כאלה במכוון. תכופות עושים זאת באמצעות הזרקת חומרים הגורמים
לפרות הניסוי ל"השראת עקה" מבוקרת, המקפיצה פי עשרה את רמת החומרים בדמה של
הפרה המעידים על פחד ומצוקה ("השראת עקה באמצעות ACTH כמודל להתפתחות ציסטות
שחלתיות בפרות החלב", עמ' 39). אך לא רק פרות הן קרבנות של ניסויים חקלאיים
במדעי הבקר: יותר ויותר ניסויים נערכים בעכברים. מדוע עכברים? כי הם זולים
יותר מפרות, מתרבים במהירות גבוהה יותר, והם "מכשיר עבודה" מוכר ונוח בהרבה
לחוקרים ("השפעת טיפולים הורמונליים על תפקוד והרכב תאי אפיתל מבלוטת החלב
בעכברות כמודל לשיפ  ור הרכב השומנים בחלב",
123-124). כך עמלים, למשל, חוקרי מדעי הבקר לפתח עכברות שיסבלו מדלקות עטינים
חריפות בדומה לפרות החלב בישראל. מסיבות דומות משתמשים חוקרים לעתים גם בעזים
כ"מודל פיזיולוגי" לבקר ("השפעת העמסת אינסולין במשך 4 ימים על מטבוליזם
השומן בעטין", 127-128).
"רווחת הפרה בקיץ"
אחד
המושבים בכנס התיימר לעסוק ב"רווחת הפרה בקיץ". נראה שהחוקרים החקלאיים כבר
למדו שכדאי לקשט את התוכנייה של הכנס במילה "רווחה", גם אם היא משמשת רק כשם
קוד לתיאור פגיעה ב"יצרנות", וברווחים. כך למשל, בקיץ 2010 סבלו פרות החלב
הישראליות במידה קיצונית לא רק מפני שהיה זה קיץ חם במיוחד, אלא בעיקר בשל
העומס המטבולי האדיר המוטל על גופן ממילא ("ענף החלב הישראלי בראי ההתחממות
הגלובאלית", עמ' 157). פרה הנחלבת באירופה, אסיה או אמריקה, שמגופה שואבים
מדי יום רק מחצית מהכמות הנשאבת מפרה בישראל, סובלת מהחום במידה פחותה בהרבה.
ברור כי באף הרצאה לא עלתה ולו ברמז ההצעה להקל על עומס העטינים של הפרות -
צעד מתבקש אם "רווחת הפרה" היא אכן נושא הראוי להתייחסות בעיני
החוקרים.
המשימה המוטלת על חוקרי ענף החלב היא למצוא את המניפולציות
הסביבתיות שיגרמו לפרות להמשיך לייצר כמויות אדירות של חלב גם בתנאי שרב
קשים, דבר הגורם להרס של גופן. כך למשל נבחנה בניסוי האפשרות לעשות לפרות
"תספורת" שתקל עליהן להיפטר מחום ולייצר יותר חלב. הנסיינים מדווחים כי
תספורת כזו נדרשת מדי שלושים יום, וזאת בשל קצב צמיחת השיער. "במהלך התספורת
הורגשה תחושת אי נעימות קלה מצד הבקר לפעולה עצמה, וכן נצפו במהלך היומיים
שלאחר התספורת עור אדמדם...". תיאור מעודן זה מבקש להמעיט מעוצמת הפחד
והכאבים הכרוכים ב"תספורת", ובכל מקרה רואה בהם עניין שולי שאינו ראוי לחקירה
בפני עצמו, גם לא במסגרת מחקר המתיימר לשפר "רווחה". כיוון שזו ההתייחסות
לפעולה אלימה על גוף הפרות המתרחשת מדי חודש, לא פלא שהחוקרים אף אינם מוצאים
פסול בעובדה שמבצעת התספורות היא חברת "א. א. כוויות", שעובדיה גורמים
בקביעות כאבים עזים לבקר בתהליך הסימון. ("השפעת תספורת של פרות חלב על מדדי
הייצור בקיץ", עמ' 151-152)
יוצאות לטיול?
זר שייקלע לכנס
מדעי הבקר וישמע שוב ושוב התייחסויות ל"יציאת" הפרות מהרפת, עלול לסבור בטעות
שכמה מה"פרות החולבות" בישראל זוכות לצאת למרעה מפעם לפעם. למעשה, משמש המונח
"יציאה" כלשון נקייה להפקרה, גרירה והרג של פרות שתפוקתן פחתה או כאלה
שהתמוטטו וחלו וכבר לא משתלם כלכלית לטפל בהן. רק לעתים רחוקות ("השפעת
גזע ומכלוא הפרה על שחיטות דחק ותמותה בעדר הבקר לחלב בישראל", עמ' 170)
מציינים את שמו המפורש של המקום היחידי שאליו יזכו הפרות "לצאת": "מכון
פְּסדים" – מפעל לעיבוד בשר שכבר אינו ניתן לשיווק למאכל אדם. מכיוון שבשרן
כבר חסר ערך מסחרי כמזון לבני אדם, פרות רבות אינן "זוכות" אפילו להמתה
ראויה, והן נגררות על הקרקע, מושלכות לגווע ללא טיפול, ולעתים אף מתחילים
לעבד את עורן ובשרן בעודן בחיים. העטינים חולים, הרפתנים
מתעלמים
 עטין הפרות מספק לחוקרים שפע
של תעסוקה ונושאים למחקר, בהיותו האיבר הנפגע במידה הרבה ביותר מהעיוות
הגנטי, השאיבה היומיומית וההיגיינה הלקויה בתעשיית החלב. מובן שבכנס מדברים
החוקרים על "השבחה" או "טיפוח" ולא על "עיוות", אך את הנזקים והמחלות שגורמים
ה"טיפוח" וה"טיפול" ברפת לא ניתן להסתיר באמצעות מילים מכובסות. כך ניתן
ללמוד, בין השורות, אודות הנזקים הקשים הנגרמים לעטין הפרות בשל ואקום מכונות
החליבה ("השפעת תנובת החלב וסף ההסרה על יעילות החליבה ובריאות העטין", עמ'
137-138), או על כך שאפילו הנתונים הקשים שהובאו בכנסים הקודמים (לפיהם מעל שליש מפרות החלב בישראל
סובלות בכל שנה מדלקות עטינים קליניות) הם רק קצה הקרחון:
"דלקות עטין קלות ומתונות
אינן מדווחות לרופא בלמעלה מ-80% מהמשקים השונים, ואף אינן מתועדות במשק
[...] שאר המשקים מתעדים רק את המקרים הקשים בלבד או שאינם מתעדים דלקות
עטין כלל [...] מסקר זה עולה כי ברפתות רבות בישראל, קיימים נהלים והרגלי
עבודה שאינם תואמים את המלצות הגופים המקצועיים, כגון: הרופאים המטפלים
ומאל"ה, בכל הנוגע לאבחון, טיפול, דיווח, תיעוד ומניעה של דלקות עטין"
("זיהוי, אבחון, טיפול ומניעת דלקת עטין ברפת הישראלית-תמונת מצב ארצית
עפ"י תוצאות סקר רפתנים", עמ' 139-140)
תיעוש צולע
יועצים לבריאות
הטלפיים הפועלים ברפתות בישראל מזה אחת עשרה שנה דיווחו בכנס על סיכום
ממצאיהם מביקור ב-41 רפתות. הם מוזמנים לרפתות עקב "ריבוי מקרי צליעות". אחוז
הפרות הצולעות במשקים שבהם ביקרו נע בין 10 ל-40, ובממוצע 21 אחוזים מהפרות
ברפתות אלה סבלו מבעיות צליעה. הם דיווחו כי דלקת עור הטלף, גורם צליעה מרכזי
ברפתות (אשר על פי בדיקתם גורם ל-47% ממקרי הצליעה כיום), הופיעה לראשונה
בישראל בשנות ה-90. בארה"ב ואירופה היא הופיעה עשר שנים קודם לכן, כמו מחלות
רבות האופייניות לרמת תיעוש גבוהה. הגורם לדלקת עור הטלף הוא הזנת הפרות
והעגלים במזון מרוכז, שנועד להגביר את עלייתם במשקל או את תנובת החלב, אך
אינו מתאים למערכת העיכול שלהם. ("ביקורי בריאות הטלף 2000-2011 אפיון המשקים
וסקירת האבחנות ברפתות הבעייתיות", עמ' 109)
סבל ההפרדה מהאם
ההרצאה "האם
ניתן לחזות כשרות של עגלי הולשטיין כבר בגיל צעיר?" (עמ' 101) עסקה ב"קומפלקס
מחלות דרכי הנשימה בבקר" – לא מתוך עניין בסבל העגלים, או אפילו בגלל עיכוב
הגדילה שגורמת המחלה, אלא בעיקר בשל הפסדים של 40 מיליון שקלים בשנה הנגרמים
עקב "דירוג הכשרות" הנמוך של העגלים החולים (רבע מהעגלים הנפסלים על ידי
בודקי הכשרות נפסלים בשל מחלות בדרכי הנשימה). "בדיקות היסטופתולוגיות בטבחות
[בשרם לאחר השחיטה] עגלי פיטום מצביעות על ליקויים ריאתיים בכ-37-68% מהעגלים
שלא אובחנו וטופלו בחייהם. עובדה זו מצביעה על שכיחות גבוהה של דלקת ריאות
תת-קלינית." מקור מחלות דרכי הנשימה בווירוסים וחיידקים המאכלסים באופן טבעי
את מערכת הנשימה של העגל, אך אינם מסכנים את בריאותו. אולם,
"בעקבות מצב העקה אליו נחשף
העגל [ברפתות כיום], הפתוגנים הללו משגשגים [...] אירועי העקה הטיפוסיים
כוללים גמילה ו/או העברה, ערבוב קבוצות [...]"
"גמילה" הוא הכינוי החקלאי להפרדת העגל מאמו מייד לאחר ההמלטה. כך מבצבץ
לו לעתים הסבל הנפשי הנורא של בעלי החיים בתעשיית המזון בין שורות המחקר
החקלאי: נאלצים להכיר בקיומו כ"עקה" כאשר הוא כה חריף עד שהוא גורם למחלות
הפוגעות במכירת בשרו. כמובן שאפילו אז לא נשקלת האפשרות למנוע או לצמצם את
עקת ה"גמילה" ולאפשר לעגל לינוק מאמו ולשהות איתה במשך תקופה מסוימת. השאיפה
היחידה היא לזהות מוקדם יותר את המחלה שגורמת אותה "עקה".
עגלים ביונקיה, זמן קצר לאחר ההפרדה
מאמותיהן
ייצוא העינויים
המבקר בכנס אף
ילמד, כי חברות ישראליות מדריכות את הסינים והוויאטנמים במעבר לייצור תעשייתי
של חלב בכמויות ענק. החברות הישראליות מקימות רפתות תעשייתיות ומכשירות
רפתנים מקומיים לסחוט פרות עד קצה גבול יכולתן. נציגי החברות הרצו בכנס
והתגאו בפועלן. כך למשל, אחת החברות הגדולות ל"ייצור" חלב בסין, בעלת
"היסטוריה ארוכה של אחזקת פרות בשיטה הסינית המסורתית", אימצה טכנולוגיה
תעשייתית בהדרכה ישראלית. במסגרת "קוריוזים" מתעשיית החלב הסינו-ישראלית
הובאו דוגמאות לאלתורים הנובעים מהתיעוש המהיר, הנדרש להתמודד עם בעיות לא
מוכרות. בתיאור שאמור אולי לעורר גאווה לאומית משועשעת, תוארו שיטות טילוף
מחרידות, הכוללות תפירת חלקי צמיג בחוט ברזל לרגל של פרה פצועה. כמובן שהטילוף אינו נחוץ כלל במשק
מסורתי, שבו הטלף נשחק בטבעיות תוך כדי הצעידה בשדה ("סינדרום החלב הסיני –
קוריוזים מתעשיית החלב הסינית", "פרויקט הרפת בוייטנאם", 163-166).
טילוף פרה בכפר הנוער מאיר שפיה, מרץ 2009. שיטות
הטילוף המאולתרות הנכנסות לשימוש בסין מוצגות כקוריוז – אך גם טילוף המתבצע
במשק מערבי מודרני כרוך בסבל רב לפרות.
מקור:
הכנס השנתי ה-23 למדעי הבקר, תקצירי ההרצאות. ההפניות למספרי
העמודים מתייחסות למספרים המודפסים בתחתית כל דף סרוק, ולא לאלה המוצגים
במצגת הפלאש שבדפדפן.
חדשות
ynet כלבי
הכבל. בכתבה " צה"ל יחוייב
להגדיל את הצל לכלבי השמירה" (24.7.2011) מדווח ארז ארליכמן על פסיקה של
בית המשפט בראשון לציון  המחייבת הענקת מרחב מוצל
לכלבי השמירה בבסיסי חיל האוויר במשרד הביטחון, שם הם קשורים לגדרות 24 שעות
ביממה ללא צל. בכתבה " תעלומה: לאן
הועברו כלבי השמירה משדה דב?" (29.7.2011) מדווח כי לאחר הפסיקה נעלמו
הכלבים מבסיסי חיל האוויר בשדה דב, ללא כל התרעה מוקדמת. לדברי דובר צה"ל
מדובר ב"תהליך להיערכות מחודשת להגנה על בסיסיו".
 nrg
מעריב תעשיית הדיג נגד קורמורנים. בכתבה " קרבות
אוויר: הדייגים שוב נגד הקורמורנים" (28.7.2011) מספרת עדי חשמונאי על
פעילות דייגים לקידום תכנית לגירוש קורמורנים מאזור הכינרת, בטענה שהם מביאים
להתדלדלות אוכלוסיות הדגים באגם. למעשה, הסיבה העיקרית להתדלדלות הדגים
בכינרת היא דיג מסחרי, הנמשך בניגוד ל המלצות משרד החקלאות
להגבילו. רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע יצאו בעבר נגד הקריאות
לפגוע בקורמורנים.
 nrg מעריב
החמרת ענישה. בכתבה " דוח
ממליץ: 5 שנות מאסר למתעללים בבע"ח" (28.7.2011) מדווח אביב לביא על
יוזמה של הוועדה הבינמשרדית של הכנסת להחמרת הענישה על התעללות בבעלי-חיים,
בין השאר על-ידי קביעת עונש מינימלי של חמש שנות מאסר למתעללים בבעלי חיים
"בנסיבות מחמירות".
 הארץ פילוסופיה
לילדים. בכתבה " התשובות
הכי קטנות – ספר פילוסופיה מרהיב לילדים" (24.7.2011) סוקרת תמר רותם את
ספרו של ד"ר סטיבן לו "השאלות הכי הכי גדולות", ספר פילוסופי לילדים העוסק
בין היתר בשאלות הקשורות לזכויות בעלי חיים וצמחונות: "ילדים לעתים קרובות
אוכלים בשר בתיאבון, עד שיום אחד הם מזהים שמה שהם אוכלים זה בעל חיים [...]
הן נוכחו לדעת שזה לא הולך ביחד, שמצד אחד אנחנו מגדלים חיות ואוהבים אותן,
ומצד שני הורגים אותן ואוכלים אותן רק בשביל ההנאה שבדבר".
תזונה ומתכונים
 ynet (רשת)
צמחונות. בתכנית " סוד
החיים הטובים" (19.7.2011) מראיינת אביגיל אריאלי את הזמרת אחינועם
ניני, המזכירה את המעבר שלה לצמחונות בעקבות הרצאה של פעיל זכויות
בעלי-החיים האמריקאי, גארי יורופסקי: "פתאום שמעתי איזה הרצאה באינטרנט
שהרעידה את אמות הסיפים של נשמתי. אמרתי, תגידי, חברה, איך לא שמת לב לדבר
הזה עד היום, לעוולה הזאת? מה, את בג'ונגל, אין לך מה לאכול? את חייבת עכשיו
להרוג פרה?"
וואלה! קטיף. בטור " קטיף פירות בארץ: מהיד
לפה" (25.7.2011) ממליצה גרדה גלזר על אפשרויות לקטיף פירות ביישובים
ברחבי הארץ. ynet תמרהינדי. בטור " ברזל מן
הצומח: הכירו את התמרהינדי" (25.7.2011)  מסבירה ארנה סמלסון על
התמרהינדי, פרי חמוץ-מתקתק המשמש להכנת מגוון רטבים, תבשילים וקינוחים,
ומציעה מתכונים לדפי אורז ממולאים בירקות ברוטב סויה ותמרהינדי, חיטת קמוט עם
פירות יבשים ותמרהינדי, שעועית ברוטב עגבניות ותמרהינדי חריף וגלידת קוקוס
בננה ותמרהינדי. ynet דלעת.
בטור " עדיין
ירוקה: דלעת בלאדי ממולאת" (25.7.2011) מגיש חוסאם עבאס מתכון לדלעת
בלאדי צעירה במילוי אורז.
פינת התזונה
סלט ירוק עם פטריות וטופו מוקפצים
ביין
מרכיבים
 150 גרם טופו, חתוך
לקוביות של 1-2 ס"מ סלסלת פטריות שמפיניון שלמות (את הגדולות שבהן אפשר
לחצות) 2 כפות שמן זית 1/3 כוס יין אדום 2 כפות רוטב סויה 2 כפות
סילאן 4 שיני שום כתושות קורט פלפל שחור 1/2 ראש חסה עגולה 3
גבעולי סלרי (אופציונלי) 3 כפות גרעיני דלעת כוס נבטי חמניות
הכנה
- מקפיצים את הפטריות והטופו במחבת עם שמן זית במשך כ-5 דקות על אש
גבוהה.
- בקערה קטנה, מערבבים את היין, רוטב הסויה, הסילאן, השום והפלפל.
- יוצקים את הרוטב למחבת ומקפיצים עם הפטריות במשך 3 דקות נוספות.
- חותכים את החסה, קוצצים את הסלרי ומעבירים לקערת הגשה.
- מוסיפים את הנבטים ואת גרעיני הדלעת ויוצקים לקערה את הפטריות עם
הרוטב.
הצעות גיוון:
- את גרעיני הדלעת אפשר להחליף באגוזי מלך, פקאנים או גרעיני
חמניות.
- את נבטי החמניות ניתן להחליף בנבטים סיניים או בעדשים ירוקות.
מתכון: כרם אביטל. תמונה: סיגל בן-דוד. פורסם לראשונה במדור "שני
צמחוני", ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
מרים מונדרי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
