אנונימוס מציעה מגורים בדירת
פעילים, עבור המעוניינים להתנדב בהיקף גבוה (כ-20 שעות בשבוע)
בתפקידים מגוונים ובשעות גמישות, עם שותפים נעימים. דרישות התפקיד: מחויבות
לזכויות בעלי-חיים, אחריות אישית ויכולת עבודה עצמאית וכחלק מצוות. לפרטים:
kerem@anonymous.org.il.
עם בוא החורף: רק לא
צמר!
לקראת קניית בגדי החורף, תרגמה אנונימוס סרטון על
תעשיית הצמר. בניגוד לתדמית הטובה של הצמר, הכבשים בתעשייה
זו עוברים התעללות שיטתית עד לשחיטתם. גם מוצרי עור, נוצות ופוך
מיוצרים באלימות רבה. אין צורך לקנות מוצרים כאלה; קיים בשוק מבחר גדול של מוצרי הלבשה
מחממים אחרים.
דרוש לאנונימוס
צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18.
לפרטים: info@anonymous.org.il
למורים: ערכת
מערכי שיעור למען בעלי-חיים
מורים, מדריכים ואנשי חינוך: הזמינו מאנונימוס חינם ערכה בנושא
זכויות בעלי-חיים – "לחלוק את העולם... עם כולם!" בערכה מערכי שיעור,
דפי עבודה, מצגות וסרטונים, לשיעורי העשרה ולשילוב במקצועות הלימוד: מדעים,
חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
החברה הרב-מינית בחיפה
ביום ג', 18.12.2012, ב-18:30,
בקהילת חיפה של החברה להגנת הטבע (רח' יפו 90) ירצה ד"ר אריאל צבל בנושא
"כחומר ביד היוצר: המשמעות החברתית של מניפולציות גנטיות" – שיעור 10 בקורס
"החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם" בהפקת זנגביל. אפשר להצטרף
גם לא הגעת עד כה. הרשמה בדואל HaravMinit@gmail.com או בטל'
052-2598773
animal.org.il
אתר animal.org.il של אנונימוס הוא שער להיכרות עם
זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות ואקטיביזם, נעים לצפייה ומומלץ
גם לחברים ולמשפחה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
אדום אדום מרוב מכות התגובות לחקירה ממשחטת תנובה, מקץ
שבוע לחשיפה
ב-6.12.2012 שודרה בכלבוטק אחת מכתבות התחקיר הגדולות ביותר
שנערכו אי-פעם על תעשיות המזון מן החי בישראל. הכתבה חשפה התעללות שעוברים
בעלי-חיים במשחטת הבקר והצאן הגדולה בארץ, משחטת "אדום אדום" בבית-שאן.
החשיפה, שהתאפשרה הודות לשיתוף פעולה בין צוות כלבוטק לפעיל עמותת אנונימוס,
תיעדה כיצד עגלים וטלאים מובלים לעבר השחיטה באלימות, תוך הלקאה, שימוש
בשוקרים חשמליים וגרירה תוך אחיזה ברגל החיה או בחלקי גוף שונים, לעתים אף
תוך שימוש במלגזה. החשיפה זכתה לגל תגובות חסר-תקדים בהיקפו מצד התקשורת,
הרשויות, והצרכנים. שבוע לאחר פרסום התחקיר, אנחנו מציגים כמה מהתגובות
הבולטות ביותר לחקירה.
התעללות חריגה או בעיה מבנית? בראיון שערך
לאחר שידור הכתבה מנחה כלבוטק, רפי גינת, עם מנכ"ל תנובה, ארז וולף, ניסה
וולף לטעון שמדובר במקרה חד-פעמי וחריג, הצפוי להיפתר על-ידי פיטורי עובדים
והחמרת הנהלים שעל-פיהם פועלת המשחטה. וולף גם העלה לערוץ היוטיוב של תנובה
סרטון שבו הוא מציג טענות דומות, אלא שטענותיו עוררו פרסום תגובות ביקורתיות.
המגיבים עמדו על כך שהפניית האשמה כלפי הפועלים הזוטרים היא התחמקות של הנהלת
תנובה מאחריותה.
כתבות רבות הזכירו, שזו לא הפעם הראשונה שבה נתפסת תנובה בקלקלתה. לפני
שנה בלבד תיעדו פעילי אנונימוס כיצד נפרקים עגלים המובלים
מאוסטרליה עבור המותג "אדום אדום", וגם במקרה זה נחשפה אלימות דומה,
שכללה שימוש בשוקרים חשמליים והלקאות בכל חלקי הגוף במטרה להאיץ בעגלים לרדת
ממשאית ההובלה. גם במקרה ההוא, הגיבה תנובה בטענות שמדובר בתקרית חד-פעמית
וחריגה ובפיטורי עובדים שנתפסו בהתעללות, תוך סירוב להתייחס לכך שהבעיה נובעת
ממדיניות החברה.
תיעוד של פריקת עגלים המובלים מאוסטרליה עבור המותג "אדום
אדום", מתוך החקירה הקודמת של
אנונימוס, אוגוסט 2011. גם במקרה זה, תועדו הלקאות של
העגלים במוטות, ושימוש בשוקרים חשמליים, וגם במקרה זה, טענה תנובה כי
מדובר בתקרית חד-פעמית.
רונן בר, פעיל עמותת אנונימוס שביצע את החקירה במשחטה, סיפר בראיון
למעריב שעיקר ההתעללות בבעלי-החיים אינה נובעת מהתנהגות לקויה של עובד זה או
אחר, אלא היא חלק מבני מפעילות המשחטה (ים יהושע, "השור הזועם,"
12.12.2012):
"ברגע שאתה שם, אתה מבין שזה
חלק מהמערכת. אף כבש לא הולך בשמחה להישחט, ואיפה שהורגים בעלי-חיים
בסיטונות תהיה אלימות. בנוסף לכך, התשתית של המקום גרועה ביותר. אין שביל
עד השחיטה עצמה, אלא מתחם גדול שגורם להם להצטופף וצריך לגרור
אותם."
רונן בר, פעיל אנונימוס האחראי לחקירה
גם איציק בדר, יו"ר גרנות, תאגיד השותף בהחזקת תנובה, הודה בראיון
למוסף "ממון" של ידיעות אחרונות כי מידה של אלימות היא בלתי-נמנעת (נורית
זומר, יהודית יהב ונטלי גרויסמן, "בעלי החיים אף פעם לא שרים בדרך לשחיטה,"
10.12.2012):
"צריך לזכור, זה לא שהחסידה מביאה את הסטייק לצלחת. כל הבשר שאנחנו
אוכלים מקורו בשחיטה. זה אף פעם לא עניין נעים, ובמשחטה הגבול בין התנהלות
סבירה לבלתי סבירה הוא עדין. עם זאת, העובדה שבעל-חיים דינו שחיטה אינה
מצדיקה התעללות."
בטור דיעה של פעיל אנונימוס, דדי שי, שפורסם ב-mako ("תנובה
לא לבד", 10.12.2012) , הודגשה הטענה כי התעללות בבעלי-חיים היא
בראש ובראשונה תוצאה של שיקול כלכלי:
"כל התעשיות שמבוססות על הפקת מוצרים מבעלי-חיים, כרוכות בהתעללות.
האם תרנגולת שדחוסה כל חייה בכלוב כל-כך קטן שבו היא בקושי יכולה לזוז או
לפרוש כנפיים, סובלת פחות מעגל שמחושמל באשכיו? להערכתי מדובר דווקא
בהתעללות חמורה יותר. הסיבה שבכל תעשיות המזון מהחי נמצא יחס של התעללות
היא פשוטה: כדי להקפיד לתת לכל בעל-חיים יחס טוב ומתחשב, דרושה השקעה. של
זמן, של תשומת לב, של משאבים. כשמחירי המזון והתרופות שמאביסים בהם את
בעל-החיים עולים על ערכו הכלכלי של בעל-החיים עצמו, תמיד זול יותר לא לטרוח
על יחס מתחשב – ותעשיית המזון מהחי היא עסק מסחרי. ככזו, היא פועלת על-פי
שיקולים של מה שזול ומשתלם, לא על-פי שיקולי מוסר."
"השיטה של תנובה היא להאשים את הש.ג., כאילו שהעובדים הביאו את השוקרים מהבית." אורנה בנאי נואמת בהפגנה
נגד תנובה שאורגנה על-ידי אנונימוס ו"תנו לחיות לחיות",
10.12.2012.
הרשויות מגיבות: חקירות מטעם ישראל
ואוסטרליה בעקבות פרסום התחקיר, הורה השר להגנת הסביבה, גלעד
ארדן, על פתיחת חקירה פלילית נגד המשחטה. ב-11.12.2012 פשטו על המקום שוטרים
ופקחים של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד החקלאות, והחרימו ציוד ששימש להתעללות
בבעלי-חיים, בין השאר חבלים, מקלות ושוקרים חשמליים.
במקביל לחקירה בארץ, נפתחה חקירה גם מטעם הרשויות באוסטרליה. זאת
הודות לחוק שהתקבל לאחרונה באוסטרליה – בעקבות מאבק של ארגונים להגנת
בעלי-חיים – הקובע כי יהיה ניתן להעמיד לדין יצואני בעלי-חיים אוסטרליים על
עבירות של צער בעלי-חיים גם אם בוצעו מחוץ לגבולות אוסטרליה. החוק התקבל לאחר
שורה של חשיפות התעללות בבעלי-חיים המיוצאים מאוסטרליה, ובכלל זה גם חשיפת
אנונימוס בשנה שעברה. החוק כבר הספיק להוביל להשעיה זמנית של ייצוא בעלי-חיים
מאוסטרליה לאינדונזיה, ובעקבות חקירה זו, עשויות להיות לו השלכות גם על ייצוא
בעלי-חיים לישראל.
החקירה בישראל זכתה עד מהרה לחשיפה גם באוסטרליה, בכתבה ששודרה
בחדשות ברשת ABC ב-11.12.2012. הכתבה הציגה תמונות מתוך הכתבה ששודרה
בכלבוטק, וראיינה את רונן בר. בעקבות החשיפה בתקשורת האוסטרלית, דרשו ארגוני
הגנת בעלי-החיים באוסטרליה לפתוח בחקירה, בהתאם לחקיקה החדשה.
עמותות אנונימוס ו"תנו לחיות לחיות" הגישו לאחר החשיפה עתירה לבג"ץ,
בדרישה להביא לסגירת בית המטבחיים של תנובה. בנוסף לכך, תושבת
פתח-תקווה, רות קוליאן, הגישה תביעה ייצוגית בטענה שתנובה אשמה בהטעיית
צרכנים בשל הסתרת ההתעללות בבעלי-חיים. קוליאן הסבירה בראיון למעריב (ארי
גלבר ועדי חשמונאי, "הבשר של תנובה אינו כשר בגלל ההתעללות," 10.12.2012):
"אני רוכשת בשר מהחברה כבר שלוש שנים, ומרגישה כאילו אכלתי עד עכשיו לא כשר.
ההטעיה התבטאה בכך שבתנובה העלימו מהצרכנים את העובדה שהם מתעללים בבקר
ובעגלים, ופועלים בניגוד לחוק צער בעלי-חיים ולתקנות מחלות בעלי-חיים. סימן
שאלה גדול עומד מעל ההכשר שסמכתי עליו עד עכשיו."
עגל מחושמל במטרה להאיץ בו אל השחיטה. מתוך
החקירה
איפה חוק צער בעלי-חיים? מלבד המחדל של
תנובה, החקירה חושפת גם את המחדל של משרד החקלאות, האמור להיות אחראי על
אכיפת חוק צער בעלי-חיים. כתבה שהופיעה ב-TheMarker(עדי דברת-מזריץ והילה רז,
"בכיר במשרד החקלאות
מודה: 'כמעט לא מבוצעת פעילות בנושא צער בעלי-חיים'”, 10.12.2012),
מרואיין בכיר במשרד החקלאות המודה בניגוד האינטרסים המובנה בכך שהמשרד הוא
האחראי על אכיפת חוק צער בעלי-חיים: "משרד החקלאות דואג לחקלאים, ולכן לא
משית על תנובה יותר מדי עלויות בנושא של צער בעלי-חיים. אדום אדום הוא מפעל
הבשר הגדול במדינה, ויש לו השפעה גדולה על מחיר הבשר, והוא גם ככה לא ממש
מרוויח – אז לא בודקים את הנושא של צער בעלי-חיים, כדי לא להשית אליו עוד
עלויות."
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מתח בדף הפייסבוק שלו ביקורת על
התנהלות משרד החקלאות, בעקבות פרשה זו, והזכיר את תמיכתו בהצעת חוק שהועלתה
לאחרונה, המבקשת להעביר את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד
החקלאות למשרד להגנת הסביבה.
בכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות (נורית זומר, "פרשת 'אדום אדום': גם
הווטרינרים זומנו לשימוע," 11.12.2012) דווח כי הווטרינריים האחראים לפיקוח
על המשחטה מטעם משרד החקלאות יועמדו לדין משמעתי, ותיבחן המשך העסקתם
במקום.
כתבה של אבי
עמית, ששודרה בחדשות 10 ב-12.12.2012, הזכירה שבמשק החי מתבצעת התעללות
בבעלי-חיים לא רק בהולכה לשחיטה, אלא בכל שלבי הגידול. הכתבה התייחסה לשורה
של התעללויות הנהוגות באופן שגרתי בתעשיות המזון מהחי, כגון חיתוך זנבות
ושיניים ללא הרדמה בתעשיית החזירים, או חשמול למוות של תרנגולות בתעשיית
הביצים לאחר שקצב ההטלה שלהן מתחיל לרדת. הכתבה מותחת ביקורת על ההתנהלות
הלקויה של משרד החקלאות בתחום, ועמית מראיין את האחראית על חוק צער
בעלי-חיים, דגנית בן-דב, שטוענת: "האינטרס של משרד החקלאות הוא לאזן בין
הדברים, הוא לאזן בין דאגה לרווחת בעלי-החיים, דאגה לנושא של חקלאות במדינת
ישראל ודאגה לנושא של הצרכנים." בתגובה לשאלה, מדוע 18 שנים לאחר חקיקת החוק
עדיין לא הותקנו תקנות לצמצום סבלם של בעלי-חיים בתחומים רבים, כפי הנדרש,
משיבה בן-דב: "אני חושבת שיש הרבה נושאים שהם לא פחות חשובים. אנחנו הולכים
נושא-נושא ויש קצב מסוים שאפשר להתקדם בו."
האחריות הצרכנית: דיבורים על צמחונות
וטבעונות תשומת הלב התקשורתית שהופנתה להתעללות בבעלי-חיים,
העלתה לדיון גם את אחריות הצרכנים. כך, למשל, בטור שפרסם כתב הסביבה של mako,
אביב לביא ("איך
עושה פרה?", 9.12.2012):
"לא הייתם רוצים להיות הפועל
או המנהל הזוטר שתלוי למחייתו בג'וב העלוב הזה וצריך להסביר שיעד השחיטה לא
הושג כי עגל חצוף סירב לזרום עם נהר המוות. במקומו, יש מצב שגם אתם ואני
היינו משתמשים בשוקר חשמלי. אבל הפועל לא היה צריך לעשות את זה, והדילמה
כלל לא הייתה נולדת, אם לבשר העסיסי של העגל – האדום אדום – לא היה ביקוש
כה ערני ביציאה משער המפעל."
לביא עצמו הפך לצמחוני באופן הדרגתי במהלך השנים האחרונות, לאחר שבמסגרת
עבודתו ככתב סביבה נחשף באופן חוזר ונשנה להתעללות בבעלי-חיים בתעשיות המזון.
בנוסף לטור שפרסם, הוא הציג את עמדותיו גם בראיון שערך בתכנית "עושים סדר", בהנחיית
בן כספית, ב-9.12.2012. כספית, על אף שהוא עצמו אינו צמחוני, הסכים איתו
על-כך שהפחתה בצריכת בשר היא צעד רצוי.
אביב לביא מתראיין בתכנית "עושים סדר", בהנחיית בן כספית,
ומסביר מדוע הבעיה אינה נקודתית עם תנובה, אלא בכל תעשיות המזון
מהחי.
אורנה בנאי, שגם היא עברה לאחרונה לצמחונות, כתבה על התהליך
שעברה בטור דיעה שכתבה בנושא ל-ynet ("אנחנו
משלמים עבור ההתעללות בחיות", 9.12.2012):
"כל עוד נמשיך לשלם עבור בשר בעלי חיים שנטבחים עבורנו במקומות סגורים
ורחוקים מהעין – כמו שעשיתי אני עצמי לאורך (יותר מדי) שנים – אין לנו על
מי לגלגל את האחריות."
דיון על צמחונות התפתח גם בתכנית הרדיו "המילה האחרונה",
בהנחיית אברי גלעד וג'קי לוי, ששודרה ב-9.12.2012. גלעד עמד על האירוניה בכך
שאנשים רבים נרתעו מלצפות בתמונות ההתעללות (וזאת אף על-פי שעורכי כלבוטק
בחרו שלא לשדר את התמונות הקשות ביותר מהתחקיר!), ועם זאת, לא נמנעים מצריכת
המוצרים המיוצרים על-ידי התעללות זו:
"הרייטינג של כלבוטק, התכנית
ששודרה עם ה"אדום אדום" הזה, היה נמוך באופן דרמטי מתכניות אחרות. והסיבה
היא – רואים את זה בגרפים – אנשים התחילו לראות את התכנית וברחו. פשוט
ברחו. זפזפו הלאה. לא יכלו לראות את זה. ואני אומר, וזה המשפט שלי להיום,
כל מה שאני אגיד הלאה הוא כבר מילוי: אם אתה לא יכול לראות שלב בהכנת
המזון שלך, אתה לא יכול לאכול אותו. אם יש מזון שחלק מהכנתו הוא משהו שאתה
חייב לכסות את העיניים, או לברוח, או להדחיק, אינך יכול לאכול את האוכל
הזה. [...] אם אתה לא יכול לראות שחיטה של בהמה, אם אתה לא יכול
לראות מהלומה על ראשו של דג – אתה לא יכול לאכול את זה. אם, אגב, אתה כן
יכול לראות ונשאר לזה שווה-נפש, אז יש לי דברים אחרים לגמרי להגיד עלייך.
אבל את זה נדחה להזדמנות אחרת."
בסקר שנערך לעיתון TheMarker (עדי דברת-מזריץ, "אוסטרליה פתחה בחקירה
בפרשת אדום אדום", 12.12.2012), רק 8.6% מהנשאלים ענו כי ימשיכו לרכוש את
מוצרי "אדום אדום" באותה מידה כמו בעבר. על-אף שמענה על שאלה בסקר לא מעיד
בהכרח על מחויבות מוסרית רצינית, הדבר מצביע על כך שהציבור מבין את הקשר שבין
הרגלי הצריכה שלנו לבין התעללות בבעלי-חיים.
בינתיים, שירות
הייעוץ התזונתי שמציעה אנונימוס, המספק תמיכה מקצועית לאנשים העושים את
צעדיהם הראשונים בצמחונות או בטבעונות, זכה בימים שמאז פרסום החקירה לביקוש
חסר-תקדים – מה שמצביע, אולי, יותר מכל, על ההשפעה העצומה של
החשיפה.
עיתון חי
אקטיביזם. בכתבה "עיטורי גבורה"
(9.12.2012) מראיינת יעל שרר פעילים שונים להגנת בעלי-חיים, המספרים על
פעילותם. בכתבה מרואיינים דדי שי, מעורכי "זכויות בעלי-חיים
השבוע", עמית לוי, פעיל אנונימוס העוסק בחילוץ תרנגולות מכלובים בתעשיית הביצים
והעברתם לבתים מאמצים, אורי שביט, מבקרת מסעדות העוסקת בקידום תזונה טבעונית,
רוני אליאס, המטפלת בחיות בר פצועות בבית-החולים לחיות בר של רשות הטבע
והגנים, ענת רפואה, מעמותת "מאחורי דלתות המעבדה", הפועלת למניעת ניסויים
בבעלי-חיים, קרן אור, הפועלת להגנת צבי ים ברשות הטבע והגנים, ג'יין
הלוי, המובילה את המאבק נגד תעשיית הפרוות בישראל, ואתי אלטמן, דוברת עמותת
תנו לחיות לחיות.
הארץ
אריות בסיכון. בכתבה "מספר האריות באפריקה הצטמק ב-60%
מאז 1960" (6.12.2012) מדווח צפריר רינת על התדלדלות חמורה באוכלוסיית
האריות ב-50 השנים האחרונות, בעקבות הרס של שטחי גידול. הסיבה העיקרית לכך
היא דחיקה של האריות משטחי הגידול שלהם ע"י האדם, המפקיעים את
השטח לטובת חקלאות, רובה המכריע מנוצלת לתעשיות המזון מן החי.
הארץ פגיעה בחיות
בר. בכתבה "חיות הבר מפחדות
יותר מרכבי שטח מאשר מטורפים" (3.12.2012) סוקר צפריר רינת מחקר חדש
מאוניברסיטת אלברטה בקנדה, הבוחן את ההשפעות המזיקות של רכבי שטח על
אוכלוסיות האיילים, ומצביע על כך שרכבי השטח מסוכנים יותר לאיילים מאשר חיות
טורפות.
תזונה ומתכונים
ynet טבעונות
לבריאות. בטור "רופאה מגלה:
איך הטבעונות הצילה לי את החיים?" (9.12.2012) מספרת ד"ר גילה בן דוד
כיצד המעבר לתזונה טבעונית עזר לה להתגבר על דלקת פרקים ממנה סבלה במשך שנים
רבות, ומפרטת גם על יתרונתיה של תזונה טבעונית להתמודדות ומניעת מחלות
נוספות, ביניהם מחלות כלי דם ולב, סרטן, סוכרת ועוד.
בואו
להיות אוהדים שלנו בפייסבוק!
מגורים תמורת
פעילות
עם בוא החורף: רק לא
צמר!
למורים: ערכת
מערכי שיעור למען בעלי-חיים
ביום ג', 18.12.2012, ב-18:30,
בקהילת חיפה של החברה להגנת הטבע (רח' יפו 90) ירצה ד"ר אריאל צבל בנושא
"כחומר ביד היוצר: המשמעות החברתית של מניפולציות גנטיות" – שיעור 10 בקורס
"החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם" בהפקת זנגביל. אפשר להצטרף
גם לא הגעת עד כה. הרשמה בדואל 
animal.org.il
ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו 
"ברגע שאתה שם, אתה מבין שזה
חלק מהמערכת. אף כבש לא הולך בשמחה להישחט, ואיפה שהורגים בעלי-חיים
בסיטונות תהיה אלימות. בנוסף לכך, התשתית של המקום גרועה ביותר. אין שביל
עד השחיטה עצמה, אלא מתחם גדול שגורם להם להצטופף וצריך לגרור
אותם."
"הרייטינג של כלבוטק, התכנית
ששודרה עם ה"אדום אדום" הזה, היה נמוך באופן דרמטי מתכניות אחרות. והסיבה
היא – רואים את זה בגרפים – אנשים התחילו לראות את התכנית וברחו. פשוט
ברחו. זפזפו הלאה. לא יכלו לראות את זה. ואני אומר, וזה המשפט שלי להיום,
כל מה שאני אגיד הלאה הוא כבר מילוי: אם אתה לא יכול לראות שלב בהכנת
המזון שלך, אתה לא יכול לאכול אותו. אם יש מזון שחלק מהכנתו הוא משהו שאתה
חייב לכסות את העיניים, או לברוח, או להדחיק, אינך יכול לאכול את האוכל
הזה. [...] אם אתה לא יכול לראות שחיטה של בהמה, אם אתה לא יכול
לראות מהלומה על ראשו של דג – אתה לא יכול לאכול את זה. אם, אגב, אתה כן
יכול לראות ונשאר לזה שווה-נפש, אז יש לי דברים אחרים לגמרי להגיד עלייך.
אבל את זה נדחה להזדמנות אחרת."
עיתון חי
אקטיביזם. בכתבה "
הארץ
אריות בסיכון. בכתבה "
ynet טבעונות
לבריאות. בטור "
לביבות
עדשים. בכתבה "
הארץ
(ניו יורק טיימס) זרעי צ'יה. בכתבה "
מרכיבים