|
פעילות
הפגנה נגד כליאת תרנגולות
 ביום ד', 16.3.2011,
בשעה 08:00, תתקיים מול הכנסת בירושלים הפגנה הקוראת לוועדת החינוך,
התרבות והספורט של הכנסת שלא לאשר תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים.
תקנות כאלה צפוי לקדם משרד החקלאות. תחת זאת נדרוש מהוועדה לקדם את גיבושן של
תקנות האוסרות לכלוא תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, בדומה לתקנות
שהתקבלו במדינות רבות. פרטים נוספים ב דף האירוע
בפייסבוק או בדואל info@anonymous.org.il
אנונימוס בטוויטר
 אנונימוס פתחה חשבון טוויטר חדש. משתמשי
השירות מוזמנים לעקוב אחר הציוצים שלנו ולהתעדכן במידע על זכויות בעלי-חיים
ועל פעילות העמותה.
דרושים לאנונימוס
-
-
דרושים מתנדבים צמחונים או טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה
או בהרצאות, להרצאות על זכויות בעלי-חיים, בעיקר בדרום ובצפון
הארץ. נדרשת מחויבות לשתי הרצאות בחודש לפחות (בשעות הבוקר). info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות
בריאה
הפגנות נגד קרקס החתולים
בשבוע הקרוב יופיע בארץ " הקרקס הגדול ממוסקבה",
המנצל בעלי-חיים שונים בהופעותיו. בארץ צפוי הקרקס להעלות מופע
חתולים. בעקבות לחץ ציבורי, הסכימו מספר תיאטרות בארץ להמנע מהעלאת המופע.
הפגנות הצפויות להתקיים נגד מופעי הקרקס השבוע:
-
ביום ד', 16.3.2011, בשעה 17:00 מול תיאטרון גשר, שד'
ירושלים 7, יפו.
-
ביום שבת, 19.3.2011, בשעה 10:00, מול היכל התרבות, שד'
נשיאי ישראל 33, כרמיאל.
-
ביום שבת, 19.3.2011, בשעה 16:30, מול מרכז רפפורט,
מחניים 7, חיפה.
אירועים בירושלים
-
צמחונות במסורת
היהודית: ביום ב', 14.3.2011, בשעה 20:00, תתקיים בזנגביל שיחה עם החזן
צבי סלוטקי על צמחונות במסורת היהודית. הכניסה חופשית.
-
ערב אוכל מצרי: ביום
ה', 17.3.2011, בשעה 19:00, יתקיים בזנגביל ערב מאכלים עממיים טבעוניים
ממצרים: בואו ליהנות מפול, קושרי ומאכלים נוספים על רקע מוסיקה של אום
כולתום. מארגנים: מתנדבי המהטמה – הבר הטבעוני. תרומה מומלצת לארוחה מלאה:
25 ₪.
-
אירועי פורים: ביום א',
20.3.2011, יציין זנגביל את פורים וכן את יום ללא בשר הבינלאומי.
בשעה 13:00 יתקיים מפגש אפיה. בשעה 17:00: יציאה לעיר לחלוקת אוזני המן
טבעוניות וחומר הסברה. בשעה 20:00 מסיבה. תרומה מומלצת למסיבה: 25 ₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
הרצאה: עולמם הפנימי של בעלי-חיים
 ביום ה', 17.3.2011, בשעה
17:00, תתקיים באוניברסיטת תל-אביב (באולם בר שירה) הרצאתה של פרופ' איירין
פפרברג מאוניברסיטת הרווארד " מסע
אל עולמם הפנימי של בעלי-חיים". פרופ' פפרברג התפרסמה בזכות מחקריה על
התוכי אלכס, בהם הראתה שתוכים מסוגלים להבין מושגים מופשטים. התרגום העברי של
ספרה "אלכס ואני" יצא לאור לאחרונה בהוצאת מטר. ההרצאה בשפה האנגלית. הכניסה חינם.
הרצאה על
תזונת ילדים
ביום שבת, 19.3.2011, בשעה 18:00, תתקיים במסעדת בודהה בורגרס בתל-אביב
הרצאה על גידול ילדים על תזונה מהצומח, בהנחיית הנטורופתית נטלי שוינקלשטיין.
מחיר: 35 ש"ח, כולל טעימות מתפריט המסעדה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום
לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום
התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות
טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
"ילדי בית הזכוכית" רעיונות של שחרור בעלי-חיים בספרה של
יעל פורמן
"ילדי בית הזכוכית", ספר הילדים החדש של יעל פורמן שיצא לאחרונה
בהוצאת מודן, מעלה, דרך תרחיש בדיוני, סוגיות לגבי מעמדם של בעלי-חיים ממינים
אחרים, ומעורר ביקורת לא רק על היחס של בני-האדם ליצורים ממינים שונים, אלא
אף על עצם קיומו של הממסד המנצל אותם.
דדי שי
יעל פורמן היא סופרת מדע בדיוני צעירה, שסיפוריה הקצרים התפרסמו בין
השאר באסופת  צילום: יואב לנדסמן הספרות הספקולטיבית "היה
יהיה" (הוצאת האגודה למדע בדיוני, 2009, והוצאת אודיסיאה 2010) ובכתב-העת
למדע בדיוני "חלומות באספמיה", במגזינים המקוונים "בלי פאניקה" ו"אתר האגודה
למדע בדיוני", ולאחרונה גם בכתב-העת "מטען לחשיבה ולפעולה". סוגיות של זכויות
בעלי-חיים הן נושא החוזר ביצירותיה: אחד מהסיפורים הראשונים שכתבה, "איה
המשרתים", שהופיע ב"חלומות באספמיה", מסופר מנקודת מבטו של חתול המנוצל
במעבדת ניסויים. ב"ילדי בית הזכוכית", ספר הביכורים שלה, היא שבה לעסוק
בשאלות הנוגעות ליחסו של האדם ליצורים אחרים.
סיפורו של מאבק עלילת הספר מתרחשת בעולם
עתידני בו מתקיימים מזה מספר עשורים ניסויים גנטיים במטרה ליצור יצורי כלאיים
בין בני-אדם לבעלי-חיים אחרים. רוב הניסיונות נכשלו, ויצרו יצורים שלא היו
מסוגלים לשרוד יותר מימים אחדים. אך ניסיונות להכליא בין בני-אדם לדגים יצרו
בהצלחה את בני-המים, שלרוע מזלם דמיונם לבני-ים מיתולוגיים הופך אותם לסחורה
מבוקשת בתור "חיות מחמד".
 רובם
המוחלט של בני-המים מוחזקים באקווריומים או בבריכות-שחייה על-ידי אנשים שיש
להם מעט מאוד הבנה או רגישות לצורכיהם. הילדה שקדי, גיבורת הספר, חיה בבית
יוצא-דופן, שבו נעשו מאמצים להעניק לבני-המים תנאים נאותים. אביה של שקדי
מתגאה בכך שתכנן את הבית במיוחד תוך התחשבות בצורכיהם של בני-המים: כך, למשל,
קירות הבית, הבנויים כאקווריום ענקי, מעוצבים באופן המאפשר להם למצוא מקומות
מסתור שבהם תהיה להם פרטיות, כך שהם אינם חייבים לשהות באופן תמידי בסביבה
החשופה לבני-אדם (בעיה שלעתים קרובות סובלים ממנה במציאות דגים המוחזקים
באקווריומים).
העלילה נעה סביב המאבק הציבורי למניעת ההחזקה של בני-מים בשבי,
והתמודדותם של שקדי ושאר בני משפחתה עם השלכותיו. הספר מתייחס באור אוהד לבני
המשפחה, ואינו מטיל ספק בכנות ניסיונותיהם לשפר את תנאי המחייה של בני-המים.
עם זאת, מוצגת בו היטב הביקורת על בעיות מוסריות העולות מעצם החזקתם של
יצורים חיים בחזקת רכוש, אפילו כאשר מתבצעים מרב המאמצים לספק להם תנאים
טובים:
"'לא היית צריך לדבר איתם' אמרה שקדי. 'הם רוצים לקחת את כילה. אמא
ואבא אומרים שבני-מים מיוצרים כדי להיות באקווריום. בלי זה הם לא היו
קיימים, ואצלנו ממש טוב להם.' 'כן, אמרתי את זה לאנשים,' אמר אסף 'והם
אמרו שבני-המים לא ביקשו שייצרו אותם, ולא מגיע להם להיות סגורים במקום
קטן, אפילו אם הוא גדול כמו הבית שלכם. הם לא פושעים. וגם אנחנו לא היינו
רוצים שיסגרו אותנו בכלוב, אפילו אם הוא גדול ואפילו אם נותנים לנו המון
אוכל.' 'אבל זה לא כלוב,' אמרה שקדי, והחוותה בידיה על הקירות שמסביבה.
'זה הבית שלהם. אנחנו אלה שסגורים באקווריום בבית הזה. הם מסתכלים
עלינו.' 'זה עדיין כלוב,' אמר אסף [...] 'אנחנו קובעים להם מי יהיו
בני-הזוג שלהם. אנחנו לוקחים להם את הילדים. רוב האנשים לא יכולים לדבר
איתם, אז נדמה להם שלא אכפת להם מהילדים. אבל כן אכפת להם. אני רואה איך
בני-המים שלך אוהבים את הילדים שלהם.' 'בטח שהם אוהבים אותם,' אמרה
שקדי. 'אבא ואמא אמרו שהם אף פעם לא ימכרו את הילדים.' 'כי אבא ואמא שלך
יכולים לדבר איתם,' אמר אסף, 'אבל מה יהיה בעוד כמה שנים? כמה בני-מים אפשר
להחזיק בבית שלכם?'"
(עמ' 87-88)
אנושיים, אנושיים מדי
אף על פי שבני-המים הם
יצורי כלאיים חצי-אנושיים וחצי-דגיים, ההתנהגות שלהם ואורח-חייהם מתוארים
בספר במושגים אנושיים לחלוטין: הם מסוגלים לדבר (אמנם לא בקול אלא באמצעות
שפת סימנים, אך כזו המאפשרת להם לתקשר גם עם בני-אדם), הם עוסקים בפיסול
ובציור, והם חיים בתאים משפחתיים של זוג הורים המגדל במשותף  איור מתוך הספר (ינון זינגר)ילדים (אם כי
במקרה זה לא ברור באיזו מידה הדבר נובע מהעדפותיהם, ובאיזו מידה מהתנאים
שנכפים עליהם על-ידי בני-האדם). החצי הדגי שלהם כמעט ואינו בא לידי ביטוי
בדבר מעבר לתיאור החיצוני שלהם (למעשה, שקדי נעלבת כאשר היא שומעת אנשים
המעזים להשוות את בני-המים לדגים).
הדמיון הרב בין בני-המים לבני-אדם מקל על ההזדהות אתם ועל ההכרה בחוסר
הצדק שבכליאתם – במיוחד בקרב קהל הקוראים הצעיר. יחד עם זאת, קשה להימנע
מהמחשבה שבדומה ל ספרי מדע
בדיוני רבים אחרים העוסקים באינטראקציה של בני-אדם עם יצורים ממינים
אחרים, הבחירה לתאר יצורים הדומים כל-כך לבני-אדם מביאה לכך שהפוטנציאל הגלום
בחקירת היחסים עם יצורים השונים באופן מובהק מהמין האנושי אינו בא לידי מיצוי
מלא.
העובדה שהמרחק בין בני-אדם לבני-מים אינו רב במיוחד, מעלה גם את התהייה
שמא הדרישה להעניק לבני-המים זכויות נובעת אך ורק מדמיונם לבני-אדם. זו נקודה
שלמעשה זוכה להתייחסות בספר, באופן חטוף, בפסקה המציינת שהמפגינים לשחרור
בני-המים הם צמחונים ומתנגדים גם לכליאת בעלי-חיים בגני-חיות (כאשר הם נדרשים
להתעמת עם השאלות הללו כשהם מואשמים בצביעות). ההתמקדות במאבק להגנת בני-המים
דווקא אינה נובעת אפוא מעמדה אידיאולוגית הרואה רק יצורים הדומים לאדם כבעלי
זכויות, אלא כבחירה אסטרטגית, שמטרתה להשתמש בשחרור בני-המים כצעד ראשון
הסולל את הדרך להכרה בזכויותיהם של יצורים אחרים, פחות קרובים לאדם (בדומה,
אולי, למאבק הקיים במספר מדינות ל הקניית זכויות לקופי-על).
ניתן לקוות שתיאור המאבק והסוגיות העולות בו יוכלו לסלול בקרב הקוראים את
הדרך למחשבה ביקורתית גם לגבי ניצול בעלי-חיים, כפי שהוא מתקיים בעולם הממשי.
יעל פורמן, ילדי בית הזכוכית, איורים: ינון זינגר, (בן שמן: מודן, 2011).
109 עמודים
פמלה אנדרסון למען זכויות בעלי-חיים
ביום ד', 9.3.2011, הגיעה לביקור בארץ השחקנית והדוגמנית הקנדית פמלה
אנדרסון במסגרת צילומי אופנה שבהם השתתפה. אנדרסון, הידועה בתמיכתה בזכויות
בעלי-חיים, ניצלה את הביקור כדי להתארח במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס, ולקיים בה אירוע
תקשורתי להעלאת המודעות לנושא. בין השאר נפגשה שם עם ח"כ רונית תירוש
(קדימה), יוזמת הצעת החוק להגבלת הסחר בפרוות בארץ, כדי לבטא את תמיכתה בחוק,
והזכירה את המאבק המתקיים בקנדה מולדתה נגד ציד של כלבי-ים לתעשיית
הפרוות.

אנדרסון עם ח"כ תירוש
בנוסף, דיברה אנדרסון על הצורך לבטל את השימוש בכלובי סוללה בתעשיית
הביצים, נושא שפעלה לקידומו גם בביקורה הקודם בארץ כשנפגשה עם יו"ר ועדת
החינוך דאז, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), וקראה לו שלא לאשר את התקנות שמציע משרד החקלאות,
המנסות להנציח את כליאת התרנגולות בכלובים.
אנדרסון סיפרה שהפכה לצמחונית כבר לפני עשרים שנה ולאחרונה החלה להוציא
מתזונתה גם את הביצים ומוצרי החלב. באירוע חולקו עותקים חתומים של מודעה
לעידוד צמחונות שהפיקה השחקנית בשיתוף עם עמותת PETA.

בתקשורת:
צילום: דדי שי
חדשות
nrg מעריב הרפורמה
בלולים. הכתבה " נוקד: 'נוביל שינוי
במעמד בעלי החיים'" (9.3.2011) סוקרת מפגש בין ארגונים למען בעלי החיים
לבין שרת החקלאות החדשה, אורית נוקד, שנערך במטרה לקדם מדיניות טובה יותר
להגנה על בעלי-החיים. נוקד הצהירה בין השאר על כוונתה לפעול לעידוד המעבר
ללולים ללא כלובים במסגרת הרפורמה בתעשיית הביצים. עם
זאת נמנעה השרה מלהתחייב למנוע את הקמתם של לולי כלובים חדשים במסגרת
הרפורמה.
ynet השמדת
חזירים. בכתבה " דיווח: אלפי
חזירים נקברו בחיים בדרום קוריאה" (6.3.2011) מדווח ארז ארליכמן על המתה
המונית של חזירים בדרום קוריאה שהתבצעה על ידי הממשלה עקב חשד למחלת הפה
והטלפיים. פעילי ארגון CARE תיעדו את ההשמדה ההמונית בסרטון וידאו שהופץ
ברשת: "החזירים הללו יכלו להישאר בחיים למשך 20 שעות בתוך אתר הקבורה. בעוד
שהחזירים הראשונים שהושלכו לבור מתו במהירות כתוצאה מהמשקל הכבד של החזירים
שהושלכו עליהם, אך האחרונים שנותרו בקצה הערימה, יכלו להישאר בחיים עד
למחרת". nrg
מעריב השמדת עופות. בכתבה " בגלל שפעת העופות:
אלפי תרנגולי הודו יומתו" (8.3.2011) מדווחת דליה מזורי על התפרצות של שפעת העופות בגוש
עציון. בעקבות גילוי המחלה הושמדו כ-13,400 עופות שהוחזקו בלול בו זוהתה
ההתפרצות. בדיקות נערכות על-מנת להעריך את הסיכון להופעת המחלה גם
בלולים הסמוכים. זוהי הפעם החמישית מאז 2006 שבה מזוהה התפרצות של המגיפה
בארץ.
מקור נוסף:
TheMarker סחר
בבעלי-חיים. הכתבה " הסחר
בבעלי חיים נדירים מגלגל 10 מיליארד דולר בשנה – ומממן טרור" (6.3.2011)
מספרת על צמיחתה של תעשיית הסחר הבלתי-חוקי בבעלי-חיים המנוצלים לביגוד,
לתכשיטים, לייצור תרופות סיניות מסורתיות, וכ" חיות מחמד". בין נזקי הסחר
הבלתי-חוקי המוזכרים בכתבה: 20 אלף פילים נהרגים מדי שנה למטרת מסחר בשנהב
ואוכלוסיית הטיגריסים העולמית צנחה מ-100 אלף ל-4,000 בלבד. גם חיי אדם
מועמדים בסיכון כתוצאה מתעשיית הסחר הבלתי-חוקי: מדי שנה נהרגים מעל 100 פקחי
שמורות טבע באפריקה מכיוון שאינם מצוידים בנשק הולם להילחם בציידים.
ynet ירי בציפורים. בכתבה " קריית אתא:
ירי לאור יום באנפיות בקר" (9.3.2011)  מדווח ארז
ארליכמן על ירי באנפיות בקר בקריית אתא. הירי מתבצע תחת אישור רשות הטבע
והגנים, תחת הטענה שאנפיות הבקר הן "מין מתפרץ", כלומר, מין המתרבה יתר
על המידה כתוצאה מפעילות אנושית, ובפרט כתוצאה מגידול בקר בתעשיית
המזון. nrg
מעריב בריכות חורף. בכתבה " דוח:
סכנה להמשך קיומן של בריכות החורף" (6.3.2011) סוקר טל טננבוים דו"ח של
מעבדת "בקטוכם" בנס ציונה, הפועלת לשימור בריכות החורף – מערכות אקולוגיות
ייחודיות המבוססות על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של עופות מים ודו-חיים
ממינים רבים. מגמת ההרס של בריכות החורף עדיין נמשכת ומאיימת על בעלי-חיים
רבים.
תזונה ומתכונים
הארץ פירמידת
המזון. בכתבה " פירמידת המזון
האמריקאית בדרך למהפכה? באוניברסיטת הרווארד מאמינים שכן" (10.3.2011)
סוקרת נועה לימונה את הביקורות של פרופסורים מאוניברסיטת הרווארד על פירמידת
המזון המוצגת לציבור ע"י הממשל האמריקאי, שאינה כוללת מידע משמעותי רב. בספרו
"אכלו, שתו והיו בריאים", ממליץ חוקר התזונה פרופ' וולטר ווילט על העדפת
מוצרים צמחיים על פני מקביליהם מן החי, המכילים שומנים רוויים וכולסטרול.
בכתבה זו הוא מפרט את נזקי המוצרים מן החי ובמיוחד מוצרי חלב, ומציין כי
נציגים מאותן תעשיות משפיעים על מדיניות הממשלה: בשנת 2010 הוציאו יצרני
המזונות מן החי יותר מ-6 מיליון דולר על פעילות לוביסטית. בספרה 'הפוליטיקה
של האוכל' מתארת מריון נסל כיצד ב-1991, כשפותחה פירמידת המזון הראשונה,
מנעו תעשייני הבשר והחלב את פרסומה בטענה שההנחיות מציגות באור שלילי את
מוצריהם. חמתם של התעשיינים התעוררה מכיוון שפירמידת המזון הציבה את המוצרים
שלהם תחת הכותרת: אכלו פחות".
ynet צמחונות
ביהדות. כתבת הווידיאו " טעם גן
עדן" (9.3.2011) דנה במעמד הצמחונות ביהדות, ומזכירה את החיבור " חזון הצמחונות והשלום" של
הרב קוק ואת הדעה שלדורות הראשונים לא הותר לאכול בשר, ולעתיד לבוא עתידה
האנושות לחזור להיות צמחונים. הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, מספר בכתבה שהוא
צמחוני. עם זאת, הכתבה נותנת ביטוי גם לסטריאוטיפים שליליים לגבי צמחונות,
וטוענת שיחס של התחשבות כלפי בעלי-חיים עלול לבוא על חשבון התחשבות
בבני-אדם. ynet
חומוס. בטור " גם לגרגירים
יש זכויות: תבשילי חומוס" (7.3.2011) מציעה כרם אביטל מתכונים עם גרגירי
חומוס: תבשיל חומוס, בצל וצימוקים, קציצות חומוס, תבשיל חומוס ועגבניות, ומרק
חומוס וכרוב. וואלה! סויארמה.
בטור " הכבשה נשארה
בדיר" (6.3.2011) מציע אורן גולדפינגר מתכון לשווראמה טבעונית מפתיתי
סויה, כולל לאפה ביתית. nrg מעריב
חוביזה. בטור " שירת העשבים:
קציצות חוביזה" (9.3.2011) מציעה שחר שילוח מתכון לקציצות חוביזה מליקוט
עצמי.
פינת התזונה פאי תפוחים
מרכיבים
2 כוס קמח מחיטה מלאה 4-6 תפוחים בינוניים 2 בננות 1/2 כוס
צימוקים כף סוכר חום 2 כפות קינמון כף זנגביל (אופציונלי) 1/2
כפית מלח
הכנה
- מערבבים את הבננה, הקמח, הסוכר והמלח במעבד מזון עד לקבלת עיסה אחידה
ללא גושים.
- מוסיפים לעיסה שהתקבלה 1-3 כפיות מים חמים כך שייווצר בצק לח שאינו
מתפורר אבל גם אינו דביק יתר על המידה.
- באמצעות מערוך מרדדים מחצית מכמות הבצק לעלה דק מאוד, ומכניסים אותו
לתבנית עגולה ששומנה קלות. את המחצית השניה שומרים לכיסוי הפאי.
- חותכים את התפוחים לפרוסות דקות, מערבבים אותם עם הצימוקים, הקינמון
והזנגביל, ומניחים את התערובת על הבצק.
- מכסים את התפוחים בבצק שנותר, לאחר שמרדדים גם אותו לעלה דק. לחלופין
ניתן לחתוך את הבצק לרצועות ולארוג אותן בתבנית שתי וערב מעל התפוחים.
- אופים בתנור בחום בינוני (180°) במשך כ-50 דקות, עד להשחמת
הבצק.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן
סויר, מרים מונדרי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |