|
פעילות
דרוש/ה לאנונימוס
כדאי לכתוב: הטסת קופים לניסויים
 בכתבה " ארגוני בע"ח נגד אל על: "הטיסה קופים לניסויים"
(ynet,29.4.2012) מדווח ארז ארליכמן כי בניגוד להתחייבותה להפסיק להטיס
בעלי-חיים לניסויים, המשיכה חברת אל על להטיס קופים מחוות מזור למעבדות
ניסויים בארה"ב. כדאי לכתוב למנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, ולבקש ממנו לכבד את
ההתחייבות ולהפסיק להטיס בעלי-חיים לניסויים.
סקר מזון טבעוני
סדנת בישול בתל-אביב
ביום ו', 18.5.2011, בשעות 13:00-10:00, תתקיים במסעדה
הטבעונית " טעם החיים" (רח' בן-יהודה 43) סדנת בישול טבעונית. מחיר:
200 ש"ח. הרשמה מראש בטל': 03-5168906 או 054-7238503.
כנס תזונה ובישול בריא בגבעתיים
 בימים ה'-ו',
1.6.2011-31.5.2011, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת
הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell. בתוכנית 15 הרצאות
וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 49-33 ש"ח. הרשמה מראש בטל' 03-7325340 (שלוחה 2).
לתוכנית הכנס
דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
תווית ללא כיסוי חשיפת התעללות ממשק
הפועל תחת תקן "רווחה" בבריטניה
דדי שי
באפריל 2012 פורסמה בתקשורת חקירה סמויה שנערכה במשק חזירים
בבריטניה. בדומה לחקירות סמויות רבות אחרות נחשפו בה תנאי החזקה קשים; אלא
שבמקרה זה עוררה החשיפה עניין מיוחד, מכיוון שהיא נערכה במשק הנמצא בפיקוח של
ארגון רווחת בעלי-החיים RSPCA, אשר ככזה קיבל מהארגון אישור למכור את מוצריו
תחת התווית "freedom foods", המתיימרת להבטיח לצרכנים כי המוצרים שהם צורכים
גודלו תחת סטנדרטים סבירים של רווחת בעלי-חיים. החקירה חושפת, אפוא, בנוסף
לעצם ההתעללות בחזירים, גם את מגבלות הניסיונות לאכוף תקנים של "רווחת
בעלי-חיים" במסגרת החקלאות התעשייתית.
"freedom foods" התווית "freedom foods"
היא תווית המוענקת למוצרי מזון מהחי המגודלים במשקים הנמצאים תחת פיקוח של
ארגון רווחת בעלי-החיים הגדול בבריטניה, ה-RSPCA (האגודה המלכותית למניעת
התאכזרות כלפי בעלי-חיים). ה-RSPCA הוא הארגון הוותיק ביותר בעולם
לרווחת בעלי-חיים, והוא פועל מאז 1824. ב-1840 קיבל הארגון את חסות הכתר
הבריטי, ובכך הפך גם לארגון הראשון לרווחת בעלי-חיים הפועל כגוף רשמי של
המדינה. התמיכה שהארגון קיבל מצד הממסד אמנם סייעה לו להשיג השפעה רבה יותר
ולהגיע ללב הקונצנזוס הבריטי, אך מאידך גרמה גם לכך שהארגון נרתע מנקיטת
עמדות מעוררת מחלוקת, מה שמגביל את יכולתו לקדם שינוי משמעותי. במשך שנים
רבות, למשל, נמנע הארגון מלפעול נגד ציד, שנתפס כתחביב מקובל בקרב חלקים
גדולים מהאצולה הבריטית. תחת זאת העדיפו אנשיו להתמקד בנושאים הנמצאים קרוב
לקונצנזוס, כגון מניעת התעללות פרטית או קרבות כלבים.
העיסוק ברווחת בעלי-חיים במשקים נדחק אף הוא הצידה על-ידי הארגון.
אף על פי שבשנותיו הראשונות של ה- RSPCA הייתה מניעת התעללות בחיות משק אחד
מתחומי העיסוק העיקריים שלו (ובין מייסדיו היו גם צמחונים), מהר מאוד נזנח
תחום עיסוק זה, והפעילות הוגבלה רק למקרי התעללות חריגים, קיצוניים
ויוצאי-דופן והתעלמה מההתעללות השגרתית והיומיומית שבעלי-חיים עוברים במסגרת
פרקטיקות חקלאיות מקובלות.
עניין מחודש בתנאי הגידול של בעלי-חיים במשקים החל להתעורר רק לקראת סוף
המאה הקודמת, לאחר שהנושא הועלה יותר ויותר על-ידי ארגונים רדיקליים
יותר לזכויות בעלי-חיים, והציבור החל להיחשף למידע רב יותר הנוגע לחומרת
הפגיעה ברווחת בעלי-חיים במסגרת החקלאות התעשייתית המודרנית.
ב-1994 ה-RSPCA החל בתכנית של פיקוח וולנטרי על משקים חקלאיים, שבמסגרתה אישר
למשקים להדפיס על מוצריהם את התווית "freedom foods" ("מזונות חופש"), האמורה
להבטיח שהמשק עומד בסטנדרטים מינימליים של רווחת בעלי-חיים שאותם דורש
הארגון. למרות השם המבטיח, משקים  הנמצאים תחת פיקוח
התכנית אינם מגדלים בעלי-חיים באופן חופשי, או אפילו תוך שמירה על תנאי רווחה
גבוהים. הפיקוח מציב סטנדרטים נמוכים מאוד, שאין בהם אלא למנוע את צורות
ההתעללות הקשות ביותר. כך למשל, בגידול תרנגולות בתעשיית הביצים, הסטנדרטים
של ה-RSPCA אמנם אוסרים על הכליאה בכלובים, אך אינם
מחייבים את המגדלים להעניק לתרנגולות גישה לחצר פתוחה, ומאפשרים להם לגדל
אותן במבנים סגורים ומצופפים, שבהם הן זוכות למרחב תנועה גדול רק במעט מזה
שניתן לתרנגולות בכלובים.
מכיוון שמדובר בתקן וולנטרי, שהחקלאים אינם מחוייבים לקבל אלא בהסכמתם,
הדרישות הנמוכות שהוא מציב הוא מצב בלתי-נמנע: דרישות גבוהות מדי יגרמו לכך
שחקלאים רבים יעדיפו שלא לקחת חלק בתכנית. הנכונות להתפשר על דרישות רווחה
נמוכות היא תוצאה מתחייבת של הרצון ליישם את התכנית במספר גבוה של משקים.
השימוש בתווית "freedom foods" זוכה לעתים קרובות לביקורת מצד ארגונים
לזכויות בעלי-חיים, בשל הסטנדרטים הנמוכים יחסית שהללו מציבים. עוד נשמעת
הטענה, כי תווית זו יותר משהיא מביאה לשיפור במצב בעלי-החיים משמשת להשקטת
מצפונם של הצרכנים, ולהכשרת המשקים התעשייתיים.

(כל התמונות בכתבה: מתוך חקירת Igualdad Animal במשק של
East Anglian Pig Company)
החקירה
East Anglian Pig Company הוא אחד
מהמשקים הרבים הנמצאים תחת פיקוח ה-RSPCA, וככזה קיבל רישיון מן הארגון למכור
את מוצריו תחת התווית "מזונות חופש". במהלך דצמבר 2011 התקבל לעבודה במשק
פעיל סמוי של ארגון Igualdad Animal, ארגון זכויות בעלי-חיים שבסיסו
בספרד, המפעיל סניפים גם בבריטניה, פרו, ונצואלה וקולומביה. החקירה פורסמה
ב-22.4.2012 ב כתבה ששודרה בחדשות
BBC. התצלומים שנחשפו מהחקירה סותרים במובהק את מה שניתן לצפות ממשק
הנמצא תחת פיקוח של ארגון לרווחת בעלי-חיים: נראו בהם, בין השאר, חזירים
מוחזקים בצפיפות, עובדים הנוהגים בחזירים באלימות ובקשיחות, חזירים הנוקטים
התנהגות סטיראוטיפית (כגון נשיכה חוזרת ונשנית של סורגים), חזירים שזנבם נחתך
(פרקטיקה חקלאית מקובלת במטרה למנוע אלימות בתנאי צפיפות), חזירים שסבלו
מפצעים מדממים ומזוהמים מבלי לקבל טיפול הולם, וחזירים חולים שהוכו למוות
מכיוון שהיו במצב שבו כבר אין בהם תועלת כלכלית.
אולי הניגוד החריף ביותר בין התווית "מזונות חופש" והציפיות שהיא מעוררת
לבין המציאות  שנחשפה במשק מצוי בפרקטיקה של
החזקת חזירות ב"תאי הנקה" קטנים, שכמעט ואינם מאפשרים להן כל יכולת תנועה.
תכנית הפיקוח של ה-RSPCA אמנם קבעה הפסקה הדרגתית של השימוש בתאי הנקה, אך זו
צפויה להיכנס לתוקף מלא רק בסוף השנה הבאה. נכון לעכשיו צרכנים בריטיים עדיין
ממשיכים לקנות מוצרים ממשקים המגבילים את תנועתן של חזירות, תחת תווית
המבטיחה "חופש".
חזירה מוחזקת ב"תא הנקה", מתוך החקירה
בתגובה לחשיפה שלל ה-RSPCA באופן מיידי את זכות החווה להמשיך להשתמש
בתווית "freedom foods", והודיע שיפתח בחקירה  עצמאית
בנושא. לטענת הארגון מדובר במקרה חריג שלא היה באפשרותו לחזות במסגרת הפיקוח;
אך העובדה שהיה צורך בחקירה מטעם ארגון חיצוני כדי לחשוף את התנאים במשק,
האמור להיות בפיקוח ה-RSPCA, מצביעה על חולשת תכנית הפיקוח: אין אפשרות מעשית
לפקחי הארגון להיות מודעים לכל מה שקורה בכל רגע ורגע בכל אחד מהמשקים
באחריותם, וכל עוד הדרך הנוחה והקלה ביותר לפועלים לנהוג
בבעלי-החיים היא באלימות, לא ניתן למנוע אותה.
עובד במשק מרים חזיר מרגליו האחוריות
ג'ונתן ספרן פויר, בספרו " לאכול בעלי-חיים", היטיב
להסביר את הבעייתיות של גישות המבקשות לפקח על רווחת בעלי-חיים במשקים ללא
ביקורת על עצם הניצול התעשייתי שלהם:
"הטוענים לזכויות בעלי-החיים משווים את העמדה של חסידי רווחת
בעלי-החיים להצעה שנבטל את הזכויות המשפטיות הבסיסיות של הילדים, נציע
תמריצים כספיים ענקיים להעבדת ילדים עד מוות, לא נציב שום טאבו חברתי על
שימוש בסחורות שנעשו מעבודת ילדים, ונצפה איכשהו שחוקים נטולי-שיניים
שיקראו להגן על 'רווחת הילדים' יבטיחו להם טיפול נאות. עיקרה של האנלוגיה
אינו שילדים וחיות נמצאים באותו מפלס מוסרי, אלא שאלה ואלה פגיעים וחשופים
לניצול כמעט אינסופי בהיעדר התערבות מבחוץ."
(ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים", תרגום: נעמי כרמל, הוצאת כנרת
זמורה ביתן, עמ' 226)
החקירה הסמויה משמשת תזכורת למיגבלותיהן של תכניות לפיקוח על תנאי
בעלי-החיים בגידול מסחרי. גם אם אנו פועלים להגברת הפיקוח (החוקי או
הוולנטרי) על תעשיות המזון מהחי, אל לנו לצפות שדבר זה לבדו יחולל שינוי
מהפכני ביחס לבעלי-חיים. קיים צורך של ממש גם בפעולה מן הסוג הפופולרי פחות,
אך המשמעותי יותר, של קריאה להימנעות מצריכת מוצרים מהחי.
עוד בתקשורת:
חדשות
וואלה! תעשיית הדיג.
בכתבה " משרד החקלאות
שינה תוכנית – מאות אלפי דגיגים מתו" (9.5.2012) מדווח קובי דוד כי מאות
אלפי דגיגי קיפון בורי מתו, ככל הנראה כתוצאה מצפיפות, לאחר שהועברו
לבריכות דגים בקיבוץ גינוסר. הדגים הועברו לבריכות במסגרת תכנית של אגף הדיג
במשרד החקלאות לאכלוס מחדש של הכנרת, המתבצעת דרך קבע כאמצעי להתמודד עם הידלדלות הדגים בכנרת כתוצאה
מדיג מסחרי. משרד החקלאות מסר בתגובה "הדגים עוברים טראומה בתהליך ובין
40% ל-60% תמיד לא שורדים את המעבר. כך היה גם בכל האכלוסים בשנים עברו
בכנרת".
גלובס חוות
מזור. בכתבה " היועץ המשפטי הציל את הקוף" (9.5.2012) מדווח יובל יועז
כי היועץ הממשלתי לממשלה המליץ לבג"ץ שלא לאשר משלוח של 90 קופות שניצודו
בטבע מחוות מזור למעבדת ניסויים בארצות הברית.
הארץ (ניו יורק
טיימס) נזקי תעשיית הבשר. בכתבה " הביקוש לבשר
הפך את יערות העד בפארגואי לגיהנום" (9.5.2012) מדווח סיימון רומרו על
כריתה בהיקף נרחב ביותר של יערות בחבל הצ'אקו בפארגואי, הנכרתים בעקבות עליית
הביקוש לבשר בעולם. בחמש השנים האחרונות כרתו חוואים כ-10% מיערות הצ'אקו כדי
לפנות שטחים למרעה או לגידול סויה עבור האבסת בעלי-חיים. על-פי ההערכות, בקצב
הנוכחי צפויים להיעלם כמעט כל היערות באיזור תוך 30 שנים.
הארץ מרוצי
סוסים. בטור " הם מהמרים גם על
סוסים" (9.5.2012) מבקר עוזי דן את החלטת ועדת הכספים של הכנסת לאשר
הימורים על מרוצי סוסים בחו"ל: "סוס, עם קרסול לא רחב בהרבה משל אדם ומשקל של
כחצי טון, לא אמור לרוץ במהירות 40-50 קמ"ש על מסלול עפר עם אדם על גבו מאות
פעמים. הוא לא אמור להיות מועבר ממקום למקום במטוסים, ספינות ומשאיות, להיכלא
ולרוץ, לרוץ ולהיכלא".
ynet נגד ציד. הכתבה " העיירה הכריזה: מלך ספרד 'אישיות לא רצויה'" (5.5.2012) מדווחת
על הביקורת שספג מלך ספרד, חואן קרלוס, בעקבות מסע ציד פילים שאליו יצא
לאחרונה. המלך הוכרז "אישיות לא רצויה" על-ידי עיירה בקטלוניה.
mako ציד לא
חוקי. בכתבה " בלי
חוקים ובלי מצפון: ציד בלתי חוקי בישראל" (3.5.2012) מספר יאיר נתיב על
מאבק רשות הטבע והגנים למניעת ציד בלתי-חוקי בישראל. גל אריאלי, האחראי על
תחום החקירות ברשות, מספר כי על אף שציידים בלתי-חוקיים רבים נתפסים
ומורשעים, ההרתעה אינה אפקטיבית, מכיוון שהעונשים שנגזרים עליהם
קלים.
nrg מעריב נגד ניסויים. כתבת הווידאו
" צפו:
עשר שעות כחיית מעבדה" (10.5.2012) סוקרת מיצג מחאה שנערך בבריטניה,
במסגרתו שהתה האמנית ג'קלין טרייד במשך 10 שעות בחלון ראווה כשהיא מדגימה על
עצמה חלק מהפגיעות שעוברים בעלי-חיים במעבדות ניסויים.
מקור נוסף:
תזונה ומתכונים
nrg מעריב תפוחי אדמה. בטור " אדון
תפוד: הכירו את התפודים" (11.5.2012)  מגישה
רותי רוסו מדריך לבחירת תפוחי-אדמה לכבוד ל"ג בעומר, כולל מתכונים לגרטן שמן
זית, לתפוחי-אדמה במדורה, ותפוחי-אדמה בטיגון-אפיה.
פינת התזונה: פוקצ'ה עם ממרח טופו
וזיתים
לבצק
5 כוסות
קמח מלא כף שמרים כף סוכר חום כף מלח
לציפוי שמן
זית מלח פלפל אורגנו בזיליקום
לממרח 100 גרם זיתים ירוקים 50
גרם טופו כף זעתר כף שמן זית
הכנה
- בקערה עמוקה מערבבים את הקמח, המים, השמרים, הסוכר והמלח, עד לקבלת בצק
אחיד.
- יוצקים את הבצק לתוך תבנית אפייה מלבנית בגודל של כ-15 ס"מ על 30
ס"מ.
מחממים תנור אפייה ל-200 מעלות.
- מורחים את הבצק בשמן זית ומפזרים עליו מלח, פלפל ואורגנו.
- מכניסים את התבנית לתנור ואופים במשך כ-15 עד 20 דקות.
- טוחנים במעבד מזון, במשך כמה שניות, את הזיתים, הטופו, הזעתר ושמן
הזית, עד לקבלת ממרח גושי.
הגשה מניחים את הבצק האפוי על משטח חלק
וחותכים לארבעה משולשים שווים. מעטרים בבזיליקום. את ממרח הטופו והזיתים
מגישים בצלוחית לצד הפוקצ'ה.
מתכון: דרור ינאי. תמונה: ראובן אילת. פורסם לראשונה במדור " שני צמחוני", ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
מרים מונדרי לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |