דרוש/ה עובד/ת בשכר לפעילות שטח מאתגרת בנושאים הקשורים לפגיעה בבעלי-חיים. המשרה דורשת מחויבות לזכויות בעלי-חיים, אחריות ויוזמה אישית. שליטה בערבית – יתרון. info@anonymous.org.il
ביום ה', 23.5.2013, ב-15:30, בחדר הסמינרים בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית (בהר הצופים), ירצה ד"ר מני נוימן, מנהל הגן הבוטני, בנושא זכויות בעלי-חיים. הכניסה ללא תשלום ובהרשמה מראש. פרטים:
02-5882596, menin@savion.huji.ac.il
סדנת גלידה בצפון
סדנאות להכנת גלידה טבעונית יתקיימו ב-20.5.2013 בקריית טבעון, וב-22.5.2013 בחיפה. במסגרת הסדנאות נלמד להכין גלידה טבעונית באמצעות
ציוד מטבח בסיסי וזמין, מחומרי גלם טריים שקונים בשוק. מנחה: אורי יורמן.
תשלום מומלץ: 150-80 ש"ח. לפעילים בחינם. הגעה בתיאום מראש. לפרטים
נוספים: yurman@gmail.com
אפליקציה לאיתור מנות טבעוניות
"Go Vegan": אפליקציה למכשירי אייפון ואנדרואיד, המאתרת מנות טבעוניות במסעדות בקרבת
המשתמש ברחבי הארץ, זמינה להורדה או דרך הדפדפן: http://www.go-vegan.co.il
מערכי שיעור למען בעלי-חיים
מורים, מדריכים ואנשי חינוך:
הזמינו מאנונימוס חינם ערכה בנושא זכויות בעלי-חיים: "לחלוק את העולם...
עם כולם!" בערכה מערכי שיעור, דפי עבודה, מצגות וסרטונים, לשיעורי העשרה
ולשילוב בשיעורי מדעים, חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים להתנדב בדוכני אנונימוס
בתל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע. רוצים להקים דוכן
הסברה ביישוב אחר? פנו אלינו!
בימים ה'-ו',
31.5-30.5.2013, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת
ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell. בתוכנית 15 הרצאות וסדנאות,
ועלות כל אחת מהן 49-40 ש"ח. הרשמה מראש בטל' 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
מכירת חולצות לזכויות
בעלי-חיים
האתר "חולצות מן
הצומח" מוכר חולצות לקידום זכויות בעלי-חיים: 60-35 ש"ח לחולצה, 15
ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
דווחו על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על
מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים
במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון?
דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות
באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
האכזריות היא לא תאונה אכזריות עובדי זוגלובק לתרנגולי הודו שנפגעו בהתהפכות משאית הובלה
ב-6.5.13, התהפכה משאית הובלה
עמוסת תרנגולי הודו על כביש 22 בקריות. פעילי זכויות בעלי חיים מיהרו להגיע
למקום בניסיון להציל תרנגולים ולהסיעם לקבלת טיפול וטרינרי. הם מצאו שם
תרנגולים פצועים ומפוחדים, אולם העובדים מנעו מהם לסייע להם ואף הזעיקו
משטרה. כל שנותר לפעילים לעשות הוא לתעד את האלימות שבה דחפו חזרה העובדים את
התרנגולים הפגועים לכלובי ההובלה.
הלילה התהפכה משאית הובלה עמוסת תרנגולים של חברת זוגלובק על כביש 22.
נהג המשאית ונהגת הרכב הפרטי לא נפגעו, אך מאות תרנגולים נהרגו במקום, ורבים
אחרים נפצעו. כמה מהתרנגולים זכו דווקא להקלה קצרה מהכליאה הדחוסה בכלובים
שהתעקמו ואפשרו להם להיחלץ. אנשים אכפתיים ופעילי זכויות בעלי חיים הגיעו
למקום ותיעדו את האלימות הקשה והיחס האכזרי כלפי התרנגולים שניצלו ונפגעו,
כאשר עשרות גופות מוטלות על הכביש. הפועלים, שהזדהו כעובדי חברת זוגלובק,
תועדו כשהם בועטים בתרנגולים גוססים ודוחסים תרנגולי הודו שגופם מרוסק ומרוטש
בחזרה לתוך הכלובים כדי להובילם למשחטה. מהתיעוד ניתן לראות את העובדים
אוחזים תרנגולים מכנפיים שבורות עד שאלה נתלשות ממקומן. התהפכות המשאית היא
תאונה, אבל האכזריות היא שיטה ושגרה בחייהם ומותם של עשרות מיליוני תרנגולי הודו בשנה.
מספרת גאיה גולדברג, פעילת אנונימוס, שהגיעה למקום בתקווה לחלץ
כמה מנפגעי התאונה, אך נאלצה להסתפק בתיעוד האלימות הקשה כלפיהם (שאולי הצליח
לרסן מעט את האלימות הרגילה, באין מצלמות):
"תקלה בסרט הנע של תעשיית המוות מאפשרת לנו הצצה נדירה אל
תוך הזוועה. המצב המחריד של התרנגולים איננו העניין. ככה נראים יצורים חיים
אחרי תאונה קשה. מדממים, פצועים, כרותי איברים, גוססים, מתים.
העניין הוא האלימות של העובדים שפינו את התרנגולים. הבעיטות,
התפיסות האלימות עד כדי תלישת כנפיים, הדרך בה הם דחסו אותם בכח, מועכים
אותם זה אל זה וכנגד הסורגים המעוקמים של הכלובים עד כדי שבירת עצמות,
מעיפים ומוחצים באדישות ובקור רוח תרנגולים מעונים.
התאונה איפשרה
לנו לראות את מה שבדר"כ נעשה מאחורי קירות אטומים. וחשוב להבין: זאת השיגרה. כך, כך בדיוק מתייחסים לבעלי חיים בתעשיית המזון. באלימות הזו.
ובאדישות הזו לכאבם. אלא שהפעם היינו שם כדי לצלם, לתעד ולחשוף את הגיהנום
של בעלי החיים. (ולא, לא הצלחנו להציל ולו תרנגול אחד. הם רכוש זוגלובק.
חיים, מתים ופצועים כאחד.)
נקודת אור לסיום: מילה אחרונה משוטר א:
אני אתכם, אני מאוד בעדכם. תפרסמו את זה בפייסבוק. מילה אחרונה משוטר ב:
זהו, מהלילה אני כבר לא אוכל בשר. לא נוגע בזה!
השעה כמעט אחת בלילה. אני מכין ארוחת לילה לי ולסיון.
סיון נכנסת למטבח ומספרת לי שדבר נורא קרה. משאית עם תרנגולות הודו התהפכה
לה הרחק מהבית שלנו, על כביש עוקף קריות החדש, 22. אין לי יותר מידי מושג
מה אני יכול לעשות. אני לוקח מנשא אוסף חברה טובה, סיגלית שמביאה איתה עוד
מנשא וארגז ואנחנו נוסעים יחד אל מקום התאונה. מדובר במשאית שעשתה דרכה
למשחטה של זוגלובק. מעולם לא יצא לי לראות שטח שהופצץ מהאוויר או זירת טבח
או אוטובוס שהתפוצץ אבל זה היה הכי קרוב לזה. בהרבה מאוד מובנים מזעזע
יותר. למה? בגלל האופן שבו מתייחסים אליהם, אל בעלי החיים. הכלובים
הפוכים על הכביש, הכל מלא בנוצות, תרנגולי הודו מפוחדים שוכבים אחד על
גופתו המרוסקת של השני. הפחד ניכר עליהם. הם נושמים בכבדות ובורחים
כשמתקרבים אליהם. בתוך הכלובים, תרנגול על תרנגול, חי על מת על גוסס. הכל
מכוסה דם ונוצות. הם בוכים. אי אפשר לטעות בקול שלהם, זה קול של בכי. בכי
מכאבים, בכי מפחד, בכי מאי הידיעה מה הולך לקרות איתם. השוטרים עצרו את
התנועה עוד לפני שהגענו למקום. ביקשנו לקחת חלק מהם, לנסות להציל את מי
שאפשר. לקחת אותם לוטרינר. השוטרים לא מבינים על איזה וטרינר אנחנו מדברים.
גברת, הם אומרים לסיגלית, התרנגולים האלה הולכים לשחיטה לא לוטרינר. גם אני
הייתי רוצה לקחת אחד הביתה לאכול, אבל אסור. גם כשהם כך, מוטלים על הכביש,
עם עצמות שבורות ומוחות שפוכים על האספלט, גם אז הם עדיין אוכל, או כמו
שהסבירו לנו "סחורה".
כשתאונה חושפת זוועה שגרתית
ממנה אנו רגילים לראות דיווחים על תאונות דרכים בחדשות. הן
טרגדיה נוראה כל כך בעינינו כי הן קוטעות בחדות שגרה נורמלית משוערת של של
אנשים חופשיים. אבל בני אדם לא חוצים את כבישי הארץ כשהם דחוסים באלפיהם על
משאית בצפיפות ודוחק וצמא על גבול יכולת השרידה שלהם. וכשהם חלילה נפגעים
בתאונה, ממהרים נציגי הסדר והחוק להושיט להם עזרה וטיפול - ולא למנוע זאת
מהם.
במקרה הזה, המשאית היא רק חלק מסרט נע ארוך ורווי ייסורים הנמתח מהמדגרה
(לחשיפה ממדגרת
אפרוחי ההודו הגדולה בישראל), דרך הלולים התעשייתיים, ועד קצה
הסרט הנע - במשחטה ובקופה הרושמת בסופרמרקט. גם בני אדם נפגעים בתאונות
דרכים, אבל אנחנו לא מורגלים לכך שתאונה חושפת שגרת התעללות שהיא זוועתית
יותר מהתאונה עצמה. אנו רגילים שתאונה מסכנת חיים, והיא אכן גבתה את חייהם של
תרנגולים רבים. אבל מיעד הנסיעה אליו יצאו, המשחטה, לא יינצל אפילו תרנגול
אחד. ההובלה עצמה, על שבירת ונקיעת העצמות וההצמאה הממושכת הכרוכות בה, נראית
זוועתית אף יותר מהתאונה שבגללה נחשפה.
ב-12.5.2013 דחה בית
המשפט המחוזי בחיפה את ערעורו של בלימאן נאסר, שהורשע בהתעללות בכלב.
בפסק-הדין שכתב, סוקר השופט דניאל פיש את היחס לבעלי-חיים במשפט, וקורא
להכרה בבעלי-חיים כבעלי זכויות משפטיות: "המשפט הקלאסי ראה בבעלי החיים סוג
של חפץ או קניין. על פי תפיסה זו האדם היה רשאי לעשות בבעלי חיים... כרצונו,
ללא הגבלות... לבעלי החיים לא היו זכויות משום סוג, לא זכות שלא יתאכזרו
אליהם ולא זכות לחיים. על סמך תפיסה זו נעשו מעשים אכזריים והרסניים כלפי
בעלי חיים במהלך הדורות על ידי בני האדם: נתפסו, ניצודו ונשחטו, עונו לשם
משחק וספורט, הומתו להנאת בני אדם ועל מנת להפיק מהם רווח. על סמך תפיסה זו
נעשו מעשים אכזריים והרסניים כלפי בעלי חיים במהלך הדורות על ידי בני האדם:
נתפסו, ניצודו ונשחטו, עונו לשם משחק וספורט, הומתו להנאת בני אדם ועל מנת
להפיק מהם רווח. החיים של בעלי החיים תחת שלטונו של האדם היו חיי סבל קשים
ביותר ובעלי חיים מסוגים רבים נכחדו לחלוטין כאשר לא היה דין שימנע זאת. אם
נקבעו איסורים ביחסו של האדם לבעלי חיים, הפרתם גררה עונשים פעוטים בלבד.
גישה זו לבעלי חיים היתה נהוגה משך תקופה ארוכה מאד, למעשה עד לעשורים
האחרונים. במהלך הזמן השתנו התפיסות כלפי בעלי חיים במשפט. [...] דעתי
היא כי ראוי שהמשפט יתקדם מתפיסות המשקפות חמלה בלבד כלפי בעלי חיים לתפיסות
שתכרנה בכך שלבעלי חיים זכויות משפטיות עצמאיות ברמה מסויימת. המשמעות
המשפטית של מעבר כאמור תהיה בכך שחובותיהם של בני אדם כלפי בעלי חיים לא
ימדדו מכוח הפגנת חמלה המתחייבת ממעמד של אדנות כלפיהם, אלא על פי קריטריונים
הנובעים ממעמד של אפוטרופסות."
ערוץ הכנסת
הגנה על בעלי החיים. השבוע קרא חבר הכנסת דב ליפמן לשאר
חברי הכנסת להגנה על בעלי החיים, בעקבות תאונה של משאית זוגלובק שהובילה
תרנגולי הודו לשחיטה. לדברי ליפמן: "נדרש שינוי עמוק, חוצה מגזרים, חינוכי
ופרלמנטרי כאחד, על מנת להפסיק את התופעות הללו. אני לעולם לא אצליח להבין מה
מביא בן אדם להתעלל ביצור חי וחסר אונים". לצפייה
בנאום
וואלה!
(הערוץ הראשון) שריפה בלול. כתבת הווידאו "20,000 תרנגולי הודו
מתו כשלולם נשרף" (6.5.13) מדווחת על שריפה בלול במושב רוויה, שהביאה
למותם של עשרות אלפי תרנגולי הודו. המוות ההמוני נגרם בגלל שלתרנגולים
הכלואים אין לאן לברוח, וגם לאחר שבעלי הלול פתחו את הדלת, רק מעטים הצליחו
להינצל בשל הצפיפות
בלול.
ynet
מקלט לקופים. בכתבה "השר להגנת הסביבה בעד מקלט לקופי מזור" (7.5.13) מדווח ארז
ארליכמן על יוזמה של השר החדש להגנת הסביבה, עמיר פרץ, למציאת מקלטים בארץ
ובעולם לקופים ניצולי חוות מזור, שעתידה להיסגר בעוד כשנתיים. פרץ גם דחה
בקשה להאריך את פרק הזמן שניתן לסגירת החווה.
תזונה ומתכונים
שבועות ללא חלב לקראת
חג השבועות פורסמו מספר טורים וכתבות המעלים ביקורת לגבי ניכוס החג על-ידי
תעשיית החלב למטרות שיווקיות, ומזכירים את הפגיעה ברווחת בעלי-החיים המנוצלים
בתעשיית החלב.
בטור "איך
הפך חג הביכורים לחג החלב?" (11.5.2013, mako) מצביע דדי שי על
כך שבמקור חג השבועות לא היה מקושר כלל עם צריכת מוצרי חלב, ומנהג זה
התפתח בשלב מאוחר יותר.
בטור "המפגש
שלי עם אמא-פרה" (onlife, 12.5.2013) מספרת שי-לי מנזילבסקי על
חוויותיה האישיות מביקור ברפת: "הקרקע כבר אינה נראית. שכבות על שכבות של
צואת פרות והפרשות אחרות, מהולות במה שהיה פעם חול. רגליים שלא ניתן להבחין
בכפותיהן. הן מכוסות ברפש, שקועות בו עד ברכיים כמעט. בינות לרגליים העייפות
והמטונפות עטינים שנראים כמו בלון עור עצום, מתוח, עם ורידים בולטים, כמו
עומדים להתפוצץ בכל שנייה, מלאים בחלב אם של אמא-פרה, אשר צאצאיה, התינוקות
שלה - נגזלים ממנה בזה אחר זה, שנה אחר שנה. הם אינם זוכים לינוק ממנה, או
ליהנות מקירבתה ומחומה, אחרי שסחבה אותם ברחמה במשך 9 חודשים ארוכים וכואבים,
במהלכם היא נחלבת חליבות אינסופיות, בעודה בהריון! הריון שנוצר במהלך ריסון
אלים, בתוך מתקן הסוגר על גופה, כשזרוע אחת חודרת לרקטום שלה, כדי לייצב את
איברי הרבייה הפנימיים שלה, בעוד היד השנייה מחדירה את צינורית הזרע למקום
ההפריה.
"מרגע הלידה, עוברת בערך שעה עד שמגיע הפועל של הרפת או הרפתן עצמו
וגורר את התינוק מרגליו. הפרה-האם מנסה למנוע את הפרידה המייסרת. היא מנסה
ללכת אחרי התינוק שלה, אך נעצרת בכוח. התינוק נזרק לכלוב קטנטן וחלוד, הוא
בוכה ימים ארוכים. הפרה-האם בוכה אף היא, בכי שמתבטא בקריאות מצוקה רמות,
צורמות וקורעות לב״. מנזילבסקי התארחה גם בתכנית הבוקר עם אורלי
וגיא (ערוץ 10, 13.5.2013) בו סיפרה עוד על הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיית
החלב ועל האלטרנטיבה הטבעונית.
בטור "מלוא הטנא פירות
ואגוזים" (נענע10, 6.5.2013), יוצאת התזונאית כרם אביטל נגד ההנחה
המקובלת שחלב ומוצריו הם המקור החשוב ביותר לסידן בתזונה, ומציעה מקורות
לסידן מן הצומח.
בטור "טבעוני: פשטידות
גם בלי גבינות" (וואלה!, 9.5.2013) מציעה גל בריזלי מתכוני שבועות ללא
חלב: פאי חצילים ועגבניות ופשטידות אישיות של כרישה, קישואים ופלפלים.
הטור "לבן בחלום צחור: 5 מתכוני שבועות טבעוניים" (6.5.13,ynet) מציע
מתכונים לעוגת גבינה טבעונית, עוגה לבנה עם פירורים, עוגת מוס פירות וקוקוס,
מלבי טבעוני מקרם קוקוס, ושייק לאסי טבעוני. בטור "מבשלים
שבועות: גביניות טבעוניות" (mako, 13.5.2013) מציעה נופר יערי
מתכונים לגבינות מן הצומח.
הכתבה "ירידה
בצריכת מוצרי חלב; נפילה במכירות טרה" (12.5.2013) מדווחת אילנית
חיות על ירידה בצריכת מוצרי החלב: מתחילת השנה ירדו מכירות הגבינות
המלוחות ב-8.6%, מכירות הגבינות הרכות ב-6.1% ומכירות מעדני החלב
ב-3.7%.