הרצאה מומלצת

יומן חייתי, התוכנית לזכויות בעל-חיים, תרגמה לעברית את הרצאתה של ד"ר מלאני ג'וי, "קרניזם: הפסיכולוגיה של אכילת בשר" – המנתחת את האידיאולוגיה שמעניקה ערך מוסרי לצריכת בעלי-חיים (מסוימים).

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:

תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או במשרד אנונימוס 03-6204878. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. בבאר-שבע ניתן לפנות לשגיא sagi.gt@gmail.com.

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

רשויות נגד תעשיות בעלי-החיים
מקבץ התפתחויות ברחבי העולם

בראשית שנת 2009 התעורר בעולם גל של ביקורתיות רשותית כלפי תעשיות בעלי-החיים, שהתבטא בעיקר בהמלצות ממשלתיות לציבור להפחית בצריכת המוצרים מן החי, ועד מהרה גם בעידוד נמרץ של צמחונות חלקית מצד רשויות מקומיות. בכתבה זו מקובצות כמה התפתחויות נוספות בכיוונים אלה, באוסטרליה, בהודו, בצרפת, בסין ובטייוואן.

אריאל צבל

אוסטרליה: המשחטות משלמות
בנובמבר 2011 קיבלה ממשלת אוסטרליה החלטה על גביית "מס פחמן" ממזהמי האוויר הגדולים ביבשת. החברות החייבות במס הן אלה הפולטות לאטמוספירה למעלה מ-25,000 טון פחמן בשנה. בשלב הראשון של מימוש החוק, החל מ-1.7.2012, ישלמו המזהמים 23 דולר אוסטרליים (89 ש"ח) על כל טון פחמן שהם פולטים. למרות הזיהום העצום שגורמות תעשיות בעלי-החיים בכל היבטיהן, הן הצליחו להשיג פטור מלא מתשלום המס בכל שלבי הגידול. עם זאת, המשחטות הגדולות נכללות בין החייבים במס ודרכן מושפעת כל תעשיית הבשר האוסטרלית.

זיהום שנגרם על-ידי רפת חלב: תעשיות בעלי-החיים האוסטרליות קיבלו פטור ממס הפחמן בשלב הגידול, אולם המשחטות נכללות בין החייבים במס. (צולם בארה"ב על-ידי מפקח ISDA בפברואר 2008; מקור: IdahoCare)

המס יוטל על חמש חברות בשר גדולות המחזיקות משחטות רבות, ומאז החקיקה מתלוננת תעשיית הבשר האוסטרלית בקול גדול שהמס שמוטל עליה כבד במיוחד יחסית למזהמים אחרים. ארגוני חקלאים פרסמו בראשית יוני מחקר, הקובע כי "יצרני" בשר כבש האוסטרליים יספגו הפסדים בשיעור 16% עקב הטלת המס. בין אם הערכה זו מדויקת ובין אם היא נופחה כדי לסחוט מהממשלה ויתורים, אין ספק שמדובר במחיר כלכלי ממשי שתעשיית הבשר תשלם על זיהום האוויר שהיא גורמת.

בעיתונות הפנימית של התעשייה בתחילת השנה נכתב, שהמשחטות ייאלצו להפסיק לפעול במשך מספר שבועות כדי לקצץ בהוצאות. כיום שוקלות המשחטות אם לשלם את המס או להשקיע את הכסף בייעול שיפחית את הזיהום שהן גורמות. הממשלה מוכנה לממן רבע מעלות המתקנים המשופרים במשחטות הגדולות, וחלק גדול יותר במשחטות הקטנות; התעשייה לוחצת כעת להגדלת ההשתתפות הממשלתית.

הודו: סימון מוצרים
אחוז הצמחונים באוכלוסייה ההודית גדול פי כמה מהמקובל בארצות המערב: ככל הנראה כ-30%. באוגוסט 2011 חיזקה הממשלה את הצמחונות בהודו, כשהתקינה תקנות אריזה וסימון, הכוללות סעיף מפורט על סימון מוצרי מזון צמחוניים ולא-צמחוניים. התקנות מעניקות תוקף של חוק להנחיות שפרסם המשרד לבריאות ולרווחת המשפחה כבר בספטמבר 2001, ביוזמת השרה והפעילה הטבעונית לזכויות בעלי-חיים, מאנקה גנדי. רוב היצרנים בהודו מיהרו לעמוד בהנחיות של גאנדי, שהתמקדו בתחילה בסימון מוצרים לא-צמחוניים בלבד – ובכלל זה מוצרים שאינם מוצרי מזון, מתרופות ועד לקונדומים.

סימון "לא צמחוני" מימין ו"צמחוני" משמאל לפי התקנות ההודיות

המושג "צמחוני" בתקנות ההודיות מתייחס למוצר שאין בו חלקי גוף של "בעל-חיים כלשהו ובכלל זה עופות, חיות של מים מתוקים או חיות ימיות, או מוצרים ממקור חייתי כלשהו;" אולם מוצרי חלב מוחרגים במפורש מהגדרה זו. הסימון ההודי נועד לאפשר לצמחונים להימנע בקלות מצריכת מוצרי מזון המכילים כמות קטנה של ביצים, ג'לטין העשוי מעצמות, שומן בעלי-חיים וכדומה. תקנות הסימון ההודיות אינן מסתפקות בפנייה למיעוט (הגדול) הצמחוני, כמקובל בסימונים וולונטריים שמוטבעים על מוצרים צמחוניים בלבד, אלא מחייב סימון של כל מוצרי המזון הארוזים – על אריזות פנימיות וחיצוניות וכן על כל פרסומת למוצר. מוצרים לא-צמחוניים מחויבים בסימון של עיגול חום וריבוע חום מסביבו, ומוצרים צמחוניים מסומנים בדגם זהה שצבעו ירוק. התקנות כוללות הוראות בדבר גודלו של הסימון, כדי להבטיח שיהיה בולט לעין.

באוקטובר 2011 פרסמה הרשות ההודית לבטיחות ולסטנדרטים במזון הנחיות המחייבות שהסימון "צמחוני" ו"לא-צמחוני" יוטבע גם על אריזות כל מוצרי המזון המיובאים. מאחר שהסימון אינו נהוג במדינות אחרות בעולם, הרשות מתירה לבצע את סימון המוצרים המיובאים בהודו עצמה. בכל מקרה, אין לשווק מוצר מזון ארוז ללא סימון כזה.

סימון מזון במערב: הסימון הוא וולונטרי ומתייחס רק לפריטים צמחוניים. (צילום: Kimberly Ann)

צרפת: מגמות סותרות
בכל הנוגע לקידום זכויות בעלי-חיים וצמחונות, צרפת היא אחת המדינות החלשות באירופה. באוקטובר 2011 החמירה הממשלה את המצב כשפרסמה הוראות חדשות למזנוני בתי-ספר, הקובעות דרישות תזונתיות שכוללות במפורש "מנת חלבון" מן החי. ההוראה מונעת מצמחונים לאכול בבתי-הספר, או מאלצת אותם להרכיב לעצמם ארוחה לא מזינה. רשויות מקומיות שבתי-הספר שבהן מגישים "תחליפים", יכולות לקבל אישור רק על בסיס פרטני.

על רקע מצב חמור זה, צומחת בצרפת במהירות תנועה של צמחונות חלקית בחסות רשותית. כבר בראשית שנת 2009 החלו בתי-הספר ברובע השני של פריז (שבו מעל 20,000 תושבים) להגיש מנה צמחונית אחת לשבוע. מגמה זו התפשטה, וכיום מציעים בתי-הספר בשטרסבורג (מעל 450,000 תושבים) ארוחה צמחונית מדי יום כאפשרות בחירה בין ארבעה סוגי ארוחות, ואחת לרבעון אף מוגשת שם ארוחה צמחונית בלבד. גם בבתי-הספר בסן אטיין (כ-179,000 תושבים) עומדת בפני התלמידים אפשרות יומיומית לבחור ארוחה צמחונית.

בבתי-הספר בליון, העיר השלישית בגודלה בצרפת, מגישים מדי יום אפשרות בחירה בארוחה ללא בשר עופות ויונקים, אך ללא הגבלה על בשר דגים. עיריית מרסיי, העיר השנייה בגודלה בצרפת, מפתחת בימים אלה מערכת של ארוחות צמחוניות מזינות להגשה יומיומית בבתי-הספר, ובמקרה זה מודגש הרקע הדתי של הדרישה למזון מן הצומח בקרב אוכלוסיות מסוימות. בתי-הספר בפריז מדשדשים מאחור, אם כי בספטמבר 2011 החלה עיריית פריז להציע לכל עובדיה מנה צמחונית מדי יום. במקומות אחרים, מסתפקים בהגשת ארוחה צמחונית בבתי-הספר בתכיפות נמוכה יותר, שאמנם אינה מספיקה כדי לבסס הרגלי אכילה חדשים, אך עדיין מדובר במהפכה, במושגים צרפתיים. בשנתיים האחרונות, החלו בתי-הספר ברובע העשירי של פריז (כ-90,000 תושבים) ובדיז'ון (כ-150,000 תושבים) להגיש ארוחה צמחונית אחת לחודש, ובמץ (כ-123,000 תושבים) אחת לשלושה שבועות.

מסעדה צמחונית בפריז (צילום: Ted Drake)

סין: מגמות סותרות
מעשי ההתאכזרות הפומביים כלפי חיות בסין, כמו גם הניצול החקלאי של חיות ממינים שזוכים להגנה יחסית במערב, הפכו את סין לסמל של אכזריות כלפי חיות, בעיניים מערביות. בפועל, צריכת המוצרים מן החי בסין קטנה במידה ניכרת מזו המקובלת במערב, והאיום הגדול על החיות בסין הוא האמריקניזציה של התפריט. צריכת הבשר בסין גדלה במהירות, וכך גם צריכת חלב פרה. אף על-פי שרגישות ללקטוז (סוכר החלב) נפוצה בקרב רוב האוכלוסייה הסינית, ראש הממשלה, וון ג'יבאו, מעודד מזה שנים את תעשיית החלב הקטנה-יחסית בארצו, על בסיס ייבוא פרות וטכנולוגיה מהמערב (כולל ישראל).

על רקע זה, מעודדת יוזמתן המשולבת של שלוש סוכנויות ממשלתיות, החל ממרץ 2010, להפיץ בכל רחבי סין המלצות המעודדות "סגנון חיים משפחתי דל-פחמן" (כלומר, רמה נמוכה של זיהום אוויר). אחת מ-15 ההמלצות היא הפחתה בצריכת הבשר. ראש הממשלה עצמו מיהר להצטרף למאמץ, והציג בוועידה לאומית חמש המלצות ל"סגנון חיים דל-פחמן." בין ההמלצות: "שני צמחוני" (כלומר, יום צמחוני בשבוע) בכל רחבי סין, במטרה להפחית את פליטת הפחמן במדינה; הקצאת משאבים לחינוך הציבור באמצעות התקשורת בעניין שינוי האקלים ותפריט בריא; הטלת הגבלות כלכליות על תעשיות בעלי-החיים, ובכלל זה ביטול הסובסידיות לתעשיות וגביית מס מחקלאים על פליטת מתאן; ועידוד מיזמים לקידום הצמחונות, כגון ירידים צמחוניים, הכשרת טבחים צמחונים, הרצאות על צמחונות ועוד. המדובר בהצהרה מהפכנית במונחים בינלאומיים, אולם בשנתיים שחלפו מאז לא היו בתקשורת העולמית הדים ליישום שלה.

טייוואן: צמחונות בבתי-הספר
במרץ 2010, במקביל להתפתחויות בסין, הכריז משרד החינוך הטייוואני שבתי-הספר בכל המדינה, שבה חיים למעלה מ-23 מיליון איש, צריכים לספק ארוחה עיקרית צמחונית אחת מדי שבוע לכל התלמידים, בעיקר מטעמים אקולוגיים. יום צמחוני בשבוע בקרב כלל האוכלוסייה יכול לחסוך, לפי משרד החינוך, פליטת 161,000 טונות פחמן. ההוראה ניתנה גם על רקע מגיפת ההשמנה של ילדים בטייוואן – תוצאת האמריקניזציה של הרגלי התזונה. משרד החינוך הודיע שאין בכוונתו לאכוף את ההוראה, אולם בעת ההכרזה כבר פעלו תוכניות של הגשת תפריט צמחוני בבתי-ספר, ורובם הגדול של בתי-הספר במדינה נענו ליוזמת משרד החינוך לאחר מכן.

באמצע אוקטובר 2010 דיווח משרד החינוך הטייוואני כי מבין 3,517 בתי-הספר הציבוריים

שבמדינה, 2,328 מגישים ארוחה צמחונית אחת לשבוע, בנוסף על 676 בתי-ספר שמגישים ארוחה צמחונית בתדירות נמוכה יותר ו-49 שמגישים בתדירות גבוהה יותר. נתונים אלה מרשימים במיוחד על רקע סקר שערך המשרד שמונה חודשים בלבד קודם לכן: שיעור בתי-הספר המציעים ארוחות צמחוניות זינק מ-34% ל-86%. בשנת 2011 הגיע שיעור זה ל-93%.

הפצת הארוחות הצמחוניות בטייוואן מהווה מופת עולמי למדיניות סביבתית. בפברואר השנה קיבל יוזם המדיניות ומקדמה הנמרץ, סגן שר החינוך הטבעוני לין טסונג-מינג (בתמונה משמאל), פרס מיוחד מהאו"ם בהוקרה על תרומתו להפחתת פליטות מזהמים לאטמוספירה.

צילום לין טסונג-מינג: Meat Free Mondays

רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס

חדשות

nrg מעריב חקירה סמויה. בכתבה "עבדה במפעל עם מצלמה נסתרת ותיעדה: המוות האכזרי של האפרוחים" (12.6.2012) מדווחת מיכל הוכברג על חקירה סמויה שערכה תחקירנית אנונימוס במדגריה שה הומתו באכזריות אפרוחים בני יומם. לתחקיר המלא

ערוץ 10 חוק צער בעלי-חיים. בתוכנית "אורלי וגיא" (16.6.2012) מתראיינים שר הפנים לשעבר אברהם פורז והשחקן שי אביבי, בנושא העברת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה, לאור המחדלים המתמשכים של משרד החקלאות ביישום החוק.

מקור נוסף: אביעד פוהורילס, "קרב תרנגולים: החלטת הממשלה הגורלית עבור בע"ח," nrg מעריב (עסקים שישי), 15.6.2012.

news1 כלובי סוללה. בכתבה "רובינשטיין: קול קרקרת התרנגולות מגיע לאולמנו" (12.6.2012) מדווח איתמר לוין על הוראת בג"ץ לממשלה לדון בתוך חודש בתקנות המוצעות בנוגע ללולי עופות, בעקבות ניסיונות חוזרים ונשנים של משרד החקלאות להגיש תקנות שאינן עומדות בסטנדרט האירופי וברוח חוק צער בעלי-חיים, במסגרת הרפורמה בתעשיית הביצים.

מקור נוסף: "השופט רובינשטיין: קרקרת התרנגולות ושוועתן מגיעה לאולמנו," פורטל החקלאות, 11.6.2012.

חוות מזור. לאחר שאסר בג"ץ (5.6.2012) על חוות מזור לשלוח לחו"ל קופות שניצודו בטבע והציע שיישלחו רק קופים שנולדו בארץ, נענו בעלי החווה להצעה (10.6). בעקבות זאת, שבו העמותות להגנה על בעלי-החיים לבג"ץ והזכירו שמשלוח הקופים שנולדו בארץ עומד בסתירה לסעיף 21 בתגובת חוות מזור לעמדת היועץ המשפטי לממשלה: "להסיר כל ספק, מבחינת המחקר הספציפי, אין כל אפשרות לקבל מהחווה משלוח חלקי בלבד, שכן על כל הקופים המיועדים למחקר להגיע מאותו מקור." בג"ץ עיכב אפוא את המשלוח (17.6) עד לדיון נוסף, שייערך בקרוב. SNBL, המעבדה שאליה מיועדים להגיע הקופים, עורכת מבדקי רעילות והורשעה בעבר בהתעללות בחיות.

בתקשורת

זוהר שחר לוי, "חוות מזור מסכימה לפשרת בג"ץ; 40 קופים ישלחו לניסויים?" nrg מעריב, 10.6.2012.

אילן ליאור, "חוות מזור תקבל את פשרת בג"ץ - הקופות שנולדו בשבי יישלחו לניסויים," הארץ, 10.6.2012; גרסה באנגלית.

nrg מעריב (זמן רחובות) ציד. בכתבה "צדים בחץ וקשת: הצצה לעולמם של ציידי חיות בר" (10.6.2012) מדווח רועי שפילמן על עונש של 180 שעות עבודות שירות, שגזר בית-משפט השלום ברמלה על שני ציידים שניסו לצוד חזירי בר. הכתב טוען שהחמירו בעונשם ונותן להם במה נרחבת, על אף שהעונש המקסימלי הקבוע בחוק על ציד בלתי-חוקי הוא שנתיים מאסר.

ynet קיפודים בדרך. בכתבה "סעו לאט: קיפודים חוצים כבישים בהרצליה" (12.6.2012) מדווח ארז ארליכמן על הצבת שילוט בהרצליה, שנועד להזהיר נהגים מפני דריסת חיות המחפשות מזון בלילות ונפגעות מכלי רכב. מדובר ביוזמה חיובית, אולם נחוצות פעולות מהותיות יותר להגנה על חיות בר, כולל גידור, טיפוח צמחיה מתאימה ויצירת מעברים תחת הכביש.

הארץ הצלת ציפורים. בכתבה "קן לציפור – המבצע להצלת אפרוחי הציפור הנכחדת מגלגלי הטרקטורים" (12.6.2012) מדווח אלי אשכנזי על פרויקט להצלת אפרוחי שדמיות אדומות-הכנף, מדריסה בשדות חקלאיים בעמק החולה. השדמיות מקננות על הקרקע ונכחדות בעשורים האחרונים עקב העלייה בהיקף החקלאות.

nrg מעריב יעלים. בכתבה "היעלים של מדבר יהודה בסכנת הכחדה ממשית" (15.6.2012) מדווחת עדי חשמונאי על התדלדלות משמעותית של אוכלוסיית היעלים, בין היתר בשל ציד בלתי חוקי, תהליך מדבור מואץ ומחסור במקורות מים.

תזונה ומתכונים

nrg מעריב טבעונאות. בטור "טבע נאות: הכירו את הטבעונאים" (13.6.2012) מתארת שחר שילוח את אורח-החיים הטבעונאי, שמבוסס על אכילת מזון צמחי שלא עבר חימום.

ynet צבע. בטור "גאים להיות צמחונים: מתכונים בצבעים" (11.6.2012) מציעים גלית שרייבר ורני רותם מתכונים לפטריות ממולאות בקרם אגוזים וצנוברים, מרק עגבניות קלוי, קציצות אפונה, בצלים סגולים ממולאים, ופאי לימון נא.

הארץ עדשים. בטור "מתכון: סלט עדשים שחורות" (11.6.2012) מציע עומר אברהם מתכון לסלט עם עדשים שחורות, פקאנים וחמוציות.

הארץ אלימות פחותה. בטור "הצדקנות החדשה של חובבי הבשר" (15.6.2012) דנה רחל טל שיר בבעייתיות שבצריכת "בשר שמח" – גידול בעלי-החיים בשיטות פחות אכזריות מהשיטות התעשייתיות הנפוצות יותר.

דני וגלית, מאפייה טבעונית מדגנים מלאים

אתר אינטרנט ; דואל info@dvg.co.il ; טלפון 052-8585718

דני וגלית הם בני-זוג המנהלים באשדוד מאפיית בוטיק. המאפייה מתמחה בייצור גרנולה ועוגיות מדגנים מלאים אורגניים, שנטחנו באבני ריחיים, ללא מוצרים מן החי וללא מרגרינה, ללא דגנים "לבנים" וללא חומרים משמרים. יש במאפייה גם מוצרים ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר ודלי נתרן.

המחירים משתנים בהתאם לנקודות המכירה. מחיר חבילת עוגיות (כ-250 גרם) כ-32-25 ₪, ומחיר חבילת גרנולה (300 גרם) כ-27-20 ₪.

היצרנים ממליצים במיוחד על עוגיות כוסמין ופירות יער – ללא תוספת סוכר (מומתקות באגבה), ועוגיות גרנולה שוקולדצ'יפס – מחמאת אגוזי לוז וקמח מלא אורגני.

המאפייה עורכת משלוחים לכל הארץ, וניתן לקנות את מוצריה גם בבתי טבע ובמעדניות (אפשר לפנות לדני ולגלית כדי לברר היכן נמצאת נקודת המכירה הקרובה ביותר אליך).

המוצרים כשרים בהשגחת הרבנות אשדוד.

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

פעילות