סדנת תזונה בתל-אביב

בשבת, 2.7.2011, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא נועדה להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם ואיכות חייהם בעזרת מזונות עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי קלוריות. עוד בסדנה: למה תזונאים ממליצים על תזונה טבעונית, ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. השתתפות: 30 ₪,  בהרשמה מראש.

"בין ממון למזון" בתל-אביב

פרטים: veginger@gmail.com או 02-5665737.

בראנץ' ברוגטקה

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

לרגל שבוע הספר
חמישה ספרים מומלצים

לאכול בעלי חיים / ג'ונתן ספרן-פויר

"לאכול בעלי-חיים", שתרגומו העברי ראה אור בהוצאת כנרת לפני כשנה, הפך מיד עם צאתו לספר הבולט ביותר שנכתב בשנים האחרונות על תעשיית הבשר. ספרן-פויר אינו פילוסוף והוא אינו מתיימר להעלות או לנתח סוגיות אתיות מורכבות ביחס לבעלי-חיים, אלא להפך, להראות כי חשיבה ביקורתית על תעשיות המזון אינה מצריכה חדשנות בתחום המוסר, אלא רק יישום עקבי של העקרונות המוסריים שבהם רוב הקוראים כבר מחזיקים. הספר סוקר את תעשיית הבשר המודרנית, מבקר את ההתעללות בבעלי-חיים הכרוכה בגידולם במשקים תעשייתיים ומתייחס גם לנזקי התעשייה לסביבה ולבריאות הצרכנים. דיון מפורט מוקדש למשקים המגדלים בעלי-חיים ברמת תיעוש נמוכה, בצורה פוגענית פחות – אם כי המחבר אינו מביע ציפייה ששיטות חקלאיות אלו יחליפו את החקלאות התעשייתית. לסקירה

מאנגלית: נעמי כרמל. כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2010. 350 עמודים, כולל הערות ומפתח.

מוסר הלכה למעשה / פיטר סינגר

פיטר סינגר הוא מהוגי הדיעות המשפיעים ביותר בתחום המחשבה המוסרית על בעלי-החיים. ספרו "שחרור בעלי-החיים" (1975, תורגם לעברית בהוצאת אור-עם בשנת 1998) נחשב כגורם משמעותי להיווצרותה של התנועה לשחרור בעלי-חיים. בספר "מוסר הלכה למעשה" מציג סינגר בצורה המקיפה ביותר את עמדותיו במגוון סוגיות אתיות, בהתאם להשקפת עולמו המבוססת על המסורת הפילוסופית התועלתנית. דיעותיו של סינגר מעוררות מחלוקת אף בתוך התנועה לשחרור בעלי-חיים – רבים מהתומכים בזכויות בעלי-חיים יתקוממו לנוכח הערך הנמוך שהמחבר מייחס לחייהם של בעלי-חיים חסרי מודעות-עצמית; אך עם זאת, סינגר מצליח לבסס היטב את טיעוניו נגד אי-הצדק שבסוגנות – שלילת ההתייחסות המוסרית לבעלי-חיים באופן שרירותי, על בסיס השתייכותם למין ביולוגי שונה בלבד. לסקירה

מהדורה שנייה. מאנגלית: דבי אילון. עריכה והקדמה: מרב רוזנטל-מרמורשטיין. י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2009. 431 עמודים, כולל הקדמה, הערות ומונחון עברי-לועזי.

ילדי בית הזכוכית / יעל פורמן

"ילדי בית הזכוכית" הוא ספר הביכורים של סופרת המדע הבדיוני הישראלית יעל פורמן. דרך סיפור ילדים דמיוני מעלה הספר שאלות מוסריות לגבי שליטת בני-האדם ביצורים ממינים אחרים וניצולם למטרות שעשוע. לסקירה

איורים: ינון זינגר, (בן שמן: מודן, 2011). 109 עמודים.

מאוזן הים עד תרנגולת הבית / ג'פרי מוסאייף מאסון

ג'פרי מוסאייף מאסון הוא מהכותבים הפופולריים בעולם בנושאי בעלי-חיים. בין השאר מוכרים בעברית ספריו "כשפילים בוכים", "כלבים לא משקרים באהבה", "חיבוק הקיסר" ו"תשע הנשמות של החתול". בין ספריו שלא תורגמו לעברית ראוי לציין את "החזיר ששר לירח", העוסק ברגשותיהם של בעלי-חיים המנוצלים במשקים. "מאוזן הים עד תרנגולת הבית" הוא לקסיקון של מאה מיני בעלי-חיים אהובים על המחבר. חלק גדול מהמינים הנסקרים בספר הם מינים הנפגעים על-ידי בני-אדם בצורות שונות, וכך ניתנת למחבר הזדמנות להביע על כך ביקורת. לסקירה

מאנגלית: בני מאיר. עריכה מדעית: אבי ארבל. כנרת, 2010. 479 עמודים, כולל רשימת מקורות נבחרים.

לאכול כדי לחיות / ג'ואל פורמן

בניגוד לספרים האחרים ברשימה, "לאכול כדי לחיות" אינו עוסק בקשר שבין בני-אדם לבעלי-חיים ממינים אחרים. למרות זאת, הוא עשוי להיות הספר בעל ההשפעה הרבה ביותר בתחום: במציאות שבה מרבית הפגיעה בבעלי-חיים מתבצעת בתעשיות המזון, השינוי הגדול ביותר שניתן לחולל ביחסנו אל בעלי-החיים הוא שינוי התזונה שלנו. פורמן, רופא משפחה המתמחה בתזונה, ממליץ על תזונה המבוססת על מזון מהצומח, בעיבוד מזערי, עם דגש על ירקות, פירות וקטניות טריים. הספר מומלץ לכל מי שרוצה לעבור לתזונה טבעונית או לטבעונים המבקשים לשפר את תזונתם, אבל לא רק להם: גם מי שמעוניין בהפחתה חלקית בצריכת המזון מהחי (ולמעשה, כל מי שמתעניין בתזונה בריאה) ימצא בו תועלת. לסקירה

מאנגלית: ליאת פלן-לברטובסקי. רמת-גן: פוקוס, 2006. 384 עמודים, כולל ביבליוגרפיה ומפתח.

להמלצות קריאה נוספות: ארון הספרים החייתי

רעלים במוצרים מהחי
דו"ח הוועדה לשאריות כימיות במזון מהחי, 2011

ב-3.5.2011 התפרסמה בחדשות ערוץ 2 כתבה על הרעלים המצויים במזון מהחי בישראל, על פי דו"ח הוועדה לשאריות כימיות במזון של משרד החקלאות לשנת 2010. אנו מביאים סקירה של הדו"ח, הכוללת גם ממצאים חמורים שחמקו מהחשיפה בכתבת הטלוויזיה.

כרם אביטל

הדו"ח

ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות במזון מהחי אינה מגיעה לכותרות העיתונים בדרך-כלל. זאת על אף שמדובר בוועדה האמורה לפקח על תחום בעל השלכות בריאותיות משמעותיות עבור מרבית האזרחים: כמות הרעלנים השונים המצויים במזון מהחי. לעתים רחוקות עולה הנושא לכותרות, כאשר נחשפת הרעלת מזון חמורה.

סקר הוועדה, מעצם היותו שנתי, חושף נתוני הרעלה רק בדיעבד, זמן רב לאחר שהצרכנים כבר אכלו וספגו לגופם את הרעלים. דו"חות אלה היו עשויים, לו היו זוכים ליחס ההולם את חומרת ממצאיהם, למנוע הרעלות עתידיות; אך הם אינם יכולים להועיל לצרכנים שכבר נפגעו מאכילת המזון הנגוע.

היעדר פיקוח
אחד הדיווחים המדאיגים (מבחינת צרכני מזון מהחי) נוגע לכך שבמשך שנת 2010 נערך פיקוח חלקי בלבד, או שלא נערך פיקוח כלל, בתעשיות רבות של מזון מהחי, וזאת מסיבות טכניות שוליות (ובראשן בעיית תוכנה). כך, למשל, שותקה מחלקת הרכישות של המעבדה במשך חצי שנה, ומסיבה זו לא נערכו בדיקות, או שנערכו לאחר חודשים רבים באופן לא אמין (ללא תיקוף). בעיות אלו בלטו בייחוד בתעשיית הביצים, תעשיית החלב ובתעשיות בשר הפרות, החזירים והכבשים. בנוגע לאלו האחרונות הוועדה אף כותבת:

"התמונה שחוזרת מדי שנה מראה שהליך הדיגום ופריסת הדגימות לאורך השנה נכשלו. לפיכך... אין להתייחס לנתונים המופיעים... כאל תמונת מצב של שאריות כימיות בבשר וצאן."

(עמ' 5)

בעיה מטרידה נוספת היא מספר הבדיקות. נקודה זו בולטת למשל בבדיקות הנערכות בבשר דגים. כך למשל, על מנת לבדוק הימצאות כספית בבשר דגים נלקחו דגימות רק מעשרה דגים, ומתוכן התקבלו בפועל תוצאות לגבי שמונה בלבד. בהתחשב בהיקפה העצום של תעשיית הדגים (ישראלים צורכים עשרות מיליוני דגים בשנה) קל לפקפק באמינות התוצאות. יש לציין שבשניים מתוך שמונת הדגים שנבדקו, נמצאו שאריות כספית ברמה גבוהה למדי (אך פחותה ב50% מהרמה המרבית המותרת). נראה כי השירותים הווטרינריים אינם מכירים בבעיה הטמונה במספר הדגימות הנמוך. גם מערכת חדשות ערוץ 2 לא התייחסה לעניין בכתבה על ממצאי הדו"ח.

קדמיום בכבד עופות
קדמיום הוא אחת המתכות הרעילות ביותר, וחשיפה מצטברת אליה פוגעת בעיקר בתפקוד הכליות (עד כדי אי-ספיקת כליות), וכן בבריאות העצמות (עד כדי רככת). מתכת הקדמיום נמצאה גם כמעודדת התפתחות סרטן ריאות, שד, רחם, ושלפוחית השתן. על פי הדו"ח, ב-12.7% מהדגימות נמצאה כמות קדמיום מעל למותר. למעשה, הוועדה טוענת שהתריעה על כך כבר לפני חצי שנה. משרד החקלאות, שהפך את הסחבת לסימן היכר ידוע של פעילותו, עדיין לא הספיק לכנס את הוועדה שהייתה אמורה לקום לבדיקת הנושא באופן מיידי, וזאת חצי שנה לאחר שהתגלו הממצאים.

כמה קדמיום אפשר לבלוע?
הכמויות המרביות המותרות להימצאות כל אחד מן הרעלים במזון משתנה בהתאם למין הביולוגי של בעל-החיים שמגופו מופק המזון ובהתאם לרקמת גופו. ברקמת שריר של תרנגול מותרת כמות של 50 מיקרוגרם קדמיום לק"ג בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, מותרת כמות גבוהה עד פי עשרים: 500 מיקרוגרם לק"ג כבד של תרנגול בית, ו-1,000 מק"ג (!) לק"ג כבד של תרנגול הודו. לכאורה, יש בכך הגיון משום שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד (והכליות) יותר מאשר ברקמות אחרות. אך מדובר בהגיון כלכלי שלא רק מתעלם כליל מבריאות העופות, אלא אף אינו לוקח בחשבון את בריאות הצרכנים שהמתכת הרעילה מצטברת בגופם במידה דומה כאשר הם אוכלים איברים שונים.

מחיר העטינים המנופחים

במסגרת בדיקות הוועדה, נעשו ניסיונות למצוא את המקור להיווצרות אפלאטוקסין בחלב. זהו חומר מסרטן, המיוצר על-ידי סוג עובש העלול להימצא במזון שבו מואבסות הפרות. אפלאטוקסין מסוג B, העלול להימצא במזונן של פרות, הוא רעיל כשלעצמו, ובגופן של הפרות הוא עובר תהליך ההופך אותו לאפלאטוקסין מסוג M – הרעיל עוד יותר. החומר מופרש בחלב ועמיד בפני פיסטור. בעבר נמצאו רמות גבוהות במיוחד של אפלאטוקסין בחלב המיוצר בישראל: ב-2008  נמצא אפלאטוקסין ב-15% מכלל הדגימות, וב7.5% מהן עלתה רמתו מעל המותר בחוק. בבדיקה הנוכחית נמצא אפלאטוקסין ב-7.2% מהדגימות, וב-1.5% ברמות הגבוהות מהמותר בחוק. על-פי ממצאי הוועדה, הפרות הישראליות נמצאו בעלות יכולת גבוהה להפיכת אפלאטוקסין מסוג B לאפלאטוקסין מסוג M. כפי הנראה,  הסיבות לכך הן העיוות הגנטי של הפרות להפקת כמויות גבוהות במיוחד של חלב, ותדירות החליבות הגבוהה שנהוגה בארץ.

מכבסת מילים לאנטיביוטיקה
ב-34% מהביצים שנדגמו במהלך השנה נמצאו שאריות של קלופידול. בתשובה לשאלה מהו קלופידול, מסתפק משרד החקלאות בהסבר כי זהו "קוקצידיוסטט". מה שמסתתר מאחורי המונח (המוכר היטב לכל לולן) הוא אנטיביוטיקה הניתנת לבעלי-חיים בתעשיות המזון מהחי. הסיבה להימצאות החומר היא הלעטת התרנגולות באנטיביוטיקה זו בשבוע הראשון להימצאותן בלול סוללה. על פי הנהלים, אין מוסיפים אנטיביוטיקה למזון לאחר מכן, ואף על פי כן מצוי החומר בביצים. חברי הוועדה משערים שהסיבה לכך היא הימצאות שאריות אנטיביוטיקה במכלי המזון, אשר אינם מנוקים לאחר השבוע הראשון. יש לציין שלא נערכו בדיקות לקוקצידיוסטטים אחרים שבשימוש, והוועדה עצמה מודה כי נוכחות הקלופידול בביצים מעידה שכפי הנראה היו בהן גם סוגי אנטיביוטיקה אחרים שבהן מולעטות התרנגולות. יש לציין שבעיית הקלופידול בביצים צוינה בדו"חות הוועדה לשאריות כימיות גם בשנים 2008 ו-2009, ואז פטרו את הממצא בטענה כי ביצי רבייה שווקו בטעות כביצי מאכל. גם הפעם טוענת הוועדה שמדובר בבעיה נקודתית.

                                                                                                                    איור: Daryl Campbell
 

מקור עיקרי

דו"ח ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות במזון מהחי, 3.2.2011.

מקורות נוספים

דו"ח ועדת ההגוי העליונה לשאריות כימיות במזון מן החי ל-2008, 21.1.2009.

Commission reulation (EC) No 1881/2006, setting maximum levels for certain contaminants in foodstuffs, 19.12.2006.

Cadmium in food – Scientific opinion of the Panel on Contaminants in the Food Chain – european food safety authority, 2009.

חדשות

מגזין המושבות הרג אפרוחים. בכתבה "צער בעלי כנף" (10.6.2011) מדווחים איתי משה ויואב איתיאל על השמדת אפרוחים בתעשיות הביצים והבשר בישראל, במקרה זה במדגרת "רמית": "המחזה מזעזע. אפרוחים קטנים, מתוקים, צהבהבים, חלקם רק בקעו מן הביצה, אחרים רק החלו להצמיח פלומה צהובה, מצייצים בקול ענות חלושה, מתוך שקיות פלסטיק אטומות, מנסים לנשום טיפת אוויר אחרונה, בדיוק כשהשמש מטיחה בהם את קרני הצהרים החמות שלה. אחר כך ימותו מוות בייסורים קשים, כתוצאה מחנק ומהתייבשות. ציוצם החרישי, שמגיע מתוך מכולה מלאה בקליפות ביצים ופסולת תעשייתית, יגווע בקרוב. חתול אשפתות מנצל את ההזדמנות, שולף מתוך הפח אפרוח חסר אונים עלוב שמפרפר בין חיים למוות, וגואל אותו מייסוריו." בשיטה זו מושמדים מיליוני אפרוחים מדי שנה בישראל.

nrg מעריב התעללות בחתולים. בכתבה "תלונה: 'אבא הורג חתולים במיקרוגל'" (14.6.2011) מדווח שמעון איפרגן על מקרי התעללות קשים בחתולים על-ידי אב משפחה, שנחשפו בעקבות פנייה של אחד מילדיו לעובדת סוציאלית.

ynet חולות סמר. בכתבה "התקווה נגוזה: הדיונה האחרונה בערבה תיהרס" (16.6.2011) מדווחת יעל דראל על כוונתו של מינהל מקרקעי ישראל לאפשר עבודות כרייה בחולות סמר, הצפויות לפגוע בחיי הבר באזור, וזאת חרף ניסיונותיו של ארגון "אדם טבע ודין" לקדם תוכניות חלופיות.

שוהם פלוס חתולי רחוב.