"קירות שקופים"

אנונימוס תרגמה לעברית את הסרטון "קירות שקופים", ובו מסביר פול מקרטני על התנאים שבהם מוחזקים בעלי-חיים בתעשיות המזון. כדאי לצפות בסרטון – ולעזור לנו להפיצו!

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:

תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או במשרד אנונימוס 03-6204878. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. בבאר-שבע ניתן לפנות לשגיא sagi.gt@gmail.com.

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

תרנגולי הודו בטבע

למעלה מ-630 מיליון תרנגולי הודו נטבחים מדי שנה בעולם. שיטות הברירה המלאכותית, הגידול וההרג של תרנגולי הודו הן בין השיטות האלימות ביותר עלי אדמות. מצבם של תרנגולי ההודו דומה למדי למצבם של תרנגולי הבית, אך קיימים גם הבדלים בין התעשיות. במאמר הראשון מתוך סדרה על תרנגולי הודו, נתמקד במאפיינים של מין זה כעוף בר.

אריאל צבל

להתבונן בתרנגולי בר
תרנגולי הודו הם בין הקורבנות הנפוצים ביותר של תעשיות בעלי-החיים, והם סובלים מרבות מהשיטות החקלאיות האלימות ביותר. מספר תרנגולי ההודו שנשלחו כאפרוחים ללולי תעשיית הבשר בישראל הגיע לשיא בשנים 2007-8 – למעלה מ-10 מיליון בשנה – ומאז הוא עומד על קרוב ל-9 מיליון. כל התרנגולים האלה נמנים עם קווים גנטיים שעברו עיוותים אנטומיים קשים. הם באים לעולם בהזרעה מלאכותית והדגרה מלאכותית, וכל חייהם הקצרים עוברים עליהם בלולים תעשייתיים סגורים וצפופים עד אפס מקום.

לול תרנגולי הודו טיפוסי – קו גנטי שעבר ברירה מלאכותית אינטנסיבית וצפיפות קיצונית (צילום: Scott Bauer, USDA)

כדי להבין מה עובר על עופות אלה בתנאים תעשייתיים, צריך להבין מי הם עופות הבר שמהם נבררו אותם תרנגולים לבנים ונכים מלידה, שנמכרים כיום ללולנים בכל העולם על-ידי קומץ "חברות טיפוח". אמנם, לא פעם קשה לקלוט ולהבין מהו הקשר שבין הצרכים של תרנגולי הבר בבית-גידולם הטבעי לבין הצרכים ששרדו בשיממון של הלול התעשייתי. גם השינויים הגנטיים שעבר המין מעלים תהייה שמא חלק מהצרכים הטבעיים התנוונו. אולם אין ספק, שאותם צרכים טבעיים ששרדו בעופות המבויתים, יכולים להתממש רק לעתים רחוקות – הן בגלל תנאי הלול הקשים והן בגלל נזקים תורשתיים. לפניכם אפוא סקירה קצרה על חייהם של תרנגולי הודו בטבע, כהקדמה לדיון בתעשיית תרנגולי ההודו.

ביות, השמדה ואקלום מחדש
עד לפני כמה מאות שנים, היה תרנגול ההודו (Meleagris gallopavo) נפוץ ברחבי צפון אמריקה ובמרכזה. תת-המין המקסיקני עבר ביות אי-שם בין 200 לפנה"ס ל-700 לספירה. כובשים ספרדים הפיצו תרנגולי הודו מבויתים באירופה החל מראשית המאה ה-16, ולאחר מאה שנה נשלחו צאצאי תרנגולים אלה למושבות שבאמריקה הצפונית. במקביל להפצת תרנגולים מבויתים, צדו המתיישבים האירופים המוני תרנגולי הודו והשמידו את בית-גידולם, עד שבסוף המאה ה-19 עמד המין בסכנת הכחדה. ניצולי ההשמדה למדו בהדרגה על אויביהם הגדולים, והפכו לציפורים חששניות מאוד.

תרנגול הודו בר מתת-המין המקסיקני, בדרום אריזונה (צילום: Andy Jones)

לאחר מלחמת העולם ה-2 נערכו מבצעים גדולים להשבת תרנגולי הודו לטבע (במידה רבה כדי לאפשר מחדש ציד). בתחילה התמקדו המבצעים בלכידת תרנגולי בר, הרבעתם במשקים ושחרור הצאצאים בבתי-גידול טבעיים, שתושביהם המקוריים נכחדו. שיטה זו נכשלה ברוב הגורף של המקרים. הצלחה גדולה יותר נחלה לכידת עופות בוגרים באתרי הטבע המעטים שבהם שגשגו עדיין, ושחרורם באתרים שבהם נכחדו. לפי סקר שנערך בארצות-הברית ופורסם ב-1979, רק 40 מתוך 800 ניסיונות לשחרר תרנגולי הודו ממשקים לטבע הביאו לביסוס אוכלוסיית תרנגולי הודו חופשיים, לעומת 808 מתוך 968 ניסיונות מקבילים בשחרור תרנגולים שנלכדו בטבע.

ההסברים שניתנו לפער גורף זה, מלמדים הרבה על לחצי השבי. מסתבר שתרנגולי הודו עוברים שינוי גנטי דרמטי אפילו תוך דור אחד בשבי: רוב האפרוחים לתרנגולי בר שנולדו בשבי, מנסים להימלט ומתים ממצוקה; הניצולים המעטים שורדים בשבי אך פחות מותאמים לחיי בר. סיבה אחרת לכישלון באקלום אפרוחים שגדלו במשקים היא הבורות שלהם בכל הנוגע לחיים בטבע. אפרוחים זקוקים לידע שהם רוכשים מאמם במשך חודשי התבגרות ארוכים, על טורפים וסכנות אחרות, מקורות מזון, שטח המחיה שלהם והתנהגויות חברתיות. רק עופות בר מחזיקים בידע כזה. סיבה עיקרית שלישית לכישלון היא המחלות והטפילים הרבים שנושאים אפרוחים שגדלו בצפיפות הרבה של משק חקלאי.

שני תרנגולי הודו במפגן חיזור (strut) בקליפורניה (צילום: Bill Bouton)

הגוף הבריא
תרנגולי הודו מצטיינים ביכולות גופניות מרשימות. יש להם ראיית יום מעולה, יכולת טובה לזהות את מרחקם של עצמים למרות שדה הראיה הענק שלהם ושמיעה מעולה; כל אלה תכונות שאולי שרדו גם תחת הניצול התעשייתי. תרנגולי הבר יכולים לרוץ במהירות של 19 קמ"ש לפחות. כעופות כבדים מאוד ולא נודדים (הזכרים שוקלים כ-8.5 ק"ג בממוצע, והנקבות כחצי מזה) הם אינם מעופפים מצטיינים, אך מסוגלים לעבור קילומטרים בתעופה מהירה. הם אפילו שחיינים לא רעים, שמסוגלים לצלוח מכשולי מים כבר בגיל 5-4 ימים.

שגרת יומו של תרנגול הודו
תרנגולי הודו מבלים את הרוב הגדול של זמנם בחיפוש מזון, שהוא למעשה פעילות מורכבת ומאתגרת שמשלבת הליכה, חיפוש ובדיקת עצמים בעזרת המקור. במשך רוב חייהם, רוב מזונם הוא צמחי ומגוון. הם הסתגלו גם לסביבה החקלאית שסוגרת עליהם, והוסיפו לאזורי האכילה המועדפים מפטמות בקר, מצבורי תירס וריכוזי זבל מרפתות חלב. בחורף הם מסוגלים למצוא מזון תחת מעטה שלג בגובה עד 30 ס"מ, אם כי הם מעדיפים אזורים חשופים משלג. תרנגולי ההודו משוטטים על פני שטח ענק; חוקר אחד מדד ומצא ששטח המחיה הממוצע של נקבות בארקנסו הוא כמעט 19 קמ"ר. השטח נוטה להצטמצם ככל שמעמדה החברתי של התרנגולת גבוה יותר ולכן היא יכולה להתמקד במקומות המועדפים עליה.

תרנגולות הודו מלקטות מזון מתחת לשלג באונטריו, קנדה (צילום: Danielle Langlois)

תרנגולי הודו מתלהקים בחורף, אז ניתן לראות מאות מהם יחד. לקראת האביב הם מתפזרים לקבוצות קטנות מאוד – 7-4 תרנגולות עם 3-2 תרנגולים. הם לא נאבקים על טריטוריה, אך נוטים לפתח היררכיה חברתית ("מדרג ניקור") לנקבות ולזכרים בנפרד. ההיררכיה יציבה, ללא האלימות המסוכנת שמאפיינת תרנגולי הודו במכלאות. אחד המאפיינים של הנטייה לגבש היררכיה חברתית הוא יכולת טובה לזהות אישית פרטים אחרים לפי המראה והקולות שלהם – עשרות פרטים ואולי יותר. נמצא שתרנגולי הודו מסוגלים לזהות תרנגולים מוכרים שלא פגשו חצי שנה לפחות.

התקשורת בין תרנגולי הודו מורכבת מאוד. לובט וויליאמס זיהה 28 קולות שונים שמשמיעים עופות אלה, ורק אחד מהם (קריאת החיזור) מופק בעוצמה קבועה; שאר הקולות מושמעים בעוצמות שונות, שעשויות להשפיע על משמעות המסר (למשל: עוצמתה של קריאת אזהרה מטיפוס מסוים מעידה על עוצמת הסכנה; תגובת הלהקה משתנה בהתאם לכך). תרנגולי ההודו שולטים במגוון הצלילים העצום הזה מבלי לאבד את היכולת לזהות אישית את קולות חבריהם ללהקה.

הם מתקשרים ביניהם גם במפגני ראווה חזותיים, שהבולט שבהם הוא מפגן החיזור של הזכרים: ניפוח נוצות הגוף תוך הפשלת כנפיים וזקירת הזנב ופרישתו (strut). לכך נלווית לעתים קרובות גם קריאה טיפוסית (gobble). למפגני חיזור אלה מבנה קבוע, אך הם מתעוררים במגוון גדול מאוד של נסיבות, תוך הפגנת הבדלים אישיים ניכרים בין פרטים.

תרנגולי הודו לנים על עצים – בדרך-כלל העצים הגדולים ביותר בסביבה – ומעדיפים ללון על עצים שונים מדי לילה. הלינה בעצים כה חשובה להם, עד שתרנגולי בר שנכלאו במשק וכנפיהם נקצצו, מנסים ללון בעצים גבוהים כשהם מטפסים בקפיצות מענף לענף. בימי סערה נשארים תרנגולי ההודו בעצי הלינה, ומסוגלים לשרוד כך, ככל הנראה, עד כשבועיים.

תרנגולי הודו על עץ לינה בקליפורניה (צילום: Terrie Schweitzer)

הקינון

תרנגולי הודו זכרים מחזרים במשותף אחרי נקבות ושומרים על השותפות בהגנה מפני זכרים אחרים, אף על-פי שרק הזכרים הדומיננטיים מתרבים. אלה מנסים להזדווג עם כמה שיותר נקבות, מבלי לקחת חלק לאחר מכן בשום שלב של הקינון.

נקבות תרנגול ההודו, שהן חברותיות מאוד במשך רוב השנה, מתרחקות מכל חברה לקראת הקינון. חוקר אחד מצא שהמרחק בין הקן לבין האתר הקרוב של פעילות חברתית הוא 0.8 ק"מ לפחות. התרנגולות דוגרות על הקרקע במשך כ-26 יממות ברציפות, מלבד הפסקה יומית בת שעה-שעתיים, ולעתים מדלגות אף על הפסקה זו.

חייו החברתיים של האפרוח מתחילים בעודו בביצה, דרך החלפת קריאות עם אמו. האפרוח נזקק ליממה כדי לשבור את הביצה ולהשתחרר, ותוך 24-12 שעות הוא כבר מוכן ללכת אחר האם ולעזוב את הקן. השעות הראשונות שלאחר הבקיעה קריטיות לגיבוש זהותה של החיה שאחריה יילך בחודשים הקרובים וממנה ילמד לשרוד – זוהי ה"הטבעה". בתנאים נורמליים, האפרוח מגיב כך לאמו; אך הטבעה אפשרית גם על חיה אחרת שנמצאת בסביבה עם הבקיעה, ובכלל זה בני-אדם. וויליאם מ. הילי, חוקר שכתב סיכום מקיף על התנהגות תרנגולי הודו, גידל כך אפרוחים רבים. לדבריו, ההטבעה – אפילו על "הורה מאמץ" כמוהו – חיונית ללימוד שיוביל לחיי חברה נורמליים בבגרות; מכיוון שתרנגולי הודו בתנאים תעשייתיים אינם עוברים שום הטבעה (הם בוקעים במדגרות ונמצאים רק בחברת המון בני גילם) הם לא יוכלו, למשל, לקיים התנהגות הורית נורמלית בבגרותם.

מחוץ לקן
לאחר הבקיעה עוזבת התרנגולת את הקן באיטיות, ובמשך כמה שעות משמיעה קולות כמעט ברצף ובודקת אם יש צורך לחזור כדי לאסוף אפרוחים אטיים. כמה שעות לאחר הבקיעה הם כבר חזקים מספיק כדי לעקוב אחריה בקצב ההליכה הרגיל שלה וליצור סביבה חזית של ליקוט מזון. המשפחה כולה צועדת מרחקים שנראים דימיוניים, במונחים חקלאיים. קצב התנועה עשוי להגיע עד 5-3 ק"מ בשעה, בצעידה בכיוונים שונים על פני 2-1 קמ"ר בערך. טווח התנועה גדל ככל שהשטח דל יותר במזון ובמחסה, אז מובילה האם את המשפחה בריצה למקום טוב יותר. לפעמים האפרוחים הם אלה שמובילים את חיפוש המזון.

משפחה של תרנגולי הודו צעירים מאוד במערב ארצות-הברית (צילום: Kevin Cole)

התקשורת בין האם לאפרוחים נמשכת בהתמדה. החלפת הקולות המתמדת חיונית כדי שהאפרוחים יזהו אותה ויבחינו בינה לבין תרנגולות אחרות (הם מסוגלים לזהות גם קולות של בני-אדם שונים, ומפתחים במהירות העדפה למטפל הקבוע שלהם). קולות האזהרה של האם, למשל, גורמים להם לקפוא על מקומם או להסתתר, אם כי במקרים מסוימים האפרוחים מצטרפים להתגודדות סביב טורף (כגון נחש). האם, לעומת זאת, מגיבה בהתנהגות מגוננת לקולות אפרוחים באשר הם, עד לגיל 10-8 שבועות, אז היא מזהה את צאצאיה אישית. קולות מתאימים יגרמו לה לחוש אליהם, וקולות אחרים יעוררו אותה לסוכך עליהם בכנפיה. למרות התקשורת המצוינת, האפרוחים פגיעים מאוד על הקרקע. 90-70% מהם נהרגים, רובם הגדול על-ידי טורפים.

כמה ימים לאחר הבקיעה, האפרוחים מפגינים מגוון גדול של התנהגויות שאופייניות לבוגרים, ובכלל זה מפגן ההתנפחות של הזכר, כריעה בנקבה (מחווה לזמינות מינית בנקבה הבוגרת) ומפגני איום – התנהגויות שהאפרוחים מפגינים זה מול זה באופן משחקי, בשני המינים. החל מימי חייהם הראשונים הם רודפים בכוחות עצמם אחרי חרקים, תוך הפגנת עניין רב בכל מה שמלקטת אמם. בגיל יומיים הם כבר משתזפים בשמש, ובגיל 3 ימים עושים אמבטיית חול. עד גיל שבוע, הם מעופפים למרחקים קצרצרים. בגיל שבועיים-שלושה, כשהם מכוסים באופן חלקי בנוצות, האם מובילה אותם ללינה בעצים – מהלך שמרחיק אותם מטורפים רבים ומגדיל מאוד את סיכויי ההישרדות שלהם. בשלב זה, תפריט החרקים שלהם מוחלף בתפריט צמחי ברובו.

המתבגרים
בגיל שמונה שבועות תרנגולי ההודו כבר אינם אפרוחים, אלא צעירים שנאבקים ביניהם ברצינות ויוצרים מדרג ניקור. עם זאת, הקרבות טקסיים בעיקרם ואינם מסתיימים בפציעה רצינית. על רקע מדרג הניקור החדש, התרנגולים המתבגרים אינם מתערבים עוד בקלות במשפחות אחרות. בתום שישה שבועות נוספים ניתן כבר להבחין בין הזכרים לנקבות, והם יוצרים מדרגי ניקור נפרדים. עד הסתיו מתבסס סדר חברתי קבוע במשפחה, והמשפחה מוכנה להיכנס לארגון החברתי של כלל אוכלוסיית תרנגולי ההודו המקומית – מהלך שיהיה כרוך במאבקים לביסוס היררכיה בין המשפחות השונות. במשפחות רבות מתנתק הקשר בין האם לצעירים בשלב זה, אך במשפחות אחרות הוא נשמר עד לעונת הקינון הבאה.

לסיכום, לתרנגולי ההודו יש אמנם מגוון התנהגויות גדול שמקורו תורשתי, אך סיכויי ההישרדות שלהם גבוהים במידה ניכרת כשהאם נשארת אתם לאורך זמן. הידע של האם חיוני להם: על התנהגות חברתית, על סביבת המחיה שלהם, על מזונות מועדפים, על טורפים ועל סכנות שאינן מוצפנות ב"ידע התורשתי", כמו מכוניות וציידים.

משפחת תרנגולי הודו בקליפורניה (צילום: Larry McCombs)

רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס

חדשות

הארץ ניסויים בבעלי-חיים. בכתבה "97% מבעלי-חיים המשמשים לניסויים מומתים בתום המחקר" (24.6.2011) מובאים נתונים שפרסמה השבוע המועצה לניסויים בבעלי-חיים: בשנת 2011 בוצעו בישראל ניסויים ב-279,608 בעלי-חיים – ירידה של 2.4% בהשוואה ל-2010. רובן המכריע של החיות (83.5%) הן עכברים וחולדות. ב-62% מהניסויים נגרם לבעל-החיים כאב ממושך או סטרס חמור וממושך. כ-97% מהחיות הומתו בתום המחקר, והיתר הושבו לעדרים חקלאיים, מלבד מיעוט זניח שהושבו לטבע או לאימוץ.

מקור נוסף: דן אבן, "ירידה של 2.5% בניסויים בבע"ח בשנת 2011," nrg מעריב, 24.6.2012.

הארץ תעשיית החזירים. בכתבה "המלצה: להעביר את משקי גידול החזירים מהצפון לדרום" (24.6.2012) מדווח אילן ליאור על הצעת חוק להעביר את משקי גידול החזירים בישראל לדרום ולהתאים את תנאי החזקתם לסטנדרט האירופי. טיוטת תקנות לצמצום ההתעללות בחזירים הונחה על שולחן משרד החקלאות, אך אישורה מעוכב מזה כעשור. לאחרונה עתרה אנונימוס לבג"ץ בדרישה להתקין תקנות בנושא. רק כעת החל משרד החקלאות לעסוק בה, על רקע ניסיונו למנוע את העברת סמכויות חוק צער בעלי-חיים למשרד להגנת הסביבה.

ynet הגדלת רפתות. בכתבה "לא הושגה הסכמה על הורדת מחיר החלב הגולמי" (24.6.2012) מדווחת מירב קריסטל על הצעת הממשלה לתעש את משק החלב בישראל עוד יותר מהנהוג כיום תוך קביעת מינימום של 80-70 פרות לרפת, ולהוזיל מוצרים שבפיקוח.

פעילות

לפעול באנונימוס

הרצאות לזכויות בעלי-חיים

דרושים לאנונימוס

קינוחים בירושלים

סדנת תזונה בתל-אביב

סיורים מודרכים בבתי טבע

"קירות שקופים"

דוכני הסברה

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או במשרד אנונימוס 03-6204878. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. בבאר-שבע ניתן לפנות לשגיא sagi.gt@gmail.com.

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

תרנגולי הודו בטבע

אריאל צבל

לול תרנגולי הודו טיפוסי – קו גנטי שעבר ברירה מלאכותית אינטנסיבית וצפיפות קיצונית (צילום: Scott Bauer, USDA)

תרנגול הודו בר מתת-המין המקסיקני, בדרום אריזונה (צילום: Andy Jones)

שני תרנגולי הודו במפגן חיזור (strut) בקליפורניה (צילום: Bill Bouton)

תרנגולות הודו מלקטות מזון מתחת לשלג באונטריו, קנדה (צילום: Danielle Langlois)

תרנגולי הודו על עץ לינה בקליפורניה (צילום: Terrie Schweitzer)

משפחה של תרנגולי הודו צעירים מאוד במערב ארצות-הברית (צילום: Kevin Cole)

משפחת תרנגולי הודו בקליפורניה (צילום: Larry McCombs)

רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס

חדשות

מקור נוסף: דן אבן, "ירידה של 2.5% בניסויים בבע"ח בשנת 2011," nrg מעריב, 24.6.2012.

מקור נוסף: יאיר אלטמן, "שירותי הכיבוי: 'השריפות ליד ירושלים - חלק מגל הצתות'," וואלה!, 26.6.2012.

תזונה וצרכנות

פינת התזונה
עוגת תפוחים ותמרים

מתכון: שיראל אורגד; צילום: ראובן אילת. באדיבות שני צמחוני, ynet.

פעילות

לפעול באנונימוס

הרצאות לזכויות בעלי-חיים

דרושים לאנונימוס

קינוחים בירושלים

סדנת תזונה בתל-אביב

סיורים מודרכים בבתי טבע

"קירות שקופים"

דוכני הסברה

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או במשרד אנונימוס 03-6204878. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. בבאר-שבע ניתן לפנות לשגיא sagi.gt@gmail.com.

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

תרנגולי הודו בטבע

אריאל צבל

לול תרנגולי הודו טיפוסי – קו גנטי שעבר ברירה מלאכותית אינטנסיבית וצפיפות קיצונית (צילום: Scott Bauer, USDA)

תרנגול הודו בר מתת-המין המקסיקני, בדרום אריזונה (צילום: Andy Jones)

שני תרנגולי הודו במפגן חיזור (strut) בקליפורניה (צילום: Bill Bouton)

תרנגולות הודו מלקטות מזון מתחת לשלג באונטריו, קנדה (צילום: Danielle Langlois)

תרנגולי הודו על עץ לינה בקליפורניה (צילום: Terrie Schweitzer)

משפחה של תרנגולי הודו צעירים מאוד במערב ארצות-הברית (צילום: Kevin Cole)

משפחת תרנגולי הודו בקליפורניה (צילום: Larry McCombs)

רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס

חדשות

מקור נוסף: דן אבן, "ירידה של 2.5% בניסויים בבע"ח בשנת 2011," nrg מעריב, 24.6.2012.

מקור נוסף: יאיר אלטמן, "שירותי הכיבוי: 'השריפות ליד ירושלים - חלק מגל הצתות'," וואלה!, 26.6.2012.

תזונה וצרכנות

פינת התזונהעוגת תפוחים ותמרים

מתכון: שיראל אורגד; צילום: ראובן אילת. באדיבות שני צמחוני, ynet.

פינת התזונה
עוגת תפוחים ותמרים