|
פעילות
דרוש/ה לאנונימוס
סדנאות בישול בתל-אביב
 בשבת,
2.6.2012, בשעה 18:00, תתקיים במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (רח' יהודה
הלוי 21) סדנת בישול עיונית בהנחיית אריה
רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות
להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה
 ביום ו',
8.6.2011, בשעות 13:00-10:00, תתקיים במסעדה הטבעונית "טעם
החיים" (רח' בן-יהודה 43) סדנת בישול טבעונית. בתפריט: שווארמה מוקפצת
עם ירקות, שעועית ירוקה עם גזר, ואגרול עם רוטב חמוץ מתוק. מחיר: 200 ש"ח.
הרשמה מראש בטל': 03-5168906 או 054-7238503.
כנס תזונה ובישול בריא בגבעתיים
 בימים ה'-ו', 1.6.2012-31.5.2012,
יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות
"פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell. בתוכנית 15 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן
49-33 ש"ח. הרשמה מראש בטל' 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית הכנס
סקר מזון טבעוני
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
מה לומדים בגני חיות?
הצד האפל של
גני חיות (3)
אריאל צבל
חינוך ושיקול מוסרי
אחת מהמטרות המוצהרות של
גני חיות היא חינוך הקהל. ב"חינוך" הכוונה היא לעתים להעברת פרטי מידע
אנציקלופדי על חיות, אולם גני חיות גם מתיימרים לשלב את המטרה המוצהרת של
שימור מינים בסכנת הכחדה עם המטרה המוצהרת החינוכית, ולגרום למבקרים בגן
להפוך לתומכים מובהקים או פעילים יותר במאבק נגד הכחדת חיות בר.
כשלעצמה, מטרה זו לא יכולה להצדיק את קיומו של גן החיות משום שניתן
להשיגה בדרכי הסברה אחרות, המקובלות על ארגונים סביבתיים. מעבר לכך, הקרבת
פרטים מסוימים בתור מוצגים בשבי לטובת בני מינם הביולוגי שנותרו בשטחי בר היא
"עסקה" מפוקפקת מבחינה מוסרית. לכן, גם אם יש אמת בהצהרות של גני חיות על
פעילותם החינוכית, ספק אם היא עומדת במבחן מוסרי; אולם אמת כזו לפחות מעלה
אתגר מוסרי כלשהו, ולכן ראוי לבחון אותה.
לביאה בגן החיות של ארפורט, גרמניה: מן הראוי שגני החיות
יתאמצו לנצל את התצוגה לגיוס הקהל להגנה על אריות באפריקה, אולם אין עדות לכך
שניסיונות כאלה הם אפקטיביים. (צילום: teliko82)
ללא אפקטיביות חינוכית
גני חיות מבקשים
לחנך את ציבור המבקרים בהם באמצעות שילוט, עלוני הסברה וסיורים מודרכים, וכן
באמצעות עיצוב המכלאות ומפגש הקהל עם החיות עצמן. המאמץ אינו מוטל בספק, אולם
האם הוא באמת משפיע? עשרות מחקרים על התפקוד החינוכי של גני חיות התפרסמו מאז
שנות ה-70. תומכיהם של גני החיות מרבים לצטט מחקר שנערך בראשות ג'ון פאלק
מטעם התאחדות גני החיות והאקווריומים (AZA) והתפרסם ב-2007. לפי מחקר זה,
שנערך בקרב מבקרי גני חיות ואקווריומים אמריקניים מוכרים, 61% מבין המבקרים
דיווחו שהחוויה בגן החיות או באקווריום חיזקה את ערכיהם ואת גישתם לטובת
שימור חיות בר; 54% השיבו שהביקור/ים עוררו אותם לשקול מחדש את תפקידם בבעיות
סביבתיות ובשימור, ולראות בעצמם חלק מהפתרון; ו-57% השיבו שהביקור/ים חיזקו
את הקשר שלהם לטבע.
לעין לא מנוסה, נדמה שנתונים אלה מוכיחים את הערך החינוכי של גני חיות.
אולם כששואלים אנשים אם הושפעו ממסר חיובי כלשהו, מתקבלות תוצאות שונות
לחלוטין מתוצאות מחקר שבודק את פרטי ההשפעה (למשל, מחשבות קונקרטיות על שימור
חיי בר ופעולות ממשיות הקשורות בכך). על רקע זה וקשיים מתודולוגיים אחרים
במחקר AZA שלעיל ובמחקרים דומים שקדמו לו, פרסם ב-2010 צוות בין-תחומי מאמר
קטלני על מחקר AZA, וסיכם:
"אנו קוראים אפוא לגני החיות ולאקווריומים להפסיק לצטט את המחקר הזה
בחומרי ההסברה שלהם כעדות לכך שמבקרים משתנים לטובה, מכיוון שמסקנה זו חסרת
בסיס ועלולה להטעות את הציבור. [...] בקיצור, אין כיום עדות משביעת
רצון או אפילו מבטיחה במיוחד לטובת הטענה שגני חיות ואקווריומים מקדמים
שינויי גישה, חינוך, ועניין בשימור מצד המבקרים."
ביקורת דומה עולה גם בסיכומים עדכניים אחרים, ובמיוחד בכל הנוגע לשינוי
התנהגות של מבקרי גני חיות: אין כל תימוכין לכך שהמסרים שמנסים גני חיות
להעביר, משנים את התנהגות המבקרים באופן שיסייע לשימור מינים.
בין חינוך לבידור
כיצד בכל זאת משפיעים גני
החיות על מבקריהם? מחקרים שונים מצביעים על פער ניכר בין התוכניות החינוכיות
של גני החיות לבין הציפיות של המבקרים. בגני החיות רוצים לחנך, אולם המבקרים
רוצים בעיקר להתבדר, לבלות עם משפחה או חברים, או להתרגע. כשהורים באים ללמד
את ילדיהם על החיות, הם מתמקדים בעיקר בפרטים אנטומיים והתנהגותיים בולטים –
ולא בתכנים אקולוגיים. אין בכך כדי לפסול את האפשרות של חינוך סביבתי חווייתי
בגן החיות, אך מסתבר שאמצעי החינוך המילוליים אינם יעילים ביותר.
הגורמים שמושכים את הקהל בגני החיות לחיות מסוימות, אינם קשורים בשימור.
גוף גדול (ולמעשה – ארוך), רמת פעילות גבוהה, חיות צעירות, הבלטה מראש
בפרסומי גן החיות, קרבה רבה לחיות בתצוגה והיעדר חיץ בינן לבין הקהל – כל אלה
מושכים קהל. לעתים קרובות, עידוד גורמים אלה כרוך בפגיעה בחיות הכלואות
(למשל, חיות ממינים רבים סובלות מקרבה יתרה של המבקרים) אך לא תמיד (עידוד
חיות לפעילות כרוך לעתים ב"העשרה סביבתית"). יונקים זוכים לתשומת-הלב הרבה
ביותר, ללא מתחרים, ואילו עופות, לפי מחקר אחד, פופולריים פחות אפילו מזוחלים
ומדגים. מובן מאליו, שקיים רק קשר מקרי בין גורמי משיכה כאלה לבין תכנים של
חינוך סביבתי; גן החיות צריך אפוא לדחוס את מסריו החינוכיים
בתנאים שדוחפים מראש לכיוונים אחרים.
קוקברה בגן החיות המרטון, אנגליה: ציפורים לא מושכות קהל
ולכן קשה לגני החיות להעביר מסרים חינוכיים בתצוגות ציפורים. (צילום:
Carcophan)
קרקסיות
הביקוש לבידור משפיע על גני החיות
באופן עמוק יותר. ברבים מהם יש תצוגות קרקסיות של חיות בר המבצעות תרגילים,
או האכלה ממוסדת של חיות מסוימות בידי המבקרים. המגע הגופני עם חיות נחשק
במיוחד, ולאור זאת מתפשטות בגני החיות "פינות ליטוף" ובהן "חיות משק" חלשות,
סובלניות וזולות (הפסד כספי שולי כשהחיות נפגעות מ"ליטוף").
לכאורה, נדמה שהקרקסיות בגני חיות היא שריד של תצוגות העבר הכוחניות.
אולם, במאמר מרתק על ה"דיסניפיקציה" של גני חיות, מבהירים הסוציולוגים אלן
בירדסוורת' ואלן בריימן שמדובר דווקא בתופעה חדשה: הפיכת גני חיות לפארקים
בידוריים בסגנון הפארקים של חברת דיסני ודומותיה. המדובר בתצוגות שמציעות
לצרכן חוויה טוטאלית לפי נושא מסוים, כמו "יער גשם אפריקני," לעומת התצוגות
בסגנון הישן – חיה בכלוב ותו לא. במסגרת החדשה, הסביבה הטבעית-כביכול מעוצבת
בקפידה כדי ליצור חיזיון מרשים לעיני המבקרים; למשל, "עצים" טבעיים למראה
עשויים מבטון צבוע ולכן אינם תורמים לחיות במכלאה, אלא מיועדים למבקרים.
בירדסוורת' ובריימן רואים במאמץ החינוכי של גן החיות חלק מהפקת חזיונות
טוטאליים כאלה. ה"טבע" המפוברק שבגן החיות – לצד המוני סחורות, מתקני
שעשועים, חנויות וכדומה – הופך למופע, והחיות הופכות ל"שחקניות" שמגלמות
תפקיד שעוצב עבורן על-ידי מתכנני התצוגה. לפי תובנה זו, ההיבט החינוכי של גן
החיות אינו ניתן להפרדה מהיבטים בידוריים ומסחריים שמתחזקים במהירות.
תצוגות כוח וטקסים של שליטה
הרוב הגדול של
הסוציולוגים, הפסיכולוגים ואנשי גני החיות שחקרו היבטים חינוכיים של מוסדות
אלה, בחנו השפעות חינוכיות חיוביות של גני החיות על הקהל, תוך הפגנת תמימות
גורפת ביחס להשפעות חינוכיות שליליות. תמימות זו מפליאה לנוכח העובדה, שכל
סקירה על ההיסטוריה של גני חיות לפני שנות ה-70 של המאה ה-20 מכירה בכוחנות
שגלומה בתצוגת חיות. רוב גני החיות בעבר החצינו במתכוון את השליטה בחיות
על-ידי שימוש בוטה בכלובים קטנים ובסורגים מסיביים, וערכו מופעי עינוי או
השפלה. חיות גדולות וחיות מארצות רחוקות המחישו את כוחם של שוביהן. גני החיות
העבירו מסר דידקטי על כוחם של שליטים, של אימפריות או אף של האנושות בכללה.
הביקור בגן החיות לא היווה צפייה פסיבית גרידא תוך קליטה של המסר הכוחני, אלא
השתתפות בריטואל של כוח ושליטה – על-ידי עצם העמידה הבטוחה ליד חיה גדולה
ומובסת, צפייה בה בחלל חשוף שבו אינו יכולה לברוח מהמבט, ולעתים קרובות גם
הפגנת כוח ישירה יותר: מכות על סורגי הכלוב, צעקות, זריקת חפצים, או זריקת
אוכל לחיה שנאלצת להתחנן למזון.
שער גן החיות של אנטוורפן: אחד המסרים החינוכיים העמוקים
ביותר של גן החיות הוא כינון של זהות אדנותית: את/ה יכול/ה להיכנס ולצאת מהגן
כרצונך, לעומת החיות הכלואות בהכרח. (צילום: Erf-goed.be)
חינוך לכוחנות
מה קרה למסרים ולריטואלים
הכוחניים מאז שנות ה-70? רוב החוקרים כותבים כאילו הכוחנות נעלמה –
ללא עדות היסטורית משכנעת. ואולי המסרים והריטואלים הכוחניים לא נעלמו
אלא רק הודחקו? אולי הם ממשיכים להתקיים בגני החיות החדשים בעטיפה
מרוככת?
כמה עובדות על גני חיות, ידועות בהכרח לכל אדם שמבין את המושג "גן
חיות":
- גן החיות מציג חיות שבויות במכלאות, שגבולותיהן חד-משמעיים ובלתי
עבירים לשבויות;
- החיות (ברובן הגדול, לפחות) לא נכלאו בסביבת הגן אלא נשבו במקומות
מרוחקים והובאו משם לגן;
- החיות, מסוכנות לאדם ככל שיהיו במפגש בטבע, הוכנעו כליל בגן החיות ולא
נשקפת מהן כל סכנה למבקר;
- לעומת הקושי לצפות בחיות בטבע, הביקור בגן החיות מבטיח צפייה נוחה בכל
החיות הכלואות.
כל האמיתות האלה עמוקות יותר מכל החומר החינוכי שגני החיות מתיימרים
למסור לקהל: הן נכונות ביחס לכל החיות ובכל המצבים שבגן החיות – ולא רק
לחלקן, והן מתייחסות לחיות הממשיות שבגן – ולא לטענות על מינים שהחיות
הממשיות מייצגות, כביכול. האמיתות האלה הן החומר החינוכי היסודי ביותר, שכל
מבקרת ומבקר בגן החיות לומדים בביקוריהם המוקדמים, הרבה לפני שהם יכולים
להבין מושגים כגון "שימור מינים". וכמו בגני החיות הישנים, כך גם כיום, לא
מדובר רק בלימוד מסר כוחני, אלא גם בהשתתפות בריטואל של שליטה: כמבקר, אני
מפגין את חופש התנועה שלי בכניסה לגן, בשוטטות בתוכו וביציאה ממנו – לעומת
היעדר חופש התנועה של החיות; ואני מפגין את כוחי ביחס לכל חיה שאבחר בכך שאני
מסתכל בה מבלי שהיא תוכל לחמוק ממבטי.
בכל המובנים האלה אין הבדל בין גני החיות הישנים על כלובי הברזל והבטון
שלהם, לבין גני החיות החדשים, שמציגים את החיות בסביבה טבעית-לכאורה. הסביבה
הטבעית-לכאורה היא לא יותר מאריזה נוחה, שמאפשרת לקהל להמשיך ולקיים ריטואלים
כוחניים תוך תשלום מס-שפתיים לרגישות מוסרית וסביבתית. אמנם, גני החיות
עשויים להשתנות, למשל: מקלט בבית-גידול טבעי, שבו הגדרות נועדו למנוע מאנשים
להיכנס לשטח יותר משהן נועדו למנוע מהחיות לצאת; או גן שבו חיקוי הסביבה
הטבעית נאמן למקור עד כדי כך שהצפייה בחיות כלל לא מובטחת ותלויה ביוזמתן.
מוסדות כאלה קיימים, אלא שהם לא בדיוק גני חיות.
לגני חיות יש אפוא תפקיד חינוכי חשוב בכינון זהותם של בני-אדם כשליטי
חיות הבר בפרט והטבע בכלל, אי-שם בטווח שבין דיקטטורים רצחניים לבין שליטים
נאורים. כיצד עושים זאת גני החיות ועד כמה הם תורמים לפיתוח כוחנות דורסנית –
אלה הן שאלות שניתן לבדוק בכלים המקובלים במחקר הסוציולוגי והפסיכולוגי. אולם
כמעט כל החוקרים בתחום זה הלכו שבי אחר הרטוריקה של גני החיות ובחרו לבדוק את
התפקודים החינוכיים הפחות חשובים של מוסדות אלה.
קהל נועץ מבטים בדולפין בגן החיות של ברצלונה: הצפייה
המובטחת בכל החיות הכלואות, ללא קושי וללא סיכון, היא חלק מריטואל של שליטה.
(צילום: calafellvalo)
סיכום
איש מאתנו לא מעלה על דעתו כיום למצוא
בגן החיות תצוגה של בני-אדם, כגון פיגמים אפריקנים, שמפגינים שימוש בחץ וקשת
וקליעת נצרים. איננו מצפים לכך גם בגן המוקדש לתצוגת בני-אדם בלבד. אולם במשך
מאות שנים, עד לעומק המאה ה-20, הובלו למערב אנשים שנשבו במולדתם המרוחקת
והוצגו בעל כורחם בפני אירופים סקרנים, לעתים בכלובים עם חיות ממינים אחרים.
כיום אנו רואים בכך ביטוי לגזענות תהומית ורחוקה. אם תצוגה של בנות
ובני עם מרוחק עשויה כיום להיות לגיטימית בעינינו, מובן מאליו שצריך לא
רק לסלק כל שריד לכפייה, אלא גם דרושה השתתפות פעילה של ה"מוצגים" ביוזמת
התצוגה (וגם אז לא ייעלם החשד לגזענות).
מדוע איבד "גן החיות האנושי" את הלגיטימיות החברתית והמוסרית שלו? עד
כמה רלוונטיות לכך תכונות שמיוחדות לכאורה לבני-אדם בלבד? ובאיזו מידה נובעת
הדה-לגיטימציה של תצוגות אדם מתכונות שאינן מיוחדות לאנשים? עד כמה אנו
נרתעים כיום מעצם הכפייה, מהפיכת בני-האדם ל"מוצגים" החשופים למבטים זרים,
ומחינוך הקהל על-ידי "אוצרי התצוגה"? כדי להבין את התפקוד של גני חיות
כיום, מן הראוי לבחון שאלות אלה ברצינות רבה.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
הארץ לוטרות. בכתבה " החברה להגנת הטבע:
קיים חשש ממשי להמשך קיומן של הלוטרות בישראל" (14.5.2012)
מדווח אלי אשכנזי: "לראשונה זה עשרות שנים, לא נמצאה כל עדות לפעילות של
לוטרות בעמק חרוד ובעמק בית שאן. כך עולה מסקר הלוטרות לשנת
2012." הלוטרות בסכנת הכחדה גם בארצות אחרות, בעיקר עקב זיהום
וייבוש בית-הגידול הטבעי שלהן, הנחלים. בחברה להגנת הטבע מצביעים על
שיקום הנחלים כאמצעי העיקרי להצלת הלוטרות. כמו כן, בקרוב תחל בעמק
החולה בניית "מדפים" מתחת לגשרים קיימים, שמתחתם יש זרימת מים חזקה
העלולה לגרום ללוטרות לעלות מהערוץ לכביש ולהידרס.
ynet כריתה. בכתבה " כרת 156
עצים מוגנים: הקנס - 0 שקלים" (  16.5.2012) מדווח אתר
PsakDin.co.il שבית-משפט השלום בנתניה נמנע מלקנוס אדם שכרת עצי
אקליפטוס ביער בן-שמן, ושחררו תחת התחייבות בלבד, שלא לכרות עצים מוגנים במשך
שנתיים. כריתת עצים פוגעת בבעלי-חיים רבים, אשר
עבורם העץ הוא בית-הגידול הטבעי.
 nrg
מעריב כלבים בחיל האוויר. בכתבה "תנו לחיות לחיות: כלבי חיל
האוויר עדיין בשמש" (14.5.2012) מדווח יונתן הללי על החזקת כלבים בבסיסי
חיל האוויר בשמש הקופחת ללא צל שיקל עליהם, תוך הפרת צו-מניעה שניתן
לחיל האוויר ביולוי 2011. תל"ל הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית-המשפט.
הארץ הכחדה. בכתבה " דו"ח: בעלי חיים
וצמחים נכחדים בקצב מואץ" (  16.5.2012) מדווח
צפריר רינת על דו"ח מדד כדור-הארץ של הקרן למען חיות בר, המציין האצה
בהכחדת מינים של בעלי-חיים וצמחים, בשל פעילות אדם. הדו"ח פורסם לקראת ועידת
כדור-הארץ העולמית, שעתידה להתקיים בעוד חודש.
הארץ עטלפים. בטור "באטמן בעין חמד: 7 מקומות
לצפייה בעטלפים" (18.5.2012)  סוקר משה גלעד מקומות שבהם חיים
בארץ עטלפים, אשר נתונים בסכנת הכחדה חמורה עקב השמדתם על-ידי משרד
החקלאות.
תזונה וצרכנות
 mako ללא חלב.
בטור " אמהות
בלי טיפת חלב" (17.5.2012) כותבת אלינור פוקס על אימהות שמגדלות את
ילדיהן על תזונה נטולת מוצרי חלב פרה, וביניהן אם שמגדלת את בתה על תזונה טבעונית: "יש איזו
תפיסה בסיסית, כאילו ילדים חייבים לצרוך חלב, חייבים לצרוך עוף, חייבים בשר.
אבל הנה, הילדה שלי גדלה בלעדי זה, והיא גדלה מצוין ואפילו בריאה יותר מרוב
הילדים בגילה. אין לה מחסור בסידן או בשום דבר אחר. אפילו הרופא שלי, הרופא
הכי קונבנציונלי שיש, הסביר לי שאין עם זה שום בעיה." xnet קשיי
צמחונות. בטור " למה
אני אוכלת בשר? כי אני רעבה!" (16.5.2012) טוענת נועה ליברמן פלשקס כי על
אף שהיא אוהבת בעלי-חיים ומכירה בכך שערך המוסרי של הצמחונות, היא חוששת
שהצמחונות מהווה אתגר קשה מדי עבורה. ניסיון קודם שלה להפוך לצמחונית נכשל
כתוצאה מחוסר הקפדה על תפריט בריא. אנונימוס מציעה ייעוץ תזונתי מקצועי במחיר
מוזל, להרכבת תפריט בריא מהצומח, לצמחונים בתחילת דרכם.
פינת התזונה: ריקוטה קשיו
מרכיבים
 חצי כוס אגוזי קשיו לא
קלויים ולא מומלחים 450 גרם טופו קשה מפורר
רבע כוס מיץ לימון טרי
2 שיני שום כתושות
2 כפות שמן זית
1 וחצי כפיות בזיליקום או פטרוזיליה מיובשים, או רבע כוס עלים טריים
קצוצים
1 וחצי כפיות מלח
הכנה
- מערבבים בבלנדר את הקשיו, מיץ הלימון, השמן והשום עד לקבלת מחית
חלקה.
- מוסיפים את הטופו ואת התבלינים הנותרים ומערבבים בבלנדר, אפשר לעצור את
הערבול כשמתקבלת עיסה לא חלקה.
בממרח משתמשים כמו שהוא על לחם, או כחלק ממתכון פיצה, לזניה
וכדומה.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן
סוייר, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
nrg מעריב
מניפולציות. בכתבה "