|
פעילות
פעילות דחופה בירושלים
 ביום ב', 23.1.2011, יתכנסו חברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת
לדיון מכריע בתקנות למימוש חוק צער בעלי-חיים בתעשיית הביצים. משרד החקלאות
יבקש מהם לאשר כליאת תרנגולות בכלובי סוללה, והרעבתן לתקופות של 10 ימים
(נוהג המגדיל את תפוקת הביצים). חשוב שחברי הכנסת יידעו שלציבור בישראל אכפת
מבעלי-חיים. אנונימוס מזמינה:
להגיע להפגנה שתתקיים בבוקר הדיון ב-08:00 בבוקר בקרבת הכנסת, ליד
גן הוורדים.
לכתוב היום (!) לחברי הכנסת ולבקשם להתנגד לתקנות, ולדרוש איסור הרעבת
בעלי-חיים והפסקת השימוש בכלובים בתעשייה:
חדש: חוברת מתכונים
 אנונימוס הוציאה לאור חוברת חדשה של מתכונים מן
הצומח, הנקראת "צמחונות בקלות" ומהווה חידוש ורענון של חוברת ישנה בעלת
אותו שם. ניתן להזמין את החוברת בחינם, בטלפון 03-6204878 או במייל info@anonymous.org.il.
דרושים לאנונימוס
קורסים בתל-אביב ובירושלים
הקורס " החברה
הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה," בהנחיית אריאל צבל, מתקיים
במקביל באוניברסיטאות ופתוח לקהל הרחב; ניתן להצטרף לשיעורים האחרונים גם אם
לא הגעת לרוב הקורס. בשבוע שעבר פרסמנו בטעות את השיעורים
שיתקיימו בשבוע הבא:
כדאי לכתוב: מלכודות דבק
סדנה בתל-אביב
 בשבת, 4.2.2012, בשעה 17:00, תתקיים במסעדה הטבעונית
בודהה בורגרס (רח' יהודה הלוי 21) סדנת בישול עיונית בהנחיית אריה
רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת
מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה
סרט באוניברסיטת חיפה
ביום א', 22.1.12, בשעה 18:00, יוקרן בבית הסטודנט החדש הסרט "Meat The
Truth", שסוקר את ההשפעה של תעשיות החי על הסביבה. הסרט יוקרן במסגרת שבוע
הפעילות למען בעלי-חיים באוניברסיטת חיפה. לדף
האירוע בפייסבוק
דווחו על פגיעה בחיות במשקים!
 שמעתם
על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת
אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח.
דוכני הסברהטבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל
02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף
46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס
116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות;
התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
האמריקנים מתחילים לאכול אחרת שינויים במנהגי צריכת
מוצרים מן החי בארצות-הברית
בארצות-הברית צורכים בשר רב יותר מאשר בכל מדינה גדולה אחרת
בעולם. אולם לאחר למעלה מיובל שנים של עלייה בצריכת הבשר, בשנים האחרונות
מסתמנת ירידה, במקביל לרפורמות שנועדו לצמצם את הפגיעה בחיות במשקים חקלאיים,
ולעלייה בשיעור הצמחונות והטבעונות.
אריאל צבל

פסטיבל צמחוני בשיקאגו, אוגוסט 2011 (צילום: Veggiefest)
צריכה גוברת עד 2007 בארצות-הברית נערכים
סקרים של צריכת מוצרי מזון על-ידי משרד החקלאות החל מ-1909, וב-1971 נוספו
אליהם סקרים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן. לפי הסקרים, צריכת הבשר הכללית
לאדם בארצות-הברית כמעט הוכפלה במשך קרוב למאה שנה. בתקופת השיא, לפני פחות
מעשור, אכלו האמריקנים בממוצע כ-128 גרם בשר ביום.* העלייה בצריכה החלה
בעיקרה בשנות הארבעים, במידה רבה עקב שיפור ברמת ההכנסות של
הציבור וירידה במחירי הבשר.
לפי נתוני מוסד הבשר האמריקני, 55% מהבשר שנצרך כיום בארצות-הברית מקורו
ביונקים, 36.8% מעופות ו-8.2% מדגים. בשנות ה-70 החלה צריכת בשר בקר לרדת,
בעקבות פרסומים על נזקי
שומנים מן החי, שעוררו צרכנים להחליף בשר בקר בבשר עופות. העניין
הבריאותי גם הביא שינויים שלא צמצמו את היקף התעשייה, כגון סילוק השומן הבולט
לעין מבשר המוצע למכירה, וגידול בקר פחות שמן.
צריכת בשר תרנגולי בית החלה לעלות בשנות ה-40, ועד למאה ה-21 הוכפלה
כמעט פי 6. העלייה הדרמטית היא תוצאה של שינויים ארגוניים
וטכנולוגיים שחלו בתעשייה, לחץ גנטי ליצירת עופות "רווחיים" יותר, מכירת
מוצרים נוחים לשימוש במרכולים (חלקי גוף ללא עור ועצמות, בשר מעובד ובשר
קפוא) והכנסת מוצרי בשר עופות כגון נגיסים (nuggets) למסעדות מזון מהיר,
בשנות ה-80. צריכת בשר עופות עלתה בעקבות זאת בשיעור גבוה יותר מזה של הירידה
בצריכת בשר בקר. יש להוסיף, שהאמריקנים החלו לאכול תרנגולי הודו בעיקר בשנות
ה-30, והצריכה עלתה בהדרגה עד להתייצבות ב-1991 על קרוב ל-8 ק"ג בשנה (כ-1/5
מכמות בשר תרנגולי הבית).

לול תרנגולי בית בתעשיית הבשר האמריקנית (צילום:
USDA)
השינויים בצריכת בשר חזירים ודגים אינם כה מובהקים מאז 1909. צריכת בשר
חזירים עברה תנודות משמעותיות, שבתוכן ניכרת מגמת עלייה מתונה, מ-18 ל-23 ק"ג
בשנה בקירוב.
גם צריכת מוצרי חלב וביצים עברה שינויים גדולים: צריכת חלב נוזלי הגיעה
לשיא בעת מלחמת העולם השנייה, ומאז פחתה כמעט במחצית, עד 87 ליטרים לאדם בשנת
2001. המניעים המשוערים לירידה הם הצלחת המשקאות הקלים, וחשש מפני שומן מן
החי; חשש זה לא מנע מצריכת הגבינה לגדול פי 8 בין השנים 2001-1975, בזכות
אריזות ועיבוד שהפכו את הגבינה ל"מוצר נוחות". צריכת ביצים נמצאת בירידה מאז
שנות ה-40, אז אכלו האמריקנים יותר מביצה ליום; בשנת 2008, עמדה הצריכה על
פחות מ-250 ביצים לאדם בשנה.
ירידה בצריכה מ-2007 ואילך בשנים האחרונות
נרשמה ירידה מובהקת בצריכת הבשר בארצות-הברית. לפי תחזית משרד החקלאות לשנת
2012, בסוף השנה תירשם ירידה של 12.2% בכמות בשר העופות והיונקים שנצרכה
בהשוואה לשנת 2007. זוהי חזרה לכמות הבשר של שנות ה-70, אך הפרטים שונים.
הירידה בצריכת בשר בקר מהווה המשך תלול יותר של הירידה שהחלה ארבעה
עשורים קודם לכן; בחזירים הירידה מתונה יותר, אם כי כבר מדובר בצריכה
ברמה נמוכה כפי שלא נרשמה מזה כ-30 שנה. המפנה הדרמטי ביותר הוא בצריכת
עופות, לאחר כ-60 שנות עלייה יציבות; היקף הצריכה אמנם עדיין גדול כפי שהיה
לפני כעשור, אולם עצם הירידה מהווה מפנה היסטורי.

חזיר במשק תעשייתי בארצות-הברית (צילום: HSUS)
עלייה בשיעור הצמחונות הצמחונות הייתה בעבר
כה נדירה בארצות-הברית, עד שאחוזי הצמחונות שנמצאו בסקרים היו קטנים במידה
ניכרת מטווח הטעות המשוער בסקרים אלה. "קבוצת המקורות הצמחונית" (VRG) היא
הגוף העיקרי שמזמין סקרי צמחונות בארצות-הברית, והיחיד שמקפיד על ניסוח
חד-משמעי של השאלונים.** הסקרים הראשונים למבוגרים (מעל גיל 18) נערכו ב-1994
וב-1997, ומצאו כאחוז אחד של צמחונים (כלומר, לא אוכלים לעולם בשר יונקים,
עופות ודגים) מבין כלל האמריקנים. בשנים 2006-2000 נערכו שלושה סקרים, שקבעו
כי שיעור הצמחונים עלה ל-2.8-2.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בסקר 2009 כבר
נרשמו 3.4% צמחונים, ובסקר מאפריל 2011 נרשמו 5%. ב-VRG מזהירים, שהעלייה
בשיעורים כה קטנים אינה ודאית.
בכמה מסקרי VRG בדקו גם את שיעור הטבעונים (הנכללים בתוצאות שלעיל) אולם
הטבעונות לא הוגדרה באופן אחיד בכל הסקרים ולכן מגמת השינוי פחות ברורה. עם
זאת, לאחר שבעשור הראשון של שנות ה-2000 נרשמו בשני סקרים 1.4-1.3 אחוזים
מהאוכלוסייה כטבעונים (שאינם אוכלים בשר, מוצרי חלב וביצים, אך עשויים לאכול
דבש), בסקר האחרון נרשמו 3% טבעונים בקרב הגברים, ו-2% בקרב הנשים.
סקרי הצמחונות של VRG מגלים פרט חשוב, שאמנם אינו ודאי בגלל
האחוזים הנמוכים: עיקר השינוי חל בהרגלי האכילה של גברים. בשנת 2000 נרשמו
1.7% צמחונים בקרב הגברים לעומת 3.2% בקרב הנשים; בסקר 2009 הדביקו הגברים
הצמחונים את הפער כמעט לגמרי, ובסקר 2011 אף עברו את הנשים.
ממצא מעניין נוסף הוא שבשורת השינוי אינה מגיעה מהנוער. ארבעה סקרים
שנערכו בין 1995 ל-2010 בקרב גילאי 18-8, הראו עלייה בשיעור הצמחונות החל
מ-2% כמעט עד ל-3% בלבד. הבדל בולט בין מבוגרים לילדים נמצא רק בהימנעות
מאכילת דגים: 24-18 אחוזים מכלל הילדים והנוער אינם אוכלים דגים, בעוד שבקרב
מבוגרים בשנות ה-90 נמנעו מדגים רק 4% מהנסקרים, ושיעור זה עלה בהתמדה עד
14.6% ב-2006.
סיבות משוערות למפנה המפנה בדגמי צריכת
הבשר עשוי להיות חלק מהתרחבותה של תנועת "הצרכנות
המודעת." בסקר מ-2009, למשל, נמצא ש-51% מכלל האמריקנים מוכנים לשלם
תוספת מחיר בשביל מוצרים שגלום בהם יתרון סביבתי או חברתי. רווחת בעלי-חיים
אמנם אינה מהווה שיקול מרכזי בקרב "צרכנים מודעים," אולם כשהיחס לצריכה בכללה
הופך להיות ביקורתי יותר, גם החיות ייצאו נשכרות.
דיווח שפרסמה תעשיית הבשר (Daily Livestock Report) על הירידה בצריכת
הבשר, מציין שלוש סיבות עיקריות למפנה. שתי הסיבות הראשונות קשורות
בהתפתחויות כלכליות, שאינן מגלמות שינוי מגמה משמעותי: ראשית כל, ב-2008 חלה
עלייה גדולה (40%) בהיקף הייצוא של בשר חזיר, ועלייה מתונה יותר בהיקף הייצוא
של בשר בקר. אלה הפחיתו את זמינות הבשר עבור האמריקנים. במקביל לכך, עלייה
מהירה בשימוש בתירס לייצור אתנול, הובילה לעלייה במחירי המספוא ומכאן – עלייה
במחירי הבשר. סיבה שלישית למפנה נובעת, לפי הדיווח, ממקור עמוק יותר. תעשיית
הבשר מאשימה את הממשלה בהכרזת
מלחמה עליה, מהלך שהחל, לפי הדיווח, לפני 40-30 שנה:
"אם הממשלה הפדרלית וסוכנויותיה החליטו להכריז מלחמה על מוצר וממשיכות
במלחמה זו במשך זמן ממושך מספיק, בסופו של דבר תהיה לכך השפעה. והפדרלים
אכן הכריזו מלחמה על חלבון בשרי לפני שנים רבות. הוסיפו לכך את המאמצים של
סוכנויות לא-ממשלתיות רבות שמתנגדות לצריכת בשר מטעמים סביבתיים, זכויות
בעלי-חיים וצדק חברתי, וניתן אפוא להסיק שמפליא שהצריכה החזיקה מעמד ברמה
כה גבוהה במשך תקופה כה ממושכת."
בתעשיית הבשר האמריקנית חשים אפוא כאילו הם מצויים תחת מצור. עניין
מיוחד יש בשאלה, האם להתעוררות מוסרית נגד תעשיות הבשר, ותעשיות המזון
מן החי בכללן, יש משקל כלכלי בארצות-הברית. עבודה מקיפה בנושא נעשתה
על-ידי כלכלנים מאוניברסיטת קנזס, גלין טונסור וניקול אולינק, שסקרו את כל
האזכורים לענייני רווחת בעלי-חיים בעיתונים הגדולים שפעלו בארצות-הברית
בשנים 2008-1982. החוקרים לא ציינו באיזה סוג של אזכורים מדובר, אולם סביר
להניח שברוב המקרים מדובר בהתייחסות לחקירות סמויות שערכו ארגונים
להגנה על בעלי-חיים.
החוקרים מציגים את נתוני הסקירה החל מ-1999, תוך התייחסות נפרדת לאזכורי
עופות, חזירים ובקר. ב-1999 לא הופיעו יותר מכמה עשרות אזכורים לכל אחד
ממינים אלה בכל רבעון. מספר אזכורי החזירים בעיתונות עלה ב-181% מאז 1999, עד
כ-100 אזכורים לרבעון החל משנת 2007; מספר אזכורי הבקר נע בין 100-50 לרבעון
בקירוב, עם זינוק עד קרוב ל-900 אזכורים בתחילת שנת 2008, בעקבות החקירה
הסמויה של HSUS במשחטת
הולמארק/ווסטלנד בקליפורניה, שהובילה לסילוק עשרות מיליוני טונות של בשר
ממדפי החנויות; ומספר אזכורי העופות (ודאי שילוב בין תעשיות הבשר והביצים)
עלה ב-253%, ומאז שנת 2007 הוא עומד על 300-200 אזכורים לרבעון בקירוב.

פועל דוחף באמצעות מלגזה פרה שלא מסוגלת ללכת במשחטת
הולמארק/ווסטלנד בסוף 2007 (צילום: HSUS)
את כל הנתונים האלה הצליבו טונסור ואולינק עם נתוני קניית בשר, והסיקו,
שהסיקור העיתונאי של ענייני רווחת בעלי-חיים לא השפיע ישירות על הדרישה לבשר
בקר, אך הוא הפחית במובהק את צריכת בשר החזירים והעופות. השפעת הסיקור
העיתונאי ניכרת ברבעון שבו נעשה הסיקור וכן ברבעון שאחריו. טוענים טונסור
ואולינק:
"העלייה בדרישה לחזיר ולעוף בעשור האחרון [2008-1999] הייתה גבוהה
יותר ב-2.65% וב-5.01% בהתאמה, אילו הייתה תשומת-הלב התקשורתית ברבעון
האחרון של 2008 נותרת ברמות שוות לאלה של הרבע הראשון של 1999."
במילים אחרות, הסיקור העיתונאי הביא לירידה גדולה במספר
החיות שנאכלו, ולכן, כנראה, גם במספר החיות ש"יוצרו": 5 אחוזים מכלל העופות
בארצות-הברית הם 43 מיליוני עופות! מוסיפים שני הכלכלנים:
בעוד שלא נמצאה השפעה ישירה בין תשומת-הלב התקשורתית לענייני רווחת
בעלי-חיים לבין הדרישה לבשר בקר, אין להסיק מכך שתעשיית הבקר חסינה.
במיוחד, מחקר זה מראה שתשומת-לב תקשורתית גוברת גרמה להסבת ההוצאות [על
מזון] למזונות לא בשריים, ולא להסבת ההוצאות למוצרי בשר
מתחרים."
טונסור ואולינק ממליצים למנהיגי תעשיית הבשר לקחת בחשבון את
החשיפות התקשורתיות ואת השפעתן הכלכלית, ולהכיר בכך שהם עשויים לצאת נשכרים
מעריכת שינויים בשיטות החקלאיות, בהתאם ללחץ החברתי לקידום רווחת בעלי-חיים.
אין ספק, שבתעשיות בעלי-החיים האמריקניות כבר מפנימים את המסרים האלה, כפי
שמעידים ההסכם בין ארגוני ההגנה על בעלי-חיים לבין תעשיות בעלי-החיים באוהיו,
וההסכם בין HSUS לבין התאחדות
יצרני הביצים של ארצות-הברית. העלייה בתפוצת הצמחונות ודאי אינה נובעת
מעניין ברווחת בעלי-חיים בלבד, אולם אין ספק שגם היא חלק ממגמת השינוי.
*קיימות שיטות חישוב שונות של משקל הבשר שנצרך, לפי שלבי עיבוד ומכירה
שונים, ולכן מוגשות תוצאות שונות במקורות שונים. מוסד הבשר האמריקני (AMI),
למשל, קובע שצריכת הבשר השנתית לאדם עמדה ב-2007 על 91 ק"ג, על בסיס משקל
הבשר שנמכר ישירות לצרכנים.
**בסקרים שמזמין VRG (ונערכים על-ידי חברות הסקרים המובילות) נוסח השאלות
המקובל הוא "ציין/י איזה מהמזונות הבאים אינך אוכל/ת לעולם: בשר (בקר, חזיר,
כבש וכו'); עופות (תרנגול, תרנגול הודו, ברווז וכו')" וכיוצא בזה. בסקרים
אחרים, נוהגים לעתים קרובות לבקש מהנשאלים שיסמנו עצמם כ"צמחוני/ת" – ואז
מתקבלות תוצאות גבוהות פי כמה, הכוללות אנשים המגדירים עצמם כ"צמחונים" אף
על-פי שהם אוכלים עופות או דגים, או מעט בשר מכל הסוגים.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
ynet קנס למגדרה. בכתבה " קנס למדגרה
שהשליכה אפרוחים חיים לאשפה" (16.1.2012) מדווח ארז ארליכמן על הרשעת
מדגרה של תעשיית הביצים בעבירה על חוק צער בעלי-חיים. המדגרה נתבעה
לאחר שעובדיה זרקו אפרוחים חיים לפח – הדרך להיפטר מהאפרוחים
הזכרים בתעשיית הביצים עד לפני כשנה. כיום, השיטה המקובלת היא
טחינתם במכונה בעודם בחיים. המדגרה נקנסה ב-60 אלף שקלים.
הארץ תנובה
מזהמת. בכתבה "תנובה נקנסה ב-15
מיליון ש"ח על חריגה בהזרמת שפכים" (20.1.2012) מדווח צפריר רינת על קנס
בסך 15 מיליון שקלים שהוטל על חברת תנובה בגין הזרמה לא חוקית של שפכים לים.
זהו הקנס הגבוה ביותר שהוטל אי-פעם בישראל על פשע מסוג זה.
מקורות נוספים
nrg מעריב בריכות דגים. בכתבה " החקלאים נגד תקנות
חדשות לבריכות הדגים" (הדף הירוק, 18.1.2012) מדווח יובל אופק על
תקנות מתוכננות שיחולו על בריכות דגים ויפחיתו את
הזיהום הסביבתי שהן גורמות. באיגוד מגדלי הדגים מתנגדים ומבקשים להטיל
על הציבור את מימון מניעת הזיהום.
הארץ טבע בסכנה. בכתבה "האיומים על הטבע
בישראל רק מתרבים" (17.1.2012) מדווח צפריר רינת על דו"ח החברה להגנת
הטבע, המפרט למעלה מ-100 איומים הנשקפים לטבע הישראלי השנה,
וביניהם מיזמי נדל"ן, חלקם לא חוקיים, גידור שטחים והקמת אתרים לייצור
אנרגיה. כל אלה על חשבון שטחים פתוחים ותוך סיכון החיות השוכנות
שם.
nrg מעריב טורבינות רוח. בכתבה "חשש: טורבינות רוח
בדרום יפגעו בעופות דורסים" (17.1.2012) מדווחת יעל דראל על תוכניות
להקמת טורבינות רוח ענקיות לייצור חשמל בדרום, בלב אזור נדידה עמוס ובאזור
ששרדו בו דורסים מקומיים. הטורבינות מסוכנות במיוחד לעופות אלה.
ynet
צבאים. בכתבה "בין הכרמים:
סוף לגדרות שאיימו על צבאי ירושלים" (18.1.2012) מדווח ארז ארליכמן על
הסרת חלק מהגדרות שהקימו יקבי ברקן בהרי ירושלים. הגדרות חסמו את מעבר
הצבאים בשטח החיוני לקיומם.
מקור נוסף
mynet (כרמיאל)
כלבת. בכתבה " זן כלבת
חדש שהתגלה בצפון, הגיע גם לירושלים" (16.1.2012) מדווחים יצחק טסלר
ונטע פלג על אבחון כלבת בכלב בירושלים, שננשך במהלך ביקור
בצפון. חשוב למנוע את התפרצות הכלבת על-ידי חיסון כלבים ובעלי-חיים
אחרים שיוצאים מהבית.
ynet שקיות ניילון. בכתבת הווידאו "צפו: מאבק
לחיים בין דולפין לשקית פלסטיק בהוואי" (17.1.2012) מגיש ארז
ארליכמן תיעוד מאת פול ג'ונסון, שצילם דולפין משחק בשקית ניילון ומסתבך בה.
שקיות ניילון מעמידות בסכנת מוות חיות ימיות רבות שמסתבכות בהן או בולעות
אותן.
nrg מעריב דליפה.
הכתבה "טביעת
הקונקורדיה: מצב חירום באיטליה, חשש מאסון סביבתי" (16.1.2012) מדווחת על
מצב חירום לאומי שהוכרז באיטליה בעקבות טביעתה של אונייה ובה 2,300 טונות
דלק העלולים לדלוף לים. מזג-האוויר מונע את הטיפול במפגע.
nrg
מעריב כלבים והרשויות. בכתבת הווידאו " הרשויות דורשות
לפנות עשרות כלבים מביתם הזמני" (16.1.2012) מדווח נתיב נחמני על דרישת
המועצה המקומית גן רווה לפנות מחסה זמני לעשרות כלבים שניצלו ממוות במכלאות
על-ידי מיכל גולן, שניהלה בעבר את בית-מחסה ונאלצה לפנותו. בכתבה " סיבת
המוות: אין כסף לטיפול בכלבים וחתולים" (mynet, 19.1.2012)
מדווח ליאור לרנר על הקשיים בעמותת "באר שבע אוהבת חיות", העולים בחייהם
של כלבים וחתולים רבים, עקב עיכובים שגורמת העירייה בהעברת תקציב קיים.
בכתבה " הכלבה
שבכלביה זקוקה לווטרינר? שתחכה" (mynet, 19.1.2012) מדווח שמוליק חדד על
סירוב הווטרינר העירוני של אשקלון, גדי שרביט, לאפשר טיפול בכלבה פצועה,
כיוון שהמתנדבת שהייתה אמורה להעביר אותה לטיפול רפואי התבטאה נגדו בעבר.
בכתבה " חשד:
פיטבולים נגנבו להשתתף בקרבות כלבים" (mynet, 15.1.2012) מדווחת מריה
זערור על שתי פריצות לכלבייה העירונית בלוד וחטיפת שבעה כלבי פיטבול,
כנראה לעריכת קרבות כלבים. שיתוף-פעולה בין
המחלקה ווטרינרית, המשטרה והפיקוח העירוני הביא לשחרור הכלבים והעברתם למתקן
סודי.
תזונה ומתכונים
נענע10 מזון נא. בטור "חיים את
הטבע" (14.1.2012) מציעה נטלי שוינקלשטיין 5 מתכונים טבעיים ללא בישול
ועיבוד: דגני בוקר בטעם שוקולד, חלב שקדים, סלט ירקות צבעוני, כדורי שוקולד
טבעוניים, ועוגיות שיבולת שועל.
ynet ברזל. בטור "איירון מן:
צמחוני עם ברזל" (16.1.2012) מציעה נעמי אופנהיימר 4 מתכונים עשירים
בברזל: אורז פרא עם פיסטוקים שקדים ושזיפים, רוטב פטרוזיליה, פשטידת
מנגולד ותפוחי אדמה, ועוגת פנפורטה.
עכבר העיר תבשיל.
"מבשלים
עם ילדים: תבשיל ברוקולי וטופו" (18.1.2012) מציעה גלי פיאלקוב תבשיל
בהשראת המטבח הסיני.
פינת התזונה מרק עדשים ותפוחי אדמה
מרכיבים (4 מנות)  כוס עדשים ירוקות 200 גרם תפוחי אדמה צהבהבים, חתוכים לקוביות
קטנות קופסת עגבניות קלופות, 400 גרם 2 שיני שום קצוצות בצל בינוני
קצוץ כרשה פרוסה דק 2 כפות שמן זית עלה דפנה, ענף תימין, מלח ופלפל
שחור 5 כוסות מים הכנה
- משרים את העדשים במים במשך מספר שעות ומסננים.
- מחממים את שמן הזית בסיר למרק. מבשלים את השום הקצוץ, הבצל והכרשה, על
אש בינונית, כ-5 דקות, עד שהירקות מגירים נוזלים אך לא משחימים. טעמו של
המרק תלוי במידה רבה בבישול ראשוני זה.
- מעבירים את העגבניות הקלופות למסננת וכותשים אותן לתוך הסיר. מוסיפים
את עלה הדפנה וענף התימין וממשיכים לבשל עוד 5 דקות.
- מוסיפים את העדשים ואת המים. מביאים לרתיחה, מנמיכים אש ומבשלים כ-45
דקות, עד שהעדשים כמעט מוכנות.
- מוסיפים את תפוחי האדמה, ומבשלים עוד 20 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים
ומוכנים.
- מתבלים במלח ובפלפל שחור, ומגישים עם לחם מלא.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, מרים מונדרי,
חגי כהן, עידן סוייר
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |