לאנונימוס דרוש/ה משווק/ת לפרויקטים בתחום החינוך – שיווק חומרים
חינוכיים ובהמשך שיווק הרצאות, לחצי משרה בתל אביב. דרישות חובה: צמחונות
או טבעונות, ניסיון בתחום השיווק או בתחום שירות לקוחות טלפוני. נא לשלוח
קורות חיים לדואל: rotem@anonymous.org.il
צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18.
לפרטים: info@anonymous.org.il
הרצאות לזכויות בעלי-חיים
אנונימוס מרצה מזה מספר שנים בבתי ספר ומסגרות נוספות. לכבוד יציאת בתי
הספר לחופש מתפנה זמן למרצים המתנדבים. אנחנו מזמינים אתכם להזמין חינם הרצאת
מבוא לזכויות בעלי חיים, לכול פורום שיכול להבטיח מינימום של 20 איש, מגיל 13
ומעלה: חוגי בית, בסיסים צבאיים, תנועות נוער, מקומות עבודה. info@anonymous.org.il
סדנת תזונה בתל-אביב
בשבת,
7.7.2012, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21,
תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות. את הסדנה ינחה אריה
רווה והיא נועדה להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם ואיכות חייהם בעזרת
מזונות עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות. עוד בסדנה: למה תזונאים ממליצים
על תזונה טבעונית, ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30
₪, בהרשמה מראש.
"קירות שקופים"
אנונימוס תרגמה לאחרונה
לעברית את הסרטון "קירות שקופים",
המסביר על תנאי ההחזקה הקשים של בעלי-חיים בתעשיות המזון המודרניות, בהנחיית
הזמר פול מקרטני. כדאי לצפות בסרטון – ולעזור לנו להפיץ אותו.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
חומרים מסרטנים, שומנים רוויים וחיידקים הגורמים לדלקות
בשלפוחית השתן – התדמית הבריאותית של בשר עוף הולכת ונסדקת בשורה של מחקרים
מהשנים האחרונות.
בשר בקר ידוע זה מכבר כבעל השפעות תזונתיות מזיקות,
ולאחרונה אף נמצא באופן מובהק כגורם לתמותה בטרם עת. לעומתו
נחשב בשר עוף כבריא יותר, ומוצע לעתים קרובות כאלטרנטיבה הבריאה והדיאטטית
לבשר בקר. לצד הסיבות המוסריות להימנעות מבשר עוף, שייצורו כרוך באכזריות רבה אף יותר מאשר
ייצור בשר בקר, כדאי לדעת שגם מבחינה בריאותית אין זה מוצר מוצלח
במיוחד.
בשר רזה? ראשית, נבחן מקרוב את
ההרכב התזונתי של בשר עוף: האם הוא אכן דל שומן? זו שאלה בעלת חשיבות מכרעת
בקביעת ערכו התזונתי של העוף, שכן שומן מהחי נמצא בשורה של מחקרים כגורם
למחלות, בייחוד מחלות לב וכולסטרול גבוה, כתוצאה משיעורי השומן הרווי הגבוהים
בו. לכן אפילו גופים שמרניים כגון ה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי, האחראי על
המלצות התזונה הלאומיות) ממליצים להפחית בצריכת השומן הרווי מהחי. יש
הטוענים שבשר עוף הוא בשר רזה, ושניתן להפחית את השומן בו על-ידי הסרת העור
מהבשר. אולם בפועל חלק משמעותי מהשומן אינו מצוי בעור אלא מצטבר באברי הגוף,
ובעיקר ברגליים: עקב חוסר יכולתם של התרנגולים להתנועע בלולים ועקב תזונתם
הלקויה הם משמינים במהירות, ובדומה לפתולוגיה ידועה בקרב בני-אדם, גם אצל
תרנגולים הסובלים מהשמנת-יתר מתמלאים השרירים בשומן.
בשנים האחרונות, עם הגברת התיעוש במשקים, בשר העוף הולך ונעשה יותר
ויותר שמן. מסקירת הרכב העוף שפורסמה במחקר
בכתב העת Public Health Nutrition של אוניברסיטת קיימברידג' ב-2009 עולה,
כי כמות השומן בעוף עלתה במאות אחוזים לאורך השנים, מ-8% שומן ב-1970 לשיעור
עצום של 22%-23% שומן ב-2004. החוקרים מציינים זאת כאחד הגורמים המשוערים
לעליה הגבוהה בהיקף ההשמנה בעולם המערבי.
נתוני המחקר שפורסם ב-Public Health Nutrition. שיעור השומן
בבשר עוף זינק, ואילו שיעור החלבון ירד.
מסרטנים על הגריל במחקר EPIC (European
Prospective Investigation into Cancer and Nutrition), אחד המחקרים הגדולים
והחשובים בתחום הקשר בין בריאות לתזונה והרגלי חיים, שבדק לא פחות מ-411 אלף
משתתפים לאורך שמונה וחצי שנים, נמצא שיעור מוגבר של לימופמה בקרב מי שצרכו
כמות גבוהה של בשר עופות. החוקרים מתלבטים אם לשייך סרטן זה לווירוסים
מסרטנים שבעוף (כגון ALV, שנדון בו בהמשך), לרעלנים דיוקסינים שהוא מכיל או
לשיירי אנטיביוטיקה המצויים בו.1
לא רק וירוסים מסרטנים יש בבשר עוף אלא גם שלל חומרים מסרטנים אחרים
(קרצינוגנים, בשפה מקצועית, רובם מסוג HCAs). רוב הקרצינוגנים נוצרים ברקמות
השריר (החלבון) שבבשר בטמפרטורות גבוהות או בבישול ארוך – "על האש", עוף
בגריל, וגם חזה עוף מטוגן במחבת. החומרים הללו גורמים לשינויים מהותיים ב-DNA
בתא, ולכן מסרטנים. מחקר פיילוט מצא עלייה בכמות של אותם קרצינוגנים בשתן
לאחר אכילת חזה עוף מטוגן. הימצאות הקרצינוגנים בשתן מעידה כי חומרים אלו
עברו במחזור הדם. במחקר אחר נמצא קשר
סטטיסטי מובהק בין סרטן שלפוחית השתן לבין צריכת בשר עוף ללא עור. הסיכון
לתחלואה בסרטן זה עלה ב-50% בקרב הנבדקים שצרכו חמש מנות עוף בשבוע. יש לציין
שקשר כזה לא נמצא בצריכת בשר עוף עם עור.
באופן כללי, לנוכח ריבוי המרכיבים בתזונה, קיים קושי בבידוד השפעתו
של מרכיב מסוים והוכחת קשר סיבתי בינו לבין סרטן. אף על-פי כן, מספר מחקרים
הוכיחו שלצמחונים סיכוי נמוך יותר ללקות בסרטן,2 ככל הנראה בזכות השילוב
בין הימנעות מבשר לסוגיו וצריכה גבוהה של מזונות בריאים ובעלי פוטנציאל
אנטי-סרטני מובהק. ירקות, פירות, דגנים וקטניות נמצאו בשורה ארוכה של מחקרים
כמפחיתי סיכון לסרטן, בין היתר בזכות הסיבים התזונתיים והפיטוכימיקלים
המצויים בצמחים, המסוגלים לנטרל תהליכים ביוכימיים בעלי פוטנציאל
סרטני.
ההיגיינה של הפולקע: הרעלות מזון ודלקות בדרכי
השתן על-פי דו"ח השירותים הוטרינרים לשנת 2010, המעבדה
להיגיינה של מזון מהחי מצאה חיידקי סלמונלה ב-31.2% מדגימות העופות לבשר.
בחלק אחר בדו"ח שעוסק במיקרוביולוגיה ומחלות עופות נכתב כי מתוך כמעט 8,000
דגימות רק 10% לא היו נגועות באיזשהו חיידק, ו-85% מהדגימות היו נגועות
ב-E-coli (חיידק שמצוי באופן טבעי במערכת העיכול בלבד). מחקר מ-2010 מצא כי
החיידק מצוי באופן תמידי במערכת העיכול של העופות, במערכת הנשימה, על העור
ובנוצות, ונעשה נפוץ יותר ככל שתנאי ההיגיינה והצפיפות בלול קשים יותר. ההסבר
לכך הוא שבמשקים תעשייתיים העופות מתבוססים בצואתם, וכתוצאה מכך כל גופם
מכוסה בחיידקים הללו. במלים אחרות, הימצאותם של חיידקי E-coli ב-85% מהדגימות
מוכיחה כי צריכת בשר עופות כרוכה למעשה בצריכת שיירי צואת עופות.
המרכז לשליטה ובקרה על מחלות של משרד הבריאות האמריקאי מעריך כי 48
מיליון אמריקאים בשנה (אחד מכל שישה אמריקאים) לוקים בהרעלת מזון, מתוכם 128
אלף מאושפזים ו-3,000 מתים ישירות מההרעלה עצמה. האוכלוסייה הרגישה ביותר היא
זו שמערכת החיסון שלה חלשה יותר – נשים בהריון, ילדים, קשישים וחולים. מקרב
המאושפזים, 35% הורעלו מסלמונלה ו-28% מתים כתוצאה מההרעלה בסלמונלה. גם
בישראל שכיחות הסלמונלה גבוהה: לפי נתוני משרד הבריאות בשנת 2009 אובחנו
בישראל 1,517 מקרי סלמונלוזיס. שיעור הלוקים במחלה בישראל גבוה במיוחד בקרב
פעוטות עד גיל 4.
חיידקי ה-E-coli השכיחים בעופות אף נמצאו כמחוללי דלקות בדרכי השתן
בשני
מחקרים קנדיים מ-2010 ומ-2012, שבדקו התפרצויות של דלקות בדרכי השתן אשר
הגיעו למימדי מגיפה באזורים מסוימים. בבידוד של החיידקים נמצא כי מדובר
בתתי-זנים ספציפיים של E-coli מזן ExPEC. החוקרים מצאו כי הרצפים הגנטיים של
החיידקים שנמצאו אצל החולים דומים מאוד לאלו שנמצאו בדגימות חלקי בשר קפואים
וגופות עופות שנלקחו ממשחטות (לפני עיבוד) בתקופת התפרצות המחלה. בעבר הניחו
כי חיידקים אלו מגיעים לדרכי השתן מפי הטבעת של החולה, אך מחקרים אלו עשויים
להעיד כי המקור לחיידק הפתוגני שבמעיים מגיע מתעשיית העופות.
חיזוק נוסף לטענה זו נמצא במחקר מ-2005,
שגילה דמיון גנטי בין זן ה-E-coli שגורם לדלקות בדרכי השתן לבין זן ה-E-coli
שגורם למחלת הקוליבצילוס, הקוטלת תרנגולים בתעשיית בשר העוף ותרנגולות מטילות
בתעשיית הביצים. בסקירה מקיפה
בנושא משנת 2010 בכתב העת International Journal of Environmental
Research and Public Health ישנה התייחסות נרחבת לנושא תוך דגש על השכיחות
הגבוהה של חיידקי E-coli עמידים לאנטיביוטיקה המצויים בעופות. אחד המחקרים
שנסקרו מצא כי 97% מחיידקי ה-E-coli שבודדו מעופות חולים היו עמידים
לסוג כלשהו של אנטיביוטיקה ו-87% היו עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה. החוקרים
אף מצטטים שורה ארוכה של מחקרים שמצאו נוכחות גבוהה של חיידקי E-coli עמידים
לאנטיביוטיקה בדגימות בשר עוף. אחת הסיבות לשכיחות הגבוהה של החיידקים ושל
מחלת הקוליבצילוס היא הצפיפות והזוהמה בלולים. אך לרוב תעדיף תעשיית הבשר את
ה"פתרון" של האבסת העופות באנטיביוטיקה על פני שיפור תנאי המחיה של
התרנגולות.
על מנת לבסס קשר ישיר בין צריכת בשר עוף לבין דלקות בדרכי השתן
דרושים מחקרים נוספים; אך ללא ספק מחקרים אלו מצביעים על קשר מדאיג בין מחלות
הנפוצות במשקים מתועשים לשכיחות הגבוהה של חידקי E-coli פתוגנים לבני אדם,
הגורמים להרעלות מזון ולדלקות בדרכי השתן, ובחלק מהמקרים אף עמידים
לאנטיביוטיקה.
ארסן ומתכות רעילות אחת לזמן מה
מתפרסמות בתקשורת כתבות על חומרים רעילים שונים במוצרים מהחי, בין היתר בבשר
עופות. כך למשל, בשנה שעברה חשף ערוץ 2 דו"ח של הוועדה לשאריות כימיות במזון
בשירותים הווטרינריים, ולפיו 17% מכבדי העופות שנדגמו מכילים קדמיום (מתכת רעילה)
בכמות החורגת מהטווח המותר. כמה שנים קודם לכן נחשף בדו"ח מבקר המדינה כי
עופות הולעטו בזרז גדילה שהכיל ארסן (חומר מסרטן). גם כיום
נעשה שימוש בזרזי גדילה המכילים רעלנים מסוגים שונים. נתונים מדויקים על
שיעורי הרעלים בבשר עוף הם קשים להשגה, עקב פיקוח לקוי של השירותים
הווטרינריים (שזכה לביקורת בדו"ח השופט זיילר), המסתפקים
בדגימת 0.002% בלבד מהעופות הנשחטים למזון.
סרטן לכל פועל הפתוגנים המצויים בבשר
העופות מהווים גורם סיכון לא רק לצרכנים, אלא גם לפועלים קשי היום המועסקים
בתעשיית העופות. פרופ' אריק ג'ונסון מהמחלקה לאפידמיולוגיה ב-UNT Health sciences Center חוקר את בריאותם של עובדי משחטות ומפעלי עיבוד בשר בארצות
הברית כבר עשרות שנים. בין ממצאיו: במעקב אחר כ-2,500 עובדים במשחטות ובמפעלי
עיבוד בשר בבלטימור נמצא שיעור מוגבר של תמותה מסרטן (כגון סרטן בחלל הלוע,
הוושט, ריאות, כבד ומיאלומה), סוכרת, הפרעות בבלוטת התריס, סיבוכים
נוירולוגים (כגון סניליות), מחלות לב וכלי דם, דלקות בחלל הבטן, מחלות כליה
ודרכי השתן, ושורה של מחלות פחות מוכרות. על-פי המחקר, הסיבה העיקרית לתחלואה
הרבה היא וירוסים שונים המצויים בעופות, שהעובדים חשופים אליהם במיוחד.
הווירוס המרכזי שהוזכר נקרא Avian Leukosis Retroviruses (ALV), הגורם
ללימפומה ולסוגי סרטן נוספים בעופות עצמם, ובקרב העובדים נמצאה נוכחות גבוהה
במיוחד של נוגדנים לו.
[1] החוקרים מציינים כי הממצאים לגבי סיכון מוגבר ללימפומה עקב צריכת בשר
עוף הינם מפתיעים ביחס למחקרים קודמים, ומעלים מספר
היפותזות: - נוכחות של חומרים רעילים ומסרטנים דוגמת דיוקסינים
המצויים בין השאר בבשר עוף וחלב. אך מאחר שהמחקר לא מצא קשר בין לימפומה לבין
צריכת חלב נראה שיש לזנוח תיאוריה זו. - במשקים תעשייתיים נעשה שימוש
אינטנסיבי באנטיביוטיקה הן לטיפול בתחלואה והן כזרז גדילה. צריכה ישירה של
אנטיביוטיקה בתדירות גבוהה בקרב בני-אדם נמצאה קשורה בסיכון ללימפומה (NHL).
ואולם נכון להיום לא ברור אם צריכת בשר עופות שטופלו באנטיביוטיקה גורמת אף
היא לאפקט זה. - נוכחות של וירוסים קרצינוגנים בבשר, בייחוד אם הבשר
לא בושל די הצורך. כנתון התומך בתיאוריה זו מציינים החוקרים, כי במספר מחקרים
נמצאה ירידה בסיכון ללימופמה מסוג NHL בבישול ממושך. סברה זו נשמעת איפוא
משכנעת, ואולם כמצוין לעיל, בישול ממושך עלול אף הוא לגרום ליצירת חומרים
מסרטנים אחרים, ולכן אינו מומלץ.
[2] המחקר הבולט ביותר בתחום פורסם בכתב העת British Journal of
Cancer ב-2009 ובדק תחלואה בסרטן בקרב 61,566 משתתפים במשך 12 שנים. המחקר
הראה כי הסיכון של צמחונים לחלות בסרטן מסוגים שונים נמוך ב-12% משל אוכלי
בשר. Key, TJ et al, Cancer
Incidence in British Vegetarians, British Journal of Cancer (2009)
101, 192 – 197
חיידקים ודלקות בדרכי השתן: מצב הבריאות בישראל 2010 ,
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, עמוד 261. דוח לשנת
2010, השירותים הוטרינרים ובריאות המקנה בבית דגן, משרד החקלאות.
nrg מעריב חוק צער בעלי-חיים. בטור
"מי ישמור על
בעלי החיים?" (19.6.2012) מבקר אדם
דובז'ינסקי את ניגוד העניינים בין אחריותו של משרד החקלאות לאכיפת חוק צער
בעלי-חיים לבין היותו של משרד זה המקורב ביותר לאינטרסים של החקלאים, המנצלים
בעלי-חיים. זאת בעקבות ניסיונותיה של שרת החקלאות אורית נוקד למנוע את העברת
סמכויות אכיפת החוק ממשרדה למשרד להגנת הסביבה, ובכך לטרפד הצעת חוק חדשה שאושרה
לאחרונה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.
ידיעות אחרונות
תעשיית החזירים. בכתבה "חזירות"
(7 ימים, 22.6.2012) סוקרים אמיר שואן ויאיר נתיב את תעשיית החזירים
הישראלית, תוך התייחסות הן להתעללות בחזירים (על-ידי כליאה בתנאים שאינם
מאפשרים תזוזה, חיתוך שיניים וזנבות ועוד) והן לפגיעה של התעשייה בסביבה
(זיהום קרקע ונחלים בשפכים והשלכת גוויות בשדות). טיוטת תקנות לצמצום
ההתעללות בחזירים הונחה על שולחן משרד החקלאות, אך אישורה מעוכב במשך כעשור.
לאחרונה עתרה אנונימוס
לבג"ץ בדרישה להתקין תקנות בנושא.
nrg מעריב חוות
מזור. הכתבה "קופות חוות מזור
נשארות בינתיים בארץ" (18.6.2012) מספרת כי לאחר שבג"ץ אסר על חוות מזור
לייצא קופות שנולדו בטבע למעבדת ניסויים בארה"ב, בדיון נוסף בנושא נמנע בג"ץ
מלאשר גם את משלוח הקופות שנולדו בשבי, ודחה את הדיון בעניינן למועד אחר.
הכתבה "אל על:
רוצים להפסיק להטיס קופים – לאלתר" (17.6.2012) מדווחת כי אל על, חברת
התעופה שהטיסה עד היום את הקופים המיוצאים מחוות מזור לחו"ל, פנתה לבית המשפט
בבקשה להקדים את הדיון לגבי זכותה לסרב להטיס קופים בשירות בחווה, לאחר
שהתחייבה בפני ארגונים לזכויות בעלי-חיים שתחדל מכך.
nrg מעריב
קנסות. בכתבה "המתעללים שילמו קנס,
הכסף לא הועבר לרווחת בע"ח" (עסקים שישי, 22.6.2012) מדווחת עדי חשמונאי
על מקרי רשלנות נוספים של משרד החקלאות באחריותו על חוק צער בעלי-חיים: כספים
שהתקבלו מקנסות על התעללות בבעלי חיים והיו אמורים להיות מועברים לקרן למען
בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה לא הגיעו ליעדם.
ynet בעלי-חיים
ביהדות. בטור "הרב, מותר
לבעוט בכלב? ולאכול שניצל?" (19.6.2012) כותבת חן ארצי סרור על הניגוד
בין המסורת היהודית של מניעת צער בעל-חיים למצב השורר כיום בתעשיית המזון
המודרנית, המחזיקה בעלי-חיים בתנאים שאינם מתחשבים בצרכיהם הבסיסיים.
nrg מעריב
צבי-ים. בכתבה "הפציעות המסתוריות
של צבי הים בישראל" (19.6.2012) מדווחת עדי חשמונאי על עלייה חדה במספר
המקרים של צבי-ים פצועים הנפלטים לחופים. יתכן כי הסיבה לעלייה במספר המקרים
היא קידוחים ימיים, אך לדברי מנהל המרכז להצלת צבי הים במכמורת, "ייתכן
שמודעות הציבור למצוקות צבי הים גוברת, ולכן אנחנו מקבלים יותר קריאות בנוגע
לצבי ים שנפלטו פגועים או פצועים לחופים".
ynet הכחדה.
בכתבה "דו"ח:
19,817 מיני בע"ח וצמחים בסכנת הכחדה" (20.6.2012) מדווח ארז ארליכמן על
דו"ח של איגוד השימור העולמי, לפיו 25% מכל מיני היונקים, 41% מכל מיני
הדו-חיים, 13% מכל מיני הציפורים מצויים בסכנת הכחדה. תעשיית הדיג האינטסיבית
מביאה לאיום על 33% משוניות האלמוגים בעולם.
כוס קמח רב תכליתי 60 גרם רסק תפוחים 5 בננות שבבי שוקולד מריר
פרווה 1/2 כוס סוכר חום כפית אבקת אפייה כפית סודה לשתיה
הכנה
מערבבים את כל החומרים עד לקבלת בלילה צמיגית. מוזגים את הבלילה לתוך
תבניות למאפינס (מד'נטים). ממלאים כל מג'נט עד למחציתו. אופים למשך כחצי
שעה, בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות. לאחר האפייה, מצננים
לטמפרטורת החדר ומגישים.
מתכון: דרור ינאי. צילום: ראובן אילת. פורסם במקור במדור "שני
צמחוני", ynet.
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
מרים מונדרי