חלוקת סמכויות
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 קורא לסיים במהרה חקיקת חוק חדש לפיקוח על מזון לבעלי-חיים. כיום, ההוראה המרכזית בעניין ייצור, ייבוא ושיווק מזון לבעלי-חיים (מספוא) היא "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א-1971". רוב הסמכויות בעניינים אלה נמצאות בידי משרד החקלאות וחלקן בידי משרד הבריאות; בתגובה לפניות מבקר המדינה, הטילו שני המשרדים את האחריות זה על זה. בתוך משרד החקלאות, הסמכות מתחלקת בין השירותים הווטרינריים (שו"ט) והשירותים להגנת הצומח ולביקורת (שה"צ), וכאן מצא המבקר חילוקי דעות ובעיות בתיאום. חלק ניכר מהפרק הרלוונטי בדו"ח, מוקדש לחוסר התיאום בין הגופים השונים ולסחבת שהם נוקטים בכל הנוגע לקידום חקיקה חדשה ולריכוז הסמכויות בעניין המספוא בידי רשות אחת:"התוצאה היא שבישראל עדיין תקף צו הפיקוח. משום כך הפיקוח של המדינה על מזון לבעלי-חיים הוא חלקי בלבד. למצב הקיים עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות בעלי-חיים ועל בריאות האדם הצורך מזון מן החי." (עמ' 794)
לפי צו הפיקוח, לא בודקים מזון לפרות ולחיות אחרות כששיעור הלחות בו עולה על 14%. (צילום: Digital Vision, GettyImages)
על מה לא מפקחים?
דו"ח המבקר מראה שצו הפיקוח הנוכחי מיושן וחלקי. למשל, הוא אינו מחייב פיקוח על ייצור וסחר במזון שרמת הלחות בו גבוהה מ-14%. לכן השה"צ אינם מפקחים על המזון הלח שמיוצר בארץ עבור פרות, צאן וחזירים. זאת אף על-פי שלפי שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות),"להכנת בלילים משתמשים בחומרים רבים שערכם התזונתי ירוד ואשר לא נבדק אם אין הם מסכנים את בריאות בעלי-החיים או האדם. [...] בשל היעדר פיקוח על מרכזי מזון לא בודקים בתחמיצים ובבלילים נוכחות של מזיקים כמו מיקוטוקסינים, מתכות, חומרי הדברה ועוד.
יצוין, כי ברוב סוגי הבלילים שיעור הלחות הוא כ-60%-50%. חיי המדף שלהם קצרים (יומיים לכל היותר), וכבר מיד לאחר הכנתם הם משמשים קרקע נוחה לעובשים, לפטריות, לשמרים, לחיידקים ולשאר גורמים שמקלקלים את המזון." (עמ' 795)
יצוין, כי ברוב סוגי הבלילים שיעור הלחות הוא כ-60%-50%. חיי המדף שלהם קצרים (יומיים לכל היותר), וכבר מיד לאחר הכנתם הם משמשים קרקע נוחה לעובשים, לפטריות, לשמרים, לחיידקים ולשאר גורמים שמקלקלים את המזון." (עמ' 795)
גם שחת, שניתנת למאכל למעלי גירה ולסוסים, אינה נבדקת, כי היא לא נכללת תחת הגדרת "מספוא". בנוסף לכך, השה"צ נתנו לאגודות שיתופיות פטור מפיקוח על "ייצור מספוא למטרת אספקת מזון לבעלי-חיים השייכים ליצרן המספוא ואינו מוצע למכירה." לדעת אנשי שה"מ והשו"ט, חומרי הגלם של מוצרים אלה עלולים להכיל רעלנים, שעלולים לפגוע הן בבעלי-החיים והן בצרכני המזון מן החי.
בנוסף לכל אלה, גם הפיקוח על מזון עבור "חיות מחמד" הוא מדגמי בלבד, ואינו כולל בדיקה של שימורים וכן בדיקות לאפלטוקסינים (רעלנים המיוצרים על-ידי פטריות עובש – הסיבה לתמותת הכלבים ההמונית כתוצאה מאכילת מזון של חברת נוטרה נאגטס בראשית שנת 2006).
"מזון רפואי"
החקלאים מרבים להאביס חיות ב"מזון רפואי", דהיינו מזון המכיל תרופות, אשר משמשות לאו דווקא למטרות רפואיות. שלא כמו באירופה או בארצות-הברית, בישראל אין תקנות המסדירות את פעילותם של מכוני התערובת ומרכזי המזון המכינים גם מזון רפואי, והאחריות לעניין נופלת בין המשרדים. בין התוצאות:"חלק ממרכזי המזון רכשו מאות קילוגרמים – ולעתים אלפי קילוגרמים – של תכשירים וטרינריים בעזרת מרשם יחיד שנתן למרכז רופא וטרינר. עוד עלה, שחלק ממכוני התערובת משווקים תערובות רפואיות לכל דורש. בנוסף עלול להיות זיהום במזון הרפואי בשל ייצורו באותם כלים בהם יוצר מזון רגיל." (עמ' 797)
לפי הביקורת שמובאת בדו"ח, לרוב המפעלים לייצור מזון לחיות אין היתר רעלים רפואיים ממשרד הבריאות כנדרש, ולרובם אין רישיון עסק. ברוב המפעלים לא היה חלל נפרד לאחסון תכשירים וטרינריים, ובחלקם הם נשמרו בתנאים לא נאותים, למשל – בחצאי שקים פתוחים.
בדיקות
המעבדה לביקורת טיב המספוא של השה"צ מבצעת בדיקות איכות ובדיקות לגילוי מזהמים במספוא. בבדיקות שנערכו בשנים 2005, 2006 ו-2007, אחוז התוצאות שחרגו מהתקנים היה 11.3%, 8.8% ו-5.3%, בהתאמה. רוב התוצאות החורגות נמצאו במכוני התערובת הקטנים והבינוניים, ואצל חלקם הסטיות מהתכולה התקנית חזרו על עצמן מדי שנה. לדוגמה, בבדיקות שנערכו בשלוש השנים שלעיל, נמצא אחוז חריגות גבוה של תכולת נחושת בתערובת לצאן. לפי הדו"ח, "תכולת נחושת גבוהה המצויה לעתים בתערובות מזון עלולה לגרום למותם של בני הצאן." (עמ' 799)לפי נהלי השה"צ, אם מתגלים בבדיקה במעבדה ממצאים חריגים, יש להפסיק מיד לייבא מספוא מסוג זה. אולם כאשר תוצאת הבדיקה מתעכבת, הייבוא ממשיך – ואכן, משרד מבקר המדינה מצא ש"במקרים רבים מאוד" הבדיקה נמשכה חודש ולעתים אף למעלה מחודשיים, ופרסום דו"חות הביקורת על מפעלים בפיקוח שהכינה המחלקה לטיב המספוא, פורסמו רק כעבור כמה חודשים ממועד ביצוע הבדיקות. החקלאים לא יכלו אפוא לדעת שעליהם להפסיק לקנות מספוא פגום.
מתקני מזון ליד לול תעשיית הבשר (צולם בנבטים, 22.11.2007)
ארסן
הדו"ח כולל דיון נרחב בשימוש ברעל ארסן (זרניך, arsenic) בתור תוסף מזון לבעלי-חיים. התוסף נועד לדכא מחלת מעיים בעופות ובמקביל לכך לגרום לכך שיזדקקו לפחות מזון כדי לגדול (נצילות מזון גבוהה יותר ב-3 עד 5 אחוזים). ארסן משמש גם כרעל בהדברה חקלאית, והוא "יכול להזיק מאוד לבריאות, וגם חשיפה למינון נמוך למשך זמן עלולה לגרום לסרטן. הארסן אינו מתפרק אלא מצטבר בגוף – עד כדי ריכוז גבוה מהמותר." (עמ' 804) הארסן הניתן לחיות מגיע לגוף האדם הן דרך צריכת בשר והן דרך מי התהום, לשם הגיע לאחר שהופרש בלשלשת העופות שהוזנו בארסן, והלשלשת פוזרה כדשן."מסיכום הדברים שפורטו לעיל מסתמן שהנהלת משרד החקלאות והשירותים להגנת הצומח העדיפו את עמדת החקלאים, ששיקולים כלכליים היו לנגד עיניהם. הדבר נעשה מתוך התעלמות מהדין, מהעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה ומעמדתם של השו"ט, ששללו את המשך השימוש בתכשירים המכילים ארסן. [...] בדיון שהתקיים בפברואר 2007 בלשכתה של מנכ"לית משרד החקלאות, וכן בדיונים אחרים שהתקיימו במשרד החקלאות, השתתף נציג מכוני התערובת, להם אינטרס כלכלי מובהק להמשיך ולשווק את הרוקסרזון. בדיונים אלה הדגיש הנציג את התועלת הכלכלית שמפיקים החקלאים מהשימוש בחומר. משרד החקלאות לא מצא לנכון לשתף בדיונים אלה שום נציג של ארגון צרכנים כלשהו ולשמוע גם את דעתו בנושא." (עמ' 806)
פירוט הדו"ח בעניין ארסן מסתיים בגילוי שחברה אחת המשיכה לשווק לאחרונה רוקסרזון למרות האיסור שנקבע.
אנטיביוטיקה
צו הפיקוח מאפשר לרשום חומרים אנטיביוטיים כזרזי גדילה. חמישה חומרים כאלה מוגדרים בצו הפיקוח כתרופות שלא לצורך ריפוי. חומרים אלה נאסרו לשמש כתוספי מזון (זרזי גדילה) באירופה, החל מ-1.1.06, ומשרד הבריאות מעוניין לאסור את השימוש בהם גם בישראל. בנוסף לכך,"אנשי מקצוע בשו"ט ציינו במסמכים ובשיחות עם הביקורת שאף על פי שמדובר באנטיביוטיקה לכל דבר, ניפוק התכשירים – שרשומים כזרזי גדילה – אינו דורש מרשם רופא, והם מוספים לתערובות ללא פיקוח ובדרך קבע. תכשירים אלה ניתנים במקרים רבים במינון גבוה פי כמה מהמותר ומשמשים לטיפול רפואי." (עמ' 807)
שימוש אחר באנטיביוטיקה נפוץ נגד המחלה הטפילית קוקסידיוזיס, שעלולה להיות קטלנית בעופות. במשרד הבריאות רשומות 18 תרופות (קוקסידיוססטים) למחלה, חלקן עם פעילות אנטיביוטית:
"פטמים מקבלים קוקסידיוסטטים מהיום הראשון לחייהם ועד למועד שיווקם – במגבלה של זמן המתנה לפני שחיטה לחלק מהתכשירים. [...]
המרשמים אמורים להינתן בידי רופאים קליניים המטפלים במשקים. אף על פי שהיה ראוי שלכל משק יינתן מרשם פרטני, הרי שבפועל אין מרשמים פרטניים לכל משק ולכל סוג תערובת. בדרך כלל כל מכון תערובת מקבל מרשם גורף אחת לשישה חודשים ומוכר את המזון הרפואי שהוא מכין לכל דורש.
בסקרים לבדיקת שאריות ביולוגיות שנעשו בשו"ט בשנים 2007-2005 נמצאו חריגות ברמת השאריות של כמה קוקסידיוסטטים." (עמ' 808)
המרשמים אמורים להינתן בידי רופאים קליניים המטפלים במשקים. אף על פי שהיה ראוי שלכל משק יינתן מרשם פרטני, הרי שבפועל אין מרשמים פרטניים לכל משק ולכל סוג תערובת. בדרך כלל כל מכון תערובת מקבל מרשם גורף אחת לשישה חודשים ומוכר את המזון הרפואי שהוא מכין לכל דורש.
בסקרים לבדיקת שאריות ביולוגיות שנעשו בשו"ט בשנים 2007-2005 נמצאו חריגות ברמת השאריות של כמה קוקסידיוסטטים." (עמ' 808)
דו"ח מבקר המדינה מגלה גם שמגדלי הבקר נוהגים להשתמש בקוקסידיוסטטים כבזרזי גדילה. השו"ט אינם בודקים שאריות של חומרים אלה בבקר. כך, אף על-פי שבשו"ט ידעו בשנים 2006 ו-2007 שמגדלי הבקר משתמשים בקוקסידיוסטט האסור מוננסין, הם לא בדקו את שאריות התרופה בבשר בקר. השו"ט התערבו וגרמו להפסקת השימוש בתכשיר בסוף 2007, ואילו ב-2008 קיבלו מגדלי הבקר אישור מוגבל להשתמש בו.
עופות בתעשיית הבשר מקבלים קוקסידיוסטטים מהיום הראשון לחייהם ועד למועד ההובלה למשחטה. (צילום מתוך פרסומת למתקני מזון, CTB International)
לשלשת
מתוך הדו"ח:"לשלשת העופות משמשת לדישון ולזיבול וכחלק ממזונם של עגלים לבשר. הלשלשת משמשת תחליף זול למקורות חנקן, והיא ניתנת בכמות של 3-1.5 קילוגרמים ליום לעגל, בתערובת או מוספת לתחמיץ. לשלשת העופות עלולה להכיל את מכלול החומרים שניתנים לעופות במזון: אנטיביוטיקה, קוקסידיוסטטים, תכשירי גדילה כגון תכשירים המכילים ארסן אורגני, ועוד." (עמ' 809)
הדו"ח מציין פנייה לשה"צ מטעם יו"ר ועדת ההיגוי לשאריות בעקבות גילוי רמות גבוהות של ארסן בדגים, בשל הזנת דגים בבריכות דגים בזבל עופות; יו"ר הוועדה פנה גם למנהל השו"ט בבקשה לפעול לאיסור על השימוש בלשלשת במזון של בקר ודגים בגלל "בעיה טוקסיקולוגית". עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, הנושא לא נבחן.
לשלשת שהצטברה מתחת לכלובי סוללה בתעשיית הביצים; הפרשות אלה משמשות להזנת בקר ודגים. (צולם בכפר חיים, דצמבר 2007)







אנונימוס בפייסבוק








