|
פעילות
דרושים לאנונימוס
קורסים בתל-אביב ובירושלים
סדנת תזונה בתל-אביב
 בשבת, 7.1.2012, בשעה 17:00, תקיים המסעדה
הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם
טעימות. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא נועדה להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם
ואיכות חייהם בעזרת מזונות עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות. עוד בסדנה:
למה תזונאים ממליצים על תזונה טבעונית, ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם
מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪, בהרשמה מראש.
 ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
דווחו לנו על פגיעה בבעלי-חיים במשקים
 שמעתם על מתקן חקלאי המתעלל בחיות? נתקלתם ברפת
מזוהמת במיוחד? במדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? ראיתם התאכזרות לבעלי-חיים
במהלך ההובלה או בשלב אחר של חייהם בתעשיות המזון? דווחו על כך לאנונימוס, גם
בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל
גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח. info@anonymous.org.il או
בטלפון 03-6204878
דוכני הסברהטבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים באזור ת"א
וחיפה.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
אירופה 2011
מדיניות לרווחת
בעלי-חיים באיחוד האירופי
במהלך שנת 2011 קידמו מוסדות האיחוד האירופי יוזמות מוגבלות
לטובת בעלי-חיים. רוב היוזמות מבוססות על חקיקת העבר, שהפכה את
האיחוד למוביל העולמי בתחום החקיקה לרווחת בעלי-חיים.
שינוי אטי, בסיס רחב
בשנות ה-70 של המאה הקודמת החלה באיחוד האירופי חקיקה חלוצית, שנועדה
לצמצם את סבלם של בעלי-חיים המנוצלים באופן ממוסד. בשנים האחרונות ניכרת האטה
בתהליך החקיקה, ודאי בעקבות שינוי הרכבו של האיחוד. מבין 27
המדינות החברות באיחוד כיום, 10 הצטרפו ב-2004 ו-2 ב-2007
– כולן לא מחוקקות מצטיינות לרווחת בעלי-חיים. בשנה האחרונה, עיקר הפעילות של
האיחוד האירופי בתחום זה הייתה שימור הישגים משנים קודמות או פיתוחם הצנוע.
היעדר החידושים מאכזב, אך יש לזכור שהתהליך המתרחש כיום הוא למעשה החלת
סטנדרט החקיקה הצפון-אירופי, המשופר יחסית, למדינות דרום אירופה
ומזרחה.
תעשיית הביצים: הכלובים
ב-1.1.2012, לאחר
"תקופת מעבר" של 11.5 שנים, תיכנס לתוקף הדירקטיבה שקובעת "סטנדרטים
מינימליים להגנת תרנגולות מטילות" (Council Directive 1999/74/EC). הדירקטיבה
(חוק המחייב את כל המדינות החברות באיחוד) היא אחד המהלכים החשובים ביותר
בהיסטוריה של החקיקה להגנה על בעלי-חיים: שיפור ממשי ובר-אכיפה בחיי
התרנגולות, שישפיע במשך השנים על חייהן של מיליארדים מהן. ההוראה המרכזית
בדירקטיבה היא איסור על כליאת תרנגולות בכלובי סוללה מן הסוג הנפוץ בישראל. השימוש ב"כלובים מאובזרים" (750 סמ"ר
לתרנגולת ומספר מתקנים זעירים בכלוב) יהיה מותר, אך הוא אינו משתלם במיוחד
יחסית ללולים נטולי כלובים, וקרוב למחצית התרנגולות באיחוד צפויות אפוא
לחיות מחוץ לכלובים.
הדירקטיבה שרדה במשך השנים מול ניסיונות דחייה וערעור מצד תעשיית
הביצים. בינואר 2011 אישררה הנציבות האירופית את הדירקטיבה פעם נוספת, בעקבות
פגישה בין נציגי המדינות החברות, נציגי התעשייה, ארגוני רווחת בעלי-חיים
וארגוני צרכנים, שהבהירו כי מסגרת הזמן שנקבעה לאיסור על השימוש בכלובי סוללה
היא מעשית. הפגישה נערכה על רקע ההכרה, שחלק מהמדינות לא נערכו כראוי לכניסת
האיסור לתוקף; אולם הוסכם שלאחר 1.1.2012 יש להימנע מסחר בביצים שמקורן
בכלובי סוללה. הנציבות האירופית השתהתה כמעט עד סוף השנה עד ששלחה מכתב אזהרה
ל-13 מדינות, שעדיין יש בהן לולי סוללות רבים; אלה צפויות לעמוד לדין על הפרת
הדירקטיבה. רק 7 מבין המדינות האלה הן חברות חדשות באיחוד; האחרות הן מדינות
דרום אירופיות ותיקות, שמפגרות לרוב אחר חקיקת האיחוד לרווחת בעלי-חיים,
וכן הולנד ובלגיה.
לול מעוף באירופה: צפוף, אבל מרווח ביותר בהשוואה לכלובי
סוללה. (צילום: Maqi)
חודש לפני כניסתו של האיסור לתוקף, פורסם שעדיין כלואות בכלובי
סוללה 84 מיליון תרנגולות ברחבי האיחוד האירופי. הלולנים במדינות כגון
בריטניה, שיעמדו כולם ברגע האחרון בהוראות הדירקטיבה, מודאגים מהצפת שוק
המוצרים המעובדים בביצים זולות מכלובי סוללה מחו"ל. ב-6 בדצמבר הושגה הסכמה
וולונטרית בתעשיית המזון הבריטית להימנע מסחר בביצים כאלה ומשימוש בהן –
בנוסף לגל גדול של התחייבויות להשתמש רק בביצים ממרעה חופשי. ממשלת בריטניה
הבטיחה לפעול נגד סחר בביצים מכלובי סוללה, בין השאר באמצעות סריקות מדגמיות
של ביצים שיאפשרו לזהות סימני תיל; עם זאת, הממשלה התחייבה למנוע מכירת ביצים
מכלובי סוללה רק בקליפתן (ולא במוצרים מעובדים).
בשבדיה, שכבר השלימה את הרפורמה בכל תעשיית הביצים שלה, לא מודאגים
מחדירת ביצים מכלובי סוללה לשוק; למעשה, במשרד החקלאות צופים שאכיפת
הדירקטיבה על-ידי האיחוד האירופי תביא לסגירת לולי סוללות, וכתוצאה מכך יעלה
ביקוש הביצים באירופה על ההיצע, והלולנים שעמדו בדרישות הדירקטיבה ירוויחו
מכך. מצב זה אף עשוי להביא לעלייה בצריכת "תחליפי ביצים" מן הצומח במוצרים
מעובדים, וחברות המספקות מוצרים כאלה מרבות כעת להדגיש את יתרונותיהם (מחיר
נמוך יותר וחיי מדף ארוכים יותר).
כלוב מאובזר: דומה מאוד לכלוב סוללה, אך אפשר לראות שהוא
מעט גבוה יותר, עם מוט לעמידה ותיבה להטלה. (צילום: CIWF)
תעשיית החזירים: הכלובים
על רקע לחצי הרגע
האחרון בתעשיית הביצים, גם בתעשיית החזירים האירופית מתעוררים חששות לקראת
כניסתו לתוקף של האיסור על כליאת חזירות הרות בתאי
בידוד במשך רוב תקופת הריונן (Council Directive 2001/88/EC). האיסור
ייכנס לתוקף ב-1.1.2013. איסור דומה קיים בבריטניה מאז 1999, וחוששים שם
מייבוא עתידי של בשר חזיר ממשקים שאינם עומדים בתקנות. לאחר ששר החקלאות
הבריטי התלונן שרק 70% מתעשיית החזירים הדנית עומדת בתקנות, מיהר נציג משרד
החקלאות הדני להבהיר, שכל התעשייה הדנית תעמוד באיסור במועד. ממשלת דנמרק
עורכת בדיקות פתע במשקים, ומי שלא יעמוד בדרישות הדירקטיבה, ייפלט מהתעשייה.
האיסור הנקודתי צפוי אפוא להביא לצמצום בהיקף תעשיית בשר החזיר האירופית,
לפחות באופן זמני.
חזירות בתאי/כלובי הריון, שם הן מוחזקות במשך 16.5 חודשי
ההריון. (צילום: PigBusiness)
סחר בכלבי ים
בעקבות האיסור האירופי על סחר במוצרים מכלבי ים (EU
Regulation 1007/2009) שנכנס לתוקף באוגוסט 2010, פנתה קנדה לארגון הסחר
העולמי (WTO) בניסיון לבטל את האיסור. במרץ 2011 הקים WTO שני פאנלים ליישוב
סכסוכים, האחד בעניין האיסור האירופי, והאחר בעניין האיסור המוקדם יותר
(2007) שקבעו בלגיה והולנד. האיחוד האירופי הודיע שבלגיה והולנד ביטלו את
האיסורים הספציפיים שלהן; מכיוון שהאיסור באיחוד האירופי נותר על כנו והוא חל
על הרוב המכריע של הסחר בכלבי ים, לא צפויות השלכות מעשיות לנסיגה של בלגיה
והולנד.
בשנים האחרונות, ניכרה היטב השפעתו של החרם האירופי. ב-2008 הרגו
הציידים הקנדיים 205,000 גורים של כלבי ים; באביב 2011 ירד המספר ל-38,000
(פחות מ-10% מהמכסה המותרת) עקב היעדר ביקוש.
בינתיים, הצטרפה רוסיה לתמונה. ב-2009 אסרה רוסיה לצוד בשטחה כלבי ים
הצלצל (harp seal, הקורבן העיקרי של תעשיית הפרווה) מתחת לגיל שנה.
ב-19.12.2011 הכריזה רוסיה, במשותף עם בלארוס וקזחסטן, שהאיסור הורחב גם
לייבוא פרוות של כלבי ים. לאחר האיסור שקבע האיחוד האירופי, נותרה רוסיה
היבואנית של 90% מכלל פרוות כלבי ים שניצודו בקנדה; האיסור החדש ברוסיה אמור
אפוא להפסיק את הציד המסחרי כמעט לחלוטין. קנדה מנסה לפנות לשוק הסיני,
ובמקביל לכך לתבוע את רוסיה ב-WTO.
קנדה, 14.3.2011, שנייה לפני שהצייד תופס את כלב הים בראשו
באמצעות קרס ומניף אותו לספינה. (מתוך תיעוד שנערך בידי The Humane Society of the
United Staes).
הובלת יונקים גדולים
ב-10.11.2011 פרסמה
הנציבות האירופית דו"ח על השלכות התקנה שנועדה לצמצם את הפגיעה ביונקים
גדולים במהלך הובלות
ממושכות (Council Regulation (EC) No 1/2005). לפי הדו"ח "מאז שנכנסה
התקנה החדשה לתוקף [ב-2007] חל שיפור קל במספר החיות הפצועות, המיובשות
והתשושות, כמו גם במספר החיות שמתות במהלך המסעות." זאת הן בזכות שיפורים
בכלי הההובלה והן בעקבות מודעות משופרת של המובילים לבעיות רווחה.
עם זאת, הדו"ח מציין תופעה של אי-ציות לתקנות, שגוררת פגיעה בחיות:
הובלת חיות שאינן כשירות למסע, העמסת חיות רבות מדי, שימוש בתאי הובלה שתקרתם
נמוכה מדי, מחסור במים במסע והובלה ממושכת מעבר למותר. אכיפה חלשה מוזכרת
כגורם מרכזי לבעיות אלה, וההמלצות מתמקדות בבדיקת השעות שצוינו ביומני
ההובלה, בהרחבת השימוש במערכות ניווט ובביצוע בדיקות ברמה הלאומית. הדו"ח
אינו מציע תיקונים לחקיקה עצמה.
בדו"ח מצהירה הנציבות שתערוך מחקר על רווחת דגים בהובלה, כהכנה לחקיקה
בתחום.
הובלת כבשים מסלובניה לאיטליה, מרץ 2005. מתוך
מעקבים שביצע הארגון Animal's Angels.
באוגוסט 2011, במעקב שביצע הארגון אחר משלוחים חיים מאירופה לטורקיה, נמסר
"שוב היינו עדים לכך שטלאים, כבשים ובני בקר רבים מתים במשאיות. החיות סובלות
מצמא, רעב, טמפרטורה גבוהה, גזי אמוניה חזקים הגורמים לבעיות נשימה, גובה
תקרה לא מספק וכו'."
פעילות חינוכית וולונטרית
לצד הקיפאון
בחקיקה, נערכים בחסות האיחוד האירופי פרויקטים אחרים הכוללים השקעה ברווחת
בעלי-חיים:
- פרויקט Q-Pork Chains, במימון הנציבות האירופית, נועד בעיקרו לקדם את
תעשיית בשר החזיר – לאור העניין הגובר באירופה בנזק הסביבתי שגורמת
התעשייה, בסיכונים הבריאותיים לצרכנים, וכן בסבלם של החזירים. הפרויקט כולל
מחקר ומידע נגיש על מערכות גידול חזירים בתנאים טובים באופן יחסי.
- הנציבות האירופית ממשיכה לתמוך בהפסקה הוולונטרית של סירוס חזירים
(הנהוג כיום ברוב התעשייה). העבודה בנושא החלה בסוף השנה שעברה, והפסקת
הסירוס צפויה ב-2018. בעבודה משותפת של גורמים בעלי עניין, בחסות הנציבות,
מפתחים שיטות גידול חדשות וסירוס ללא ניתוח – שיטות שאמורות להיות פחות
פוגעניות.
- השנה נערכו כנסים כלל-אירופיים לווטרינרים, שנועדו להרחיב את ידיעותיהם
בתחום רווחת בעלי-החיים.
- נערך גם כנס בינלאומי שני בנושא רווחת בעלי-חיים, שנועד להפיץ את
הסטנדרטים האירופיים באזורים אחרים בעולם.
- משחק Farmland,
שנועד לחנך ילדים בנושא רווחת בעלי-חיים, תורגם ל-23 השפות המשמשות באיחוד
האירופי.
רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 משרד מבקר המדינה על בריכות דגים. ב-12.12.2011 פורסם " קובץ
דוחות ביקורת לשנת 2011" ובו פרק "טיפול המדינה בשיקום נחלים," המתאר את
המחדל בשיקום כל הנחלים בארץ. בפרק מוקדש מקום לנזקי בריכות הדגים (עמ' 114):
"אחד מגורמי הזיהום של נחלי הארץ הן ברכות הדגים [...] מגדלי הדגים שואבים את
מי הנחלים ומקורותיהם ולאחר השימוש משיבים את המים, השקולים לביוב גולמי,
לנחלים. פלט הבריכות מכיל הפרשות של דגים, חומרי הזנה, תרופות, חנקן, זרחן
ועוד. על פי נתוני המשרד [להגנת הסביבה], בשנת 2008 הוזרמו כ-40 מלמ"ק של פלט
מי בריכות הדגים לנחלים (בעיקר לנעמן, לחרוד, לירדן הדרומי ולתנינים), ובשנת
2009 – כ-30 מלמ"ק. רשות הטבע והגנים הוסיפה [...] כי בריכות הדגים אינן
מבוקרות ומפוקחות באופן ראוי בידי רשות המים בנושא ניצול המים הטבעיים.
בבריכות רבות שואבים מפעיליהן מים באופן בלתי-חוקי, והם הפכו את הנחלים
הסמוכים להן לחלק ממערך התפעול שלהן בד בבד עם זיהומם הכימי
והביולוגי."
הארץ דיג והשמדה.
בכתבה "בתוך
עשור: ירידה של 40% בדגה הימית מול חופי ישראל" (22.12.2011) מדווח צפריר
רינת: "על פי נתוני אגף הדיג [...] ירד שלל הדיג הימי בישראל (כולל מפרץ אילת
והכנרת) ב-40% בעשור האחרון. מספר הדגים הנמוך בא לידי ביטוי בין היתר בכך
שכיום מופעל מאמץ גדול פי חמישה (כמות הספינות שפועלות ומשך זמן הדיג) לעומת
זה שהופעל לפני כחמישים שנה, וזאת למען תפיסת אותו שלל ימי." הדיג הוא גורם
משמעותי ההשמדת הדגים; בעקבות זאת, "החל מהשנה הבאה תונהג מדיניות חדשה
להנפקת רישיונות לעיסוק בדיג וכי מספרם יפחת," הדייגים יחויבו להשתמש ברשתות
עם "עיניים" שמאפשרות מילוט של חיות קטנות, וייסגרו לדיג אזורים בים
התיכון.
 משרד
מבקר המדינה נגד חתולים וכלבים. ב-20.12.2011 פורסמו דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2010, העוסקים בין
היתר בשירותים הווטרינריים ברשויות המקומיות. הדו"ח מזכיר (עמ' 442) שסעיף 2
לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991, קובע כי "שליחותו של הרופא הווטרינר
היא למנוע ולהקל על סבלם של בעלי-חיים, למנוע מחלותיהם ולרפא אותם..." למרות
זאת, מחברי הדו"ח התעלמו מהוראה זו בעבודתם. בדו"ח מוזכרות בנוסח
עמום גם תקנות צער בעלי-חיים, תוך התעלמות משאלת צער בעלי-חיים עצמה.
חלק ניכר מן הדו"ח הוא מתקפה דרקונית על כלבים ועל חתולים.
המחברים מבקרים את השירותים הווטרינריים על שאינם כולאים ומשמידים
את ה"מטרד"; בעמוד האחרון אף מופיעה הצהרה שיש להתמודד עם
"סוגיית הקצב ההולך וגדל של התרבות חתולי הרחוב" – אף על-פי שאין בסיס
תצפיתי לטענה על קצב התרבות גדל, כפי שמודים מחברי הדו"ח בפתח הסעיף הדן
בחתולים. נקודות האור בדו"ח הן: ההתייחסות למרחק הרב בין תחנות ההסגר
בפריפריה (מה שעשוי לגרור השמדה מוגברת בהן, אך לכך אין התייחסות בדו"ח);
ביקורת על התנאים הלקויים בחלק מהתחנות; וביקורת על התפקוד הלקוי של מערך
סימון הכלבים. מחברי הדו"ח לא התייחסו למקרים של פגיעה יתירה בחיות
במתקנים האלה.
בעיתונות
nrg מעריב ביצי סוללה במקדונלד'ס. הכתבה " בעד
ביצי חופש: הכוכבים נגד מקדונלדס" (21.12.2011) מדווחת על מכתב ששלחו
ידוענים לרשת מקדונלד'ס בארה"ב, הקורא לחברה לעבור לשימוש ב ביצי "חופש" כנהוג בסניפי
הרשת באירופה, לאחר ש נחשפה
התעללות באפרוחים על-ידי אחד מספקי הביצים של החברה. מקדונלד'ס מסרה כי
היא החלה לבחון אפשרות לשימוש בביצי "חופש" בלבד בכל מסעדותיה
בארה"ב. 
הארץ גבעת מצפה נפתוח. בכתבה " אושרה
הבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בי-ם" (18.12.2011) מדווח ניר חסון על אישור
שניתן לבנות בגבעת מצפה נפתוח, תוך פגיעה בבעלי-החיים שבמקום. התוכנית צפויה
לעלות לדיון מחודש עקב התנגדותם של מספר שרים לפגיעה בטבע.
nrg מעריב נחל לבנים. בכתבה "כביש
65 ידרוס את נחל לבנים?" (18.12.2011) מדווחת דליה מזורי על תוכנית
להרחבת כביש 65 בצפון הארץ, העלולה לפגוע בנחל לבנים. לדברי היועצת המשפטית
של קק"ל, "קק"ל תומכת בהרחבת הכביש, אבל לא על חשבון הרס נחל לבנים, בייחוד
לאור העובדה שיש פתרון חלופי – הקמת גשר."
הארץ הזרמת מים. בכתבה "רשות
המים תידרש להחזיר מים למעיינות" (21.12.2011) מדווח צפריר רינת על החלטת
מועצת רשות המים, שמחייבת את רשות המים להציג תוכנית מוסדרת להשבת
חלק ממי המעיינות לטבע, במסגרת ניסיון למנוע התייבשות של שמורות וגנים
לאומיים.
הטלוויזיה החינוכית למה
אנונימוס? בראיון
במסגרת התוכנית 23 דקות (15.12.2011) מסבירה ניקול קריצין מדוע היא פועלת
במסגרת אנונימוס נגד ניצול ממוסד של חיות.
nrg מעריב כלבת. בכתבה " אחרי
20 שנה: בירושלים התגלה כלב נגוע בכלבת" (22.12.2011) מדווחת ליטל גרוסמן
על אבחון מחלת הכלבת בכלב בירושלים, לאחר 20 שנה שבהן לא התגלתה
שם המחלה. "חשוב לחסן את בעלי-החיים הביתיים ולא לתת להם לשוטט," מזכירה
ד"ר ניצה אברמסון מלשכת הבריאות של מחוז ירושלים.
תזונה ומתכונים
 עכבר
העיר טבעונית חדשה. בכתבה "טבע מתפרץ"
(22.12.2011, עמ' 57-56) מראיינת דנה מלמד את כתבת האוכל אורי שביט, שנהגה
במשך שנים לאכול "כמעט כל יצור חי" ולאחרונה הפכה לטבעונית מטעמי מוסר, ופתחה
בלוג " טבעוניות נהנות יותר."
nana10 טיגון. בטור "חג
השמנים" מציעה נטלי שוינקלשטיין טיפים לטיגון בשמן, ומציעה מתכונים
למאפינס מקמח מלא במילוי ריבת תותים, ולביבות תפוחי אדמה ובטטה עם בצל
ירוק.
ynet שמן. בטור "שימו שמן, אבל לא הרבה" (18.12.2011) מציע אורי
מאיר-צ'יזיק מתכונים לחנוכה לאשישות (קציצות של עדשים טחונות ודבש ענבים),
וסופגניות שאור מקמח מלא.
ynet לוביה. בטור "קריצה בעין אחת: מתכונים עם לוביה" (20.12.2011) מציעה חן
וינשטיין מתכונים לפירה ירוק מלוביה ובזיליקום, פלאפל לוביה וקצח, סלט לוביה
עם סלק מאודה, בצלים ושמיר, ומרק לוביה ומנגולד.
פינת התזונה
לביבות תפוחי אדמה (לטקס)
מרכיבים
3 תפוחי אדמה בינוניים
בצל קטן
קמח לפי הצורך
תבלינים לפי הטעם – מלח, פלפל, שום, שמיר,
כמון...
שמן לטיגון
הכנה
- מקלפים את תפוחי האדמה והבצל ומערבלים במעבד מזון או בממחה (בלנדר).
- מוסיפים את התבלינים ומערבבים עד לקבלת עיסה חלקה. אם העיסה
נוזלית מדי, מוסיפים קמח, ו אם היא צמיגה מדי, מוסיפים מים. העיסה
צריכה להתפזר ללביבה שטוחה מבלי להישפך לשטח גדול כשיוצקים אותה
למחבת.
- מחממים מחבת עם מעט שמן, יוצקים לביבות ומטגנים משני הצדדים, עד
להזהבה.
מתכון וצילום עליון: אמנון יונש, פורום צמחונות
וטבעונות בנענע. צילום תחתון: Clemens Pfeiffer
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
הקורס "החברה
הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה," בהנחיית אריאל צבל, מתקיים
במקביל באוניברסיטאות ופתוח לקהל הרחב; ניתן עדיין להצטרף, או להשתתף בהרצאה
בודדת. 
