|
פעילות
דרוש חוקר
דרוש עובד בשכר לפעילות שטח מאתגרת בנושאים הקשורים לפגיעה בבעלי-חיים.
המשרה דורשת מחויבות לזכויות בעלי-חיים, אחריות ויוזמה אישית. שליטה בערבית –
יתרון. לפרטים נוספים: info@anonymous.org.il
החברה הרב-מינית בתל-אביב
אירועים בירושלים
- ביום ב', 29.4.2013 ייערך בעמק רפאים "ירוקיימא", פסטיבל הקיימות הגדול
והראשון בירושלים, ובו גם דוכן של זנגביל ואנונימוס. להצטרפות
ועזרה: יואב yoav@anonymous.org.il
- ביום ה', 2.5.2013, יתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) אירוע
פתיחת הספרייה החדשה: יותר מ-500 ספרים וחוברות ועוד עשרות כתבי עת על
צמחונות וטבעונות, זכויות בעלי-חיים, סביבה ועוד. התכנסות וארוחה ב-19:00
(תרומה מומלצת: 25 ₪) וב-20:00 יספרו על ספרים שנגעו בחייהם ענבל
המאירי, דדי שי, רימונה גרסון וד"ר אריאל צבל. לפרטים נוספים: 02-5665737,
052-2598773 (יוסי), veginger@gmail.com
- ביום ו', 3.5.2013, 14:00-0-11:00, יתקיים השוק החופשי של
זנגביל בשותפות עם ה"שוק החופשישי".
- ביום ה', 7.5.2013, ב-19:30, יתקיים במוזיאון החברתי לאמנות עכשווית,
'על התפר' (רח' חיל ההנדסה 4) ערב "הסודות שמאחורי תעשיית הבשר בישראל"
בהשתתפות נטע אחיטוב, רונן בר, ד"ר חגי אלמגור ועו"ד יוסי וולפסון. הכניסה
לאירוע כלולה בכרטיס לתערוכה "בשר ודם". לפרטים
נוספים; מומלץ להירשם מראש: 02-6281278, שלוחה 4.
סדנת תזונה בתל-אביב
 בשבת,
4.5.2013, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21,
תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות, בהנחיית אריה
רווה. בסדנה: הקניית ידע לשיפור התזונה ואיכות החיים בעזרת מזונות
עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות, מדוע תזונאים ממליצים על טבעונות, ואיך
ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪, בהרשמה מראש.
אפליקציה לאיתור מנות טבעוניות
מערכי שיעור למען בעלי-חיים
 מורים, מדריכים ואנשי חינוך:
הזמינו מאנונימוס חינם ערכה בנושא זכויות בעלי-חיים: "לחלוק את העולם...
עם כולם!" בערכה מערכי שיעור, דפי עבודה, מצגות וסרטונים, לשיעורי העשרה
ולשילוב בשיעורי מדעים, חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים להתנדב בדוכני אנונימוס
בתל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע. רוצים להקים דוכן
הסברה ביישוב אחר? פנו אלינו!
 מכירת חולצות
לזכויות בעלי-חיים
האתר " חולצות מן
הצומח" מוכר חולצות לקידום זכויות בעלי-חיים: 60-35 ש"ח לחולצה, 15
ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
דווחו על פגיעה בחיות במשקים! שמעתם
על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת
אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
תרנגולים ויהודי אמריקה
במאה העשרים התפתחה בארצות-הברית תעשיית עופות, שהפכה את תרנגול
הבית מציפור שמגדלים בחצר ואוכלים את בשרה לעתים רחוקות, לציפור שלא רואים
כלל בחייה ואוכלים את בשרה כמעט מדי יום. תהליך זה התרחש גם באוכלוסייה
היהודית, אלא שכאן נפוצה אכילת תרנגולים בשלב מוקדם יותר, והם נעלמו מן העין
לאט יותר. אריאל צבל מביא נקודות ציון בהתפתחות הקשר שבין האוכלוסייה היהודית
לתרנגולי הבית.
ניכור, רגישות וכפרות
במהלך המאה ה-20 התנתק
הקשר הישיר שבין צרכני מוצרים מן החי לבין החיות שהם אוכלים. הניתוק איפשר
לתעשיות החקלאיות לדרדר את מצב החיות במשקים החקלאיים ללא ביקורת ציבורית
ניכרת. במקביל לכך, בערים, הרחק מניצול חקלאי ישיר של חיות, הציבור נזקק פחות
מבעבר לאידיאולוגיה חקלאית המצדיקה שליטה וניצול, ורבים התפנו לחשוב על
יחסיהם עם החיות באופן ביקורתי יותר מבעבר. ארצות-הברית עמדה במוקד כמה
משינויים אלה, אולם השינויים היו איטיים יותר בקרב יהודי אמריקה,
ובמיוחד בכל הנוגע לעופות.
התופעה העיקרית שעולה על הדעת כיום בהקשר זה היא טקס הכפרות. כמו בישראל, כך
גם בארצות-הברית (למשל: בברוקלין) לקראת יום כיפור נפתחים שווקים גדולים של
עופות חיים, המוחזקים בכלובי הובלה במשך שעות ארוכות, בצפיפות קיצונית וללא
מים ומזון, עד שתולשים אותם מהכלוב, עורכים עינוי טקסי קצר וחותכים את
גרונם. הכל נערך בפרהסיה, בהשתתפות אנשים מכל שכבות הציבור. ילדים קטנים
נוטלים חלק בטקס, קרובים מאוד לעינויים ולהרג – ולומדים כי ניצול אלים של
חיות הוא מעשה לגיטימי. האירוע מעורר כיום רתיעה באמריקנים רבים –
יהודים ולא יהודים כאחד – שמזה עשרות שנים כבר לא רואים הרג חיות מקרוב אלא
נתקלים בהן רק כשגופותיהן כבר מעובדות וארוזות. 
חינוך המעניק לגיטימציה בוטה לכליאה, לעינויים ולהרג: כיום
מעורבים בכך שומרי מצוות בעיקר
לקראת יום כיפור, בעוד שבעבר היה מעורב
בכך רוב הציבור היהודי בשווקים יומיומיים. (צולם בישראל, 2008)
אחריות אישית להרג
טקס הכפרות הוא שריד
לתופעה שהייתה יומיומית ונפוצה בארצות-הברית עד אחרי אמצע המאה ה-20. כמובן,
באזורים חקלאיים, הרג חיות היה ובמידה רבה נותר נוהג שגרתי בכל האוכלוסיות.
בסביבה עירונית מובהקת, לעומת זאת, הרג שגרתי של תרנגולי בית נשמר
במיוחד בקהילות יהודיות (אם כי כיום התופעה נפוצה הרבה יותר בכמה
קבוצות תרבותיות/דתיות/אתניות אחרות). גידול מסחרי של תרנגולי בית לבשר
בלבד ולא כ"תוצר לוואי" של גידולן לביצים, התפתח בשנות ה-20 של המאה ה-20
בחצי האי דלמרווה – מהלך שעות נסיעה אחדות מהעיר ניו יורק. בסוף שנות ה-30,
עדיין סיפקו לולי דלמרווה 43% מהעופות לבשר בכל ארצות-הברית. באותה תקופה,
כמעט 75% מכלל העופות שנשלחו חיים לשחיטה בשווקי ארצות-הברית, נועדו לניו
יורק – 80% מאלה ללקוחות יהודים.
המגע של הלקוחות היהודים עם העופות היה הדוק במיוחד, בהתחשב בכך שמדובר
בתנאי עיר. המשחטות היהודיות היו זעירות וקהילתיות – כ-8,000 שוחטים פעלו
בניו יורק בשנות ה-30 (אמנם, כבר קודם לכן החלה התרחקות בין השוחטים לקהילות,
מצב שהיווה מצע נוח לזיוף בשר כשר בקנה-מידה גדול). צריכת בשר העופות החלה
בלקוח/ה הצופה בציפורים שבכלוב בקצבייה, כדי לבחור איזו מהן תישחט. בתקופה
שבה עירונים לא-יהודים רבים כבר לא באו במגע עם החיות שהם אוכלים בעודן
בחייהן, העירונים היהודים שלחו עופות אל מותם באופן אישי. תופעה זו זכתה
לחשיפה בולטת בשנים 1934-5, כשממשל רוזוולט תבע את בעלי שתי החברות המובילות
לעופות חיים בברוקלין על הפרתו של חוק חדש. החוק אסר על שוחטים/קצבים לאפשר
ללקוחות לבחור אישית אילו עופות הם רוצים לקנות, והוראה זו חתרה תחת הנוהג
היהודי, המקושר הן לכשרות והן לבריאות הצרכנים. ללא בחירה אישית של העופות
החיים, הלקוחות לא רצו לקנות בשר. הנתבעים ערערו עד שזוכו בבית-המשפט
העליון.
שוק עופות חיים ברוד אייילנד (2009) שם נמכרות, בין השאר,
תרנגולות "זקנות" מתעשיית הביצים.
לולנים באזור ניו יורק
לצריכה המסיבית
של בשר עופות נלווה עיסוק בלולנות. מהגרים יהודים החלו להתיישב כחקלאים
בארצות-הברית כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19, וקיבלו עזרה כלכלית מגופי סיוע
כמו קרן הברון דה הירש. עד תום מלחמת העולם השנייה הגיע מספר המשקים שניהלו
יהודים ל-25,000, ולגידול עופות היה מקום בולט בתנועה זו. השווקים החיים של
ניו יורק היוו בסיס להקמת לולים במרחק הובלה נוח, ובמקביל לכך נמכרו עופות
חיים לצרכנים מקומיים, כמו בתי מלון כשרים. לקראת אמצע המאה, עדיין הובילו את
העופות לשווקים במספרים קטנים, בעגלות הרתומות לסוסים או ברכבות. לאחר מכן
הוכנסו לשימוש משאיות עם צוותי לוכדים, שרוקנו לולים שלמים והובילו את העופות
בארגזים לניו יורק. בתקופה זו התיישבו בדרום מדינת ניו ג'רזי
אלפי ניצולי שואה, ורבים מהם הקימו לולי ביצים, בהנחה שגידול תרנגולות
דורש מעט שטח, מחייב מיומנות מעטה יחסית ולא מצריך שליטה באנגלית. כפי שתיאר
אחד הלולנים את העצה שקיבל מחבר, "התרנגולות מדברות פולנית." הייתה זו
אוכלוסייה ללא ניסיון חקלאי קודם, ששאפה להתחמק מלחצי העיר, ומצאה עצמה
בעיסוק המחייב 7 ימי עבודה בשבוע – אתגר מסובך במיוחד לשומרי שבת ולתרנגולות
שלהם. לולים אלה הגיעו לשיא תפוצתם באמצע שנות ה-50, ואז צנח מספרם במהירות
עקב תחרות עם לולים גדולים יותר ומצוידים ב מכשור אוטומטי
יותר. ילדי הלולנים עזבו לערים.
לולנים צמחונים בקליפורניה
גם בקליפורניה
שגשגו לולנים יהודים, בעיקר באזור פטלומה, אשר כונה "סל הביצים של העולם."
יהודים החלו להתיישב שם לאחר מלחמת העולם הראשונה, ועד שנות ה-30 הגיע מספר
הלולנים היהודים שם למאות, מבין אלפי לולנים שפעלו באזור. המקום משך מהגרים
סוציאליסטים ממזרח אירופה, אשר בדומה לחברי הקיבוצים המוקדמים (חלקם אכן עברו
לישראל) נטו לאמץ לעצמם אורח-חיים חילוני ולמרוד במוסכמות הבורגניות.
הרדיקלים נהרו לפטלומה כדי לעסוק בגידול תרנגולות, אף על-פי שרבים מהם היו
צמחונים. כיצד התיישבה הצמחונות עם הקמת לולים מסחריים? בראיון המובא בספר
"חברים וחוואי עופות: סיפורה של קהילת יהודים בקליפורניה" מספרת אחת מוותיקות
הקהילה: "איזה רדיקל יהודי לא היה צמחוני באותה תקופה? היינו מהגרים מערים
קטנות באירופה. החיים בניו יורק גרמו לנו לחלות. ההמולה – מהירות העבודה
בסדנאות – אפילו לא יכולנו ללכת לשירותים בזמן. לכל הדור שלנו היו בעיות
עיכול. אז הפכנו לצמחונים." גם אם העדות הנדירה הזו צינית, אולי ניתן ללמוד
ממנה מדוע תנועה של צמחונים נמשכה באין מפריע לניצול תרנגולות.
קרון להובלת עופות ברכבת של פטלומה, קליפורניה, במחצית
הראשונה של המאה ה-20.
כשרות בסרט נע
דעיכת הלולים המשפחתיים
בארצות-הברית ודעיכת השווקים לעופות חיים, התרחשו במקביל לצרכנות מסוג חדש,
שבמרכזה עמד הסופרמרקט. בראשית דרכם, לא היה בסופרמרקטים היצע משמעותי של
מוצרים כשרים, ולמרות זאת הם כבשו גם את האוכלוסייה היהודית. בתחילת שנות
ה-60, העדיפו יהודים רבים לחסוך לעצמם את הטרחה שמחייבת צריכת עופות בשיטה
הישנה, ולקנות בסופרמרקט עופות לא כשרים. לא זו בלבד שנעלם המגע עם העופות
החיים, אלא גם העופות המתים נמכרו קפואים, ללא נוצות, ללא ראש וללא קרביים.
כמה חברות זיהו את השוק החדש והצליחו במכירת עופות מעובדים כשרים
בסופרמרקטים. החברה הגדולה ביותר מסוג זה היא אמפייר (Empire)מפנסילבניה,
שנוסדה ב-1938 וכבר בשנות ה-50 מכרה עופות קפואים כשהם ארוזים בוואקום.
כיום, אמפייר דומה לכל חברה אחרת המוכרת בשר עופות, אך יתכנו כמה
הבדלים. בכתבת יחסי ציבור לחברה בסוכנות החדשות היהודית JTA (אפריל 2011) טען
מנכ"ל אמפייר שהתרנגולים שהוא משווק "נבררו עבור כשרות" בניגוד ל מצב המקובל בתעשייה, שבו
העופות נבררו רק עבור רווחים. הברירה המלאכותית המקובלת בתעשייה גרמה לעופות
נכויות שחלקן פוגמות בכשרות, והמנכ"ל טוען שבאמפייר המצב שונה, אך לא מביא
נתונים שיתמכו בכך. הכתבה מציינת שתרנגולי אמפייר נשחטים בגיל 48-38 יום,
שאמנם אינו הגיל הצעיר ביותר בתעשייה (גיל צעיר מעיד על קצב גדילה מוגבר,
שכרוך בבעיות בריאות קשות) אך גם אינו חריג. השחיטה באמפייר נערכת כשעובד אחד
מחזיק בגוף התרנגול בזמן שהשוחט חותך את גרונו, לעומת השיטה המקובלת בתעשייה
האמריקנית – תליית העופות החיים והימומם בחשמל לפני שיסוף הגרון בלהב
אוטומטי. הכתב ציין שבכל שש שניות בערך הורג השוחט תרנגול אחד, ואחת לחמש
דקות הוא אמור לבדוק שהסכין חדה ללא פגמים. מבקרים אחרים באמפייר, שדיווחיהם
נרשמו באתר הארגון UPC, התרשמו במיוחד מכך שהעופות השחוטים נאבקים להשתחרר
לאחר שתולים אותם. אחד המבקרים מדגיש כיצד השוחט חותך את גרון התרנגול מבלי
להסתכל עליו. 
קשרי אדם-חיה בניו יורק כיום: "כץ
דליקטסן", כביכול מסעדה עם שורשים יהודיים מזרח אירופיים
מהמאה ה-19,
אך למעשה מקום שמשווק בשר בעיבוד תעשייתי. (צילום" Paul
Lawry)
פרשת אגריפרוססורז
אגריפרוססורז
(AgriProcessors), שנוסדה ב-1987, הייתה במשך שנים חברת הבשר הכשר הגדולה
ביותר בארצות-הברית (ובעולם). בשנת 2004 חשף חוקר סמוי מטעם הארגון
PETA כיצד הורגים בקר במשחטת אגריפרוססורז שבאיווה: הפר מוחזק בתוך מתקן
ריסון מתהפך, השוחט חותך את צווארו בתנועות ניסור, ועובד אחר קורע בוו את
הוושט או את קנה הנשימה של הקורבן. למרות הפציעה האלימה, חיות רבות נותרות
בהכרה מלאה ומנסות לעמוד על רגליהן עד כמה דקות לאחר השחיטה. החוקר ראה גם
שחיטת תרנגולי בית ותרנגולי הודו, וציין שאף הם נותרו בהכרה לאחר החיתוך.
בנוסף לכך, הוא ראה עובדים הזורקים עופות למסוע במטרה להרוג אותם, והזנחת
תרנגולים בכלובים בשיא הקיץ. הצילומים עוררו הד עצום, אך הארגון שהעניק הכשר
למשחטה, OU, המשיך לתמוך בה, והמשחטה המשיכה למכור בשר עם חותמת כשרות מבלי
שנעשה בה שינוי יסודי. אגריפרוססורז נפלה לבסוף על רקע העסקת עובדים לא חוקית
והונאה. במאי 2008 פשטו הרשויות על המשחטה, עצרו 389 עובדים לא חוקיים,
ובעקבות זאת נאסרו כמה ממנהליה. על המנכ"ל, שלום רובשקין, נגזרו 27 שנות
מאסר.
פרשת אגריפרוססורז עוררה תגובות סוערות בקרב צרכני הבשר הכשר
בארצות-הברית. בשולי התגובות, היו שאיבדו את האמון במנגנון ההכשר. למשל,
התארגנות של יהודים קונסרבטיבים כוננה מערכת לסימון חדש, "מגן צדק", המתייחס
ל"רווחת בעל-חיים" לצד עניינים סביבתיים ותעסוקתיים, ובא למעשה לספק לצרכני
מזון כשר הבטחה שהם קונים מוצר "אתי" כפי שתעודת הכשרות הייתה אמורה להבטיח.
מעבר לכך, ערוץ 7 דיווח בנובמבר 2008 שרבים מבין צרכני הבשר הכשר נאלצו לעבור
לצמחונות בגלל "מחסור" בבשר כשר. אולם בקנה-מידה גדול יותר לא חל שינוי ממשי.
חברת אגריפרוססורז אמנם פשטה את הרגל ונסגרה, אולם המשחטה עצמה החליפה בעלים
ושם, וההנהלה החדשה הודיעה על תוכנית לשחוט 750,000 עופות בשבוע כבר בשנת
2009. במקביל לכך, הודיעה חברת אמפייר על הגדלת היקף השחיטה במתקניה יותר
מכפליים, עד 800-500 אלף עופות בשבוע.
מחאה מתונה נגד אכזריות אגריפרוססורז: שינוי קל בלוגו של
אחד ממוצרי החברה (cruelest במקום best).
סיכום
במהלך המאה ה-20 עברו צרכני הבשר
תהליך ניכור גובר מהחיות שהם אוכלים. תהליך זה התרחש גם בין יהודי אמריקה
לבין התרנגולים, אך באופן אטי יחסית ולא שלם. עבור הצרכן/ית היהודי/ת
כיום, בשר עוף אינו קשור בדרך-כלל במגע אישי עם הציפור החיה ושליחתה אל
מותה, אלא הוא מוכר כמעט אך ורק בתור מוצר מעובד. העופות עצמם, שלפני שני
דורות נמכרו עדיין בשווקים חיים או אף גודלו בחצר, נעלמו כמעט לגמרי בתוך
מערכות תעשייתיות. בשלב זה, הצרכנים שומרי הכשרות נמצאים אפוא בעמדת
זינוק נוחה לשינוי גישה כלפי קורבנות תעשיית הבשר. אף על-פי שהליכי
ההכשר התרחקו מהצרכן שומר הכשרות, עדיין יש לו/ה עניין מוגבר הן בתהליך
הייצור של המזון שלו והן במנגנון הפיקוח על ייצור המזון – לפחות בהשוואה לרוב
הצרכנים האמריקנים האחרים. נותר רק לקוות, שגישה זו תבשיל בקרוב ותעורר בקרב
שומרי הכשרות ביקורתיות מיוחדת כלפי צריכת בשר ומוצרים אחרים מהחי.
חדשות
נענע10 מדגרת רמית.
בכתבה " אישום שני נגד
מדגרה: 'זרקו אפרוחים לשקיות זבל בלי אוויר'" (23.4.2013) נמסר:
"בפעם השנייה הוגש היום כתב אישום חמור נגד מדגרת 'רמית' בזכרון יעקב, עקב
הפרה חמורה של חוק צער בעלי-חיים והתעללות קשה באפרוחים. בכתב האישום נגד
המדגרה, שכבר הורשעה בעבר בעבירות דומות ונקנסה ב-60 אלף שקלים, מתוארת מסכת
של התעללות קשה באפרוחים מצד עובדי המקום. מכתב האישום שהוגש על-ידי משרד
החקלאות תואר כיצד נהגו פועלים במדגרה להשליך אפרוחים לשקית ניילון בעודם
בחיים, והניחו את השקית בצד החדר במשך מספר שעות, כשהיא מקופלת באופן שמונע
זרימת אוויר מספיקה לאפרוחים. 'האפרוחים הונחו בערימה בתוך השקית ונותרו כך
במשך שעות ארוכות,' צוין עוד. המדגרה, הנמצאת בבעלות של חברות תנובה וגרנות,
מואשמת גם כי עובדיה זרקו אפרוחים חיים על מסוע שהוביל אותם לכיוון מכונת
וואקום. הם נפלו, נחבטו בדפנות המכונה ונשאבו אל תוך המכונה בעודם
בחיים. במקרים אחרים זרקו העובדים את האפרוחים לתוך שקית ניילון שקופה
שאליה הוזרם גז פחמן דו חמצני דרך צינור, ללא כל איטום. בכתב האישום צוין כי
הפועלים לא בדקו את ריכוז הגז כדי לוודא שהוא מספיק להמתה מהירה של
האפרוחים."
 nrg
מעריב כבד שומני. בכתבה " הצעת חוק: למנוע
יבוא כבד אווז מפוטם" (23.4.2013) דווחת עדי חשמונאי: "עשור בדיוק לאחר
שישראל אסרה לפטם אווזים בשטחה, הצעת חוק חדשה מבקשת לאסור לחלוטין יבוא של
כבד אווז שומני מחו"ל ושיווקו בארץ. הצעת החוק, שעליה חתומים 22 חברי כנסת
מכל קצוות הקשת הפוליטית, זוכה לפי שעה לתמיכה רחבה."
גל"צ דם. בכתבה " תושבי הצפון נדהמו: תעלת
ביוב עם גשם מהול בדם" (22.4.2013) מדווח אסף ליברמן: "תעלת הביוב בין
שלומי לבין נחל בצת הובילה אתמול נהרות של דם, שהמקור שלו הוא במשחטת עופות
גדולה באזור. [...] "האירוע נוצר כתוצאה מתקלה חשמלית אשר גרמה לכשל בהפעלת
המשאבות וכתוצאה מכך לשפיכת הביוב."
 שריפה בגן החיות. בליל
17.4.2013, בעקבות כשל בחימום הכלובים בגן החיות בחיפה, פרצה שריפה בכלוב
קופים. 6 קופים נהרגו, והאש שהתפשטה גרמה גם למותו של תוכי בכלוב סמוך. לחיות
המוחזקות בכלובים לא הייתה דרך לברוח מהאש, וגורלן נחרץ למוות בגלל עצם
היותן כלואות בגן החיות. למידע נוסף על גני
חיות בעיתונות:
 mynet (עמק
וגליל) הרג סייחה. בכתבה " ירה בסייחה כדי לגאול אותה מייסוריה והועמד לדין" (14.4.2013)
מדווח אבנר לוטן על בעל חוות סוסים מהצפון שהרג של סוסה לאחר שנפצעה והאיש לא
נתן לה טיפול וטרינרי במשך שבועיים. הוא נידון לעבודות שירות בלבד, ללא רישום
פלילי.
 ynet
PsakDin.co.il זיהום. הכתבה " עובדי מפעל
זיהמו שמורת טבע וישלמו 50 אלף ש'" (14.4.2013) מדווחת על קנס שהוטל על
חברת שיש א. וינקלר אשדוד בע"מ, בעקבות זיהום שמורת טבע. להגנת המפעל נטען כי
השלכת הפסולת הייתה מתוך הרגל, וכי רבים כמותם נהגו להשליך אשפה לאותו מקום
מבלי שהמשרד להגנת הסביבה יגיש נגדם כתבי אישום.
 חורים
ברשת קרנפים. בכתבה " מצילים קרנפים בוורוד" (15.4.2013) מדווחת אילנה ברודו על על
יוזמה להצלת קרנפים באמצעות הזרקת רעל לקרנם. הקרנפים ניצודים לשם הכנת
"תרופות" מהקרן נראה שהרעלת הקרן לא יעילה במיוחד להגנתם ויש
להיאבק בציד בדרכים נוספות.
הארץ אבולוציה בנתיב
המהיר. בכתבה " הכנפיים
התקצרו, פחות סנוניות מתות בכבישים" (16.4.2013) מדווח כתב-העת Current
Biology על ירידה במספר הסנוניות המתות שנמצאו לאחרונה בכבישי ארה"ב, כנראה
עקב ברירה שגרמו המכוניות לטובת סנוניות בעלות כנפיים קצרות, המקלות להמריא
במהירות מכבישים. למרות הסתגלות של כמה מינים לסביבה העירונית, היא עלולה
להיות מסוכנת מאוד
לציפורים.
תזונה ומתכונים
 mynet
ללא גלוטן. בטור " נטול גלוטן" (16.4.2013) מציעה עינת שגיא מתכונים ללביבות
כרישה, לעוגיות בוטן-חרוב ולהמבורגר ללא גלוטן.
ynet תזונה
הורגת. הכתבה " מחקר: אילו מזונות יגרמו לכם למות צעירים" (  17.4.2013) מדווחת
על מחקר שנערך במשך 25 שנה ב-5,000 בריטים, וחשף את המזונות המסוכנים לבריאות
וגורמים למוות בטרם-עת: מוצרים מן החי ומוצרים צמחיים מעובדים. רק 4%
מהנבדקים הצליחו להגיע לגיל מתקדם ללא מחלות כרוניות, ואילו רובם סבלו
ממחלות לב, האופייניות לצרכני מוצרים מן החי.
פינת התזונה
פאי דלעת
מרכיבים
לבצק
3 כוסות קמח (חצי קמח מלא
וחצי לבן)
חצי כוס שמן קנולה
חצי כוס סויה
כפית מלח
למלית
 חצי ק"ג דלעת תפוח
עץ בננה חצי כוס סוכר חום כף וחצי קינמון כפית אגוז מוסקט כף
זנגביל (ג'ינג'ר) מגורד רבע כוס קמח לבן 4 כפות שמנת צמחית חופן
צימוקים
הכנה
בצק
- מחממים תנור ל-180 מעלות.
- מערבבים את מרכיבי הבצק עד לקבלת מרקם אחיד.
- משטחים את הבצק בתחתית ובדפנות תבנית אפייה עגולה בקוטר 25
ס"מ.
- מחממים בתנור במשך 10 דקות.
מלית
- חותכים את הדלעת לקוביות בינוניות ומבשלים בסיר עם מים רותחים במשך 20
דקות.
- מערבלים במעבד מזון את הדלעת המבושלת ושאר מרכיבים המלית (מלבד
הצימוקים) עד לקבלת מרקם אחיד.
- מוציאים את הבצק החצי אפוי מן התנור ומוסיפים את המלית לתוך התבנית עם
הבצק.
- מפזרים מעל המלית את הצימוקים.
מכניסים את התבנית בשנית לתנור למשך 40-30 דקות עד להשחמה
קלה.
מתכון: תומר הרפז
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע:אריאל צבל
(עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ביום ב', 29.4.2013,
ב-20:00, במועדון הגדה השמאלית (רח' אחד העם 70) ירצה ד"ר אריאל
צבל בנושא נימוסי שולחן ונגיסי עוף: המצאת הגועל-נפש וסילוקו משולחן
האוכל – שיעור 8 בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם" בהפקת
זנגביל ובשיתוף חיות וחברה. אפשר להצטרף גם אם החמצת שיעורים
קודמים.
"Go Vegan": אפליקציה
למכשירי אייפון ואנדרואיד, המאתרת מנות טבעוניות במסעדות בקרבת
המשתמש ברחבי הארץ, זמינה להורדה או דרך הדפדפן: http://www.go-vegan.co.il 
בואו
להיות אוהדים שלנו בפייסבוק!
הארץ
התעללות בחתולה. בכתבה "
רד.סי אילת
משטרת בעלי-חיים. בכתבה "
ynet
הברחת צפרדעים. בכתבה "
רווחיות יותר