|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ד', 1.8.2012, בשעה 19:00, בבית קפה מסעדה " מיש-מש" שברחוב מסדה 16
בחיפה; וביום ה', 2.8.2012, בשעה 17:00, במשרד העמותה
בתל-אביב; יתקיימו פגישות היכרות עם אנונימוס. משך הפגישה כשעה וחצי,
והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים
במשרד: 03-6204878
דרושים לאנונימוס
- לאנונימוס דרושים מרצים מתנדבים, צמחונים/טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה,
מהדרום ומהצפון, להרצאות בבקרים בשנת הלימודים הקרובה. נא לפנות ל-rotem@anonymous.org.il
- לעמותת אנונימוס דרוש/ה מדריכ/ה טבעוני/ת לתוכניות חינוכיות בבתי ספר,
לחצי משרה במרכז הארץ. נדרש ניסיון ניכר בהדרכה של ילדים ונוער, עדיפות
לרכב. נא לשלוח קורות חיים לדואל: rotem@anonymous.org.il
- צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18.
לפרטים: info@anonymous.org.il
אתר חדש: animal.org.il
 אנונימוס השיקה אתר
חדש העוסק בזכויות בעלי-חיים שכתובתו animal.org.il. האתר פונה לקהל הרחב ומהווה שער להיכרות
ראשונית עם זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות ואקטיביזם. באתר אין
כמעט תמונות קשות, ומומלץ לבקר בו ולהפיצו בקרב חברים ובני משפחה.
הרצאות לזכויות בעלי-חיים
צוות אנונימוס מרצה מזה מספר שנים בבתי-ספר ובמסגרות נוספות. עם יציאת
בתי-הספר לחופשה, אפשר להזמין חינם הרצאת מבוא לזכויות בעלי-חיים, לכל
פורום של 20 איש לפחות, מגיל 13 ומעלה: חוגי בית, בסיסים צבאיים, תנועות
נוער ומקומות עבודה. info@anonymous.org.il
סדנה בתל-אביב
 בשבת, 31.3.2012, בשעה 18:00,
תתקיים במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (רח' יהודה הלוי 21) סדנת בישול
עיונית בהנחיית אריה
רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת
מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה
שיחה עם אשר קרביץ
 ביום ב', 30.7.2012, בשעה 20:00,
תתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות בירושלים (רח' בלפור 8) שיחה עם אשר
קרביץ, סופר ירושלמי ואיש זכויות בעלי-חיים, והמחבר של הספר "הכלב היהודי":
על חיות, על בני-דם ועל חיות אדם. הכניסה חופשית. לפרטים: veginger@gmail.com. לדף האירוע
בפייסבוק
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או במשרד אנונימוס 03-6204878.
בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. בבאר-שבע ניתן לפנות לשגיא
sagi.gt@gmail.com.
 חולצות
לזכויות בעלי-חיים
נפתח האתר " חולצות מן
הצומח" המוכר חולצות עם מסרים לקידום זכויות בעלי-חיים, במגוון עיצובים.
60-35 ש"ח לחולצה. 15 ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מתל-אביב ללא תשלום.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
הגוף כאסון תורשתי
כתבה שלישית על תעשיית תרנגולי
ההודו
בכתבות
קודמות תיארנו את חייהם של תרנגולי הודו בטבע, ואת הטיפול באפרוחים
במדגרות. בחלק השלישי בסדרה נתמקד בבעיות תורשתיות, שנוצרו עקב ברירה
מלאכותית של תרנגולי הודו – פרויקט שנועד, בסופו של דבר, להוזיל את מחיר הבשר
לצרכן. תוצאות התהליך כה הרסניות, עד שאפילו תרנגול הודו שיגדל בתנאים
אופטימליים הוא חיה חולה.
אריאל צבל
גדילה מהירה
תרנגולי הודו עברו ברירה
מלאכותית אינטנסיבית מאוד. כמו בכל תעשיות הבשר, שלוש תכונות עיקריות עניינו
את חברות ה"טיפוח"
(החברות שבוררות עופות עם עיוותי גוף רווחיים במיוחד): גדילה מהירה; משקל
גדול; והמרת כמה שפחות מזון בכמה שיותר משקל גוף (נצילות מזון). תוצאות הלחץ
הגנטי גרועות כמעט כמו ב תעשיית תרנגולי הבית. אם זכר
תרנגול הודו בטבע מגיע בגיל ארבעה חודשים למשקל 3.5 ק"ג, בתעשייה כיום מגיעים
הזכרים בגיל זה למשקל 16-14 ק"ג. השינוי אירע תוך כמה עשורים: תרנגולי
הודו נשחטים כיום במשקל כפול בערך בהשוואה למשקל השחיטה לפני כ-50 שנה,
והם מגיעים למשקל זה במחצית הזמן.
רביצה ומחלות עור
תרנגולי ההודו כיום לא רק
כבדים, אלא גם מבנה הגוף שלהם שונה. החזה כבד יותר מהחזה של עוף נורמלי, דבר
המקשה לשמור על יציבה סבירה. העופות מרבים לרבוץ, ומכיוון שהלול צפוף, עורם
בא במגע עם הפרשות ומפתח כיבים באזור עצם החזה.
ב-1993 זוהתה מחלה לא מוכרת עד אז (CD) וב-2009 כבר דווח שהיא
מהווה את הסיכון הבריאותי השלישי בחומרתו בתעשיית תרנגולי ההודו
בארצות-הברית. המחלה תוקפת תרנגולים מהירי גדילה, בעיקר זכרים בשבועות
האחרונים לחייהם. היא קשורה במגע עם מצע מזוהם ומופיעה בכמה מקומות בגוף.
בחלק מהעופות יש שלפוחיות מלאות נוזל בבסיס הזנב, והן קשורות בשבירה של
הנוצות בנקודות החיבור לגוף. בעופות אחרים יש הצטברות נוזל ג'לטיני לאורך
הירכיים והחזה. המחלה קטלנית, והגופות נרקבות מהר מאוד.
עיוותי גב
בשנים האחרונות מדווחים בארצות-הברית על עלייה בשכיחות עיוותים בעמוד
השדרה של תרנגולי הודו. חוליות גב מתמזגות, חוליות אחרות זזות
ממקומן, וכתוצאה מכך עלול חוט השדרה להיפגע. תרנגולים פגועים נראים כאילו יש
להם "דבשת" ולעתים קרובות נוספים לכך רעד ברגליים או קריסה. לפי סקירת בעיות
שלד שהתפרסמה בשנת 2007 בתוך התעשייה, "רבים מבין עופות חלשים וקורסים אלה
נהרגים על-ידי הזכרים החזקים והתוקפניים ביותר בלהקה במהלך השבועות האחרונים
שלפני העיבוד [השחיטה]."
כשהלהקה כולה עומדת במתיחות, ודאי בתגובה לצלם, ואחת
התרנגולות הקרובות רובצת, סביר להניח שקשה לה לעמוד.
(צולם באזור בית שמש, אוגוסט 2007)
חולשת רגליים
תוצאה בולטת של השילוב בין
גדילה מהירה למשקל גוף מנופח היא בעיות ברגליים, במיוחד בזכרים (שמגיעים
למשקל גדול יותר). בשבועות הראשונים לחיי האפרוחים, הגדילה המהירה היא המקור
העיקרי לבעיות: העצמות, הסחוסים, הגידים והרצועות אינם מתפתחים באופן מלא
ואינם חזקים מספיק לעומת קצב הגידול המהיר. על כך נוספת בעיית המשקל העודף,
שהופכת לדומיננטית תוך מספר שבועות. קרע בגיד של השריר הגדול ביותר בשוק, קרע
או התנתקות ברצועות שמחברות בין עצמות השורשכף (זהו החלק הגלוי, הארוך והדק
שברגל העופות), שבר בעצם הירך, נקע של עצם הירך ממקומה ופגמים בראש העצם
וברצועות של מפרק הירך, קרע בשרירים שמחברים את השוק לשורשכף – פציעות אלה
ואחרות נפוצות בתרנגולי הודו, והן קשורות לגדילה מהירה וללחץ על רקמות שאינן
מפותחות מספיק. שימו לב, שהפציעות מופיעות ברגל לכל אורכה ופוגעות בכל סוגי
הרקמות ברגל. זהו ביטוי לכך שלא מדובר בבעיה שניתן למצוא לה טיפול נקודתי,
אלא בחולשה של כלל המערכת.
כמה מבעיות הרגליים נפוצות במיוחד. למשל, תרנגולי הודו בני 6 שבועות
ומעלה סובלים מהתעקמות של הרגליים – בין השאר כתוצאה מסיבוב לא טבעי של עצמות
השוק עד שהגיד מחליק ממקומו (VVD). הסימפטומים פשוטים: הציפור נופלת מהרגליים
ואינה מסוגלת לקום. הפרעה טיפוסית אחרת ברגלי תרנגולי הודו היא הצטברות של
רקמה סחוסית באזורים שבאופן נורמלי צריכים להיות גרמיים. כתוצאה מכך העצם
נחלשת, ולעתים קרובות אחת מעצמות השוקיים מתכופפת אחורנית, עם סכנת שבר בעצם
או נמק (TD). מדובר בתופעה נפוצה מאוד, ברמות שונות של חומרה – 50-30 אחוזים
מכלל העופות הזכרים בתעשיות הבשר השונות סובלים ממנה, לפי סקירה משנת
2005.
תרנגולת זו מתקשה לעמוד וללכת עד כדי כך שהיא גוררת את עצמה
על הקרקע בעזרת הכנפיים.
בעיות רגליים משני הסוגים שלעיל נובעות ממקור תורשתי, אך הן גם מושפעות
מהיעדר אפשרות למנוחה סבירה. כשעצמות השוק סוטות בהדרגה ממיקומן התקין עקב
בעיות תורשתיות, גוף שנמצא במנוחה עדיין עשוי לתקן את עצמו. אלא שהנוהג להאיר
לולים ברציפות אינו מאפשר זאת. גם תנאי לול אחרים מחריפים את הבעיות
התורשתיות. למשל, בגיל 18-8 שבועות סובלים זכרים רבים בחלק מהלולים מדלקת
גידים שגורמת להם לרבוץ, וכשמאלצים אותם לקום הם רועדים מכאב. הדלקת היא
תוצאה של גדילה מהירה במשולב עם מצע רטוב ומזוהם. יש המציעים לפתור בעיות
כאלה על-ידי הגבלת המזון הניתן לתרנגולים – שיטה להאטת הגדילה, שיוצרת בעיות
רווחה אחרות.
התפוצה של צליעות מכאיבות בעליל משתנה בין קווים גנטיים ותנאי גידול
שונים. לפי סקרים מהשנים האחרונות, צליעה שניכרת לעין הצופה פוקדת
בדרך-כלל אחוזים אחדים מכלל התרנגולים, אך לעתים מגיע שיעור הצליעה עד 20%
מהלהקה. עד כמה סובלים מכך התרנגולים? חמישה מתוך שישה מחקרים בנושא
מצאו, כצפוי, שמדובר במצבים מכאיבים.
תרנגולות עם רגליים מעוקמות. הרגל הימנית של התרנגולת מימין
התעוותה לחלוטין, האצבע האחורית (שאמורה לפנות אחורנית) פונה כמעט קדימה,
שלוש האצבעות הקדמיות מעוקמות כמעט באותה מידה, ונראה שהשוק או הירך נקעו
ממקומם. בתרנגולת משמאל עיוות שנובע כנראה מסיבוב עצמות השוקיים עד לנקיעת
הגידים ממקומם; האצבעות מנוטרלות לגמרי.
בעיות שרירים
צליעת תרנגולי הודו מטרידה את
אנשי התעשייה כי תרנגולים צולעים אוכלים פחות ולעתים מתים, אך גם משום שחלק
מהפגמים ברגליים נראים לעין ודוחים את הלקוחות. הפגמים החזותיים בולטים עוד
יותר כשמדובר בבעיות שרירים, ולכן נחקר נושא זה בהרחבה.
הברירה המלאכותית של תרנגולי הודו גרמה מחלות שרירים שונות, שבאות לידי
ביטוי, בין השאר, בחולשת שרירים. מחלת שרירים שתוארה כבר ב-1968, תוקפת רק
תרנגולי הודו שעברו ברירה לגידול-יתר בשרירי החזה. המחלה גורמת למוות של
רקמות שריר, שלמעשה נחנקות: כלי הדם אינם מסוגלים לספק דם בכמות מספקת לרקמה
המנופחת, במיוחד בעת פעילות כמו נפנוף כנפיים. לא ברור כמה סבל גורמות מחלות
שרירים כאלה.
עמידות מופחתת
מזה 40 שנה לפחות, ידוע
שהברירה המלאכותית לגדילה מהירה פוגעת במערכת החיסונית של עופות. בעשור
האחרון נערכו מספר ניסויים, שהתבססו על גרימת מצוקה לתרנגולי הודו מקווים
גנטיים שונים, שמתאפיינים במהירות גדילה שונה. אחד המחקרים חשף את העופות
להובלה, לציפוף-יתר ולעומס חום גבוה, והסתבר שהעופות מהירי הגדילה פחות
עמידים בפני גורמי המצוקה האלה. החוקרים התמקדו בסימנים פיסיולוגיים
והתנהגותיים של מצוקה, והתוצאות מעידות שתרנגולים מהירי גדילה סובלים יותר
בתנאים קשים – שהם תנאים נפוצים בחקלאות התעשייתית.
מחקרים אחרים התמקדו בעמידות של העופות מהקווים השונים לזיהומים. נמצא,
למשל, שחיידקי E. coli משגשגים יותר ברקמות גופם של תרנגולים מהירי גדילה.
תרנגולים אלה גם רגישים יותר להתפשטות של זיהומים שונים תחת גורמי עקה שונים,
כמו הובלה.
תרנגולי הודו שנבררו לגדילה מואצת סובלים מעמידות מופחתת
לגורמי מצוקה ולמחלות, אולם הם נאלצים לחיות על מצע מעורב בהפרשות כל חייהם,
עד כ-140 יום. (צולם בלהב, אפריל 2001)
הלב וכלי הדם
מערכת כלי הדם של תרנגולי הודו
רבים נפגעה קשה עקב הברירה המלאכותית. בגיל 4-2 שבועות, הם רגישים לבעיות לב
שקשורות בהתנפחות הלב ובבצקות. לעתים מתים כך למעלה מ-2% מהאפרוחים, ולעתים
הם שורדים למרות העיוות בלב. גורם מוות אחר, שתוקף בעיקר זכרים מגיל 6 שבועות
ומעלה, הוא קרע באבי העורקים, כתולדה של לחץ דם גבוה. התרנגול, שנראה בריא עד
אז, מתעוות ומת בפתאומיות, ומפיו נוזל דם. בדרך-כלל מתים כך פחות מ-1% מכלל
התרנגולים. לחץ דם גבוה מוביל גם לסיבוכים אחרים ולמוות, בעיקר בזכרים מגיל
כ-8 שבועות ואילך. חלק מהעופות שורדים במשך כמה שעות ונראים במצב של הלם, אך
רובם מתים בפתאומיות. בלהקות רבות זוהי סיבת המוות העיקרית, שפוגעת ב-10-2
אחוזים מבין הזכרים.
מה בעתיד?
רוב הבעיות התורשתיות כרוכות בנזקים כלכליים, ולכן נעשים בתעשייה מאמצים
לפתור אותן על-ידי ברירה מלאכותית, תוספי תזונה או שינויים ממשקיים
אחרים. למרות זאת, הספרות החקלאית אינה מצביעה על מגמת שיפור. השיפורים
הנקודתיים מתחרים בהמשך הלחץ לגדילה מהירה יותר, למשקל גבוה יותר ולנצילות
מזון מוגברת. מי שמפסידים בתחרות הזו הם תרנגולי ההודו.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 nrg
מעריב הוכרע עתיד התרנגולות. בכתבה " שרי
הממשלה החליטו: תיאסר הרעבת תרנגולות" (31.7.2012) מדווחת עדי חשמונאי:
"שרי הקבינט החברתי-כלכלי הכריעו הבוקר (ג') במחלוקת בין משרד החקלאות למשרד
להגנת הסביבה בנוגע לרפורמה בלולים ובתנאי המחיה של מיליוני התרנגולות
המטילות בישראל: החל מתחילת 2013 תיאסר הרעבת התרנגולות כאמצעי להגברת תנובת
הביצים. במסגרת הרפורמה, החליטו השרים, כי יוגדלו תאי כלובי התרנגולות ל-750
סמ"ר למטילה – תקופת המעבר לכלובים הללו תהיה ארבע שנים." לפי החלטת השרים,
נראה ש הכלובים יידרשו להיות
מאובזרים בהתאם לתקן האירופי. למרות אישור השימוש בכלובים ודחיית
השיפורים בהם, מדובר בשינוי מדיניות דרמטי ומכריע; כזכור, לפני כחמש
שנים יזמה הממשלה רפורמה בתעשיית
הביצים תוך התעלמות מוחלטת מסבלן של התרנגולות. כעת, כתוצאה מלחצים
שהפעילו אנונימוס וארגונים שותפים, הכירה הממשלה חד-משמעית במחויבותה
לחוק צער בעלי-חיים, וההחלטה שהתקבלה גרועה פחות, במידה
משמעותית, מתוכנית הרפורמה המקורית.
 nrg
מעריב חזיריות מזהמות. בכתבה
" ברקס לחזירות:
הדירים המזהמים על הכוונת" (עסקים שישי, 27.7.2012) מדווחת עדי חשמונאי
על מאבק רשותי ב זיהום
המים שגורמים משקי החזירים בצפון הארץ. לפי המשרד להגנת
הסביבה, ל-200 אלף חזירי הצפון יש פוטנציאל יצירת שפכים השווה לזה של
1.4 מיליון איש. חלק מהמשקים מזרימים שפכים לשטחים הפתוחים ולשדות
החקלאיים הסמוכים, ומשם הם מחלחלים למי התהום. משקים אחרים מעבירים את השפכים
למתקני טיהור, "אך בהיעדר טיפול מקדים המתקנים אינם מסוגלים לטפל בשפכים,
שריכוז הרעלים בהם גבוה, ואחרי זמן קצר הם קורסים והביוב גולש ומחלחל למי
התהום ששותים מהם תושבי הצפון." מבין עשרות כתבי אישום נגד המזהמים, רק 8
הורשעו והוטלו עליהם עונשים לא מרתיעים. לאחרונה יזמו הרשויות
מדיניות חדשה: לסגור משק חזירים אחד להרתעה, על-ידי מניעת ההרבעה
של חזירים בו, כך שהמשק ייסגר בהדרגה ללא שחיטה מוקדמת של
החזירים.
 ynet נגד
כריתה. בכתבה " אושר:
השחתתם עץ? שלמו 20 אלף שקל קנס" (17.7.2012) מדווחת בילי פרנקל: "ועדת
חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה [...] שורה של קנסות מִנהליים על עבירות
על פקודת היערות, שמאפשרות לקנוס את מי שפגע בעץ, השחית אותו או כרת אותו ללא
היתר. תאגיד העובר על החוק ישלם כפל קנס לעומת אדם פרטי." כמו כן, "תיקון
נוסף הגדיר את המושג 'כריתת עץ' מחדש, באופן רחב יותר שכולל גם פעולות
גיזום פוגעניות, כך שניתן להעמיד לדין גם את מי שרק גוזם את ענפי העץ לכאורה,
אך בפועל גורם לו פגיעה אנושה ואף למותו." שיטה זו נפוצה בתל-אביב,
ולאחרונה הוגשה עתירה מנהלית נגד העירייה בעניין זה. התיקון החדש לחוק כולל
גם קנס בסך 7,500 ש"ח על הבערת אש ביער מבלי לנקוט אמצעי
זהירות. השחתת עצים פוגעת בבעלי-חיים רבים, שהעץ
הוא בית גידולם.
 nrg
מעריב נגד פרוות. הכתבה " הצעת חוק: מאסר
למוכרי פרוות בישראל" (26.7.2012) מדווחת על הצעת חוק לאיסור על כל סחר
בפרוות בישראל. הדיון בהצעה ודאי יידחה לכנסת הבאה. הצעות חוק דומות הוגשו
בעבר וטורפדו על-ידי חברי כנסת חרדים ולחץ של גורמים
מסחריים מחו"ל.
nrg מעריב התעללות
בטלוויזיה. בכתבה " תלונה נגד 'היפה
והחנון': ניצלו בע"ח במשימה" (25.7.2012)  מדווחת עינת טורס על
תלונה שהגישה תנו לחיות לחיות נגד תוכנית הטלוויזיה "היפה והחנון", בעקבות
משימה שבה נכלאו חיות בכלובים חשופים ורוב משתתפי התוכנית תפסו או
העבירו אותם בגסות ותחת לחץ.
 הארץ
רחוב הקיפודים. בכתבה " רמת אביב מציגה:
שביל לקיפודים בלבד" (23.7.2012) מדווח צפריר רינת על יוזמת סיוע
לקיפודים, שמתקשים לשרוד תחת השפעת בני-האדם על סביבת מחייתם.
בתוכנית: פריצת פתחים למעבר בגדרות אבן או החלפתם בגדר חיה, כדי לאפשר
לקיפודים מעבר בטוח בדרכם לחיפוש מזון.
ynet שריפת ציפורים. בכתבה " האש נגעה
בבתים בחיפה, בעלי כנף לא שרדו" (26.7.2012) מדווח אחיה ראב"ד על שריפה
בחיפה, שגבתה את חייהן של עשרות ציפורים שהיו כלואות בחצרו של אחד
התושבים. ציפורים חופשיות יכולות להימלט בקלות משריפות, אולם בשבי
הופכות סכנות שוליות לקטלניות.
וואלה! עיריית תל-אביב נגד אימוץ. בכתבה "אבסורד: דו"ח שבועי
ל'חברים לחיים' בימי  אימוץ בגן מאיר בת"א"
(26.7.2012) מדווח נדב גל שעיריית תל-אביב קונסת מדי שבוע עמותה, המציעה
לאימוץ כלבים שהצילה מהמתה. העירייה מנמקת את הקנסות בטענה שאימוץ "על הדרך"
אינו אמין.
תזונה ומתכונים
פינת התזונה
בצלים סגולים ממולאים
מרכיבים
 3 בצלים סגולים
בינונים חצי כוס קינואה אדומה
חצי כוס קינואה רגילה (בהירה)
חופן חמוציות
חופן צנוברים
חופן נענע
3 כפות פשתן טחון
שמן זית
מלח, פלפל, כמון וקינמון
לרוטב: מיץ מחצי לימון, קורט סוכר, קורט מלח ומים
ההכנה
- מקלפים את הבצלים וחורצים כל אחד מהם לאורכו עד ללב הבצל.
- מבשלים את הבצלים על אש בינונית בסיר מכוסה עם מעט מים, עד ריכוך (כחצי
שעה).
- מסננים את הבצלים, מצננים אותם ומפרידים את הגלדים.
- יוצקים מעט שמן זית לסיר, מוסיפים את הקינואה ומערבבים כדקה. מוסיפים 2
כוסות מים, קורט מלח, ומכסים. כשהמים רותחים, מנמיכים את הלהבה.
- מבשלים את הקינואה במשך כרבע שעה עד שהיא כמעט מוכנה ולא נראים עוד מים
בסיר. מצננים.
- קוצצים את הנענע ואת החמוציות ומוסיפים עם הצנוברים השלמים לקינואה. את
הפשתן מערבבים עם מעט מים עד לקבלת עיסה, ומוסיפים לתערובת. מתבלים.
- למילוי הבצל, לוקחים בידיים רטובות חופן קטן מהתערובת, יוצרים קציצה
קטנה ומגלגלים סביבה את גלד הבצל.
- מניחים את הבצלים בצפיפות בסיר, כשחלקם הפתוח מופנה כלפי מעלה. שופכים
מים עד חצי מגובה הבצלים ומוסיפים את שאר מרכיבי הרוטב. מכסים ומבשלים על
אש קטנה במשך כ-10 דקות.
- מוציאים בעזרת כף מחוררת את הבצלים הממולאים. מניחים לרוטב להמשיך
להתבשל עד שנפחו מצטמצם, ואז יוצקים אותו על הבצלים.
מתכון: גלית שרייבר ורני רותם; צילום: ראובן אילת. באדיבות שני צמחוני,
ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ynet בזבוז משאבים.
בכתבה "
ynet קינוחים. בכתבה "