1. על הסטנדרט הכפול
"סלמונלה זה גם בעיה, לא יודעים איך להיפטר מזה. בנוהל של האירופאים ב-50 בדיקות צריך להיות סך הכל 5 חיוביות לסלמונלה, אבל מדינה שלנו רחוקה מאוד מזה. זאת אומרת מ-50 בדיקות צריך להיות 10 אחוז חיוביות. אבל ממוצע של מדינת ישראל זה 60-70 אחוז. זה המציאות כאילו. מלא סלמונלה במדינת ישראל"
(וטרינרית ראשית עוף הגליל)
2. על המוגלה
"לפי הספר – זה אסור לעבור... אבל מה, אי אפשר לעבוד ככה בליין כזה... את הצהוב הזה, דמייני שאת לא רואה אותו, והוא לא רואה, וזה עובר לצלחת שלך, ואת אוכלת את זה ואומרת, וואו איזה טעים, ובעצם את אוכלת מוגלה"
(פקח וטרינרי, עוף הגליל)
3. על התיאבון לעוף
"בהתחלה זה לא פשוט. גם בלילה יהיה לך את הסחרחורות, יכול להיות שתפסיקי לאכול עוף בכלל. הייתי רואה עוף על הצלחת והייתי... [תנועת הקאה] אם את רוצה להקיא אז פה על הליין. לא אכלתי עוף, לא כלום... עד היום אני לא אוכלת עוף. גם מירי אמרה שהיא לא אוכלת, אבל למה? לא עובר לי בגרון. לא היה לי חשק לאכול אותם. כאילו במיוחד שראיתי חולים. יש פה מלא אנשים שלא אוכלים [עוף]. מי שרואה את המחלות - פחות."
(פקחית וטרינרית, עוף הגליל)
4. על השחיטה
"אני לא צריך לספר לכם כרופאים לעתיד – משחטה זה מקום לא סימפטי. קודם כל, שם שוחטים, מתעסקים בדם, שזה כבר מגעיל מעצמו לכל אזרח פשוט. חס וחלילה אתה מראה רק שחיטה תקינה לכלל האוכלוסיה, אני חושב שבבת אחת חמישים אחוז יפסיקו לאכול. התהליך הוא לא טוב, הרג. מי אוהב לראות הרג? מזוכיסט. דאעש."
(וטרינר ראשי, מילועוף)
5. על השיטה
“הרופאים [הווטרינריים] הם כמו זונות במפעל, את מבינה. מה שאפשר לסגור עיניים, סוגרים עין.”
(וטרינרית ראשית, עוף הגליל)
6. על התרופות
"עוד פעם – לא לרישום – בלחץ המגדלים הרופאים לפעמים, עדיין, בגלל שמתפתחת רגישות נמוכה... זאת אומרת, של חיידקים, הם מתרגלים לכל האנטיביוטיקות שנותנים, לכל החומרים הכימיים, המינונים פי שתיים פי שלוש מהמותר... אין גוף שעוקב אחרי הנושא הזה."
(וטרינר ראשי, מילועוף)
7. על התיוק
בתשובה לשאלה מה עושים כשמגלים את החיידק המסוכן קמפילובקטר בעופות:
"לא עושים שום דבר, שמים בקלסר, בגלל שזה לסטטיסטיקה בינתיים. לא יודעים מה לעשות עם זה."
(וטרינרית ראשית, עוף הגליל)
8. על ההצמאה
וטרינרית ראשית, בתשובה לשאלה אם צריכים לספק מי שתייה לתרנגולים שמושארים ליום העבודה הבא במשחטה בכלובי ההובלה:
"כן, אבל לא נותנים. אין אופציות. אבל באידאלית, כן, צריכים. אבל איך אתה יכול לתת להם? בתוך מה? בצלחות? במה? זה... באופן תאורטי – כן. באופן פרקטי – זה לא הולך [...] כי צריך להוציא אותם מהכלובים. זאת הבעיה, בגלל זה וטרינרים לא אוהבים דברים כאלה. אבל אין מה... זה קורה מדי פעם".
(וטרינרית ראשית, עוף הגליל)
9. על הטריפות
"ה'טרף' הולך לערבים, יש שני זה שקונים אותו. למי מוכרים אותו אחר כך – לא יודע. מוכרים אותו גם ליהודים. היה איזה נהג פה, אני אמרתי לו, תשמע כמה הוא [הבוס שלך] מוכר? אתם לוקחים הרבה. [הוא] מכפר כנא, כפר כנא זה לא עיר. הוא אומר לי מה פתאום, אנחנו מוכרים הכל למסעדות בתל אביב."
(פקח שטח, עוף הגליל)
10. על הסימנים
"זה לפעמים יש את כל החזה פגוע. אנחנו על הליין לא רואים את זה ואח"כ מתחילים בפירוקים וזה קטסטרופה וזה מחיסונים שלא נתנו אותם בצורה נכונה או זה היה חיסונים מלוכלכים. זריקות זה הכל זה היה מלוכלך. אם סימנים נשארים סימנים זה סימן שמשהו לא סטרילי, לא בתנאים סטריליים."
(וטרינרית ראשית, עוף הגליל)
לא הספיק לכם?
הנה עוד כמה
"כשאני עובר אני רואה אם זה אחד מעפן עם הראש למטה והצוואר כבר עייף, כבר לא זה... אני זורק אותו. אני נותן להם בומבה קטנה, פק, וזהו, גמרנו ולפח."
(לולן)
"מה יש לו זה? זה הוא לא יכול להתהפך. למה קורה דבר כזה? יש לו בעיה הוא לא יכול להתהפך הוא גדול. הוא כבד הרגליים שלו לא סוחבות אותו. מה זה? הרגליים שלו לא סוחבות אותו. למה הרגליים שלו לא סוחבות אותו? צומת גידים, מאחורה יש לו צומת גידים, ויש לו כאבים אז הוא לא יכול, טוב? שיילך למשחטה שם יחליטו."
(לולן)
"אם הייתי עובד [כמו שצריך] – הייתי זורק הכל"
(פקח וטרינרי מול הפס הנע במהירות של עופות מרוטים מלאי דלקות)
"...אתמול הביאו לנו חזה עוף מהפירוקים שישבתי שם עם סווטה, כמו שאני פוסלת נקודתיים ככה, ולקראת הצוואר יש כאילו שאתה שם אצבע ככה וזה קצת סגול, עכשיו מה קרה? כשפתחו את זה בפירוקים הם מצאו את זה בצבע... נגיד כמו הכוס שלך, נגיד קצת ירוק. אני וס' נגענו והתחלנו ככה אתה יודע לשחק עם זה, הבשר טיפה יותר חזק משאר החזה... אתמול נזרקו שני משטחים כל החזה ככה... אי אפשר לראות את זה [דרך העור]... היו כאלה שאמור לי לא לפסול את זה או רק להוציא את החלק או לא... שהם יאכלו את זה."
(עובדת משחטה)
3 דיאלוגים קצרים עם עובדת משחטה
- "הפצעים מזה שהם רבצו בלול. ומהרטיבות של הלול, זה מה שקרה."
- לא לזרוק את כל העוף?
- "לא, העוף בסדר. אם העוף במצב גרוע את מקלפת אותו, אבל פה לא, מורידים חתיכה."
* * *
- מה זה כל הנקודות השחורות האלה על העוף?
- "עובש, זה סוג של פטרייה."
- פטרייה? ממה זה קורה?
- "שהעוף שוכב יותר מדי על הרצפה, אז זה זיהום כזה, עובש."
- אבל כולם מלאים בזה
- "כן. הם יושבים שם על הרצפה עם כל ה... צואה וכל זה, פשוט צריך להוריד את זה."
* * *
"המצב הזה מאוד דומה למצב של מיימת."
- למה?
- "זה מצב זה פה יש מוגלה עם נוזל כזה זה הכל נוזלים. בצבע כחול."
- אז איך את יודעת שזה לא מיימת?
- "לא, אני לא יודעת, אולי זה מיימת, זה במעבדה אפשר, צריך מעבדה. זה מצב של מיימת."
- למה?
- "זה מאוד נוזלי"
- ממה נהיים חולים במיימת, העופות?
- "זה יכול להיות מקולי בגלל שהעופות האלה גדלים מאוד מהר. את יודעת את גודל גיל של העופות האלה? ארבעים יום."
- בדיוק?
- "ארבעים יום. הם נראים כאילוו הם היו שנה בחצר."
- נכון?
- "אז בגלל זה, מערכת פנים גודלים יותר לאט מ[שה]בשר גודל. בשר גודל יותר מהר, איברי פנים גודלים יותר לאט. ואז עוף מאבד את התאי ייצור ומתחילה לייצר את הנוזלים בתוך חלל הבטן. זה מיימת."
- אז הרבה מהמחלות שאנחנו רואים זה בגלל שהם גדלים מהר?
- "בגלל שהם עדינים, בגלל שזה לא הדרך הטבעי."
- בגלל שמה?
- "בגלל שזה לא דרך הטבעי הגידול הזה."
- בגלל זה יש להם כל כך הרבה מחלות?
- "תראי בעוד שבוע, יהיה חצי [מהם] פגר, חצי מת."
- בגלל זה כל כך מהר מוציאים [לשחיטה]?
- "ארבעים ושתיים יום זה הגיל של העופות."
- הם לא יכולים להחזיק יותר מזה?
- "לא יכולים."
אנונימוס מצדיעה לתחקריניות ולתחקירנים האמיצים שלקחו חלק בחקירה הסמויה הממושכת והחשובה הזו, ומבטיחה לעשות הכל כדי שהתיעוד הנדיר הזה, שהושג באמצעות חודשים של השתתפות בשגרת הרג, של חשיפה מתמדת לסיכון – ושל לב נשבר – יגיע לכל צרכני העוף בישראל. אנא עזרו לנו להגשים את היעד הזה.