הצצה לכנס מדעי הבקר לרגל "חגיגות שמחת החלב". ב"חגיגות שמחת החלב" מנסה תעשיית החלב לשוות לעצמה תדמית פסטורלית. אולם הכנס ה-21 למדעי הבקר חושף מציאות אחרת לגמרי: התיעוש הגובר מביא לעלייה קבועה בשיעור דלקות העטינים והרחם, וההזנה במזון מרוכז מחריפה את בעיות הצליעה. אך לדעת אנשי התעשייה, הבעיה החשובה היא האפשרות שעובדות כאלה ייחשפו בבלוגים באינטרנט. >>>

העינוי מאחורי התדמית הידידותית. תעשיית הצמר נהנית מתדמית ידידותית: רבים מאמינים בטעות כי גז הצמר מקל על כבשים. אולם בפועל, הגז מתבצע באלימות, פוצע את הכבשים, בחורף מותיר אותן ללא כל הגנה מהקור ובקיץ חושף את עורן לפגיעת השמש הקופחת. זן הכבשים הנפוץ ביותר בתעשיית הצמר, המרינו, עבר מניפולציות גנטיות שנועדו לפתח קפלי עור רבים. הפרשות ולכלוכים מצטברים בין קפלי העור וגורמים לזיהומים קשים, ולביצוע ה"מיולסינג" האכזרי בגופן במטרה להפחית מחומרת הבעיה. כשתפוקת הצמר פוחתת נשלחות הכבשים למסעות ימיים ארוכים ומייסרים, כדי להישחט בצדו השני של כדור הארץ. >>>

משקים תעשייתיים לגידול בעלי-חיים הם מהגורמים העיקריים למשבר הסביבתי >>>

חייהן ומותן של תרנגולות בתעשיית הביצים בישראל. מאחורי כל ביצה עומדת תרנגולת כלואה בצינוק, שבו אין היא יכולה אפילו לפרוש כנפיים במשך כל חייה. את מקורה חותכים, ובמשך כחודש מרעיבים אותה. כשאין היא מסוגלת להטיל די ביצים, הורגים אותה. את האפרוחים הזכרים משליכים עם בקיעתם לגווע בחנק או ברעב. זהו המחיר האמיתי של ביצה. >>>

חוקרת סמויה חדרה למדגרת תרנגולי ההודו הגדולה בישראל ותיעדה את הרגעים הראשונים (ולעתים האחרונים) בחייהם של 8 מיליון אפרוחים ש"מייצרת" המדגרה מדי שנה >>>