לחלוק את העולם עם כולם על פי סלמה לגרלף. סלמה לגרלף, מחברת "נילס הולגרסון" והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות היא אישה מעוררת השראה. בין היתר, היא ביקרה את ההתנשאות האנושית על יתר בעלי החיים ונאבקה למען קבלת פליטים יהודים לשבדיה - וריתקה לסיפוריה הרגישים דורות של ילדים ומבוגרים בכל רחבי העולם. >>>

העינוי מאחורי התדמית הידידותית. תעשיית הצמר נהנית מתדמית ידידותית: רבים מאמינים בטעות כי גז הצמר מקל על כבשים. אולם בפועל, הגז מתבצע באלימות, פוצע את הכבשים, בחורף מותיר אותן ללא כל הגנה מהקור ובקיץ חושף את עורן לפגיעת השמש הקופחת. זן הכבשים הנפוץ ביותר בתעשיית הצמר, המרינו, עבר מניפולציות גנטיות שנועדו לפתח קפלי עור רבים. הפרשות ולכלוכים מצטברים בין קפלי העור וגורמים לזיהומים קשים, ולביצוע ה"מיולסינג" האכזרי בגופן במטרה להפחית מחומרת הבעיה. כשתפוקת הצמר פוחתת נשלחות הכבשים למסעות ימיים ארוכים ומייסרים, כדי להישחט בצדו השני של כדור הארץ. >>>

חייהן ומותן של תרנגולות בתעשיית הביצים בישראל. מאחורי כל ביצה עומדת תרנגולת כלואה בצינוק, שבו אין היא יכולה אפילו לפרוש כנפיים במשך כל חייה. את מקורה חותכים, ובמשך כחודש מרעיבים אותה. כשאין היא מסוגלת להטיל די ביצים, הורגים אותה. את האפרוחים הזכרים משליכים עם בקיעתם לגווע בחנק או ברעב. זהו המחיר האמיתי של ביצה. >>>

איך שינה דג את חייו של פול מקרטני, מה משמעות קרקור התרנגול, ואיך כל זה קשור אלינו >>>

הטלת מום כאמצעי להתמודד עם ניקור הדדי בלולים. תנאי הצפיפות וההזנחה בהם מוחזקים בעלי-חיים במשקים התעשייתיים מביאים להתפרצויות רבות של אלימות. אחת מדרכי ההתמודדות העיקריות של תעשיות החי עם בעיה זו היא על-ידי גדיעת האיברים המשמשים לתקיפה – כך, למשל, לפרות בתעשיית החלב מכ:851|עוקרים את שיניהם הקדמיות|. הטלת המום הנפוצה ביותר המתבצעת בבעלי-חיים בתעשיות המזון היא חיתוך מקורי האפרוחים, פעולה המתבצעת בעיקר על תרנגולות בתעשיית הביצים, במטרה להפחית את נזקי הניקורים. >>>