|
פעילות
 שידור ישיר מכלוב סוללה
המצלמה הנסתרת שהציבה אנונימוס באחד מלולי הביצים בארץ ממשיכה לפעול.
כדאי לצפות בשידור מהכלוב
וללמוד על חיי התרנגולות בכלוב סוללה.
דרושים לאנונימוס
- לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר
צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג,
צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
- לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת לתיאום ולשיווק הרצאות בחצי משרה (5 בקרים
בשבוע, התחייבות לשנה) בתל-אביב. כישורים: ניסיון בשיווק ובמכירות, הזדהות
עם מטרות העמותה, עדיפות לצמחונים ולטבעונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל rotvia@gmail.com
הרצאות בקיץ
אנונימוס מציעה חוגי בית או הרצאות במקום העבודה בנושא זכויות
בעלי-חיים. ההרצאות ניתנות על-ידי מרצים מנוסים ומיומנים ל-15 איש לפחות, ללא
תשלום. המעוניינים מוזמנים ליצור קשר בדוא"ל info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
 לשתות בקיץ
עם העלייה בטמפרטורות,
כדאי להניח בפינות מוצלות בחוץ כלים עם מים טריים, או כלים שאוספים מי
מזגנים.
אירועים בירושלים
- קוטג' ועצמאות כלכלית: ביום ג', 12.7.2011, בשעה 20:00, תתקיים
בזנגביל הרצאה על השאלות המהותיות בעקבות פרשיית מחירי הקוטג', שהפנתה
זרקור אל ההיבטים הכלכליים של בחירות המזון שלנו, אך החמיצה את העיקר.
מרצה: יוסי וולפסון. הכניסה חופשית.
- ערב חריף: ביום ה', 14.7.2011, בשעה 19:00, יתקיים במהטמה
ערב של מאכלים מאתגרי חיך לאמיצים ולאמיצות. תרומה מומלצת לארוחה
מלאה: 25 ₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
דוכני הסברה בירושלים
בימים ב' או ג', בין השעות 19:00-16:00, מתקיים ברחבת
המשביר דוכן הסברה מטעם זנגביל. טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לבוא
ולפעול איתנו.
לפרטים: זנגביל 02-5665737, ארז 0542044008 או erez@anonymous.org.il
דוכני הסברה ברעננה
ביום ג', בין השעות 19:30-16:30, מתקיים ברחבת יד
לבנים דוכן הסברה מטעם אנונימוס. טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים
לבוא ולפעול איתנו.
 בראנץ'
ברוגטקה
בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה
(יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
הקלה לתרנגולות בארצות-הברית
הדרך
להסכם ההיסטורי בין ארגון להגנת בעלי-חיים והתאחדות הלולנים
ב-7.7.2011 יצאו הארגון הגדול ביותר להגנה על בעלי-חיים
והתאחדות יצרני הביצים האמריקאית בהכרזה משותפת. שני הארגונים הסכימו
לקדם יחד חקיקת חוק פדרלי ובו הוראות משמעותיות למיתון הפגיעה בתרנגולות
בכל תעשיית הביצים. אריאל צֹבל סוקר את ההסכם ואת המהלכים שהובילו
אליו.
ההסכם
ב-7.7.2011 יצאו שני גופים
אמריקאים ענקיים, HSUS ו-UEP, בהכרזה משותפת על רפורמה צפויה בתעשיית
הביצים האמריקאית. HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית") הוא ארגון ההגנה
על בעלי-חיים הגדול בעולם, עם כ-12 מיליון חברים רשומים. UEP ("התאחדות יצרני
הביצים") מייצג את רובה הגדול* של תעשיית הביצים בארצות-הברית,
המחזיקה כ-280 מיליון תרנגולות. שני הארגונים ניסחו יחד הצעות לשינוי בתעשיית
הביצים האמריקאית, ברוח השינויים שנקבעו ב-1999 בתעשייה האירופית לפי חוק של
האיחוד האירופי. HSUS
ו-UEP יפעלו יחד לקידום הצעתם כחוק פדרלי בארצות-הברית.
אם יתקבל, צפוי החוק החדש להביא לביטולן המיידי של כמה פרקטיקות
פוגעניות, ולהפסקת השימוש ב כלובי סוללה תוך 18-15 שנים.
המדובר אפוא בשינוי אטי מאוד, שלא יביא להפסקת הפגיעה בתרנגולות אלא רק
למיתון בעוצמת הפגיעה. עם זאת, זהו שינוי היסטורי, בארץ אשר בה עד לפני כעשור
לא השפיעו על תעשיות בעלי-החיים שום שיקולים מלבד השיקול הכלכלי. 
כלוב סוללה טיפוסי בארצות-הברית: ללא אפשרות למתוח כנפיים
או אפילו לעמוד בקומה זקופה. (צילום: HSUS)
קמפיין HSUS: המשווקים
ההסכם שנחתם ב-7
ביולי הוא שיאו של קמפיין נגד כלובי סוללה שפתח HSUS בינואר 2005, במקביל
למינוי כמה מראשי ארגון שמתמחה במאבק במשקים תעשייתיים, COK ("חמלה במקום
הרג") לתפקידי מפתח ב-HSUS. באותה שנה החל HSUS לדווח על הצלחותיו
הבולטות בשכנוע רשתות מרכולים ומסעדות להחליף את הביצים שבהן הן משתמשות –
מביצים שהוטלו בכלובי סוללה לביצים שהוטלו בלולים נטולי כלובים. חברות
בינלאומיות ערכו מעבר כזה במהירות בשלוחותיהן האירופיות, אולם הישגים נרשמו
גם בתוך ארצות-הברית.
במאי 2005, הרשתות האמריקאיות הראשונות שהסכימו לבצע את המעבר לביצים
מלולים נטולי כלובים הן רשתות של חנויות טבע, Whole Foods ו-Wild Oats. כשנה
וחצי לאחר מכן הכריזה רשת עולמית, בן אנד ג'ריס, על מעבר הדרגתי לביצים
מלולים ללא כלובים. בינתיים, המעבר כמעט הושלם. החל משנת 2010, מתבססת גם
חברת המיונז הלמנ'ס רק על ביצים כאלה באחד ממוצריה הבולטים. שתי חברות-הענק
שייכות לחברת-אם, יוניליוור, שהודיעה לאחרונה על תוכנית להעביר את עשרות
המותגים שבבעלותה לביצים מלולים נטולי כלובים. כמה חברות-ענק אחרות התחייבו
אף הן לשינוי מהיר: בפברואר 2010 הכריזה רשת המרכולים הגדולה בארצות-הברית,
וול-מארט, שכל הביצים שהיא משווקת במותג הבית שלה מגיעות מלולים נטולי
כלובים; ובינואר 2011 הכריזה חברת ברילה, השולטת ברבע משוק הפסטה האמריקאי,
שתחליף במהלך השנה 45% מהביצים שבהן היא משתמשת.
שינוי וולונטרי נפוץ יותר הוא התחייבות של חברות להחליף אחוזים אחדים
מכלל הביצים שבהן הן משתמשות מדי שנה, תוך עלייה הדרגתית. במרץ 2007, הייתה
ברגר קינג (כ-8,000
סניפים בארצות-הברית לבדה) אחת מחברות-הענק הראשונות שהציגו התחייבות כזו.
התחייבות דומה הושגה במשך השנים הבאות מוונדי'ס (כ-5,900 סניפים), Compass
Group (החברה הגדולה בעולם לאספקת שירותי מזון), רשת המרכולים Safeway, רשת
Denny's (כ-1,600 סניפים), רשת Sonic (כ-3,500 סניפים), רשת סאבוויי
(כ-24,000 סניפים) ויצרני המזון Kraft Foods ו-General Mills. אלה הן ההצלחות
הבולטות ביותר בקמפיין, שבמהלכו התחייבו לעבור לביצים מלולים נטולי כלובים
מאות חברות, ובכלל זה יצרני מזון, משווקים, מזנונים מקומיים, חברות תחבורה
ועוד.
מעט מהעבודה של HSUS (מול רשתות ההמבורגר ברגר
קינג ו-Wendy's, ומול Safeway) נערכה במקביל לקמפיין רווחת בעלי-חיים של
ארגון-הענק PETA (אנשים למען יחס הומאני לבעלי-חיים). PETA קיים מאות הפגנות
ונקט פרסום אגרסיבי נגד חברות אלה. עבודת HSUS, לעומת זאת, השיגה תוצאות
מקיפות יותר על בסיס הידברות מאחורי הקלעים. HSUS לא חושף את שיטותיו, מלבד
שיטה ששירתה היטב את PETA לפניו, בתחילת שנות ה-2000: הארגון ניסח הצעה
לרפורמה במדיניות בנוגע לרווחת בעלי-חיים בכל חברה שפנה אליה, וייעד את ההצעה
לבעלי המניות (כדי להגיש הצעה כזו, יש לרכוש מבעוד מועד מניות של החברה).
במקרים רבים, HSUS מדווח בקצרה שעצם האיום בהגשת ההצעה לבעלי המניות, הספיק
כדי לשכנע את הנהלת החברה להכריז על שינוי במדיניותה.
קמפיין HSUS: החקיקה
לאחר שנים אחדות של
עבודה מול יצרני מזון ומשווקיו, פתח HSUS בקמפיין חקיקה, שהתמקד במדינות
מעטות בתוך ארצות-הברית, בשיתוף עם ארגונים מקומיים. המאמץ הגדול ביותר נערך
לקראת משאל-עם בקליפורניה. בנובמבר 2008 הצביעו אזרחי קליפורניה ברוב גדול
לטובת " החוק למניעת התאכזרות
לחיות משק," הכולל איסור על החזקת תרנגולות באופן שמונע מהן למתוח
את מלוא הכנפיים מבלי לגעת זו בזו או בדפנות מתקן הכליאה. משמעות החוק,
שייכנס לתוקף בשנת 2015, היא איסור לא רק על השימוש בכלובי סוללה, אלא גם על
כלובים מאובזרים, שהשימוש
בהם לא נאסר ברוב מדינות אירופה.** ביולי 2010 חיזקה קליפורניה את החוק
כשהעבירה (בהליך חקיקה רגיל) חוק האוסר שיווק ביצים שלמות שאינן עומדות
בדרישות החוק הקודם.
הצלחתו של משאל-העם בקליפורניה הפכה את הקואליציה שבין HSUS לבין
ארגונים מקומיים לכוח שתעשיית הביצים (ותעשיות חקלאיות אחרות) מעדיפות לשתף
איתו פעולה כדי לחסוך בהוצאות וכדי לסחוט מ-HSUS פשרות בהשוואה לחוק שעשוי
להתקבל במשאל-עם. באוקטובר 2009, לאחר משא-ומתן בין HSUS לבין נציגי החקלאים
ב מישיגן, התקבל שם חוק
דומה לחוק הקליפורני, והוא ייכנס לתוקף ב-2019. גם באוהיו נערך מאבק לחקיקת
חוק דומה, תוך משא-ומתן עם התעשייה ובתיווך הממשל במדינה. ההסכם שנחתם ביוני
2010 בין הארגונים לבין התעשייה והממשל, קובע מורטוריום על בניית כלובי סוללה
חדשים באוהיו – מהלך שצפוי להביא להפסקה אטית של השימוש בהם. 
כותרת מסמך משותף שפרסמו HSUS ו-UEP: הקשר בין שני הארגונים
החל במאבק חזיתי;
ההידברות נערכה מאחורי הקלעים עד לפשרה משני הצדדים
וושיתוף-פעולה ביניהם.
לקראת ההסכם הגדול
לפי HSUS, תעשיות הביצים
בקליפורניה, במישיגן ובאוהיו מחזיקות יחד כ-56 מיליון תרנגולות. כלומר,
החקיקה כבר מערערת על השימוש העתידי בכלובים ב-20% מתעשיית הביצים
בארצות-הברית. HSUS תכנן משאלי-עם על תעשיית הביצים בבחירות הקרובות באורגון
ובוושינגטון, והשעה מהלכים אלה לרגל השגת ההסכם.
HSUS ו-UEP מדווחים במסמך משותף, ש-210 מיליון תרנגולות בארצות-הברית
מוחזקות בשטח כ-432 סמ"ר לתרנגולת (מעט יותר ממרצפת סטנדרטית) ועוד 50 מיליון
תרנגולות מוחזקות ב-310 סמ"ר לתרנגולת בלבד. הארגון לא סיכם איזה נתח מתוך
כלל התעשייה עבר מאז שנת 2005 מלולי כלובים ללולים נטולי כלובים, אך ככל
הנראה מדובר באחוזים אחדים, דהיינו מגמה שכבר כעת נושאת משמעות כלכלית.
כ-8% מהתעשייה האמריקאית אינה משתמשת כיום בכלובי סוללה.
ההסכם
HSUS ו-UEP אינם מגלים כיצד התגבש
ההסכם ביניהם. המדובר בהסכם על עקרונות, ששני הארגונים יפעלו יחד לקדמם
בקונגרס כחוק פדרלי. אלה הם עיקרי ההסכם:
- תופסק בניית כלובי סוללה חדשים החל מסוף שנת 2011;
- כלובי הסוללה הקיימים יוחלפו בהדרגה, בהשקעה מטעם התעשייה בערך 4
מיליארד דולר, במשך 18-15 שנים;
- מערכת שתהיה מותרת לשימוש היא "כלובי מושבה מאובזרים" שמספקים לכל
תרנגולת מרחב כמעט כפול מזה הנהוג כיום – 929-800 סמ"ר לתרנגולת; בדרך-כלל
מדובר בכלובים גדולים לתרנגולות רבות – 3.7x1.2 מטרים בקירוב;
- הכלובים החדשים יאובזרו באופן שיאפשר לתרנגולות לבצע התנהגויות
טבעיות חשובות, כגון מוטות לעמידה, תיבות קינון, ומשטחים לגירוד הטפרים;
- כל אריזות הביצים יסומנו כדי ליידע את
הצרכנים לגבי שיטת הכליאה, כגון: "ביצים מתרנגולות בכלובים," ביצים
מתרנגולות ללא כלובים," או "ביצים מתרנגולות במרעה חופשי;"
- תיאסר מיידית השרה
כפויה באמצעות הרעבה והצמאה – שיטה מקובלת לבצע מניפולציות במחזור
ההטלה על-ידי הרעבה, העלולה להימשך עד שבועיים;
- ייקבעו מיידית, באישור ארגון הרפואה הווטרינרית האמריקאי, שיטות
מחייבות להמתת תרנגולות
"בסוף דרכן" (כלומר שהחזקתן אינה רווחית עוד);
- ייאסרו מיידית רמות מסוימות (שלא הוגדרו) של אמוניה בלול;
- תיאסר מכירת ביצים ומוצרים העשויים מביצים בכל רחבי ארצות-הברית אם
הביצים אינן עומדות בכל הדרישות הנ"ל.
כפי שמציין HSUS, מדובר בהסכם מהפכני משום שהחוק המתוכנן יהיה החוק
האמריקאי הראשון שמספק הגנה כלשהי לחיות בתוך משק תעשייתי; זה יהיה החוק
הפדרלי הראשון מזה 30 שנה להגנה על חיות המנוצלות במשקים בכלל; והחקיקה
הפדרלית הראשונה להגנה על עופות. אם ההסכם אכן יתורגם לחוק, הוא מהפכני גם
בכך שארצות-הברית, שמפגרת בלמעלה משנות דור אחר אירופה בכל הנוגע לחקיקה
להגנה על בעלי-חיים, תקדים את האיחוד האירופי במספר
נקודות. השטח המוקצה לכל תרנגולת, לפי ההסכם, גדול יותר מהשטח בכלובים
המאובזרים שמותר כיום לבנות באירופה; הדגש על "כלובי מושבה," שמאפשרים
לתרנגולות תנועה משופרת בהשוואה לכלובים המאובזרים המותרים באירופה, אינו
קיים בחוק האירופי (אך ודאי נשען על הניסיון שנרכש שם); והאיסור על מכירת
ביצים ומוצרי ביצים שאינם עומדים בתנאי החוק אינו קיים באירופה. 
כלוב סוללה מול "כלוב מושבה מאובזר" שההסכם החדש מבקש לקבוע
בתור
סטנדרט מינימלי לכליאת תרנגולות. (מתוך דף הסבר של HSUS על ההסכם)
השלכות בישראל
ההסכם בין HSUS לבין UEP נרקם במקביל לניסיונות של משרד החקלאות בישראל
לבנות מחדש את תעשיית
הביצים המקומית על בסיס כלובי סוללה. ההתייחסות מרחיקת-הלכת ביותר
של המשרד למצוקתן של התרנגולות הייתה, עד כה, נכונות לחייב את הלולנים לעבור
תוך כעשר שנים לכלובים מאובזרים עם 750 סמ"ר לתרנגולת. התעשייה האמריקאית,
למרות היקפה העצום ועל אף שרבים ממתקניה תעשייתיים יותר מהמקובל בישראל,
הסכימה בצעד וולונטרי על צעדים משמעותיים יותר.
ההסכם האמריקאי יכול אפוא לתת דחיפה להתקנת תקנות משמעותיות להגנה על
תרנגולות בארץ. אולם הוא אינו יכול להוות מודל לחיקוי. בארצות-הברית מדובר
בצעד וולונטרי במימון התעשייה, ואילו הרפורמה שיזם משרד החקלאות כרוכה במימון
ציבורי נרחב לפי החלטת הממשלה. לכן מן הראוי שעקרונות הרפורמה בישראל יתייחסו
לרווחת התרנגולות ביתר רצינות מרפורמה וולונטרית. הימנעות מצריכת ביצים היא
כמובן התרומה האישית החשובה ביותר להגנה על התרנגולות, אולם מאחר שמימון
תעשיית הביצים נכפה על כולנו, אפשר וראוי שכספנו לא ישמש כלל למימון כלובים,
לא מאובזרים ומאובזרים כאחד.
*במסמך המשותף של UEP נכתב שהארגון מייצג 80% מתעשיית הביצים
בארצות-הברית. באתר הארגון נכתב שהוא מייצג 95% מהתעשייה.
**בכלובים המאובזרים שמותרים לשימוש באיחוד האירופי אמורים להיות
לתרנגולות מרחב תנועה ואביזרים שיאפשרו להן התנהגות טבעית יותר, אך
בפועל מדובר בכלובים זעירים ובציוד דל עד כדי כך שהתרנגולות
מתקשות להשתמש בו. עם זאת, הנטייה הגוברת באירופה היא לעבור ללולים נטולי
כלובים ולא לכלובים מאובזרים.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 סוף לניסויים בכלבים ממכלאות. שרת החקלאות ופיתוח
הכפר, אורית נוקד, הורתה להפסיק העברת כלבים נטושים מכלביות של הרשויות
המקומיות לניסויים במעבדות. ההחלטה התקבלה בעקבות דרישת ארגונים למען
בעלי-חיים. לדברי נוקד, "עלותם הזולה וזמינותם הרבה של כלבים בכלביות רשותיות
מהווה תמריץ משמעותי עבור מכוני מחקר, המבצעים ניסויים בבעלי-חיים, להשתמש
בכלבים בניסוייהם במקום לחפש חלופות אחרות. עובדה זו אף מהווה תמריץ להגדיל
מעל המינימום את מספר הכלבים המשתתפים בניסוי."
מקורות
 nrg מעריב דגים חולים. בכתבה " תעלומה בכנרת: למה
דגי האמנון עיוורים?" (4.7.2011) מדווחת עדי חשמונאי על מחלה שפוגעת
בעיני הדגים, עוקרת אותן ואף גורמת למותם. גורם המחלה אינו ידוע, אך יש לזכור
את השפעתו ההרסנית של דלדול המאגר הגנטי של הדגים בכנרת. לפי דו"ח מבקר המדינה
האחרון (עמ' 1108), "אם משתמשים כל העת באותה להקת הורים יש חשש
מיצירת בעיות גנטיות בגלל היעדר גיוון. לכן החליטה בשנת 2006 הוועדה לאכלוס
הכנרת שיש צורך לרענן את להקת ההורים בשיעור של 75%. הבדיקה העלתה שעד ינואר
2010 ביצע ענף הדיג רענון של 25% מלהקה בלבד."
 nrg מעריב שריפה. בכתבה " שריפת ענק ליד
טבריה: 400 דונם יער עלו באש" (6.7.2011) מדווחת עדי חשמונאי על שריפת
מעל 400 דונם של חורש טבעי מצפון לטבריה, בית-גידולם של בעלי-חיים רבים.
לדברי עוזי אליהו מקק"ל, ליער נגרם נזק משמעותי.
nrg מעריב מימון לשיקום הקישון. הכתבה " הממשלה תאשר: 220
מיליון שקל לשיקום הקישון" (6.7.2011) מדווחת על תוכנית לשיקום ולניקוי
נחל הקישון, שתובא השבוע לאישור הממשלה. המפעלים המזהמים יידרשו לשלם כ-120
מיליון שקל במסגרת התוכנית.
nrg מעריב עקירה בירושלים. בכתבה " שכ' גילה: 810
דירות חדשות יוקמו, מאות עצים ייעקרו" (זמן ירושלים, 8.7.2011) מדווחת
מאיה הורודניצ'אנו על תוכנית לבנייה בשטחי יער גילה, למרות התנגדות תושבי
שכונת גילה הסמוכה.
 ynet חולות סמר ועמק ססגון. בכתבת הווידאו " טבע או
נדל"ן? שתי פיסות מדבר לפני הכרעה" (8.7.2011) סוקרת יעל דראל שני מאבקים
על פיסות אחרונות של טבע בחולות סמר ובעמק ססגון, העלולות להיהרס בעקבות
פרויקטים מתוכננים של נדל"ן.
nrg מעריב כלבים בחיל האוויר. בכתבה " מי ישמור על הכלבים
השומרים?" (5.7.2011) מדווח אביב לביא על התנאים הקשים שבהם
מוחזקים הכלבים בבסיס חיל האוויר שדה דב. במשך שנים ארוכות,
הכלבים קשורים לגדר ללא הפסקה וללא הגנה מן השמש, תוך הפרת חוק צער
בעלי-חיים.
 חרם הקוטג'. בטור " בקצה שרשרת
הקוטג'" (הארץ, 5.7.2011) כותב יואב קני על ההתעללות בפרות בתעשיית
החלב, אשר הצרכנים רגילים שלא לחשוב על הסבל העובר עליהן; ובכתבה " הפרה משלמת את המחיר
האמיתי של הקוטג'" (nrg מעריב, 5.7.2011) חושף יוסי וולפסון תמונות
מביקור ברפת, הממחישות את ההתעללות בפרות בתעשיית החלב.
מובי ו"שני צמחוני". בשבוע הבא צפוי
להופיע בישראל  יוצר המוזיקה האלקטרונית מובי, הידוע גם כתומך בולט בזכויות
בעלי-חיים וכפעיל לקידום טבעונות, לאחר שבעצמו הפך לטבעוני לפני כעשרים שנה.
מובי הלחין מוזיקת רקע ל סרטון שהופק לפני
כשנה על-ידי ארגון זכויות בעלי-החיים הבריטי, Animal Aid, לקידום יוזמת " יום שני צמחוני", המעודדת
הפחתה בצריכת הבשר ומעלה את המודעות ליתרונותיה של תזונה
מהצומח.
פינת התזונה
פטריות ממולאות ברוטב קרם קשיו
 מרכיבים
2 סלסילות פטריות שמפיניון בינוניות
רבע חבילה עירית
בצל בינוני
200 גרם אגוזי קשיו טחונים דק, לא קלויים ולא מומלחים
שמן זית
מלח
פלפל
2 שיני שום (אופציונלי)
הכנה
- מפרידים את הפטריות מרגליהן. מנקים וקוצצים את הרגליים. אם יש
פטריות קטנות מאוד או לא יפות, ניתן לקצוץ גם אותן. את ראשי הפטריות
מסדרים בתבנית, כשהחלק הקעור שלהן מופנה כלפי מעלה.
- קוצצים את הבצל דק מאוד ומטגנים אותו במחבת עם מעט שמן זית, עד להזהבה.
- מוסיפים למחבת את רגלי הפטריות הקצוצות וממשיכים לטגן עד שהפטריות
נעשות רכות וכהות. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם ומורידים מהאש.
- קוצצים את העירית ומוסיפים לפטריות ולבצל.
- ממלאים את ראשי הפטריות בתערובת המוכנה.
- שמים בבלנדר את הקשיו הטחון, שתי כפות שמן זית, כחצי כוס מים, מלח
ופלפל. ניתן להוסיף 2 שיני שום כתושות. מערבלים בבלנדר עד לקבלת קרם
אחיד, ויוצקים על כל פטריה כף מהקרם.
- אופים בתנור בחום בינוני במשך כ-20 דקות.
- מומלץ להגיש על צלוחיות קטנות, בעיטור עלי עירית.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, עידן
סויר
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן |
|
