|
פעילות
דרושים לאנונימוס
- דרוש/ה מדריכ/ה טבעוני/ת לתוכניות חינוך בבתי-ספר, לחצי משרה במרכז
הארץ. נדרש ניסיון ניכר בהדרכת ילדים ונוער ובכתיבת מערכי שיעור, עדיפות
לבעל/ת רכב. נא לשלוח קורות חיים ל-rotem@anonymous.org.il
- צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18.
לפרטים: info@anonymous.org.il
אירועים בירושלים
 המשנה מציינת את א' באלול כראש
השנה למעשר בהמה, בדומה לט"ו בשבט שהוא ראש השנה למצוות הקשורות באילן. יוזמה
חדשה מבקשת לכונן מחדש את א' באלול כיום מודעות לבעלי-חיים:
- במוצ"ש, 18.8.2012, בשעה 21:30, יתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות
(רח' בלפור 8) סדר א' באלול: לימוד בצוותא ממקורות יהודיים, שירה, קריאה
וכיבוד.
- ביום א', 19.8.201, בגינת זמנהוף (סמטת זמנהוף, שיוצאת מרחוב
אגרון בסמוך לחנות האופניים בבית 22), ינחו הרבות דליה מרקס וגילה קן
אירוע לימוד וטקס, עם הפעלה לילדים, אימוץ כלבים וכיבוד.
סדנאות בישול בתל-אביב
ביום ה', 23.8.2012 (22:00-19:00, שכונת פלורנטין) יתקיים הראשון מבין
ארבעה מפגשי "קסם טבעוני בריא" בהנחיית ליאורה פסקר, על הכנת אוכל טבעוני,
בריא, קל להכנה, חסכוני, פשוט וטעים. עלות הסדרה: 1,000-800 ש"ח, או 1,200
ש"ח לזוג. לפרטים נוספים
ולהרשמה
עסקים ידידותיים לטבעונים
Vegan Friendly הוא מיזם שמקדם טבעונות על-ידי יצירת מפתח עסקים
ידידותיים לטבעונים בתחומי האוכל, הטיפוח, האופנה והנופש. כל מה שעליך לעשות
כדי לתרום למיזם הוא ללחוץ "לייק" על דף הפייסבוק.
תעשיית העור
אנונימוס תרגמה לאחרונה סרטון על
תעשיית העורות האקזוטיים, בהנחיית חואקין פניקס. הסרטון חושף כיצד
תנינים, נחשים, ובעלי-חיים נוספים נפשטים מעורם בעודם בחיים ותוך התאכזרות
רבה. הסרטון כולל תמונות קשות לצפייה והוא לא מומלץ לילדים.
הרצאות לזכויות בעלי-חיים
צוות אנונימוס מרצה מזה מספר שנים בבתי-ספר ובמסגרות נוספות. אפשר
להזמין חינם הרצאת מבוא לזכויות בעלי-חיים, לכל פורום של 20 איש לפחות,
מגיל 13 ומעלה: חוגי בית, בסיסים צבאיים, תנועות נוער ומקומות עבודה. info@anonymous.org.il
אתר חדש: animal.org.il
 אנונימוס השיקה אתר חדש לקהל
הרחב: animal.org.il.
זהו שער להיכרות עם זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות ואקטיביזם,
כמעט ללא תמונות קשות. מומלץ לבקר באתר ולהזמין חברים
ומשפחה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או במשרד אנונימוס 03-6204878.
בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. בבאר-שבע ניתן לפנות לשגיא
sagi.gt@gmail.com.
חולצות לזכויות בעלי-חיים
60-35 ש"ח לחולצה. 15 ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
ימי הלול
כתבה רביעית על תעשיית תרנגולי
ההודו
בכתבות
קודמות סקרנו את חייהם של תרנגולי הודו בטבע, לעומת הימים הראשונים
במדגרות וקריסת הגוף כתוצאה מברירה מלאכותית. בכתבה זו נתייחס למספר היבטים
מרכזיים בתנאי החיים בלולים: צפיפות, זוהמה, החשכה והזנחה.
אריאל צבל
צפיפות
חייהן של תרנגולות הודו בלולים
עשויים להגיע עד כ-100 ימים, וחייהם של הזכרים עד כ-140 יום. הצפיפות בתקופה
זו, כשאלפי עופות מרוכזים בחלל אחד, עלולה לגרום מצוקה קשה. בתעשייה מחשבים
במדויק את מידת הצפיפות האופטימלית ל"ייצור" – וכרגיל בתעשיות בעלי-החיים,
הערכים האופטימליים אינם מתמקדים בתחלואה ובתמותה מינימליות, אלא במאזן בין
ההשקעה הכלכלית לבין הרווחים.
בבריטניה יש "קוד המלצות" בעניין תרנגולי הודו, שכולל התייחסות מפורשת
לצפיפות. עצם קיומן של המלצות ממשלתיות כאלה הוא חלוצי (מועצת אירופה
הפיקה מסמך המלצות בעניין תרנגולי הודו ללא פירוט הצפיפות המותרת,
ובאיחוד האירופי אין כל חקיקה מיוחדת ביחס למין זה). למרבה
האכזבה, הגבלות הצפיפות שקובע הקוד הבריטי תואמות בקירוב את המלצות
התעשייה. הקוד, בדומה לרוב הגדול של החקיקה לרווחת בעלי-חיים בעולם, דורש לתת
לעופות "חופש לבצע את רוב דגמי ההתנהגות הנורמלית." אולם משמעות המושג
"התנהגות," לפי הקוד, צומצמה עד לא יותר מתנועות גוף אלמנטריות. סעיף 32 בקוד
קובע:
"לכל תרנגולי ההודו צריך להיות חופש תנועה מספיק כדי לאפשר להם, ללא
קושי, לעמוד באופן נורמלי, להסתובב ולמתוח את כנפיהם. צריך להיות להם גם
מרחב מספיק כדי להיות מסוגלים לעמוד על מוט או לרבוץ ללא התערבות של עופות
אחרים."
כדי לממש עיקרון זה, ממליץ הקוד הבריטי על צפיפות מרבית של 38.5
ק"ג למ"ר בלולים שיש בהם מערכת בקרת אקלים. במילים אחרות: ל-7 עופות צעירים
במשקל 5.5 ק"ג (כמו חתול גדול) או לשני זכרים במשקל קצת יותר מ-19 ק"ג (כמו
כלב בינוני) מוקצב ריבוע של מטר על מטר. בלולים שבנויים כסככות ללא בקרת
אקלים, הצפיפות המרבית המומלצת היא 24.4 ק"ג למ"ר; כלומר, ארבעה עופות במשקל
6.1 ק"ג על מטר רבוע. זוהי, יש להדגיש, הקצבת השטח לעופות שמטבעם הולכים
קילומטרים ביום, ואינם נוטים לשום התגודדות או הצטופפות מלבד התכנסות
האפרוחים תחת נוצות האם לשם חימום.
תרנגולות הודו לקראת סוף תקופת הגידול: יתכן שהן יכולות
להסתובב ולרבוץ, אבל אי-אפשר לקרוא לזה "התנהגות טבעית." (צולם בישראל,
2007)
צפיפות ואוויר לולים
נושא הצפיפות מורכב
הרבה יותר מחישובי משקל ליחידת שטח. הדברים מנוסחים היטב בסעיף 33 בקוד
הבריטי:
"אי-אפשר להדגיש יתר על המידה כי עופות שמוחזקים בכל מערכת יכולים
להיות מועדים לעקה, לפציעה ולחולי אם הניהול והטיפול לא עומדים בסטנדרט
גבוה. [...] מידת הצפיפות היא רק היבט אחד של מצב מורכב המשלב היבטים כמו
גזע, קו גנטי וטיפוס העוף, גודל המושבה, טמפרטורה, אוורור, תאורה ואיכות
השיכון. השגחה על מידת צפיפות כלשהי אינה יכולה, כשלעצמה, להבטיח
רווחה."
מבין הגורמים שלעיל, יש בישראל חשיבות מיוחדת לתנאים אקלימיים. מכיוון
שהרבה יותר חם כאן, דרושים הפחתה בצפיפות ומערכות אוורור משוכללות. למרות
זאת, האוורור בלולי הודים בארץ התפתח לאט. מחקר שפרסם שירות ההדרכה והמקצוע
במשרד החקלאות בשנת 2001 מציין שיטות צינון פרימיטיביות יחסית – הלבנת גגות,
המטרת מים פנימית, מאווררים – בעוד ששיטת אוורור יעילה יותר, "אוורור מנהרה"
שפועל על פני כל הלול, מהווה חידוש ניסיוני. המחקר נערך בלולים מסחריים בעמק
חפר, בשיא הקיץ, וצפיפות התרנגולים בסככות הרגילות הגיעה כמעט לרמה הממולצת
באקלים הבריטי. תחת האוורור המשוכלל, צופפו את התרנגולים עוד יותר, 43.4 ק"ג
למ"ר.
עקב הצפיפות, הלול כה מלוכלך עד שנוצרות כוויות ברגליים
ובחזה של תרנגולי ההודו, ואפילו הכנפיים מטונפות.
(צולם בישראל, 2007)
גזים רעילים
אחת מהשלכות הצפיפות היא כמות
אבק גדולה שנישאת באוויר בקביעות, תוצאה של התפוררות נוצות התרנגולים ומצע
הרפד. בכללי בטיחות לפועלים בתעשיות שונות, מקובל שהגבול העליון המותר לחשיפה
לאבק הוא 10 מיליגרם של חלקיקי אבק בר-שאיפה לריאות בכל מטר מעוקב של אוויר.
קבוצת חוקרים מהולנד בדקה את כמות האבק בלולים שונים ומצאה ערכים שבין 0.02
ל-81.33 מ"ג למ"ק. חלק מהטווח הזה מצוי בתחום ה"בטוח", אולם יש לזכור שבניגוד
לפועלים, תרנגולי הודו שוהים בתוך האוויר המזוהם יומם ולילה.
ריסוס האוויר המזוהם במים מקטין את כמות האבק שבאוויר, אולם כשמצע הלול
נרטב, הוא פולט לאוויר יותר אמוניה (NH3). כדי למנוע
פליטת אמוניה, הלחות באוויר צריכה לרדת מתחת ל-30% – תנאים נדירים באזורי
הגידול של עופות בישראל גם בהיעדר ריסוס במים. אדי האמוניה עולים מתוך
ההפרשות הרטובות במיוחד כשחם. האמוניה נוצרת בקלות גם במגע עם רקמות לחות –
העיניים ומערכת הנשימה.
בני-אדם עלולים לסבול מגירוי בעיניים כשריכוז האמוניה באוויר מגיע ל-4
ppm (חלקים למיליון) בלבד, בעוד שריכוז של 25 ppm נחשב במדינות רבות בתור
הגבול המותר לחשיפת פועלים במשך יום עבודה. שני גופים מרכזיים בתעשיית העופות
האמריקנית גיבשו הנחיות לרווחת עופות ובהן הגבלת על רמת האמוניה המותרת
בלולים, עד 25 ppm; המלצה מוקדמת יותר, להעמיד כמטרה 10 ppm – נמחקה. כפי
שמסכמת סקירה בנושא משנת 2004, "שמירה על ריכוזי אמוניה כה נמוכים תהיה אתגר
קשה תחת שיטות הייצור המסחריות כיום מבלי להטיל עומס כלכלי עודף על יצרני
העופות." משרד החקלאות של אונטריו מספק נתונים נדירים על רמות האמוניה
הממוצעות שנמדדו בלולי הודים בפועל: 33-25 ppm, כלומר מעל לסף העליון של
ההמלצות.
על קרקעית הלול מצטברים נוצות ושאריות שמתפוררות לאבק
עמוס בפתוגנים; כדי להפחית את כמות האווק באוויר נחוצה לחות, אך זו
מסייעת לפליטת אמוניה. (צולם בישראל, 2007)
סיכום תמציתי של נזקי האמוניה כולל: עלייה בשכיחות המחלה הקטלנית מיימת, גירוי במערכת העיכול,
דלקות בקרנית ובלחמית (בעין) ופגיעה בראייה עד כדי קושי באיתור המזון והמים,
דלקת בקנה הנשימה ובשאר מערכת הנשימה, ורגישות מוגברת לזיהום בקטריאלי כגון
E. coli (תוצאה של הרס חלקי מערכת הנשימה שנועדו לסנן מזהמים). על אלה נוספים
פצעים בעור שבא במגע עם המצע שפולט אמוניה; הפצעים מתפתחים גם כשהאוורור
יעיל. כל הפגעים האלה מופיעים ברמות הזיהום האופייניות לתעשייה,
ורובם גורמים לעופות סבל רב. בתעשייה מנסים לשמור בלולים על רמת אמוניה
נמוכה מכיוון שבתנאי זיהום גבוה העופות צוברים משקל לאט יותר. אולם צפיפות
גבוהה, שהיא הבסיס לזיהום, משתלמת גם אם העופות נפגעים.
האוויר בלולי עופות, ובכלל זה לולי הודים, מלא גם בזיהומים אחרים בריכוז
מסוכן, ובכלל זה מימן גופרתי (H2S), פחמן דו-חמצני (שמהווה סכנה של ממש בעיקר
במדינות קרות), פחמן חד-חמצני, מתאן, וכן חיידקים, וירוסים ופטריות
הנישאים באוויר עם האבק.
תנאים נוספים
כל תנאי הסביבה בלול נתונים
ל ניהול אוטומטי באופן
מגביל עד כדי כך, שאין לתרנגולי ההודו אפשרות למצוא הקלה בכוחות עצמם במקרה
של תקלה – כפי שהם עושים בתגובה לתנאים גרועים בטבע. מערכות האוורור, התאורה,
הקירור/החימום, אספקת המים ואספקת המזון – כולם נתונים לתקלות או להפעלה
לקויה, ואלה מהווים לעתים מקור לפגיעות חמורות.
זיהום המצע, לעומת זאת, מהווה בעיה מהותית וקבועה. התוצאות – כוויות בכף
הרגל, בעקב ובחזה, וצליעה קשה – נפוצות מאוד. פצעים ברגליים נפוצים בכל
הלהקות בגידול מסחרי, אולם קיימים הבדלים דרמטיים בשכיחות הפצעים, מאחוזים
אחדים באוכלוסייה ועד לתופעה כמעט כוללת בלול. זוהי עדות לחשיבותה של השקעה
בניהול הלול.
התאורה בלולים כרוכה
בפגיעה שיטתית בעופות. כשהם רואים היטב זה את זה בצפיפות הקיצונית של הלול
וללא גירויים סביבתיים, תרנגולי הודו מנקרים זה את זה – לעתים מתוך סקרנות או
שעמום ולעתים מתוך תוקפנות – והדבר עלול להוביל לפציעה ול קניבליזם. החשכת הלול,
בצירוף עם קיטום המקור שנערך במדגרה, מאפשרת לתעשייה לשמור על רווחיות מבלי
לטפל בשורשים הסביבתיים של הניקור. התאורה בלול נמדדת ביחידות לוקס; לוקס אחד
הוא עוצמת התאורה של ירח מלא, ובתאורה של 10-5 לוקס אפשר בקושי לקרוא עיתון.
תרנגולי הודו, כעופות יומיים, מותאמים מטבעם לתאורה של מאות עד רבבות לוקס,
ובתנאי ניסוי הם שומרים על העדפה לסביבה בהירה.
כדי למנוע ניקור, נוהגים בתעשיית תרנגולי ההודו להחליש את התאורה –
מתאורה סבירה בימים הראשונים ועד 5 לוקס ואף פחות מזה במשך רוב תקופת הגידול
(ההחשכה נערכת במבנים סגורים ולא בסככות פשוטות מהסוג שצילם צוות
אנונימוס בכמה לולי הודים בישראל). כתוצאה מכך פוחתת פעילותם של העופות בכלל,
וראייתם נפגעת באופן כרוני. יש להזכיר כאן את סעיף 16.1 בהמלצות מועצת אירופה
בעניין תרנגולי הודו:
"בכל המבנים תהיה רמת תאורה מספיקה כדי לאפשר לעופות לראות זה את זה
ולהיראות בבירור, לחקור את סביבתם באופן חזותי ולהפגין רמות פעילות
נורמליות. רמת התאורה המזערית תהיה 10 לוקס בגובה עין העוף [...] הפחתה
בעוצמת התאורה מותרת לשימוש כצעד חירום רק אם מתרחש ניקור שגורם לפציעות
באופן ניכר."
בחלק גדול מתעשיית תרנגולי ההודו, העופות מוחזקים כמעט
בחשיכה במשך רוב חייהם. (צילום: Viva!, אנגליה)
המגע האנושי
גידול תרנגולי הודו כולל עבודה
רבה – לכאורה "טיפול" אך למעשה "תפעול." פועלי הלול צריכים לבקר בו לכל הפחות
פעם ביום, ובדרך-כלל יותר מכך. ההיבט החשוב ביותר של עבודתם הוא בדיקה ותיקון
מהיר של ליקויים בציוד האוטומטי או בהפעלתו. היבט אחר של העבודה הוא איסוף
גופות ועופות גוססים. בסרטו התיעודי של רועי ונדר, " הודים," שצולם בגלוי
בקיבוץ צרעה, אפשר לראות שרוב המגע של הלולנים עם העופות עצמם מתמצה בצעידה
בלול תוך נפנוף בדגל, כדי לגרום לעופות להתרחק מהם. כך נחשפים גופות ועופות
פגועים. הלולן אוסף את האפרוחים החלשים עם הגוויות, והורג אותם בחנק בשקית
ניילון – שיטה אכזרית מוכרת, שנפסלה במפורש בהמלצות מועצת אירופה. כשהעופות
מבוגרים יותר, הלולן תופס תרנגולות פצועות ברגליהן וחובט בהן בעמוד הקרוב,
כשהן נותרות גוססות ומפרפרות – שיטת הרג מקובלת בעולם, שכמובן אינה עומדת
בהמלצות מועצת אירופה. מגע סדיר עם העופות תועד גם בשקילה – תפיסה אלימה של
ציפור מפרפרת ודחיפתה לדלי התלוי על מאזניים.
בלולי הודים לא נערכו חקירות סמויות יסודיות, אולם
ביקורים סמויים חושפים מצבים חמורים אפילו ביחס להנחיות פנימיות של
התעשייה. ביקורים שערך הארגון Viva!
בשנים 2002-2001 בלולי הודים ברחבי אנגליה, העלו הזנחה שיטתית של העופות בכל
הלולים. אפילו לול שנחשב כ"מרעה חופשי" היה חשוך, והחוקרים ספרו בתוכו תוך
דקות ספורות 40 עופות פצועים קשה, שאפילו לא "זכו" לסיים את חייהם בשיטה
שתועדה בקיבוץ צרעה.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 nrg מעריב
אכיפה. בכתבה " ללא התחשבות: המסע
הצפוף והלוהט של התרנגולים" (9.8.2012) מדווחת דליה מזורי כי פקחי משרד
החקלאות איתרו במקרה ליד אופקים הובלה לא חוקית של כ-270 תרנגולי הודו:
"העופות הובלו ללא כלובים, דבר שגרם להם 'לשייט' בתוך המשאית ולהתנגש אחד
בשני. [...] החבטות שספגו בזמן שנזרקו מצד לצד בתוך המשאית גרמו לחלקם לשברים
וחבלות בכנפיים וברגליים. [...] תרנגולי ההודו הובלו ללא הצלה, ביום שמש חם
במיוחד כשהשמש קופחת על גופם, בצפיפות וללא אוורור מתאים. [...] נהג הרכב
זומן לחקירה והעופות הועברו במהירות ליעדם."
nrg מעריב חיי עגל.
בכתבה " החיים
בזבל: חיי עגלים בתעשיית הבשר" (8.8.2012) מתאר חגי כהן פרטים מחייהם של
עגלים בתעשיית הבשר, ובכלל זה זכרים "עודפים" מתעשיית החלב, בצירוף תמונות
חדשות שצילם צוות החקירות של אנונימוס. למידע נוסף
 nrg מעריב (The
Observer) פיטום. בכתבה " החלטה
כבדת משקל: הצרפתים נלחמים על הפואה גרא" (6.8.2012) דנה קים ווילשר
בעידוד שנותנת ממשלת צרפת לתעשיית פיטום עופות המים, על רקע האיסור למכירת כבד שומני
בקליפורניה והמגמה העולמית לאיסור על הפיטום. ווילשר מקדישה מקום רב
לתעמולת המפטמים, אולם גם מזכירה: "אין ספק, יצרני הפואה גרא הצרפתי נמצאים
במגננה. מחקר מדעי המשתרע על פני לא פחות מ-89 עמודים, ושאומץ בשנת 1998 על
ידי הנציבות האירופית, קובע ששיעור התמותה בקרב אווזים שעברו פיטום גבוה פי
20 בהשוואה לאווזים שגודלו בצורה רגילה." בכתבה גם הערה חשובה על המצב בישראל: "החוק האוסר על
הפיטום פגע כבר מזמן פגיעה אנושה בענף כבד האווז בארץ, מה שהוביל לא רק
לעליית מחירים אלא גם לפגיעה באיכות המוצר שהפך למיובא - עובדה שמביאה
מסעדנים רבים לא למכור אותו יותר."
nrg מעריב מערות
מלאכותיות. בכתבה " האביר
האפל: האח הגדול - גרסת העטלף" (10.8.2012) מספרת עדי חשמונאי על
השקת מיזם של מעקב אחר עטלפים שהשתכנו בעשורים האחרונים במוצבים נטושים של
צה"ל צפונית לים המלח, לאחר שהמערות, ששימשו להן כמקלט טבעי, התמעטו או
נחסמו. במוצבים ישנים 12 מיני עטלפים אוכלי חרקים, רובם בסכנת הכחדה אזורית
או עולמית.
 mynet
חיפה "ליטוף" כהתעללות. בכתבה " צווחות
ברווזים וחיות מתות באירוע של העירייה" (8.8.2012) מדווחת מיכל ירון על
אירוע עירוני שנערך בקריית אליעזר, ובו ילדים עינו עד מוות עופות ויונקים
קטנים, ללא התערבות מבוגרים, במסגרת "פינת ליטוף." העירייה מסרה בתגובה למחאה
ש"פינת הליטוף" "מופעלת על-ידי מטפל מקצועי ומוסמך בבעלי-חיים" שהציג בפני
העירייה אישור וטרינר להפעלת האירוע, "ואולם לאור הטענות שהועלו בנושא הוחלט
שלא לקיים בשלב זה פינות ליטוף במסגרת אירועי חמבגן."
 ynet
הכלב נחטף? בכתבה " החרימו לכם
את הכלב? מדריך מול הרשויות" (10.8.2012) מבהיר עו"ד אביב איילון הבהרות
בעניין כלבים שנאסרו על-ידי הרשויות לפי פקודת הכלבת: תקופת ההסגר (לצורך
תצפית אם הכלב חולה) הינה עשרה ימים מעת הנשיכה, ולא מיום ההסגר.
הרשויות מתעלמות שוב ושוב מהוראה זו ומחזיקות את הכלבים לתקופות ממושכות
יותר, ועו"ד איילון מציג מקרים רבים של מאבקים משפטיים לטובת הכלבים.
 TheMarker
הערבה בסכנה. בכתבה " הבנק העולמי:
הוסרו ההתנגדויות לפרויקט תעלת הימים" (3.7.2012) מדווחת אורה קורן שהבנק
העולמי תומך בבניית תעלה בין מפרץ אילת לים המלח. את הפרויקט מקדם השר
לשיתוף-פעולה אזורי, סילבן שלום. בנוסף לתעלה, ייבנו מפעלי התפלת מים
ו"ייבדקו מיזמים כלכליים בעלי זיקה לפרויקט," מה שמעורר חשש מפני הרס
בתי-גידול טבעיים בקנה-מידה גדול.
nrg מעריב קידוחים
קטלניים. בכתבה " חברת
הנפט הסתירה הפגיעה הצפויה באלמוגים" (5.8.2012) מוצגת טענת גרינפיס,
שלפיה חברת "של" הסתירה מהממשל האמריקני מידע על הפגיעה הצפויה בשוניות
אלמוגים צפופות ונדירות, אם תממש "של" את תוכניתה לבצע קידוחים באזור הקוטב
הצפוני. האלמוגים משמשים כבית-גידול למינים רבים של דגים ובעלי-חיים
ימיים.
תזונה ומתכונים
 youtube
(רשת) אנטיביוטיקה בבשר. בכתבת הווידיאו
" כל האמת על מה ששמים
לנו בבשר שאנו אוכלים" (העולם הבוקר, 9.8.2012) מספרת נטע אחיטוב על
תוספים שבהם מולעטים עופות בתעשיית הבשר, כגון אנטיביוטיקה וארסן,
וכן חומרים שמוזרקים לבשרם המת: ג'לטין ופוספטים.
 ynet
טבעוני יוקרה. בכתבה " הטרנד
הבריא: קוצ'ינה תמר בערב טבעוני" (6.8.2012) מספר דרור ינאי על ערב
טבעוני במסעדה האיטלקית "קוצ'ינה תמר," שנחל הצלחה מסחרית גדולה. לדבריו,
"עקב ההצלחה של הערבים הטבעוניים במסעדות יוקרה, נראה לי שאפשר להכריז על
טרנד חדש ובריא, שלפי דעתי, יגיע לכל מסעדה בארץ." בכתבה גם מתכונים לטליאטלה
בטטה ואספרגוס, ול"ביטר דייס."
השווארמה הצמחונית בתל-אביב
המלך ג'ורג' 81, כל השבוע 24:00-12:00
טל' 03-5248821 או 054-5225556, פייסבוק
לאחר למעלה משנה מוצלחת בבאר-שבע, פתחה מסעדת המזון המהיר "השווארמה
הצמחונית" סניף גם בתל-אביב, ליד דיזנגוף סנטר. הסניף מעוצב בפשטות עם 7
שולחנות, והמיקום המרכזי מושך קהל גדול של מזדמנים שאינם צמחונים ונחשפים
לראשונה ל"מקבילי בשר" מן הצומח.
כל המנות אינן כוללות מוצרים מן החי (טבעוניות), והן מבוססות על מוצרים
שמייצרת קהילת העבריים הטבעונית מדימונה. רוב המנות מוגשות בפיתה, בבאגט
או בטורטיה. אלה הן המנות העיקריות:
- שווארמה מנתחי סייטן – 26-22 ש"ח
- שניצל מסייטן – 26-22 ש"ח
- מוקפץ מסייטן/טופו עם ירקות – 28-24 ש"ח
- המבורגר מנבטי עדשים, אורז מלא, זרעי פשתן, אגוזים ועוד – 36-24 ש"ח
- נקניק סויה וסייטן – 28-18 ש"ח
- קציצות תרד/ברוקולי בשילוב אוקרה – 24 ש"ח
- סלט סייטן/טופו – 24 ש"ח
- פיצה אישית/משפחתית עם מגוון תוספות – 48/28 ש"ח
בספטמבר יחל לפעול שירות משלוחים בתל-אביב, רמת-גן, גבעתיים ובני-ברק. דמי משלוח 10 ש"ח.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
