עם בוא החורף: מיימת

מחלת חורף

עם פרוץ הגשמים וירידת הטמפרטורות, עומדים עשרות מיליוני תרנגולים בישראל בפני סכנה חדשה: מיימת. לפי מאמר שפורסם ב-1998 בכתב-העת החקלאי "משק העופות", כארבעה מיליון תרנגולים בישראל מתים בשנה ממיימת:

לול פטמים בגרמניה (Informationsdienst Wissenschaft). (האור הירוק הוא חלק ממניפולציה מכוונת) 

תופעה עולמית

לפי מסמך מטעם משרד החקלאות של אלברטה (קנדה),


ספר על בריאות עופות (2004) קובע, ששיעור התחלואה של תרנגולים במיימת הוא 5-1% מהלהקה, ושיעור התמותה עומד על 2-1%, אולם עלול לעלות עד 30% מהלהקה. במאמר ב"משק העופות" (1988) כתב אביגדור כהנר מהפקולטה לחקלאות ברחובות, ששיעור התמותה עלול הגיע אפילו עד 40%, בתנאים מסוימים. הנפגעים העיקריים הם זכרים, שקצב הגדילה שלהם מהיר יותר. מעבר לתמותה, יש בגוף העופות החולים סימנים, המביאים ל"פסילה" (איסור על שיווק למאכל אדם) במשחטות. כך, לפי משרד החקלאות של אלברטה, ההפסדים הכספיים ממיימת מצטברים בתעשיית העופות העולמית ל-500 מיליארד דולר בשנה. הסכום האסטרונומי – ולא סבלם של העופות – הוא שגורם לעריכת מחקרים רבים בניסיון למגר את התסמונת.

גדילה מהירה ומיימת

לפי משרד החקלאות של אלברטה:


קצב הפעימות גובר ונפח הדם גדל. כתוצאה מהעומס על החדר הימני של הלב (אשר שואב דם לתוך הריאה) הוא מתנפח – עד כפליים מגודלו המקורי. הלחץ בין הלב לריאות גובר, ובמקביל לכך מייצר הגוף תאי דם אדומים רבים יותר בניסיון לשאת חמצן – דבר הגורם לדם להיות סמיך יותר וללחץ הדם להתגבר עוד יותר. הלחץ פוגע בתפקוד הכבד, וכתוצאה מהלחץ מתחילה לדלוף פלסמה (נוזל הדם) מהכבד ומנימי דם לתוך חללים שבבטן. הנוזל מצטבר לנפיחות הניכרת לעין. לכן נקראת התסמונת "מיימת".

קור ומיימת

כאשר הסביבה קרה, נדרשת אנרגיה כדי לשמור על טמפרטורת גוף קבועה, ומאמץ זה גורם לצריכת חמצן מוגברת. כשמדובר בעוף שממילא בקושי מסוגל להזרים די חמצן לתאי גופו בגלל קצב רצחני של חילוף חומרים, התוצאה היא מיימת. זו היא הסיבה העיקרית לשכיחות התסמונת בחורף. כל גורם נוסף הפוגם בספיגת החמצן, מגדיל את הסיכויים למיימת – וכל הגורמים הללו נפוצים מאוד בלולים: גרגרי אבק זעירים באוויר, מיקרואורגניזמים הגורמים מחלות זיהומיות של הריאות ואמוניה העולה מההפרשות שהעופות נאלצים להתבוסס בהם. השפעה דומה יש לעלייה בשיעור הפחמן הדו-חמצני באוויר ולירידת שיעור החמצן – למשל, כתוצאה מחימום באמצעות תנורי גז, המתחרים ישירות בעופות על צריכת החמצן. התשובה לליקויים אלה אמורה להיות בעיקר אוורור טוב, אך בחורף האוורור תורם למעגל קסמים בכך שהוא מעודד ירידה בטמפרטורה.

עוף רובץ, ניו זילנד (Aukland Animal Action): קשה לעמוד בגלל כשילת רגליים או מיימת 

להיות חולה מיימת

אם בקיץ העופות בלולים מתנשמים בכבדות בגלל החום, בחורף הם מתנשמים בגלל מיימת. העופות החולים משוועים לחמצן. הנוזלים שהצטברו בחלל הבטן מקטינים את נפח האוויר שנכנס לריאות עם כל נשימה, ולכן העופות מתנשמים בכבדות. לעתים נלווים להתנשמות צלילי גרגור. את התנפחות הבטן ניתן לראות מבחוץ, לעתים עם התאדמות של עור הבטן ובמקביל להכחלה של גוון עור הכרבולת והדלדלים. העופות החולים חלשים למראה ורובצים ממושכות, התפתחותם מואטת וחלקם מתים.

בתוך לול של תעשיית הבשר, ניו זילנד (Aukland Animal Action): מתנשמים בכבדות בקיץ וגם בחורף 

ריפוי?

מיימת היא אחת התוצאות המובהקות של דרישת הצרכנים לבשר עוף זול: התסמונת נובעת מברירה מלאכותית משולחת רסן להאצת קצב הגדילה ולהורדת עלויות המזון. דרכים נקודתיות להתמודדות עם המחלה הן שמירה על טמפרטורות גבוהות במדגרה (יסודות המיימת נוצרים כבר בעובר שבביצה) ובלול, והגבלות זמניות על מתן מזון עתיר אנרגיה – שאף הוא תורם לגדילה מהירה מדי. לכאורה, פתרון יסודי יותר וקל לביצוע הוא חזרה ל"ייצור" עופות שמבנה גופם טבעי יותר. אולם הרווחים מהגידול המהיר ומנצילות המזון המוגברת עולים על ההפסדים ממיימת. חוקרים חקלאיים בעולם (גם בישראל יש מחקר משגשג בתחום) עוסקים בחריצות בחשיפת עופות לקור כדי לגרום להם מיימת ולבודד משתנים האחראים לתסמונת, בניסיון לסלק רק גורמים גנטיים נקודתיים ולהמשיך את כל שאר מאפייני הגידול המעוותים. בשנים האחרונות הצליחו חוקרים שונים לברור עופות, אשר גדלים בקצב התעשייתי ועם זאת אינם נוטים למיימת. בתעשייה, פתרון זה מתחרה בהמשך האצת קצב הגידול. עבור הצרכנים, הפתרון שנותר הוא הימנעות מקניית בשר עופות.