פעילות

סקר מזון טבעוני

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב עורכת בימים אלה סקר על הביקוש למזון טבעוני בקמפוס, במטרה לבחון את הרחבת ההיצע של מזון מהצומח.

 

הפגנה נגד תעשיית הפרוות

ביום ו', 27.4.2012, בשעה 12:00, תתקיים ברחוב המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל-אביב עצרת מחאה נגד טבח בכלבי-ים בקנדה ובנמיביה המתבצע לשימוש בפרוותיהם. המפגינים מתבקשים לבוא בלבוש בגווני שחור-לבן-אפור, ולהימנע מבגדים שמקורם בבעלי-חיים (כגון בגדי עור וצמר). לדף האירוע בפייסבוק

 

הפגנה נגד חוות מזור

ביום ו', 20.4.2012, בשעה 12:00, תתקיים ברחוב המלך ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל-אביב הפגנה להפעלת לחץ ציבורי לביטול משלוח 90 קופות מחוות מזור למעבדת רעילות בארה"ב ולסגירת החווה. לדף האירוע בפייסבוק

 

קורס בכרמיאל

ביום א', 22.4.2012, בשעה 17:10, יתקיים במכללת אורט-בראודה המפגש הרביעי בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם," בהנחיית אריאל צבל. הקורס פתוח לקהל הרחב וניתן להצטרף במהלכו. במפגש:

יחסים אנונימיים: החקלאי האוטומטי והבורג החי שבמכונה; 

כחומר ביד היוצר: המשמעות החברתית של מניפולציות גנטיות.

פרטים בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773

 

חוברת מתכונים

אנונימוס מגישה גרסה מחודשת של חוברת המתכונים מן הצומח, "צמחונות בקלות". ניתן להזמין את החוברת חינם, בטל' 03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il.

 

סדנת גלידות טבעוניות בתל אביב

ביום ב', 23.4.2012, בין השעות 21:30-19:15, תתקיים ברח' לבנדה 3 בתל-אביב סדנה להכנת גלידות על בסיס פירות, אגוזים, ומרכיבים טבעיים אחרים, ללא מוצרים מהחי, שמנים מזוקקים ממתיקים או מייצבים. תשלום לפי רצון המשתתפ/ת, 200-80 ₪.

לפרטי הגעה ולהרשמה: אורי 050-7827729 או yurman@gmail.com. לדף האירוע בפייסבוק

 

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:

• תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
• ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
• רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. 

 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

"אני אפרוח, לא זבל":
הפגנה נגד הרג אפרוחים במדגרות

לתמונות נוספות מההפגנה, מדף הפייסבוק של אנונימוס

צריכת בשר וסיכון לתמותה
סקירת מחקר של בית הספר לבריאות הציבור בהרווארד   

כרם אביטל

במרץ 2012 פורסם מחקר תזונה עצום בהיקפו, העוסק בקשר בין צריכת בשר אדום לבין תמותה. כרם אביטל, B.Sc במדעי התזונה, סוקרת את מסקנות המחקר והשלכותיהן.
 

121,342  נחקרים, 28 שנות מעקב
המחקר נערך על-ידי קבוצת חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד. מלבד היוקרה האקדמית של האוניברסיטה הידועה שאליה הוא משתייך, ידוע בית הספר בכך שאינו מהסס לפרסם המלצות  חדות ומדויקות לתזונה נכונה, גם כשהללו אינן מתיישבות עם ההמלצות של מוסדות שמרניים יותר דוגמת ה-USDA (משרד הבריאות והחקלאות האמריקאי).

המחקר מתבסס על נתונים שנאספו משניים מהסקרים המבוססים והמוכרים ביותר בקהילת אנשי הבריאות בעולם, הידועים כ"מחקר הרופאים" ו"מחקר האחיות". מדובר במחקרים שבהם השתתפו 121,342 רופאים ואחיות, שמילאו שאלונים מפורטים לגבי הרגלי החיים, הפעילות הגופנית, התזונה ומצב הבריאות שלהם, ומעדכנים את תשובותיהם מדי שנתיים עד ארבע שנים, מאז שנות השמונים. על בסיס הנתונים הללו התפרסמו מאות מאמרים בנושאים שונים הקשורים בהשפעת אורח החיים על סיכוני תחלואה ותמותה.

מה בדקו
החוקרים ביצעו הערכה של הצריכה היומית הממוצעת של מוצרים שונים, וביניהם בשר אדום. הנחקרים נחלקו ל-5 קבוצות בהתאם לרמת צריכת הבשר שלהם, החל מכמות ממוצעת של רבע מנה ביום ועד לכמות של יותר משתי מנות. המושג "מנה" הוגדר במסגרת המחקר כ-85 גרם בשר אדום לא מעובד, או 13-45 גרם בשר מעובד – הגדרה צנועה יחסית, לאור העובדה שנתח בשר בקר במסעדה ממוצעת נע בין 150 ל-300 גרם. כך שבפועל, מנת בשר במציאות שוקלת פי שניים עד שלושה יותר מאשר המנה שנלקחה בחשבון במחקר, כך שגם אם אינכם צורכים בשר בכל יום אלא רק פעם בחמישה ימים עד שבוע, על-פי המחקר יש בכך סיכון ממשי.

Dezidor :צילום

בנוסף, בדקו החוקרים מחלות תורשתיות, פעילות גופנית, צריכת תרופות, הרגלי עישון וצריכת אלכוהול ואת השפעת הצריכה של מזונות אחרים: בשר תרנגולות, דגים, מוצרי חלב פרה, ביצים, ירקות, פירות, דגנים וקטניות. הנתונים המפורטים אפשרו לנטרל את השפעת הגורמים הללו ולבודד את ההשפעה של צריכת הבשר על הסיכון לתמותה.

תוצאות המחקר: קשר ברור בין צריכת בשר ותמותה
במהלך 28 שנות המחקר מתו 23,926 מהנסקרים. החוקרים מצאו תואם מובהק בין צריכה של בשר אדום לבין מוות מוקדם. המחקר מצא כי הן בשר מעובד והן בשר שאינו מעובד מגבירים משמעותית את הסיכון לתמותה באופן כללי וספציפית למוות ממחלות לב ומסרטן.
אחת הביקורות הנפוצות על מחקרים מסוג זה היא שאנשים הצורכים כמויות גדולות של בשר אדום הם לרוב גם פחות פעילים גופנית, מעשנים, שותים אלכוהול, צורכים פחות דגנים מלאים, פירות וירקות, ובעלי מסת גוף (BMI) גבוהה יותר. המחקר מאשש זאת, אולם מראה בבירור כי גם כאשר מנטרלים את המשתנים הללו הנתונים נותרים מובהקים. למעשה, הקשר בין צריכת בשר לתמותה נותר מובהק גם כשמורידים מהמשוואה  היסטוריה של סוכרת, מחלות לב וסרטן, על אף שמחקרים קודמים הראו כי במקרים רבים בשר גורם למחלות הללו.

צריכה של מנת בשר אדום אחת ליום גרמה לעלייה של 12% בסיכון למוות מוקדם, כאשר הסיכון לתמותה ממחלות לב גבוה ב-16% והסיכון לתמותה מסרטן גבוה -ב10%. הנתונים הללו מתייחסים הן לבשר מעובד והן לבשר שאינו מעובד (אם כי הסיכון גבוה יותר בצריכת בשר מעובד: הסיכון למוות עולה מ-13% בבשר שאינו מעובד ל20% בבשר מעובד, כאשר הסיכון למוות ממחלות לב עולה מ-18% ל-21% והסיכון למוות מסרטן עולה מ-10% ל-16%). 

החוקרים ניסו לבודד סוגי בשר ספציפיים ולמצוא אילו מהם מסוכנים במיוחד, אך לא מצאו מוצר מסוים שקשור לתמותה מוגברת באופן מובהק יותר מאחרים. החוקרים אף ניסו לבודד רכיבים ספציפיים הידועים כמזיקים לבריאות ומצויים בבשר אדום: כולסטרול, שומן רווי וברזל ממקור בשרי (שמקורו למעשה בהמוגלובין שמצוי בדם). נטרול המשתנים הללו גרם אמנם לירידה מסיימת בסיכון לתמותה אך באופן מינורי יחסית, מה שעשוי להעיד על כך שבבשר מצויים גורמי תמותה נוספים שטרם נחקרו.

התחליף המומלץ: אגוזים
החוקרים מעריכים כי 9.3% ממקרי המוות בגברים ו-7.6% ממקרי המוות בנשים היו יכולים להימנע על-ידי הורדת צריכת הבשר לחצי מנה ביום בלבד. החלפת מנה אחת של בשר אדום במנה חלבונית אחרת מהצומח או מהחי הורידה את הסיכון לתמותה ב-7-19%, כאשר מבין התחליפים שנבדקו מנת אגוזים היא זו שהורידה באופן המובהק ביותר (19%) את הסיכון לתמותה.

Vinicius Pinheiro:צילום

ביקורת על המחקר
כל הקבוצות שנסקרו במחקר, בין אם צריכת הבשר שלהן נמוכה או גבוהה, צורכות כמות קטנה ביותר של הרכיבים הבריאים ביותר מהצומח: ירקות בכמות של עד 2 מנות ביום (160-200 גרם בלבד, כשאמריקאים מחשיבים גם תפוחי אדמה כירק), 0.15 מנת אגוזים (בערך שני אגוזים ביום), ופחות מחצי מנה ביום של קטניות (כרבע כוס של קטניה לא מבושלת). היה יכול להיות מעניין לכלול בין הנסקרים גם אנשים המקפידים על צריכת  כמויות  גדולות יותר של ירקות, קטניות ואגוזים בשילוב עם צריכה מופחתת של מזון מהחי. לאור המחקרים על תועלתם הבריאותית של רכיבים אלה, סביר להניח שלתזונה כזו אפקט סינרגיסטי שעשוי להוריד עוד יותר את הסיכון לתמותה בטרם עת.

בהקשר זה מעניין לעיין במחקר שפורסם באותו כתב עת ב-2011, אשר בדק את הקשר בין תמותה לבין צריכת סיבים תזונתיים (המצויים אך ורק במזונות צמחיים) בקרב מאות אלפי נשים וגברים. המחקר מצא כי הסיכון למוות מוקדם בקרב הקבוצה שצרכה כמות גבוהה של סיבים קטן ב-22% מאשר בקבוצה שצרכה כמות סיבים מעטה. צריכת סיבים התבררה כמגנה מפני תמותה כללית, ובאופן ספציפי מפני תמותה ממחלות לב, מזיהומים ומחלות נשימה בנשים ובגברים, ובקרב גברים גם כגורם המגן מפני תמותה מסרטן.

באותו גיליון של כתב העת שבו פורסם המחקר, התפרסם גם מאמר תגובה המתייחס לנקודה זו, בעל הכותרת הקולעת " Holy Cow! What's Good For You Is Good For Our Planet". המחבר, ד"ר דין אורניש מהמחלקה לרפואה מאוניברסיטת קליפורניה ומהמכון לחקר רפואה מונעת (ארגון אמריקאי עצמאי ללא מטרות רווח), כותב: "מזונות מהצומח הינם עשירים בפיטוכימיקלים, פלבונואידים וחומרים מגנים אחרים. במלים אחרות: מה שאנחנו כוללים בדיאטה שלנו חשוב בדיוק כמו מה שאנחנו מוציאים ממנה, כך שהחלפת בשר אדום במזונות בריאים יותר תיתן יתרון כפול לבריאותנו".

Straightbstudent :ד"ר דין אורניש. צילום

מקורות:

Pan, An et al., "Red Meat Consumption and Mortality, Results From 2 Prospective Cohort Studies", Archives of Internal Medicine, 2012;172(7):555-563.

Dean Ornish, "Holy Cow! What's Good for You Is Good for Our Planet: Comment on 'Red Meat Consumption and Mortality'", Archives of Internal Medicine, 2012;172(7):563-564.

Park, Yikyung et al., "Dietary Fiber Intake and Mortality in the NIH-AARP Diet and Health Study", Archives of Internal Medicine, 2011;171(12):1061-1068.

חדשות

חורים ברשת תעשיית הביצים. בכתבה "אנונימוס: התרנגולות סבלו מספיק" (4.4.2012) סוקרת אילנה ברודו סדרת קריקטורות שייצר האמן עידו הירשברג תחת הכותרת "למה לתרנגולות מגיע לסבול". הקריקטורות מציעות, באופן סאטירי, סיבות שבגללן מגיע לתרנגולות בתעשיית הביצים להיות סגורות בכלובים. זאת במחאה על ניסיונותיו של משרד החקלאות להתקין תקנות שיקבעו את השימוש בכלובים בתעשיית הביצים בארץ, בניגוד למגמה הרווחת במדינות המערב לעבור לשיטות החזקה אכזריות פחות.

קרית-גתים שפעת העופות. בכתבה "בהלת העופות עברה לחתולים" (8.4.2012) מספרת טובה דדון על התפשטות מגיפת שפעת העופות למושב זבדיאל, זאת בעקבות חקלאי שהוביל אפרוחי תרנגולי הודו ללול פיטום במושב, בניגוד להוראות משרד החקלאות. עד כה השמיד משרד החקלאות כ-71 עופות החשודים שנדבקו במגיפה. בנוסף, הושמדו גם חתולים שנחשדו שנדבקו במחלה בעקבות אכילת פגרי עופות מלולים נגועים. למידע על הקשר בין לולים תעשייתיים והתפשטות שפעת העופות

וואלה! התעללות תיירותית. הכתבה "כריש לוויתן נקשר במשך שעות ושימש כגלשן לתיירים" (10.4.2012) מספרת על כריש לוויתני שנתפס על-ידי דייגים בפיליפינים, והוחזק כלוא כשהוא פצוע בזנבו ובפניו, במטרה להציע לתיירים להצטלם לצדו תמורת תשלום. לאחר שהמקרה נחשף בעקבות תצלומים שפורסמו, התערבו הרשויות והביאו לשחררו של הכריש.

תזונה ומתכונים

פינת התזונה
סלט טופו, קשיו וקארי

מרכיבים
500 גרם טופו
70 גרם אגוזי קשיו
8 כפות חלב סויה לא ממותק
4 כפות שמן קנולה
2 גבעולי סלרי
1 כף קארי
2 כפות לימון
2 כפות חרדל דיז'ון
2 גבעולי בצל ירוק
1/2 כפית מלח
1/4 כפית פלפל
1/2 כף כורכום

1.  מערבבים במעבד מזון שליש מכמות הטופו עם שאר הרכיבים.
2. את שארית הטופו חותכים לקוביות קטנות, מוסיפים לתערובת ומגישים.

מתכון: נעמי אופנהיימר, על-פי מתכון של מסעדת "בודהה בורגרס". צילום: ראובן אילת. פורסם לראשונה במדור "שני צמחוני", ynet.