|
פעילות
דרושים לאנונימוס
אימוץ תרנגולות
 מכירים לולנים? בקשו מהם למסור
תרנגולות (אפילו בודדות) לאימוץ ביום מעשים טובים, 20.3.2012. את פרטי
הלולנים ניתן להעביר לאנונימוס. רוב התרנגולות בתעשיית הביצים מסיימות את
חייהן בחשמול או בחנק במכולות אשפה כשאינן רווחיות עוד, וזאת בתום כשנתיים
בתעשייה. באותו יום תארגן אנונימוס סיור מודרך בלול סוללה. ניפגש ב-11:00
בכניסה ליישוב דלתון שבגליל. לאחר מכן (בשעה 12:30 בערך) נגיע ליישוב רמות
נפתלי, ומי שמעוניין לאמץ תרנגולות ומסוגל לקחת את האחריות לטיפול נאות בהן
יוכל לעשות זאת. לא יהיו הסעות ולכן חובה להגיע עם רכב. אם אתם זקוקים
לטרמפ או שיש לכם מקום פנוי ברכב, תוכלו לציין זאת ב דף האירוע
בפייסבוק.
קורס בכרמיאל
חוברת מתכונים
אנונימוס הוציאה לאור חוברת מתכונים מן הצומח, "צמחונות בקלות" – חידוש
ורענון של חוברת תחת כותרת זהה. ניתן להזמין את החוברת חינם, בטלפון
03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il.
סדנה בתל-אביב
ביום ב', 19.3.2012, בשעה 19:00-22:00, יתקיים בבר הטבעוני "רוגטקה"
(רח' יצחק שדה 32) סדנת עזרה ראשונה רגשית לפעילים ופעילות לזכויות
בעלי-חיים. הסדנה מאורגנת ע"י ה ווג'י-קו.
לפרטים נוספים: vegykav@gmail.com.
ל דף האירוע
בפייסבוק
דווחו על פגיעה
בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
סיפורו של סהר הצלתו של כבש
אחד
מרים מונדרי
 הכבש סהר במהלך הצלתו. צילום: סבסטיאן טריפולט
השבוע התפרסם בתקשורת מקרה של הצלת כבש שנפל מאניית משא אוסטרלית
לפני כחודשיים בסמוך לריף הדולפינים באילת.
הדס ציון, אחראית
אחזקה ימית בריף הדולפינים באילת, הבחינה בכבש במהלך שיט שבו הכשירה נער בן
14 כמתנדב לעבודה בריף. הכבש התגלה במרחק של כ-150 מטר מהנמל, וברגע שזיהו
השניים שמדובר בכבש חי השוחה בלב ים מיהרו להצילו מטביעה: הנער המתנדב קפץ
מיד למים, וציון הזעיקה עזרה נוספת מריף הדולפינים. עם הגיעו לחוף נבדק הכבש
על ידי וטרינר והושם בהסגר – בהתאם לנוהל החל על כל בעל חיים הנכנס לארץ, על
מנת להגן על בעלי החיים המקומיים ממחלות. כבר במהלך בדיקות אלה הצהירו אנשי
הריף על רצונם לאמץ את הכבש ולהעבירו לפינת חי. למרות התעקשותו הראשונית של
היבואן על בעולתו על הכבש, הצליחו עובדי הריף לשכנע אותו לוותר עליה, בתמורה
לכך שריף הדולפינים יישא בהוצאות ההסגר והחיסונים. לאחר יציאתו ממתקן
ההסגר הועבר הכבש לדיר העיזים של קיבוץ נאות סמדר, וזכה לשם "סהר" על שם
המתנדב שקפץ למים להצילו.
סיפורו הצלתו של הכבש סהר הוא סיפור ייחודי וחד-פעמי, ועל כן גם זכה
לחשיפה תקשורתית. אבל ברקע סיפור זה עומד גם סיפורם של מאות אלפי בעלי-חיים
אחרים, המובלים בעודם חיים
מאוסטרליה לישראל. שטחי ישראל אינם נרחבים מספיק כדי לגדל כבשים ועגלים
בכמות שתספק את הביקוש הגבוה לבשר, ועל-כן רוב היונקים הנאכלים בארץ מגיעים
מחו"ל. אמנם חלק גדול נשחט כבר בארץ המוצא ונשלח לארץ כ"בשר קפוא", אבל בשל
הביקוש לבשר טרי, הנשחט זמן קצר בלבד לפני שיווקו, בעלי-חיים רבים מובלים
לישראל בעודם בחיים, ונאלצים לעבור מסע ארוך ומפרך שבו הם מובלים לנמלים בתוך
אוסטרליה במשאיות צפופות, בנסיעה הנמשכת עשרות שעות. המסע בים נמשך כשלושה
שבועות, בצפיפות קשה בבטן אניה מיטלטלת - הצפיפות המקובלת היא שלושה כבשים
למטר רבוע. זאת בחללים סגורים, כשהכבשים אינם מקבלים מצע ומתבוססים
בהפרשותיהם כל זמן הנסיעה. בחודשי הקיץ הופכים החום והלחות בבטן האניה לקשים
מנשוא. האניות מגיעות לנמל עקבה, משם מועברים בעלי החיים במשאיות בתוך ירדן
ואל שטח ישראל. הנסיעה וההמתנה במעברי הגבול אורכות שעות, לעתים בחום גבוה
ללא צל או מים. ההעמסות והפריקות הרבות מתבצעות לעתים קרובות תוך שימוש במכות
או שוקים חשמליים. בעלי חיים רבים מתים במהלך ההובלה – תוצאה בלתי נמנעת של
הצפיפות והמחנק, החום הכבד, מחסור במים ורעב (כתוצאה מקושי להסתגל למזון
הניתן להם במהלך המסע). מספר הכבשים המתים מדי שנה במהלך המסע מוערך
בכ-150,000 עד 200,000. מבחינת התעשייה, בעלי חיים אלה המתים מוות מייסר הם
"פחת" סביר שמחירו מחושב בעלות הכללית.
בניגוד לרוב המוחלט של בעלי-החיים המובלים מאוסטרליה לישראל, אשר מצוקתם
זוכה לעניין מועט מצד הציבור או התקשורת, לכבש סהר יש סיפור אישי, המאפשר
לעורר כלפיו הזדהות ואמפטיה במידה רבה יותר מזו שזוכים לה רוב בני מינו. כך
נחשף חוסר העקביות של החברה שלנו ביחסה לחיות, וההבחנה השרירותית בין מי
שמסווגות כ"חיות מחמד" לבין אלו המסווגות כ"חיות משק". עמליה רוזנבלום, ב טור שפרסמה ב"הארץ"
בעקבות המקרה, היטיבה לבקר חוסר עקביות זה:
"רובנו לא ערים לרמת האכזריות השיטתית, הכרוכה בהפקת מוצרי
המזון שאנחנו צורכים בכמויות עצומות, אבל פחות או יותר בסביבות גיל ארבע,
רוב הישראלים כבר יודעים שהשניצל היה פעם תרנגולת. וזה לא ממש מזיז לנו.
הישראלים קונים בסביבות 9,000 טונות בשר בחודש רגיל (כלומר, לא כולל יום
העצמאות), וישראלי ממוצע צורך כ-4,000 בעלי חיים במהלך חייו. במלים אחרות,
נדרשת מידה רבה של הדחקה, ציניות או העמדת פנים, כדי להתרגש מסיפורה של חיה
אחת שניצלה מחיסול שאנחנו הזמנו. רוצים להציל חיות? למה להסתפק בכבש אחד
בריף הדולפינים? תפסיקו לאכול אותן, ותוכלו להציל אלפים."
בתקשורת:
חדשות
וואלה! תעשיית
החלב. בטור " חג שמחת החלב: חגיגות עצובות לפרות" (15.3.2012) כותב
עידן סוייר על ההתעללות בפרות בתעשיית החלב, על רקע חגיגות "שמחת החלב"
המצוינות על-ידי מועצת החלב: "הציבור הרחב והמשפחות שיבואו להכיר את התעשייה
כנראה לא יכירו את כל הצדדים שבה. הם לא יחזו למשל בהפרדת העגלים קורעת הלב
מאמהותיהם עם לידתם – באמצעות הזרעה מלאכותית פרות בתעשיית החלב מוכנסות
להריון שוב ושוב באינטנסיביות כדי שלא יפסיקו להניב חלב. העגלים, שהם תוצרי
לוואי של התעשייה, נלקחים מהן כדי שלא יזכו לינוק מהן את החלב היקר, המיועד
לחליבה. במקום זאת, העגלות הנקבות נלקחות לתעשיית החלב, שם מחכים להם חיים
דומים לאלה של הדור הקודם, והעגלים הזכרים נלקחים לתעשיית הבשר. שחיטת
העגלים, לעתים כאשר הם בני מספר חודשים בלבד, הוא עוד חלק שלא כלול בסיורים
הנערכים למשפחות כחלק מהחגיגות."
nrg מעריב התעללות
בגמל. בכתבה " בלוגר
חשף: מתעללים ב'גמל של ירושלים'" (11.3.2012) מדווח יוסי אלי על התעללות
והזנחה של גמל המנוצל למטרת צילום עם תיירים. הגמל הוחזק בגשם, קשור באפו
לעמוד חשמל ברצועה קצרה, באופן שלא איפשר לו חופש תנועה.
nrg מעריב הכחדת דגים. בכתבה " מסתורין בכנרת: מה
באמת מתרחש במי האגם?" (16.3.2012) מספרת עדי חשמונאי על מאבק
דייגים נגד תכנית משרד החקלאות להשבית באופן זמני את הדיג בכנרת, במטרה לאפשר
לאוכלוסיות הדגים שבה להשתקם לאחר ש התדרדרו לסף הכחדה. חשמונאי
ממעיטה באחריותה של תעשיית הדיג להתדרדרות מצב הכנרת, ומטילה את האשמה על
קורמורנים הניזונים מדגי הכנרת, על אף שכמות הדגים הניצודה על-ידי קורמורנים
נמוכה בהרבה מהכמות הניצודה על-ידי דייגים. על משרד החקלאות מופעל לחץ לאפשר
לדייגים לפגוע בקורמורנים, אף על פי שרשות הטבע והגנים מתנגדת להצעה זו.
nrg מעריב זיהום. בכתבה " מי
מזהם את הכנרת? משרד החקלאות" (13.3.2012) חושפת עדי חשמונאי מידע על
זיהום הכנרת בשפכים הנפלטים מתחנת גינוסר, המרביעה דגים בבריכות מלאכותיות.
הדגים המורבעים בתחנת גינוסר משמשים בין היתר בפרוייקט אכלוס הכנרת מחדש
בדגים, עקב הנזק לאוכלסיית
הדגים שנגרם כתוצאה מדיג אינטנסיבי.
nrg מעריב
צבי-ים. בכתבה " בתוך שבועיים:
שלושה צבי ים פצועים אותרו מול חופי אשקלון" (11.3.2012) מדווחת חן מור
על הצלת צב ים שנלכד על-ידי דייגים והושלך פצוע לחופי אשקלון. זהו צב הים
השלישי שנמצא בשבועיים האחרונים בחופי אשקלון. מנהל הפארק הלאומי בעיר קורא
למי שנתקל בחיית בר במצוקה באיזור להודיע על המקרה לגן הלאומי או למוקד
הסביבה והמוקד העירוני.
הארץ נגד ציד.
בטור " 'במבי'
בתרגום חדש - מופת על התבגרות ואכזריות" (14.3.2012) סוקר יהודה אטלס את
התרגום העברי החדש לספרו של פליקס זאלטון, "במבי", ומזכיר את ההשפעה הרבה
שהייתה לספר (ולסרט שנעשה על-פיו) בהגברת ההתנגדות לציד: "ספורט הציד, שהיה
חלק בלתי נפרד מההווי הגברי בערי השדה של אמריקה, ספג גינויים וביקורות
נוקבות בעקבות הסרט. ככל הנראה, 'במבי' הוא יצירת המחאה האנטי-ציידית
האפקטיבית ביותר שנוצרה אי פעם. רבים דרשו להוציא את הציד אל מחוץ לחוק. אין
פלא שחובבי הציד יצאו תחילה למתקפה נגד הסרט, בטענה שהוא סכריני, מזייף את
חיי היער, "ואם לחיות מותר לאכול אלה את אלה למה לנו אסור?" הציבור דחה את
הטיעונים הללו. מחקרים הוכיחו, שהסרט גרם במישרין להצטמקות משמעותית - עד כדי
מחצית - בממדי הציד, באמריקה ואחריה בעולם כולו." לסקירת הספר באתר
אנונימוס
הארץ קיצור תולדות האנושות. בטור " קיצור תולדות השניצל" (15.3.2012)  סוקרת
רחל טל-שיר את הספר "קיצור תולדות האנושות" מאת ד"ר יובל נח הררי, תוך
התייחסות לביקורת שהספר מעלה לגבי יחס האדם לבעלי-חיים: "תולדות האפליה של
חיות המשק, כפי שמשרטט אותן הררי, הן נתיב חד-סטרי ועקבי, שבו העינויים
והניצול מועצמים מתקופה לתקופה: מעדרי בקר בר משוטטים, שניצודו בידי בני אדם
באופן אקראי, התפתח הבקר המבוית, המנוצל דרך קבע לבשר, לחלב ולעבודה. בימינו
מוחזקים צאצאיו בתנאי ניצול אינטנסיביים השוללים מהם לעתים כל מימוש של
הצרכים הטבעיים שלהם." לסקירת הספר באתר אנונימוס
תזונה וצרכנות
ynet בשר
ותמותה. בכתבה " מחקר: קשר
בין אכילת בשר אדום לתמותה מוקדמת" (13.3.2012) סוקר ד"ר איתי גל מחקר
תזונה שנערך באוניברסיטת הארוורד שסקר כ-120 אלף אנשים במשך למעלה מ-20 שנים.
המחקר מגלה כי אכילה יומיומית של בשר אדום מעלה את הסיכוי לתמותה מוקדמת
ב-13%, ואכילה יומיומית של מוצרי בשר מעובדים (כגון נקניקיות) מעלה את סיכויי
התמותה המוקדמת ב-20%.
nrg מעריב סלט. בטור " עם
בוא האביב: סלט עם עלי חרצית" (12.3.2012) חוזרת שחר שילוח לפרסם את מדור
הבישול הצמחוני שלה, לאחר פסק זמן של כשלושה חודשים, ומגישה מתכון לסלט
תפוחי אדמה עם קינואה ועשבי אביב.
פינת התזונה מרק מינסטרונה
מרכיבים
5
עגבניות 3 גבעולי סלרי 2 גזרים 2 תפוחי אדמה פלפל
אדום קישוא בצל לבן 1/4 כרוב לבן קטן 150 גרם רסק עגבניות כוס
פסטה אורז 3 שיני שום 2 כפות שמן זית כפית סוכר
חום מלח פלפל אורגנו שמן זית
הכנה
- קוצצים את הירקות לקוביות בגודל של 1 ס"מ על 1 ס"מ ומכניסים אותם לסיר.
ממלאים את הסיר במים בכמות המספיקה לכיסוי כל הירקות.
- מבשלים על אש קטנה למשך כ-40 דקות.
- מוסיפים לסיר את רסק העגבניות, שיני השום וכוס הפסטה ומערבבים במשך
דקה.
מזליפים את שמן הזית לתוך המרק.
- ממשיכים לבשל כ-20 דקות נוספות.
- מוסיפים קורט מלח ופלפל, את כפית הסוכר החום ואורגנו לפי הטעם
ומערבבים.
- מכבים את האש ונותנים למרק לסיים להתבשל במשך כ-10 דקות
נוספות.
מתכון: דרור ינאי. צילום: ראובן אילת. פורסם לראשונה במדור "שני צמחוני", ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
מרים מונדרי לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |