פעילות

דרושים לאנונימוס

• צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18. info@anonymous.org.il
• לאנונימוס דרוש/ה מתכנת iSO/Android מתנדב, להסבת משחק בקוד פתוח. uril@anonymous.org.il

אימוץ תרנגולות

מכירים לולנים? בקשו מהם למסור תרנגולות (אפילו בודדות) לאימוץ ביום מעשים טובים, 20.3.2012. את פרטי הלולנים ניתן להעביר לאנונימוס. רוב התרנגולות בתעשיית הביצים מסיימות את חייהן בחשמול או בחנק במכולות אשפה כשאינן רווחיות עוד, וזאת בתום כשנתיים בתעשייה.
באותו יום תארגן אנונימוס סיור מודרך בלול סוללה. ניפגש ב-11:00 בכניסה ליישוב דלתון שבגליל. לאחר מכן (בשעה 12:30 בערך) נגיע ליישוב רמות נפתלי, ומי שמעוניין לאמץ תרנגולות ומסוגל לקחת את האחריות לטיפול נאות בהן יוכל לעשות זאת.
לא יהיו הסעות ולכן חובה להגיע עם רכב. אם אתם זקוקים לטרמפ או שיש לכם מקום פנוי ברכב, תוכלו לציין זאת בדף האירוע בפייסבוק.

קורס בכרמיאל

פרטים בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773

חוברת מתכונים

סדנה בתל-אביב

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

דוכני הסברה

• תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
• ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
• רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

סיפורו של סהר
הצלתו של כבש אחד

מרים מונדרי

הכבש סהר במהלך הצלתו. צילום: סבסטיאן טריפולט

השבוע התפרסם בתקשורת מקרה של הצלת כבש שנפל מאניית משא אוסטרלית לפני כחודשיים בסמוך לריף הדולפינים באילת. הדס ציון, אחראית אחזקה ימית בריף הדולפינים באילת, הבחינה בכבש במהלך שיט שבו הכשירה נער בן 14 כמתנדב לעבודה בריף. הכבש התגלה במרחק של כ-150 מטר מהנמל, וברגע שזיהו השניים שמדובר בכבש חי השוחה בלב ים מיהרו להצילו מטביעה: הנער המתנדב קפץ מיד למים, וציון הזעיקה עזרה נוספת מריף הדולפינים. עם הגיעו לחוף נבדק הכבש על ידי וטרינר והושם בהסגר – בהתאם לנוהל החל על כל בעל חיים הנכנס לארץ, על מנת להגן על בעלי החיים המקומיים ממחלות. כבר במהלך בדיקות אלה הצהירו אנשי הריף על רצונם לאמץ את הכבש ולהעבירו לפינת חי. למרות התעקשותו הראשונית של היבואן על בעולתו על הכבש, הצליחו עובדי הריף לשכנע אותו לוותר עליה, בתמורה לכך  שריף הדולפינים יישא בהוצאות ההסגר והחיסונים. לאחר יציאתו ממתקן ההסגר הועבר הכבש לדיר העיזים של קיבוץ נאות סמדר, וזכה לשם "סהר" על שם המתנדב שקפץ למים להצילו.

 "רובנו לא ערים לרמת האכזריות השיטתית, הכרוכה בהפקת מוצרי המזון שאנחנו צורכים בכמויות עצומות, אבל פחות או יותר בסביבות גיל ארבע, רוב הישראלים כבר יודעים שהשניצל היה פעם תרנגולת. וזה לא ממש מזיז לנו. הישראלים קונים בסביבות 9,000 טונות בשר בחודש רגיל (כלומר, לא כולל יום העצמאות), וישראלי ממוצע צורך כ-4,000 בעלי חיים במהלך חייו. במלים אחרות, נדרשת מידה רבה של הדחקה, ציניות או העמדת פנים, כדי להתרגש מסיפורה של חיה אחת שניצלה מחיסול שאנחנו הזמנו. רוצים להציל חיות? למה להסתפק בכבש אחד בריף הדולפינים? תפסיקו לאכול אותן, ותוכלו להציל אלפים."

בתקשורת:

ארז ארליכמן, "ים של תקווה: איך חולץ כבש מטביעה באילת?", ynet, 9.3.2012.

אילן ליאור, "הכבש שיועד לשחיטה, מרד וניצל ממוות", הארץ, 10.3.2012.

חדשות

וואלה! תעשיית החלב. בטור "חג שמחת החלב: חגיגות עצובות לפרות" (15.3.2012) כותב עידן סוייר על ההתעללות בפרות בתעשיית החלב, על רקע חגיגות "שמחת החלב" המצוינות על-ידי מועצת החלב: "הציבור הרחב והמשפחות שיבואו להכיר את התעשייה כנראה לא יכירו את כל הצדדים שבה. הם לא יחזו למשל בהפרדת העגלים קורעת הלב מאמהותיהם עם לידתם – באמצעות הזרעה מלאכותית פרות בתעשיית החלב מוכנסות להריון שוב ושוב באינטנסיביות כדי שלא יפסיקו להניב חלב. העגלים, שהם תוצרי לוואי של התעשייה, נלקחים מהן כדי שלא יזכו לינוק מהן את החלב היקר, המיועד לחליבה. במקום זאת, העגלות הנקבות נלקחות לתעשיית החלב, שם מחכים להם חיים דומים לאלה של הדור הקודם, והעגלים הזכרים נלקחים לתעשיית הבשר. שחיטת העגלים, לעתים כאשר הם בני מספר חודשים בלבד, הוא עוד חלק שלא כלול בסיורים הנערכים למשפחות כחלק מהחגיגות."

ynet נגד כלובים. בטור "צניעות זה לא הכל: שכחנו את צער בעלי חיים" (11.3.2012) קוראת גילית חומסקי להעלאת המודעות לבעיות של רווחת בעלי-חיים במגזר הדתי, ומתמקדת בפרט במצוקתן של תרנגולות בתעשיית הביצים, המוחזקות כל חייהן כשהן כלואות בכלובים קטנים, שאינם מאפשרים להן אפילו למתוח את כנפיהן.

nrg מעריב התעללות בגמל. בכתבה "בלוגר חשף: מתעללים ב'גמל של ירושלים'" (11.3.2012) מדווח יוסי אלי על התעללות והזנחה של גמל המנוצל למטרת צילום עם תיירים. הגמל הוחזק בגשם, קשור באפו לעמוד חשמל ברצועה קצרה, באופן שלא איפשר לו חופש תנועה.

nrg מעריב שפעת העופות. בכתבה "בשל שפעת העופות: יומתו 30 חתולים שייתכן ונדבקו" (15.3.2012) מדווחת דליה מזורי על כך שמשרד החקלאות לכד והמית 30 חתולים שייתכן ואכלו פגרי עופות שחלו בשפעת העופות, ובשל כך יש חשש שנדבקו במגיפה. למידע על הקשר בין לולים תעשייתיים והתפשטות שפעת העופות

nrg מעריב התעללות טלוויזיונית. הכתבה "הסדרה 'לאק' בוטלה לאחר מות סוסים על הסט" (15.3.2012) מדווחת על ביטול צילומי סדרת טלוויזיה, לאחר מקרה שלישי של פציעה והמתה של אחד הסוסים המשתתפים בצילומיה. למידע נוסף על ניצול בעלי-חיים בסרטים

nrg מעריב צבי-ים. בכתבה "בתוך שבועיים: שלושה צבי ים פצועים אותרו מול חופי אשקלון" (11.3.2012) מדווחת חן מור על הצלת צב ים שנלכד על-ידי דייגים והושלך פצוע לחופי אשקלון. זהו צב הים השלישי שנמצא בשבועיים האחרונים בחופי אשקלון. מנהל הפארק הלאומי בעיר קורא למי שנתקל בחיית בר במצוקה באיזור להודיע על המקרה לגן הלאומי או למוקד הסביבה והמוקד העירוני.

הארץ נגד ציד. בטור "'במבי' בתרגום חדש - מופת על התבגרות ואכזריות" (14.3.2012) סוקר יהודה אטלס את התרגום העברי החדש לספרו של פליקס זאלטון, "במבי", ומזכיר את ההשפעה הרבה שהייתה לספר (ולסרט שנעשה על-פיו) בהגברת ההתנגדות לציד: "ספורט הציד, שהיה חלק בלתי נפרד מההווי הגברי בערי השדה של אמריקה, ספג גינויים וביקורות נוקבות בעקבות הסרט. ככל הנראה, 'במבי' הוא יצירת המחאה האנטי-ציידית האפקטיבית ביותר שנוצרה אי פעם. רבים דרשו להוציא את הציד אל מחוץ לחוק. אין פלא שחובבי הציד יצאו תחילה למתקפה נגד הסרט, בטענה שהוא סכריני, מזייף את חיי היער, "ואם לחיות מותר לאכול אלה את אלה למה לנו אסור?" הציבור דחה את הטיעונים הללו. מחקרים הוכיחו, שהסרט גרם במישרין להצטמקות משמעותית - עד כדי מחצית - בממדי הציד, באמריקה ואחריה בעולם כולו." לסקירת הספר באתר אנונימוס

הארץ קיצור תולדות האנושות. בטור "קיצור תולדות השניצל" (15.3.2012) סוקרת רחל טל-שיר את הספר "קיצור תולדות האנושות" מאת ד"ר יובל נח הררי, תוך התייחסות לביקורת שהספר מעלה לגבי יחס האדם לבעלי-חיים: "תולדות האפליה של חיות המשק, כפי שמשרטט אותן הררי, הן נתיב חד-סטרי ועקבי, שבו העינויים והניצול מועצמים מתקופה לתקופה: מעדרי בקר בר משוטטים, שניצודו בידי בני אדם באופן אקראי, התפתח הבקר המבוית, המנוצל דרך קבע לבשר, לחלב ולעבודה. בימינו מוחזקים צאצאיו בתנאי ניצול אינטנסיביים השוללים מהם לעתים כל מימוש של הצרכים הטבעיים שלהם." לסקירת הספר באתר אנונימוס

ynet בשר ותמותה. בכתבה "מחקר: קשר בין אכילת בשר אדום לתמותה מוקדמת" (13.3.2012) סוקר ד"ר איתי גל מחקר תזונה שנערך באוניברסיטת הארוורד שסקר כ-120 אלף אנשים במשך למעלה מ-20 שנים. המחקר מגלה כי אכילה יומיומית של בשר אדום מעלה את הסיכוי לתמותה מוקדמת ב-13%, ואכילה יומיומית של מוצרי בשר מעובדים (כגון נקניקיות) מעלה את סיכויי התמותה המוקדמת ב-20%.

פינת התזונה
מרק מינסטרונה  

מרכיבים
5 עגבניות
3 גבעולי סלרי
2 גזרים
2 תפוחי אדמה
פלפל אדום
קישוא
בצל לבן
1/4 כרוב לבן קטן
150 גרם רסק עגבניות
כוס פסטה אורז
3 שיני שום
2 כפות שמן זית
כפית סוכר חום
מלח
פלפל
אורגנו
שמן זית

1. קוצצים את הירקות לקוביות בגודל של 1 ס"מ על 1 ס"מ ומכניסים אותם לסיר. ממלאים את הסיר במים בכמות המספיקה לכיסוי כל הירקות.
2. מבשלים על אש קטנה למשך כ-40 דקות.
3. מוסיפים לסיר את רסק העגבניות, שיני השום וכוס הפסטה ומערבבים במשך דקה.
   מזליפים את שמן הזית לתוך המרק.
4. ממשיכים לבשל כ-20 דקות נוספות.
5. מוסיפים קורט מלח ופלפל, את כפית הסוכר החום ואורגנו לפי הטעם ומערבבים.
6. מכבים את האש ונותנים למרק לסיים להתבשל במשך כ-10 דקות נוספות.  

מתכון: דרור ינאי. צילום: ראובן אילת. פורסם לראשונה במדור "שני צמחוני", ynet.