|
פעילות
יום פעילות לנוער
 ביום ד', 3.8.2011, בין השעות 19:00-13:00, תקיים אנונימוס יום
פעילות לנוער בגילאי 19-15, שיכלול סדנת היכרות עם פעילות העמותה, סדנת תזונה
וסיוע בבניית תפריט בריא מהצומח, ארוחת ערב טבעונית ומשמרת מחאה נגד ההתעללות
בתרנגולות בתעשיית הביצים. נפגשים במרכז היינריך בל, רח' נחלת בנימין 24,
תל-אביב. למשתתפים מתחת לגיל 17 חובה להביא אישור הורים בכתב. להרשמה ולפרטים
נוספים: 03-6204878. לדף האירוע
בפייסבוק
דרושים לאנונימוס
 לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת לתיאום ולשיווק הרצאות בחצי משרה (5 בקרים
בשבוע, התחייבות לשנה) בתל-אביב. כישורים: ניסיון בשיווק ובמכירות, הזדהות עם
מטרות העמותה, עדיפות לצמחונים ולטבעונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל rotvia@gmail.com
הרצאות בקיץ
אנונימוס מציעה חוגי בית והרצאות במקום העבודה בנושא זכויות
בעלי-חיים. ההרצאות ניתנות על-ידי מרצים מנוסים ומיומנים ל-15 איש לפחות, ללא
תשלום. המעוניינים מוזמנים ליצור קשר בדוא"ל info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
כדאי לכתוב: שנת זכויות בעלי-החיים
 הכתבה " מתחילת השנה: עלייה
של 21% בתלונות על התעללות בבע"ח" (nrg מעריב, 19.7.2011) מדווחת
כי בעקבות העלייה בתלונות על התעללות בבעלי-חיים, פנה ח"כ איתן כבל לשר
החינוך, גדעון סער, בבקשה שיכריז על שנת הלימודים הבאה כשנת זכויות
בעלי-החיים כדי לצמצם את האלימות כלפי חיות בקרב נוער, באמצעות חינוך
מגיל צעיר. כדאי לכתוב לשר סער ולבקשו שיכריז על שנת הלימודים הבאה כשנת
זכויות בעלי-החיים. כדאי גם לחזק את ידיו של ח"כ כבל על
היוזמה.
 לשתות בקיץ
עם העלייה בטמפרטורות,
כדאי להניח בפינות מוצלות בחוץ כלים עם מים טריים, או כלים שאוספים מי
מזגנים.
סדנאות תזונה
- ביום ב', 25.7.2011, בין השעות 22:00-19:00,
ברח' הזית 3 בהוד השרון, ינחו השפית הטבעונאית טליה טל
והתזונאי ירון אלטון סדנת תזונה טבעונאית (ללא בישול). 195-155
₪. לפרטים
ולהרשמה
- ביום ג', 26.7.2011, בשעה 19:00, ברח' אברבנאל 47 בתל-אביב, תנחה
ליאורה פסקר סדנת בישול
טבעונית, כחלק מסדרה בת 5 מפגשים. לפרטים: ליאורה054-6899769, דואל:
eligma@inter.net.il. לסקירת הסדנה
- בשבת, 6.8.2011, בשעה 18:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה
 בורגרס (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה
בריאה, עם טעימות. את הסדנה ינחה אריה
רווה והיא נועדה להקנות למשתתפים ידע לשיפור תזונתם ואיכות חייהם בעזרת
מזונות עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות. עוד בסדנה: למה תזונאים
ממליצים על תזונה טבעונית, ואיך ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי
לצמחיות. 30 ₪, בהרשמה מראש.
אירוע בירושלים
- ארוחה קהילתית: ביום ג', 26.7.2010, בשעה 20:00, תתקיים בזנגביל
ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור
וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
רפואה סינית ברעננה
ביום ד', 10.8.2011,
בשעה 19:30, בשיבולת – מסעדה טבעונית מבית בודהה בורגרס (רח'
המסגר 1), ירצה גיל רבינוביץ' על רפואה סינית. ההרצאה כוללת אוכל
חופשי. כניסה: 180 ₪ בהרשמה מראש.
פרטים והרשמה בטלפון:
09-7404002
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15
מוזמנים לפעילות:
-
ירושלים: בימים ב' או
ג', בין השעות 19:00-16:00, מתקיים ברחבת המשביר דוכן הסברה מטעם
זנגביל.
-
רעננה: ביום ג', בין
השעות 19:30-16:30, מתקיים ברחבת יד לבנים דוכן הסברה מטעם
אנונימוס.
לפרטים: ארז 052-4246777
או erez@anonymous.org.il.
בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
 בראנץ'
ברוגטקה
בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה
(יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
הובלת עופות: התקנות
17 שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי-חיים, אושרו תקנות צער
בעלי-חיים בעניין הובלת עופות. התקנות כוללות חלק מהמלצות הוועדה שמינה משרד
החקלאות בנושא, והן צפויות לסייע מעט בהפחתת סבלם של תרנגולי בית ותרנגולי
הודו בדרכם למשחטה.רקע
הובלת עופות
ההובלה מהלול למשחטה היא אחד
משיאי המצוקה ב תעשיית
בעלי-החיים הגדולה ביותר, ולכן היא אחד ממוקדי הסבל הקשים ביותר עלי
אדמות. ראשית ההובלה היא לכידה אלימה של העופות בלול ודחיסתם בכלובים זעירים;
ההובלה נמשכת ברכב, עם טלטלות עזות של הכלוב ותחת עומס חום קיצוני; לעתים
קרובות חל עיכוב של שעות בהמתנה בפתח המשחטה – גם כן תחת עומס חום קשה; וסוף
ההובלה הוא עקירה אלימה של העופות מתוך הכלובים לקראת תלייתם על הסרט
הנע במשחטה.
לפי נתונים שמסר רופא המועצה לענף הלול למרכז המחקר והמידע של הכנסת
בשנת 2003, מספר העופות שמתים בישראל במהלך ההובלה מגיע לאחוז אחד מכלל
העופות המובלים, בנוסף לחצי אחוז שנפצעים. במספרים של השנים האחרונות, מדובר
ב-2.2 מיליון מתים ו-1.1 מיליון פצועים בשנה. מספרים אלה אינם כוללים תרנגולי
הודו, עופות מים, תרנגולות בתעשיית הביצים, פרגיות, אפרוחים ועופות ממינים
נוספים.
סוף הסחבת
הובלה ללא סבל קשה אינה אפשרית ללא שינוי יסודי במבנה תעשיית העופות,
אולם הקלה מקומית בנקודות מסוימות אינה קשה להשגה. חוק צער בעלי-חיים נחקק
ב-1994, והוא מסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות, כלומר הוראות מפורטות ביחס
לתחומים ספציפיים, ובכלל זה הובלת עופות. רק בפברואר 2000, בעקבות עתירה
לבג"ץ שהגיש חבר הכנסת לשעבר, אברהם פורז, מינה משרד החקלאות "ועדה לעניין
הובלת עופות." המלצותיה הוגשו לאחר שנה, אך נקברו במשרד החקלאות. המשרד הפיק
טיוטות רבות של התקנות, ותחת לחצי תעשיית העופות חלה שחיקה גוברת בהמלצות
הוועדה.
הסחבת הסתיימה ב-19 ביולי 2011, כשוועדת החינוך והתרבות של הכנסת
(שבסמכותה לאשר ולדחות תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים) אישרה פה-אחד את גרסת
התקנות האחרונה. משאיות וכלובים
כדי שתקנות צער בעלי-חיים יהיו אפקטיביות, רצוי שהן יחייבו להחליף
מתקנים מסוג אחד במתקנים מסוג אחר. היתרון בהחלפת מתקנים הוא כפול: המתקן
אמור לפעול מעצמו בצורה משופרת – ללא צורך בשינוי התנהגות שיטתי של העובדים,
והאכיפה אינה מצריכה לתפוס עובדים בשעת מעשה אלא רק לבדוק את המתקן, בכל עת.
אוורור
אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה
לעניין הובלת עופות הייתה להתנות הובלת עופות בהכנסת אוורור מכני (כלומר
אוורור שאינו תלוי בתנועת כלי הרכב) לכלי ההובלה. הצורך באוורור מכני הוא
קריטי בישראל החמה, ולפי נתוני הוועדה גם מדובר בפרויקט מעשי מבחינה מסחרית.
למרות זאת, משרד החקלאות נענה ללחצי תעשיית העופות והשמיט את הסעיף המחייב
אוורור מכני – ובכך התיר למעשה להמשיך להוביל עופות בטמפרטורה ובלחות קטלניים
במרכז הרכב. רק לגבי אפרוחים נקבעה חובה להשתמש במערכת שמווסתת את זרימת
האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבתוכו.
כלובים
המלצה נוספת של הוועדה היא להחליף את
כלובי ההובלה הקיימים. אחת הנקודות שהודגשו היא שהשימוש בכלובים נמוכים מדי
כופה על העופות – בעיקר על תרנגולי הודו – יציבה מעוותת. לכן הומלץ לחייב
שימוש בכלובים גבוהים מספיק, אך בתקנות אין התייחסות להמלצה זו. בתקנות גם
אין התייחסות לטלטלות הקשות שנהוגות כשמעמיסים ידנית כלובים וכן כשמניחים
כלובים זה על גבי זה – בעיות שניתן לפתור בהגבלות על מבנה הכלובים המותר.
הובלת תרנגולי הודו למשחטה בישראל: התקנות מתירות
להמשיך
להשתמש בכלובים נמוכים, שאינם מאפשרים עמידה זקופה בתוכם.
עם זאת, התקנות כוללות מספר הוראות מועילות בעניין מבנה הכלובים,
שייכנסו לתוקף רק בעוד 5 שנים (בעוד שהוראות הנוגעות לתקינותם של הכלובים
ייכנסו לתוקף תוך 6 חודשים). ההוראות שהתקבלו, מתייחסות לאופן שבו משפיע מבנה
הכלוב על נטיית העובדים לזרוק עופות לכלוב, לחבוט אותם בדלת הכלוב או למשוך
אותם באלימות בשלב הפריקה:
"פתחי הכלובים ואופן סגירתם מאפשרים הכנסה והוצאה של העופות תוך מזעור
הפגיעה בעופות;
פתחי הכלובים להובלת תרנגולות ותרנגולי הודו לשחיטה יהיו
ממוקמים באופן שניתן יהיה להניח את העופות על רצפת הכלוב על-ידי הושטת היד
האוחזת בהם ומבלי שהאדם המעמיס את העופות יצטרך להתכופף לשם כך מעבר לדופן
הכלוב."
התנהגות המובילים
רבות מהתקנות נוגעות להתנהגות המובילים. תביעה לפי הוראות אלה מחייבת
השקעה רבה בפיקוח או תיעוד סמוי של עבריינים בשעת מעשה – ולכן ביצוע ההוראות
תלוי בעיקרו בנורמות ההתנהגות בתעשייה.
שהייה בכלוב
כשההובלה מתארכת – ובכלל זה
המתנה ממושכת במתקן של המשחטה – העופות סובלים מרעב, מצמא ומעצם השהייה
בצפיפות גדולה בכלוב שאינו מאפשר עמידה זקופה. לכן נקבעה הגבלה על זמן ההובלה
המרבי המותר למשלוח עופות לשחיטה – 6 שעות (4 שעות בשעות היום בקיץ). מדובר
בפרק זמן ממושך לשהייה בכלובי הובלה, אולם התקנות מתירות להאריכו עוד יותר:
"אם מתקיימים במקום ההטענה או הפריקה [...] תנאי הצללה והגנה מפני גשם, זרימת
אוויר דרך הכלובים, צינון ובידוד מרעשים חזקים – ניתן להאריך את משך אחזקת
העופות." מדובר בתוספת של שעה ליד הלול ו-8 שעות ליד המשחטה. במילים אחרות,
התקנות מתירות 15 שעות כליאה בכלובים.
הרעבה והצמאה
אחת מהשלכות השהייה הממושכת
בכלובים היא רעב וצמא מתמשכים – כלובי ההובלה אינם מכילים מתקני מזון ומים.
15 שעות ללא מזון גורמות לעופות סבל רב, והצמא אף עלול להיות קטלני. אולם
הרעב והצמא המותרים ממושכים עוד יותר. לתעשייה יש אינטרס לחסוך במזון שלא
יספיק להתעכל, וכן לשלוח לשחיטה עופות שמערכת העיכול שלהם ריקה ככל האפשר כדי
לצמצם את כמות ההפרשות שנפלטות על בשר העופות במשחטה.
לאור דברים אלה, נקבע בתקנות איסור למנוע מעופות מזון במשך למעלה מ-6
שעות לפני ההובלה, ואיסור למנוע מהם מים במשך למעלה משעה לפני
ההובלה (כלומר, מותרים עד 21 שעות רעב ו-16 שעות צמא). לכאורה מדובר
בפשרה עם הנחיית השירותים הווטרינריים "שלא להאכיל עופות המיועדים לשחיטה
12-10 שעות לפני השחיטה" (לפי נתונים שנמסרו לוועדה לעניין רווחת העופות).
אולם למעשה התקנות מתירות לשירותים הווטרינריים "לאשר, מטעמי בריאות הציבור,
את הארכת פרקי הזמן הקבועים בה [בתקנה המתירה 6 שעות הרעבה ושעת הצמאה לפני
ההובלה]."
לכידה
לכידת העופות היא לעתים השלב הקשה
ביותר לעופות המובלים, משום שלוכדים העובדים תחת לחץ זמן פועלים באלימות רבה
עד כדי גרימת שברים ונקעים, ועופות התלויים ברגליים סובלים מפחד עצום.
התקנות אינן מסייעות בהפחתת פגיעות אלה. ההוראות המרכזיות שהתקבלו
הן:
"לא יאחז אדם יותר משלושה עופות בכל יד;
לא יאחז אדם עופות באחד מחלקים אלה בלבד: ראש, צוואר, כנף או
זנב."
במילים אחרות: התקנות מתירות להחזיק שישה עופות בו-זמנית, כל אחד ברגל
אחת – מתכון בטוח לפחד בלתי נסבל, לשברים ולנקעים.
ההוראה המשמעותית העיקרית שהתקבלה בעניין הלכידה היא שיש לבצע הליך
זה תחת תאורה כחולה או מעומעמת – הוראה שכבר מיושמת כיום בחלקה והיא
מסייעת להפחית את סבלם של העופות הנלכדים. 
באופן
מותר על-פי התקנות: לוכד מחזיק שלושה עופות ביד אחת
(ומאחוריו עופות נוספים בידי
לוכד אחר). התרנגולים הלכודים כך מוכי
אימה, נאבקים להתייצב ולהשתחרר
ועצמותיהם נוקעות לעתים ממקומן או נשברות.
(צילום: David Harp, ארה"ב)
צפיפות
למובילים יש מניע כלכלי לדחוס עופות
רבים ככל האפשר בכל אחד מכלובי ההובלה. בעניין זה נקבעה הוראה חשובה: להגביל
את צפיפות העופות באופן המאפשר "לכל העופות, באופן בו זמני, לרבוץ על רצפת
התא." הוראה זו, אם תקוים, יכולה לצמצם מאבקים, תשישות ופציעות, אולם לא די
בה כדי לפתור את אחת מהבעיות המרכזיות שנובעות מצפיפות בהובלה – עומס חום
כבד. 
הובלת תרנגולים בישראל: התקנות מחייבות שימוש
בכלובים שאין בהם בליטות חדות ושאינם מאפשרים יציאת עופות,
ואוסרות על העובד לסגור כלובים "אלא אם כן וידא כי כנפי
העוף, רגליו וכל חלק גוף אחר נמצא בתוך התא."
התקנות אוסרות שיטות הובלה מאולתרות, שאינן נהוגות בתעשייה, כגון הובלת
עופות מסוגים שונים יחד, או הובלתם כשהם "קשורים ברגליהם, בצווארם, בכנפיהם
או זה לזה, או בתוך שקים."
הוראה אחרת מתייחסת לתופעה מהותית יותר לתעשייה – אסור להוביל עופות
חולים או פצועים, אלא אם מדובר בפגיעה קלה ש"אינה משפיעה על רווחתם בעת
ההובלה."
תרנגולות מתעשיית הביצים
יש להזכיר הוראה
בתקנות הקובעת באופן רשמי איסור על הובלת תרנגולות מתעשיית הביצים למשחטות:
"לא יטעין אדם עופות לכלי רכב לצורך הובלתם – אם הם מיועדים להמתה, למעט לבית
שחיטה למאכל אדם." לכאורה, ממילא הורגים כיום את התרנגולות מתעשיית
הביצים ליד הלול
(גוויותיהן אינן משמשות למאכל אדם) אולם נוסח זה מעגן את הנוהג בתקנות. 
הובלת תרנגולות מתעשיית הביצים: משאית עמוסה בתרנגולות
שנותרה חונה
במשך שעות, עד כי רבות מהתרנגולות מתו. הובלה כזו נאסרה
בתקנות.
הטמעת התקנות בתעשייה
משגיחים
מכיוון שהתקנות כמעט שלא מחייבות
שינוי בציוד החקלאי ורוב ההוראות עוסקות בהתנהגות עובדים שקשה לפקח עליה, יש
חשיבות מיוחדת להליכים של הטמעת התקנות בתעשייה. התקנות מתייחסות לסוגיה זו
כשהן קובעות שתוך שנתיים תהיה הובלת עופות מותרת רק לאנשים שהוכשרו בתור
"משגיחים", או בנוכחות משגיח. תוכנית ההכשרה למשגיחים תכלול לימוד התקנות,
"טכניקות הובלה וצורכי רווחה של עופות," ו"שיטות למזעור סבלם של עופות
בהובלה." המשגיחים יהיו חייבים להשגיח על העופות "ברציפות או בפרקי זמן
קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותם של העופות המובלים," לשמור על ביצוע
התקנות, למלא טפסים הכוללים מידע על ההובלה ולדווח לממונה על חוק צער
בעלי-חיים על כל הפרה של התקנות. הטפסים, שכוללים בין השאר מידע על שעות
השהייה במקום ההטענה ובמקום הפריקה, וכן מידע על התנאים הסביבתיים במקומות
אלה, עשויים לשמש לאיתור הפרות של חלק מהתקנות.
מנהלים
התקנות מטילות אחריות משפטית
משמעותית על המובילים. עם זאת, הן מטילות במפורש אחריות גם על בעלי הלולים,
על בעלי המשחטות ועל מנהלי החברות המעורבות בעניין.
עונשים
העונשים הקבועים לפי התקנות הם 6
חודשי מאסר על הפרת רוב התקנות, וקנס על הפרת ההוראות המנהליות למשגיחים
ולנושאי המשרות הניהוליות. גם את עונש המאסר רשאי בית-המשפט להמיר בקנס מנהלי
עד לסכום של 14,400 שקל.
סיכום
תקנות הובלת עופות מעניקות הגנה משפטית מסוימת לקורבנות תעשיית
בעלי-החיים הגדולה ביותר בכמה מהשלבים הקשים ביותר בחייהם. רוב פרטי התקנות
נוגעים רק בשוליים של מקורות המצוקה העיקריים בהובלה, ורובם קשים לאכיפה.
למעוניינים למנוע התעללות בעופות אין אפוא בתקנות משום בשורה גדולה; המעשה
האפקטיבי העיקרי שניתן לעשות למענם הוא עדיין להימנע מצריכת בשרם.
אולם אפילו הקלה קטנה היא הישג במקום שעד כה היה בפועל מחוץ לתחומי חוק
צער בעלי-חיים. כעת נותר רק לקוות, שלאחר שנות סחבת רבות יפתיע משרד החקלאות
ביישום הוגן של התקנות ויפתח בעולמם של המובילים רגישות למצוקת העופות. 
הובלת תרנגולים בישראל: הובלה ללא סבל קשה אינה אפשרית ללא
שינוי יסודי
במבנה תעשיית העופות. התקנות נוגעות רק בשוליים של גורמי
הסבל.
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת עופות), התשע"א–2011,
טיוטה 17 ביוני 2011.
יפעת שי, מסמך רקע לדיון
בנושא: הובלת עופות חיים, הכנסת – מרכז מחקר ומידע, 18 במאי 2003.
הוועדה לתקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (הובלת בעלי-חיים),
המלצות הוועדה לעניין הובלת עופות, מרץ 2001.
בעיתונות
חדשות
 ניסויים. בשבוע שעבר פורסם דו"ח המועצה לניסויים
בבעלי-חיים, שלפיו בשנת 2010 חלה ירידה של 9% במספר בעלי-החיים שנוצלו
לניסויים בישראל בהשוואה לשנת 2009 – מגמת ירידה שנמשכת מזה מספר שנים.
הנתונים אינם כוללים ניסויים בחיות שהומתו קודם לשימוש בגופותיהן וניסויים
במערכת הביטחון, שאינם מפוקחים כלל. מקורות
 ynet התעללות. בכתבה " 2011: עלייה
של 23 אחוז במקרי ההתעללות בחיות" (20.7.2011) מדווח ארז ארליכמן על
עלייה במספר הדיווחים על התעללות בחיות שהגיעו למשטרה ועלייה במספר
התיקים שנפתחו בנדון. מספר התיקים שנסגרו ללא כתב-אישום ירד, אך הוא
עדיין עומד על 10% בלבד מכלל התיקים שנפתחו. ח"כ איתן כבל האשים את בתי-המשפט
על סלחנותם כלפי עבריינים שהתעללו בחיות. כבל הכריז כי אחת ממטרות
השדולה למען בעלי-החיים בכנסת היא להקים משטרת בעלי-חיים ארצית.
בעיתונות
 הארץ אנטיביוטיקה. בכתבה "מחקר: שאריות של
תרופות עלולות להגיע למי השתייה" (22.7.2011) מפרט צפריר רינת
על שאריות תרופות המחלחלות למי השתייה בישראל ועלולות לגרום סכנה בריאותית.
בין היתר, מוזכרת בכתבה השפעתם של משקים תעשייתיים, המשתמשים
באנטיביוטיקה באופן נרחב: "במחקרים האחרונים נמצא, בין השאר, שיש חדירה
של החומרים האנטיביוטיים שנוהגים להוסיף לבריכת דגים הנמצאת בצפון מישור
החוף, אל מי תהום המשמשים מקור למי שתייה. במאמר שפרסמו החוקרים מאוניברסיטת
תל-אביב [...] הם ציינו שמדובר בסיכון בריאותי אפשרי. לכן, טענו, יש להפסיק
את השימוש בחומר האנטיביוטי ואולי גם בחומרים רפואיים אחרים, או למנוע דליפת
מים מהבריכה. לחלופין יש להפסיק את השימוש לשתייה במי התהום."
 nrg מעריב השירותים הווטרינרים. בכתבה "גם מבקר המדינה
יבדוק את השירותים הווטרינריים" (20.7.2011) מדווחת דליה מזורי על תוכנית
מבקר המדינה לחקור את השירותים הווטרינריים. השירותים
הווטרינריים אחראים לאכיפת חוק צער בעלי-חיים מתוך ניגוד עניינים מובנה, בהיותם
כפופים למשרד החקלאות.
 ynet כריתה. בכתבה "קמפיין חדש
מזכיר: 'כריתת עצים – עבירה פלילית'" (18.7.2011) סוקרת יעל דראל קמפיין
של קק"ל, המזכיר לאזרחים כי כריתת עצים היא עבירה פלילית הגוררת עונש מאסר או
קנס. פגיעה בעץ עלולה לפגוע
בחיות שחייהן תלויים בו.
 nrg מעריב מלכודות דבק. בכתבה "צא דיבוק: כך ניצחו
חובבי החיות את מלכודת הדבק", (23.7.2011) סוקר אביב לביא את
המאבק נגד מכירת מלכודות
דבק ברשתות השיווק השונות בישראל.
 הארץ ציד. בכתבה "בית המשפט
העליון אישר את הנוהל לגירוש עובדים זרים שצדו בעלי-חיים שלא כחוק"
(18.7.2011) מדווח צפריר רינת על אישור הנוהל של רשות הטבע והגנים
לגירוש עובדים זרים בשל ציד לא חוקי, לאחר שארבעה פועלים תאילנדים נתפסו
כשצדו חמש חוגלות בניגוד לחוק. לטענת רשות הטבע והגנים, ציד לא
חוקי על-ידי פועלים נמשך עדיין בהיקף נרחב והאכיפה לא מספקת.
 ynet התייבשות אגם. בכתבה "דגים מתים
במקום בו היו מים: אגם ירוחם התייבש" (19.7.2011) מדווחת יעל דראל על
התייבשות אגם ירוחם, בעקבות הפסקת הזרמת מים אליו, שהיו מקור המים היחיד לאגם
בשל מיעוט המשקעים בשנים האחרונות. התייבשות האגם הרסה את מערכת
האקולוגית באזור.
הארץ פארק בתל
אביב. בכתבה "עיריית תל-אביב
תקים פארק בדרום העיר, שישתרע על 240 דונמים" (19.7.2011) מדווח נועם
דביר על הקמת פארק החורשות בתל-אביב, שצפוי להיות הריאה הירוקה הגדולה ביותר
בדרום העיר.
 nrg מעריב הגנה על הים. בכתבת הווידאו "20% מהשטח הימי של
ישראל יוכרז כשמורת טבע" (20.7.2011) מדווחת עדי חשמונאי על הגבלת
הפעילות האנושית בסביבה הימית של ישראל, בעקבות הפגיעות הקשות בים, בעיקר כתוצאה מחקלאות ימית.
באזורים המוכרזים כשמורות טבע ייאסרו דיג, הקמת תשתיות, הזרמה לים ושימוש
בכלי שייט מנועיים.
 nrg מעריב עיקור וסירוס. הכתבה
"לא עיקרת את
הכלבה? האגרה תעלה לך יותר" (21.7.2011) מדווחת על יוזמה של ח"כ איתן כבל
להעלאת אגרת הרישיון לבעלי כלבים שלא עברו עיקור או סירוס ב-700 שקל, כדי
לעודד עיקור וסירוס.
nrg מעריב כבד
אווז. הכתבה "קרב
במשקל כבד: סכסוך צרפתי-גרמני על רקע כבד  אווז" (21.7.2011) מדווחת על סכסוך בין גרמניה לצרפת, עקב החלטת
גרמניה שלא לאפשר להציג בתערוכת מזון גדולה כבד אווז (שיש צרפתים הרואים בו
סמל למורשתם) בשל ההתעללות
הכרוכה בייצורו.
תזונה ומתכונים
השווארמה הצמחונית
בית חם לטבעונים
בבאר-שבע
רח' יצחק אבינו 5, א'-ה' 20:00-12:00, למשלוחים
08-6512375, בפייסבוק
"השווארמה הצמחונית" נמצאת ליד אוניברסיטת בן-גוריון ויש בה עשרה
שולחנות ובאר. המנות טבעוניות (ללא מוצרים מהחי) ומקורן בקהילת
"הישראלים העבריים", ולכן המקום מזכיר את מסעדת "טעם החיים" המעולה
שנסגרה בבאר-שבע לפני כמה שנים.
במקום מוגשות ארבע מנות עיקריות, עם הבטחה להתרחב בעתיד הקרוב. ניתן
לבקש את כל המנות בבגט או בפיתה מקמח מלא בלי תוספת מחיר. מומלץ לנסות את מנת
הדגל, "השווארמה הצמחונית", עם מגוון סלטי ורטבי הבית המבוססים על מיונז
צמחי. רשימת המנות:
- שווארמה ושניצל על בסיס סייטן (חלבון חיטה), בפיתה (20 ₪) או בבגט (22
₪);
- או המבורגר על בסיס קטניות, בפיתה (20 ₪) או בבגט (22 ₪);
- נקניק (15 ש"ח);
- תבשיל סייטן וירקות מוקפץ בבגט (22 ש"ח) או בצלחת (24 ₪);
בקרוב
יוגשו גם סלט ירוק עם רצועות סייטן, קציצות ירק, אורז מלא, וקינואה
וגלידות סויה.
סקרה: נעמי אופנהיימר
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, עידן
סויר
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
