הפיטום. ייסוריהם של אווזים וברווזים (מולארדים) בתעשיית הייצור של כבד אווז הם תוצאה של ביקוש הצרכנים לכבד, שעבר ניוון שומני כתוצאה מפיטום מלאכותי. כדי שהכבד יפתח מרקם שומני, מפטמים את האווז בכמויות אדירות של מזון. 5-3 פעמים ביום מחדירים בכוח לקיבתו צינור, שדרכו מולעט האווז במזון במשקל יומי השווה לכשליש ממשקל גופו. בעקבות הפיטום, סובל האווז מניוון שומני של הכבד, המלווה בהתנפחותו של כבד האווז עד פי עשרה מגודלו הנורמלי. האווז המפוטם סובל מקשיי נשימה בגלל הלחץ שמפעיל הכבד המוגדל על הריאות. הוא נשחט בהיותו גוסס, נטול יכולת לנוע וסובל מכאבי תופת. אווזים רבים מתים בייסורים קודם לכן, עקב התבקעות מערכת העיכול, קרעים במעיים ובכבד, פצעים ודלקות בוושט, ועוד. זה המחיר האמיתי של כבד אווז או ברווז.
המאבק. בשנת 1999 פתחה אנונימוס במאבק נגד פיטום אווזים ונגד קניית והגשת כבד אווז במסעדות. באוגוסט 2003 קיבלו שופטי בג"ץ את עמדת הארגונים להגנת בעלי-חיים וקבעו כי פיטום האווזים מנוגד לחוק צער בעלי-חיים. כניסתו של פסק-הדין לתוקף נדחתה בשנה וחצי, ולאחר מכן עוכבה על ידי משרד החקלאות. באוקטובר 2005 החליטה ממשלת ישראל פה-אחד לסגור את ענף פיטום האווזים והברווזים, והחל מאפריל 2006 נאסר סופית לפטם אווזים בישראל. בשבועות שלאחר מכן נסגרו מרבית המפטמות, אולם מפטמות אחדות, ובכלל זה מפטמות שעברו לפטם ברווזים, המשיכו לפעול מספר חודשים עד שנתיים, ונסגרו רק לאחר מאבק ציבורי ומשפטי עיקש שניהלה אנונימוס נגד המפטמים העבריינים שנותרו. עם זאת, עדיין חוקי לייבא כבד אווז מפוטם לישראל, ולכן עדיין חשוב ליידע אנשים באכזריות הפיטום ובצורך להחרים כבד אווז וכבד ברווז.