|
פעילות
מגורים תמורת פעילות
 אנונימוס
מציעה מגורים בדירת פעילים, עבור המעוניינים להתנדב בהיקף
גבוה (כ-20 שעות בשבוע) בתפקידים מגוונים ובשעות גמישות, עם שותפים נעימים.
דרישות התפקיד: מחויבות לזכויות בעלי-חיים, אחריות אישית ויכולת עבודה עצמאית
וכחלק מצוות. לפרטים: kerem@anonymous.org.il.
דרוש לאנונימוס
מורים: הזמינו ערכת מערכי שיעור למען בעלי-חיים
 מורים, מדריכים ואנשי
חינוך: הזמינו מאנונימוס חינם ערכה חינוכית בנושא זכויות בעלי-חיים – "לחלוק
את העולם... עם כולם!" הערכה כוללת מערכי שיעור, דפי עבודה, מצגות, סרטונים ועוד לשעורי העשרה
ולשילוב במקצועות הלימוד: מדעים, חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
החברה הרב-מינית בחיפה ובבאר-שבע
ביום ב', 26.11.2012, ב-19:00, נועד להיפתח מחזור נוסף של הקורס,
במרכז לקיימות שכונתית (רינגלבלום 90, באר-שבע). ההרשמה נמשכת (280 ש"ח),
אך לאור המצב הביטחוני, יש להתעדכן לגבי פתיחת הקורס: שגיא sagi.gt@gmail.com 054-2356134
סדנה בתל-אביב
 בשבת, 1.12.2012, בשעה 17:00,
תתקיים במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (רח' יהודה הלוי 21) סדנת בישול עיונית בהנחיית אריה
רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח.
להרשמהanimal.org.il
 אתר animal.org.il של
אנונימוס הוא שער להיכרות עם זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות
ואקטיביזם, כמעט ללא תמונות קשות. מומלץ לבקר באתר
ולהזמין חברים ומשפחה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או משרד אנונימוס 03-6204878.
בירושלים גם זנגביל 02-5665737. בבאר-שבע – שגיא sagi.gt@gmail.com.
חולצות לזכויות בעלי-חיים
60-35 ש"ח לחולצה. 15 ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
"בית הקופים"
ניסויים בבעלי-חיים בספרה החדש של שרה
גרואן
דדי שי
 "בית הקופים", ספרה החדש של שרה
גרואן, שתרגומו העברי יצא לאור ב-2012 בהוצאת כנרת זמורה ביתן, מעלה סוגיות
של ניצול קופים לניסויים ולבידור, וכולל מידע רב על הפגיעה בקופים בתחומים
אלו – כמו גם על יכולות התקשורות הגבוהות שלהם."בית הקופים" אינו הפעם הראשונה בו שרה גרואן עוסקת בנושאים של
פגיעה בבעלי-חיים. ספרה הקודם, "מים לפילים", המספר את זיכרונותיו של אדם
שעבד בקרקס בתקופת השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, מבקר בהרחבה את ההתעללות בפילים בקרקס.
למרבה הצער, למרות שהספר העלה ביקורת נגד ההתעללות בבעלי-חיים
בתעשיית הבידור, הסרט שנעשה על-פי הספר לא נמנע בעצמו מפגיעה בבעלי-חיים. צילומי סתר שצולמו על-ידי
ארגון הגנת בעלי-החיים Animal Defenders International חשפו את ההתעללות
בפילה שהופיעה בסרט, ואולפה לקראתו תוך שימוש בשוקים חשמליים. למרות התעללות זו, הסרט קיבל את אישורו של American Humane association – הארגון המפקח על השימוש בבעלי-חיים בסרטים,
.הפילה תאי, ששימשה בהפקת הסרט "מים לפילים", מחושלמת במסגרת האילוף שלה
Animal Defenders International :צילום
ואחראי על הנפקת ההצהרה "no animal was harmed during the making of this film". זאת מאחר שהפיקוח על
השימוש על בעלי-חיים בסרטים מתייחס אך ורק להתעללות המתרחשת במהלך הצילומים
עצמם, ולא להתעללות הנגרמת כתוצאה מהאימונים לקראת הצילומים. המקרה ממחיש את
ה בעייתיות בפיקוח על השימוש
בבעלי-חיים בתעשיית הקולנוע ואת חוסר המשמעות של ההצהרה על אי-פגיעה
בבעלי-חיים בסרטים.
עלילתו של הספר "בית הקופים" נסובה סביב ד"ר איזבל דאנקן, העובדת
במכון מחקר העורך ניסויים בלשניים בקופי בונובו (המוכרים גם כשימפנזים
ננסיים), במסגרתם הם לומדים לתקשר בשפת הסימנים. כאשר מתרחש במעבדה פיצוץ,
בעקבותיו נפצעת ד"ר דאנקן, החשד המיידי נופל על פעילים נגד ניסויים
בבעלי-חיים, המפגינים דרך קבע מחוץ למכון המחקר. עם זאת, כאשר הקופים ששרדו
את הפיצוץ נמכרים על-ידי מכון המחקר לגוף חיצוני שזהותו אינה ידועה, ד"ר
דאנקן נאלצת לשתף פעולה עם הפעילים נגד במטרה משותפת לאתר את הקופים – ולומדת
להתייחס ברצינות לביקורת שהם מעלים.
הרקע: ניסויים בלשניים בקופי-על
ההשראה
העיקרית לספר "בית הקופים" הוא המחקר הלשוני הנערך בקופי-על, החושף את היכולת
הגבוהה שלהם ללמוד שפות אנושיות ולעשות בהן שימוש  .
החל משנות השישים של המאה הקודמת, החלו להיעשות ניסויים בלימוד
קופי-על את השימוש בשפת סימנים, המשמשת באופן מסורתי בני-אדם לקויי שמיעה
(ניסויים קודמים, שניסו להרגיל קופים לבטא מילים בקול, פסקו לאחר שהובן כי
המבנה השונה של תיבת הקול שלהם אינו מאפשר להם לבטא יותר מהברות מעטות).
ניסיון ראשון מסוג זה נערך בשימפנזה בשם וושו, שאומצה על-ידי זוג חוקרים
מאוניברסיטת נבדה לאחר שנוצלה לניסויים על-ידי חיל האוויר האמריקאי. וושו
למדה להשתמש בכ-350 סימנים שונים. ניסויים מאוחרים יותר לימדו את השימוש בשפת
סימנים גם לגורילות, לאורנג-אוטנים ולקופי בונובו. בשנות השבעים החל להיעשות
בניסויים בלשניים שימוש גם בלקסיגרמות – סימנים גרפיים שכל אחד מהם מייצגים
מילה שלמה – בנוסף לשפת סימנים.
גור בונובו לומד להכיר לקסיגרמות – סימנים גרפיים שכל אחד מהם מייצגים
מילה שלמה – במסגרת מחקר בלשני במכון של הקרן לקופי-על באיווה. מחקרים מסוג
זה היוו את מקור ההשראה העיקרי של גרואן בכתיבת הספר. צילום: הקרן
לקופי-על
מחקרים אלו ערערו על ההנחה האנתרופוצנטרית על-פיה היכולת להשתמש
בשפה היא יכולת אנושית בלבד. תוצאות המחקרים עוררו ביקורת רבה בתוך הממסד
המדעי, כגון טענות שעל-פיהן הקופים אינם מסוגלים באמת להבין את
משמעות המילים בהם הם משתמשים, אלא רק הותנו להגיב בצורה מסוימת, או שמדובר
ב"אפקט הנס החכם" – כלומר, אפקט בו בעלי-חיים המשמשים בניסויי התנהגות לומדים
לזהות את ציפיות החוקרים ולפעול בהתאם אליהן.
עם זאת, ככל שהמחקר בתחום הוסיף להתקדם, התברר שיכולת התקשורת של
הקופים גבוהות מהצפוי – והראה שהם מסוגלים לא רק להבין מילים בודדות, אלא גם
לבנות מהן משפטים מורכבים, בהם מילים משמשות בצורות שונות, או להשתמש במילים
שלמדו בהקשרים שונים. וושו, לדוגמה, טבעה מילים חדשות כשהיא מתבססת על
צירופים של סימנים קודמים שלמדה – כך, למשל, היא קראה לברבור על-ידי צירוף
הסימנים השונים "ציפור" ו"מים", למקרר קראה בצירוף הסימנים "לפתוח", "לאכול"
ו"לשתות", ולריבה, בצירוף הסימנים "לכלוך" ו"מתוק".
קופים שלמדו להשתמש בשפת הסימנים השתמשו בה לא רק כדי לתקשר עם
חוקריהם, אלא גם כדי לתקשר אחד עם השני, ובמקרים מסוימים, הצליחו גם ללמד
קופים אחרים להשתמש בשפת הסימנים. קאנזי, קוף בונובו שנולד במעבדה
של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג'ורג'יה, ונחשב להיות הקוף בעל השליטה הגבוהה
ביותר בשפת סימנים, החל ללמוד את השפה דווקא על-ידי צפייה במהלך הלימודים של
קופה אחרת.
"לא פולשני" = לא פוגעני?!
ד"ר דאנקן מחזיקה
בתחילת הספר בעמדה על-פיה טענות המפגינים נגד מכון המחקר מופרכות לחלוטין,
וכל הניסויים שמבצעים עמיתיה הם ניסויים "לא פולשניים" – ולכן אינם כרוכים
בפגיעה בבעלי-החיים. כאשר היא מגלה יותר ויותר מידע על כמה מהניסויים שבוצעו
בעבר על-ידי אנשים שעובדים לצדה, היא מגיעה להכרה שהמילים "לא פולשני", לא
מבטיחות בשום צורה שהמחקר אינו אכזרי כלפי בעלי-חיים:
"הוא השתתף במחקרים על ההשפעות של חסך אימהי על שימפנזים, ובהמשך על
לחץ כתוצאה מהגבלת תנועה. הוא הפריד בין תינוקות לאמם בלידתם, הכניס אותם
לכלובים בחברת "אֵם" עשויה תיל או בד כותנה ומדד כמה זמן לוקח לכל קבוצה
למות. הוא הושיב שימפנזים על כיסאות עץ כשהם קשורים בראשם, ידיהם, רגליהם
ולרוחב החזה, והשאיר אותם כך במשך שבועות בכל פעם, וכל זה כדי להגיע למסקנה
המדהימה שבעקבות זאת נרשמה עלייה ברמת הלחץ." (עמ'
161)
על-אף שעלילתו של הספר היא בדיונית, תיאור ניסויים אלו מבוסס על ניסויים
שאכן התבצעו במציאות – בפרט ניסוייו הפסיכולוגיים של הארי הארלו, שנערכו
באמצע המאה הקודמת, ונחשבים בין הניסויים האכזריים ביותר שנערכו בקופים –
למרות שאכן לא היו אלו ניסוים פולשניים.
עם זאת, הספר לא מעלה ביקורתיות לגבי עצם השימוש בקופים במחקר –
הניסויים הבלשניים שמבצעת ד"ר דאנקן עצמה עדיין נחשבים כלא פוגעניים. אין
בספר דיון בנקודה שגם אם מערך הניסוי עצמו לא כרוך בהתעללות, יש בעיה מוסרית
בעצם ההחזקה של קופים בתנאי שבי. דבר זה מוזר במיוחד לאור כך שד"ר דאנקן
(והמחברת) מודעות לאופן האכזרי שבו קופים נלכדים לחיי שבי – על-ידי כך שיורים
באמהות שלהם, ומשתלטים על הגורים שנותרים חסרי ישע בלעדיהן.
אם בונובו מטפלת בגורה, בשמורת "לולה יא בונובו", המשקמת
קופי בונובו במטרה להשיבם לטבע. צילום: כריסטינה
ברגיי
ייצוג לא מחמיא לתנועה לזכויות
בעלי-חיים
הספר אמנם מציג ביקורת רבה על פגיעה בבעלי-חיים,
אבל גם התנועה לזכויות בעלי-חיים מוצגת בו, לעתים קרובות, באור גרוע. למרות
שגיבורת הספר לומדת לקבל חלק גדול מהביקורת שמעלה התנועה לזכויות בעלי-חיים,
פעילי התנועה עצמה עדיין מוצגים באור נלעג, כתוקפניים, אלימים, מתלהמים וחסרי
סובלנות.
בולטת במיוחד דמותו של נייתן, פאנקיסט ירוק-שיער שמעיף מזון
מצלחותיהם של סועדים במסעדה תוך כדי קריאות "בשר זה רצח!" (האפשרות למתוח
ביקורת נגד תעשיית הבשר באופן ענייני ומנומק, ככל הנראה, לא עולה אצל גרואן).
אמנם גם הגיבורה הראשית, ד"ר דאנקן, היא צמחונית – אבל עובדה זו מוזכרת בספר
רק באופן אגבי, ונראה שהיא לא חלק משמעותי מהזהות שלה (לא נראה, למשל, שמפריע
לה במיוחד שעובדים במכון המחקר קונים צ'יזבורגרים כדי להאכיל בהם את קופי
הבונובו).
למרות שבסופו של דבר מתברר שהפעילים למען בעלי-חיים אינם אלו
שאחראים לפיצוץ במעבדה, העובדה שמראש חשד זה נראה כהגיוני, תורמת לקיבוע
הסטריאוטיפ השלילי נגד התנועה לזכויות בעלי-חיים.
ביקורתיות מתונה
מספר ביקורות שנכתבו על
הספר כשיצא האשימו אותו במטיפנות-יתר, ובכך שהוא מכפיף את העלילה למטרה של
ביקורת על פגיעה בבעלי-חיים. על-אף שבנקודות מסוימות אכן נראה שגרואן משתמשת
בספר כקטלוג של מידע על פגיעות בבעלי-חיים בניסויים ובתעשיית הבידור, אך
למעשה, הביקורת המועלת בספר היא מאוד מאופקת ומעודנת. היא נמנעת מלצאת נגד
ניסויים בבעלי-חיים באופן כללי – אלא רק נגד האכזריות המוגזמת של ניסויים
מסוימים, היא מתמקדת בקופים בלבד (ליתר דיוק, קופי-על בלבד) – ולא לקורבנות
הנפוצים הרבה יותר של ניסויים בבעלי-חיים, עכברים ו חולדות, וכמובן – היא אינה
מזכירה כלל את הסוגיה המשמעותית הרבה יותר של הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות
המזון, חוץ מאשר כאשר היא זקוקה לה כאמצעי לאפיין באופן נלעג דמויות של
"צמחונים קיצוניים".
הביקורת שמעלה גרואן הייתה יכולה להתקבל כרדיקלית אם הייתה מושמעת
לפני כמה עשרות שנים, כאשר עדיין לא היה קיימת כמעט כל ביקורת ציבורית נגד
ניסויים בבעלי-חיים. בימינו – כאשר ניסויים בקופי-על כבר אינם מקובלים
באירופה מזה שנים, כשבניו-זילנד התקבלה הכרה חוקתית בזכויותיהם של
קופי-על, וכשאפילו ממשלת ארצות-הברית מתחילה לנקוט צעדים משמעותיים
למניעת ניסויים בקופי-על, ואפילו בארצות-הברית כבר נעשים צעדים רציניים
למניעת ניסויים בקופי-על – ביקורת כזו היא טריוויאלית למדי, כמעט בקונצנזוס.
עבור רוב קוראיו של "בית הקופים", הספר כנראה לא יעורר יותר התנגדות לפגיעה
בבעלי-חיים ממה שהחזיקו בה עוד בטרם הקריאה. ההזדמנות להשתמש בספר כדי להעביר
ביקורת יותר מעמיקה וחתרנית על יחסה של החברה המודרנית לבעלי-החיים – לא
מגיעה לידי מיצוי.
שרה גרואן, בית הקופים (אור יהודה: כנרת זמורה ביתן, 2012), 347
עמודים.
חדשות
הארץ (ניו יורק
טיימס) הזרעה מלאכותית. בכתבה " הטכנולוגיה בשירות
החלבנים" (21.11.2012) מדווח ג'ון טליאבואה על טכנולוגיה פולשנית חדשה
שמטרתה לזהות את הזמן לבצע הזרעה מלאכותית בפרות. הזרעה
מלאכותית היא כיום הדרך המקובלת להרבעת פרות בתעשיית החלב.
 nrg מעריב
פרות במצוקה. בכתבה " חרדה ברפת: הפרות
נבהלו מהרקטות, תנובת החלב ירדה" (19.11.2012) מדווחות עדי חשמונאי ודליה
מזורי על המתח הנפשי שנגרם לפרות ברפת בדרום הארץ במהלך מבצע "עמוד ענן",
במהלכו אף נהרגו 3 פרות מפגיעת פצמ"ר. בכתבה מובאים דבריו של ד "ר אפרים מלץ
ממכון וולקני, המסביר כי "זה גורם לנזק שקשה להעריך אפילו את המשמעות שלו, הן
מבחינה כלכלית והן מבחינת בריאות הפרה. מצבי הלחץ יכולים אפילו לגרום להפלות.
במובן הזה, הפרות לא שונות בתגובתן מבני האדם". הכתבה לא מעלה ביקורת נגד ניצולן של הפרות באופן
יומיומי, ואף מתייחסת ללחץ בהן הן נתונות רק כגורם כלכלי המשפיע על תפוקת
החלב שלהן.
 הארץ
(גרדיאן) קפה מתעלל. הכתבה " התעללות שמגיעה עד
כוס הקפה" (20.11.2012) מדווחת על התעללות בחתולי סיבט, המנוצלים
לצורך איסוף הגללים שלהם, המשמשים להפקת סוג מיוחד של קפה. לצורך
כך, מוחזקים חתולי הסיבט למשך כל חייהם בכלובים קטנים,
שאינם מאפשרים להם כל חופש תנועה.
תזונה ומתכונים
 הארץ
שני צמחוני. בכתבה " לא רק מטעמי
מוסר ובריאות" (22.11.2012) מספר צפריר רינת על קמפיין "שני צמחוני"
שהושק בשבוע שעבר ע"י שדרנית החדשות לשעבר מיקי חיימוביץ', ומסביר על הטעמים
הבריאותיים ו הסביבתיים
לצמצום בצריכת הבשר.
 ynet
אסייאתי. בטור " עמוד ענן:
קציצות טופו אווריריות ורכות" (19.11.2012) סוקר דרור ינאי ערבי
תפריטים צמחוניים וטבעוניים הנערכים במסעדת "44" בתל-אביב, בשיתוף עם יקב
המייצר יין טבעוני ומסביר על ייצורו. המסעדה מציעה מתכונים לקציצות טופו
רכות, דלעות כפתור ממולאות בחלב קוקוס וקארי אדום, ומרק בוטנים
אינדונזי.
 ynet
חומוס. בטור " מרזה ומלא
סידן: למה החומוס בריא לכם" (22.11.2012) מסבירה התזונאית אורית אופיר על
תכונותיו הבריאותיות וערכיו התזונתיים של החומוס, וממליצה על דרכים שונות
להכנתו ושילובו בתפריט. זאת כחלק מסדרת כתבות חדשה העוסקת בקטניות.
פינת התזונה
"חומוס טוב ועוד"
"חומוס טוב ועוד" היא חומוסיה חדשה שנפתחה לאחרונה בכפר-סבא. כבר בכניסה
למקום, ניתן להבחין בשלט המכריז כי המקום צמחוני ואוהב חיות – ואכן, התפריט
הרחב של המסעדה הוא כולו צמחוני, וברובו הגדול אף טבעוני. בנוסף למנות
הסטנדרטיות של חומוס, מסבחה, פלאפל וצ'יפס, המסעדה מציעה גם מגוון של תבשילים
המתחלפים באופן יומיומי, ביניהם חמין, גולש, קוסקוס עם ירקות ו"מעורב
ירושלמי" טבעוני. כל המנות מכילות מרכיבים טבעיים בלבד, ללא חומרים משמרים.
המחיר למנה 30 ש"ח, כולל שני סלטים לבחירה. הנחה הובטחה ללקוחות שיציינו
שהגיעו דרך אנונימוס.
סקירה וצילום: עדי אליה
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן
סוייר
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן | |
ביום ג', 4.12.2012,
ב-18:30, בקהילת חיפה של החברה להגנת הטבע (רח' יפו 90) ירצה ד"ר אריאל צבל
על "נימוסי שולחן
ונגיסי עוף: המצאת הגועל-נפש וסילוקו משולחן האוכל" –
שיעור 8 בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם" בהפקת
זנגביל. אפשר להירשם גם אם החמצת את השיעורים הראשונים. הרשמה באתר, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטל'
052-2598773 
בואו להיות אוהדים שלנו בפייסבוק!
לקראת הקניות
של בגדי חורף, תרגמה אנונימוס 
וואלה!
להתלבש בלי להתעלל. בטור "
nrg מעריב
התעללות בקולנוע. בכתבה "
הארץ
פגיעה בציפורים. בכתבה "