|
פעילות
 מגורים תמורת
פעילות
אנונימוס מציעה מגורים בדירת
פעילים למתנדבים/ות כ-20 שעות בשבוע, בעלי/ות מחויבות לזכויות
בעלי-חיים, אחריות אישית ויכולת עבודה עצמאית ובצוות. תפקידים מגוונים, שעות
גמישות ושותפים נעימים. לפרטים: kerem@anonymous.org.il
 קניות לחורף: רק לא צמר!
לפני קניית בגדי חורף, צפו בסרטון על
תעשיית הצמר! בניגוד לתדמית הטובה של הצמר, הכבשים עוברים התעללות
שיטתית עד לשחיטתם. גם מוצרי עור, נוצות ופוך
מיוצרים באלימות רבה. אין צורך במוצרים כאלה, יש מבחר גדול של מוצרי הלבשה
מחממים אחרים.
דרוש לאנונימוס
החברה הרב-מינית בחיפה
סדנת תזונה בתל-אביב
 בשבת,
5.1.2013, בשעה 17:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21,
תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות, בהנחיית אריה
רווה. בסדנה: הקניית ידע לשיפור התזונה ואיכות החיים בעזרת מזונות
עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות, מדוע תזונאים ממליצים על טבעונות, ואיך
ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪, בהרשמה מראש.
למורים:  מערכי
שיעור למען בעלי-חיים
מורים, מדריכים ואנשי חינוך: הזמינו מאנונימוס חינם ערכה בנושא
זכויות בעלי-חיים – "לחלוק את העולם... עם כולם!" בערכה מערכי שיעור,
דפי עבודה, מצגות וסרטונים, לשיעורי העשרה ולשילוב במקצועות הלימוד: מדעים,
חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il או משרד אנונימוס 03-6204878.
בירושלים גם זנגביל 02-5665737. בבאר-שבע – שגיא sagi.gt@gmail.com.
חולצות לזכויות בעלי-חיים
60-35 ש"ח לחולצה. 15 ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
אירופה 2012
מדיניות וחקיקה לרווחת
בעלי-חיים באיחוד האירופי
 האיחוד האירופי הוא הגוף החשוב
בעולם בתחום החקיקה והמדיניות להגנה על בעלי-חיים. לאחר תנופת החקיקה של
סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הואט בשנים האחרונות קצב החקיקה
באיחוד, ולא מעט מההתפתחויות החשובות כיום מסתכמות בכניסה לתוקף של
חוקים שנחקקו מוקדם יותר. מצב זה מאפיין גם את שנת 2012, בנוסף על עניין גובר
באכיפה משופרת.
אריאל צבל
קץ לכלובי הסוללה לתרנגולות
ב-1.1.2012 נכנס
לתוקף באיחוד האירופי השלב הסופי והחשוב ביותר בחוק שנועד לצמצם את הפגיעה
בתרנגולות בתעשיית הביצים (Council Directive 1999/74/EC). בשלב זה, נאסרה
כליל כליאת תרנגולות בכלובי סוללה ריקים. התנאים הגרועים ביותר ש מותר לספק לתרנגולות כעת הם
שטח של 750 סמ"ר לתרנגולת (במקום 550 סמ"ר) וגובה 45 ס"מ, וכמה אבזרים: תא
להטלה, מוט לעמידה, מתקן להתפלשות בחול ומתקן לשחיקת טפרים. החלל הצר
והאבזרים הזעירים רחוקים מלספק את הצרכים ההתנהגותיים הבסיסיים של
תרנגולות והם נראים כיום מיושנים, אך הם עדיין מהווים שיפור ממשי, שחלקו
(גובה הכלוב והאבזרים) קל לבדיקה ולכן גם קל לאכיפה. בהתחשב בכך שבאיחוד
האירופי חיות כיום כ-326 מיליון תרנגולות, מדובר באחת מהרפורמות החשובות
בהיסטוריה בתחום רווחת בעלי-החיים.
לול ללא כלובים: אף על-פי שהחוק האירופי מחייב תנאי מינימום
של כלובים מאובזרים,
במדינות רבות באיחוד האירופי ויתרה רוב התעשייה על כלובים
בכלל. (צילום: Maqi)
ללולנים האירופיים ניתנו 12.5 שנים כדי להסתגל לדרישות החדשות. תחת
ניהול תקיף, אין ספק שאפשר היה להסתפק בתקופה קצרה בהרבה, אלא שבהיעדר
התייחסות רצינית לחוק האירופי במדינות החברות באיחוד, לולנים רבים התעלמו
מתקופת ה"הסתגלות". ב-1 בינואר, צייתו לחוק באופן מלא רק 14 מדינות (יש
לציין, שההתעלמות מהחוק אינה מיוחדת ל-12 המדינות שהצטרפו לאיחוד מאז שנת
2004; מבין 13 מדינות עברייניות, 7 נמנו עם האיחוד בעת ניסוח החוק ב-1999).
הנציבות האירופית, האחראית לאכיפה, מיהרה לשלוח למדינות העברייניות מכתבי
הודעה על הפרת החוק. שלוש מהן טענו שכבר אין בהן לולים מהסוג האסור, ורוב
האחרות הודיעו שיצייתו עד סוף יולי, אולם במאי העריכה הנציבות ש-48 מיליון
תרנגולות, שהן 14.9% מהתרנגולות באיחוד האירופי, עדיין כלואות בכלובי סוללה.
הנציבות שלחה מכתב נוסף ל-10 מדינות. באמצע דצמבר נמסר שתהליך הציות לחוק לא
נשלם עדיין ביוון, באיטליה ובקפריסין. ארגון רווחת בעלי-החיים, CIWF, מסמן את
יוון כבעייתית במיוחד. ספק אם המצב שם ייפתר בקרוב; הנציבות מנהלת כבר כ-9
שנים מהלכים משפטיים נגד יוון על הפרת חוק אירופי בעניין הפחתת סבל של חיות
בשחיטה, מבלי לנקוט שום צעד של אכיפה ממשית.
בעיה אחרת היא פרצה בחוק, המאפשרת להמשיך לייבא ביצים מכלובי סוללה מחוץ
לאיחוד האירופי בתוך מוצרים מעובדים המכילים ביצים. ככל הנראה, רוב רשתות
השיווק מייבאות ביצים מכלובי סוללה בצורה זו. למעשה, החוק האירופי לא אוסר גם
ייבוא ביצים שלמות מכלובי סוללה, אך באמצע 2012 לא יובאו לאיחוד ביצים שלמות
אלא מנורבגיה ומ שווייץ
(שבה אין שימוש בכלובים).
במקביל לבעיות אלה, החוק הביא להרחבה גדולה בתפוצה של לולים שהתנאים
השוררים בהם פחות גרועים במידה ניכרת מתנאי המינימום הקבועים בחוק. ברבות
ממדינות האיחוד, שיעור התרנגולות שחיות בלולים נטולי כלובים מגיע לעשרות
אחוזים מכלל תעשיית הביצים, ונראה שתפוצתם של לולים אלה ממשיכה לגדול. באמצע
השנה, פחות מ-5% מהתעשייה הגרמנית, למשל, היו מבוססים על כלובים (מאובזרים),
ופחות מ-10% מהתעשייה ההולנדית, לעומת 50% מהתעשייה בדנמרק. אגב כך, מחקר
שנערך באיחוד האירופי סיכם שרוב המדינות מדווחות על ירידה בשיעור התמותה של
תרנגולות בכלובים המאובזרים, נתון המרמז על כך שאפילו שינוי צנוע זה הפחית
באופן משמעותי את הפגיעה בתרנגולות.
יתרון נוסף של החוק הוא צמצום בהיקף ייצור הביצים ועלייה חדה במחיריהן,
במיוחד בסביבות חודש מרץ. בתקופה זו דווח שהיקף תעשיית הביצים בצרפת, למשל,
הצטמצם ב-10%, ועד סוף השנה היה צפוי היקף התעשייה הבריטית להצטמצם ב-5%. לא
ברור אם לשינויים אלה יש השלכות על היקף התעשייה בטווח הארוך.
קץ לכלובי ההריון לחזירות
ב-1.1.2013 נכנס
לתוקף באיחוד האירופי האיסור על כליאת חזירות ב כלובי הריון (Council
Directive 2008/120/EC). המדובר בכלובים שגודלם מעט יותר מגוף החזירה, ובהם
נוהגים לכלוא את החזירות במשך כ-16.5 שבועות ההריון. האיסור האירופי לא חל על
כל תקופת ההריון, אלא רק על פרק הזמן שבין ארבעה שבועות לאחר הרבעת החזירה
ועד לשבוע אחד לפני ההמלטה הצפויה. מלבד פרקי זמן אלה, חייבים החקלאים להחזיק
את החזירות בקבוצות, בתנאי מחיה משופרים במידה ניכרת, בהשוואה לכלובים.
החוק החדש חל על למעלה מ-13 מיליון חזירות.
חזירות בקבוצה, במרחב המאפשר תנועה, על גבי מצע קש: החקלאים
דחו את המעבר לתנאים כאלה לרגע האחרון,
ורבים לא עומדים בדרישת החוק. (צילום: ACMC,
חברה ל"השבחת" חזירים, יורקשייר)
לקראת כניסתו של האיסור לתוקף, הבהירה העיתונות האירופית שרמת הציות
לחוק זה נמוכה עוד יותר מרמת הציות לאיסור על השימוש בכלובי סוללה. גם כאן לא
הועילה "תקופת הסתגלות" ממושכת ביותר שניתנה לחקלאים – כ-11 שנים. בסוף דצמבר
2012, דיווחו רק חמש מדינות שהן מוכנות באופן מלא לחוק החדש: בריטניה,
אוסטריה, אסטוניה, לוקסמבורג ושבדיה. עוד 5 מדינות מזרח אירופיות דיווחו שהן
קרובות להשלים את המעבר להריון ללא כלובים. נראה שמדינות מגיבות במהירות ברגע
האחרון: ביום כניסתו של החוק לתוקף, הודיע CIWF ש"עד 14 מדינות" לא השלימו את
ההכנה לחוק. בכל מקרה, כמה מהמדינות הגדולות ביותר באיחוד התעלמו מהחוק:
בדצמבר נמסר שבגרמניה עומדים רק 48% מהתעשייה בתנאי הכליאה הנדרשים לפי החוק,
ובצרפת רק 33%. לפי נתוני דצמבר, ביום כניסתו של החוק לתוקף, היו קרוב ל-5
מיליון חזירות כלואות בכלובים באופן בלתי חוקי באיחוד האירופי.
עם כניסתו של החוק לתוקף, צופים צמצום זמני של 10-5 אחוזים בכמות בשר
החזיר הנמכרת באירופה. בסקירה שהסתיימה בחודש יוני 2012, נרשם צמצום בהיקף
אחוזים אחדים במספר החזירות שמוחזקות במדינות אירופיות רבות, כשהירידה הגדולה
ביותר נרשמה באיטליה: 13%.
הידוק חוקי השחיטה
ב-1.1.2013 נכנס לתוקף
באיחוד האירופי חוק שנועד להקל מעט על סבלן של חיות לקראת השחיטה ובשחיטה
(Council Regulation EC 1099/2009). בין ההוראות המרכזיות בחוק
החדש: מפעילי המשחטות אחראים בפני החוק לרווחת החיות, יש לבצע בדיקות מדגמיות
כדי לוודא שחיות לא שבות להכרה לאחר ההימום, המשחטות מחויבות לקבוע נהלי
עבודה שיבטיחו את ביצוע החוק, כל עובדי המשחטות שבאים במגע עם חיות חייבים
להיות בעלי הכשרה ורישיון לטיפול בחיות במשחטה, יצרני הציוד להימום חיות
חייבים לפרסם הנחיות ברורות לשימוש יעיל בציוד, והמשחטות נדרשות להחזיק
"ממונה על רווחת בעלי-חיים." החוק חל על מיליארדי עופות ומאות מיליוני יונקים
בשנה.
גם ביצועו של חוק זה הוזנח על-ידי המדינות החברות באיחוד, והוא אפילו לא
עורר עניין בתקשורת ובארגוני רווחת בעלי-חיים. באוקטובר ערכו רשויות האיחוד
כנס גדול לקראת כניסתו של החוק לתוקף, ונמסר שם שרק ארבע מדינות יהיו מוכנות
בזמן לעמוד בדרישות החוק: דנמרק, שבדיה, גרמניה ובריטניה. לפי דיווח של קבוצת
רווחת בעלי-החיים של הפרלמנט האירופי, רוב המדינות החברות באיחוד רחוקות מאוד
מעמידה בדרישות החוק, ולא ברור מה עושות הרשויות כדי לשנות מצב זה.
רוב מדינות האיחוד האירופי התעלמו מהחקיקה החדשה שנועדה
לצמצם את סבלן של חיות לקראת השחיטה ובמהלכה.
(צילום מתוך חקירה סמויה במשחטה בריטית, Animal
Aid)
תכנית רווחה ארבע-שנתית
ב-19 בינואר הודיעה
הנציבות האירופית על תכנית חדשה לרווחת בעלי-חיים לשנים 2015-2012,
זאת למעלה משנה לאחר סיום התכנית הקודמת. להודעה נלווה
מסמך מפורט, בדגש על רמת היעילות המוגבלת והמאכזבת של חוקי רווחת בעלי-החיים
הקיימים באיחוד האירופי. ההכרה ברמת האכיפה הירודה של חוקי רווחת בעלי-החיים
היא נושא מרכזי במסמך. הסיבות העיקריות לכך, לפי הדיווח, הן:
- תמריצים כלכליים לא מספקים לביצוע החוקים (אף על-פי שהאיחוד מחלק
כ-50 מיליון אירו בשנה כדי "לפצות חקלאים על יישום סטנדרטים גבוהים יותר של
רווחה");
- ידע לא מספק על רווחת בעלי-חיים (האיחוד מקצה למחקר כ-15 מיליון אירו
בשנה, אלא ש-80% מהם מוקצבים לפיתוח חלופות לניסויים בחיות – כ-12 מיליון
חיות בשנה באיחוד. רק מיעט מהתקציב מוקדש אפוא למיליארדי החיות שמנוצלות
בחקלאות, וממילא הידע שנצבר בתחום זה אינו מופץ ביעילות);
- היעדר הוראות הגנה מיוחדות לקבוצות בעלי-חיים מסוימות (דגים, תרנגולי
הודו, ארנבונים, בקר, כבשים, עזים ועוד).
במסגרת התכנית החדשה, מציעה הנציבות שינוי כללי בחקיקה לרווחת
בעלי-חיים. היבט אחד של השינוי הוא "לפשט" את החוק ולמקד אותו ב"תוצאות רווחה
ממשיות" כפי שהן מתבטאות במצב החיות, במקום ההוראות המקובלות כיום, שמתמקדות
ב"קלט מכניסטי." לשון התכנית עמומה למדי בעניין זה. כיום, הדרישות האפקטיביות
ביותר בחקיקה האירופית קשורות דווקא בסטנדרט של מתקנים מסוימים (כגון מבנה
הכלובים) ולא ברור אם החקיקה החדשה תפגע בהישגים אלה. תוספת של הוראות
המתמקדות במצבן של החיות עשויה להועיל, אבל אם יבוטלו הוראות על תנאי ההחזקה
של החיות, הנזק עלול לעלות על התועלת. שינוי מתוכנן נוסף בחקיקה הוא הרחבת
הדרישות להכשרת האנשים העובדים עם חיות.
מעבר לשינויי חקיקה, מציעה התכנית פעולות במסגרת החוק הקיים: הגברת
האכיפה (הכוונה היא לעבודה של רשויות האיחוד מול המדינות החברות; את האכיפה
בשטח מבצעות המדינות ולא רשויות האיחוד); חיזוק שיתוף-הפעולה בין המדינות
בעניין רווחת בעלי-חיים, ובכלל זה מדינות חיצוניות לאיחוד; הרחבת המידע
שיינתן לצרכנים בעניין סטנדרט הרווחה של מוצרים מן החי, כולל נכונות
לשקול סימון בשר מחיות שנשחטו ללא הימום; ומחקר נוסף על בעיות ברווחת דגים.
בנושאים אלה, בולטת לשון כוללנית ולא מחייבת של התוכנית. לא מתוכנן סימון
חובה של מוצרי בשר וחלב, מן הסוג שקיים באירופה ביחס לביצים (יש לסמן אם
מקור הביצים הוא בכלוב, בלול סגור ללא כלובים או בלול עם גישה לחצר). כמו כן,
אין בתכנית התחייבות לחוקק חוק להגנה על דגים, כמו גם על קבוצות אחרות שאין
באיחוד האירופי חקיקה ספציפית להגנה עליהן. 
תעשיית הארנבונים האירופית זהה בגודלה לתעשיית הביצים (יותר
ארנבונים מכל הבקר והחזירים יחד) ושוררים בה תנאים כה גרועים, עד כי שיעור התמותה מגיע ל-20%. התכנית החדשה לרווחת בעלי-חיים באיחוד
האירופי מכירה בכך שהחקיקה הזניחה את הארנבונים ובעלי-חיים אחרים, אך אין בה
כל התחייבות לחוקק חוקים להגנתם. (צילום: CIWF)
הגנה לכרישים
בשנת 2003 קבע האיחוד האירופי
איסור על חיתוך סנפירי כרישים בים – מותר לצוד כרישים, אך יש להביאם בשלמותם
ליבשה. מכיוון שלגוף הכריש אין ערך מסחרי, הדייגים מעדיפים לכרות את הסנפיר
ולהשליך לים את הכריש (לעתים חי ופצוע) וכך לחסוך במקום ולמלא את ספינתם
בהמוני סנפירים. החוק מ-2003 הוריד באופן משמעותי את הכדאיות של דיג הכרישים,
אך איפשר לכרות סנפירי כרישים בים תחת היתר מיוחד, שניתן בפועל לדייגים רבים.
לאחרונה הגישה הנציבות הצעה לתיקון פרצה זו בחוק, וב-27 בנובמבר הצביע
הפרלמנט האירופי לטובתה, ברוב גורף. התיקון עדיין צריך לעבור את אישור מועצת
השרים.
חדשות
גלובס סגירת חזירייה. בכתבה
" אחרי
שנים של זיהום: נסגרה חוות חזירים גדולה בצפון," (30.12.2012) מדווח יובל
אזולאי: "אחת החזיריות הגדולות באזור הצפון, בכפר מעיליא, נסגרה בימים
האחרונים, וכ-4,000 החזירים שאכלסה פונו ממנה. דיר החזירים נסגר בעקבות מאבק
משפטי ממושך שהוביל נגד בעליו המשרד להגנת הסביבה, בטענה שהמקום פעל במשך
שנים ארוכות בלי רישיון עסק וגרם למפגעים סביבתיים, בהם מטרדי ריח קשים שמהם
סבלו תושבי מעלות, וזיהומי קרקע ומים חמורים. [...] פשיטה שעשו לפני כחודשיים
גורמי אכיפה מטעם המשרד, עם נציגי רשות המסים, המשטרה, חברת החשמל, משרד
המשפטים ועוד, חשפה כי אלפי החזירים שאכלסו את המקום הוחזקו בצפיפות רבה
ובמקום נמצאו מספר פגרים, לצד חזירים גוססים."
mako ניסויים וחוק
הקוסמטיקה. בכתבה " ארגוני
בע"ח נגד חוק הניסויים: 'לא ישנה דבר'," (30.12.2012) מדווח על כניסתו
לתוקף של החוק הישראלי האוסר שיווק מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים.
בפועל, חברות הקוסמטיקה יכולות לקבל דחייה של שלוש שנים ולהמשיך בינתיים
לשווק באופן חוקי מוצרים שנוסו על חיות. במקביל לכך, משרד הבריאות
מתעקש להסיר את סמל הארנב ממוצרי קוסמטיקה.
 ynet
חטיפת עגלים. בכתבה " בקר על חם:
6 עגלים שנגנבו נתגלו במאזדה" (28.12.2012) מדווח נועם דבול דביר על מעצר
של שני חוטפי עגלים באזור ירושלים. מדברי דביר עולה, שהעגלים
חולצו כי "מדובר בסכומים גבוהים" ולא משום שמכירים בערכם כפרטים. אחד
השוטרים מתאר את הצלת חייהם של העגלים, אך בסופו של דבר מצפים להם התעללות
ושחיטה גם במשק ה"חוקי" שממנו נחטפו.
mynet (קיבוץ) נגד הרעבת
תרנגולות. בכתבה " קובלנה נגד
אורית נוקד  בנושא
הרעבת תרנגולות" (27.12.2012) מדווחת קרני עם-עד על הגשת קובלנה נגד שרת
החקלאות אורית נוקד, בשל המלצת משרד החקלאות להמשיך את הרעבת התרנגולות בהליך
ההשרה הכפויה. ההמלצה
מנוגדת להחלטת הממשלה להפסיק את ההרעבה למרות יתרונותיה הכלכליים.
 ynet בקור
ובגשם. בכתבה " קר שם בחוץ:
דואגים לחיות המחמד בחורף" (23.12.2012) מגיש ארז ארליכמן
בשיתוף "תנו לחיות לחיות" טיפים לשמירה על הכלבים והחתולים בחורף, וגם
להגנה על חתולי החצר.
local (רעננה) וטרינר
עירוני מתרשל. בכתבה "תושב רעננה קורא
לפיטוריו של הווטרינר העירוני" (27.12.2012) מדווחת נגה גור-אריה על
כשלים בתפקוד המחלקה הווטרינרית ברעננה, העלולים לפגוע בכלבים וגם בבריאות
הציבור.
 ynet קידוח. בכתבה
"התנגדות
לקידוח נפט בהרצליה: שמורת טבע ימית" (26.12.2012) מדווחת בילי פרנקל על
התנגדות לתוכנית קידוח נפט מול חופי הרצליה, במקום שבו מתוכננת שמורת טבע
ימית, וכאשר המדינה אינה ערוכה להתמודד עם דליפות נפט.
הארץ רכבת
לאילת. בכתבה " בדרך לאילת, שמים פס
על הנוף" (27.12.2012) מדווח צפריר רינת על תוכנית להקמת רכבת מהירה
לאילת, בתוואי שיפגע באתרים טבעיים ברחבי הנגב.
תזונה ומתכונים
 הארץ משפחות
טבעוניות. בטור " ההורים טבעוניים,
אבל מה עם הילדים?" (23.12.2012) כותבת דפנה ארד על התרחבות המגמה
הטבעונית להורים לילדים קטנים, ומראיינת הורים לילדים טבעונים, ביניהם
הנטורופתית נטלי שוינקלשטיין.
ynet מתכונים
חברתיים. בטור " סוציאל
טבעוני: בר קיימא" (23.12.2012) מגיש דרור ינאי ארבעה מתכונים של אסף
מהללאל, ממקימי הבר
קיימא: רוטב טחינה סלק, רוטב איולי חרדל ובזיליקום, טורטייה
פריחולס, וכרובית בטחינה שום שמיר.
פינת התזונה
כדורי דוחן ואורז
 מרכיביםבצל
בינוני, מגורר דק גזר, מגורר דק כוס אורז מלא רגיל מבושל חצי כוס
דוחן שטוף 3 כפות רוטב סויה תמרי או תבלינים לפי הטעם קורט מלח
הכנה
- קולים את הדוחן בסיר יבש ושומרים שלא ייחרך, עד שהוא מזהיב ומפיץ
ריח טוב.
- מוסיפים לדוחן כוס וחצי מים וקורט מלח, ומכסים את הסיר. מבשלים על אש
קטנה במשך כ-15 דקות. מצננים מעט.
- מערבבים בקערה את האורז והירקות המגוררים, מוסיפים את רוטב הסויה או
התבלינים, מוסיפים את הדוחן החמים ומערבבים היטב.
- יוצרים כדורים מהתערובת ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה (ניתן גם
הכין מהתערובת כיכר או לשטח כפשטידה). אופים כ-30 דקות בתנור שחומם מראש
לטמפרטורה של 180 מעלות.
- הצעות לגיוון: להחליף את האורז בחצי כוס קמח מלא, או בכוס של דגן מבושל
אחר: חיטה מלאה, גריסי פנינה או אמרנט.
מתכון: ליאורה פסקר; צילום: ראובן אילת; באדיבות שני
צמחוני, ynet
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
בואו
להיות אוהדים שלנו בפייסבוק!
ביום ג', 8.1.2013, ב-18:30,
בקהילת חיפה של החברה להגנת הטבע (רח' יפו 90) ירצה ד"ר אריאל צבל: "
הארץ ירי
בכלבים. בכתבה "