צוות אנונימוס מרצה מזה מספר שנים בבתי-ספר ובמסגרות נוספות. עם יציאת בתי-הספר לחופשה, אפשר להזמין חינם הרצאת מבוא לזכויות בעלי-חיים, לכל פורום של 20 איש לפחות, מגיל 13 ומעלה: חוגי בית, בסיסים צבאיים, תנועות נוער ומקומות עבודה.
info@anonymous.org.il 

 

סדנה בתל-אביב

כנס תזונה ובישול בריא בגבעתיים

מערכי שיעור למען בעלי-חיים

 

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

אפליקציה לאיתור מנות טבעוניות

דוכני הסברה

לפרטים, מלאו טופס התנדבות 

חולצות לזכויות בעלי-חיים

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

 

 

 

אני לא אומר שלכולם זה יתאים, אבל העובדה היא שכשהעלינו את הסרטון ליוטיוב הוא צבר תוך ימים בודדים מעל עשרת אלפים צפיות. זה מוכיח שיש קהל שמוכן לצפות בדברים הללו. אני חושב שאם נוכיח שיש עניין בצילומים הללו, בסופו של דבר הם יגיעו גם לתקשורת המיינסטרים. אסור לשכוח שגם צילומים של ההובלה לשחיטה הם משהו שלא היה נכנס לתקשורת עד לפני כמה שנים, ובזכות זה שהתנועה לזכויות בעלי-חיים יצרה בהם עניין, עכשיו גם בתקשורת יש בהם עניין. השינוי הזה מתחיל מלמטה.

התקשורת הממוסדת מאוד שמרנית ומקובעת, ונרתעת מלפרסם נושאים חדשים שלא הוכיחו את עצמם כבר כמעוררי עניין. עבדנו קשה כדי להכניס לתקשורת את מה שכבר נכנס – וחלק גדול העניין הוא להוכיח שיש בפרסום הנושאים הללו עניין לציבור.

לא היה לך עצמך קשה עם העבודה בסביבת בית המטבחיים, ועם הצורך להסתיר את הדאגה שלך לבעלי-החיים?
היה לי קשה עם כך שניסיתי כל הזמן מצד אחד לצמצם למינימום את הפגיעה שלי בבעלי-חיים למינימום, ומצד שני - להיות עובד מספיק יעיל כדי שישאירו אותי שם. זה לא היה פשוט – העירו לי הרבה על כך שאני עובד באופן איטי מדי. בשלב מסוים העבירו אותי בזמן שחיטת הטלאים לחלק מאוחר יותר של קו הייצור, שבו כבר לא הייתי צריך להתעסק עם בעלי-חיים חיים, אלא לפרק את חלקי הגופות שלהם אחרי שהם כבר נשחטו. למרות שמדובר בלערום ראשים כרותים של טלאים בגיגיות, זה הרבה פחות קשה מאשר מלגרור טלאים חיים לקו השחיטה כשהם מתנגדים ונאבקים על חייהם, ולהיאבק עם כל טלה וטלה כדי לאלץ אותו להמשיך בדרך.

זו גם לא הייתה הפעם הראשונה שהשתתפתי בחקירה סמויה בתעשיית המזון, כך שהייתי מוכן כבר למראות הקשים – אם כי זו הפעם הראשונה שהייתי חשוף להרג של בעלי-חיים כל-כך מקרוב ולמשך כל-כך הרבה זמן רצוף. 

 

חקירות קודמות שהשתתפת בהן הובילו לכתבי אישום נגד המתעללים, כמו במקרה של החקירה במדגרת רמית. תוכל לספר על חוויות גם מחקירות אלו?
אחת החקירות הראשונות, כשרק נכנסתי לפעילות באנונימוס, הייתה במפטמת אווזים, זמן קצר אחרי שאנונימוס הצליחה להביא לאכיפת פסיקת בג"ץ והחלטת הממשלה שאוסרות על הפיטום. הצילומים הראו שהפיטום ממשיך להתבצע בניגוד לחוק, ושודרו בזמנו בערוץ 10.

בחקירה במדגרת רמית חשפנו, בין השאר, שהמדגרה זרקה אפרוחים חיים לשקית אשפה, זמן קצר אחרי שהיא הורשעה בעבירות דומות, נקנסה, וקיבלה צו על תנאי שהיה אמור למנוע ממנה לחזור על העבירות. הרבה אנשים אולי יחשבו שזה מדהים שלמדגרה הייתה את החוצפה לחזור על העבירות שלה זמן כל-כך קצר אחרי ההרשעה הקודמת שלה, אבל אותי זה לא באמת כל-כך הפתיע. זה עניין כלכלי. הקנס שהם קיבלו – 60 אלף ש"ח – אולי נשמע גבוה, אבל זה סכום נמוך יחסית לרווחים של המדגרה, ומשתלם לה יותר להמשיך לעבוד בשיטות זולות ומהירות, אפילו אם מדי פעם זה נחשף והיא מקבלת קנס. זו אחת הסיבות שאני חושב שהחשיבות הגדולה יותר של חקירות סמויות היא לא בהרשעות משפטיות (למרות שגם זה חשוב), אלא בחשיפת המידע לעיני הציבור. חשוב גם להעלות ביקורת לא רק לגבי הנקודות שבהן תעשיות המזון מהחי מפרות את הכללים, אלא גם לנקודות שבהן הכללים עצמם מעוותים. ונניח שמדגרת רמית לא הייתה זורקת אף אפרוח חי לשקיות אשפה, אלא הורגת אותם בגז כמו שהחוק מתיר – האם זה האופק המוסרי שאנחנו שואפים אליו? אלו דברים שאי-אפשר לטפל בהם בכלים משפטיים, בהתאם למצב החוקתי היום, אבל חשוב לחשוף אותם לציבור. הפכתי לטבעוני בעקבות מה שנחשפתי אליו בחקירות שהשתתפתי בהן.

 

לא היית טבעוני מתחילת הדרך שלך בפעילות למען בעלי-חיים?
לא מההתחלה. נחשפתי לנושא די במקרה, דרך כתבה שקראתי בוואלה! באותו זמן לא ייחסתי לנושא הפגיעה בבעלי חיים מחשבה רבה, והמודעות שלי לנושא הייתה מאוד נמוכה. למרות זאת, הפריע לי לגלות כמה רצינית הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיית המזון, והמחשבה שאני מממן את ההתעללות הזו מכספי. הדבר שהכי הפריע לי זה שאני משלם עבור הדברים האלה, אני אחראי אליהם. הרי לא הייתי עושה את הזוועות האלה במו ידי. בכל-זאת, לא הפכתי מיד לטבעוני – בשלב הראשון עדיין הייתי מוכן לאכול בשר ציד, כי הנחתי בהתחלה שאין בעיה עם עצם ההרג של בעלי-החיים, אלא רק עם הגידול התעשייתי שלהם. אז גם הייתי אוכל ביצי "חופש", מתוך ההנחה השגויה שבלולים ללא כלובים אין התעללות בתרנגולות. לקח לי זמן להפנים את העובדה שאין באמת אפשרות לגדל בעלי-חיים למזון באופן תעשייתי בצורה שלא בהכרח כרוכה בהתעללות בהם, ושגם ההרג עצמו, ולא רק ההתעללות, מהווה בעיה מוסרית. אחרי שהתחלתי לפעול באנונימוס, ונחשפתי קצת יותר לבעלי-חיים במשקים, אז גם השלמתי את הצעד המתבקש והפכתי לטבעוני. זה לא היה קל, כי אני מגיע מבית שאוכלים בו הרבה בשר – ההורים שלי היו אוכלים בעבר בשר כמה פעמים ביום. הם עדיין אוכלים לא מעט בשר, אבל בהשפעתי הם צמצמו את הכמויות, ולמדו להכיר יותר מאכלים טבעוניים.

איך מתמודדים נפשית עם ההתעסקות היומיומית בסבל בעלי-חיים, מבלי לפתח גישה צינית ופסימית?
אני לא בן אדם אופטימי מטבעו, אלא יותר ריאליסטי, ככה אני מקווה לפחות. ובמבט מפוקח ולא רומנטי אני חושב שיש עתיד גדול מאוד לתנועה לזכויות בעלי-חיים. התקדמנו באופן עצום בשנים האחרונות – מתנועה שכמעט ולא הייתה לה שום השפעה, אנחנו מצליחים כיום להביא לחשיפות בתקשורת באופן שגרתי, ויותר אנשים עוברים לטבעונות מאשר אי-פעם. יש לנו עדיין דרך ארוכה לעבור לפני שהסוגיה של זכויות בעלי-חיים תהיה משהו שמוכר בכל בית. כשאני רואה את המראות הקשים בבתי-המטבחיים או במשקים, אני מזכיר לעצמי שמה שקשה באמת זה לא לצפות בזה מבחוץ, אלא לחוות את הסבל הזה. המחשבה על-כך שהפעילות שלנו עוזרת לעצור חלק מהסבל הזה, היא מה שמעודד אותי להמשיך הלאה.

האמת שהתלבטתי הרבה מה ואיך ולפרסם מהתיעוד הזה, ובעיקר לגבי כמה תמונות דוחות במיוחד. הסיבה להימנע מצריכת ביצים, לדעתי, איננה החיידקים (שחודרים לביצים גם ללא ה"ניקוי" המפוקפק) או גועל מ"משהו שיוצא מתחת של תרנגולת", אלא קודם כל ההתעללות הקשה בתרנגולות ובאפרוחים בתעשיית הביצים. ונראה לי מקומם אם מכל התיעוד של מתקן העינויים המפלצתי הזה מה שיפורסם בהבלטה וייזכר זה רק הטינופת של ה"מוצר". אבל בעידוד עשרות בקשות לפרסום התמונות שהתקבלו מאז אתמול בפייסבוק, אני מפרסם כאן גם אותן, לצד מה שהוא בעיניי הזוועה האמיתית שתיעדנו.
משמעותיות...

הדברים האלה שתלויים כמו טפט מתקלף מרצפות הכלובים הן אצבעות רגליים.

רצפת הכלוב אלכסונית כדי שהביצה תתגלגל למסילת האיסוף, ועשויה רשת כדי שההפרשות יצנחו דרכה מטה. נוח מאוד ללולנים, שצריכים בעיקר לאסוף גוויות וביצים. מאוד לא נוח לתרנגולות.

כל תרנגולת, עושה רושם, משתדלת לעמוד על הרשת כך שכל אצבעותיה מוצאות אחיזה יציבה.

 

וכמו ברוב לולי הסוללה שיצא לי לראות, גם כאן לא קשה לאתר כמה תרנגולות (ושרידי תרנגולות קבורים) שנפלו מהכלובים והופקרו למות בערימות הלשלשת (והנוצות ושיירי האוכל והרימות) שנערמת מתחת לכלובים במשך שנים עד לפינויה.

לא ברור איך הן מצליחות להיחלץ מהכלובים, במקרה שהן לא נזרקות לשם חיות או מתות במכוון משום מה (הפגרים לרוב מפונים בשקיות ופחים). גם אם פה ושם רואים סורגים מעוקמים, הם לא עקומים עד כדי אפשרות לחמוק מהכלוב בדרך נראית לעין כלשהי. כנראה פה ושם מצליחות תרנגולות לנצל דלת שנשכחת פתוחה אחרי פינוי שותפה לכלוב שמתה, ולחלץ עצמות לראשונה מחוץ לכלוב, ושלא על תיל. מעציב כל כך לחשוב שהיחלצות נדירה כזאת נגמרת בהכרח בגסיסה אטית בערימות של חרא:

מאיפה מגיעים כל הדם והצואה האלה לביצים?! או. טוב ששאלתם.

כך נראה צינור הטלה של תרנגולת שאולי תמצא את עצמה בעוד זמן לא רב בשקית פלסטיק, בור פסדים או על הרצפה, למקרה שתתאושש איכשהו ויהיה אפשר לנצל את צינור ההטלה היגע הזה לעוד כמה חודשי הטלה לפני החישמול הגואל.

תרנגולת מטילה באופן טבעי 12-20 ביצים בשנה, בעיקר באביב. כיום כופים עליה להטיל מעל 300 ביצים בשנה, ואחד האברים הראשונים לשלם את המחיר הוא הצינור דרכו יוצאת הביצה - הוא גם הצינור דרכו יוצאות ההפרשות - שנשחק ונפצע מההטלה האינטנסיבית.

"ביצים שקליפתן דקה מדי לא מתגלגלות כמו שצריך למסילת האיסוף. לעתים שאריותיהן תלויות על הסורגים וצוברות זיהומים. 

תרנגולות שעצמותיהן חלשות מדי מעודף "ייצור" קליפות, מושלכות קורסות סמוך לקירות. אולי בדרך לערימת הזבל.

ניקיון למראית עין

 

mako מלחמת פרים בטלוויזיה. הכתבה "מחאת השוורים: צופים זועמים נגד 'המירוץ למיליון'" (19.5.13) מדווחת על מחאה נגד התוכנית "המירוץ למיליון", בה המתמודדים נדרשו להשתתף במלחמת פרים. על פי הפקת התוכנית, הדבר נעשה "כחלק מהכבוד שאנו רוכשים לתרבויות השונות", וללא התייחסות רצינית להתעללות הכרוכה במלחמות פרים. 

 

mynet (פתח תקווה) בילינסון נגד חתולים. בכתבה "'בילינסון': נאסר על העובדים להאכיל חתולי רחוב" (23.5.13) מספר אורי קידר על מאבק עמותת "תנו לחיות לחיות" מול בית חולים "בילינסון", בקריאה לבטל את האיסור שהוטל לאחרונה על עובדי בית-החולים להאכיל חתולים, ונגד הצבת מלכודות במטרה ללכוד חתולים ולהעביר אותם מחוץ לטריטוריה שלהם.

 

גלובס אזהרת התעללות. בטור "הרצחת וגם אכלת?" (20.5.13) מציע מתי גולן להוסיף אזהרה על בשר שמשווק עם הסבר על הסבל שעברו בעלי החיים שנשחטו, בעקבות חשיפת ההתעללות במשחטת תנובה: ""יצרני הטבק חויבו להתריע על הסכנה שבעישון. צריך לעשות את אותו הדבר בעניין הבשר, לחייב להגיש אותו עם תיאור הדרך שאותה עשו הטלה או הכבש אל פיו של הצרכן, ואולי להוסיף את התחליפים שיש לו. זה יאפשר לבעלי חיים רבים, תמימים וישרי-דרך, לחיות עד שיבה טובה, שזו זכותם. ומחלקם של בני האדם לא ייגרע דבר".

 

וואלה! התעללות בחלל. בטור "למה אנחנו מתעקשים להמשיך לשלוח עכברים לחלל ולהחזיר אותם מתים" (25.5.2013) סוקר אוריה כנף את ההיסטוריה של שימוש בבעלי-חיים ככלי-מחקר בתוכניות חקר החלל. השימוש בבעלי-חיים למטרות אלו כרוך בהתעללות חמורה בהם, המובילה לעתים קרובות למותם.

 

TheMarker נגד מקדונלדס. הכתבה "הילדה ששיפדה את מנכ"ל מקדונלד'ס: 'הרשת עובדת על ילדים קטנים'" (26.5.2013) מדווחת על טענה שהופנתה כלפי מנכ"ל מקדונלדס במהלך מסיבת עיתונאים ע"י ילדה בת 9: "יש משהו שאני חושבת שאינו הוגן, כשחברות גדולות מנסות לעבוד על ילדים לאכול מזון לא בריא באמצעות שימוש בצעצועים ודמויות אנימציה. אם הורים לא לימדו את ילדיהם לגבי תזונה נכונה, אז ילדים בטח חושבים שג'אנק פוד טוב בשבילם בגלל שהוא טעים להם. לא היית רוצה שילדים יאכלו מזון בריא כדי שהם יחיו חיים ארוכים ומאושרים יותר?"  

 

נענע10 טבעונות והרזייה. בטור "טבעונים ורזים: כיצד הטבעונות מסייעת לירידה במשקל" (27.5.2013) סוקרת התזונאית כרם אביטל את היתרונות של תזונה טבעונית למניעת השמנת-יתר.

 

מרכיבים

חבילת טופו
4 כפות חמאת שקדים (שקדיה) או חמאת אגוזי לוז
6 כפות סירופ מייפל אמיתי

כפית תמצית וניל אמיתי

1/2 כפית תמצית שקדים

3 כפות חלב אורז
כף שמן זרעי ענבים (או כל שמן אחר בעל טעם נייטרלי)  

 

הכנה