click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 531 (4.9.2011)

  1. פעילות
  2. הרג אפרוחים במדגרות, בעקבות פרסום טיוטת תקנות המתה
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: פלפלי רמירו ממולאים בריזוטו חיטה
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

דרושים לאנונימוס

  • לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת לתיאום ולשיווק הרצאות בחצי משרה (5 בקרים בשבוע, התחייבות לשנה) בתל-אביב. כישורים: ניסיון בשיווק ובמכירות, הזדהות עם מטרות העמותה, עדיפות לצמחונים ולטבעונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל rotvia@gmail.com
  • לאנונימוס דרושים סטודנטים צמחונים וטבעונים מבאר-שבע, חיפה ותל-אביב המעוניינים להתנדב בעמותה בתמורה למלגה. המלגה היא מטעם דקאנט הסטודנטים ואת הבקשה יש להגיש דרך המדור למעורבות חברתית באוניברסיטה. על המעוניינים לעבור הכשרה בתל-אביב לפני שיתחילו בפעילות, ולכן כדאי להגיע כבר בחופשת הקיץ. הפעילות כוללת דוכני הסברה, משמרות מחאה והרצאות בתיכונים וחטיבות ביניים. לפרטים נוספים naomi@anonymous.org.il
 

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את המנהג. ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת.

לפרטים: ארז 052-4246777 או erez@anonymous.org.il.

 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

  • חגיגת עגבניות: ביום ה', 8.9.2011, בשעה 19:00, יתקיים במהטמה ערב שיציע מאכלי עגבניות שונים ומשונים מרחבי העולם הקולינרי. תרומה מומלצת - 25 ₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
  • ירושלים: בימים ב' או ג', 19:00-16:00, דוכן הסברה של זנגביל ברחבת המשביר.
  • רעננה: ביום ג', 19:30-16:30, דוכן הסברה של אנונימוס ברחבת יד לבנים.
לפרטים: ארז 052-4246777 או erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
 

בראנץ' ברוגטקה

בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה (יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


הרג אפרוחים במדגרות
בעקבות פרסום טיוטת תקנות המתת אפרוחים, אוגוסט 2011

באוגוסט 2011 פרסם משרד החקלאות טיוטה של תקנות המגבילות את השיטות להרג אפרוחים ועוברי עופות במדגרות. הטיוטה מבטיחה לאסור שיטות הרג אטיות, אך היא כללית מדי והושמטו ממנה הוראות חשובות ביותר.
 
טיוטה חדשה
ב-1.8.2011 פרסם משרד החקלאות "טיוטת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה), התשע"א-2011." טיוטה זו היא מסמך ראשון בתחומו שמפרסם משרד החקלאות, לאחר שבשנת 2001 הגיש טיוטת תקנות "אופן המתה" שהתייחסו לכל בעלי-החוליות ללא הגבלת נסיבות. הטיוטה ההיא אושרה בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ב-5.12.2002, אך לא נכנסה לתוקף כי אף שר חקלאות לא חתם עליה.
 
טיוטת התקנות החדשה מתייחסת להרג ההמוני של אפרוחים במדגרות. המדובר באפרוחים שבקעו במדגרות "לצורך ייצור ביצי מאכל או בשר למאכל, לרבות בשלוחות הרבייה של העופות," כלשון הטיוטה. מדובר במיליונים רבים של אפרוחים מדי שנה: כל הזכרים בתעשיית הביצים, וכל האפרוחים – מכל תעשיות העופות – שנראו לממיינים נכים, מעוותים, פצועים או חולים, או שאיחרו לבקוע ביחס ללוח-הזמנים של המדגרה. אין תעשיות עופות שאין בהן הרג המוני של אפרוחים; המקסימום שיכול החוק לדרוש מהתעשיות מבלי לערער על עצם קיומן הוא לחייב הרג מהיר וללא ייסורים.
 
שיטות הרג
קיימות שלוש שיטות עיקריות להרג מהיר של אפרוחים: "הרס מכני" (טחינה או מעיכה), חנק בגז וחישמול. רק שתי השיטות האחרונות הותרו בטיוטת התקנות מ-2001, ואילו הטיוטה החדשה מתירה רק את השיטה הראשונה. החלפה דרמטית זו של השיטות המותרות מעלה תמיהות לגבי האופן שבו נוסחה הטיוטה.
 
"העמותה למען חיות משק" בשיתוף עם המכון להנדסה חקלאית, פיתחה מכונה להמתת אפרוחים בחשמל. המכונה, שנכנסה לשימוש בתחילת שנות ה-2000, אמורה להרוג אפרוחים תוך רבע שנייה עד שנייה וחצי. למרות זאת, אין כל התייחסות אליה בתקנות.
 
הרג בגזים מסוימים אמור להיות מהיר למדי, ואובדן ההכרה לא מלווה בסימני סבל שניתן לזהותם. המדובר בגזים אדישים כגון ארגון בריכוז 90% ולא יותר מ-1% חמצן; או תערובת של עד 30% פחמן דו-חמצני, לפחות 30% ארגון או גז אדיש אחר, ועד 1% חמצן. גם משיטה זו התעלמו מחברי הטיוטה.

לחצו כאן לצפייה בסרטון עם כתוביות בעברית ובו תיעוד נדיר של השגרה במדגרת אפרוחים  ובכלל זה

 השמדתם על-ידי מעיכה, מתוך חקירה סמויה של הארגון Mercy for Animals במדגרת היי-ליין שבאיווה.

 
הרג באמצעות טחינה או מעיכה
אלה הם עיקרי שיטת ההרג המותרת לפי הטיוטה:
"לא יגרום אדם להמתת אפרוחים או להשמדה של ביצי דגירה אלא באמצעות מכונה ייעודית (להלן – המכונה), שאושרה על-ידי הממונה ושמתקיימים בה התנאים הבאים:
היא בעלת להבים, זיזים, או בליטות המסתובבים במהירות גבוהה;
היא גורמת למוות מיידי של אפרוח או עובר של אפרוח המצוי בביצת דגירה;
מבנה המכונה, גודלה ומהירות הפעלתה מותאמים לסוג האפרוחים וביצי הדגירה המוכנסים אליה;
האפרוחים וביצי הדגירה מוכנסים למכונה באופן המאפשר פעילות תקינה ורציפה שלה."
המדובר אפוא בהרג בטחינה או במעיכה של האפרוחים החיים (maceration). ההרג מתבצע על-ידי מגוון אפשרי של מכונות, ההורגות בשתי שיטות שונות: בשיטה אחת, הלהבים קוצצים את גופם של האפרוחים החיים, ובשנייה הזיזים והבליטות מועכים אותם או דוחסים אותם לעבר גלגלים שמועכים אותם. היתרון היחסי של שתי השיטות הוא בכך שהן משמידות באופן דומה אפרוחים חיים ועוברים שעדיין לא בקעו; עוברים כאלה עלולים להיות מופקרים למוות אטי אם ההרג מתבצע בשיטות אחרות.

אפרוחים גוססים, נחנקים ונמעכים בשקיות ובמכולות: שיטת ההרג המקובלת במדגרות בהיעדר לחץ ציבורי ותחיקתי.

 (צילום: Farm Sanctuary/Soylent Network)

 
דרישות לא מספקות: המכונות
טחינה ומעיכה אמורות להרוג את האפרוחים תוך שבריר שנייה. בבריטניה, שתי השיטות מותרות בתקנות מ-1995. הארגון הבריטי שמתמחה בהפחתת סבל בשיטות הרג נפוצות, HSA ("איגוד השחיטה ההומאנית") מזהיר מפני תקלות שבהן מכונות כאלה, אם אינן מתוכננות או פועלות כהלכה, יתיזו החוצה אפרוחים פגועים.
 
במכונות המעיכה, האפרוחים עלולים להימעך רק באופן חלקי אם המרווח שבין חלקי המכונה שביניהם נלכד האפרוח רחב יותר מסנטימטר אחד. HSA מזהיר מפני בעיה זו במכונות שמועכות את האפרוחים בין שני גלגלי שיניים. אולם קיימים דגמי מעיכה שבהם המרווח גדול עוד יותר. למשל, בצילומים סמויים נדירים שביצע ארגון Mercy for Animals במדגרה הגדולה בעולם, מדגרת היי-ליין שבאיווה, הסרט הנע משליך אפרוחים לתוך צינור שבתוכו מסתובב בורג ענק. בצילומים נראה שיש מרווח גדול בין הבורג לבין הצינור, והבורג סוחב איתו את האפרוחים למעיכה בתוך חלק סגור במכונה. אם כן, אפרוחים שנבלעו במכונה עלולים, ככל הנראה, להיגרר על-ידי הבורג בעודם חיים במשך כ-3 שניות עד למעיכתם.

מתוך החקירה הסמויה שביצע Mercy for Animals במדגרת היי-ליין, איווה: האפרוחים מושלכים לתוך בורג מסתובב וככל הנראה המוות אינו מיידי. מכונה זו אמורה להיות בלתי חוקית לפי טיוטת התקנות, אך הוראות הטיוטה אינן ברורות מספיק.

 
HSA מדגיש, שמנגנון המכונה צריך לכלול עצירה אוטומטית של הסרט הנע שמוביל אפרוחים להשמדה במקרה שמכונת ההרג נעצרה, כדי למנוע השלכת אפרוחים זה על גבי זה או לתוך מכונה שפוצעת אך לא הורגת.
 
בעיה נוספת טמונה בקושי של הפועלים לזהות ליקויים במכונה. ללא ביקורת מתמדת, המכונה עלולה להתקלקל ולפצוע אפרוחים מבלי להרוג אותם  –  ומבלי שאיש יבחין בכך. עו"ד יוסי וולפסון, המייצג את עמותת תנו לחיות לחיות בתגובתה לטיוטת התקנות, הציע בתגובה לכך לחייב שדפנות המכונה יהיו שקופות.
 
התקנות אינן מתייחסות לאף אחת מהסכנות שצוינו לעיל.
 
נוסח התקנות אף פרוץ לפרשנות מסוכנת: בהוראה שהמכונה "גורמת למוות מיידי של אפרוח או עובר של אפרוח המצוי בביצת דגירה," לא נכתב בבירור שהדרישה חלה על כל אפרוח או עובר, ולכן ניתן לפרש הוראה זו כאילו היא מתירה מקרים יוצאי-דופן שבהם לא נגרם מוות מיידי.
 
דרישות לא מספקות: האישורים
בכל תחום שהוא, תקנות שאינן כוללות התייחסות רצינית לפיקוח ולאכיפה, עלולות שלא לקבל שום ביטוי מעשי. למרות זאת, אין בטיוטת התקנות להמתת אפרוחים כל הוראה המחייבת להכשיר צוות עובדים הבקי בהפעלת המכונה, לחייב את הנהלת המדגרות בפיקוח עצמי ובתיעוד ליקויים, או לחייב את משרד החקלאות בפעולות פיקוח תקופתיות. ללא הוראות חיוניות כאלה, ההתערבות החיצונית היחידה שקובעת הטיוטה היא חד-פעמית, בשלב אישור המכונה לשימוש:
"המבקש לאשר מכונה יגיש לממונה [על חוק צער בעלי-חיים] בקשה לפי טופס שיקבע הממונה, אשר יפורסם באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ויצרף לה את המסמכים הבאים:
(1) תרשית הנדסי מפורט של המכונה;
(2) מפרט מידע טכני לגבי מהירויות סיבוב חלקי המכונה;
(3) המלצה בכתב של יצרן המכונה לעניין הכנסת אפרוחים או ביצי דגירה אליה;
(4) תרשים זרימה של העברת אפרוחים ממגשי הבקיעה למכונה;
(5) כל מסמך אחר לפי בקשת הממונה."
 
אם כן, כל המידע על המכונה – שהוא הנדסי בעיקרו ולאו דווקא בתחום המומחיות של הממונה – יסופק על-ידי בעלי עניין כלכלי באישורה, ללא מידע מגורם בלתי תלוי ומבלי לערב ארגונים להגנה על בעלי-חיים בהליכי הביקורת.
 
על הממונה לא מוטלות שום דרישות טכניות שעליו/ה לוודא שתוכנית המכונה עומדת בהן. יתירה מזאת, הממונה אף לא מחויב/ת לבדוק את המכונה בפועל ולוודא שהיא אכן תואמת את המפרט הטכני שהוגש ופועלת כמצופה. על הממונה מוטלת למעשה רק עבודה בירוקרטית, שחייבת להסתיים תוך 60 יום, לפי נוסח ש"מזמין" אישור אוטומטי של מכונות שלגביהן הוגשו המסמכים המתאימים.
 
עו"ד וולפסון, שמרחיב בדברי ביקורת על הליכי אישור המכונה, מזכיר כי "אישור דגם של מכונה הוא הליך נדיר יחסית, ובעל השלכה נורמטיבית רחבה, כמעט ברמה של התקנת התקנות עצמן." הוא מציע:
"אישור מכונה לשימוש מחייב בדיקה שלה, בתנאי תפעול מסחריים, בידי גורם מקצועי עצמאי, שאינו קשור ליצרני המכונה או לאיזשהו בעל עניין כלכלי בה.
בטרם אישורה של מכונה הכרחי לקבל חוות-דעת של גורם מעין זה, שבדק את המכונה במספר מקומות שבהם היא מופעלת באופן מסחרי (בחו"ל). הבדיקות צריכות להיעשות בתנאי אמת, ולכן – ללא תיאום מראש."

מכונות להרג אפרוחים באמצעות טחינה/מעיכה של שני יצרנים שונים.

במכונה משמאל יש להבים מסתובבים בתוך הצינור הרחב. במכונה מימין לא סיפק היצרן פירוט.

 
דרישות לא מספקות: עד להרג
טיוטת התקנות אינה מתירה להוציא מהמדגרה אפרוחים וביצי רבייה אלא אם מדובר באפרוחים ל"שיווק", או באפרוחים ועוברים שהומתו לפי התקנות. זוהי הוראה חשובה, משום שהיא אוסרת את הנוהג להפקיר אפרוחים ועוברים לגסיסה אטית במכלי אשפה ובמזבלות.
 
עם זאת, אין בטיוטה כל הוראה מחייבת ביחס לתנאי החזקת האפרוחים וביחס למועד הריגתם בשטח המדגרה. אם עובדי המדגרה עורמים אפרוחים זה על זה עד חנק ומעיכה, או משאירים עוברים ואפרוחים שבקעו למחצה לגסוס בתוך המדגרה, או פשוט מפקירים אפרוחים ללא מזון ומים לזמן ממושך – אין בכך הפרה של תקנות אלה. כל עוד החיות הגוססות והמתות נטחנו במכונה לפני הוצאתן מהמדגרה, לא נעשתה עבירה ברורה עליהן.
 
אין ספק אפוא שהתקנות צריכות להתייחס גם להחזקת האפרוחים מרגע שמוינו כמיועדים להרג ועד לרגע ההרג. 
 
סיכום
הרג אפרוחים הוא רע ואכזרי בכל שיטה שהיא. כל מי שצורך ביצים או בשר עופות מממן הרג אפרוחים המוני, ולחוק ולתעשיות אין כל בשורה בעניין זה.
 
"תקנות המתה" לא נועדו אלא לזרז את ההרג ולצמצם למינימום את הסבל הכרוך בו. הטיוטה שהגיש משרד החקלאות עומדת בכך באופן חלקי בלבד. מכתב התגובה של אנונימוס לטיוטה מבטא בנחרצות את חולשת הטיוטה:
"על התקנות להיות מנוסחות על-ידי ועדת מומחים, ובכללם נציגי ארגונים להגנת בעלי-חיים, והכל בהתבסס על הספרות המקצועית ועל התקינה הנהוגה במדינות מתקדמות שצברו כבר ניסיון של עשורים בחקיקה לרווחת בעלי-חיים. תקנות שנתפרו בחופזה ובאקראי לפי דרישותיהם של בעלי עניין – אינן ראויות להיכלל בספר החוקים של מדינת ישראל, לא יאושרו בכנסת, וצפויות גם להיפסל על-ידי בג"ץ."
 
מקורות
יוסי וולפסון / תנו לחיות לחיות, "טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה)" (מכתב לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים), 28.8.2011.
רעות הורן / אנונימוס, "הערות לטיוטת תקנות ליישום חוק צער בעלי-חיים בהמתת אפרוחים" (מכתב לממונה לפי חוק צער בעלי-חיים), 28.8.2011.
טיוטת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה), התשע"א-2011.
AVMA Guidelines on Euthanasia, AVMA, June 2007, pp. 6-11, 17.
Council Regulation (EC) No 1099/2009 of 24 September 2009 on the Protection of Animals at the Time of Killing, Official Journal of the European Union, 18.11.2009, Article 3, Annex 1.
Instantaneous Mechanical Destruction, Humane Slaughter Association (HSA), June 2005.
Gas Killing of Chicks in Hatcheries, HSA, June 2006.
Code of Practice for the Disposal of Chicks in Hatcheries (2nd Edition), HSA,2001.
תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (אופן המתה), התשס"א-2001.
The Welfare of Animals (Slaughter and Killing) Regulations 1995 (as amended) MAFF 1995, Schedule 11.

חדשות

 
mynet (חיפה) כלובי סוללה. בכתבה "התרנגולות הצטרפו למחאת הדיור" (1.9.2011) מדווחת מי-טל בן-סימון על מיצג שערכה עמותת אנונימוס בחיפה, שבו מוחות התרנגולות על תנאי ה"דיור" שלהן בכלובי צפופים.
 
הארץ הפקרה. בטור "המדינה הפקירה גם את בעלי-החיים" (28.8.2011) מבקר יוסי וולפסון את יחס המדינה לבעלי-החיים כרכוש וסחורה, ולא כבעלי צרכים כלשהם, ומסכם: "שמעתי על מדינה שהפקירה את אחריותה לאזרחיה. גם האחריות לבעלי-חיים הופקרה."
 
nrg מעריב נגד חוות מזור. הכתבה "נעצרו 6 פעילי בע"ח בהפגנה נגד חוות מזור" (2.9.2011) מדווחת על מעצרם של מפגינים נגד חוות מזור. המפגינים שוחררו למחרת (ג'וש ליברטי, "שוחררו למעצר בית 'עצורי מזור'", iamveg, 4.9.2011). ההפגנה התקיימה במסגרת היום הבינלאומי נגד החווה, במקביל להפגנות ברחבי העולם שקראו לסגירתה. חוות מזור מגדלת ומייצאת קופים שנחטפו מהטבע באי מאוריציוס או הורבעו מהם בארץ. מיעוטם משמש למחקר בארץ, בעיקר מחקרי מוח, ומרביתם מיוצא למחקר באנגליה או בארצות-הברית.
 
mynet (קיבוץ) גניבת עגלים. בכתבה "גנבו עגלים מקיבוצים ונענשו בחומרה" (30.8.2011) מדווח יעקב דרומי על הרשעתם של 8 "גנבי" עגלים. גזר-הדין  מגיע עד 45 חודשי מאסר בפועל – למעלה מהמקסימום הקבוע בחוק על התעללות בבעלי-חיים. חשוב להזכיר כי גם בקיבוצים מהם "נגנבו", העגלים היו צפויים לעבור התעללות ולהישחט.
 
nrg מעריב הברחת דגים. בכתבה "נלכד ברשת: דג טרופי מסוכן נתפס בנתב"ג" (28.8.2011) מדווחת דליה מזורי על תפיסת עבריין שניסה להבריח לארץ דרך נתב"ג דגים ממין אסור לייבוא.
מקור נוסף: "הדג נשך? נעצרה הברחת דגים מסוכנים לארץ," (וואלה, 28.8.2011).
 
הארץ התפלת מי-תהום. בכתבה "תקדים: הירוקים יוכלו להשפיע על כמות המים שיישאבו משמורות הטבע" (28.8.2011) מדווח צפריר רינת על החלטת ועדת ערר במשרד הפנים שלגופים ירוקים תהייה השפעה על כמות המים שיישאבו משמורות טבע באזור נחל הנעמן. קיומן של שמורות אלה ורבות מהחיות שבהן תלוי במים.
 
nrg מעריב מחאה בבצת. הכתבה "שבוע שני במאהל: הילדים מבקשים לשמור על בצת" (29.8.2011) מדווחת על המשך מאבק תושבי הגליל המערבי, בתמיכת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, להצלת חוף בצת, שבשטחו מתוכנן להיבנות כפר נופש.
 
וואלה! נשרים. בכתבה "יום הנשר: איך קרה שמלך העופות נמצא בסכנת הכחדה" (30.8.2011) מדווחת יעל חורש על סכנת ההכחדה לנשרים בישראל, ועל הסברה בשמורת גמלא על חיי הנשרים והסכנות האורבות להם. התמונות שבכתבה מציגות בטעות עופות ממינים אחרים.
 
nrg מעריב קרבות בצה"ל. הכתבה "מועדון קרב: מי יפריד בין הכלבים לראמים?" (28.8.2011) מדווחת על מאבקים עקובים מדם בין כלבים לראמים החיים באחד מבסיסי צה"ל. צה"ל מסרב לפעול למניעת הקרבות.
 
הארץ שחיטה ואלימות. בכתבה "המשחטה החרדית הלא חוקית במאה שערים, שלפני פחות מחודשיים נסגרה במבצע משטרתי, שבה לפעול" (28.8.2011) מדווח עוז רוזנברג על פתיחתה מחדש של משחטה לא חוקית בירושלים, תוך אלימות קשה הן כלפי העופות והן כלפי השוטרים.
 
ידיעות אחרונות גני חיות. בכתבה "בדם קר" (1.9.2011, עמ' 16) מדווח ליאור אל-חי על הרג בייסורים של מכרסמים, המגודלים בגן החיות בחיפה כדי שישמשו להאכלת חיות גדולות. את המכרסמים נהוג להרוג בגז ולאחר מכן להקפיא אותם, אך בכתבה מתואר כי חלק מהמכרסמים שנותרו בחיים הוכנסו לארגז עם המתים והוכנסו לתא ההקפאה, שם קפאו בייסורים. לדברי אחד המטפלים, "הארנבות שרדו במקפיא בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות במשך 24 שעות בזכות הפרווה שלהן, אבל אז אותו עובד שבר להן את המפרקת."
 
ישראל היום מירוצי סוסים. בכתבה "הממשלה אישרה: היפודרום יוקם בגליל התחתון" (29.8.2011, עמ' 15) מדווחים שלמה צזנה ודן לביא על הקמת היפודרום בגליל, בסיוע ממשלתי בסך 600 אלף שקל. תגובת אנונימוס מופיעה בכתבה: "מצער שממשלת ישראל מאמצת ספורט אכזרי שזר לתרבותה ולערכיה, ושעתיד ליצור תעשיית פשע בלב פרויקט ראוי ויפה בגליל."
 
הארץ לובסטרים. בטור "מקק גורמה" (1.9.2011) סוקרת רחל טל-שיר את מאמרו של דייוויד פוסטר ואלאס "קחו בחשבון את הלובסטר", המציב את הדילמות המוסריות בפני מי שנוהג לאכול בעלי-חיים. ואלאס "מתקשה שלא לחוש באומללות שלהם ושואל: 'למה סבל מהסוג הפרימיטיבי, הלא-מילולי, הוא פחות דחוף או פחות לא-נוח לאדם בעת שהוא משלם על המזון שנוצר כתוצאה מהסבל הזה וגם נותן יד לגרימתו?' עצם כתיבתן של השאלות האלה מעלה אצל ואלאס את האפשרות שהדורות הבאים יתייחסו אל החקלאות המתועשת ואל מנהגי האכילה האכזריים בני זמננו בדיוק כפי שאנחנו מתייחסים למופעי הבידור של הקיסר נירון או אל הניסויים של מנגלה."
 
nrg מעריב אמזונס. הכתבה "העולם לנשיאת ברזיל: הצילי את האמזונס" (28.8.2011) מציגה קריאה לנשיאת ברזיל לבטל מהלך הצפוי להעמיד בסכנה 50% מיערות האמזונס, המהווים בית-גידול להמוני בעלי-חיים וחלק חשוב באקולוגיה העולמית. בכתבה מוזכר בעקיפין כי חלק גדול מבירוא היערות נגרם על-ידי פינוי שטחי מרעה עבור תעשיית הבשר. רוב גידולי הסויה משמשים אף הם להאבסת בעלי-חיים במשקים תעשייתיים.

nrg מעריב תערוכה. הכתבה "יש מין אחר: זרקור על כלבים ואנשים אחרים" (29.8.2011) מדווחת על תערוכת Another Breed בתל-אביב, ובה צילומי כלבים ואנשים רדופים. ההכנסות מהפרויקט מוקדשות  לכלבים נטושים.
 

תזונה ומתכונים

נענע10 פנקייק. בטור "מתכון לפנקייקס תפוחים" (28.8.2011) מציעה פיליס גלזר מתכון לפנקייק טבעוני עם תפוחים ואגוזי מלך.

ynet לזניה. הטור "לקרוא בין הדפים: 3 לזניות טבעוניות" (29.8.2011) מציע שלושה מתכונים ללזניות טבעוניות: לזניה תרד, לזניה חצילים, ולזניה טופו ועלי אורז. שני המתכונים הראשונים הם של השף יותם גפסון ממסעדת "שיבולת", מסעדה טבעונית מבית "בודהה בורגרס".
 
ynet תבלינים. בטור ynet  "שוּמר נגד גזים – תבלינים שמחליפים תרופות" (1.9.2011) סוקר אלעז יוסף את סגולותיהם הבריאותיות של 12 תבלינים שונים.

פינת התזונה
פלפלי רמירו ממולאים בריזוטו חיטה

פלפלי רמירו (או רומרו) הם הפלפלים הארוכים שבטעות אפשר לחשוב שהם חריפים. בדרך-כלל הם אדומים אך ניתן למצוא גם ירוקים וצהובים. טעמם מתוק והם טובים להכנת סלטים, רטבים וגם למילוי.
 
מרכיבים
 
5 פלפלי רמירו ישרים ויפים, רצוי מגידול אורגני.
 
לריזוטו
2 כפות שמן זית
בצל בינוני
כוס גרעיני חיטה או כוסומין
חצי כוס יין לבן יבש
2 וחצי כוסות מים רותחים
 
למלית
חצי כוס אגוזי קשיו טחונים דק
בצלצל שלוט
3 שיני שום כתושות
2 כפות בזיליקום טרי, קצוץ
2 כפות עלי פטרוזיליה טריה, קצוצים
כף שמן זית
מלח ופלפל שחור
 
לרוטב
כוס יין לבן יבש
שן שום כתושה
בצלצל שלוט קצוץ
2 כפות מיץ לימון טרי
צרור עלי בזיליקום קצוצים
כפית מיסו בהיר
כפית שמן זית
 
הכנה
  1. הריזוטו: מחממים את השמן בסיר ומוסיפים בצל. מבשלים כ-5 דקות, עד שהבצל רך ושקוף. מוסיפים את גרעיני החיטה ומערבבים היטב עד שהגרעינים מצופים היטב בשמן ומשחימים קל מאוד, כעבור 4-3 דקות. מוסיפים את היין וממשיכים לערבב עד שהיין נספג. מוסיפים כמה כפות מים רותחים, עד שהם נספגים. ממשיכים לבשל כך כ-30 דקות, עד שכל המים הועברו לסיר והגרעינים רכים.
  2. הפלפלים: מורחים מעט שמן על הפלפלים ומכניסים אותם לתנור במצב גריל למשך 4-3 דקות. מוציאים ועושים חתך לאורך ובקצה הרחב חתך לרוחב, כדי להוציא את הגרעינים.
  3. המלית: מערבבים בקערה את כל חומרי המלית עם הריזוטו. ממלאים בעדינות את הפלפלים ומעבירים לתנור מחומם ל-200 מעלות, ל-10 דקות.
  4. הרוטב: מחממים במחבת את היין, השום, הבצל ומיץ הלימון. מבשלים על אש נמוכה עד שנפח הרוטב מצטמצם במחצית. מערבבים פנימה את המיסו והשמן ומורידים מהאש. נותנים לרוטב להצטנן ומוסיפים את עלי הבזיליקום.
  5. מגישים בצלחת אישית פלפל חם ויוצקים עליו רוטב. אפשר לפזר מעל גם מעט עלי בזיליקום. 
המתכון באדיבות מתכוני אבא, על השולחן
צילום: Rob Shenk

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי שי

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן