פעילות

חדש: חוברת מתכונים

דרושים לאנונימוס

• צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18. info@anonymous.org.il
• לאנונימוס דרוש/ה מתכנת iSO/Android מתנדב, להסבת משחק בקוד פתוח. uril@anonymous.org.il

קורסים בתל-אביב ובירושלים

שיעור 13 בי-ם (הר הצופים, הפקולטה למדעי החברה, חדר 3202), יום ב', 6.2.2012, 18:30: "מושגי יסוד באתיקה הבין-מינית" ובשבוע הבא השיעור האחרון.

פרטים באתר הקורס, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773

השקת ספר בתל-אביב

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח.

info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878

דוכני הסברה

• תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
• ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
• רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

רווחה עם שיטה
העקרונות שמאחורי החקיקה הבריטית והאירופית לרווחת בעלי-חיים  

אריאל צבל

אפריל 2011: הפגנת הארגון הבריטי CIWF מול משרד החקלאות בדרישה שלא לסגת מהדירקטיבה האירופית לאיסור על השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים. האיסור נקבע ב-1999 ונכנס לתוקף מלא ב-2012. (צילום: Denny Schnapp)

"לבחון את התנאים שבהן מוחזקות חיות משק במערכות של חקלאות אינטנסיבית ולייעץ האם יש לקבוע סטנדרטים כדי להגן על רווחתן, ואם כן מה צריכים סטנדרטים אלה להיות."

• המטרה אינה להגיב לפרקטיקות ספציפיות שזכו לביקורת ציבורית, אלא לבחון את השיטה כולה, ולטפל בכל היבטי החקלאות התעשייתית כמערכת אחת;
• המושג המכונן של המדיניות אינו "התאכזרות" אלא "רווחה". כלומר, מוקד העניין אינו כוונות החקלאים, אלא מצב החיות;
• שאלת ההגנה על חיות במשקים חקלאיים חייבת לעבור בחינה בידי דרג מקצועי בלתי תלוי;
• הדרג המקצועי אינו מוסמך להגן על האינטרסים של התעשיות החקלאיות, אלא סמכותו ממוקדת בבחינת ההגנה הנחוצה על רווחת החיות ובהמלצה על סטנדרטים הנחוצים למטרה זו.

• יש למנוע מהחיות מחלות במידת האפשר, ולטפל במחלות קיימות במהירות;
• יש לספק לחיות מים ומזון באיכות ובכמות ההולמת את צרכיהן, בכל עת;
• יש לספק תמיד אוורור הולם ואיזון בין שעות תאורה לשעות חשיכה;
• יש להבטיח שהשטח (הרצפה) שעליו נמצאות החיות אינו גורם להן מצוקה;
• יש להבטיח שלכל חיה יש תמיד, לכל הפחות, די מקום למתוח את אבריה, לשכב, לעמוד, להסתובב ולהתנקות;
• אין להטיל בחיות מום (כגון קיטום מקור) אלא בנסיבות מיוחדות;
• אין להחזיק חיות חברתיות בבידוד.

שתי שיטות כליאה נפוצות שנאסרו בהתאם לעקרונות שנקבעו בוועדת בראמבל. שנת כניסה לתוקף של האיסורים – כליאת עגלים בתאי בידוד: בריטניה 1990, האיחוד האירופי 2007; כליאת חזירות בכלובי הריון: בריטניה 1999, האיחוד האירופי 2013. (דימויים: CIWF)

"כל אדם הגורם כאב או מצוקה לא הכרחיים לכל חיית משק שהיא בעת שהותה על אדמה חקלאית המצויה תחת שליטתו, או המאפשר לכל חיית משק כזו לסבול כאב או מצוקה כאלה, שעליהם הוא יודע או צפוי באופן סביר לדעת, יהיה אשם בעבירה."

• חופש מרעב ומצמא – על-ידי גישה חופשית למים טריים ותזונה שנועדה לשמור בריאות וחיוניות מלאות;
• חופש מאי-נוחות – על-ידי מתן סביבה הולמת, הכוללת מחסה ומקום מנוחה נוח;
• חופש מכאב, מפציעה וממחלות – על-ידי מניעה או אבחנה וטיפול מהירים;
• חופש לבטא התנהגות נורמלית – על-ידי מתן מרחב מספיק, מתקנים הולמים וחברת חיות מטיפוס דומה;
• חופש מפחד וממצוקה – על-ידי הבטחת תנאים וטיפול שימנעו סבל נפשי.

"בהתחשב במין הביולוגי שלהן, בדרגת התפתחותן וברמת ההסתגלות והביות שלהן – החיות ישוכנו ויסופקו להם מזון, מים וטיפול באופן שהולם את צרכיהן הפיסיולוגיים והאתולוגיים [ההתנהגותיים] בהתאם לניסיון מבוסס ולידע המדעי."

• יש להגן על חיות מפני "כאב, סבל ופציעה בלתי הכרחיים;"
• יש לאפשר לחיות חופש תנועה באופן שאינו גורם "סבל או פציעה בלתי הכרחיים;"
• החומרים שמהם עשוי מתקן הכליאה, ובמיוחד אלה שהחיות באות איתם במגע, צריכים להיות לא מזיקים לחיות;
• התנאים האקלימיים במתקן צריכים להישמר ברמה שלא יזיקו לחיות;
• אין להחזיק חיות בחשיכה רציפה, ואם האור הטבעי אינו מספק, יש להשלימו בתאורה מלאכותית;
• יש לתת לחיות מזון ומים בכמות ההולמת את צרכיהן ומאפשרת להן לקיים בריאות טובה, ואסור לתת מזון או נוזלים באופן הגורם "סבל או פציעה בלתי הכרחיים;"
• אין לתת לחיות תוספים, אלא אם אלה נדרשים לטיפול בהן, או שהוכח שאינם מזיקים לבריאות החיה ולרווחתה;
• בכל הנוגע להטלת מומים, המדינות ינקטו צעדים לפי הוראות הדירקטיבה הכלליות (והוראות פרטניות ייקבעו בעתיד);
• הטיפול בחיות ייעשה בידי צוות בגודל מספיק ובעל כישורים מתאימים, וכשמדובר במתקן שבו נחוצה השגחה, תתבצע ביקורת לפחות מדי יום;
• חיות הנראות חולות או פצועות יטופלו מיד;
• יש לבדוק את הציוד האוטומטי לפחות מדי יום, לפעול מיידית במקרה של ליקוי ולהחזיק מערכת גיבוי לטיפול בתקלות;
• אסור לקיים ברירה מלאכותית של חיות "שגורמת או עלולה לגרום סבל או פגיעה לחיות הנדונות," ואין להחזיק חיות שצפויה פגיעה בבריאותן וברווחתן עקב "הפנוטיפ והגנוטיפ" שלהן.

האיחוד האירופי מנחיל לילדים את עקרונות רווחת בעלי-החיים שמנחים את החקיקה, ובכלל זה "חמש החירויות" –במשחק החינוכי Farmland.

רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס

חדשות

ynet אכילת בעלי-חיים. בטור "הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב?" (31.1.2012) סוקרת ד"ר נעמה הראל את הספר "למה אנחנו אוהבים כלבים, אוכלים חזירים ולובשים פרות" מאת מלאני ג'וי, העוסק בתפיסה התרבותית של "חיות מחמד" לעומת "חיות משק": "הסיווג הזה מכתיב כיצד נתייחס לחיה – נצוד אותה, נברח ממנה, נאכל אותה, נאהב אותה או נדביר אותה. אף על-פי שחלק מהקטגוריות אינן סותרות זו את זו, ג'וי טוענת שכאשר מדובר בתזונה, החלוקה היא ברורה: בעל-חיים מסוים מסווג כ'מזון' או כ'לא מזון'."

nrg מעריב שחיטת כלבים. הכתבה "שנה סינית חדשה: חצי מיליון כלבים בסכנה" (26.1.2012) מדווחת על חטיפה והברחה של כלבים מתאילנד לוייטנאם ולסין לרגל השנה החדשה. לדברי ג'ון דאלי מארגון ההגנה על כלבים בפוקט, "האופן שבו הכלבים הללו מובלים והיחס שהם מקבלים הם פשוט זוועתיים." תנאים אלה אינם שונים מתנאי הובלת עופות במדינות המערב.

nrg מעריב חוות מזור. בכתבה "אושרה העברת קופים מישראל לארה"ב; פעילי בע"ח יעתרו לבג"ץ" (2.2.2012) מדווח אבי גרצמן על משלוח קופים מחוות מזור למעבדת ניסויים בארצות-הברית, שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים. "מאחורי דלתות המעבדה" ו"תנו לחיות לחיות" יגישו עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. קמפיין דומה של PETA הצליח למנוע הטסת קופים מאפריקה לניסויים בארצות-הברית ("הלחץ עבד: אייר-פרנס לא תטיס קופים, בינתיים," 1.2.2012).

מקור נוסף: ארז ארליכמן, "יורים בטבע: נתפסו ציידי צבאים וחוגלות בניצנים," ynet, 2.2.2012.

ynet ציידי קרנפים. בכתבה "דרום אפריקה: 75 שנות מאסר לציידי קרנפים" (1.2.2012) מדווח ארז ארליכמן על 25 שנות מאסר נגזרו על כל אחד משלושה ציידים שהרגו שני קרנפים שחורים, מין בסכנת הכחדה.

nrg מעריב הצלת דגים. בכתבה "כמו דג במים: מנסים להשיב את הבינון דורי" (עסקים שישי, 3.2.2012) מדווח אביעד פוהורילס על ניסיונות ההשבה לטבע של הבינון דורי, דג נדיר אשר נמצא בסכנת הכחדה חמורה עקב הרס בתי-הגידול הטבעיים שלו.

הארץ ריסוס. בכתבה "שובה של האספסת" (27.1.2012) מספר צפריר רינת על הפסקת הריסוס בקוטלי עשבים ב-15 גינות בתל-אביב, ועל שובה של העשבייה הטבעית, המשמשת בסיס לקיום בעלי-חיים. בעירייה אין כוונה להרחיב את הפרויקט לגנים גדולים יותר.

ynet צפרדעים. בכתבה "מתי בפעם האחרונה ראיתם צפרדע?" (1.2.2012) מגיש ארז ארליכמן את עיקריו של סקר שערכה רשות הטבע והגנים על התודעה הציבורית בעניין היכחדות הצפרדעים.

בעיתונות

דליה מזורי, "לראשונה: כתב אישום נגד נוטש כלב," nrg מעריב, 2.2.2012.
ארז ארליכמן, "חיפה: כתב אישום נגד אדם שנטש כלבה ביער,"  ynet, 2.2.2012.
רמי שני, "לראשונה: כתב אישום נגד אדם שנטש את כלבתו," וואלה!, 2.2.2012.
אילן ליאור, "אישום נגד אדם שנטש את כלבתו," הארץ, 2.2.2012.

תזונה ומתכונים

ynet כרובית. בכתבה "זר סגול שאפשר לאכול: מתכוני כרובית" (31.1.10212) מציעה מיכל וקסמן מתכונים עם כרובית, סגולה או לבנה: סלט כרובית סגלגלה, קוסקוס מבושם בכרובית שלא בושלה, כרובית צלויה בטחינה לימונית, וכרובית שלמה צלויה בתנור.

פינת התזונה
רוטב בשמל אגוזים 

מרכיבים

1. טוחנים בבלנדר כוס שקדים עם 3 כוסות מים במשך כ-10 דקות, מעבירים דרך החיתול וסוחטים היטב למיצוי כל החלב.
2. מחממים את החלב.
3. מחממים במחבת שמן זית וכשהוא רותח, מוסיפים קמח ומערבבים היטב.
4. מוסיפים את הבצל הקצוץ ואת כוס השקדים הנוספת, ומערבבים היטב כמה דקות.
5. מעבירים את תכולת המחבת למעבד מזון לטחינה דקה.
6. בינתיים שופכים למחבת את חלב השקדים החם, ומוסיפים את שמרי הבירה והמלח.
7. מחזירים למחבת את העיסה ממעבד המזון ומערבבים היטב.
8. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש לכרבע שעה, עד שהרוטב מסמיך, טועמים ומשפרים. אפשר להוסיף עשבי תיבול.

מתכון: אורנה סמלסון, בטור המוקדש למתכוני ט"ו בשבט, שני צמחוני, ynet