click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 553 (5.2.2012)

  1. פעילות
  2. רווחה עם שיטה: העקרונות שמאחורי החקיקה הבריטית והאירופית
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: רוטב בשמל אגוזים
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

חדש: חוברת מתכונים

אנונימוס הוציאה לאור חוברת מתכונים מן הצומח, "צמחונות בקלות" – חידוש ורענון של חוברת תחת כותרת זהה. ניתן להזמין את החוברת חינם, בטלפון 03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il.
 

דרושים לאנונימוס

  • צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18. info@anonymous.org.il
  • לאנונימוס דרוש/ה מתכנת iSO/Android מתנדב, להסבת משחק בקוד פתוח. uril@anonymous.org.il
 

קורסים בתל-אביב ובירושלים

הקורס "החברה הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה," בהנחיית אריאל צבל, מתקיים במקביל באוניברסיטאות ופתוח לקהל הרחב; ניתן להצטרף לשיעורים האחרונים גם אם לא השתתפת עד כה.
שיעור 13 בי-ם (הר הצופים, הפקולטה למדעי החברה, חדר 3202), יום ב', 6.2.2012, 18:30: "מושגי יסוד באתיקה הבין-מינית" ובשבוע הבא השיעור האחרון.
שיעור 14 (אחרון!) בת"א (הפקולטה למדעי הרוח – בניין גילמן, חדר 278), יום ג', 7.2.2012, 18:15: "אוטופיה חייתית".
פרטים באתר הקורס, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773
 

השקת ספר בתל-אביב

ביום ה', 9.2.2011, בשעה 19:00, תושק המהדורה העברית של הספר "דיאטת השלום העולמי" בחנות הספרים "קדמת עדן" בדיזנגוף 91, תל-אביב. הספר ראה אור בשנת 2005 ונחשב כמוביל בתחום הטבעונות וזכויות בעלי-החיים. התרגום וההוצאה לאור נעשו בהתנדבות ובמימון פרטי וללא מטרת רווח. בהשקה יימכר הספר במחיר מוזל, 50 ₪, כל ההכנסות יוקדשו להדפסת מהדורה גדולה להפצה מסחרית בכל הארץ.

דווחו על פגיעה בחיות במשקים!

שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח.
info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878
 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
  • תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
  • ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
  • רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737. 
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוסהיכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


רווחה עם שיטה
העקרונות שמאחורי החקיקה הבריטית והאירופית לרווחת בעלי-חיים  

אריאל צבל

 
ישראל: חקיקה לא שיטתית
החוק הלאומי הראשון להגנה על בעלי-חיים נחקק בבריטניה ב-1822. החוק התמקד במניעת התאכזרות לחיות ועודכן והורחב עד 1911, במקביל להתפשטות חקיקה דומה ברחבי אירופה וארצות-הברית. חוקי אותה תקופה התמקדו במעשי אכזריות מכוונים, מתוך דגש על כוונותיהם הרעות של העבריינים. חוק צער בעלי-חיים הישראלי, שנחקק ב-1994, קבע הגנה כללית על חיות מפני "עינוי, התאכזרות והתעללות" והוא מבוסס אפוא על הגישה שלעיל.
 
תחומים רבים של פגיעה בחיות זכו בישראל להתייחסות מפורטת יותר בתקנות (כלומר, הרחבות מפורטות של החוק) שמתבססות בעיקרן על החקיקה האירופית בעשורים האחרונים. חלק מהתקנות הועברו לאישור הכנסת לאחר לחצים משפטיים שהופעלו על משרד החקלאות, האחראי לניסוח התקנות לפי החוק. תקנות אחרות עדיין ממתינות לאישור ומעוכבות 18 שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי-חיים. בהשוואה לתקדימים אירופיים, בתקנות הישראליות בולטים "חורים" רבים, כגון תקנות שמזניחות באופן שרירותי פגיעות נפוצות, או היעדר עבודה מדעית מסודרת כבסיס לתקנות. ה"חור" העמוק ביותר בחקיקה הישראלית הוא ודאי הפער שבין החוק הכללי המיושן לבין תקנות צער בעלי-חיים; ברשויות הישראליות לא גובשה מעולם גישה כוללת לטיפול בניצול החקלאי של חיות. על רקע זה, כדאי אפוא לבחון את מקורות ההשראה לחקיקה הישראלית.

אפריל 2011: הפגנת הארגון הבריטי CIWF מול משרד החקלאות בדרישה שלא לסגת מהדירקטיבה האירופית לאיסור על השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים. האיסור נקבע ב-1999 ונכנס לתוקף מלא ב-2012. (צילום: Denny Schnapp)

 
לשם מה מונתה ועדת בראמבל?
החקיקה העכשווית לרווחת בעלי-חיים החלה להתגבש לפני קרוב ליובל שנים. ב-1964 פרסמה רות האריסון ספר פופולרי, "מכונות חיות," שחשף מקצת הזוועות שרווחו בחקלאות התעשייתית הבריטית באותם ימים ועורר סערה ציבורית. ממשלת בריטניה מיהרה להגיב. בסוף אותה שנה מינתה הממשלה ועדה בת תשעה חברים, בעלי מומחיות בתחומים חקלאיים או ניסיון רב בתחום, בראשות זואולוג, פרופ' רוג'רס בראמבל (Brambell). על הוועדה הוטל
"לבחון את התנאים שבהן מוחזקות חיות משק במערכות של חקלאות אינטנסיבית ולייעץ האם יש לקבוע סטנדרטים כדי להגן על רווחתן, ואם כן מה צריכים סטנדרטים אלה להיות."
כבר בשלב מוקדם זה, אימצה ממשלת בריטניה מספר עקרונות מנחים לפעולה בעניין החקלאות התעשייתית:
  • המטרה אינה להגיב לפרקטיקות ספציפיות שזכו לביקורת ציבורית, אלא לבחון את השיטה כולה, ולטפל בכל היבטי החקלאות התעשייתית כמערכת אחת;
  • המושג המכונן של המדיניות אינו "התאכזרות" אלא "רווחה". כלומר, מוקד העניין אינו כוונות החקלאים, אלא מצב החיות;
  • שאלת ההגנה על חיות במשקים חקלאיים חייבת לעבור בחינה בידי דרג מקצועי בלתי תלוי;
  • הדרג המקצועי אינו מוסמך להגן על האינטרסים של התעשיות החקלאיות, אלא סמכותו ממוקדת בבחינת ההגנה הנחוצה על רווחת החיות ובהמלצה על סטנדרטים הנחוצים למטרה זו.
 
דו"ח בראמבל: עקרונות יסוד
ב-1965, בהיעדר מחקר שמוקדש לנושא, ביקרו חברי הוועדה בעצמם במתקנים חקלאיים תעשייתיים רבים בבריטניה וכן בדנמרק ובהולנד. בתום כשנת עבודה, הם פרסמו "דו"ח של הוועדה הטכנית לחקירת רווחתם של בעלי-חיים המוחזקים בשיטות חקלאות אינטנסיביות." מסמך זה, שנודע בשם "דו"ח בראמבל," היווה את הבסיס הראשון לחקיקה האירופית לרווחת בעלי-חיים – בסיס שעבר עדכונים רבים, אך דרישותיו הבולטות החלו להיכנס לתוקף רק בשנות ה-90. את רשימת ההמלצות הארוכה של דו"ח בראמבל אפשר לסכם בעקרונות הבאים, המהווים מעין הגדרה של "רווחת בעלי-חיים" בהקשר החקלאי:
  • יש למנוע מהחיות מחלות במידת האפשר, ולטפל במחלות קיימות במהירות;
  • יש לספק לחיות מים ומזון באיכות ובכמות ההולמת את צרכיהן, בכל עת;
  • יש לספק תמיד אוורור הולם ואיזון בין שעות תאורה לשעות חשיכה;
  • יש להבטיח שהשטח (הרצפה) שעליו נמצאות החיות אינו גורם להן מצוקה;
  • יש להבטיח שלכל חיה יש תמיד, לכל הפחות, די מקום למתוח את אבריה, לשכב, לעמוד, להסתובב ולהתנקות;
  • אין להטיל בחיות מום (כגון קיטום מקור) אלא בנסיבות מיוחדות;
  • אין להחזיק חיות חברתיות בבידוד.

שתי שיטות כליאה נפוצות שנאסרו בהתאם לעקרונות שנקבעו בוועדת בראמבל. שנת כניסה לתוקף של האיסורים – כליאת עגלים בתאי בידוד: בריטניה 1990, האיחוד האירופי 2007; כליאת חזירות בכלובי הריון: בריטניה 1999, האיחוד האירופי 2013. (דימויים: CIWF)

 
יישום מהיר בחוק ובקודים
יישום מלא של דו"ח בראמבל היה עשוי לחולל מהפכה בחקלאות התעשייתית. זה לא קרה, אבל הממשלה ענתה על כמה מהמלצות הדו"ח כבר ב-1968, בתוספת לחוק החקלאות הבריטי. בסעיף 1 לחוק, נכתב:
"כל אדם הגורם כאב או מצוקה לא הכרחיים לכל חיית משק שהיא בעת שהותה על אדמה חקלאית המצויה תחת שליטתו, או המאפשר לכל חיית משק כזו לסבול כאב או מצוקה כאלה, שעליהם הוא יודע או צפוי באופן סביר לדעת, יהיה אשם בעבירה."
אם כן, החוק החדשני לא עסק בהתאכזרות אלא ברווחת החיות, והוא הטיל על החקלאים לספק לחיות – אמנם בלשון כללית מאוד – תנאים מזעריים. במערכת שבה החיות תלויות לחלוטין לקיומן באספקת משאבים מחוץ ובסילוק פסולת באמצעים מלאכותיים, אי-ידיעה של ליקויים במערכת אינה יכולה לפטור את החקלאי מאשמת הזנחה: מעתה חובתו היא לדעת איך לטפל בחיות.  
 
דו"ח בראמבל המליץ לממשלה למנות ועדה קבועה להמשך הטיפול בנושא, והממשלה מיהרה למנות "ועדה מייעצת לרווחת בעלי-חיים" (FAWAC). עד 1969, פרסמה FAWAC קודים של המלצות לטיפול בבקר, בחזירים, בתרנגולי בית ובתרנגולי הודו. טום יואר (Ewer), אחד מחברי ועדת בראמבל, התלונן לאחר מספר שנים על כך שהמלצות FAWAC היו בחלקן מעורפלות מדי ובחלקן כללו פשרות קשות עם עקרונות דו"ח בראמבל. יואר הדגיש עוד, שהקודים לא היו מחייבים כנדרש. עם זאת, הממשלה התייחסה לקודים ברצינות: בארבעת החודשים שלאחר הפצתם בקרב חקלאי בריטניה, בתחילת 1970, ערכו השירותים הווטרינריים 4,000 ביקורים במשקים חקלאיים במדינה כדי לוודא שהקודים מיושמים (החוק שנחקק שנתיים קודם לכן הסמיך אותם להיכנס למשקים לשם ביצוע ביקורת). כמה ממסקנות הביקורת יושמו בקוד מעודכן כבר ב-1971.
 
"חמש החירויות"
FAWAC הוחלפה ב-1979 בגוף מייעץ אחר, "המועצה לרווחת חיות משק" (FAWC) שמיהרה לפרסם נוסח קצר וקליט של העקרונות שהופיעו בדו"ח בראמבל: "חמש החירויות". נוסח זה נועד לשמש כעקרונות מנחים לכל קוד או חקיקה לרווחת בעלי-חיים. לאחר עדכונים, זהו הנוסח המקובל כיום ל"חמש החירויות":
  • חופש מרעב ומצמא – על-ידי גישה חופשית למים טריים ותזונה שנועדה לשמור בריאות וחיוניות מלאות;
  • חופש מאי-נוחות – על-ידי מתן סביבה הולמת, הכוללת מחסה ומקום מנוחה נוח;
  • חופש מכאב, מפציעה וממחלות – על-ידי מניעה או אבחנה וטיפול מהירים;
  • חופש לבטא התנהגות נורמלית – על-ידי מתן מרחב מספיק, מתקנים הולמים וחברת חיות מטיפוס דומה;
  • חופש מפחד וממצוקה – על-ידי הבטחת תנאים וטיפול שימנעו סבל נפשי.
"חמש החירויות" זכו לעניין בינלאומי רב, ובמידה רבה הן מנחות את החקיקה האירופית לרווחת בעלי-חיים ואת הרפורמות הוולונטריות של חברות לייצור או לשיווק מזון מן החי. היחס המקובל אליהן הוא כאל אידיאלים שיש לשאוף למימושם, אולם כאשר מתרגמים אותם לתקנות או לקודים מפורטים, נערכות בהם פשרות רבות.

 
מבריטניה למועצת אירופה
במקביל להתפתחויות בבריטניה, החלו מדינות אחרות באירופה לחוקק חוקי רווחת בעלי-חיים משלהן (כאמור, חוקים נגד התאכזרות לחיות ותיקים הרבה יותר). מוקד העבודה על עקרונות רווחה עבר להסכמים בינלאומיים בתוך אירופה, שהראשון ביניהם נחתם ב-1968. ב-1976 חתמו 21 מדינות מועצת אירופה (שהתרחבה בינתיים ל-47 מדינות) על הסכם של "הוועידה האירופית להגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות." סעיף 3 להסכם מתווה את העיקרון הכללי ביותר של ההתייחסות הראויה לכל "חיות המשק":
"בהתחשב במין הביולוגי שלהן, בדרגת התפתחותן וברמת ההסתגלות והביות שלהן – החיות ישוכנו ויסופקו להם מזון, מים וטיפול באופן שהולם את צרכיהן הפיסיולוגיים והאתולוגיים [ההתנהגותיים] בהתאם לניסיון מבוסס ולידע המדעי."
הסעיפים הבאים בהסכם קובעים חובה לספק לחיות חופש תנועה, תנאי תאורה ואקלים, מזון ונוזלים, טיפול רפואי, וביקורת על מצב החיות ומצב הציוד שחיוני לקיומן במשק – כל אלה, שוב, לפי הקריטריונים של מניעת "סבל או פגיעה בלתי הכרחיים" ו"בהתאם לניסיון מבוסס ולידע המדעי."
 
מדובר אפוא בעקרונות המכסים באופן כללי את התחומים שעליהן הצביע דו"ח בראמבל, אם כי באופן עמום, ולו משום שההגדרה של סבל או פגיעה "הכרחיים" מועדת לפרשנות מצד בעלי אינטרסים. מצד אחר, ההסכמה בין עשרות מדינות על עקרונות המדגישים את הצורך בידע מדעי, נתנה דחיפה משמעותית למחקר על רווחת בעלי-חיים בתנאי ניצול. מועצת אירופה הקימה "ועדה מתמדת" בנושא רווחת בעלי-חיים, עם השתתפות ממוסדת של "משקיפים" (ללא זכות הצבעה) וביניהם נציגי ארגונים להגנה על בעלי-חיים לצד מומחים מדעיים וחקלאים. הוועדה המתמדת אחראית ליישום העקרונות הכלליים, והיא פרסמה המלצות לטיפול במינים העיקריים שמנוצלים בחקלאות.
 
האיחוד האירופי
האיחוד האירופי חוקק את החוק (דירקטיבה) הראשון שלו להגנה על חיות ב-1974, כשעדיין נקרא "הקהיליה האירופית" וכלל 9 מדינות בלבד. בשנות ה-90 התפתחה באיחוד האירופי תנופת עבודה של ועדות מדעיות רשמיות, שהגישו המלצות כבסיס לחקיקה לרווחת בעלי-חיים. מעבר לעבודת המומחים הפרטנית, שמושתתת על עקרונות דו"ח בראמבל, יש לציין שחוזה אמסטרדם, שהיווה למעשה את חוקת האיחוד האירופי על 15 המדינות החברות בו ב-1997, כלל סעיף "הגנת בעלי-חיים ורווחתם." סעיף זה הכריז על הכרה בבעלי-חיים כיצורים חישוניים (sentient beings, יצורים המסוגלים לחוש) שיש להקדיש "תשומת לב מלאה לדרישות הרווחה" שלהם בחקלאות ובמחקר.
 
כעבור שנה, התקבל חוק בעניין "הגנה על בעלי-חיים המוחזקים למטרות חקלאיות" (Council Directive 98/58/EC), ובו נוספו לעקרונות הישנים כמה נקודות חדשות, שהחשובה שבהן היא ההתייחסות לנזקי הברירה המלאכותית:
  • יש להגן על חיות מפני "כאב, סבל ופציעה בלתי הכרחיים;"
  • יש לאפשר לחיות חופש תנועה באופן שאינו גורם "סבל או פציעה בלתי הכרחיים;"
  • החומרים שמהם עשוי מתקן הכליאה, ובמיוחד אלה שהחיות באות איתם במגע, צריכים להיות לא מזיקים לחיות;
  • התנאים האקלימיים במתקן צריכים להישמר ברמה שלא יזיקו לחיות;
  • אין להחזיק חיות בחשיכה רציפה, ואם האור הטבעי אינו מספק, יש להשלימו בתאורה מלאכותית;
  • יש לתת לחיות מזון ומים בכמות ההולמת את צרכיהן ומאפשרת להן לקיים בריאות טובה, ואסור לתת מזון או נוזלים באופן הגורם "סבל או פציעה בלתי הכרחיים;"
  • אין לתת לחיות תוספים, אלא אם אלה נדרשים לטיפול בהן, או שהוכח שאינם מזיקים לבריאות החיה ולרווחתה;
  • בכל הנוגע להטלת מומים, המדינות ינקטו צעדים לפי הוראות הדירקטיבה הכלליות (והוראות פרטניות ייקבעו בעתיד);
  • הטיפול בחיות ייעשה בידי צוות בגודל מספיק ובעל כישורים מתאימים, וכשמדובר במתקן שבו נחוצה השגחה, תתבצע ביקורת לפחות מדי יום;
  • חיות הנראות חולות או פצועות יטופלו מיד;
  • יש לבדוק את הציוד האוטומטי לפחות מדי יום, לפעול מיידית במקרה של ליקוי ולהחזיק מערכת גיבוי לטיפול בתקלות;
  • אסור לקיים ברירה מלאכותית של חיות "שגורמת או עלולה לגרום סבל או פגיעה לחיות הנדונות," ואין להחזיק חיות שצפויה פגיעה בבריאותן וברווחתן עקב "הפנוטיפ והגנוטיפ" שלהן.

האיחוד האירופי מנחיל לילדים את עקרונות רווחת בעלי-החיים שמנחים את החקיקה, ובכלל זה "חמש החירויות" –במשחק החינוכי Farmland.


סיכום
בחיי היום-יום שלנו, המושג "רווחה" מתייחס לאנשים חופשיים, ששואפים לממש את היכולות והנטיות הטבעיות שלהם במסגרת תמיכה הדדית קהילתית, בהתחשב במשאבים המוגבלים של הקהילה. למושג "רווחת בעלי-חיים" בחקיקה האירופית ובמדע יש משמעות שונה לחלוטין. כאן נחשב ניצול החיות כמובן מאליו, והדגש על מניעת "סבל לא הכרחי" מבליע הנחה שעצם הניצול הוא "הכרחי". גם ה"חירויות" שעומדות ברקע החקיקה האירופית אינן חירויות כלל, אלא שורה של עקרונות למזעור סבל. אפילו חירויות אלה רחוקות ממימוש; למעשה, רוב ההמלצות הנקודתיות של ועדת בראמבל מומשו רק לאחר עשרות שנים, אם מומשו בכלל.
 
למרות כל זאת, אין ספק שקיים הבדל תהומי בין רפורמות מן הסוג שהחל בוועדת בראמבל, לבין התמקדות בהתאכזרות גרידא, או הנהגת רפורמות חלקיות ומקוטעות. רק לרפורמות מהסוג הראשון יש פוטנציאל למתן את הפגיעה בחיות במערכות ניצול תעשייתיות. מערכת הרווחה האירופית מבוססת על עקרונות מכוננים, ולכן היא מתייחסת – אמנם באטיות רבה – למכלול הבעיות הבוערות בעולמן העגום של חיות תחת ניצול חקלאי. עדות בולטת לכך היא פעילות הנציבות האירופית לגיבוש חקיקה לרווחת דגים – נושא שנותר הרחק מתחום העניין הציבורי, ולמרות זאת זוכה לטיפול (אטי...) על בסיס העקרונות ומוסדות רווחת בעלי-החיים של הנציבות האירופית.
 
הממסד הישראלי לא קבע מעולם עקרונות של רווחת בעלי-חיים, אלא הסתפק בקטעי חקיקה שהועתקו בעיקרם מאירופה. רבים מהקטעים האלה היו עשויים לשפר במשהו את מצב החיות, אולם האפקטיביות שלהם מוגבלת משום שכנסת ישראל וממשלותיה פסחו על השלב המהותי ביותר. החוליה החסרה היא אותה הכרה עקרונית שממשלת בריטניה הגיעה אליה כבר לפני קרוב ליובל שנים: החקלאות התעשייתית בכללה היא בעיה שצריך לטפל בה. הממסד הישראלי לא צריך לחכות עשרות שנים בשביל לפתח את העקרונות שפיתחו באירופה. הם כבר מוכנים, וצריך רק לאמץ אותם.
 
רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס
 

חדשות

ynet אכילת בעלי-חיים. בטור "הפתעה בצלחת: הייתם אוכלים כלב לארוחת ערב?" (31.1.2012) סוקרת ד"ר נעמה הראל את הספר "למה אנחנו אוהבים כלבים, אוכלים חזירים ולובשים פרות" מאת מלאני ג'וי, העוסק בתפיסה התרבותית של "חיות מחמד" לעומת "חיות משק": "הסיווג הזה מכתיב כיצד נתייחס לחיה – נצוד אותה, נברח ממנה, נאכל אותה, נאהב אותה או נדביר אותה. אף על-פי שחלק מהקטגוריות אינן סותרות זו את זו, ג'וי טוענת שכאשר מדובר בתזונה, החלוקה היא ברורה: בעל-חיים מסוים מסווג כ'מזון' או כ'לא מזון'."
 
nrg מעריב שחיטת כלבים. הכתבה "שנה סינית חדשה: חצי מיליון כלבים בסכנה" (26.1.2012) מדווחת על חטיפה והברחה של כלבים מתאילנד לוייטנאם ולסין לרגל השנה החדשה. לדברי ג'ון דאלי מארגון ההגנה על כלבים בפוקט, "האופן שבו הכלבים הללו מובלים והיחס שהם מקבלים הם פשוט זוועתיים." תנאים אלה אינם שונים מתנאי הובלת עופות במדינות המערב.
 
ynet חינוך. הכתבה "מורה לחמלה" (1.2.2012) מספרת על תוכנית ההרצאות של רות מאי, אשר מרצה בפני ילדים בבתי-ספר יסודיים על מניעת התעללות וחמלה כלפי בעלי-חיים. לחטיבות-הביניים ובתי-ספר תיכוניים ניתן להזמין הרצאות דרך עמותת אנונימוס.
 
nrg מעריב חוות מזור. בכתבה "אושרה העברת קופים מישראל לארה"ב; פעילי בע"ח יעתרו לבג"ץ" (2.2.2012) מדווח אבי גרצמן על משלוח קופים מחוות מזור למעבדת ניסויים בארצות-הברית, שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים. "מאחורי דלתות המעבדה" ו"תנו לחיות לחיות" יגישו עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. קמפיין דומה של PETA הצליח למנוע הטסת קופים מאפריקה לניסויים בארצות-הברית ("הלחץ עבד: אייר-פרנס לא תטיס קופים, בינתיים," 1.2.2012).
 
הארץ ציד. בכתבה "נתפסה חוליה שצדה עשרות צבאים, ברשות הטבע חוששים: הם יקבלו עונשים קלים" (2.2.2012) מדווח צפריר רינת על לכידת חוליית ציידים שהרגו צבאים וחוגלות, לאחר שהורשעו בעבר בעבירות ציד. מנכ"ל רשות הטבע והגנים מתלונן על היעדר הרתעה: "החוצפה של הציידים, לפעול בתוך שמורת טבע ולאחר שכבר נתפסו בעבר, נובעת לדעתי מחוסר הפחד שיש להם מפני הענישה הצפויה להם."
מקור נוסף: ארז ארליכמן, "יורים בטבע: נתפסו ציידי צבאים וחוגלות בניצנים," ynet, 2.2.2012.
 
ynet ציידי קרנפים. בכתבה "דרום אפריקה: 75 שנות מאסר לציידי קרנפים" (1.2.2012) מדווח ארז ארליכמן על 25 שנות מאסר נגזרו על כל אחד משלושה ציידים שהרגו שני קרנפים שחורים, מין בסכנת הכחדה.
 
nrg מעריב הצלת דגים. בכתבה "כמו דג במים: מנסים להשיב את הבינון דורי" (עסקים שישי, 3.2.2012) מדווח אביעד פוהורילס על ניסיונות ההשבה לטבע של הבינון דורי, דג נדיר אשר נמצא בסכנת הכחדה חמורה עקב הרס בתי-הגידול הטבעיים שלו.
 
הארץ בנייה בהרי ירושלים. בכתבה " אזור תעשייה חדש יפגע בגן לאומי סמוך למבשרת ציון" (29.1.10212) מדווח ניר חסון על תוכנית שמנסים לקדם מועצת מבשרת ציון ומשרד הפנים, להקמת אזור תעשייה על הר חרת ממערב לירושלים. עיריית ירושלים מתנגדת לתוכנית בטענה שמדובר ביישום השלב הראשון תוכנית לבנייה על שטחים פתוחים באותו אזור (תוכנית ספדיה) שנדחתה לפני מספר חודשים.
 
הארץ ריסוס. בכתבה "שובה של האספסת" (27.1.2012) מספר צפריר רינת על הפסקת הריסוס בקוטלי עשבים ב-15 גינות בתל-אביב, ועל שובה של העשבייה הטבעית, המשמשת בסיס לקיום בעלי-חיים. בעירייה אין כוונה להרחיב את הפרויקט לגנים גדולים יותר.
 
ynet צפרדעים. בכתבה "מתי בפעם האחרונה ראיתם צפרדע?" (1.2.2012) מגיש ארז ארליכמן את עיקריו של סקר שערכה רשות הטבע והגנים על התודעה הציבורית בעניין היכחדות הצפרדעים.
 
נטישה. ביום ה', 2.2.2012, הוגש לראשונה בישראל כתב אישום נגד אדם שנטש את כלבתו. הכלבה ננטשה באזור בית אורן, נלכדה במלכודת שנועדה לתנים, חולצה ונלקחה לטיפול רפואי. לפי נתוני משרד החקלאות, מדי שנה ננטשים בישראל כ-50 אלף כלבים, אולם הערכות לא רשמיות קובעות כי המספר כפול. לפי חוק צער בעלי-חיים, נטישה מהווה עבירה על החוק.
בעיתונות
דליה מזורי, "לראשונה: כתב אישום נגד נוטש כלב," nrg מעריב, 2.2.2012.
ארז ארליכמן, "חיפה: כתב אישום נגד אדם שנטש כלבה ביער,"  ynet, 2.2.2012.
רמי שני, "לראשונה: כתב אישום נגד אדם שנטש את כלבתו," וואלה!, 2.2.2012.
אילן ליאור, "אישום נגד אדם שנטש את כלבתו," הארץ, 2.2.2012.
 

תזונה ומתכונים

וואלה! (דוקטורס) בשר וסרטן. בכתבה "בשר אדום: סיכון לסרטן בכליות" (29.1.10212) מדווח ד"ר עמית עקירוב על מחקר אמריקאי, הרושם עלייה של 19% בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן כליה בקרב משתתפים שצרכו כמות גדולה של בשר אדום.
 
ynet כרובית. בכתבה "זר סגול שאפשר לאכול: מתכוני כרובית" (31.1.10212) מציעה מיכל וקסמן מתכונים עם כרובית, סגולה או לבנה: סלט כרובית סגלגלה, קוסקוס מבושם בכרובית שלא בושלה, כרובית צלויה בטחינה לימונית, וכרובית שלמה צלויה בתנור.
 
ynet ליקוט. בכתבה "חרחבינה מכחילה ולוף מבושל: ליקוט מקומי" (29.1.10212) מציע אורי מאיר צ'יזיק מתכונים עם צמחי בר בליקוט עצמי: אספרגוס מאודה ברוטב לימוני ביתי, סלט לוף מבושל, וסלט עלי חרחבינה מכחילה ועגבניות שרי.

פינת התזונה
רוטב בשמל אגוזים 

רוטב עשיר וקטיפתי, מתאים לרביולי, לפסטה וללזניה.  
 
מרכיבים
2 כוסות שקדים
3 כוסות מים
חצי בצל קצוץ
4 כפיות קמח מלא
3 כפיות שמן זית
כף שמרי בירה
רבע כפית מלח או לפי הטעם
חיתול בד טטרה (של תינוקות)
 
הכנה
  1. טוחנים בבלנדר כוס שקדים עם 3 כוסות מים במשך כ-10 דקות, מעבירים דרך החיתול וסוחטים היטב למיצוי כל החלב.
  2. מחממים את החלב.
  3. מחממים במחבת שמן זית וכשהוא רותח, מוסיפים קמח ומערבבים היטב.
  4. מוסיפים את הבצל הקצוץ ואת כוס השקדים הנוספת, ומערבבים היטב כמה דקות.
  5. מעבירים את תכולת המחבת למעבד מזון לטחינה דקה.
  6. בינתיים שופכים למחבת את חלב השקדים החם, ומוסיפים את שמרי הבירה והמלח.
  7. מחזירים למחבת את העיסה ממעבד המזון ומערבבים היטב.
  8. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש לכרבע שעה, עד שהרוטב מסמיך, טועמים ומשפרים. אפשר להוסיף עשבי תיבול.
 
מגישים חם; ניתן לשדרג את הרוטב עם עגבניות מיובשות או פטריות.
 
מתכון: אורנה סמלסון, בטור המוקדש למתכוני ט"ו בשבט, שני צמחוני, ynet

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי שי

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן