לאנונימוס דרושים מרצים מתנדבים, צמחונים/טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה,
מהדרום ומהצפון, להרצאות בבקרים בשנת הלימודים הקרובה. נא לפנות ל-rotem@anonymous.org.il
לעמותת אנונימוס דרוש/ה מדריכ/ה טבעוני/ת לתוכניות חינוכיות בבתי ספר,
לחצי משרה במרכז הארץ. נדרש ניסיון ניכר בהדרכה של ילדים ונוער, עדיפות
לרכב. נא לשלוח קורות חיים לדואל: rotem@anonymous.org.il
צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב/ת, איש שטח, מעל גיל 18.
לפרטים: info@anonymous.org.il
הפגנה נגד חוות מזור
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה
וינשטיין, הציג השבוע קווים מנחים להחמרת המדיניות בתחום הסחר בחיות בר. על
פי עמדתו של וינשטיין, יש לבחון אפשרות להנהיג מדיניות שלפיה ייאסר יבוא חיות
בר לישראל לצורך יצואן בחזרה לחו"ל, וייאסר לייצא חיות בר שנולדו בשבי
בישראל. מהלך זה למעשה ימנע את קיומה של חוות מזור, המייבאת קופים שנחטפו
בטבע במאוריציוס, מרביעה אותם ומוכרת את הגורים לניסויים בחו"ל. ביום ד',
8.8.2012, בשעה 18:00, תיערך במושב מזור הפגנה לסגירת חוות מזור. הסעה
מאורגנת תצא מתחנת רכבת ארלוזורוב בשעה 17:00 בדיוק (להרשמה: 054-7440216).
אנונימוס תרגמה לאחרונה סרטון על תעשיית העורות
האקזוטיים, בהנחיית חואקין פניקס. הסרטון חושף כיצד תנינים, נחשים,
ובעלי-חיים נוספים נפשטים מעורם בעודם בחיים ותוך התאכזרות רבה. הסרטון מכיל
תמונות קשות לצפייה ואינו מומלץ לצפייה על-ידי ילדים.
הרצאות לזכויות בעלי-חיים
צוות אנונימוס מרצה מזה מספר שנים בבתי-ספר ובמסגרות נוספות. עם יציאת
בתי-הספר לחופשה, אפשר להזמין חינם הרצאת מבוא לזכויות בעלי-חיים, לכל
פורום של 20 איש לפחות, מגיל 13 ומעלה: חוגי בית, בסיסים צבאיים, תנועות
נוער ומקומות עבודה. info@anonymous.org.il
אתר חדש: animal.org.il
אנונימוס השיקה אתר חדש
העוסק בזכויות בעלי-חיים שכתובתו animal.org.il. האתר פונה לקהל הרחב ומהווה שער להיכרות
ראשונית עם זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות ואקטיביזם. באתר אין
כמעט תמונות קשות, ומומלץ לבקר בו ולהפיצו בקרב חברים ובני משפחה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
נפתח האתר "חולצות מן
הצומח" המוכר חולצות עם מסרים לקידום זכויות בעלי-חיים, במגוון עיצובים.
60-35 ש"ח לחולצה. 15 ש"ח דמי משלוח או איסוף עצמי מתל-אביב ללא תשלום.
דווחו על פגיעה
בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
הקלה בתנאי כליאת התרנגולות דיון ממשלתי על השימוש
בכלובים ועל הרעבה בתעשיית הביצים
דדי שי
השבוע התקבלה בקבינט הכלכלי-חברתי של הממשלה החלטה תקדימית,
על-פיה לולים חדשים שיוקמו בתעשיית הביצים בארץ יצטרכו לעמוד בתקן האירופאי
המינימלי לרווחת בעלי-חיים, המחייב לתת לתרנגולות מרחב גדול יותר מהמרחב
המצומצם הניתן כיום לתרנגולות המוחזקות בכלובים בתעשיית הביצים. בנוסף, נקבע
כי תיאסר הרעבת תרנגולות, הנהוגה כיום בתעשיית הביצים במסגרת ביצוע "השרה
כפויה". ההחלטה היא הישג של מאבק ארוך שנים בתעשיית הביצים – אך מדובר עדיין
רק בהישג-ביניים, בדרך לאיסור על כל סוגי הכלובים.
משרד החקלאות וההתעלמות מהחוק
חוק
צער בעלי-חיים, שנחקק ב-1994, הטיל על משרד החקלאות את האחריות להתקין
תקנות להסדרת תנאי ההחזקה של בעלי-חיים בתעשיות השונות בהן הם מנוצלים – בין
השאר, של תרנגולות בתעשיית הביצים. עם זאת, במשך 18 השנים שחלפו מאז, משרד
החקלאות לא מילא את חובתו, ועד היום לא הותקנו תקנות בתחום. כתוצאה מכך,
דחוסות תרנגולות בתעשיית הביצים בישראל בכלובי סוללה חשופים בהן אין
להן אפשרות אפילו למתוח את הכנפיים לרוחב, באופן שברוב מדינות המערב הולך
ומוצא מהחוק.
ב-2007 אישרה הממשלה תקציב ל"רפורמה" בתעשיית הביצים
שהציע משרד החקלאות, במסגרתה ביקש להשקיע כ-350 מיליון ש"ח של כספי ציבור
בהקמת לולי כלובים חדשים. חוק צער בעלי חיים כלל לא נלקח בחשבון על-ידי משרד
החקלאות בתכנית הרפורמה – דו"ח של ועדת ביקורת ברשות
השופט זיילר מעיר בחריפות על כך שאת חוות הדעת של הממונה על חוק צער
בעלי-חיים, נזכר משרד החקלאות לבקש רק לאחר שתוכנית הרפורמה כבר גובשה.
בעקבות הביקורת שספג משרד החקלאות מארגונים להגנת בעלי-חיים על ההתעלמות
של תכנית הרפורמה מההתעללות בתרנגולות, החל משרד החקלאות להציג את הרפורמה
כמיועדת גם לשיפור מצב התרנגולות. בין השאר, מינה משרד החקלאות "צוות מקצועי לבחינת רווחת
המטילות" – שבפועל, הורכב מאנשי תעשיית הביצים ואנשי משרד החקלאות, ללא
מומחים חיצוניים ונציגי ארגונים כמקובל באירופה. הצוות פרסם
דו"ח הממליץ על הרחבה מזערית של שטח המחייה המוקצה לכל תרנגולת: 550 סמ"ר
במקום 400 סמ"ר. משרד החקלאות ניסה להציג המלצה זו כ"רפורמת רווחה", על-אף
שהיא הייתה נמוכה הרבה מתקן הרווחה המינימלי הקיים בעולם. הדו"ח אמנם המליץ
לעודד מעבר "הדרגתי" למרחב הנדרש על-פי התקן האירופאי המינימלי – 750 סמ"ר
לתרנגולת – אבל הוא לא פירט את האמצעים בהם ייושם מעבר הדרגתי זה, וברור
שהשקעה של מאות מיליוני ש"ח מכספי הציבור בבניית לולים מהסוג הקיים, תעכב כל
מעבר עתידי לשיטת כליאה אכזרית פחות.
המאבק בתעשיית הביצים
ב-2009 הוגשה לבג"ץ עתירה בשם אנונימוס, נח וחי-משק, בדרישה שלא לאפשר
לתכנית הרפורמה בתעשיית הביצים לצאת לפועל כל עוד לא הותקנו תקנות המסדירות
את תנאי ההחזקה של תרנגולות בתעשיית הביצים. שופטי בג"ץ הוציאו צו המקבל את
דרישתנו. משרד החקלאות נאלץ לגבש תקנות, אך בחר לנסח תקנות שיתאימו בדיוק
לתוכניותיו המקוריות, מבלי להציע כמעט כל שינוי במצב. התקנות שהציע משרד
החקלאות נדחו פעם אחר פעם
על-ידי ועדת החינוך של הכנסת – ועדת הכנסת האחראית על אישור תקנות לחוק צער
בעלי-חיים – תוך כדי שחברי הוועדה מבהירים למשרד החקלאות שיש צורך בהתקנת
תקנות שעומדות בסטנדרטים בינלאומיים ראויים. חלק מהח"כים אף דרשו לאסור על כל
סוגי הכלובים כפי שעשו מספר מדינות מתקדמות, המובילות את המגמות בנושא. עם
זאת, כוחה של הוועדה מוגבל – היא יכולה רק לאשר או לדחות תקנות שמשרד החקלאות
מציע, ואין באפשרותה להעלות הצעה אלטרנטיבית לתקנות.
הפגנת אנונימוס מול ועדת החינוך של הכנסת, במחאה נגד
התקנות שניסה לקדם משרד החקלאות,
24.5.2010
לאחר שניסיונות להביא לאישור התקנות בוועדת החינוך של הכנסת נכשלו בפעם
השביעית ברציפות, הועבר הנושא לדיון בקבינט הכלכלי-חברתי של הממשלה. בדיון זה
גובשה מעין "פשרה" (על בסיס פשרות אינספור שכבר נעשו קודם לכן על גב
התרנגולות), בין עמדות משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. לפי ההחלטה שגובשה,
תיאסר החל מתחילת 2013 הרעבת התרנגולות הנהוגה בתעשיית הביצים. עוד הוחלט כי
לולים חדשים שיוקמו במסגרת הרפורמה יעמדו לפחות בתקן האירופאי
המינימלי לרווחת בעלי-חיים תוך ארבע שנים, ושכלל הלולים בישראל
יחויבו לעמוד בו תוך שבע שנים.
למרות ניסיונות משרד החקלאות למנוע שיפור ממשי בתנאי הכליאה של
התרנגולות (ומאבק להכשלת ההחלטה על איסור ההרעבה, בו החל המשרד מייד עם תום
ישיבת השרים), פרסמה שרת החקלאות, אורית נוקד, בדף הפייסבוק שלה זמן קצר לאחר
ההחלטה הודעה המנסה להציג את מעט ההקלה לה יזכו (אם וכאשר) התרנגולות – כהישג
אישי שלה:
"מיום כניסתי למשרד תמכתי
בהגדלת כלובי המטילות מגודל של 350 סמ"ר לגודל של 750 סמ"ר. זאת, לצד מתן
תמרוץ למגדלים אשר יבחרו לגדל את המטילות בלולי חופש. החלטה ברוח זו התקבלה
השבוע בממשלה ביוזמתי. על פי החלטה זו תיבחן סוגיה נוספת במטרה לצמצם את
סבלם של המטילות [כך במקור]. אחרי תקופה של שנים רבות אני מובילה שינוי
מגמה בתחום. משרד החקלאות, בראשותי, אינו משרד סקטוריאלי אלא משרד הרואה
לנגד עיניו את האינטרסים של כלל הציבור."
שרת החקלאות, אורית נוקד, בביקור בלול סוללה. תמונה
שהתפרסמה בדף הפייסבוק של השרה, נובמבר 2011.
כיום, יותר מתמיד, יש למשרד החקלאות אינטרס להעמיד פנים כמי שדואג
לאכיפת חוק צער בעלי-חיים - לאור תמיכת הממשלה בהצעת חוק להעברת
סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה.
כישלון משרד החקלאות בהתקנת תקנות להפחתת הפגיעה בתרנגולות, ממחישה שוב את
הצורך להעביר את הטיפול בחוק לגורם שלא יעמוד בניגוד אינטרסים מובנה בהיותו
נציג האינטרסים של תעשיות המזון מהחי.
עדיין רק צעד קטן
למרות ההתקדמות שהושגה, יש לזכור שעדיין מדובר בהישג ביניים חלקי.
כשהתקן האירופאי לאחזקת תרנגולות הותקן לראשונה, לפני 13 שנים, הוא היה
מהפכני בשינוי המשמעותי שנועד לחולל במתקני תעשיית בעלי חיים ענקית על פני
עשרות מדינות – משיקולי סבל החיות הכלואות בה. אך ב-13 השנים שחלפו מאז
התקנתנו, חלה התקדמות גדולה בתחום: מדינות אירופאיות רבות – כגון הולנד, אוסטריה, גרמניה ושוויץ – קיבלו על עצמן תקן
מחמיר יותר מהתקן האירופאי המינימלי, שאינו מחייב רק הגדלה של הכלובים, אלא
אוסר לחלוטין על כליאת תרנגולות בכלובים לכל חייהן. כיום התקן האירופי
המינימלי הוא התקן הנמוך בעולם מסוגו. הוא אינו אוסר על כליאת תרנגולות
בכלובים, אלא רק דורש הגדלה מועטה של מרחב המחיה, ו"אבזור" הכלובים במספר מתקנים
מיניאטוריים המאפשרים מימוש חלקי של כמה צרכים טבעיים חזקים.
גם במדינות ארצות הברית בהן התקבל תקן לאחזקת תרנגולות בתעשיית
הביצים – קליפורניה ומישיגן – התקן שהתקבל מחייב
מתן מרחב גדול יותר לתרנגולות מאשר מה שדורש התקן האירופאי. אפילו הצעת חוק פדרלית שהועלתה על
שולחן הקונגרס בינואר 2012 בתמיכת איגוד יצרני הביצים (החושש מאיסור כלובים
גורף) קובעת תקן מחמיר יותר מזה האירופאי.
התקן האירופאי הוא, אפוא, התקן הנמוך ביותר לרווחת בעלי-חיים הקיים
בתחום, ולמרות שמדובר בהתקדמות ביחס למצב בו לא קיים כלל תקן להחזקת תרנגולות
– זהו רק צעד ראשון. אנונימוס תמשיך לפעול במטרה לאסור על כליאה תמידית של
תרנגולות בכלובים, לסוגיהם השונים. חוק צער בעלי חים מחייב לבחור באפשרות
הפוגענית פחות, ולולים ללא כלובים הם כאלה (מבלי להיות יקרים יותר או לצרוך
יותר שטח). יש לזכור כי הפחתת הסבל שניתן להשיג באמצעות חקיקה היא תמיד מצומצמת, ולעתים נראה כי כמעט
בטלה בשישים לעומת הסבל שהיא עדיין מאפשרת. הכוח לעשות שינוי מהותי ולצמצם את
היקפי התעשיות האכזריות, נותר כתמיד בידי הצרכנים.
חדשות
nrg מעריב בשר
וסביבה. כתבת הווידאו "צפו: כך נעלמים יערות הגשם
באמזונס" (2.8.2012) מציגה צילומי לווין החושפים את קצב ההיעלמות המהיר
של יערות הגשם באמזונס. לפי דו"ח האו"ם, "צלו הארוך של משק החי",
כ-70% מכריתת יערות הגשם מתבצעת לשם פינוי שטחי מרעה לתעשיית הבשר. שטחי
יערות רבים נוספים נכרתים לצורך גידול מספוא לתעשיות המזון מהחי.
nrg מעריב נשרים.
בכתבה "התרגשות בגולן: נס הנשרים של גמלא" (31.7.2012) מדווחת עדי
חשמונאי על שיקום מסתמן של אוכלוסיית הנשרים בגמלא, לאחר שגוזלים שבקעו בטבע
הגיעו לגיל בגרות. כרגע חיים בשמורה שישה נשרים בלבד, אך עדיין מדובר בעלייה
יחסית.
mako הצלת
כלבים. הכתבה "700 כלבים שהיו מיועדים
לאכילה ניצלו מטבח בתאילנד" (1.8.2012) מספרת על הצלחה של פעילי זכויות
בעלי-חיים בתאילנד לעצור משלוח של 700 כלבים שיועדו לשחיטה בוויטנאם. הכלבים
יועברו לשיקום במקלט לכלבים בתאילנד.
ישראל היום אקטיביזם. בכתבה "'החיות
תלויות בנו'" (7.8.2012) מראיינת סמדר ברניס את דפנה נחמינוביץ', פעילת
זכויות בעלי-חיים ילידת ישראל שהתמנתה לאחרונה כסגנית נשיאת ארגון זכויות
בעלי-החיים הגדול בעולם, PETA.
הארץ חוף
נחשולים. בכתבה "בוטלה
התוכנית להקמת כפר נופש בחוף נחשולים" (2.8.2012) מדווח צפריר רינת על
ביטול הקמת כפר-נופש על שטח של קרוב ל-200 דונם באזור חוף הכרמל, כיוון
שבניית כפר הנופש תפגע באזור החוף.
mako מדריך לצמחוני. בטור "המדריך
לצמחוני המתחיל" (5.8.2012) מגיש אביב לביא מדריך המספק שורה של המלצות
לאנשים העושים את צעדיהם הראשונים לכיוון צמחונות.
ynet
טבעונות במסעדות. בכתבה "הטרנד
הבריא: קוצ'ינה תמר בערב טבעוני" (6.8.2012) סוקר דרור ינאי מנות
טבעוניות חדשות שהוכנסו לתפריט המסעדה "קוצ'ינה תמר", כחלק מיוזמה המקודמת
על-ידי פעילים למען בעלי-חיים, להרחבת ההיצע הטבעוני במסעדות בארץ.
nrg מעריב החיים
כטבעונית. בטור "ללכת
בדרך הטבע: החיים שאחרי המעבר לטבעונות" (1.8.2012) כותבת סיון פרדו על
המעבר שלה לטבעונות בעקבות צפייה בהרצאתו של גארי יורופסקי באינטרנט, ועל
היתרונות של אורח חיים טבעוני.
ynet עיקרית. בטור "העיקר שיש מה לאכול: 3 מנות עיקריות טבעוניות" (30.7.2012)
מציעה יעל סול מתכונים לפשטידת גזר וקישואים, קציצות דלעת ופתיתי סויה,
ונודלס תרד עם סייטן וירקות.
פינת התזונה הבר קיימא – פאב, מסעדה וקואופרטיב
טבעוני בתל אביב
הבר-קיימא הוא מסעדה, פאב
וקואופרטיב – שנפתח לאחרונה בשכונת פלורנטין בתל אביב. הבר-קיימא נוסד על
חורבות סאב קוץ' מילגה, מסעדה הודית צמחונית שפעלה במקום בעבר. המוסד נמצא
בבעלות משותפת של לקוחותיו ועובדיו, כשההצטרפות לקואופרטיב פתוחה בפני כל אדם
תמורת רכישת מניה בעלות של אלף ש"ח. מעבר ללקיחת חלק בקבלת ההחלטות, מקבלים
חברי הקואופרטיב את שירותי המקום (אוכל, שתייה וכן כניסה לאירועים שונים
שמתקיימים במקום: הופעות, הרצאות וסרטים) במחירי עלות. אבל גם עבור מי שאינו
חבר בקואופרטיב מציע הבר-קיימא תפריט אטרקטיבי במחירים זולים ואווירה נעימה
במיוחד. המחויבות של הבר-קיימא לצדק חברתי, המשתקפת במודל הניהול הייחודי של
המקום, מוצאת ביטוי גם בתפריט, שהוא על טהרת הטבעונות.
המקום עדיין נמצא בהרצה, כך שהתפריט עדיין אינו מגובש לגמרי, אולם כבר
עכשיו אפשר להזמין מגוון מנות צמחיות אטרקטיביות, הכוללות סלטים (38-26 ש"ח),
פסטות מקמח לבן או מלא, וגם פסטה טבעונאית מרצועות קישוא (36-24 ש"ח) או
טורטיות ותבשילי אורז וירקות (35-24 ש"ח). מנות מומלצות במיוחד הן חציל
בטחינת סלק וסומק, המוגש עם לחם הבית (20 ש"ח), פרחי כרובית אפויים בשום שמיר
(26 ש"ח), ולזניית חצילים (30 ש"ח). מנות אלה מוגשות כולן עם סלט ירקות.
הבר-קיימא מציע גם מספר מיצים ושייקים על בסיס פירות וירקות וכן מגוון משקאות
אלכוהוליים.
סקירה: נעמה הראל
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
חגי כהן לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה
וינשטיין, הציג השבוע קווים מנחים להחמרת המדיניות בתחום הסחר בחיות בר. על
פי עמדתו של וינשטיין, יש לבחון אפשרות להנהיג מדיניות שלפיה ייאסר יבוא חיות
בר לישראל לצורך יצואן בחזרה לחו"ל, וייאסר לייצא חיות בר שנולדו בשבי
בישראל. מהלך זה למעשה ימנע את קיומה של חוות מזור, המייבאת קופים שנחטפו
בטבע במאוריציוס, מרביעה אותם ומוכרת את הגורים לניסויים בחו"ל.
אנונימוס השיקה אתר חדש
העוסק בזכויות בעלי-חיים שכתובתו animal.org.il. האתר פונה לקהל הרחב ומהווה שער להיכרות
ראשונית עם זכויות בעלי-חיים, צמחונות, טבעונות ואקטיביזם. באתר אין
כמעט תמונות קשות, ומומלץ לבקר בו ולהפיצו בקרב חברים ובני משפחה.
חולצות לזכויות
בעלי-חיים
ניתן לתרום
לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום
התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו 
חוק
צער בעלי-חיים
nrg מעריב בשר
וסביבה. כתבת הווידאו 
וואלה! גני
חיות. כתבת הווידיאו "
mako הצלת
כלבים. הכתבה "
הארץ חוף
נחשולים. בכתבה "
ynet
טבעונות במסעדות. בכתבה "
הבר-קיימא הוא מסעדה, פאב
וקואופרטיב – שנפתח לאחרונה בשכונת פלורנטין בתל אביב. הבר-קיימא נוסד על
חורבות סאב קוץ' מילגה, מסעדה הודית צמחונית שפעלה במקום בעבר. המוסד נמצא
בבעלות משותפת של לקוחותיו ועובדיו, כשההצטרפות לקואופרטיב פתוחה בפני כל אדם
תמורת רכישת מניה בעלות של אלף ש"ח. מעבר ללקיחת חלק בקבלת ההחלטות, מקבלים
חברי הקואופרטיב את שירותי המקום (אוכל, שתייה וכן כניסה לאירועים שונים
שמתקיימים במקום: הופעות, הרצאות וסרטים) במחירי עלות. אבל גם עבור מי שאינו
חבר בקואופרטיב מציע הבר-קיימא תפריט אטרקטיבי במחירים זולים ואווירה נעימה
במיוחד. המחויבות של הבר-קיימא לצדק חברתי, המשתקפת במודל הניהול הייחודי של
המקום, מוצאת ביטוי גם בתפריט, שהוא על טהרת הטבעונות.