פעילות 

דרושים לאנונימוס

• צוות החקירות של אנונימוס מחפש מתנדב, איש שטח, מעל גיל 18. המתעניינים מוזמנים לשלוח מייל ל- info@anonymous.org.il
• לאנונימוס דרוש מתכנת iSO/Android לצורך הסבת משחק בקוד פתוח בהתנדבות. נא לפנות לדואל uril@anonymous.org.il

קורסים בתל-אביב ובירושלים

הקורס "החברה הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה," בהנחיית אריאל צבל, מתקיים במקביל באוניברסיטאות ופתוח לקהל הרחב; ניתן עדיין להצטרף, או להשתתף בהרצאה בודדת.

הרשמה באתר הקורס, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773.

תערוכה בתל-אביב

בעיתונות: צחי כהן, " שתיקת הביצים," (ידיעות אחרונות, 9.12.2011).

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או vegnymous@gmail.org.il

דווחו לנו על פגיעה בבעלי-חיים במשקים

שמעתם על מתקן חקלאי המתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? במדגרה הקוברת אפרוחים במזבלה? ראיתם התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר של חייהם בתעשיות המזון? דווחו על כך לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה לשינוי המצב בשטח.
info@anonymous.org.il
או בטלפון 03-6204878

 

התמונה ממחישה את חשיבות הדיווחים. ב-12.8.2011 צילם צוות אנונימוס פריקת עגלים מאוסטרליה בנמל אילת. התמונות הביאו לפיטורי עובד שתועד כשהוא מכה עגלים, ושימשו ארגונים אוסטרליים בניסיונם לקדם חקיקה להגבלת המשלוחים החיים.

 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:

• תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים באזור ת"א וחיפה.
• ירושלים: בימים א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
• רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם בישוב? פנו אלינו לפרטים!

לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

 חשיפת ספק הביצים של מקדונלדס
על החקירה הסמויה בחוות ספרבו, נובמבר 2011

 דדי שי

ביולי 2011 הצליח הארגון הגדול ביותר לרווחת בעלי-חיים בארצות הברית, ה- HSUS, להגיע להסכם עם איגוד United Egg Producers, המייצג את מרבית יצרני הביצים בארצות הברית. על-פי ההסכם תקודם חקיקה שתאסור על כליאת תרנגולות בכלובים קטנים, אשר מידותיהם אינן מאפשרות לתרנגולות אפילו לפרוש כנפיים, נוהג שעדיין מקובל בתעשיית הביצים בארצות-הברית. אמנם, כפי שאפשר לצפות מהסכם שהושג בשיתוף פעולה עם נציגי התעשייה, לא מדובר בשיפורים מרחיקי-לכת לטובת התרנגולות אלא בסך הכל בתוספת של סנטימטרים בודדים למרחב הכליאה שלהן, וגם שיפור זה אינו צפוי להיעשות באופן מיידי, אלא לאורך תקופת הסתגלות הדרגתית שתתפרש על-פני מספר שנים. עם זאת, עדיין מדובר בהישג משמעותי ביחס למדינה שבה עד היום מעולם לא התקבלה כל חקיקה פדרלית להפחתת סבלן של תרנגולות בתעשית הביצים.

אך למרות העובדה שההסכם החדש דורש מתעשיית הביצים שינויים מצומצמים בלבד, ואף על פי שהושג תוך שיתוף פעולה עם נציגי התעשייה, עדיין להסכם מתנגדים רבים מקרב תעשיית הביצים. אחד הבולטים ביניהן הוא חוות ספרבו (Sparboe Farms), משווקת הביצים החמישית בגודלה בארצות-הברית, המייצרת מדי שנה כ-300 מיליון ביצים. בחודש האחרון עלתה החברה לכותרות בעקבות חשיפת ממצאי חקירה סמויה שבוצעה על ידי פעיל בארגון Mercy for Animals, ארגון זכויות בעלי-החיים מהבולטים בארצות-הברית, המתמחה בחקירות סמויות. בין החקירות שביצע הארגון בשנים האחרונות ניתן למנות חקירה החושפת את שיטות ההרג האכזריות של אפרוחים בתעשיית הביצים, חקירה החושפת את ההתעללות בפרות ב רפת החלב הגדולה ביותר בניו-יורק, וחקירה בנוגע ל תעשיית בשר החזיר באיווה. החקירה בחוות ספרבו הייתה אחת החקירות הגדולות של הארגון, והיא התפרשה על פני משקי החברה בשלוש מדינות שונות – אייוה, מינסוטה וקולרדו.

סרטון המסכם את ממצאי החקירה הסמויה בחוות ספרבו 

החקירה אף זכתה לחשיפה תקשורתית עצומה: התחקיר פורסם לראשונה בחדשות רשת ABC ב-18.12.2011, וכתבות נוספות בנושא הופיעו לאחר מכן בכלי תקשורת נוספים, בהם סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP וחדשות CNN. גם בישראל זכתה החקירה לפרסום בתכנית "חמש עם רפי רשף". בעקבות החשיפה הודיעה רשת מקדולנדס, שהייתה אחת מהלקוחות העיקריים של חוות ספרבו (הביצים שנרכשו עבור כל סניפי הרשת במערב ארצות-הברית הגיעו מחוות אלו), שתנתק את קשריה העסקיים עם החברה. גם רשת הסופרמרקטים טרגט (Target) הודיעה שתפסיק לרכוש ביצים מחוות ספרבו, וכתוצאה מהחלטה זו אף סבלה ממחסור בביצים על מדפיה. עם זאת, אף אחת משתי הרשתות לא נענתה לדרישת Mercy for Animals להתחייב להפסקת הרכישה של ביצים מכלובי סוללה בכלל.

חיתוך קצה המקור של תרנגולת בלהב מתכת לוהט, כפי שתועד בחקירה. חיתוך מקור הוא נוהג מקובל בתעשיית הביצים, אם כי לרוב, שלא כמו בחוות ספרבו, הוא מתבצע עוד במדגרה, עוד לפני ההובלה של העופות למשק בו יבלו את רוב חייהם.

חששות בריאותיים
החשיפה בתקשורת עוררה דאגות לא רק לגבי ההתעללות בתרגולות, אלא גם (ובאופן מצער, אולי אף יותר) לגבי בריאות הציבור. הצילומים מציגים תנאי גהות לקויים הנהוגים במשק – פועלים נראים כשהם מפנים מהכלובים גופות של תרנגולות שמצב הריקבון המתקדם שלהן מעיד על כך שהושארו שם במשך ימים, ובמקרים מסויימים אף שבועות. בכתבה ששודרה ב-ABC מתראיין דיוויד אצ'סון, שכיהן כנציב בטיחות במִנהל התרופות והמזון האמריקאי בתקופת ממשל בוש, המזהיר שהזנחת הפינוי המהיר של גופות תרנגולות מהכלובים יוצרת תנאים אידיאליים להתפתחות  מחלות מדבקות כגון סלמונלה. דאגה זו נוגעת במיוחד ללב הציבור האמריקאי לאחר שבשנה שעברה הושמדו מעל לחצי מיליארד ביצים עקב התפרצות מחלת הסלמונלה בארצות הברית, כשמקור ההתפרצות היה בכמה משקי ענק של כלובי סוללה באיווה, לא רחוק מהחוות שבהן נערכה החקירה השנה.

צעדים משפטיים
במדינה כארה"ב, שבה ההגנה החוקית על בעלי-חיים היא כה מועטה, קשה לנקוט צעדים משפטיים בטיפול בהתעללות בבעלי-חיים. למרות זאת, פועלים ב-Mercy for Animals גם לנקיטת צעדים משפטיים נגד החווה – לא בשל התעללות בבעלי-חיים, אלא בעילה של הטעיית צרכנים: במקביל לפרסום החקירה הגיש הארגון תלונה לממונה על הגנת הצרכן בוועדת המסחר הפדרלית, ובה הצביע על הסתירה הגסה בין ההצהרה הרשמית של חוות ספרבו כפי שמופיעה באתר החברה, שעל-פיה החברה מחויבת למדיניות של הגנה על "חמש החירויות של רווחת בעלי-חיים" (חירות מרעב ומצמא; חירות מאי-נוחות; חירות מכאב, פציעה ומחלה; חירות מפחד וממצוקה נפשית; וחירות לבטא התנהגות טבעית) לבין המציאות של חיי התרנגולות בחווה, שבה כל אחת ואחת מחירויות אלו מופרת באופן שגרתי. גם אם החוק האמריקאי מתעלם בגסות מצרכיהם של בעלי-חיים המנוצלים בתעשיית המזון, ייתכן שהוא יעשה מעט צדק לפחות בהגנה על זכותם של הצרכנים לדעת איזו התעללות נאלצו בעלי-החיים לעבור בדרך להפקת הארוחה שלהם.

אתר החקירה:

http://www.mcdonaldscruelty.com

פרסומים בולטים בתקשורת:

" Investigation: Inside Egg 'Factory Farm'", abc news, 18.11.2011.
Dand Ford, " McDonald's, Target drop egg supplier after animal cruelty report", CNN, 19.12.2011.
Derek Kravitz, " McDonald's, Target drop egg supplier", Associated Press, 19.11.2011.
Karin Matz, " McDonalds dumps egg supplier after safety, cruelty concerns", Reuters, 21.11.2011.

רפי רשף, " התיעוד שמזעזע את ארה"ב: ההתעללות שעוברות התרנגולות עד לארוחה במקדונלדס", 20.11.2011.

חדשות

גלובס היסטוריה של ניצול. בטור " הומו סאפיינס וחיות אחרות" (15.12.2011) מתאר ההיסטוריון יובל נח הררי, מחבר הספר " קיצור תולדות האנושות", את ההתדרדרות ההולכת ומחמירה במצבם של בעלי-חיים המנוצלים בידי אדם, החל מביותם לפני כמה אלפי שנים, ועד לכניסתן לשימוש של הפרקטיקות המודרניות של החקלאות התעשייתית: "בתעשיית הבשר מאפשרים גם לזכרים לחיות קצת, אך בתמורה מהנדסים להם שרירי חזה גדולים במיוחד (מהם עושים שניצלים גדולים וזולים), ורגליים וכנפיים קטנות במיוחד (כי יש פחות ביקוש לפולקעס). תרנגולים מהונדסים אלה כמעט אינם יכולות ללכת או לתפקד באופן עצמאי, וסובלים משורה ארוכה של עיוותים ושל מחלות. אף שהם נשחטים בממוצע 42 יום אחרי שבקעו מהביצה, מדי שנה 15 מיליון תרנגולים בישראל לא מצליחים לשרוד בחיים אפילו את ששת השבועות שמקציבים להם. יצרני הבשר, הביצים והחלב מעטרים את מוצריהם בדמויות של פרות חייכניות ושל תרנגולות מאושרות, ורוב הצרכנים מעדיפים להאמין לעטיפה, ולא לחשוב מאיפה באמת הגיעו הסטייק או הביצה." 

nrg מעריב זכויות בעלי חיים. בטור " אנחנו יכולים לגרום לכך שפחות חיות יסבלו" (11.12.2011) מבקר מאיר סוויסה את היחס לבעלי-חיים בתעשיית המזון: "מלמדים אותנו שהפרה נותנת לנו חלב והתרנגולת נותנת לנו ביצים במסגרת כלשהי של יחסי גומלין, גם אם בפועל אנו גומלים להן במאסר עולם בכלוב במקרה של התרנגולת, או בצריבת מספר ובהפרדת העגל מאמו עם לידתו במקרה של הפרה. אנחנו כל-כך מורגלים לתמונות החווה הפסטורליות מספרי הילדים, עד כדי-כך שאפילו רוב האנשים שמעידים על עצמם כאוהבים חיות ומתנגדים לרוב צורות הפגיעה בהן, אינם מוכנים לעשות צעד קטן ולהימנע מאכילתם."  

News1 משלוחים חיים. בכתבה " 'אדום אדום'? מרוב מכות, מה שתנובה לא מספרת לכם" (15.12.2011) מדווחת חגית כהן על צילומים שצולמו על-ידי אנונימוס, המתעדים התעללות בעגלים המובלים מאוסטרליה לישראל לתעשיית הבשר. כהן מרחיבה על הסבל הנגרם לבעלי-החיים ב משלוחים אלו: "מאות אלפי העגלים והכבשים המובאים לישראל מדי שנה מפליגים מאוסטרליה במסע בן שלושה שבועות בתנאים קשים של חום, לחות, רעש ומחנק, מתבוססים בהפרשותיהם. לעגלים, אשר גודלו באוסטרליה במרחבים פתוחים, קשה מאוד להסתגל לשינוי הקיצוני, וחלקם לא שורדים את המסע."

nrg מעריב חוות מזור. כתבת הווידאו " תיעוד מיוחד: התעללות בקופי מעבדה שגדלו בארץ" (12.12.2011) חושפת צילומים של התעללות בקופים המנוצלים במעבדות מחקר בארצות הברית. מקורם של הקופים בחוות מזור בישראל, נגדה מתקיים מאבק ממושך על-ידי פעילים לזכויות בעלי-חיים.

הארץ (ניו יורק טיימס) כלבנות גזעית. בטור " אם הבולדוג היה יכול לדבר" (15.12.2011) כותב בנואה דניזה-לואיס על העיוות הגנטי שעברו כלבי הבולדוג, והבעיות התורשתיות מהן הם סובלים: "קיצרנו כל כך את הפנים של הגזע הזה", מסביר מומחשה לרפואת שיניים של כלבים, "שפשוט אין מספיק מקום לכל. הלשון, החך, הכל דחוס. השיניים נראות לעתים קרובות כאילו השליכו אותן פנימה. יש להם נחיריים קטנטנים. התוצאה של הדחיסה הזאת היא שבולדוגים רבים בקושי יכולים לנשום."

nrg מעריב דיג בכנרת. בכתבה " רק רשת: נתפס שלל האסור לדיג בכנרת" (14.12.2011) מדווחת דליה מזורי שפקחי האגף לדיג וחקלאות מים במשרד החקלאות תפסו דייגים שדגו דגים האסורים בדיג. הדיג האינטנסיבי בכנרת בשנים האחרונות הביא לירידה דרסטית באוכלוסיות הדגים באגם.

הארץ (אי-פי) חולדות ואלטרואיזם. הכתבה " הצד האלטרואיסטי של החולדות" (12.12.2011) מתארת מחקר המצביע על קיומן של יכולות אלטרואיסטיות בחולדות. על-פי המחקר, מרבית החולדות יעדיפו להשקיע מאמצים בעזרה לחולדה אחרת הכלואה בכלוב, גם כאשר הדבר מעכב גישה שלהן למזון.

ynet זיהום נחלים.  בכתבה " המבקר: בקצב זה יידרשו 100 שנה לשקם הנחלים" (12.12.2011) מציגה בילי פרנקל את ביקורתו של דו"ח מבקר המדינה לגבי הליקויים בשיקום נחלים מזוהמים בישראל. בין הסיבות העיקריות לזיהום נחלים מזכיר דו"ח המבקר את השפכים הנפלטים מ בריכות דגים.

מקורות נוספים:

דליה מזורי, " דוח המבקר: מאז 1990 אף נחל לא שוקם במלואו", (nrg מעריב, 12.12.2011).

ynet שיבולת שועל. בטור " נגד כולסטרול: סיבות בריאות לאכול שיבולת שועל" (13.12.2011) סוקרת קרן וולקומיר את יתרונותיה הבריאותיים של שיבולת השועל ומציעה מתכון לדייסת שיבולת שועל ופירות.

פינת התזונה
סלט בורגול ואגוזי מלך

מרכיבים
1/2 1 כוסות בורגול
3 עגבניות גדולות
3 בצלים ירוקים
צרור פטרוזיליה
1/2 צרור נענע
2 לימונים
3 כפות שמן זית
כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1/4 כוס אגוזי מלך, קצוצים

1. משרים את הבורגול בקערה עם שתי כוסות מים רותחים למשך כ-15 דקות.
2. קוצצים את הפטרוזיליה, הנענע, העגבניות והבצל, ומוסיפים לקערת הבורגול.
3. מתבלים את הסלט בשמן זית, לימון, מלח ופלפל, ומערבבים היטב.

• את העגבניות ניתן להחליף בגרגרי רימון.
• את הבורגול אפשר להחליף בקינואה מבושלת.
• במקום בצל ירוק אפשר להשתמש בעירית.
• ניתן להוסיף לסלט מלפפון ירוק, קצוץ דק.
• ניתן לקלות את האגוזים במחבת. 

מתכון: כרם אביטל. תמונה: סיגל בן-דוד. פורסם לראשונה במדור " שני צמחוני", ynet.