click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 543 (27.11.2011)

  1. פעילות
  2. מצלמות ומיקרופונים במשק: השלב הבא באוטומציה
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: סלט שומר
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות 

 

נעליים ללא עור

עם בוא החורף, ערכה אנונימוס סקר מקיף של חנויות ברחבי הארץ שבהן ניתן למצוא נעליים שאינן עשויות מעור.
 

דרושים לאנונימוס

  • לאנונימוס דרושים צלמים ועורכי וידאו לעבודה בהתנדבות. נא לשלוח קורות חיים לדואל erez@anonymous.org.il.
  • לאנונימוס דרוש מתכנת לעבודה במסד נתונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל info@anonymous.org.il.
 

כדאי לכתוב: הקצאת מים לטבע

בימים אלה מזמינה מועצת רשות המים את הציבור להגיש את הערותיו לחלוקת המים בשנת 2012. לפי ההסדר המוצע, לטבע יוקצו כ-22 מיליון מטרים מעוקבים, כמות שאינה מספיקה למנוע את התייבשות הנחלים והמעיינות בישראל. כדאי לשלוח פקס למועצת רשות המים, ולבקש  שתוגדל כמות המים המוקצית לטבע בשנה הקרובה: 03-6369750. לאתר המאבק
בעיתונות:
צפריר רינת, "אם השאיבה לא תפחת, הירדן הדרומי יזדהם," (הארץ, 20.11.2011).
תומר פרת, "אסון סביבתי: אין דגים בירדן הדרומי," (ynet, 24.11.2011).
 

קורסים בתל-אביב ובירושלים

הקורס "החברה הרב-מינית: דיון ביקורתי ביחסי אדם-חיה," בהנחיית אריאל צבל, מתקיים במקביל באוניברסטאות ופתוח לקהל הרחב; ניתן עדיין להצטרף, או להשתתף בהרצאה בודדת.
שיעור 3 בי-ם (הר הצופים, הפקולטה למדעי החברה, חדר 3202), יום ב', 28.11.2011, 18:30: "חולשה טוטאלית, דיכוי טוטאלי."
שיעור 4 בת"א (הפקולטה למדעי הרוח – בניין גילמן, חדר 278), יום ג', 29.11.2011, 18:15: "ידע ויחסים: מה אנחנו יודעים על חיות?"
הרשמה באתר הקורס, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטלפון: יוסי 052-2598773.
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • ערב טבעונאי: ביום ה', 1.12.2011, ב-19:00, יתקיים במהטמה ערב טבעונאי – תזונה ללא בישול, שמבוססת בעיקרה על פירות בשלים, עלים ירוקים, ירקות, נבטים, זרעים ואגוזים. תרומה מומלצת: 35 ₪.
  • שוק חופשי: ביום ו', 2.9.2011, 14:00-11:00, יתקיים בזנגביל שוק חופשי: להעביר הלאה את מה שלא צריכים, ולקחת דברים של אחרים. וגם אוכל, שתייה ומוסיקה.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773.
 

סדנה בתל-אביב

בשבת, 3.12.2011, בשעה 17:00, תתקיים במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (רח' יהודה הלוי 21) סדנת בישול עיונית בהנחיית אריה רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה
 

דוכני הסברה

טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
  • תל-אביב: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים באזור ת"א והמרכז, בימי ב', ד' ו-ו'.
  • ירושלים: בימים ב' או ג', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם זנגביל.
  • קבוצות בחיפה ובמצפה רמון מתהוות בימים אלה.
לפרטים: ארז 052-4246777 או erez@anonymous.org.il. בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
  

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


מצלמות ומיקרופונים במשק
השלב הבא באוטומציה של הטיפול החקלאי בחיות

תיעוש החקלאות כולל מעבר מטיפול בחיות בידי אדם לטיפול אוטומטי. רוב המערכות האוטומטיות המשוכללות ביותר שפועלות כיום בחקלאות, עדיין מגיבות למידע שנאסף על-ידי חיישנים פשוטים. מצלמות ומיקרופונים מספקים מידע מורכב יותר, שיאפשר בעתיד הקרוב טיפול אוטומטי בחיות על בסיס ניתוח ממוחשב של התנהגותן. אריאל צבל סוקר המצאות חקלאיות העושות שימוש במצלמות ובמיקרופונים, בניסיון לברר: כיצד תשפיע טכנולוגיה כזו על גורל החיות במשקים?

מצלמות בשטח
בספטמבר 2006 הפיקה חברה מובילה בייצור ציוד ללולים, ביג דאצ'מן (Big Dutchman), עלון לצרכן של מערכת ממוחשבת לניהול ושליטה בלולי ביצים, אמקס (amacs). בסוף רשימת השכלולים של אמקס, שכוללת שורה של יישומים לשליטה באקלים, בתאורה, באספקת המים, בייבוש הזבל, באיסוף הביצים וכדומה – מופיעה גם האפשרות להפעיל מצלמת וידיאו בתוך הלול. הלולן מוזמן להפעיל את המצלמה מרחוק דרך המחשב שבמשרדו, כדי "שתוכל לעקוב אחרי כל מה שקורה בתוך הלולים גם על בסיס חזותי."

בהשוואה ליישומים האחרים של אמקס, תפקידה של המצלמה ערטילאי למדי. מה עשוי להניע לולן היושב במשרדו לצפות בשידור וידיאו מתוך הלול? כמה מאמץ הוא צפוי להקדיש לצפייה כזו ומה הוא יכול ללמוד ממנה? נדמה כאילו מהנדסי ביג דאצ'מן דימיינו לולן משועמם, שרוצה לשמור פה ושם על קשר עם הלול. לאחר שנים אחדות, במודל אמקס 2.0, הם מצאו שימוש מוגדר יותר לצילום, הרחק מענייני סקרנות ושעמום: מצלמות המערכת מתעדות את כל הביצים שהוטלו בלול והמערכת סופרת את הביצים במדויק.
 
          

צילומי וידיאו של חיות במשקים תעשייתיים נדירים ביותר כיום, ומקורם בעיקר בחקירות סמויות כמו זו שערך

הארגון Farm Sanctuary בלול תרנגולי הודו בארצות-הברית. צילומים דומים עתידים לשמש בעתיד הקרוב

את התעשיות עצמן לפענוח התנהגות ממוחשב, שיאפשר טיפול מיידי בבעיות. (תמונת מצלמה: zigazou76)

 
למה צריך מצלמה?
אם הלולן רוצה "לעקוב אחרי כל מה שקורה בתוך הלולים," מדוע שלא ייכנס אליהם ויסתכל במו-עיניו? ג'ו פורד מאילינוי, שרשם בשנת 2002 פטנט תחת הכותרת "בית חיות אוטומטי" ובו הציע שימוש במצלמות בדומה לאמקס שלעיל, מסביר:
"עובדים וחיות משק, כגון עופות וחזירים, צריכים להתמודד עם סיכונים ביולוגיים על בסיס יומיומי. [...] תרנגולים, תרנגולי הודו, ברווזים, יענים, כבשים, עזים וחזירים מפרישים חומר זבל, המייצר גזים פוגעניים שמכילים אדים נדיפים של אמוניה ומתאן. עופות מפיקים גם כמויות עצומות של אבק עם נוצותיהם. חזירים, שאוהבים להתפלש בבוץ, גם כן מייצרים כמויות גדולות של אבק כשהם מנערים את הבוץ. תנאי הסיכון הביולוגי בבתי חיות יוצרים אוויר לא בטוח וסביבה בלתי נעימה לעופות, לחזירים, לחיות משק, לחקלאים ולעובדים. [...]
"אפילו כשמאווררי ריקון רגילים עובדים ב-100% מיכולתם, החקלאים והעובדים חובשים לעתים קרובות מסיכות הגנה בלולי עופות ובמכלאות חזירים בניסיון לחסום את הגזים והאבק מלהיכנס לריאותיהם."
ללולן יש אפוא סיבות משכנעות להישאר מחוץ ללול. אם יספקו לו "בית חיות אוטומטי," שמערך החיישנים שיש בו מזהה בעיות ומערכת רובוטית פותרת אותן – הלולן יישאר מוגן.
 
שימושי מצלמה ישנים
החיישנים הוותיקים, כגון מד-טמפרטורה, מד-לחות, חיישן אמוניה וכדומה – ממוקדים מדי ומותירים המוני בעיות בלתי פתורות. למצלמת הווידיאו ולמיקרופון יש פוטנציאל לאפשר זיהוי של מגוון בעיות הרבה יותר גדול, אם כי גם בהם נעשו עד כה בעיקר שימושים ממוקדים ביותר, בדומה לספירת ביצים על-ידי מצלמות אמקס 2.0, למשל: הדמיית מבנה העטין של פרות עבור זרוע חליבה רובוטית; זיהוי חיות אינדיבידואלי לפי צבעי הפרווה או העיניים, או לפי סימון; זיהוי תת-מימי של מזון שלא נאכל בכלובי דגים; או הערכה מרחוק של מסת הגוף של חיות ושל פוטנציאל הגדילה שלהן, בעזרת צילום הרגיש לקרינה תת-אדומה.
 
למעשה, שימושים ממוקדים במצלמות הומצאו בשלבים מוקדמים למדי של האוטומציה בחקלאות. כבר ב-1925 הגיש ר. ק. מיטשל מוושינגטון בקשה לרישום "מכשיר הקלטה" שעיקרו מצלמה המוצבת בתיבת קינון שבלול. כשתרנגולת השתמשה בקן להטלה, משקל גופה הפעיל את המצלמה, שתיעדה את התרנגולת המטילה (התרנגולות סומנו מבעוד מועד בסרטי זיהוי אישיים) ואיפשרה ללולן לדעת אילו תרנגולות מטילות הרבה ואילו ממעטות להטיל (כלומר, את מי משתלם להרוג).

אחד משימושי המצלמה המוקדמים שהוצעו במשקים חקלאיים: כשהתרנגולת יוצאת מתיבת הקינון,

היא דוחפת דלת שמפעילה מצלמה הנמצאת מעליה וקולטת מספר שהוצמד לגבה מבעוד מועד.

("אמצעי לבדיקה ולתיעוד של ייצור ביצים בתרנגולות," פטנט אמריקאי 2108287, נרשם ב-1938)

 
החיישן והמידע הממוחשב
ההצעה של יצרני הדגם הראשון של אמקס, שהלולן יעקוב על מסך המחשב אחר שידור וידיאו של "מה שקורה בתוך הלולים," אינה ריאלית. אמנם המשרד מגן על הלולן מפני זיהום האוויר, אך הצפייה במסך במשך שעות כדי לאתר סימנים לבעיות הדורשות טיפול היא משימה משעממת, יקרה ולא יעילה. איתור אוטומטי של בעיות הוא אפוא הפתרון התעשייתי המתבקש.
 
לפתרונות כאלה יש שורשים בשנות ה-70. למשל, ב-1977 הגיש רוברט היל מוושינגטון בקשה לפטנט המבוסס על זיהוי בני-אדם לפי הפרטים החזותיים הייחודיים שבעין האנושית. המצאה זו מבוססת על קידוד המידע שאוסף מכשיר לסריקת העין, אחסון ממוחשב של המידע, והשוואה בין המידע שנאסף בסריקת עין זו למידע שנאסף בסריקות קודמות. כך יכולה המערכת לזהות באופן אוטומטי אם העין שנסרקה כעת זהה לעיניים שנסרקו בעבר או שונה מהן. כ-20 שנות שיפורים טכנולוגיים נדרשו כדי שעיקרון זה יהיה שימושי לזיהוי בני-אדם, וב-2002 נרשם פטנט ראשון בתחום זה גם לזיהוי חיות – כדי להיאבק ב"גניבת בעלי-חיים" וכדומה.
 
המערכת לזיהוי ביומטרי לפי קשתית העין, מבוססת על איסוף אוטומטי של נתונים בהיקף עצום מהחיה עצמה (זאת לעומת תגיות הזיהוי האלקטרוניות הישנות במשקים, שמזהות מכשיר שהוצמד לחיה מבלי לאסוף מידע על החיה עצמה). מערכת זו היא ממבשריה של מערכת פיקוח חקלאית, שמבוססת על הקלטה וקידוד של מידע מגוון. מערכת כזו תוכל בעתיד לפעול במקום הלולן שאינו נכנס ללול, אינו יושב שעות מול מסך המחשב – וממילא אינו מסוגל לאבחן ביעילות בעיות ברבבות העופות שמרצדים מולו.  
 
 
הפיקוח האוטומטי הגמיש
מערכת הפיקוח האוטומטית החדשה אינה קיימת עדיין, אולם רבים ממרכיביה כבר קיימים. שני ישראלים, רון אלעזרי-וולקני ואהוד ינאי, הגישו בפברואר 2009 בקשה לרישום שני פטנטים אמריקאיים, שמהווים יחד הצעה למערכת כזו ("מערכת ושיטות לבקרת בריאות של חיות אנונימיות בקבוצות של חיות משק," ו"מד חיוּת לבקרת בריאות של חיות אנונימיות בקבוצות של חיות משק"). ההצעה מתמקדת בשילוב בין מערכות טכנולוגיות קיימות, לשם איתור מוקדם של בעיות בריאות בלהקות גדולות של "חיות אנונימיות," שהחקלאי אינו מסוגל לעקוב אחר בריאותן באופן פרטני – עופות בלולים, בקר וצאן במרעה, דגים בבריכות, דבורים בכוורות וכדומה. הממציאים מדגישים, שבלולי עופות, שעלולים להכיל עד 200,000 עופות במבנה אחד, נהוג ביקור של חקלאי פעם-פעמיים ביום, וביקור של וטרינר פעם בשבוע-שבועיים; לכן "תחלואה מזוהה בדרך-כלל רק כשחלק גדול מהלהקה מראה סימפטומים של מחלה מסוימת, או כאשר שיעור התמותה גבוה דיו כדי שיבחינו בו. עד לזמן זה, עלולים 100% מהלהקה להיות נגועה."

הפתרון שמציעים אלעזרי-וולקני וינאי הוא להעביר את עבודת הפיקוח הווטרינרית למערכת ממוחשבת, הכוללת את כל החיישנים הפשוטים-יחסית (טמפרטורה, לחות, אמוניה, ריחות וכו') וכן מצלמות ומיקרופונים. האחרונים סורקים את הלול ברציפות ומעבירים מידע למחשב. המידע החזותי, למשל, עשוי להיות מפוענח לפי דגמים של תנועה. תנועת העופות בלול מושווית אוטומטית לטווח של תנועות שנחשב כנורמלי; אם התנועה חורגת מהטווח שנקבע, זהו סימפטום אפשרי של מחלה, והודעה נשלחת מיידית למחשב ולטלפון הסלולרי של הלולן. בדומה לכך, שמור במחשב טווח סטנדרטי של צלילים, ובמקרה של צלילים חריגים, כגון שיעול, המערכת שולחת התרעה. המדובר למעשה בהתרעות מדויקות יותר, מכיוון שניתן לקדד בצילום ובהקלטה סימפטומים מדויקים יותר, ולהשוותם למאגר מידע של סימפטומים למחלות ספציפיות. אלעזרי-וולקני וינאי אף מציעים להצמיד "מדי חיוּת" (vitality meters) לקבוצה מדגמית מתוך כלל החיות שבמתקן – מכשירים שיעבירו למחשב מידע על תנועות הגוף, הדופק, הטמפרטורה, העלאת הגירה או הנשימה של כל חיה בנפרד. במקרה של חריגה מהנורמה, שמוגדרת לפי ההיסטוריה האישית של אותה חיה כפי שנרשמה במחשב, המחשב יכול למקד את המצלמה הקרובה באותה חיה ולדלות מידע בריאותי נוסף.

הקפאה של תיעוד וידיאו המשודר באינטרנט מתוך לול ביצים של חברת  J. W. West בקליפורניה.

שידורים דומים עתידים לשמש לפענוח התנהגות ממוחשב; כיום מציעה החברה שידור כזה מתוך

לול מושבתי מאובזר, שבנתה בניסיון כושל לעמוד בדרישות "חוק סטנדרטים לכליאת חיות משק."

 
עתיד החיות במשקים
ודאי יחלפו שנים רבות עד שמערכות מהסוג שתואר לעיל ייכנסו לשימוש נרחב, אף על-פי שהן מושתתות על טכנולוגיות קיימות. מערכות חלקיות כאלה כבר פועלות בשוק. ביג דאצ'מן, למשל, השיק באוקטובר 2010 מערכת למעקב אחר חזירות בתאי הנקה, המשתמשת במצלמה כדי לזהות את תחילת ההמלטה ולהתריע במקרה שעובר פרק זמן ממושך מדי בין לידת גור אחד ללידת הגור הבא. המערכות הממוקדות עתידות להשתכלל לכדי מערכות כוללות, ובעתיד הלא רחוק ודאי יתחילו הממציאים להציע מערכות שכוללות לא רק התרעה, אלא גם טיפול רובוטי בבעיות בריאות במשק. למשל: אבחון וטרינרי אוטומטי ומתן תרופות מיידי במי-השתייה, בריסוס או בזריקה; וגם טיפול סביבתי (כגון שינויי טמפרטורה, לחות, תאורה וכו') בתגובה לנתונים התנהגותיים שנותחו באופן אוטומטי על בסיס תיעוד המצלמות והמיקרופונים – ולא רק בתגובה לנתונים פיסיקליים שנאספו על-ידי חיישנים פשוטים. עתידן של מיליארדי חיות תלוי אפוא במערכות כאלה.
 
מהי המשמעות של חידושים אלה עבור החיות? במשקים חקלאיים גדולים שוררת כיום בהכרח הזנחה קשה. אף צוות חקלאים דימיוני אינו יכול לטפל היטב ברבבות חיות הדחוסות יחד. את ההזנחה ניתן למתן על-ידי העברת הטיפול למערכות אוטומטיות (או סגירת המשק...). בטווח הקצר, אם כן, המערכות האוטומטיות העתידיות צפויות להביא להקלה משמעותית בחלק מסבלן של החיות במשקים. מערכת מן הסוג שהציעו אלעזרי-וולקני וינאי, לאחר פתרון הקשיים הטכניים, תצמצם את הסבל ממחלות במשק ברמה שאינה אפשרית כיום.
 
תחזית אופטימית זו אינה לוקחת בחשבון את הדינאמיקה התעשייתית. בהיסטוריה של תיעוש המשקים, פתרונות של בעיות בוערות נתפסים בדרך-כלל בתור "ואקום" שניתן למלא בלחץ תעשייתי נוסף. כך, ביום שבו תוכל מערכת מן הסוג שהציעו אלעזרי-וולקני וינאי להבטיח שמחלות יאותרו ויטופלו מהר יותר, יוכלו החקלאים לנצל את השיפור כדי להפעיל לחצים אחרים על החיות, שבמצב הנוכחי אינם מתאפשרים ללא נזק כלכלי. כך, למשל ניתן יהיה לצופף את החיות עוד יותר, או לחזק את הברירה המלאכותית ל"ייצור" מוגבר על חשבון עמידותן של החיות בפני מחלות. בסופו של דבר, השאלה כיצד ישפיעו המערכות הממוחשבות על עתיד החיות אינה תלויה בטכנולוגיה כשלעצמה, אלא בנורמות הציבוריות שיקבעו כיצד ישתמשו בה.
 
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס

חדשות

הארץ חוות מסחריות. בכתבה "הסוף לחוות החיות: לא יחודש הרישיון לגדל תנינים ויענים" (22.11.2011) מדווח צפריר רינת על החלטת רשות הטבע והגנים שלא לאפשר עוד גידול מסחרי של יענים ותנינים בישראל, עקב חוסר כדאיות כלכלית וחשש לשלום הציבור. ההחלטה מתירה באופן זמני לגדל תנינים ולשלוח אותם לשחיטה במדינות אחרות, אך גם הגידול עצמו צפוי להיאסר בשנים הקרובות. החלטה זו משפיעה על גידול מסחרי בלבד, ולא על גידול בגני-חיות.
 
nrg מעריב מפרץ חיפה. בכתבה "איום על מפרץ חיפה: מהיכן יובא חול לבנייה" (20.11.2011) מדווח אביב לביא על הקמת נמל חדש בחיפה, המאיים על מפרץ חיפה בשל תכנון לכריית חול מקרקעיתו תוך שחרור חומרים רעילים לים. ניתן לצמצם את הנזק על-ידי הבאת חול מאזור אשדוד, אך משרדי התחבורה והאוצר מתנגדים לכך מטעמים כלכליים.
 
הארץ זיהום הירדן. בכתבה "אם השאיבה לא תפחת, הירדן הדרומי יזדהם" (20.11.2011) מדווח צפריר רינת על הסכנות הצפויות לנהר הירדן אם לא תופחת השאיבה ממנו, המתבצעת בעיקר למטרות חקלאיות.
 
nrg מעריב התעללות בסוס. הכתבה "בקלות יתרה: רק מאסר על תנאי למתעלל בסוס" (23.11.2011) מדווחת על עסקת טיעון עם אדם שהתעלל בסוס, שבמסגרתה נפסק נגדו קנס כספי ומאסר על תנאי בלבד. ארגונים למען בעלי-חיים מוחים על קלות העונש שניתן לו.
 
mynet מס האכלת חתולים. בכתבה "סערה בקיבוץ סביב 'מס החתולים'" (23.11.2011) מדווחת קרני עם-עד על קיבוץ מופרט בו משלמים חברי הקיבוץ על הוצאות טיפול בחתולים במסגרת מסי הקהילה.
 
וואלה! עצות וטרינריות. במדור "המרפאה: האם מסוכן ללטף חתול רחוב" (22.11.2011) כותב ד"ר אייל נחמיאס כי חתולי חצר כמעט שלא מעבירים מחלות לבני-אדם.
 
הארץ צפרות. בכתבה "מה אכפת לצפר" (גלריה, 23.11.2011) מדווח משה גלעד על כנס צפרות בינלאומי שנפתח באגם החולה, ועל המחקר בישראל.
 
nrg מעריב נגד פרוות. כתבת הווידאו "מחאה בעירום: מאות אמרו 'לא' לפרוות" (25.11.2011) מדווחת על הפגנה בכיכר המדינה נגד תעשיית הפרווה.
 
nrg מעריב חג ההודיה. הכתבה "לכבוד החג: אובמה חנן שני תרנגולי הודו" (23.11.2011) מדווחת על מנהג מסורתי שנערך מדי שנה בחג ההודיה: נשיא ארצות-הברית חונן שני תרנגולי הודו משחיטה, בעוד מיליוני אחרים נשחטים.
 
nrg מעריב (CNN) קרנפים. בכתבת הווידאו "לפני שיהיה מאוחר מדי: להציל את הקרנף" (20.11.1011) מדווחת קים נורגהרד על יוזמות לעצירת הרג הקרנפים, לאחר שמין אחד נכחד באפריקה ושניים נוספים בסכנת הכחדה חמורה.
 
ynet תרומת דם לצב. בכתבה "תרומת דם הצילה את חייו של צב ים חום נדיר" (23.11.2011) מדווח ארז ארליכמן על הצלת צב ים בהליך חדשני של תרומת דם, לאחר שאיבד דם רב כאשר נלכד בקרס דיג.
עדי חשמונאי, "הצב שעשה היסטוריה חזר לים," (nrg מעריב, 23.11.2011).
 

תזונה ומתכונים

ynet קשיו. בטור "לפצח את הקשיו: מתכונים צמחונים בטעם אגוזים" (21.11.2011) מציעות נעמי אופנהיימר ויוליה סוקולוב מתכונים לסלט טופו, קשיו וקארי, תבשיל עדשים, בטטה וקשיו, תפוח אדמה עם רוטב פטריות וקשיו מוקרם, רביולי ברוטב יוגורט קשיו, ופאי ריקוטת קשיו.
 
onlife עלים. בטור "פטרוזיליה, שמיר וכוסברה - חבילה ירוקה של בריאות" (24.11.2011) סוקרת דנה פלג את יתרונותיהם של עלים ירוקים.
 
nana10 מרקים. בטור "חורף מפנק" (24.11.2011) מציעה נטלי שוינקלשטיין מתכונים לשלושה מרקים טבעוניים ובצקניות לתוספת.

ynet מרק. בטור "אמא הייתה גאה: מרק העוף המשפחתי בלי עוף" (24.11.2011) מציעה אורי שביט מתכון למרק חורפי.
 
ynet דגנים. בטור "5 סיבות בריאות לאכול דגנים מלאים" (24.11.2011) מציינת קרן וולקומיר את יתרונותיהם של הדגנים המלאים ו-5 בעיות בריאותיות שאותן הם עשויים לעזור למנוע.

ynet פוקאצ'ה. בטור "קל וטעים: פוקאצ'ת זעתר ביתית" (21.11.2011) מציע תומר כבירי מתכון לפוקאצ'ת זעתר, בצירוף וידאו.

פינת התזונה
סלט שומר

 
מרכיבים (למנה אחת)
שומר בינוני (רצוי עם גבעולים)
תפוח עץ חמוץ
לימון (או תפוז, שמוסיף מעט מתיקות)
5 גבעולי נענע
כפית מלח ים
 
הכנה
  1. לשטוף במים ובסבון את השומר, תפוח העץ והנענע.
  2. לקצוץ קטן-קטן את השומר והגבעולים, ואת תפוח העץ.
  3. לסחוט את הלימון למיץ.
  4. לערבב בקערה עם מיץ הלימון והמלח.
  5. לאחר כמה דקות, להוסיף נענע קצוצה.
  6. אפשר להוסיף כפית שמן זית.
 
מתכון וצילומים: עמית צבר


מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן