click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 508 (27.3.2011)

  1. פעילות
  2. מוח של ציפור: יכולות לשוניות בבעלי-חיים על-פי הספר "אלכס ואני"
  3. תקנות לכליאת תרנגולות בוועדת החינוך
  4. חדשות
  5. פינת התזונה: קציצות חומוס וירקות
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                   אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

דרושים לאנונימוס

דרושים מתנדבים צמחונים או טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה או בהרצאות, להרצאות על זכויות בעלי-חיים, בעיקר בדרום ובצפון הארץ. נדרשת מחויבות לשתי הרצאות בחודש לפחות (בשעות הבוקר). info@anonymous.org.il   
 

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או vegnymous@gmail.org.il
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • ארוחה קהילתית: ביום ג', 29.3.2011, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי. הכניסה חופשית.
  • שוקחופשי: ביום ו', 1.4.2011, בין השעות 11:00 ל-14:00 יתקיים בזנגביל שוק חופשי: להעביר הלאה את כל מה שלא צריכים, ולמצוא ולקחת דברים של אחרים. וגם אוכל, שתייה ומוסיקה.
  • סדר פסח: ב-18.4.2011 יתקיים בזנגביל סדר פסח טבעוני. ההשתתפות מותנית בהרמה מראש. לדף האירוע בפייסבוק.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773  
 

דיכוי פעילים באוסטריה

פעילים אוסטרים לשחרור בעלי-חיים, שהועמדו לדין באשמת "ייסוד ארגון פשיעה" בשל עצם פעילותם למען בעלי-חיים, מבקרים בישראל בימים אלה. המשפט מעורר עניין בינלאומי עקב השימוש האינטנסיבי באמצעי פיקוח ומעקב נגד תנועה לשינוי חברתי. הפעילים יספרו על חוויותיהם בשנים האחרונות, על המשפט ועל הדיכוי – בשני מפגשים: בתל-אביב: ביום ב', 4.4.2011 בשעה 20:00, בגדה השמאלית, רח' אחד העם 70; בירושלים: ביום ג', 5.4.2011 בשעה 20:00, בזנגביל, רח' בלפור 8.
לפרטים: veginger@gmail.com או 02-5665737.
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


מוח של ציפור
יכולות לשוניות בבעלי-חיים על-פי הספר "אלכס ואני"

הספר "אלכס ואני" מסכם שלושים שנות מחקר מאת איירין פפרברג. בעבודתה, מפריכה פפרברג את הדיעה הקדומה שלפיה תוכים מחקים קולות אנושיים מבלי להבין את משמעותם, ומראה שלא זו בלבד שביכולתם להבין את מה שהם אומרים, אלא הם אף מסוגלים לתפוס מושגים מופשטים.
 

דדי שי

 
שפה: ייחוד אנושי?
הספר "אלכס ואני", שיצא לאחרונה בהוצאת מטר, מסכם שלושים שנות מחקר שערכה ד"ר איירין פפרברג, מומחית להתנהגות בעלי-חיים מאוניברסיטת הארוורד. בעבודתה, מפריכה פפרברג את הדיעה הקדומה שלפיה תוכים מחקים קולות אנושיים מבלי להבין את משמעותם, ומראה שלא זו בלבד שביכולתם להבין את מה שהם אומרים, אלא הם אף מסוגלים לתפוס מושגים מופשטים.
 
ההנחה שהיכולת להשתמש בשפה היא תכונה ייחודית לבני-אדם, משמשת לעתים קרובות כדי להציג בעלי-חיים כנעדרי יכולת שכלית מורכבת, ובכך מסייעת להצדיק את השליטה בהם ואת ניצולם. כך, למשל, כתב על הנושא חלוץ הפילוסופיה המודרנית, רנה דקארט:
"[...] אין לך בני-אדם – בלא להוציא מן הכלל אף את המטורפים – מטומטמים כל-כך וטיפשים כל-כך, שלא יהיו מוכשרים לצרף יחד מילים שונות, ולסדר מהם מאמר שבו יביעו את מחשבותיהם; ולעומת זאת, אין לך בעל-חיים אחר, כל-כמה שיהא שלם ומחונן מטבעו, שיכול לעשות דבר כזה. הסיבה לכך אינה מה שהם חסרים כלים, שהרי רואים אנו שהעורבים-הלבנים והדררות יודעים להשמיע מילים כמותנו, ואף-על-פי-כן אינם יכולים לדבר כמותנו, כלומר אינם יכולים להראות שהם חושבים מה שהם אומרים [...] ודבר זה מעיד לא רק על כך שהחיות יש להן פחות שכל מאשר לבני-אדם, אלא שאין להם שכל מכל וכל." (עמ' 70-69)
לא רק שימפנזים
טענתו המפוקפקת של דקארט, שיכולת לשונית היא תנאי הכרחי לאינטליגנציה, ראויה לביקורת בפני עצמה. אך אפילו ההנחה שהיכולת להשתמש בשפה קיימת רק בבני-אדם, החלה להתערער בעקבות מחקרים שבוצעו במאה ה-20 על היכולת התקשורתית של בעלי-חיים שונים. עבודתה של פפרברג פורצת דרך בתחום זה, כי בעוד שרוב המחקרים נעשו על חיות מינים הקרובים גנטית לבני-אדם (כגון קופי-אדם) או בעלי מוח גדול במיוחד (כגון דולפינים), מחקרה של פפרברג בחן יצורים הרחוקים מבני-אדם ובעלי מוח שאינו גדול יותר מאגוז מלך מקולף: תוכים מזן אפרור אפריקני (המוכרים בכינוי ג'אקו).
 
אלכס, התוכי הראשון והבולט ביותר במחקרה של פפרברג, הגיע להישגים המצביעים על כך שממדי מוחו הקטנים אינם מעידים על אינטליגנציה מועטה. למעשה, הוא הצליח לגלות כישורים שבמקרים רבים אינם נופלים מאלו של קופי-אדם.
 
המאבק בספקנות
בתחילת דרכה, נאלצה פפרברג להתמודד עם ממסד מדעי שמרני, שהתייחס בספקנות לכל ניסיון לזהות אינטלגנציה בבעלי-חיים: הגישה השלטת בחקר הפסיכולוגיה של בעלי-חיים בשנות השבעים של המאה הקודמת הייתה ביהביוריסטית, שלפיה התנהגות בעלי-חיים נקבעת על-פי מנגנונים פשוטים של תגובה לגירויים, עם מעט מאוד פעולת עיבוד שכלית המקשרת בין הגירוי לתגובה. כך, למשל, מספרת פפרברג שנאלצה להסוות את נושא המחקר שלה תחת השם הפחות מעורר-מחלוקת  "מחקר בלמידה של בעלי כנף" במקום "מחקר לשוני בבעלי כנף".
 
קושי נוסף בדרכה של פפרברג היה הרקע המקצועי שלה: את הדוקטורט שלה עשתה בכימיה תיאורטית, ואילו למחקר בתודעת בעלי-חיים הגיעה לאחר שנחשפה במקרה לעבודתו של דונלד גריפין. גם היכרותה עם תוכים החלה כעניין אישי ולא מקצועי, כיוון שבתור ילדה החזיקה תוכים.

ד"ר פפרברג באירוע ההשקה לספרה באוניברסיטת תל-אביב (צילם: דדי שי)

 
ללמד תוכי לדבר
ברוח התפיסה הביהביורסטית, ההוראות ללימוד לתוכים שבהן נתקלה פפרברג כשהחלה לעסוק בתחום היו להרעיבם עד שיגיעו ל-80% ממשקל הגוף הטבעי שלהם, ואז לתגמל אותם באמצעות מזון על כל הצלחה במשימות הלימוד. פפרברג מבקרת שיטת לימוד זו, לא בשל אכזריותה הבוטה אלא בגלל חוסר יעילותה: תוכי מורעב הלומד לחזור על מילה בתמורה לאוכל, ילמד לזהות את המילה ששמע כבקשה לקבלת מזון.
 
פפרברג מציעה ללמד את התוכי בשיטה הקרובה יותר לאופן הטבעי שבו רוכשים ילדים שפה: הם אינם לומדים לדבר כתוצאה מאילוף באמצעות פרסים, אלא מתוך אינטראקציה טבעית עם אנשים הדוברים את השפה, בד בבד עם ההשתלבות בחברה האנושית.
 
פפרברג לימדה את אלכס לזהות מילים באופן דומה: היא נתנה לו לצפות בה משוחחת עם עוזרי המחקר שלה, ששימשו עבורו הן כמודלים לחיקוי והן כמתחרים על תשומת-לבה. האופן שבו דיברה עם עוזרי המחקר היה זהה לאופן שבו דיברה עם אלכס, וזאת כדי שילמד לחקות את התנהגותם בדרך ההזדהות. פפרברג גם התחלפה בתפקידים עם העוזרים כדי להבהיר את הדינמיות של הצדדים בשיחה. אלכס לא תוגמל באוכל כפרס על לימוד מילים, מלבד לימוד שמות מאכלים. עם זאת, למרות שיטת הלימוד הטבעית לכאורה, המחקר עצמו היה מייגע:
"אם אלכס אמר 'רוצה עינב' וקיבל בננה, הוא היה זורק אותה וחוזר בעקשנות, 'רוצה עינב.' הוא לא הפסיק עד שקיבל עינב. אילו היה מדובר בילד, הייתם מסכימים ללא כל פקפוק שהוא באמת רוצה עינב, ושבננה פשוט לא תספק אותו. אבל זה לא מדע. במדע צריך מספרים. במדע צריך לחזור שוב ושוב על בדיקות – למעשה, לפעמים צריך לחזור עליהן שישים פעמים או יותר – לפני שלתשובה יש אמינות סטטיסטית, ולפני שמדענים יתייחסו אליה ברצינות. אלכס המסכן." (עמ' 87)
 
שליטה לשונית נרחבת
שיטה הלימוד הוכיחה את עצמה כאפקטיבית. אלכס למד את שמות החפצים שהוצגו בפניו ומושגים פשוטים, כגון שמות צבעים, צורות שונות וחומרים שונים. הוא למד גם מושגים מורכבים יותר כגון "צבע", "גודל", "צורה" ו"חומר", והוא הבין שכל אחת מהקטגוריות הללו יכולה לקבל ערכים שונים, ושניתן למיין חפצים על-פי כל אחת מהתכונות הללו (ראו סרטון להמחשה). אלכס למד להכיר גם מושגים מופשטים ומורכבים עוד יותר, כגון "דמיון" ו"שוני", וידע לומר במה חפצים שונים דומים זה לזה, ובמה הם שונים. בנוסף לכל אלה, למד אלכס לזהות אותיות ולהקריא את העיצורים שהן מסמנות, לזהות מספרים ולבצע פעולות חיבור. בין היתר למד את המספר "אפס", שאפילו בקרב ילדים היכולת לזהותו מתפתחת בשלב מאוחר יחסית.
 
מחדש השפה
אחת התוצאות הבלתי צפויות של העבודה עם אלכס הייתה, שבנוסף למילים שאותן ניסו החוקרים ללמדו, הוא הכניס לאוצר המילים שלו גם מילים מקוריות, שהמציא בהסתמך על המילים שהכיר. כך, למשל, לתפוח התעקש אלכס לקרוא "בנרי" – שילוב של המילה בננה עם צ'רי (cherry – דובדבן באנגלית). למרות ניסיונותיה של פפרברג ללמד אותו את המילה "תפוח" המשיך אלכס לקרוא לפרי בשם שהוא המציא, ואף ביטא את המילה באיטיות, כשהוא מדגיש בנפרד כל הברה – בדיוק באופן שבו נהגו פפרברג ועוזרי המחקר שלה כאשר ניסו להרגיל אותו למילה חדשה (ואכן, בסופו של דבר הצליח אלכס ללמד את צוות המחקר את המילה שטבע).
 
עניין מיוחד עשוי להימצא במילים שקלט אלכס בדרך אגב, מבלי שנעשה ניסיון מכוון להכיר לו אותן. כך, למשל, הוא למד לבקש סליחה. למרות שאין יסוד להניח שהבין את מלוא משמעותו של המושג, הוא ידע שזוהי מילה שניתן להשתמש בה כדי לפשר במצבים מתוחים, ויישם הבנה זו במקומות מתאימים בשיחה. בצורה דומה, למד אלכס להכיר גם את הציווי "הירגע!" שהופנה אליו כאשר התנהג בצורה סוערת, וידע להפנות אותו בחזרה לאנשי צוות המחקר כשהיו הם עצבניים. מילותיו האחרונות של אלכס לפפרברג, זמן קצר לפני מותו ב-2007, היו: "היי טובה. אני אוהב אותך."
 
קושי מרכזי במחקר – ובחייו של אלכס במעבדה – לא היה מידת האינטליגנציה שלו, אלא דווקא הרמה הנמוכה של החומר הנלמד והמבדקים. הוא נשאל שוב ושב שאלות על חפצים שונים,
"כדוגמת 'איזה חפץ הוא ירוק?' 'איזה חומר הוא כחול ושלוש פינות?' 'איזו צורה היא סגול?' 'כמה עץ ארבע פינות יש?' בתחילה ענה אלכס נכונה רוב הזמן: 'מפתח' או 'עץ' או 'צמר' או 'שלוש', וכולי. אבל בתוך זמן קצר הוא התחיל לעשות הצגות. הוא היה אומר 'ירוק' ואז מושך את הלבד הירוק שריפד את המגש בכוח שדי היה בו כדי להפיל את כל החפצים שהיו עליו. או שהוא היה אומר 'מגש' ונושך את המגש. לפעמים הוא לא היה אומר כלום ופתאום מתחיל להתנקות. או שהוא היה מסתובב ומפנה את אחוריו לעברי, מחווה ברורה כל כך שאין צורך בתרגומה. פעם אחת הוא הוציא את המגש מידי, זרק אותו על הרצפה, ואמר, 'רוצה לחזור,' שפירושו סיימתי. קחי אותי בחזרה לכלוב.
איך אפשר להאשים אותו? אף לא אחד מהחפצים היה חדש בשבילו. הוא ענה על שאלות כאלה תריסרי פעמים, אך המשכנו לשאול אותן כי היינו זקוקים לדגימה הסטטיסטית שלנו. [...]
עם זאת, לפעמים אלכס בחר להביע את דעתו על המטלה המשעממת על ידי כך ששיחק איתנו. לדוגמה, היינו שואלים אותו, 'איזה צבע מפתח?' והוא היה אומר את כל הצבעים שהכיר, ומדלג רק על הצבע הנכון. בסופו של דבר הוא נעשה יצירתי מאוד במשחק הזה, ונהנה יותר להכעיס אותנו מאשר לתת את התשובות שרצינו והוא ללא ספק ידע." (עמ' 88)

חפצים מהסוג שלמד אלכס להכיר ולדבר עליהם

מחקר וניצול
מחקרה של ד"ר פפרברג פותח צוהר להבנה עד כמה עשויים בעלי-חיים להיות אינטליגנטיים, הרבה מעבר לציפיותינו. יש לקוות כי מסקנותיו יתרמו להבנת עולמם של בעלי-חיים ולקידום יחס מוסרי יותר כלפיהם, ובפרט כלפי עופות, שנפגעים מניצול בהיקף הגדול ביותר ובאכזריות הרבה ביותר. עם זאת, יש להדגיש שסקירת המחקר אינה מהווה תמיכה במחקרים המבוססים על ניצול בעלי-חיים, ואין בה כדי לבטל את הביקורת נגדם.
 
אלכס, בניגוד לרוב המכריע של בעלי-חיים המנוצלים למחקר, לא סבל מאכזריות בוטה: אופיו המיוחד של המחקר יצר תנאים שאפשרו לחוקרים להכיר בו כיצור אינדיבידואלי, בעל רגשות, ולא רק כמכשיר מחקר חי (ראו סרטון). אך למרות הניסיון להתחשב בצרכיו, אלכס נאלץ לבלות רוב חייו בכלוב, במעבדה סגורה ונטולת חלונות. רק במקרים בודדים בחייו זכה לצאת לאוויר הפתוח, וזאת כשהחוקרים הפרו את נהלי אחזקת בעלי-החיים של האוניברסיטה. בדומה לתוכים רבים הנסחרים בחנויות, נוצות הכנף שלו נקטמו עוד לפני שנרכש עבור המחקר.
 
יכולתו של אלכס לפתח את כישורי השפה שלו בצורה כה מרשימה, התאפשרה במידה רבה מכיוון שלא הייתה לו הזדמנות לפתח את יכולותיו השכליות בכיוונים טבעיים. נראה שהצטיינותו בלימוד השפה האנושית הגיעה לדרגה כזו משום שהתוודע אליה כ"שפה ראשונה", לאחר שנשללה ממנו האפשרות ליצור קשר עם תוכים אחרים.
 
מחקר וסחר בעופות
ההכרה ביכולות השכליות של תוכים, עלולה להביא לעליית העניין בהחזקתם כ"חיות מחמד", ובכך לחזק תעשייה נצלנית, המבוססת על חטיפת עופות מסביבתם הטבעית או על הרבעתם באופן מסחרי בתנאי שבי. פפרברג מספרת על התנסותה בהחזקת תוכים כילדה, ומזכירה בקצרה את הגורל האומלל שצפוי לרבים מהתוכים הנסחרים כ"חיות מחמד":
"כל התוכונים היו ציפורים בפרוטה, ולא החזיקו מעמד זמן רב, שכן אף אחד לא ידע דבר על הצורך בתזונה נכונה ואף אחד לא חשב לקחת ציפור חולה שעולה דולרים ספורים לווטרינר." (עמ' 37)
אבל גם כאשר נעשים ניסיונות לספק לציפורים שבויות את מיטב התנאים האפשריים, היכולת לעשות זאת בתנאי שבי מלאכותיים היא מוגבלת ביותר. זאת בשל הבנתנו המועטה את צרכי התוכים ואת עומק עולמם הפנימי. מחקרה של פפרברג עשוי לעזור לנו להבין כמה מעט מעולם זה ידוע ומובן לנו.
 
מקורות
איירין מ. פפרברג, אלכס ואני, מאנגלית: אורי שגיא  (תל-אביב: מטר, 2010). 192 עמודים. לקריאת הפרק הראשון
רנה דקארט, מאמר על המתודה, תרגום: יוסף אוּר ( ירושלים: מאגנס, 1999).

תקנות לכליאת תרנגולות בוועדת החינוך 

ביום ד', 16.3.2011, התקיים זו הפעם השישית דיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין התקנות לכליאת תרנגולות בתעשיית הביצים. בדיון זה הופיעה לראשונה בפני חברי הוועדה שרת החקלאות החדשה, אורית נוקד, שהחליפה בתפקיד את שלום שמחון. במהלך כהונתו, פעל שמחון לקידום הרפורמה במתכונת של בניית כלובים, ואילו נוקד מסרה שעדיין לא קבעה את עמדתה בנושא. עם זאת, עמדת משרד החקלאות בדיון נותרה ללא שינוי.

 

יישום התקנות שמציע משרד החקלאות פירושו בניית כלובי סוללה בגודל של 550 סמ"ר לתרנגולת (פחות מדף A4), ו"שדרוגם" לכלובים מאובזרים לפי התקן האירופי המינימאלי עד שנת 2022. בדיון התברר שאין בקרב חברי הכנסת רוב המאפשר את העברת התקנות, למרות המשמעת הקואליציונית שניסה משרד החקלאות לכפות. כיוון שכך, ביקשה נוקד שלא לקיים את ההצבעה והוסיפה כי יש לשקול שוב את הדברים.

 

הפגנת אנונימוס מחוץ לדיון ועדת החינוך (צילום: מרינה גרודינסקי) 

 

לתקנות התנגדו רוב חברי הכנסת שהגיעו לדיון: מירי רגב, אחמד טיבי, מסעוד גנאים, נחמן שי, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, איתן כבל ודב חנין. חנין הוא אחד הח"כים הבולטים התומכים בלולים ללא כלובים, ובדיון פנה לנוקד ואמר כי לולי כלובים אינם עולים בקנה אחד עם חוק צער בעלי-חיים. חנין הוסיף כי איסור השימוש בכלובים רצוי לא רק מבחינה מוסרית אלא גם כלכלית, וכי עתיד הענף הוא לולים ללא כלובים, כפי שניתן לראות כיום במדינות אירופה. 

 

בדיון בוועדה השתתפו גם נציגי המשרד להגנת הסביבה, אשר עמדו על החשיבות של קיום הרפורמה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. פעילי אנונימוס נכחו בדיון כמשקיפים ואף הפגינו מחוץ לבניין כשהם מקבלים את פני הח"כים בהגיעם למקום.

 

כדאי  לכתוב

הקמפיין נגד כלובי סוללה נכנס לשלב המכריע. נראה כי בראשות השרה החדשה נוטה משרד החקלאות לשינוי בעמדתו, אולם רק לחץ ציבורי יוכל להביא את השרה לתמוך באיסור גורף על כלובים, מה שיחייב מעבר של המשק כולו ללולי מעוף. לנוקד זהו תפקידה הראשון כשרה, והרפורמה בלולים היא מהנושאים המרכזיים והמתוקשרים ביותר שבהם עוסק משרדה. אי לכך, כל מכתב שמגיע אליה ומבהיר שהציבור מודע לרפורמה ומתנגד לכלובי סוללה, הינו בעל חשיבות רבה. כתובתה:

oritn@knesset.gov.il או  sar@moag.gov.il, פקס: 03-9485835

 

רצוי לכתוב גם לחברי הוועדה ולהבהיר שרק איסור מוחלט על הקמת לולי כלובים יהווה התקדמות אמיתית ויאפשר את ביצוע הרפורמה, וכי הציבור אינו מתרשם מתוספת זניחה לגודל הכלוב ורואה את עצם החזקתן של תרנגולות בכלוב כפסולה. כתובות חברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת:

עינת וילף einatw@knesset.gov.il; דני דנון ddanon@knesset.gov.il; זבולון אורלב zorlev@knesset.gov.il; ציון פיניאן zpinian@knesset.gov.il; מסעוד גנאים mganaeim@knesset.gov.il; אנסטסיה מיכאלי anmichaely@knesset.gov.il; מוחמד ברכה mbarakeh@knesset.gov.il; יעקב כ"ץ yakatz@knesset.gov.il; רונית תירוש rtirosh@knesset.gov.il; ישראל אייכלר ieichler@knesset.gov.il; ג'מאל זחאלקה jzhalka@knesset.gov.il; נסים זאב nzeev@knesset.gov.il; זאב אלקין Zelkin@knesset.gov.il; יוליה שמאלוב ברקוביץ' yulias@knesset.gov.il

חדשות

הכי תל-אביב יום ללא בשר. בכתבה "בלי בשר בבקשה" (25.3.2011, עמ' 23) מדווח עמוס אבנר על אירוע בתל-אביב לרגל היום הבינלאומי ללא בשר, בהשתתפות פעילים מארגונים שונים למען בעלי-חיים וביניהם אנונימוס. הפעילים התחפשו לבעלי-חיים לכבוד פורים וחילקו לעוברים והשבים אוכל טבעוני, עלוני הסברה וחוברות מתכונים. לדברי אחת מהמשתתפות, "היכולת לשנות את המציאות טמונה בהחלטות הפשוטות והיומיומיות של כל אחת ואחד מאיתנו, זאת באמצעות הפסקת הצריכה של מוצרים שהופקו מבשרם ומגופם של בעלי-החיים."
 
ynet קיצוץ איברים. בכתבה "השרים בכנסת נגד קיצוץ זנבות ואוזניים לכלבים" (23.3.11) מדווח ארז ארליכמן על הצעת חוק חדשה, שנועדה לאסור השתתפות של בעלי-חיים במופעים, בתחרויות או בתערוכות, אם עברו קיצוץ של זנב או אוזניים. על אף שקיצוץ איברים אינו חוקי כבר משנת 2000, עדיין נהוג להציג בתחרויות כלבים קצוצי-זנב.
 
nrg מעריב קרקסי חתולים. בטור "הקרקס בא העירה. חבל" (20.3.2011) כותב אביב לביא על ההתעללות בחתולים בשני קרקסים המגיעים לארץ: קרקס מוסקבה וקרקס קוקלצ'ב. בעקבות מחאה של פעילים למען בעלי-חיים, בוטלו הופעות של קרקס מוסקבה במספר ערים.
 
שעת כדור הארץ. בטור "מעכשיו: כל שעה היא שעת כדוה"א – כך תעשו זאת" (25.3.11) סוקרת רחלי תדהר-קנר כמה דרכים פשוטות להפחתת הנזק הסביבתי שבאחריותו של כל אדם וממליצה בין היתר על צמצום בצריכת בשר, בשל הנזקים הסביבתיים הרבים הכרוכים בייצורו.
 
אפוק טיימס בעלי-חיים בכנסת. בכתבה "יחס הוגן לידידנו בעלי-החיים המבויתים ולאלה החופשיים בטבע" (20.3.2011) סוקרת מרלן-אביבה גרינפטר מספר עניינים הנוגעים לרווחת בעלי-חיים: החוק נגד סחר בפרוות בישראל; התמודדות משרד החקלאות עם שפעת העופות; הפגישה בין ארגונים למען בעלי-חיים לשרת החקלאות החדשה; החוק נגד עקירת ציפורניים לחתולים; והרפורמה בתעשיית הביצים.
 
ynet מאסר למתעלל. בכתבה "4 חודשי מאסר לבריטי ששיסה את כלביו בשועל" (20.3.11) מדווח ארז ארליכמן על עונש מאסר בפועל של ארבעה חודשים שגזר בית-משפט בבריטניה על אדם ששיסה שני כלבים בשועל שנלכד בגינה ולאחר מכן ירה בו למוות. על האיש נאסר אף לגדל כלבים למשך עשר שנים.
 

תזונה ומתכונים

 mynet (רעננה) טבעונות ובריאות. בכתבה "אלוף: סיפורו של גונן הראל שהשיל 51 ק"ג" (21.3.11) ) מספרת נעמה ישראלי על גונן הראל, שהצליח לרדת ממשקל של 132 ק"ג למשקל של 81 ק"ג באמצעות אימוני כושר ומעבר לתזונה טבעונית. הראל מספר כי מלבד ההרזיה גם "לחץ הדם הסתדר ודלקות הפרקים פסקו ובחודשים הראשונים הורדתי 20 או 10 קילוגרמים. השינוי לא היה קשה לרגע, אלא לווה בתחושה של ריחוף."
 
ynet חדש על המדף. בטור "קצינת מבחן: מוצרים חדשים במטבח" (24.3.11) סוקרת יעל גרטי עשרה מוצרי מזון חדשים על המדף, כולם טבעוניים פרט לאחד. גרטי ממליצה בין השאר על ממרחים חדשים מסדרת "אחלה", בצלי שאלוט קלופים וכורכום טרי של "חוות תקוע", בצק פריך קפוא של "מעדנות" ושמנים בטעמים של "יד מרדכי".
 
ynet בישול עם אלכוהול. בטור "אז מה אם צמחוני הוא קצת שיכור" (21.3.11) מגישה כרם אביטל ארבעה מתכונים המכילים אלכוהול: פול ובטטה בבירה, ממרח טופו ביין אדום, מרק עגבניות עם וודקה וטופו עם פטריות פורטבלו ומרטיני.
 
nrg מעריב שעורה. בטור "דגן בגן: על צמח השעורה" (22.3.2011) מציעה שחר שילוח מתכון למג'דרה עם שעורה ושעועית מש.
 
וואלה! משלוח מנות. בטור "בא טבעי: עשה זאת בעצמך" (20.3.2011) מגיש אורן גולדפינגר הצעה למשלוח מנות טבעוני, הכוללת מתכונים לגריסיני, ממרח חמאת בוטנים וקקאו, טפנד זיתים, מרציפן, עוגיות טחינה עם אגוזים, ואגוזים מתובלים.

פינת התזונה
קציצות חומוס וירקות 

מתכון פשוט ומהיר לקציצות אפויות ובריאות. את המרכיב העיקרי במתכון, קמח החומוס, ניתן להשיג בחנויות טבע, בשוקי תבלינים או בחנויות המתמחות במרכיבי מזון מהמזרח הרחוק.
 

מרכיבים

2 כוסות קמח חומוס
2 גזרים
2 קישואים
בצל יבש
3 כפות זרעי פשתן טחונים
חצי כפית חוואייג' למרק
חצי כפית כמון
חצי כף מלח
 

הכנה
  1. טוחנים במעבד מזון (או מגררים היטב בפומפייה) את הגזרים, הקישואים והבצל.
    מוסיפים לתערובת את קמח החומוס, זרעי הפשתן והתבלינים.
  2. בידיים משומנות קלות יוצרים מהתערובת קציצות ומסדרים אותן בתבנית אפייה משומנת.
  3. אופים במשך כ-15 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה 175 מעלות.
  4. לאחר שהקציצות נאפו מצד אחד הופכים אותן ואופים כ-15 דקות נוספות על הצד השני. יש להקפיד שלא לאפות יתר על המידה.
 
מתכון: אורנה סמלסון; צילום: Andrea Pomini.  פורסם במקור במדור "שני צמחוני" ב-ynet.

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סויר, מרים מונדרי, אריאל צבל

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן