|
פעילות
 הפגנה
בתל-אביב
ביום ב', 9.4.2012 (חול המועד פסח), בשעה 12:00, יקיימו אנונימוס ותנו
לחיות לחיות הפגנה נגד הרג האפרוחים בתעשיית הביצים. ההפגנה תתקיים בשד' בן
ציון פינת רח' קינג ג'ורג' בתל-אביב, ותכלול מיצג הממחיש את האכזריות של הרג
האפרוחים. לאחר ההפגנה תיערך הרצאה מרתקת בנושא הפגיעה בבעלי-חיים ודרכים
פשוטות לעזור להם. במקום יוגש כיבוד טבעוני. לפרטים: info@anonymous.org.il. לדף האירוע בפייסבוק
דרושים לאנונימוס
קורס בכרמיאל
חדש: סדנת בישול ב-DVD
ליאורה פסקר, מנחת סדנת הבישול הטבעונית "אוכל בריאות – זה קל
ופשוט!" השיקה ערכה המסכמת את כל חמשת מפגשי הסדנה על גבי DVD.
מחיר: 197 ש"ח כולל דמי משלוח. קישור להזמנת הערכה
חוברת מתכונים
אנונימוס הוציאה לאור חוברת מתכונים מן הצומח, "צמחונות בקלות" – חידוש
ורענון של חוברת תחת כותרת זהה. ניתן להזמין את החוברת חינם, בטלפון
03-6204878 או בדואל info@anonymous.org.il.
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב וחיפה: לאנונימוס דרושים מתנדבים לדוכנים.
- ירושלים: בימי א', 19:00-16:00, פועל ברחבת המשביר דוכן מטעם
זנגביל.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
לפרטים: ארז erez@anonymous.org.il. בירושלים
ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
"בני-אדם ובעלי-חיים – מוסר, חובות
ואחריות"
רשמים מכנס במכללת אורנים, מרץ
2012
דדי שי
ב-6.3.2012 נערך במכללת אורנים כנס תחת הכותרת "בני-אדם
ובעלי-חיים – מוסר, חובות ואחריות", שיזם ד"ר אורי שיינס, ראש החוג לביולוגיה
במכללה ויו"ר מועצת המומחים של התנועה הירוקה. הכנס אירח נציגים מתוך התנועה
להגנת בעלי-חיים לצד נציגים מתעשיות המזון מהחי והניסויים בבעלי-חיים,
במטרה לפתוח דיון במספר סוגיות מרכזיות של זכויות בעלי-חיים ורווחתם.
פרופ' זמיר במהלך דברי הפתיחה
הכנס נפתח
בהרצאה של פרופ' צחי זמיר מהאוניברסיטה העברית, אחד הדוברים הבולטים בארץ
בנושא זכויות בעלי-חיים. עיקר פרסומו של זמיר בתחום בא בעקבות ספרו "Ethics
and the Beast: A Speciesist argument for animal liberation", שיצא ב-2007
בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון. בספר מעלה זמיר את הטענה, כי תמיכה בזכויות
בעלי-חיים אינה מבוססת בהכרח על התנגדות ל סוגנות (כלומר, אפליה
שרירותית על רקע מין ביולוגי). לטענתו גם אם מחזיקים בעמדה המעדיפה במובהק
שמירה על אינטרסים אנושיים על-פני דאגה לבעלי-חיים, עדיין אין בכך כדי להצדיק
את היחס כלפי בעלי-חיים כיום, שבמסגרתו צרכיהם הבסיסיים ביותר נרמסים באופן
שגרתי אפילו למען קידום אינטרסים אנושיים שוליים, שניתן למצוא להם אלטרנטיבות
בקלות יחסית.
בהרצאתו חזר פרופ' זמיר על הטיעונים המרכזיים שבספרו תוך הדגשת חוסר
העקביות בטיעונים המשמשים להגנה על פגיעה בבעלי-חיים. כך למשל, מי שמצדיק
ניסויים בחיות בטענה כי הם עשויים להציל חיים יכול לתבוע יחס רציני רק אם
יגנה באופן ברור פגיעה בבעלי-חיים שאינה קשורה למטרה זו.
לאחר הרצאתו של פרופ' זמיר הוצגה העמדה המתנגדת לזכויות בעלי-חיים
על-ידי פרופ' אלכס צפרירי, מהמתנגדים הבולטים לזכויות בעלי-חיים, העומד בראשו
של "הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל", גוף שהוקם במטרה להיאבק
בניסיונות חקיקה להגבלת ניסויים בבעלי-חיים. צפרירי סקר בקצרה את ההיסטוריה
של התנועה לזכויות בעלי-חיים כשהוא מתמקד בפילוסופים פיטר סינגר ו טום רייגן ותוך ניסיון להגחיך
את עמדותיהם ולהציגם כמי שמסרבים להכיר בהבדלים בין בני-אדם לבעלי-חיים.
בדבריו התעלם, ראשית כל, מכך שהביקורת שסינגר ורייגן מפנים כלפי סוגנות
אינה מבוססת על חוסר נכונות עיוור להכיר בהבדלים בין בני-אדם לבעלי-חיים
אחרים אלא על התנגדות לאפליה שרירותית הנעשית על בסיס המין הביולוגי בלבד, לא
לאבחנה המתבססת על הבדלים רלוונטיים בין בני-אדם לבעלי-חיים, ושנית, כפי
שהציג זאת פרופ' זמיר, ההתנגדות לסוגנות אינה הכרחית כבסיס לתמיכה בזכויות
בעלי-חיים.
תעשיית המזון מהחי
לאחר דברי הפתיחה של
פרופ' זמיר ופרופ' צפרירי התחלקו משתתפי הכנס למספר פאנלים שהתקיימו במקביל.
פאנל העוסק בתעשיות המזון מהחי הונחה על-ידי אביב לביא, מהעיתונאים המובילים
בארץ בתחום הסביבה.
העניין של לביא בתעשיית המזון מהחי החל עם עבודתו במשותף עם אשתו על
הספר "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", שיצא ב-2007 בהוצאת כנרת. בספרו נקט
לביא בגישה אוהדת מאוד כלפי תעשיות אורכניות של מזון מהחי, ולא התייחס לכך
שגם שיטות גידול אלה פוגעות פגיעה משמעותית ברווחתם של בעלי-החיים. האפשרות
של הימנעות ממזון מהחי מוזכרת אך בקושי בספרו של לביא ולא זוכה לדיון מעמיק.
עם זאת, מאז פרסום הספר חלה תמורה בעמדותיו, והוא החל לגלות יותר ויותר
ביקורתיות כלפי תעשיית המזון מהחי, כולל תעשיות אורגניות. ב טור שפרסם בזמן
תל-אביב במרץ 2010 סיפר על ההפחתה שלו במזון מהחי:
"מכל כיוון שאני בוחן את הסוגיה - מוסרי, סביבתי, בריאותי - אכילת בשר
נראית לי יותר ויותר כמו הדבר הלא נכון. כמו טעות בניווט של הציביליזציה
האנושית. תעשיית הבשר היא הדוגמה הקיצונית ביותר לנתק הרגשי והתודעתי
המוחלט ששורר בינינו ובין מה שמונח בצלחתנו. אנשים רבים לא היו מסוגלים
לקחת ביס אחד של סטייק אם היו יודעים באילו תנאים בעלי החיים שהם אוכלים
גודלו, נטבחו ועובדו. המקצוע שלי, במקרה או לא, מחייב אותי לדעת. וככל שאני
יודע יותר על דרכו של הבשר אל הצלחת שלי, פחות מתחשק לי לאכול
אותו."
בנוסף ללביא השתתפו בפאנל ד"ר דגנית בן-דב, הממונה על אכיפת חוק צער
בעלי-חיים במשרד החקלאות, עו"ד יוסי וולפסון מעמותת "תנו לחיות לחיות", אריאל
צבל מעמותת אנונימוס, ד"ר אורנית רז, מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית בישראל,
גלי דוידסון מהמשרד להגנת הסביבה וד"ר שמוליק פרידמן ממועצת החלב. הפאנל עסק
בהשפעתן של רפורמות בתעשיות משק החי תוך התמקדות ב רפורמה בתעשיית הביצים,
שאותה מקדם משרד החקלאות.
אביב לביא, גלי דוידסון ואריאל צבל, בפאנל על
בעלי-חיים בתעשיות המזון
הרפורמה אושרה ב-2007 במטרה להוציא לולים קטנים מתחום היישובים ולרכז את
תעשיית הביצים במספר קטן יותר של לולי ענק בהשקעה של כ-300 מיליון ש"ח מכספי
הציבור. במקור הרפורמה לא כללה התייחסות כלשהי לרווחת התרנגולות. דו"ח של ועדה לביקורת השירותים
הווטרינריים שפורסם ב-2010 אף חשף את העובדה, שמשרד החקלאות כלל לא טרח
לבקש את חוות דעת הממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים אלא רק אחרי שאושרה
הרפורמה!
לאחר מחאה מצד ארגונים להגנת בעלי-חיים על הכוונה להשקיע כספי ציבור
בהקמת לולים מבלי שנקבעו כל תקנות  הנוגעות לתנאים שבהם
יוחזקו התרנגולות, הצהיר משרד החקלאות על כוונתו להגדיל את המרחב שיוקצב לכל
תרנגולת מ-550 סמ"ר ל-750 סמ"ר. עדיין מדובר במרחב קטן יותר מדף מדפסת
סטנדרטי, שאינו מאפשר לתרנגולות אפילו לפרוש לרוחב את כנפיהן. ועדת החינוך של
הכנסת, הגוף האחראי על אישור תקנות חוק צער בעלי-חיים, דחתה בעקביות את הצעת משרד
החקלאות ודרשה שיוצגו בפניה תקנות התורמות לרווחת התרנגולות באופן משמעותי
יותר.
התקן שמקדם משרד החקלאות נמוך יותר מ זה של האיחוד האירופי, שנקבע
לפני כ-12 שנים, וזאת אף על פי שבמהלך הזמן שחלף מאז המגמה העולמית היא דווקא
להחמיר את החקיקה בנושא: מספר מדינות אירופאיות קיבלו על עצמן תקן לרווחת
בעלי-חיים הגבוה מהתקן המינימלי שמחייב האיחוד, וב הסכם שהתגבש לאחרונה בארה"ב
בין ארגון רווחת בעלי-החיים הגדול במדינה לבין נציגי תעשיית הביצים הוסכם על
גיבוש תקן גבוה יותר מהתקן האירופי המינימלי. זאת לאחר שמספר מדינות בארה"ב
כבר קיבלו על עצמן חקיקה דומה. אם כן, ההצעה שמנסה משרד החקלאות לקדם תהפוך
את ישראל למדינה המחזיקה בתקן הנמוך ביותר שנקבע לרווחת תרנגולות.
התבלט בדיון ד"ר חגי אלמגור, מי שכיהן בתפקיד הממונה על אכיפת חוק צער
בעלי-חיים לפני ד"ר בן-דב. ד"ר אלמגור אמנם לא היה אחד ממשתתפי הפאנל, אך תרם
לדיון כמשתתף פעיל מהקהל, וביקר את ד"ר בן-דב על כך שאינה יוצאת בנחרצות נגד
עמדת משרד החקלאות ולא דורשת לקדם חקיקה משמעותית יותר לרווחת התרנגולות, גם
אם הדבר עומד בניגוד לאינטרסים הכלכליים של תעשיית הביצים. אלמגור אף הזכיר
שבתקופת כהונתו כממונה על חוק צער בעלי-חיים לא נמנע מלצאת בגילוי דעת נגד פיטום אווזים, על אף שהדבר
עמד בניגוד מוחלט לאינטרסים של תעשיית האווזים (ולמעשה, האיסור על פיטום
אווזים הוביל לסגירת ענף האווזים בארץ).
מחלוקת נוספת בין ד"ר אלמגור לבין ד"ר בן-דב הייתה בנושא הרעבת
תרנגולות, המתבצעת בתעשית הביצים באופן שגרתי במסגרת " השרה כפויה", הליך שמטרתו
לזרז באופן מלאכותי את תחילתו של מחזור הטלה נוסף אצל התרנגולות במטרה להפיק
מהן מספר גדול יותר של ביצים. ד"ר אלמגור עמד על כך שהרעבת בעלי-חיים היא
פסולה מכל וכל, ויש לאסור אותה כליל. ד"ר בן-דב ציינה שמכיוון שההשרה הכפויה
מאפשרת להשיג יותר של ביצים מכל תרנגולת, הרי שביטולה יביא לעלייה במספר
התרנגולות שיוחזקו בכלובים, וכך ייגרם סבל רב יותר מאשר כיום – טענה שאכן יש
בה ממש, אבל היא רק מדגישה עוד יותר את הבעייתיות המוסרית של תעשיית המזון
מהחי, ואת הצורך לקדם שינויים משמעותיים יותר בתחום. פאנל נוסף
שעסק בתעשיות המזון מהחי התמקד ב נזקים הסביבתיים שלהם הן
גורמות, והוגש על-ידי ערן בן-ימיני, מי שעמד עד לא מזמן בראש התנועה הירוקה.
בן-ימיני כבר השמיע בעבר ביקורת על הנזקים הסביבתיים של תעשיית המזון
מהחי, ועל אף שאינו צמחוני בעצמו הביע תמיכה בצמצום צריכת המזון מהחי,
ואף שיתף פעולה עם אנונימוס בקידום יוזמת " שני צמחוני". ניסויים בבעלי-חיים
 שני פאנלים שעסקו בניסויים
בבעלי-חיים עוררו את הוויכוחים הסוערים ביותר בכנס. אחד מהם, שכותרתו הייתה
"מה מקומם של בעלי חיים במחקר הביורפואי?", עימת בין פרופ' אלכס צפרירי וד"ר
רמי רשף העוסקים בניסויים בבעלי-חיים לבין עו"ד יוסי וולפסון, ד"ר אנדרי מנשה
ותמיר לוסקי, הפועלים בארגונים שונים להגנת בעלי-חיים. מחלוקת עזה התגלעה גם
בפאנל "האם ניתן להפסיק את השימוש בבעלי חיים בהוראה?", על אף שבמקרה זה לא
מדובר בניסויים מדעיים שמטרתם השגת ידע חדש (רפואי או אחר) אלא בניתוחים
המתבצעים למטרות הוראה והמחשה של ידע קיים (ואגב כך, כמובן, גם מרגילים את
דור החוקרים הבא לביצוע ניסויים בבעלי-חיים). מצער היה להיווכח שאפילו בנושא
זה לא הושגה הסכמה בקשר לחוסר נחיצותם של הניסויים.
פאנלים נוספים
פאנלים נוספים עסקו בסוגיות פחות מרכזיות של זכויות בעלי-חיים: פאנל
שנערך בהנחיית מארגן הכנס ד"ר שיינס תחת הכותרת "מה התועלת בגני חיות?" העלה
שאלות אתיות בדבר החזקת בעלי-חיים בגני חיות, ובנוגע למסר החינוכי העולה
מהצגת חיות לראווה באופן זה. גישות רדיקליות יותר, המבקרות על עצם ההחזקה של
חיות בר בשבי להנאת האדם, כמעט ולא קיבלו ביטוי בדיון (בדברי
הסיכום שלו הצר ד"ר שיינס על כך שבפאנל לא נכח נציג ארגון זכויות בעלי-חיים),
ותחת זאת התמקד הדיון בבעיות בשמירה על רווחת בעלי-חיים העולות מן המצב
הקיים, שבו פועלים בישראל כ-250 גני-חיות ופינות חי שעל רובם המכריע אין שום
פיקוח רציני, אפילו לא הפיקוח הפנימי של ארגון גני-החיות: בפועל, רק ארבעה
גני-חיות חברים בארגון זה.
פאנל שכותרתו "האם ניתן להגיע לממשק אופטימלי בטיפול במינים פולשים?" דן
בשאלת ההתמודדות עם "מינים פולשים" – כלומר, מיני בעלי-חיים שהשתלבו בסביבה
השונה מסביבתם הטבעית, ומביאים בכך להפרת האיזון האקולוגי בה. בניגוד
לקונוטציות המיליטנטיות שמעלה המושג, המציגות את בעלי-החיים כאשמים במצב,
בעלי-חיים מ"מינים פולשים" הם לרוב דווקא קורבנות של פעילות האדם. כך, למשל,
במקרה של ציפורי בר  המיובאות לארץ כדי
להימכר כ" ציפורי נוי",
ומצליחות להימלט משבייה ולשרוד בסביבה המקומית הזרה. ההתמודדות של גורמים
לשמירת הסביבה עם "מינים פולשים" כוללת לעתים קרובות הרג המוני שלהם, ובפאנל
נסקרו שיטות שונות להתמודדות פחות אלימה עם הבעיה. בנושא דומה עסק גם הפאנל
"כיצד לבקר אוכלוסיות של חתולים וכלבים?", שעימת בין גישות המבקשות להתיר הרג
של כלבים וחתולים חופשיים בשם "שימור הטבע", מול עמדתם של ארגונים להגנת
בעלי-חיים המבקשים לקדם פתרונות של עיקור וסירוס כדי להתמודד עם ריבוי יתר של
כלבים וחתולים.
חדשות
חוות מזור
 השבוע התקבל בבג"ץ צו
המעכב משלוח של 90 קופות מחוות מזור, שהיו מיועדות להישלח אל מעבדת הניסויים
SNBL בארצות-הברית – מעבדה שהורשעה בעבר בהתעללות בבעלי-חיים. ההחלטה הייתה
אמורה להתעכב עד אחרי חג הפסח, אך בעקבות תביעה של בעלי חוות מזור, הדיון
בבג"ץ הוקדם ליום ד' הקרוב, 4.4.2012. בינתיים ביום א', 25.3.2012, נערכה
בתל-אביב הפגנה נוספת לסגירת חוות מזור, הפעם בהשתתפות אמנים וביניהם אורנה
בנאי, ירדנה ארזי ושלמה בראבא.
 הארץ נזקי תעשיית
הדיג. בכתבה " מסע בעקבות הדגים –
המזון הפראי האחרון" (28.3.2012) סוקרת בהרחבה נטע אחיטוב את הנזקים
האקולוגיים של תעשיית הדיג המסחרית, שהביאה להתדלדלות רבות מאוכלוסיות הדגים
בכנרת ובים התיכון, עד לסף
הכחדה. אחיטוב מתייחסת גם לגידול דגים ב בריכות מלאכותיות
ובכלובי-ים, ומזכירה את הפגיעה ברווחתם של הדגים המגודלים בגידול מלאכותי,
הסובלים בין השאר מכליאה בציפוף, הרעבה והקפאה בעודם בחיים.
 nrg מעריב נגד מלכודות
דבק. הכתבה " הפעילים
מחו – מלכודות הדבק שנרכשו לא יימכרו" (1.4.2012) מספרת על הישג במאבק
נגד שימוש ב מלכודות דבק,
ההורגות את בעלי-החיים הנלכדים בהן באופן איטי ומייסר. בעקבות מחאה מצד
פעילים הסכימה חברת "פלנרו" לחדול מייבוא מלכודות דבק לארץ ולהימנע משיווקן
של המלכודות שכבר יובאו על-ידה.
 nrg מעריב
ציד. בכתבה " תיירות
קטלנית: המסעות לציד ג'ירפות באפריקה" (26.3.2012) מדווחת שרה ליבוביץ-דר
על מסעות להרג ג'ירפות המוצעים כאטרקציה לתיירים תמורת סכומי כסף גבוהים.
ג'ירפות באפריקה נתונות בסכנת הכחדה עקב הציד הבלתי-חוקי.
תזונה ומתכונים
ynet ליל סדר טבעוני. בטור " סדר טבעוני
חדש: הלילה הזה כולו ירוק" (2.4.2012) מציעה אורי שביט מתכונים לסעודת
ליל סדר טבעונית, הכוללת מרק אפונה טרייה ושום ירוק עם קרם קשיו ואבוקדו,
קולרבי אפוי, קדירת ירקות שורש, ערמונים ויין לבן, מקפא קוקוס-בננה ועוגת פרג
כשרה לפסח. בטור " סלטים של
אביב" (27.3.2012) מגיש השף רפי כהן 12 מתכוני סלטים לליל הסדר, רובם
המוחלט טבעוניים. ובטור " טיט מתוק: 8
מתכוני חרוסת מסורתיים" (21.3.2012) מוצעים שמונה מתכוני חרוסת טבעוניים.
 mako גלדיאטורים
טבעונים. בכתבה " הגלדיאטורים
ברומא העתיקה היו טבעונים" (21.3.2012) מספר אורן דותן על ממצאים
ארכיאולוגים המצביעים על כך שתזונתם של גלאדיטורים שנוצלו למטרות בידור ברומא
העתיקה הייתה מבוססת על מזון מהצומח, ובפרט על כמויות גדולות של
שעורה.
ynet  לחם. בטור
" רגע לפני שריפת חמץ: לחמים טבעוניים" (26.3.2012) מציעים גלית
שרייבר ורני רותם מתכונים ללחמים וממרחים ביתיים: לחם קסטן אדום-לבן עם מטבל
קישואים, חלת שיש עם מטבל עגבניות פיקנטי, פיתות ללא גלוטן עם טחינה ירוקה,
בייגלה רומני עם מטבל גבינת קשיו, ולחם בירה עם זיתים ומטבל טפנד זיתים
שחורים.
הארץ פריקי. בטור " שני מתכונים עם פריקה" (גלריה, 29.3.2012) מציעה הילה קריב שני
מתכונים עם פריקי, סוג של חיטה קלויה מהמטבח הערבי: פריקי בשקדים
וצנוברים, וסלט פריקי עם עשבים צ'ילי וקצח.
onlife סלק. בטור " מחקר: סלק מרסן גידולים סרטניים" (26.3.2012) סוקרת מיטל גבע
אוחיון את יתרונותיו של הסלק כ"מזון-על" עשיר בוויטמינים, מינרלים,
ונוגדי-חימצון, משפר את זרימת הדם ונלחם בהתפתחות של תאים
סרטנים.
חדש על המדף:
"גבינה צהובה"
מהצומח
 לאחר כמה
ניסיונות שלא צלחו לייבא בקירור מוצרי "גבינה צהובה" מהצומח, מגיעה למדפים
גבינה צהובה מהצומח (טבעונית) מצוינת, מתוצרת ישראל, של חברת "טופו יפני":
"צהובה מהטבע" (Natural Yellow). המוצר יכול להוות גיוון מהנה לסנדוויץ'
ולספק את התשוקה למשהו צהבהב ומותך בטוסט – רצוי עם פרוסות עגבנייה או רוטב
עגבניות, זיתים, פטריות ועוד, לפי טעמכם. ניסיונות לאפות את הפרוסות בתנור
(על גבי פיצה) הצליחו פחות, והגבינה נטתה להתייבש ולהתקשות.
גם מבחינת הערכים התזונתיים מדובר בתחליף ראוי לגבינה צהובה מהחי, ולא
במוצר מזיק או חסר ערך תזונתי. 100 גרם "צהובה מהטבע" מכילים 216 קלוריות,
5.7 גרם סיבים תזונתיים, 15.5% שומן שמתוכם רק 1.2 שומן רווי, 0 כולסטרול,
כמובן, ו-540 מ"ג סידן.
"צהובה מהטבע" מגיעה באריזת 200 גרם, בפרוסות דקות ונוחות לשימוש
המופרדות בנייר פרגמנט ועטופות באריזת ואקום. לאחר הפתיחה כדאי לשמור בקירור
בשקית סגורה, כדי למנוע את התייבשות קצות הפרוסות. על אריזת המוצר מצוין כי
הוא "ללא חלב ולקטוז", "ללא כולסטרול" ו"כשר פרווה".
סקירה: חגי כהן ודרור ינאי. צילום: ראובן אילת.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר,
מרים מונדרי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ביום א', 15.4.2012
(לאחר חופשה בת שבועיים) בשעה 17:10, יתקיים במכללת אורט-בראודה
המפגש הרביעי בקורס "
