|
פעילות
אפליקציה לאיתור מנות טבעוניות
 " Go Vegan": אפליקציה
למכשירי אייפון ואנדרואיד, המאתרת מנות טבעוניות במסעדות
בטווח 5,000-250 מטר ממיקומו של המשתמש ברחבי הארץ. באפליקציה מידע
על אלפי מנות, והיא זמינה ל הורדה או דרך הדפדפן: http://www.go-vegan.co.il
סרטון: תגובות לחקירה במשחטת תנובה
החברה הרב-מינית בתל-אביב
הרשמה באתר הקורס, בדואל HaravMinit@gmail.com או בטל' 052-2598773
אירועים בירושלים
- שוקחופשי: ביום ו', 1.3.2013, מ-11:00 עד 14:00, יתקיים זנגביל - מרכז קהילתי
לצמחונות (רח' בלפור 8) שוק קח תן, וינטאג' ויד שנייה. מוזמנים
להעביר הלאה את כל מה שלא צריכים, ולמצוא ולקחת דברים של אחרים. בבקשה לא
להביא חפצים שיש בהם חומרים מהחי, כגון עור. הכניסה חופשית. לפרטים נוספים:
02-5665737, 052-2598773 (יוסי), veginger@gmail.com
- במוזיאון החברתי לאמנות עכשווית, 'על התפר' (רח' חיל ההנדסה
4), מוצגת התערוכה "בשר ודם" אשר "באה לבחון מקרוב את מערכת היחסים הקשה
המתקיימת בין בני-האדם וחיות אחרות, ולאתגר את מבקריה לגלות רגישות ולהביט
בפניה של מציאות אשר רובנו הגדול אינו מודע לה במידה ראויה." קטלוג התערוכה
כולל קטעים רבים ממיטב הספרות הביקורתית על יחסי אדם-חיה, לראשונה בתרגום
לעברית.
סדנת תזונה בתל-אביב
 בשבת,
2.3.2013, בשעה 17:00, תקיים המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס (יהודה הלוי 21,
תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות, בהנחיית אריה
רווה. בסדנה: הקניית ידע לשיפור התזונה ואיכות החיים בעזרת מזונות
עתירי מרכיבים תזונתיים ודלי-קלוריות, מדוע תזונאים ממליצים על טבעונות, ואיך
ניתן בקלות להפוך מנות עם מרכיבים מן החי לצמחיות. 30 ₪, בהרשמה מראש.
תזונה בערבה
 בין התאריכים 13-11
באפריל 2013, בנווה מדבר מואה שליד צופר, ינחו זהר צמח וילסון, אביטל סבג,
ותמר עדי סופשבוע של בריאות, תזונה, יוגה, מדיטציות, טבע ונופש. בתפריט:
מיצי ירקות ומרקים טבעוניים. 2590-1510 ש"ח. לפרטים
ולהרשמה
דרוש לאנונימוס
 מערכי שיעור
למען בעלי-חיים
מורים, מדריכים ואנשי חינוך: הזמינו מאנונימוס חינם ערכה בנושא
זכויות בעלי-חיים – "לחלוק את העולם... עם כולם!" בערכה מערכי שיעור,
דפי עבודה, מצגות וסרטונים, לשיעורי העשרה ולשילוב במקצועות הלימוד: מדעים,
חברה ואזרחות, מורשת ישראל ועוד. info@anonymous.org.il
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15 מוזמנים לפעילות:
- תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע: לאנונימוס דרושים
מתנדבים לדוכנים.
- רוצים להקים דוכן הסברה אצלכם ביישוב? פנו אלינו!
חולצות לזכויות בעלי-חיים
60-35 ₪ לחולצה, 15 ₪ דמי משלוח או איסוף עצמי מת"א חינם.
מומלץ להצטרף להזמנה משותפת בהנחה: 39 ₪ לחולצה, או 20 ₪ להדפסה על
חולצה יד שנייה. פרטים נוספים בפייסבוק
 דווחו
על פגיעה בחיות במשקים!
שמעתם על מתקן חקלאי שמתעלל בחיות? נתקלתם ברפת מזוהמת במיוחד? מדגרה
הקוברת אפרוחים במזבלה? התאכזרות לבעלי-חיים במהלך ההובלה או בשלב אחר בחייהם
בתעשיות המזון? דווחו לאנונימוס, גם בעילום שם. המידע עשוי לסייע לנו לחשוף
את ההתעללות באמצעי התקשורת ולהפעיל גורמי אכיפה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו
פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
כלובים לעופות בתעשיית הבשר
תעשיית הבשר מנצלת עשרות מיליארדי עופות בשנה, יותר מכל מין אחר
של בעל-חיים. רק חלק קטן מעופות אלה מוחזק בכלובים, אך מכיוון שמדובר בתעשייה
כה גדולה, מדובר במיליונים רבים. אריאל צבל סוקר את מצב העופות בכלובים לעומת
מצבם בשיטת הכליאה הנפוצה יותר.
כלובים בתעשיות העופות
כליאת עופות בכלובים
זעירים במשך כל חייהם, מוכרת לנו בישראל כשיטה השלטת בתעשיית
הביצים. שיטה זו החלה להתפשט במהירות באמצע המאה ה-20 עד שכבשה
כמעט את כל תעשיית הביצים העולמית. בשנים האחרונות, בעקבות הגבלות בחוק על השימוש
בכלובים קטנים מאוד (כלובי סוללה) באיחוד האירופי ובמדינות נוספות, עוברת התעשייה במדינות אלה
ללולים נטולי כלובים, במקביל לשימוש גובר בכלובים גדולים יותר.
הפגיעות הקשות שגורמים הכלובים לתרנגולות בתעשיית הביצים מוכרות למדי. מסתבר שבתעשיית
הבשר המצב עלול להיות גרוע עוד יותר, בגלל חולשות תורשתיות של העופות
המנוצלים לבשר. באמצע שנות ה-60 פותחו בתעשיית הבשר כלובים לכליאת העופות
במשך כל חייהם, ועד תחילת שנות ה-80 נעשה בהם שימוש בהיקף קטן. העופות
בכלובים סבלו משלפוחיות דלקתיות בחזה, מעצמות רכות, מעוותות ונוטות להישבר,
מפגמים בניצוי ובסופו של דבר גם מעיכובים בגדילה. כל התופעות האלה, שמוכרות
גם בלולים הרגילים שבהם מוחזקים העופות על הקרקע (משטח בטון שמצופה בשכבת
רפד) הוקצנו בכלובים ופגעו בעופות במידה כזו, שהכליאה בכלובים הופסקה מטעמים
כלכליים.
עם זאת, פיתוח הכלובים לא הופסק. בשנות ה-90 החלו להתפרסם בתעשייה טענות
שהליקויים בכלובים תוקנו, כלומר שהכלובים החדשים אינם גרועים יותר ומבחינות
מסוימות אף גרועים פחות מהחזקת עופות על הקרקע. כיום, לא ברור איפה התנאים
גרועים יותר -- בכלובים החדשים או על הקרקע. ארגון רווחת בעלי-החיים Humane
Society International קובע בנחרצות שהכלובים מרעים את תנאי הכליאה הגרועים
בלאו הכי בתעשיית הבשר, אולם רבים מהמקורות שמציין הארגון מתייחסים לכלובים
הישנים. יתרה מזאת, במעט הניסויים החדשים שמצביעים על החסרונות היחסיים של
הכלובים, לא תמיד ברור באילו כלובים מדובר. למשל, ההשוואה המקיפה ביותר
שהתפרסמה בשנים האחרונות (2008) בין מצבם של עופות על הקרקע למצבם בכלובים,
נערכה בידי צוות מצרי, שהשתמש בכלובים המיועדים לשישה עופות בלבד, מבלי לציין
באיזה דגם כלוב מדובר. מכיוון שכל הדגמים החדשים הם "כלובי מושבה" הרבה יותר
גדולים, נראה שהחסרונות הגורפים שמצא הצוות המצרי בכלובים שבדק אינם
רלוונטיים לדגמים החדשים. אם לא די בכך, נראה שמעולם לא נערכו חקירות סמויות
בלולי כלובים בתעשיית הבשר, כך שכל המידע מגיע מהתעשייה ומחוקריה ולכן אמינותו מוטלת בספק. 
לול כלובים מתוצרת איטלקית במזרח אירופה או
ברוסיה:בכלובים המשוכללים ביותר כיום נהוגה צפיפות גדולה מהמקובל בכליאת
עופות על הקרקע, והשימוש בארבע קומות של כלובים מאפשר לדחוס במבנה עד פי 3
עופות יותר מהמקובל.
צפיפות
המניע העיקרי לכליאת עופות בכלובים
הוא הגדלת מספר העופות במבנה וחיסכון בעלויות הקרקע והמבנה. גם הוצאות החשמל
(בקרת אקלים ותאורה) מופחתות ואין צורך לקנות, לפזר ולפנות רפד. חברות
אירופיות שונות מוכרות מערכות המכילות עד ארבע קומות, כשכל קומה היא שורה
ארוכה של כלובים שנועדו להכיל 100 עופות ומעלה (המספר תלוי במשקל שבו יישלחו
לשחיטה). מכיוון שהמעברים בין הכלובים אינם מאוכלסים, מספר העופות ליחידת שטח
בשיטה זו מגיע עד פי 3 ממספר העופות הכלואים בלול רגיל.
בכלובים נהוגה צפיפות גדולה עוד יותר מאשר על הקרקע. בספרות
המדעית-חקלאית קיימים ויכוחים על מידת הצפיפות שנחשבת מסוכנת לעופות,
כשהכוונה היא לסכנת מוות או מחלות ופציעות הניכרות היטב לעין האדם. ביוני
2010 נכנסה לתוקף באיחוד האירופי דירקטיבה (חוק) להגנה על תרנגולים בתעשיית
הבשר, תוך פשרות גדולות עם דרישות התעשייה. לפי הדירקטיבה, מותר לצופף עופות
עד 33 ק"ג משקל גוף על כל מטר רבוע (מכיוון שמשקל הגוף משתנה במהירות, אין
טעם להגביל צפיפות לפי מספר עופות ליחידת שטח). אם הלולנים משתמשים בציוד
שמאפשר לשמור על תנאים סביבתיים טובים-לכאורה, הדירקטיבה מתירה לצופף את
העופות עד 39 ק"ג למ"ר (עד 42 ק"ג/מ"ר אם נרשמה בלול זה תמותה מעטה
יחסית) – עומס שמשמעותו חיכוך מתמיד של העופות אלה באלה, עד כדי פגיעה
בנוצות וריבוי שריטות. בכך התירו המחוקקים האירופיים לתעשייה לצופף עופות
במידה המקובלת בה ממילא.
יצרני הכלובים ממליצים על צפיפות גבוהה הרבה יותר, עד 50 ק"ג למ"ר
(22-20 תרנגולים בשיא גודלם למ"ר). מובן שצפיפות כזו אינה מהותית לעצם השימוש
בכלובים, אולם בהנחה שהלולנים דוחסים עופות בהתאם להנחיות יצרני הכלובים,
התרנגולים בסוף חייהם צמודים גוף אל גוף עד כדי כך שאין להם מקום לרבוץ
בנוחות וגם אין להם מקום ללכת.
לבעיות אלה יש להוסיף את ההשלכות הרות-האסון של תקלות נקודתיות בציוד
שבכלוב (כגון סתימה בצינורות אספקת המים/המזון) ואת הקושי המוגבר לאתר
ליקויים בלול כה עמוס. בתוך לול רגיל, הלולן הולך באטיות, מזהה עופות גוססים
ומתים ורואה נזילות ותקלות ציוד אחרות. בלול עם כלובים, לעומת זאת, הוא אינו
יכול עוד לעבור בין העופות, ורק הקומה השנייה נמצאת בגובה נוח לצפייה בהליכה.
כדי להציץ בקומות העליונות, הוא חייב לעלות על עגלה. קשה להאמין שבתנאים אלה
יאותרו במהירות תקלות בציוד או מחלות.
בעיית הרצפה
הסוגיה הרגישה ביותר בכלובים
היא הרצפה. הכלובים המוקדמים דומים לכלובים של תעשיית הביצים – מבנה מרשת תיל
ותו לא. אם התיל עלול לפצוע את רגליהן ואת גופן של תרנגולות בתעשיית הביצים,
הרי שהוא מסוכן עוד יותר לתרנגולים הכבדים יותר שבתעשיית הבשר. רצפת התיל היא
הגורם העיקרי לנטישת הכלובים בשנות ה-70 וה-80. השיפור שמתהדרים בו יצרני
הכלובים כיום הוא שימוש ברשת פלסטיק גמישה שמונחת ברפיון על-גבי שלד מתכת, כך
שהעופות דורכים על רשת רכה וצפופה למדי, שאמורה לתמוך היטב ברגליהם מבלי
לפצוע אותם. למעשה, כבר ב-1973 התקבלו בארצות-הברית שתי הצעות לפטנטים על
רצפת כלוב המצופה ביריעה מחוררת או ברשת מחומר פלסטי, במטרה מוצהרת למנוע
מעופות שלפוחיות דלקתיות בחזה ונפיחות בעקבים. הרצפה בכלובים שמשווקים כיום
בנויה על עקרונות אלה, עם שכלולים קלים בסוג הפלסטיק ובצפיפות הרשת
וצורתה.
עד כמה הצליחה הרצפה הגמישה במניעת הבעיות האופייניות לרצפת התיל?
התשובה על כך אינה ברורה. המחקרים לא בהכרח רלוונטיים לדגמים החדשים, ובמעט
הסרטים שצולמו בלולים חדשים נראה שגמישות הרצפה והחורים שבה מכבידים מעט על
ההליכה של העופות המתקשים ממילא להתהלך. קושי אפשרי זה מצטרף להגבלת המקום
החמורה ממילא בכלוב שאורכו 3-2 מטרים. מחקר שנערך בטורקיה, השווה במפורש בין
מצב הרגליים של עופות שגדלו על קרקע לעופות שגדלו על כלוב עם רצפת פלסטיק,
ומצא שלאחרונים רגליים קצרות יותר, עדות אפשרית להתפתחות לקויה גם על רשת
פלסטיק. הגבלת המקום והפעילות מפריעה אף להפעלת הכנפיים ולכן, מן הסתם,
גם להתפתחותן. מחקר ממוקד אחר השווה בין גידול עופות סטנדרטי לגידול בכלובים
מדגם מאוחר יחסית (משנות ה-90) של אחת החברות המובילות בתחום (Farmer
Automatic) ומצא שמצב הנוצות של העופות בכלובים היה מעט גרוע יותר.
תרנגולים בכלוב בתחנת מחקר בארצות-הברית. הכלוב אמנם אינו
מדגם משוכלל, אך קרקעית הכלוב מצופה ברשת פלסטיק והיא מטונפת מהפרשות למרות
הבטחת יצרני הכלובים שההפרשות לא מצטברות על הרשת.
ללא עניין
מעבר להגבלות התנועה שכופה הכלוב
על העופות, הוא שולל מהם את מטרות הפעילות העיקריות. תרנגולים בטבע מבלים כמחצית
משעות פעילותם בחיפוש מזון וחיטוט בקרקע. מדובר לא רק בדרך להשיג מזון, אלא
גם בדחף בפני עצמו ומקור לעניין. על רצפת בטון המכוסה ברפד עדיין אפשר לחפש
ולחטט, אולם בכלוב הרצפה חשופה וחסרת כל עניין. גם אם העופות יכולים לנוע
בחופשיות, אין להם לשם מה לעשות זאת. יתרה מזאת, תרנגולים אוהבים לעשות
אמבטיות חול מדי פעם, וכשאפשרות זו נשללת מהם, הם נכנסים למצוקה ניכרת.
פעילות כזו אפשרית על רצפת רפד ואינה אפשרית על גבי רשת פלסטיק. בעיות אלה
מצטרפות לפגעים אחרים שגורמת הכליאה – היעדר אפשרות להתחמק מסביבה לא נוחה
(למשל, מבחינת מיקרו-אקלים) או מעופות תוקפניים, וחששנות מוגברת.
הפרשות
אחת מהבעיות הקשות בגידול עופות
צפופים על הקרקע היא שההפרשות אינן מסולקות אלא מצטברות בתוך הרפד, ועם הזמן
העופות מתפלשים למעשה בהפרשות ונושמים את אדי האמוניה שעולים מהן. זהו מקור
להפצת מחלות מדבקות, למחלות עור, ולפגיעות כואבות בעיניים ובמערכת הנשימה.
בכלובים החדשים, אף על-פי שהם מגדילים מאוד את צפיפות העופות במבנה, בעיות
אלה אמורות להיפתר בעיקרן. ההפרשות נופלות דרך הרשת אל יריעה פלסטית שמתוחה
מתחת לכלוב, וגמישות הרשת אמורה גם למנוע הצטברות הפרשות שנפלו ישירות עליה.
מדי יום או ימים אחדים מסובבים את היריעה (בעזרת מנגנון חשמלי) וההפרשות
מקולפות מעליה ומסולקות מסביבת העופות. עם זאת, זיהומי סלמונלה כנראה חמורים
יותר דווקא בעופות הגדלים בכלובים, ספק בגלל תחרות בין חיידקי הסלמונלה
למיקרואורגניזמים אחרים ברפד, ספק בגלל מרכיבים המצויים ברפד שהעופות
מנקרים.
פינוי למשחטה
חיסרון גדול אחר של הגידול על
הקרקע הוא "פינוי" הלול
לקראת משלוח העופות למשחטה. בשיטה המקובלת ביותר, עובדי קבלן פושטים על הלול,
חוטפים מהקרקע כמה שיותר עופות בכל יד, בדרך-כלל ברגל אחת ולעתים בכנפיים או
בראש, והולכים כברת דרך ארוכה עד שמגיעים לארגזי הובלה וזורקים את
העופות לתוכם. לחץ הזמן והעבודה הקשה – להתכופף מאות או אלפי פעמים באירוע
ולסחוב 15-10 ק"ג שוב ושוב – הופכים את עבודת הפועלים לגסה ביותר ואף מועדת
לאלימות סדיסטית.
בכלובים החדשים נחסך מהתרנגולים רוב התהליך הזה. הפינוי מתחיל כשהעובדים
שולפים את רצפת הרשת (או מטים אותה, בדגם אחר) מתחת לרגלי התרנגולים. אלה
נופלים ליריעת הפלסטיק שנמצאת כ-20 ס"מ מתחת לכלוב (היריעה ששימשה עד כה
לאיסוף ההפרשות). יריעת הפלסטית נוסעת באיטיות כשהעופות עליה, ומובילה אותם
למסוע אטי אחר שמוציא אותם מהלול. בדגמים המשוכללים ביותר, העופות נופלים
מהמסוע ישירות לתוך ארגזי הובלה מבלי שאיש הרים אותם. בדגמים אחרים, הם
מוסעים לשולחן מסתובב, שם תופסים אותם ברגליהם ומכניסים אותם לארגזים הנמצאים
כמה מטרים משם.
אין ספק שסילוק הרצפה, הנפילות והנסיעה הם חוויות לא נעימות. לא פעם
העופות מתקשים לייצב את עצמם בנסיעה, והם נופלים זה על זה בין המפלסים. אולם
כל אלה מתגמדים מול האלימות הקשה של ה"פינוי" הסטנדרטי. אפילו בשיטה שבה
המסוע מסתיים בשולחן, האלימות מתונה יותר במידה ניכרת כי העובדים לא צריכים
להתכופף לקרקע ומרחק הסחיבה של העופות קטן.
"פינוי" לול כלובים מתוצרת איטלקית במזרח אירופה או ברוסיה:
היציאה מהלול כוללת נסיעה אטית למדי על גבי יריעה ונפילות מגובה קטן (למעלה).
הסכנה הגדולה לעופות היא תפיסתם בידי פועלות מעל שולחן איסוף וזריקתם
לתוך כלובי ההובלה (למטה). בלולים רגילים, התהליך מסוכן הרבה
יותר.
הכלובים לאן?
בשנים האחרונות מתפשט השימוש
בכלובים בתעשיית העופות לבשר באפריקה, בהודו, בסין, ברוסיה, במדינות מזרח
אירופיות ובאזור המפרץ הפרסי. כמה חברות אירופיות משווקות במרץ כלובים בארצות
שלעיל – זאת בשעה שפיתוח שיטות כליאה כאלה מנוגד למגמה השוררת באירופה,
והצפיפות המומלצת בכלובים אף אינה חוקית שם.
יצרני כלובים אירופיים מפרסמים כיום את סחורתם בטענה שהיא משתלמת מבחינה
כלכלית. לדבריהם, בהשוואה לתרנגולים בלולים רגילים, העופות בכלובים שלהם
צוברים משקל מהר יותר, צורכים פחות מזון, גדלים באופן אחיד יותר וצורכים פחות
תרופות. לטענות שיווקיות אלה אין גיבוי במחקרים עצמאיים, אך אם הן נכונות,
השימוש בכלובים עתיד להתפשט.
לול מתוך פרסומת של חברת כלובים סינית: ללא רשת פלסטיק על
קרקעית הכלובים, ללא מערכת לפינוי הפרשות (חלק מההפרשות אפילו פוגעות בעופות
שבקומה שמתחת) וללא הזנה אוטומטית.
מסקירת דגמי הכלובים שמשווקות כיום חברות אירופיות, עולים לכאורה כמה
יתרונות יחסיים של הכלובים. אך למעשה, חלק מהכלובים המצויים בשימוש בארצות
שלעיל אינם עומדים בסטנדרטים החדשים; למשל – דגמים רבים שמשווקות חברות
סיניות. אין ספק אפוא שהם גרועים במידה ניכרת מלולים רגילים. מעבר לכך, יותר
משיש לכליאה בכלובים החדשים מתוצרת אירופית יתרונות משלה, היא חושפת את
חסרונות השיטה המקובלת, ואגב כך גם את חולשתה של החקיקה האירופית. תרנגולי
בית מנוצלים במספרים גדולים יותר מכל מין אחר עלי אדמות, בתנאי כליאה קשים
מאוד וללא הגנה משמעותית בחוק. הכלובים המשוכללים ביותר לא מקלים עליהם במידה
משמעותית, אם בכלל, ומגמת הכליאה רק מחמירה את אסונם.
רשימת המקורות למאמר תצורף לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 ynet קיטום
מקורים. בכתבה " מקור
לדאגה" (17.2.2013) מדוח רמי בל על חקירה סמויה בלול ומתאר את חיתוך המקור שעוברות
האפרוחות בתעשיית הביצים: "העובד אוחז באחד האפרוחים בצוואר, מקרב את המקור
של האפרוח למכונה ומכניס אותו פנימה. הלהב יורד וקוטע את המקור. העיניים של
האפרוח נעצמות נוכח הכאב העז. זו פעולה שגורמת להם לסבל מאוד קשה. המקור
לאפרוחים הוא איבר חישה חשוב ורגיש. יש בו תאי עצב ולכן נגרמים להם כאבי תופת
בזמן הפעולה שנעשית כשהם ערים לחלוטין. הכאב מהקטיעה לא נעלם. הוא יימשך עוד
זמן רב ויגרום להם בהמשך הדרך לקשיים בנשימה, הקאות וחוסר תיאבון. אני מצלם
ובכל קטיעה של מקור, אני מרגיש כאילו חותכים לי את קצות האצבעות. [...] משהו
חייב להתנוון מבפנים כי אי-אפשר להמשיך לגלות אמפתיה לכל אפרוח. אם תתחיל
לחשוב על כל אפרוח אם חתכת לו את המקור יותר מדי או שזרקת אותו באגרסיביות
מדי, אתה פשוט לא תהיה מסוגל לעבוד שם. [...] החיה האינדיווידואלית נעלמת מהר
מאוד מטווח הראייה, בגלל קצב העבודה המהיר."
 mako
צער בעלי-חיים. בטור " גם
התורה נגד התעללות בבעלי-חיים" (18.2.2013) כותבת לילי הלפרין על מצוות
צער בעלי-חיים ביהדות ומביאה מספר דוגמאות מן התורה והתלמוד, בעקבות תחקיר
כלבוטק על ההתעללות במשחטת תנובה.
 local רעננה
הזנחה בחסות העירייה. בכתבה " צריך להעיף את
פינת החי בפארק או לטפל בה כמו שצריך" (21.2.2013) מדווחת נגה גור-אריה
על התנאים הגרועים שבהם מוחזקות החיות בפארק רעננה. מבקרים מאכילים אותן
בחטיפים עם שקיות, ולחיות אין גישה לצמחייה ולצל. עיריית רעננה מטילה את
האחריות על מאכילי החיות ומסתפקת בהצבת שילוט, ללא פיקוח.
 nrg מעריב
נגד ג'יפים. בכתבה " תושבי צפון ת"א נגד
הג'יפים בחוף תל ברוך" (זמן תל-אביב, 20.2.2013) מדווח גיא פישקין
על ניסיון של תושבי תל-אביב למנוע כניסת ג'יפים לרכס הכורכר והחולות
שמצפון לתל-אביב. ג'יפים רבים נוסעים באזור והורסים מחילות ושטחי קינון.
עיריית תל-אביב גידרה את השטח אך נהגים הורסים את הגדרות. העירייה מטילה
את אחריות האכיפה על המשטרה, ובפועל אין אכיפה בשטח.
תזונה ומתכונים
און לייף קמח.
בכתבה " דירוג:
הקמח הכי בריא" (21.2.2013) סוקרת מאיה רוזמן סוגים שונים של קמח
לפי מרכיביהם וערכיהם התזונתיים, ומדרגת את הקמחים לפי יתרונותיהם
הבריאותיים.
הארץ לקטוף סלט.
בטור " למה
לקנות ירקות אם אפשר לקטוף עשבים," מצטרפת רחל טל-שיר לליקוט צמחי בר
אכילים עם גלית סמואל בשטחים לא מרוססים בצפון תל-אביב, ומגישה מתכונים
לשייקים עם עשבי בר.
mynet השרון מסעדות.
בכתבה " המבורגר
תרד ושווארמה טופו: הטבעוניות השוות" סוקרת הילה נגר מנות עיקריות
טבעוניות בשלוש מסעדות באזור פרדס חנה וכרכור, כחלק ממגמה של עניין גובר
בטבעונות, המביאה זוגות, רבים, למשל, לערוך שם חתונות טבעוניות.
פינת התזונה
קציצות אורז ועדשים
מרכיבים
כוס אורז מלא עגול
כוס עדשים כתומות
2 קישואים מגוררים
כפית אורגנו
מלח ופלפל
שמן לטיגון שמן זית 6 כוסות מים רותחים
הכנה
- מטגנים קלות את האורז והעדשים עם קצת מלח, מוסיפים את המים הרותחים
ומביאים לרתיחה.
- מבשלים עם מכסה פתוח במשך 3 דקות, מנמיכים את האש ומבשלים עם מכסה סגור
במשך שעה.
- מסירים מאש, מוסיפים את הקישואים ומתבלים במלח, בפלפל ובאורגנו.
- יוצרים קציצות עם כף, מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומורחים
עליהן מעט שמן זית.
- אופים במשך 10 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, מוציאים מהתנור,
הופכים את הקציצות, מורחים שמן זית על הצד השני ואופים במשך 10 דקות
נוספות.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן | |
ביום ב', 4.3.2013,
ב-20:00, במועדון הגדה השמאלית (רח' אחד העם 70), ירצה ד"ר אריאל
צבל בנושא פרקליטו של במבי: לדבר בשם מי שלא יכולים
לדבר – שיעור 3 בקורס "החברה הרב-מינית: אנשים, חיות אחרות ומה שביניהם." אפשר
להצטרף גם אם החמצת את השיעורים הראשונים. דמי הרשמה: 500-200 ₪ לפי הרצון
והיכולת. הפקה: זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות, בשיתוף 'חיות וחברה' – היחידה
לחקר יחסי-גומלין בין אנשים לבעלי-חיים, אוני' ת"א. 
בואו
להיות אוהדים שלנו בפייסבוק!
האתר "
הארץ
חניון במקום טבע. בכתבה "