|
פעילות
טבעונות למתחילים
 מעוניינים לעבור לטבעונות ולא יודעים איך להתחיל? חוששים שלא יישאר
לכם מה לאכול? לא יודעים מה טבעונים יכולים להזמין במסעדה? איך להכין
עוגה בלי ביצים, וממרחים ללא מוצרי חלב? אתם מוזמנים להשתתף בפרויקט חדש
באנונימוס: "החבר הטבעוני שלי", שבמסגרתו תכירו טבעוני ותיק, שיסייע בכל
שאלה על אורח-חיים טבעוני. מומלץ לטבעונים חדשים ולמתלבטים. להרשמה
ולפרטים נוספים: רעות info@anonymous.org.il
דרושים לאנונימוס
 לאנונימוס דרוש/ה עובד/ת לתיאום ולשיווק הרצאות בחצי משרה (5 בקרים
בשבוע, התחייבות לשנה) בתל-אביב. כישורים: ניסיון בשיווק ובמכירות, הזדהות עם
מטרות העמותה, עדיפות לצמחונים ולטבעונים. נא לשלוח קורות חיים לדואל rotvia@gmail.com
הרצאות בקיץצוות המרצים המנוסה של אנונימוס מציע חוגי-בית
והרצאות בנושא זכויות בעלי-חיים, ל-15 איש לפחות במקומות עבודה. לפרטים:
info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
כדאי לכתוב: מלחמות פרים
 בכתבה " ממשלת ספרד
החליטה: מלחמת פרים היא תוצר תרבותי אמנותי" (הארץ (גארידאן), 1.8.2011)
מדווח טום וורדן על החלטת ממשלת ספרד להכריז על " מלחמות פרים" כ"תוצר
תרבותי אמנותי", למרות התנגדותם של פעילי זכויות בעלי-חיים
לאירועים האכזריים ועל אף שאירועים כאלה נאסרו בקטלוניה בשנה
שעברה. כדאי לכתוב לשגריר ספרד ולמחות על העידוד הממשלתי של "מלחמות
פרים". ניתן גם לציין שלא נבקר בארצו. שגרירות ספרד בישראל, רח'
דניאל פריש 3 תל אביב, טלפון 03-6958895, פקס 03-6965217
 לשתות בקיץ
עם העלייה בטמפרטורות,
כדאי להניח בפינות מוצלות בחוץ כלים עם מים טריים, או כלים שאוספים מי
מזגנים.
אירועים בירושלים
- היברידים וחיות אחרות בספרות המטמורפוזה: ביום א', 7.8.2011,
בשעה 20:00, תרצה ד"ר נעמה הראל על ייצוג מושגי חייתיות ואנושיות
וערעור הגבולות ביניהם בספרות.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או
יוסי 052-2598773
רפואה סינית ברעננה
ביום ד', 10.8.2011,
בשעה 19:30, בשיבולת – מסעדה טבעונית מבית בודהה בורגרס (רח'
המסגר 1), ירצה גיל רבינוביץ' על רפואה סינית. ההרצאה כוללת אוכל
חופשי. כניסה: 180 ₪ בהרשמה מראש.
פרטים והרשמה בטלפון:
09-7404002
דוכני הסברה
טבעונים וצמחונים מעל גיל 15
מוזמנים לפעילות:
-
ירושלים: בימים ב' או
ג', בין השעות 19:00-16:00, מתקיים ברחבת המשביר דוכן הסברה מטעם
זנגביל.
-
רעננה: ביום ג', בין
השעות 19:30-16:30, מתקיים ברחבת יד לבנים דוכן הסברה מטעם
אנונימוס.
לפרטים: ארז 052-4246777
או erez@anonymous.org.il.
בירושלים ניתן לפנות גם לזנגביל 02-5665737.
 בראנץ' ברוגטקה
בשבתות, מ-13:00 עד גמר האוכל, מציע הבר הטבעוני רוגטקה
(יצחק שדה 32, ת"א) ארוחה בת 3 מנות במחיר 20 ש"ח.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה
("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים
באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות
קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
רובוטי חליבה ורווחת פרות
 חליבה באמצעות רובוטים מעוררת לעתים קרובות התנגדות מיוחדת עקב
הניכור הגובר בין עובדי הרפת לבין הפרות. מנגד, הרובוטים נמכרים לרפתנים בתור
כלי שמונע כמה מהמצוקות הכרוכות בשיטת החליבה המקובלת יותר. על רקע השימוש
הגובר ברובוטי חליבה, אריאל צבל מנסה לברר איזו מבין הגישות האלה קרובה יותר
לאמת.
מהי רפת רובוטית?
עבור צרכנים המעוניינים
להימנע מפגיעה בחיות, שיפור בשיטות החליבה אינו מהווה בשורה גדולה. תעשיית
החלב כרוכה ממילא ב פגיעות
נוספות בפרות: עיוות הגוף באמצעות ברירה מלאכותית לייצור חלב מוגבר,
הפרדת עגלים מהפרות, שחיטה בגיל צעיר ועוד. כל אלה מצדיקים הימנעות גורפת
מצריכת מוצרי חלב. אולם מאחר שרוב הציבור מממשיך לממן תעשיית חלב גדולה, יש
עניין לבחון כיצד משפיע על הפרות המעבר לרפתות רובוטיות.
רוב הפרות בישראל נחלבות במכוני חליבה. לשם כך מובילים אותן יחד כ-3
פעמים ביום מהרפת למכון החליבה, שם עובד שוטף את עטיניהן ומצמיד גביעי חליבה
לפטמות. לאחר שהחלב מפסיק לזרום מהפטמה האחרונה, מנתקים את הגביעים מהעטין,
והפרות מובלות יחד לרפת.
השגרה ברפתות רובוטיות שונה לחלוטין. הרובוט, שבנוי כתא מגודר, ממוקם
בחלל אחד עם הפרות, והן בוחרות מתי להשתמש בו. פרה שבחרה להיכנס לרובוט,
עוברת שער שנסגר אחריה. בתוך הרובוט היא מזוהה לפי תג אלקטרוני ומקבלת תערובת
מזון, שהותאמה לה לפי מאגר נתונים אינדיבידואלי. אגב כך, מנקה זרוע מכנית את
העטין. לאחר מכן, מזהה הזרוע את מיקומה של כל פטמה באמצעות חיישן לייזר,
ומצמידה לפטמה גביע חליבה. כל גביע שואב בקצב שמותאם לפטמה הספציפית, והשאיבה
נפסקת בכל פטמה בנפרד עם התרוקנות רבע העטין שלה. בתום החליבה נפתח שער לפני
הפרה והיא חופשייה לחזור לרפת.
פרה בתוך רובוט חליבה בהולנד, כפי שצולמה על-ידי תייר
(Richard Tulloch). תמונות הפרסומת של
חברת ליילי נראות אחרת לגמרי; כאן אפשר
לראות שמצב הרפת מחייב ניהול טוב יותר, שהרובוט אינו יכול לבצע.
רובוטי החליבה הראשונים נכנסו לשימוש בהולנד ב-1992, וכיום הם פועלים
בלמעלה מ-8,000 רפתות בעולם, בעיקר בצפון אירופה. בישראל, הכריז ארגון מגדלי
הבקר במרץ 2010 שכ-50 רובוטים כבר פועלים ברפתות בארץ, וכדי לפתור בעיות כוח
אדם ברפתות יירכשו עוד 400 רובוטים – מחצית מהעלות במימון הציבור.
ביקורת מתוך התעשייה
החברה החלוצית והגדולה
בתחום רובוטי החליבה, ליילי (Lely), משווקת את הדגם האחרון שהיא מייצרת,
"אסטרונאוט 4", תחת הכותרת המוזרה "הדרך הטבעית לחליבה" – ודאי בתגובה לרתיעה
של חלק מהרפתנים מפני אוטומציה של המשק.
בסרט פרסומת לרובוט, מופיעים הדברים הבאים:
"פרות לא אוהבות שידחפו אותן. הן אוהבות לעשות את הבחירות שלהן, בהתאם
לקצב שלהן. לפעמים, פרות רוצות לרעות בחוץ. לפעמים הן רוצות לאכול בפנים.
אם פרות רוצות להיחלב, הן לא אוהבות שרודפים אחריהן. פרות אוהבות כניסה קלה
לרובוט. הן רוצות די מקום כדי לתמרן. הן אוהבות שמטפלים בהן בעדינות במהלך
הניקוי והחליבה."
הטקסט השיווקי הזה יוצא-דופן משום שהוא מהווה התקפה מנומסת אך עמוקה על
מכוני החליבה הקונבנציונליים. כשמוליכים פרות מהרפת למכון החליבה, עושים זאת
במועד ובקצב של הרפתנים ללא התחשבות ברצונן של הפרות, וזאת תחת משטר של
רדיפות ודחיפות (במקרה הטוב). גם ניקוי העטין והרכבת ציוד החליבה נעשים תחת
לחץ שעלול להוביל לאגרסיביות. יצרני הרובוט חושפים פגיעות אלה בפרות
ומתיימרים למנוע אותן.
מכון חליבה ברביבים. מימין ומשמאל שורות של פרות העומדות
ונחלבות
ובמרכז התמונה ניתן לראות תור של פרות צפופות.
(צילום: Felagund)
להיכנס לרובוט
האמנם רובוטי החליבה משפרים
את חיי הפרות כפי שמבטיחים היצרנים? שאלה זו עלולה להטעות משום שמדובר
בטכנולוגיה חדשה, שעוברת שיפור מהיר. עשור לאחר כניסת הרובוטים הראשונים
לרפתות, פסק קלייב פיליפס בספר "התנהגות בקר ורווחתו:" "מערכות חליבה
רובוטיות המצויות בשימוש כיום צפויות להפחית את רווחת הפרות, בהשוואה למערכות
החליבה במכונים הרגילים." הבעיה העיקרית שהצביע עליה פיליפס היא שהפרות לא
רוצות להיחלב יותר מפעם-פעמיים ביום – עדות לכך שהחוויה מעיקה עליהן. פיליפס
מזכיר ניסיונות לפתות את הפרות להיכנס לרובוט באמצעות מזון מרוכז שמוגש להן
בתוכו ועלול להובילן להיחלב יותר מדי, לצד הנוהג לכפות עליהן להיכנס לרובוט –
אז אובד היתרון העיקרי של הרפת הרובוטית לעומת מכון החליבה.
ככל הנראה, בעיות אלה נפתרו ברובוטים המתקדמים יותר. לפי דיווחים מהשנים
האחרונות, הפרות נחלבות מיוזמתן יותר מפעמיים ביום. "אסטרונאוט 4", למשל,
מוצב בתוך הרפת עם גידור מזערי סביב הפרה עד כדי כך שהיא כמעט בתוך העדר, עם
כניסה ויציאה נוחות בהשוואה לרובוטים הישנים, שהשימוש בהם חייב את הפרות
להיכנס למבוך גדרות קטן. ככל הנראה, שינויי תכנון כאלה הפכו את חווית החליבה
לנוחה יותר לפרות.
בשנת 2010 פרסם פיזיולוג מאוניברסיטת ברן, רופרט ברקמאייר, סקירה של
השפעת החליבה הרובוטית על רווחת פרות, וסיכם שיש להן יתרון קל על פני מכוני
החליבה. חלק מהנתונים הבולטים ששימשו להשוואה זו, מבוססים על מדידות של הפרשת
הורמונים הקשורים בתחושת מצוקה ("עקה") ועל מדידת קצב פעימות הלב. הסתבר,
שקצב פעימות הלב של הפרות מואץ חצי שעה לפני החליבה במכון ועד לתום החליבה.
כמו כן, ברגע הכניסה למכון נמדדה הפרשת הורמונים המעידים על מצוקה. תופעות
כאלה לא נרשמו ברפת הרובוטית. מקור המצוקה במכון החליבה אינו רק טיפול
אגרסיבי, אלא גם צפיפות גבוהה של הפרות, אשר מעיקה במיוחד על אלה שמעמדן
החברתי נמוך. ברפת הרובוטית הפרות מפוזרות, ואם נוצר תור לפני הרובוט (למשל,
כשפרות שבות יחד ממרעה – תופעה רגילה בקיץ בצפון אירופה, אך לא בארץ) הפרה
נמוכת-המעמד יכולה לפנות מקום לבכירה ממנה ללא צורך בעימות.
מברשות הניקוי (בכתום ולבן) של רובוט אסטרונאוט מנקות כל
פטמה בנפרד על-ידי
תנועה סיבובית משני צדיה,
תוך עיסוי המחקה במידת-מה עגל המתמקם
ליניקה.
ברובוטים של DeLavel מושג אפקט דומה
על-ידי גביע הנצמד לפטמה ומבצע שטיפה.
התאמת הפרה לטכנולוגיה
חשוב לזכור שגם
כשהרפת הרובוטית פועלת לכאורה היטב, הרי זה במידה רבה משום שהפרות שלא הסתגלו
למערכת, נפלטו ממנה – בחזרה למכון חליבה רגיל, או למשחטה. לפי מחקר
שנערך בדנמרק והוצג בכנס ב-2002, 40% עד 70% מכלל הפרות ש"הוחלפו",
נפלטו משום שלא התאימו למערכת – הן גילו חוסר נכונות מספק להגיע לחליבה, או
שצורת העטין והפטמות שלהן הקשתה על הזרוע הרובוטית להצמיד את גביעי החליבה.
באותה תקופה התפרסמו מספר סיכומים המאשרים שהרפת הרובוטית פולטת יותר פרות
ממכון החליבה. בישראל, סיכם עזרא שושני ב-2002 תצפיות ברפת רובוטית שפעלה
בבית אלפא: "כ-14% מהפרות שהועברו לחליבה הרובוטית הוחזרו אל קבוצות החליבה
הקונבנציונליות עקב אי התאמה; שיעור זה גבוה בכל קנה מידה." שושני העיר,
שבטווח הארוך רצויה ברירה מלאכותית שתתאים את מבנה העטינים לחליבה הרובוטית,
וציין שבינתיים הוחל בביצוע ניתוחים להתאמת פרטי העטין לרובוט.
לעומת זאת, עיתון חקלאי מ-2008 מדווח שרובוט של חברת DeLavel מתאים את
עצמו לצורות שונות של פטמות טוב יותר מהמקובל במכון חליבה, ובאופן כללי שיעור
הוצאת הפרות לשחיטה נמוך יותר ברפת הרובוטית. אין בידינו סיכום שיטתי על מגמת
שיפור כזו.
הזרוע הרובוטית של אסטרונאוט מחברת גביעי חליבה לכל פטמה
בנפרד.
אם גביע נפל, הרובוט מזהה זאת ומחבר את הגביע
שוב.
טיפול בצליעה
ברפת הרובוטית, הרפתנים רואים
את הפרות לעתים רחוקות יותר ולכן קשה להם לזהות פרות חולות ופצועות. ייצור
החלב המוגבר אחראי לפציעות שונות ברגליים, שעלולות לפגוע בפרות קשה בהיעדר
אבחון וטיפול. בשנת 2006 פרסמה קבוצת מחקר בראשות מ. פסטל מאוניברסיטת
הלסינקי תוצאות של עבודה על מערכת לזיהוי בעיות ברגלי הפרות. המדובר ברצפה
שמותאמת לרובוטי חליבה; חיישנים הקבועים בתוכה מודדים את המשקל שמשעינה הפרה
על כל אחת מרגליה ומאפשרים בכך זיהוי אוטומטי של רגל פגועה, במקביל למדידת
צעדים ובעיטות במהלך העמידה – התנהגות שקשורה אף היא בבעיות ברגליים. המערכת
פעלה היטב. במאי 2011 דיווח עיתון חקלאי, שזיהוי הצליעה האוטומטי מגיע לדיוק
של 96%.
מכון חליבה בפלורידה: אפשר שרפתנים ברפתות משפחתיות קטנות
מיטיבים מהרובוט לנקות עטינים
ולזהות מחלות. אולם יתכן שהרובוטים כבר מבצעים משימות אלה טוב יותר מפועלים
ברפתות המוניות.
(צילום: April Sorrow, UGA College of
Ag)
טיפול בדלקת העטין
כמו בעיות ברגליים, כך גם
ליקויים בעטין נובעים מייצור חלב מוגבר. בסקירה של פיליפס שהוזכרה לעיל, נקבע
ששיעור גבוה של דלקות העטין הוא חיסרון בולט של הרפת הרובוטית לעומת הרפת
הרגילה. סיבות אפשריות לכך הן ניקוי לא מספק של העטין (ניקוי רובוטי של כל
העטינים הוא אחיד, בעוד שעובד רפת יודע לזהות עטינים מלוכלכים במיוחד
ולהגיב במאמץ נוסף לנקותם), שימוש באותם גביעים לפרות רבות יחסית,
וכישלון בחליבה האוטומטית, שבעקבותיו יוצאות הפרות לרבוץ ברפת עם פטמות
פתוחות יחסית למעבר מזהמים.
סקירה שהתפרסמה כעשור מאוחר יותר, בפברואר 2011, מגלה שבריאות העטין
בחליבה הרובוטית עדיין נוטה להתדרדר בשנה הראשונה לאחר המעבר לחליבה רובוטית
ואף מאוחר יותר. זאת אף על-פי שהשאיבה מכל פטמה בנפרד, שנהוגה ברובוטים,
מונעת שאיבה של רבעי עטין ריקים – אחד מהמקורות לפגיעה בפטמות במכוני החליבה.
החוקרים קוראים לטיפול טוב יותר בפרות בידי הרפתנים ברפתות הרובוטיות. אולם
פתרון צפוי יותר הוא התאמה אוטומטית של אופן ניקוי העטין לנתונים על מידת
הלכלוך שלו, ומערכת אוטומטית רגישה יותר לזיהוי הדלקת.
מכון חליבה בוויקטוריה, אוסטרליה: עובדי מכון החליבה
יכולים לזהות עטינים מזוהמים במיוחד
ולהקדיש מאמץ נוסף לנקותם, אולם לא
תמיד הם עושים זאת. אם הרובוטים יכללו בעתיד מערכת
לזיהוי רמת הלכלוך של העטין, הם יבצעו
את ניקוי העטין טוב יותר. (צילום: Jimmy9515)
רובוטי חליבה: הערכה כללית
לאורך רוב ההיסטוריה של תיעוש המשק החקלאי, עודד הציוד האוטומטי הרעה
בתנאי החיים של החיות או אף גרם לכך ישירות. רובוט החליבה הוא אחת מהמערכות
האוטומטיות היחידות שהמצאתן עשויה להביא לשיפור במצב החיות. מדובר בתופעה
ייחודית למשק החלב, שבו הרווחים שמופקים מכל חיה גדולים יותר מאשר בתעשיות
אחרות ולכן משתלם להשקיע בזיהוי אינדיבידואלי ובציוד המתגמש בהתאם לנתונים
שאספה המערכת על כל פרה.
בינתיים, קשה להעריך עד כמה המצב ברפתות הרובוטיות משופר, אם בכלל.
בביצוע הערכה כזו ביחס
לדגמי הרובוטים הוותיקים יותר, יש לאמוד את משקלו של חופש התנהגותי יחסי
לעומת רמת בריאות ירודה – השוואה קשה ללא ספק. בתעשיות החקלאיות יש הטיה
לטובת שיקולים בריאותיים מול הזנחת שיקולים התנהגותים ונפשיים, ולכן סביר
להניח שבשקלול מדדי הרווחה, לא ניתן משקל מספיק ליתרונות המהותיים לרפת
הרובוטית – חופש הבחירה של הפרות מתי להיחלב, והפסקת השגרה של
זירוז עצבני וצפיפות גדולה בכניסה למכון החליבה. אם בנוסף לכך עברו הרובוטים,
או יעברו בקרוב, שיפורים חשובים, ברור שהרפת הרובוטית תציע הקלה מסוימת בחיי
הפרות. שיפורים אלה הם מכלול התנאים שגורמים כמעט לכל הפרות להיכנס לרובוט
מרצון, התאמה למגוון צורות של עטין ופטמות, וכן זיהוי יעיל של צליעה ודלקת
העטין.
לצד היתרונות היחסיים, הרובוטים נושאים בהכרח שני חסרונות בולטים. בעיה
אחת היא התרופפות הקשר בין
הרפתנים לפרות. ססילו קורנו, חוקרת חקלאית באוניברסיטת קופנהאגן, הדגישה
לאחרונה שמדובר בחיסרון משמעותי. לדבריה, המערכות האוטומטיות גורמות לכך
שהפרות אינן רגילות לקרבת אדם ולכן קשה יותר לטפל בהן במידת הצורך. קורנו גם
מזהירהעוד שספק אם מידע שמקורו במחשב יעורר ברפתן מוטיבציה מספקת לטפל בפרות.
שיקולים אלה עשויים להיות רלוונטיים לרפתות משפחתיות קטנות שעברו לרובוטים.
ברפתות גדולות, המתבססות
במידה רבה על עבודת פועלים שכירים, תפקוד הצוות האנושי נוטה להיות לקוי ממילא
והמערכות האוטומטיות צפויות לתפקד פחות גרוע.
חיסרון נוסף של הרובוט, שאינו מוזכר בספרות המקצועית, הוא הגדלה נוספת
בתפוקת החלב. חלק ניכר מסבלן של הפרות במשק החלב נובע מייצור חלב מוגבר,
והרובוטים – שהצלחתם המסחרית מבוססת על הגדלת ייצור החלב – מצטרפים למחוללי
הסבל בטווח הארוך. תעשיות בעלי-חיים מבוססות על לחץ מתמיד על גוף החיות
"לייצר" יותר במחיר בריאותן ורווחתן, והשיפורים המקומיים שמכניס רובוט החליבה
לחיי הפרות אינם משנים מגמה זו.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 mynet (קיבוץ) גניבת בעלי-חיים. בכתבה " אפיקים:
עונש מאסר לגנבי דגים" (2.8.2011) מדווח יעקב דרומי על עונש מאסר לשני
נאשמים אשר "גנבו" דגים מבריכת דגים בקיבוץ אפיקים. בכתבה כולה ובכתב האישום
לא מוזכרת העובדה שדגים הם יצורים חיים, שלא המתינו להם חיים טובים יותר אילו
נשארו בבריכת הדגים.
הכותב מתייחס לדגים כרכוש, ול"גניבה" כנזק כלכלי בלבד. השופטת אף קובעת
ש"אין הבדל בין גניבת בקר או צאן, גניבת דגים או גניבת ציוד חקלאי." חשוב
לציין, כי העונשים שניתנו לעבריינים (32 ו-8 חודשי מאסר) חמור יותר
מעונשים שנגזרים על מתעללים בחיות.
 mynet
(אשקלון) עיקור ונטישה. בטור " רישיון
להרוג" (1.8.2011) כותבת חיה דינסקי על אחריותם של "בעלי" כלבים לעקר
ולסרס אותם, ובמקרה של המלטה – על אחריותם לדאוג לגורים ולמצוא להם
בתים. ynet התעללות. בכתבה " הכלב נבח –
הבעלים כיסו את ראשו בנייר דבק" (1.8.2011) מדווח ארז ארליכמן על תושב
דימונה שכיסה את עיניו ופיו של כלב בנייר דבק וקשר  אותו בשלשלת ברזל קצרה, כדי למנוע ממנו לנבוח. למרות העבירה החמורה
על תקנות צער בעלי-חיים וכתב האישום שהוגש נגד האיש, החליטה הווטרינרית
העירונית של דימונה להשיב לו את הכלב.
 nrg מעריב חוף בצת. הכתבה " יצילו את החוף? הוגש
ערר נגד הבנייה בבצת" (1.8.2011) מדווחת על ערעור שהגישו שלושה ארגוני
סביבה נגד בניית כפר נופש בחוף בצת. גם מבקר המדינה והמשרד להגנת הסביבה
מתנגדים להרס החוף.
 תזונה ומתכונים
ynet
גרוזיני. בטור " גרוזיני בלי
בשר: 4 מתכונים צמחוניים" (2.8.2011) מציע אביב צ'פניצקי מתכונים
גרוזיניים טבעוניים לגלילות חציל ממולאות במלית אגוזים, תבשיל טופו ברוטב
רימונים, בצלים ממולאים בורגול אגוזי קשיו וחמוציות, ופילאף ירקות
שורש.
פינת התזונה
כרובית ברוטב לבן
 מרכיבים
כרובית בינונית יפה 8 כפות קמח לבן
6 כפות שמן קנולה או שמן אחר בטעם מתון
2 כוסות שמנת סויה או חלב סויה לא מומתק; או 2 כוסות מים
2 כוסות פתיתי שמרי בירה
3 כפות טחינה גולמית
מלח ופלפל
הכנה
- חותכים את הכרובית לפרחים ומנקים אותה מכתמים. שוטפים במסננת ומאדים
במסננת אידוי לזמן קצר, או מבשלים עד שהכרובית מתרככת מעט.
- לרוטב, מחממים את השמן על אש קטנה, מכניסים לתוכו את הקמח
ומערבבים היטב עד להיעלמות הגושים, מבלי לחרוך את הרביכה.
- מוסיפים את שתי כוסות השמנת/חלב הסויה/המים, בתוספת שתי כוסות מים. יש
להוסיף בהדרגה כמויות קטנות ולערבב היטב עד לקבלת עיסה חלקה. מוסיפים את
שמרי הבירה, המלח והפלפל, מערבבים ומוסיפים עוד כוס מים.
- לאחר שהרביכה חלקה ומעט סמיכה, מוסיפים את הטחינה הגולמית, מערבבים
ומורידים מהאש.
- מסדרים את פרחי הכרובית בתבנית, יוצקים את הרוטב (להשאיר לפחות
ס"מ ללא רוטב, למניעת גלישה) ואופים בתנור בחום בינוני במשך כ-25 דקות.
מתכון: תום סיון, שני
צמחוני (ynet).
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, עידן סוייר, דדי
שיי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
