|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ד', 27.4.2011,
בשעה 12:00 בצהריים תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה
בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה
שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
דרוש/ה גייס/ת כספים
לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת
כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) לעבודה בהיקף של חצי משרה. העבודה בתל אביב
בשעות אחר הצהריים. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי
בעלי-חיים. נא לפרט ניסיון בגיוס כספים וקשר לתחום הגנת בעלי-חיים: info@anonymous.org.il
ייעוץ תזונתי לטבעונות
בריאה
אנונימוס מציעה ייעוץ
על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות
הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או
vegnymous@gmail.org.il
אירועים בירושלים
זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח'
בלפור 8) מזמין את הציבור:
סדנת ליקוט צמחי בר למאכל: ביום ו', 29.4.2011 ייצא ב-10:00 ממרכז זנגוויל סיור ליקוט צמחי
מאכל בירושלים בהנחיית אורי יורמן. הסדנה תארך כשעתיים וחצי ותסתיים בהכנת
מספר מנות מהצמחים שלוקטו. תשלום מומלץ: 150-50 ש"ח. לפרטים
והרשמה: yurman@gmail.com
תורמים לאנונימוס –
ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס
ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת
הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
פעילויות
קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
הפגנת חג החירות למען
התרנגולות
ביום ה', 21.4.2011, מחו
עשרות פעילי אנונימוס נגד ההתעללות בבעלי-חיים בתעשיית הביצים, וברוח חג
החירות דרשו חופש לבעלי-החיים. פעילים נכלאו בכלוב ברזל המדמה כלוב סוללה
במחאה על התכנית להקים כלובים אכזריים במימון ציבורי בסך 350 מיליון ש"ח (כלובי סוללה אינם
מאפשרים לתרנגולת תנועה במשך שנתיים, ואפילו לא מתיחת כנף או עמידה נוחה).
בחזית ההפגנה הוצב גם פח אשפה עם מאות בובות אפרוחים, להמחשת הרג האפרוחים
הזכרים בתעשיית הביצים, ומעליו שלט עם הכיתוב "כל הזכר היילוד...".
הרפורמה בתעשיית הביצים
מוקפאת זה שנה וחצי עקב עתירה לבג"ץ של עמותת אנונימוס, הדורשת לקבוע תנאים
מינימליים להחזקת התרנגולות מתוקף חוק צער בעלי-חיים. בעקבות העתירה ניסח
משרד החקלאות טיוטת תקנות ליישום חוק צער בעלי-חיים בלולים, אולם תקנות אלו
מתירות כליאת תרנגולות בכלובי סוללה, האסורים להקמה במדינות האיחוד האירופי
מזה תשע שנים. כמו כן, מוצע בתקנות לשדרג את הלולים לרף הנמוך ביותר של התקן האירופי ("כלובים
מצוידים") רק בשנת 2022. עד כה קיימה ועדת החינוך של הכנסת שישה דיונים
בנושא, ובכולם סירבו חברי הכנסת לאשר תקנות המאפשרות את הקמת הכלובים. אף על
פי כן מסרב משרד החקלאות להתאים את התקנות לסטנדרטים המקובלים בעולם בתחום
זה.
ההפגנה סוקרה (בליווי
תמונה) במהדורת יום שישי של העיתון "ישראל היום" (דן לביא, "ת"א: עשרות
הפגינו למען התרנגולים ברוח חג החירות", 22.4.2011, עמ' 13). ההפגנה אף
הולידה כתבה
טלוויזיונית ביקורתית (מתחילה בדקה ה-32) בנושא קמפיין מועצת הלול להגברת
צריכת הביצים בתוכנית "5 עם רפי רשף" בערוץ 10. במסגרת הכתבה סוקר דף
המחאה שהקימה אנונימוס בפייסבוק נגד קמפיין מועצת הלול, ורואיינה דוברת
אנונימוס, שחשפה את סכומי הכסף הגבוהים שהעבירה תעשיית הביצים האמריקאית
לאותה חוקרת אשר על סמך מחקרה יוצאת מועצת הלול בהצהרות תזונתיות נחרצות
ומסוכנות.
חיים על סרט נע
תמונות ועדויות ממדגרת אפרוחים לתעשיית
הבשר
באוגוסט 2010
ביקרו שלושה מתנדבים מצוות החקירות והתיעוד של אנונימוס במדגרת אפרוחים
לתעשיית הבשר במרכז הארץ. בכתבה זו נחשוף לראשונה תמונות ורשמים מהביקור,
השופכים אור על מצוקות אופייניות ליום הראשון בחיי כ-200 מיליון אפרוחים
הבוקעים מדי שנה בישראל במדגרות תעשיית ה"פטמים". מסע על סרט
נע בן ארבע תחנות. לסרטון המלווה את הכתבה,
15 דק'
נקודת המבט
שלא נלקחה בחשבון
 על הסרט
הנע קשה לעמוד ובלתי-אפשרי לנוח. כך מתחיל כל שניצל את חייו – כאפרוח מפוחד,
מובל על סרט נע הנמתח ממגשי הבקיעה ועד למסוע הקופה בסופרמרקט.
ר': "אני לא יודעת
למה, אבל המדגרה בנויה ככה שהאפרוחים עוברים באינספור מסלולים ומסועים
ברחבי אולם ענק, נזרקים ממסילה למסילה, נופלים מלמעלה למטה ועולים בחזרה –
במסועים מסוימים המהירות גבוהה עד כדי כך שקשה להבחין בהם בבירור והם נראים
כמו נהר של פלומה צהובה – נורים מתוך 'תותח אפרוחים' שאורז אותם בארגזים
בקצב אחיד, או מוסעים במעגל שוב ושוב על מסוע טבעתי. זה נראה כאילו מישהו
התבקש לתכנן מסלול מכשולים מרושע שלא יאפשר לאפרוחים לעמוד יציבים אפילו
רגע בשעות הראשונות לחייהם."
מנקודת מבטו של האפרוח
שזה עתה בקע ומחפש את חיקה החמים והמוגן של האם, המדגרה היא מסע מסויט ברכבת
שדים אמיתית, שבו אין אפילו רגע אחד שבו ניתן להירגע או לנוח. האפרוחים
המפוחדים מוסעים במהירות גבוהה על גבי מסילות, מושלכים ומתגלגלים מאחת לאחרת
מגובה רב, מטפסים זה על גבי זה, נתפסים בכנף ומועפים באוויר בקשת, נחבטים
במתכת ומחליקים לתוך לוע משפך המוביל אל שרשרת מסועים נוספת. כולם מחליקים
ומועדים, ומשקיעים מאמצים גדולים בשמירה על יציבות, עד המכשול הבא. מבנה גופם המעוות הופך
משימה זו לקשה במיוחד, בעיקר בשל החזה המוגדל, המקשה על עמידה יציבה אפילו
כאשר אין מכשולים כלשהם.
חלק מהאפרוחים נפגעים עד
שאינם מצליחים לעמוד על רגליהם, והם מוטלים על גבם או בטנם. אחרים מדדים
ונופלים. אלה כמו אלה אינם שווים את ההשקעה שבפיטומם בלול, והם מושלכים לגסוס
לאיטם בארגזים, אשר מפונים למכולות אשפה לאחר שהם מתמלאים. על מים ואוכל אין
מה לדבר עד שיגיעו השורדים ללול וזאת שעות רבות לאחר שייארזו ויובלו אליו
בצפיפות אדירה, דחוסים זה על גבי זה בכל מגש, מגשים על מגשים.
תחנה ראשונה
בסרט הנע: הפרדה מהקליפות
א': "באולם הראשון מפרידים
את האפרוחים מקליפות הביצים שמהן בקעו. העובדים מרימים את האפרוחים, עשרה
ויותר בבת-אחת, לחוצים גוף אל גוף, ומשליכים אותם מגובה של מטר בערך לארגז
שמונח על הרצפה. יש שם צחנה נוראית של ביצים סרוחות, שכנראה עולה מהמים
שנשטפים ממגשי הבקיעה."
אפרוחים
נופלים על מסוע וזה על גבי זה
תחנה שנייה:
סילוק האפרוחים ה"פגומים"
בעשורים האחרונים הפך
האפרוח, לרוע מזלו, לרכיב הזול ביותר בלול. הכל יקר הרבה יותר ממנו, ולכן
חשוב יותר: המבנה, הקרקע, החשמל, המזון והתרופות. מסיבה זו הורגים בישראל מדי
שנה 4 מיליון אפרוחים
זכרים מזן ה"מטילות", אשר אין הצדקה כלכלית להשקיע בגידולם לבשר בהשוואה
לאפרוח מזן "פטם", שעוות גנטית לגדול במהירות רווחית בהרבה. מטעם זהה מעדיפה
תעשיית בשר העוף לסלק כל אפרוח שעלול לבזבז מזון ותרופות יקרים מבלי להניב
בשר בקצב הנדרש. מיליוני אפרוחים מושמדים אפוא מדי שנה גם במדגרות תעשיית
הבשר, וללא כל ניסיון לנקוט לפחות באמצעים להרג מהיר יותר ומייסר פחות של
האפרוחים.
י': "המיון מתבצע בזמן
שהאפרוחים מוסעים על מסוע. ה'סלקטור' מפיל את רובם בתנועות נפנוף או בחישה
בידיים. כמעט כולם נופלים מעצם ההתנגשות ביד או באפרוחים אחרים שנפלו.
'סלקטורית' אחת הסבירה לנו שהמטרה היא לראות מי לא מצליח לקום מספיק מהר
אחרי שהיא מפילה אותו, או סובל מפגיעות או דימומים גלויים. כשהיא מוצאת אחד
כזה (או שנדמה לה שמצאה אחד כזה, שהרי היא מקדישה לכל העניין שבריר שנייה)
היא משליכה אותו לארגז של אפרוחים "פגומים" שמונח על הרצפה. שאלתי את
ה'סלקטורית' מה עושים עם האפרוחים הללו. היא שתקה. אחרי דקה אמרה פתאום:
'אין מה לעשות איתם'."
אפרוחים פגועים נגררים על המסוע לפני שיושלכו
לארגזי ה"פגומים"
ר': "זריקת אפרוח צולע מגובה מטר (ויותר) היא אכזרית כשלעצמה,
אבל מהירות העבודה מחייבת אותה להעיף אותו גם מבלי להסתכל עליו באותו זמן
או לכוון. חלק נוחתים מחוץ לארגז וצולעים ברחבי המדגרה, מחפשים חום. חלקם
נרמסים. כולם מסיימים בסוף במכל האשפה."
א': "האפרוחים הפגומים שהועפו מחוץ לארגזים מנסים למצוא משהו
חם להתכרבל בו, נראה שמאוד קר להם. אפרוח אחד מצא איזה טריינינג ישן שהיה
זרוק שם וניסה להתנמנם בתוכו. ראינו גם כמה אפרוחים שטיפסו (או הועפו)
על שולי המסועים ונפלו לרצפה, וגם הם נותרים מאחור. הכי עצוב היה לראות
צמדי אפרוחים פגועים שמצאו אחד את השני על הרצפה וניסו להתכרבל
יחד."
תחנה שלישית: מיון בין זכרים ונקבות ב"קרוסלה"
י': "עובד המדגרה הסביר לנו שמכיוון שאפרוחים זכרים גדלים
יותר מהר מנקבות יש לולנים שמבקשים במיוחד רק זכרים. בלילה שבו הגענו הכינו
את האפרוחים להזמנה כזאת, כך שהמסלול שעברו האפרוחים היה ממושך במיוחד, כי
הוא כלל את 'הקרוסלה'."
ר': "ה'קרוסלה' היא למעשה מסוע טבעתי גדול המקיף שני משפכי
מתכת ענקיים שממוקמים זה מעל זה, ומובילים למסועים שונים – אחד לנקבות
והשני לזכרים. מסביב למסוע עבדו שמונה ממיינים שהרימו באקראי אפרוחים
מהמסוע, וכעבור פחות משנייה העיפו אותם בקשת באוויר למשפך הפנימי או
החיצוני. אחד מהם הסביר לי שהם מזהים את מין האפרוח לפי נוצות הכנף. בשבריר
שנייה פורשים העובדים את הכנף, ואחר כך משתמשים באחיזה בכנף גם בשביל להעיף
את האפרוח לאחד המשפכים, בקשת באוויר, לפעמים עם תאוצה סיבובית, ופעמים
רבות לקצה השני של המשפך."
י': "בכל רגע נתון מעיפים העובדים כמה אפרוחים בקשת אל תוך
המשפכים. חלק מהם מועפים ונחבטים בדופן המשפך הפנימי לפני שהם נופלים אל
המשפך החיצוני. כולם מתגלגלים, נחבטים ומנסים למצוא אחיזה יציבה. חלקם
מצליחים לכמה רגעים, עד שאפרוח נוסף מחליק ומתנגש בהם, והם נסחפים
למטה."
העובדים
א': "כבר הייתי במקומות שמתעללים בהמון חיות, אבל האווירה
במדגרה הזאת הייתה מדכאת ומפחידה במיוחד. עם חלק מהעובדים הצלחנו לדבר מעט,
אבל רובם נמנעו לחלוטין מכל תקשורת. הם נראו אפאתיים... כבויים, ולא דיברו
בכלל. לקח לי זמן לתפוס שהם בכלל לא מדברים אפילו אחד עם השני. הרגשתי שזו
עבודה שנוטלת מהם כל רגש. זה בוודאי נובע גם ממהירות העבודה שהופכת אותם
לברגים בסרט הנע של המדגרה, אבל מעבר לכך הרגשתי שהיחס הזה לעשרות אלפי
בעלי חיים כאל חומר גלם דומם גורם להם להתנהג כמו
מכונות."
המעבר ממסוע
למסוע כרוך תמיד בנפילות מפחידות, מכאיבות ומסוכנות. מספרת ר': "הם עולים על
מסוע, ולא יכולים לראות שהוא לפתע מסתיים ומתחתם נפערת תהום קטנה, במושגים של
אפרוח. פתאום נשמטת להם הקרקע מתחת לרגליים, הם נופלים מגובה 40 ס"מ ויותר,
מנסים לנפנף בכנפיים הקטנטנות שלהם, ופשוט משלשלים מפחד."
תחנה רביעית: אריזה
י': "באיזשהו שלב,
אחרי המיון, האפרוחים הבריאים 'נארזים' בארגזים לפי דירוג ה'איכות' שלהם:
סוג א', סוג ב'... הם מובלים במסוע הכי מהיר שהיה שם למעין מכונה ש'יורה'
אותם בקצב, עד שחצי ארגז מתמלא. האפרוחים נראים המומים ומנסים להתייצב
למרות זרם האפרוחים שנוחת על ראשם, ומטפסים זה מעל זה כדי להיעמד ולנשום.
לאחר כמה שניות הארגז נדחף אוטומטית הצידה וממשיך להתמלא באפרוחים, וכמובן
שהתזוזה הפתאומית מעיפה שוב את כולם."
אפרוח
שהצליח לחמוק מהמסוע (מימין), אך נשמט אליו חזרה כעבור דקה
(משמאל)
ר': "אחר כך הארגזים עמוסי
האפרוחים נערמים אחד על גבי השני לערימות גבוהות מאוד. ניכר בבירור שבשלב
זה האפרוחים כבר מתקשים לנשום, מתנשפים, ונלחמים על המקום ליד הדפנות כדי
לזכות באוויר, ואולי גם בהצצה החוצה. מדי כמה רגעים צצים פרצופים חדשים
ונדחקים מבעד לפתח הנשיאה בצד הארגז, עד שאחרים מטפסים עליהם ודוחקים אותם
למטה. במקרים מסוימים שרבוב הראש כדי לנשום מתגלה כקטלני, כנראה בגלל
אפרוחים שנערמו על פתח האוויר עד שחנקו את האפרוח שהוציא את ראשו, שהיה
עכשיו שמוט ברפיון."
חדשות
TheMarker חוק צער בעלי-חיים. בכתבה "גלעד ארדן: העבירו לסמכותי את
אכיפת חוק צער בעלי חיים" (22.4.2011, עמ' 16-18 במהדורה המודפסת) מפרטת
שלומית צור את מחדלי משרד החקלאות כאחראי לאכיפת חוק צער בעלי-חיים, הנובעים
מהיותו גם הגוף המופקד על מרבית התעללות הממוסדת בהם. בכתבה
נחשף כי תקנות חיוניות ליישום החוק מעוכבות במשרד החקלאות כעשור לאחר אישורן
וגיבושן, ו-17 שנים לאחר חקיקת החוק. בכך מופקרים מיליוני בעלי-חיים לסבל קשה
ומיותר, שהמחוקק ביקש למנוע. גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, מבקש להעביר את
החוק לאחריותו: "אנחנו בסך הכל מבקשים למנוע התעללות בהם. מי שמסוגל להתעלל
בבעלי חיים, מסוגל להתעלל גם בבני אדם. בעלי חיים מבחינתי הם יצורים חסרי ישע
בדיוק כמו תינוקות, ואין מקום כיום לדחיסת עופות בכלובים במשאיות ב-42 מעלות
חום, או לכליאת כלבים בתחנות הסגר עירוניות בתאים בגודל של עשרות
סנטימטרים."
 nrg מעריב החמרת הענישה. בכתבה "שופטים
למען בעלי חיים" (17.4.2011) מדווח אביב לביא על יוזמה נוספת של גלעד
ארדן, לפיה יועברו לשופטים השתלמויות בנושא ענישה על התעללות בבעלי-חיים,
בעקבות העונשים הזניחים המוטלים על מתעללים מורשעים (למרות שהעונש המרבי
הקבוע בחוק הוא שלוש שנות מאסר).
נגד
ניסויים. כתבת
הווידאו "המאבק נמשך: צעדת
מחאה נגד חוות מזור" (22.4.2011) עוקבת אחר הפגנה נגד חוות מזור שנערכה לרגל היום הבינלאומי
להזדהות עם בעלי-חיים במעבדות.
חרדים למען החיות. בטור
"חרדים שנאבקים למען בעלי חיים. יש חיה כזו" (22.4.2011) כותב אביב לביא
על ארגון בחמל"ה, ארגון חרדי למען רווחת בעלי-חיים. זוהר עזרא, מקים הארגון,
מציין כי "צער בעלי חיים הוא איסור
מהתורה ועלינו לעשות הכל
לרווחתם ולמניעת צער ואכזריות כלפיהם".
מחאה
דיגיטלית. כתבת
הווידאו "בשם
השועל: מה קורה לדוגמנית הפרווה באייפד?" (20.4.2011) סוקרת אפליקציית
אייפד שממחישה את ההרג הכרוך ב"ייצור" מעיל פרווה.
פינות
ליטוף. בכתבה "קריית
מוצקין: מבקרים פצעו קופה בגן החיות" (17.4.2011) מדווח יונתן הללי
על קופת מרמוסט ששברה את רגלה בעקבות התעללות של מבקרים בפינת הליטוף של גן החיות.
 נשרים. בכתבה
" הנשרים
נעלמים מדרום הארץ" (22.4.2011) מדווח שמעון איפרגן על הידלדלות
אוכלוסיית הנשרים באזור מצפה רמון, המצויה בסכנת הכחדה בעקבות פגיעות של
בני-אדם. לעומת זאת, בכתבה " פרויקט ההאכלה
שמציל את נשרי הדרום" (הארץ, 21.4.2011) מדווח צפריר רינת על פרוייקט
האכלת נשרים של רשות הטבע והגנים, המסייע למנוע את הכחדתם.
 מפרץ
מקסיקו. הכתבה "שגרה
מהולה בנפט: שנה לאסון במפרץ מקסיקו" (20.4.2011) סוקרת את הפגיעה הנמשכת
בבעלי-חיים ובסביבת מחייתם הטבעית, שנה לאחר שפרצה דליפת הנפט הגדולה
במפרץ מקסיקו. הדליפה הרגה בעלי-חיים רבים והרסה לזמן רב מערכות
אקולוגיות שלמות. בכתבה מוזכר כי למרות שכבר שנה חלפה, בקונגרס האמריקאי טרם
עבר אפילו חוק אחד הקשור לקידוחי נפט או גז שעשוי למנוע את האסון
הבא.
הארץ הפרדה. בכתבה "איך אנחנו
מצליחים להפריד בין חיות מחמד לבין חיות מאכל?" (21.4.2011) כותבת רחל
טל-שיר על ההפרדה השרירותית שאנחנו מבצעים בין חיות "מחמד" לבעלי-חיים שנהוג
לאכול: "מכבסת מלים ענקית טורחת לעצב את התודעה שלנו באופן שהופך בעלי חיים
למאכל - למוצרים ולא ליצורים. מלים כמו עוף או בקר קלות יותר לעיכול, תרתי
משמע, מאשר תרנגולת או פרה. גם המלים בשר מעובד ופטמים נוחות יותר מאשר בשר
שחוט או פגרים או גופות."
 השמדה. בכתבה "מיליון וחצי
עופות הושמדו בגלל מגפה, והפגרים מסכנים את מי התהום" (19.4.2011) מדווח
צפריר רינת על השמדה של למעלה ממיליון וחצי תרנגולות באזור הצפון עקב מגפת ניוקאסל, באופן שעלול
לזהם מי תהום. למידע נוסף על הפגיעה הסביבתית
של תעשיות המזון מהחי
 וואלה! חתולים. בכתבה "חתול
הזבל בשכונה שלכם היה פעם קדוש" (19.4.2011) סוקרות ריבי מאיר וריני
עמירן חביב את ההיסטוריה של חתול הבית, ומסכמות: "חתול זה חביב ביותר לאדם,
אך למרבה הצער, לא תמיד זוכה ביחס ראוי. כל מה שהוא נזקק לו הוא מזון איכותי,
מחסה, הגנה וכמובן עיקור וסירוס. כמו כן, גם מענה לצרכיו ההתנהגותיים. במידה
וכל זה ניתן לו, הוא הופך ליצור מופלא ושותף שכבוד ועונג לחיות
במחיצתו."
תזונה וצרכנות
ynet קינואה. בטור "ברגע
האחרון: קינואה לחג" (18.04.2011) מציעה חן וינשטיין
מתכונים טבעוניים לקינואה: סלט קינואה עם סלק; קינואה עם בצל מקורמל, דלעת
ופטריות; תחתיות ארטישוק ממולאות בקינואה ברוטב חמצמץ; וקציצות קינואה
עם גזר ועשבי תיבול.
nrg מעריב קניידלך. בטור "ניסים וכופתאות:
מתכון טבעוני לקניידלעך" (20.4.2011) מציעה שחר שילוח מתכון לקניידלעך
במרק אפונענע.
פינת התזונה
בורמואלוס: כופתאות מצה ובננה
יהודי בולגריה נוהגים לאכול בפסח "בורמואלוס", כופתאות מצה מטוגנות.
לרוב משתמשים בביצים להכנתן, אך ניתן להחליף את הביצים בבננה בשלה, והתוצאה
מפתיעה לטובה. לדברי כמה מהטועמים, בורמואלוס הבננה אף טעימים יותר מאלה שעל
בסיס ביצים.
מרכיבים
בננה בשלה ורכה
חמש מצות
שמן לטיגון
מים
הכנה
- שוברים את המצות לפירורים לתוך קערה באמצעות הידיים. מכסים במים ומשרים
למשך רבע שעה, עד שהמצות רכות לגמרי.
- בידיים נקיות סוחטים את פירורי המצה ומעבירים לקערה יבשה.
- מועכים את הבננה על צלחת בעזרת מזלג עד לקבלת מחית אחידה.
- מערבבים היטב את פירורי המצה הסחוטים עם מחית הבננה עד לקבלת עיסה
אחידה.
- מחממים שמן עמוק לטמפרטורה גבוהה.
- יוצרים בידיים (או בעזרת כף) כופתאות מהעיסה ומניחים אותן בזהירות בשמן
החם.
- מטגנים והופכים, עד שנוצר קרום קשה משני הצדדים.
המתכון באדיבות אבי פנקס
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: חגי
כהן (עורך), עידן סוייר, כנען עוזיאל, מרים מונדרי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
