בכתבה "בארדו ביקשה, פואד לא יתנגד לחוק הפרוות" (ynet, 23.8.2010) מדווח ארז ארליכמן כי שר התעשייה והמסחר, בנימין בן-אליעזר, שהיה המתנגד העיקרי להצעת החוק להגבלת הסחר בפרוות, הסכים להסיר את התנגדותו להצעת החוק. זאת בעקבות הפניות שקיבל בנושא, ובפרט פנייתה של השחקנית לשעבר ופעילת זכויות בעלי-החיים הצרפתייה, בריז'יט בארדו.

בכתבה "מיקי חיימוביץ': 'הבנתי שבשר זה סוג של רצח'" (ynet, 26.8.2010) מראיין צחי כהן את מיקי חיימוביץ', לרגל צאתו לאור של ספר הבישול הצמחוני שערכה, "אוכל למחשבה". חיימוביץ מספרת על התהליך שהביא אותה להוציא מוצרים מהחי מהתפריט שלה: "קראתי יותר ויותר ספרים בנושא, המסרים חלחלו, ויום אחד הבנתי שבשר זה סוג של רצח. ידעתי שאני לא יכולה להפריד בין החתולה שלי לבין הפרה ברפת. יש לה נשמה, כואב לה, ואני לא יכולה לאכול אותה.‭ ‬ הכתבה כוללת גם מתכון לגולש הונגרי מתוך הספר (ניתן להחליף את השמנת שבמתכון בשמנת צמחית).

בכתבה "בגלל החום: 20% ממטעי התפוחים בארץ נפגעו" (וואלה!, 22.8.2010) סוקר עמירם כהן את נזקי גל החום לחקלאות ומזכיר בין השאר את מותם של 20,000 תרנגולים במשקים ברחבי הארץ. בכתבה אין התייחסות לסבלם של התרנגולים עצמם, אלא הם מוזכרים כסוג נוסף של תוצרת חקלאית שניזוקה. כהן מציין ששיעור תמותה זה נחשב נמוך, יחסית למאות אלפי תרנגולים שמתו בגל החום הקודם. למידע נוסף על נזקי החום לבעלי-חיים במשקים תעשייתיים

בכתבה "נתניה: הוחרמו שני גורי קופים שהוברחו מקונגו" (ynet, 26.8.2010) מספר ארז ארליכמן על החרמתם של שני קופים מידי תושב נתניה, שקנה אותם בקונגו לאחר שהוריהם ניצודו עבור בשרם, והבריח אותם לישראל כשהם סגורים בתוך ארגז כלים שנארז בתוך מזוודה. הקופים ישלחו לשיקום במקלט קופים, במטרה להשיבם לטבע בסופו של דבר. חקירה תפתח לגבי נסיבות הברחתם לארץ, אם כי לא צפויה העמדה לדין של העבריין.

בכתבה "באשדוד מקווים שסיירת החיות תעצור את גל הפגיעות בחתולי הרחוב" [nrg מעריב (זמן הדרום), 25.8.2010] מספר משה ג'רפי על הקמתה של יחידה משטרתית התנדבותית להגנת בעלי-חיים באשדוד, בעקבות ריבוי של מקרי התעללות שהתגלו לאחרונה באזור.

בכתבה "אריק החליט לגדל בדרך הטבע" (nrg מעריב, 20.8.2010) מראיינת בילי מוסקונה-לרמן את אריק מלמד, בעליו של לול אורגני של עופות בתעשיית הבשר. הכתבה חושפת כמה מהפגיעות בעופות בתעשיית הבשר הקונבנציונלית; מלמד אף מספר שהפסיק לאכול בשר עוף לאחר שנחשף לתנאי הגידול של העופות בלול של הוריו, שבו עבד בילדותו. עם זאת, הכתבה נעדרת כל ביקורת ביחס לפגיעה בעופות בתעשייה האורגנית. למשל, גם בתעשייה האורגנית משתמשים בעופות שעברו ברירה מלאכותית לגידול מהיר באופן ההורס את בריאותם; וגם בלול של מלמד כלואים העופות בצפיפות גבוהה – שישה עופות למטר רבוע. למידע נוסף על תעשיית העופות האורגנית

בכתבה "על הכוונת: ציד לא חוקי מאיים על הצבאים בנגב" (nrg מעריב, 16.8.2010) מספר שמעון איפרגן על הציד הלא-חוקי שמאיים על אוכלוסיית צבאי הנגב, שירדה בארבעים השנים האחרונות מכמה אלפים לכ-200 בלבד. ברשות הטבע והגנים מתקשים להתמודד כראוי עם הציד הלא-חוקי בשל מיעוט הפקחים האחראים על אכיפת החוק, והעונשים הקלים המוטלים על עבריינים שנתפסו.

בכתבה "טרנד המפוחלצים אינו פוסח על ישראל" (הארץ גלריה / עכבר העיר, 18.8.2010) סוקר סהר שלו את השימוש בגופות מפוחלצות של בעלי-חיים למטרות קישוט. הכתבה כוללת את תגובתה של הילה קרן מאנונימוס: "פחלוץ בעלי-חיים ושימוש בגופם למוצרי נוי מעודד הרג חיות בר, שלעתים אף מוחזקות בתנאי שבי ורעב לפני פחלוצן [...]תליית ראשי חיות בר מעל המפתן היא סממן של חברה האדישה לסבלן של חיות אחרות, המפגינה כוחנות ואלימות כלפיהן."

בכתבה "שערי תקווה: הצילו, השפנים משתלטים!" (mynet, 19.8.2010) מספר אבי איצקוביץ' שאוכלוסייה של שפני סלע, שהובאה באופן מלאכותי לפני כשנתיים ליישוב שערי תקווה, נחשבת כעת בלתי רצויה בעיני התושבים, לאחר שהתרבו מעבר למה שציפו. רשות הטבע והגנים התירה לתושבים לפגוע בשפנים, למרות שמדובר בחיה מוגנת. עם זאת, פקח הרשות המרואיין בכתבה מסביר שניתן למנוע את התרבות השפנים בסביבה אנושית באמצעים לא-אלימים, על-ידי גידור ומניעת יצירת מקומות המתאימים להתרבות בסביבת מגורי אדם.

בכתבה "תיעוד מיוחד: כך הורגים עשרות לוויתנים באיי פארו" (ynet, 19.8.2010) סוקר ארז ארליכמן את ציד הלוויתנים עבור תעשיית הבשר באיי פארו (דנמרק). הציד תועד על-ידי פעילי הארגון Sea Shepherd Conservation Society, הנאבק להגנת הלוויתנים.

בכתבה "משרד החקלאות: מניח תשתית לטיפול ארוך טווח בבע"ח משוטטים, בפרט בחתולי הרחוב" (כאן נעים, 17.8.2010) מדווח משה נעים על כך שמשרד חקלאות יקציב מיליון ש"ח לעיקור ולסירוס של חתולים חופשיים ב-17 רשויות מקומיות, במטרה לצמצם את התרבותם ולמנוע רעב ומחלות.

הכתבה "מחאה יצירתית נגד מלחמות פרים בפתח מוזיאון גוגנהיים בבילבאו" (הארץ, 21.8.2010) מספרת על מיצג מחאה של פעילים לזכויות בעלי-חיים בספרד נגד "מלחמות" פרים. בעקבות האיסור שהתקבל לאחרונה על "מלחמות" פרים בקטלוניה, קוראים הפעילים לחקיקת איסורים דומים גם בשאר מחוזות ספרד.

בכתבה "הרבנים למען המטילות" (nrg מעריב, 11.8.2010) סוקר אביב לביא התבטאויות של רבנים נגד כליאת תרנגולות בכלובים קטנים שאינם מאפשרים להן תנועות אלמנטריות, כמקובל בתעשיית הביצים בארץ. לביא מצטט את חוות-דעתו של הרב בנימין לאו בנושא: "אני סבור שפסיקת הלכה בעניין זה מוכרחה להיות חד משמעית, לאיסור גידול תרנגולות בתנאים אכזריים ולקידום הפיכת משק הביצים בישראל לכזה העונה על דרישות התקן בעולם המערבי. מדינת ישראל מוכרחה להיות אור לגויים."
עוד מוזכרים בכתבה הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, שכתב לשר החקלאות, שלום שמחון, בבקשה שיפעל להפסקת השימוש בכלובי סוללה; הרב שלמה אבינר, שהתייחס בנוסף לסבלן של התרנגולות בכלובים גם לשיטות ההמתה האכזריות של האפרוחים הזכרים, שאינם משמשים בתעשיית הביצים; והרב דוד רוזן, לשעבר הרב הראשי של אירלנד, שכתב: "ברור הדבר שלדחוס תרנגולות לכלובים המונעים מהן תנועה ופוצעים אותן מהווה עברה על איסור תורתנו הקדושה לגרום צער לבעלי-חיים. גם מביישת ומביכה העובדה שבמדינות אחרות נאסר השימוש בכלובים אלה, כאשר במדינת היהודים דרישת התורה להימנע ככל האפשר מגרימת צער לבעלי-חיים אינה מיושמת כראוי."

בכתבה "מסעדנים בעיר נגד התעללות בתרנגולות" (mynet חיפה, 12.8.2010) מספרת מי-טל בן-סימון על הצטרפותם של מסעדנים ושפים חיפאים לעצומה הקוראת שלא לאשר תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים: "כטבחים נעדיף מוצרים שיוצרו תוך פגיעה מינימלית בבעלי-חיים, כצרכנים נתקשה ליהנות מביצים שהוטלו בסבל. אנחנו קוראים לוועדת החינוך להתנגד לבזבוז כספי ציבור על הקמת כלובי סוללה לתרנגולות. כאזרחים, אנו מעדיפים שכספי המסים שלנו יושקעו בהקמת לולים ללא כלובים, כנהוג במדינות מתקדמות."

בכתבה "חבורת לול: אבי פנקס נלחם למען התרנגולות והאפרוחים" [nrg מעריב (זמן ראשון), 11.8.2010] מראיינת ליאת לוי את אבי פנקס, מייסד עמותת חי-משק ומוותיקי הפעילים לרווחת בעלי-חיים בישראל. פנקס מספר על הפיכתו לצמחוני בגיל צעיר, על המאבק נגד הרפורמה בתעשיית הביצים, שבו משתפת חי-משק פעולה עם אנונימוס, ועל ספרו "חיות משק בישראל", הכולל מחקרים בתחום רווחת בעלי-החיים.

בטור "צמחוני של ימי חול" (הארץ, 12.8.2010) מסביר אמיתי זיו את החלטתו להפוך לצמחוני באופן חלקי, ומסכם: "לא יהיה זה ניחוש בלתי אינטליגנטי אם נניח, שב-50 השנים הקרובות התנועה הצמחונית עומדת לתפוס מקום הולך וגובר בכתיבת ההיסטוריה האנושית, אבל גם המהפיכה הזאת תהיה הדרגתית. מי שרוצה להצטרף יכול להתחיל כבר בארוחת הצהריים הקרובה, או ביום שני." בטור תגובה, "לאכול את העגל ולהשאיר אותו שלם" (12.8.2010) עונה אורנה רינת לטיעוניו של זיו ומדגישה כי הכרה בזכויות בעלי-החיים מחייבת הפסקה מוחלטת של צריכת בשר ולא הפחתה חלקית בלבד.

בכתבה "המדריך להצלת קיפודי רמת גן, צבאי ירושלים ולטאות חיפה" (הארץ, 9.8.2010) מספר צפריר רינת על "המדריך לתכנון וניהול תשתיות טבע עירוני" שפרסמה החברה להגנת הטבע, המכיל הנחיות לשמירה על סביבת המחיה של בעלי-חיים החיים במרחב העירוני.

בכתבה "פרסום ראשוני: התפרצות מחלת הכלבת בעפולה" (!now עמקים, 4.8.2010) מדווח זיו ציון כי בעקבות אבחון חתול חולה כלבת בעפולה, הוכרזו ארבעה רחובות בעיר כ"אזור נגוע כלבת" והומתו עשרות כלבים וחתולים. לפי פקודת הכלבת, הכרזה זו מקנה לווטרינר הרשותי סמכות להורות על הריגת כל כלב שאינו קשור וחסום, וכל כלב ללא רישיון. זאת בנוסף לסמכויות ההסגר וההרג הנרחבות שיש לשירותים הווטרינריים גם בתנאים רגילים; מומלץ אפוא לכל תושבי הסביבה לחסן בדחיפות כלבים וכן חתולים היוצאים החוצה.

הכתבה "ארה"ב: 7 גורים מתו מחום בתא מטען של מטוס" (ynet, 8.8.2010) מספרת על מותם של שבעה כלבים שהובלו בטיסה של חברת "אמריקן איירליינס", בעקבות תקלה במערכת הקירור של תא המטען, שבעקבותיה עלתה הטמפרטורה בו ל-30 מעלות.

גל החום הפוקד בימים האחרונים את ישראל פוגע קשות בבעלי-חיים במשקים התעשייתיים, שאינם יכולים להתמודד היטב עם החום בגלל הצפיפות הגדולה והיעדר האפשרות לעבור למקום מאוורר יותר. בתחילת השבוע דווח על 200 אלף עופות מתים שפונו ממשקים ברחבי הארץ – ביניהם תרנגולות מתעשיית הביצים ותרנגולי-בית ותרנגולי הודו מתעשיית הבשר. חברת הביטוח הממשלתית "הקרן לנזקי טבע בחקלאות" צופה שהיקף תמותת העופות יגיע למיליון. בעיתונות סוקרה תמותת העופות בעיקר כבעיה כלכלית ותוך התייחסות מעטה לפגיעה הנגרמת לחיות עצמן.
משרד החקלאות ניצל את תמותת העופות כדי לקרוא לקידום הרפורמה בתעשיית הביצים, אף על-פי שבמתכונתה הנוכחית צפויה הרפורמה להנציח את כליאת התרנגולות בכלובים, מצב החושף אותן לפגעי החום: בכתבה "בזכות לולי החופש: העופות שרדו בחום הכבד" (mynet עמק וגליל, 5.8.2010) מספר אבנר לוטן שבלולים ללא כלובים לא נרשמה תמותה מוגברת של עופות בעקבות גל החום. לוטן מצטט לולנים וביניהם שמואל שורניק, ממושב רמת צבי: "גם אצלי לא מתו תרנגולות בגלל החמסין. בלולי סוללות גם המתכת מתחממת והתרנגולות שיושבות בתוך תא צפוף מסורגי מתכת סופגות את החום ישירות ממנו. בלול חופשי התרנגולת מוצאת לה את הפינה הנוחה יותר מבחינתה."
בטור "חם שם בלול" (nrg מעריב, 2.8.2010) מבקר חגי כהן את צביעותו של משרד החקלאות, המבקש להשתמש במותם של העופות כאמצעי להצדקת המשך כליאתם בתנאים ירודים – אף על-פי שהתמותה ההמונית נובעת מהזנחת הטיפול ברווחת בעלי-חיים על-ידי משרד החקלאות עצמו. כהן מזכיר ש"בלולי כלובים חדשים, המתהדרים במערכת בקרת אקלים חדשנית [...] כל תקלה טכנית גורמת לתמותה המונית, גם כשהטמפרטורות נמוכות יותר. רק לפני שבועות ספורים מתו עשרות אלפי תרנגולות בלול הטלה ענק בגליל, בשל תקלה קטנה במערכת החשמל בלול."
בטור "למות מחום" (וואלה! 3.8.2010) מתייחס עידן סייר לחלקה של הברירה המלאכותית הנהוגה בתעשיות בעלי-החיים בהגברת הרגישות לחום: העופות עברו התאמה לטמפרטורה קבועה ונמוכה יחסית, והם עוטים עודפים גדולים של שומן ושרירים.

בכתבה "עתירה: די לניסויים בחתולים ערים באוניברסיטת בן-גוריון" (הארץ, 5.8.2010) מספר דן אבן על פנייתם של ארגונים לזכויות בעלי-חיים למשרד הבריאות בדרישה לעצור ניסוי בחתולים המתבצע באוניברסיטת בן-גוריון. בניסוי מוקלטת פעילותם המוחית של חתולים בזמן שהם כלואים במתקני ריסון בהכרה מלאה.

בכתבה "חדרה: בוטל היתר רעלים למשחטה בשל סכנה לציבור" [nrg מעריב (זמן חדרה), 4.8.2010] מדווחת מירית אזרחי שמשחטת עוף עוז פועלת מזה כחודש ללא היתר רעלים תקף, לאחר שההיתר לא חודש עקב ליקויים שנתגלו במקום. המשחטה מאחסנת באופן לא ממוגן 12 טון אמוניה, בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף, ותוך סיכון האוכלוסיה הקרובה. המשחטה גם מזרימה כמויות גדולות של מלחים למקורות המים סביבה.

בכתבה "הצעת חוק: מה אוכלות החיות?" (nrg מעריב, 6.8.2010) מדווחת דליה מזורי על הצעת חוק שמגבש משרד החקלאות, להסדרת הפיקוח על מזון לבעלי-חיים, שתטיל על יצרני המזון אחריות לנזקים כתוצאה מהאכלת בעלי-חיים במזון פגום. מזורי מציינת שבעלי-חיים במשקים מואבסים לעתים קרובות במזון המופק מפסולת חקלאית, ובכלל זה שאריות גופותיהן והפרשותיהן של חיות אחרות. למידע נוסף על הזנת בעלי-חיים במשקים

בכתבה "באשדוד מקימים סיירת נגד התעללות בבעלי חיים" (mynet, 2.8.2010) מספר יאיר הרוש על הקמתה של יחידה חדשה למניעת התעללות בבעלי-חיים במשטרת אשדוד. פעילות היחידה תתבסס על עבודת מתנדבים. המעוניינים להתנדב מוזמנים להגיע ביום ד', 11.8.2010, בשעה 20:00 לרחוב הציונות 32 באשדוד, ולהביא שתי תמונות פספורט ואישור על כשירות רפואית.