
גל החום הפוקד בימים האחרונים את ישראל פוגע קשות בבעלי-חיים במשקים התעשייתיים, שאינם יכולים להתמודד היטב עם החום בגלל הצפיפות הגדולה והיעדר האפשרות לעבור למקום מאוורר יותר. בתחילת השבוע דווח על 200 אלף עופות מתים שפונו ממשקים ברחבי הארץ – ביניהם תרנגולות מתעשיית הביצים ותרנגולי-בית ותרנגולי הודו מתעשיית הבשר. חברת הביטוח הממשלתית "הקרן לנזקי טבע בחקלאות" צופה שהיקף תמותת העופות יגיע למיליון. בעיתונות סוקרה תמותת העופות בעיקר כבעיה כלכלית ותוך התייחסות מעטה לפגיעה הנגרמת לחיות עצמן.
משרד החקלאות ניצל את תמותת העופות כדי לקרוא לקידום
הרפורמה בתעשיית הביצים, אף על-פי שבמתכונתה הנוכחית צפויה הרפורמה להנציח את כליאת התרנגולות בכלובים, מצב החושף אותן לפגעי החום: בכתבה "
בזכות לולי החופש: העופות שרדו בחום הכבד" (mynet עמק וגליל, 5.8.2010) מספר אבנר לוטן שבלולים ללא כלובים לא נרשמה תמותה מוגברת של עופות בעקבות גל החום. לוטן מצטט לולנים וביניהם שמואל שורניק, ממושב רמת צבי: "גם אצלי לא מתו תרנגולות בגלל החמסין. בלולי סוללות גם המתכת מתחממת והתרנגולות שיושבות בתוך תא צפוף מסורגי מתכת סופגות את החום ישירות ממנו. בלול חופשי התרנגולת מוצאת לה את הפינה הנוחה יותר מבחינתה."
בטור "
חם שם בלול" (nrg מעריב, 2.8.2010) מבקר חגי כהן את צביעותו של משרד החקלאות, המבקש להשתמש במותם של העופות כאמצעי להצדקת המשך כליאתם בתנאים ירודים – אף על-פי שהתמותה ההמונית נובעת מהזנחת הטיפול ברווחת בעלי-חיים על-ידי משרד החקלאות עצמו. כהן מזכיר ש"בלולי כלובים חדשים, המתהדרים במערכת בקרת אקלים חדשנית [...] כל תקלה טכנית גורמת לתמותה המונית, גם כשהטמפרטורות נמוכות יותר. רק לפני שבועות ספורים מתו עשרות אלפי תרנגולות בלול הטלה ענק בגליל, בשל תקלה קטנה במערכת החשמל בלול."
בטור "
למות מחום" (וואלה! 3.8.2010) מתייחס עידן סייר לחלקה של הברירה המלאכותית הנהוגה בתעשיות בעלי-החיים בהגברת הרגישות לחום: העופות עברו התאמה לטמפרטורה קבועה ונמוכה יחסית, והם עוטים עודפים גדולים של שומן ושרירים.