תעשיות התרופות ותעשיות החי

תוכן התחקיר: משק החי והמחלות  המרוויחים: חברות התרופות 

משק החי והמחלות

החיידקים חוזרים

גילוי האנטיביוטיקה, לפני כשישים שנה, גרם לעולם המערבי להאמין כי רובן המכריע של המחלות הזיהומיות כבר מאחוריו. אלא שבשנים האחרונות הולך ומתברר שיעילות "תרופת הפלא" הולכת ונשחקת. השימוש המתמשך והנרחב בחומרים אנטיביוטיים גורם בשנים האחרונות להופעת זנים אלימים של חיידקים, העמידים לטיפולים רפואיים מוכרים. מחלות שנדמה כי עברו מן העולם, כגון שחפת, חוזרות להכות באוכלוסיות חלשות. עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה בולטת גם בסביבה שבה מרבים ביותר להשתמש בה: בקרב אנשים המטופלים בה לאורך זמן, בקרב בני-משפחותיהם, בבתי-חולים וכדומה.

החיידקים מתחזקים

פרופ' ס. פיטליק מהמרכז הרפואי ע"ש רבין (בילינסון) הוא אחד המומחים המתריעים על הסכנה הקרבה. לדבריו, כבר כיום החלו החיידקים לפתח מנגנוני עמידות מתוחכמים ביותר נגד אנטיביוטיקה, על-ידי שינוי מבני, המונע מאנטיביוטיקה להשפיע. מנגנונים אלה מועברים בתורשה לא רק בין חיידקים מזן אחד, אלא גם בין זנים שונים. התוצאה: תהליכי סלקציה היוצרים דורות חדשים של חיידקים, המצוידים במנגנונים עוקפי אנטיביוטיקה. "בכל המדינות עקומות הגרפים המתארים את יעילות ההשפעה של תרופות אנטיביוטיות מצביעות על ירידה מתמשכת במידת יעילות התרופות", מדגיש פיטליק. התופעה הולכת ומתרחבת בהתמדה והרפואה נותרת חסרת אונים נגדה. "בשמונה השנים האחרונות חיידק עמיד מסוים מגדיל את תפוצתו כמזהם אצל חולים בכ-14% בכל שנה", אומר פיטליק.

מי צורך אנטיביוטיקה?

בישראל חיים עשרות מיליוני תרנגולים בכל רגע נתון, המולעטים באנטיביוטיקה בקביעות, לעומת 6.5 מיליון בני-אדם, הצורכים אנטיביוטיקה לעתים רחוקות. בארצות-הברית, למעלה מ-40 אחוזים מן האנטיביוטיקה המיוצרת מיועדת לחיות במשקים חקלאיים. שיירי האנטיביוטיקה מצטברים במוצרי מזון המופקים מבעלי-החיים המטופלים באנטיביוטיקה, וכמעט שלא ניתן להיפטר מהם. הדיווחים העיתונאיים הרבים על נוכחות של אנטיביוטיקה בחלב פרות המשווק לבני-אדם הם רק חלק מן התמונה.

תרופות וזרזי גדילה

כליאת עשרות אלפי עופות במבנה סגור, בצפיפות של 20 פרטים למטר רבוע, פירושה התפשטות מהירה ובלתי נמנעת של מחלות. האנטיביוטיקה מהווה אפוא גורם חשוב, המאפשר את עצם קיומם של משקים תעשייתיים: ללא תמיכה רפואית, לא ניתן לצופף כך את החיות. התרופות ניתנות לשם ריפוי, אך החיות הבריאות מקבלות אף הן תכשירים אנטיביוטיים, שנועדו למנוע התפתחות מחלות. החקלאים לא מסתפקים בכך, אלא מלעיטים את החיות ב"זרזי גדילה" – חומרים הכוללים אנטיביוטיקה כמרכיב מרכזי, והמעוררים גדילה ו"תפוקה" מעבר ליכולת הטבעית של החיות. האנטיביוטיקה שנמצאת בזרזי הגדילה ניתנת במינון נמוך יותר מן המקובל בטיפול רפואי, לאורך שבועות וחודשים. אין לול מסחרי בישראל (פרט לקומץ הלולים האורגניים) אשר אינו ממריץ את גדילת התרנגולים באמצעות זרזי גדילה. העמידות לאנטיביוטיקה, שמפתחים חיידקים עקב השימוש בזרזי הגדילה, אינה פחותה מן העמידות שהם מפתחים בעקבות שימוש באנטיביוטיקה כתרופה. מחקרים אף מצביעים על כך, שזרזי גדילה אף מעודדים באופן מיוחד את התפתחותם של חיידקים עמידים, כי הם מכילים אנטיביוטיקה "מוחלשת", שאינה מחסלת אוכלוסיות חיידקים אלא מאפשרת לעמידים שבהם לשרוד בקלות ולהתרבות ללא תחרות.

מה יקרה לחיות?

ייתכן שניתן להדק את הפיקוח על כמות האנטיביוטיקה, שמגיעה לצלחתם – ולקיבתם – של בני-אדם. אולם החיות במשקים החקלאיים לא ירוויחו מכך. ככל שפוחתת יעילות התרופות, הן הנפגעות העיקריות ממחלות. ואם יגבילו באופן יעיל את השימוש בתרופות – עדיין הן אלה שיחלו יותר. ייתכן שלצמצום השימוש בזרזי גדילה תהיה השפעה חיובית כלשהי על רווחתן, אך גם כאן אין מקום לאופטימיות רבה. בתעשייה עוסקים זה שנים בפיתוח דרכים חלופיות לזרז את גדילתן של החיות באופן לא טבעי – על ידי מניפולציות במזון, בתנאי החיים ובנתונים הגנטיים של החיות.

המרוויחים: חברות התרופות

בחסות חברות התרופות

תדמיתן הציבורית של חברות התרופות קושרת אותן עם מתן מזור לתחלואיהם של בני-אנוש. נראה כי איש אינו מודע לעובדה, שרוב "צרכני" התכשירים והתרופות שהן מייצרות אינם בני-אדם אלא בעלי-חיים אחרים: 40 מיליארד בעלי-החיים, הכלואים במשקים התעשייתיים ברחבי העולם. כפי שראינו, החקלאות התעשייתית מתאפשרת רק הודות להאבסה יומיומית של בעלי-החיים בתרופות מסוגים שונים. אף על-פי שתרופות לחולים אנושיים יקרות במידה ניכרת מתרופות וטרינריות, הרי שהיקפי הייצור העצומים של תרופות ותכשירים ווטרינריים הופכים את משקי-החי התעשייתיים לפלח קנייה נכבד של חברות התרופות. ניתן להבחין בכך, אם טורחים להביט בספרות חקלאית: חברות התרופות הן מהמפרסמים העיקריים בכתבי-העת של תעשיות-החי. חברות אלה אף מעניקות חסות לכנסים ולאירועים של ענף הלול, והן מממנות מחקרים ומציעות מלגות בתחום.

תרופות – לאו דווקא מרפאות

לא זו בלבד שבריאות האדם אינה עומדת בראש מעייניה של תעשיית התרופות, אלא יותר ויותר מסתבר, שצריכת תרופות עלולה להזיק – הן בעקבות שימוש לקוי וצריכת-יתר, והן כתוצאה מצריכת מוצרים חקלאיים, ובעיקר מוצרים מן החי. בשנים האחרונות גברה המודעות הצרכנית לשאריות כימיות מזיקות, המצויות במזונות מן החי, כגון: קוטלי חרקים (פחמימנים כלוריים, זרחנים אורגניים), מזהמי סביבה (מתכות כבדות) ובמידה הרבה ביותר – תרופות (השאריות התרופתיות הנפוצות במוצרים מן החי הן חומרים אנטי-מיקרוביאליים, כגון אנטיביוטיקה וסולפונאמידים, חומרים בעלי פעילות הורמונלית, זרזי גדילה, קוקצידיוסטטים וחומרים אנטי דלקתיים). חיידקי סלמונלה ו E. coli עמידים במיוחד הם בין הסכנות, הנובעות משימוש באנטיביוטיקה במשקי-חי; קיימים חיידקים מסוכנים ועמידים רבים נוספים, ויש הקושרים צריכת אנטיביוטיקה והורמונים באמצעות מוצרים מן החי עם התפתחות מינית מוקדמת ועם גדילה מואצת בבני-אדם.

המלצות במקום פיקוח

ארגון הבריאות וארגון המזון והחקלאות של האו"ם קבעו תקנים, שתכליתם לפקח על השימוש בתכשירים אנטיביוטיים. ארגון הבריאות העולמי, למשל, ממליץ על הפסקה מוחלטת של השימוש בתכשירים המשמשים בתעשיות החי, אשר ידוע כי הם מעודדים עמידות של חיידקים לתכשירים המשמשים ברפואת אדם. אולם תקנים אלה הנם בגדר המלצה בלבד, והאתגר הוא גדול, שכן פיקוח יעיל דורש עמדה נחרצת של הממשלות, ושיתוף-פעולה בין החקלאים, הרשויות הווטרינריות ורשויות הבריאות. האיחוד האירופי אסר רק מספר קטן של תכשירים אנטיביוטיים, ובארצות-הברית המצב הוא, כצפוי, גרוע יותר (לסקירת ההתפתחויות בנושא הגבלת השימוש באנטיביוטיקה בלולים). שבדיה היא המדינה היחידה האוסרת שימוש בכל זרזי הגדילה. במרבית מדינות המערב קיימים תקנים לרמות מרביות מותרות של התכשירים האנטיביוטיים המותרים לשימוש, והפיקוח מתבצע, בעיקרו, באמצעות בדיקות מעבדה, הנערכות בדגימות של מוצרים. אולם התקנים מבוססים על הממשק המקובל בחקלאות, ומערכת הפיקוח מתריעה בעיקר על חריגות מן הנורמות הרווחות – שהן לקויות מלכתחילה. הפיקוח אינו מבוסס על מחקרים העומדים על נזקים חמורים, העלולים להיגרם כתוצאה מצריכת כמויות רווחות של שאריות אנטיביוטיקה, או אפילו של כמויות נמוכות מהן. הלובי של חברות התרופות, הלובי החקלאי וארגון הסחר העולמי מצליחים כיום, חרף הלחץ הצרכני, למנוע פיקוח הדוק וביקורתי יותר.

"הצלת חיי אדם"

חברות התרופות מספקות חלק ניכר מן המימון של הלובי העולמי בעד ניסויים בבעלי-חיים. אנשי הפרסום ויחסי-הציבור של החברות מדברים על הצורך בפיתוח תרופות להצלת חיי אדם, ובשם עיקרון זה מצליחים להשתיק את מרבית ההתנגדות לעינויים שהן גורמות לבעלי-החיים במעבדות. נדמה כי איש מהפוליטיקאים, אנשי התקשורת ואפילו נציגי הארגונים נגד ניסויים בבעלי-חיים, אינו מכיר באחד האינטרסים העיקריים העומדים מאחורי הניסויים, ואשר אין להם ולא כלום עם הצלת חיי אדם או שמירה על בריאותו: ייצור בשר, חלב וביצים. המניע הוא כספי ותו לא, כשייצור מוצרים מן החי מאפשר פיתוח, ייצור ומכירה של תרופות רבות ובכמויות ענק. כדי לאפשר לעסקים להתנהל באין מפריע, נאבקות חברות התרופות בתקנות, שמטרתן הגבלת השימוש בתרופות במשקים. כך, תחת הסיסמא "הצלת חיי אדם", מרעילה תעשיית התרופות מיליוני צרכנים של מוצרים מן החי, ובחסות התדמית של קידום המדע, הרפואה והאנושות, היא מחלישה את כלי המאבק נגד מחלות קשות, שקיווינו כי נעלמו מן העולם.