כאילו לא מזיק
לחלב צאן יש תדמית של מוצר בלתי מזיק באופן יחסי, המגיע מחיות הנהנות מתנאי חיים טבעיים ומגוף בריא, ללא התיעוש המאפיין את משק חלב הבקר. אולם במציאות, תחלואי התעשייה חדרו גם לעומקו של משק חלב הצאן. סיור במשק צאן במושב נחלים מגלה מעט מעולמן של הכבשים והעזים שמוחזקות בתור מכונות לייצור חלב. לא מדובר בדיר רע במיוחד או בחשיפה של התאכזרות מיוחדת. מדובר דווקא במקום ש"מנוהל היטב". אולם התמונות מגלות מהי משמעות התיעוש של יצורים חיים, אפילו במקום כזה, אפילו דרך שעתיים אקראיות של תיעוד.מעבר לגדר, החיים בזבל
המחלבה בנחלים היא קומפלקס של מכלאות, שבכל אחת מהן כלואות חיות לפי מיון: מכלאה לכבשים, מכלאה לעזים, מכלאה מעורבת, מכלאה לגורים שהופרדו מאמותיהם וכן מעט גורים בין הכבשים והעזים. העזים חיות על אדמה בוצית, והכבשים חיות על מצע של קש על גבי האדמה. באוויר עומד ריח חזק של אמוניה.
צוות אנונימוס מתאר את ההתקרבות למכלאת העזים: "הן מיד ברחו מאתנו, אבל נשארנו במקום, ולאחר זמן-מה הן התקרבו לגדר."
לעיסת הגדר
הצוות מתאר: "היו עזים אשר ליקקו את הגדר, ולמראית-עין נראה היה שהם מחפשים משהו, נמצאים באי-שקט." ליקוק הגדר וניסיונות לעיסה שלה נראו באופן בולט גם בקרב הכבשים. קשה לדעת מהי הסיבה להתנהגות זו ללא עיון מעמיק יותר. בדרך-כלל, היא מזוהה בחיות שבויות כביטוי של שעמום עמוק ומצוקות נפשיות אחרות, מחסור בחומרים ללעיסה או חסר תזונתי מסוים. במקרים מסוימים מדובר בניסיון נואש לפרוץ את הסורגים.
גסיסה
חיות מבויתות רגישות למחלות ולסיבוכי לידה הרבה יותר מקרובותיהן הטבעיות. בשבי הן מוגנות מטורפים, אך האם הן מקבלות טיפול הולם? הצוות מתאר:"ליד מתחם עם גורים ראינו כבשה שוכבת, ועל פתח ההמלטה שלה יש דם וזבובים למכביר. היא נראתה חולה מאוד, ולא הייתה מסוגלת לזוז פרט לתנועות עם רגליה בעודה שוכבת, תנועות אשר עשו סימן באדמה. היו לידה אוכל ומים. הפועל אמר לנו שהיא חולה, אך לא הצלחנו להבין ממנו במה. התרחקנו, והעובד ניסה להראות לנו איך הוא מחבק עיזה. היא ברחה ממנו, ונראתה מבוהלת מאוד."
לידה
הצוות מתאר כבשה הכורעת ללדת עם סיוע אגרסיבי. חקלאים נוהגים להציג את הסיוע בלידה בתור אות לטיפול טוב. אולם למעשה, הצורך של כבשים בסיוע הוא תולדה של ברירה מלאכותית הרסנית, שגרמה לעיוותים בגוף הכבשה; כבשים בטבע אינן זקוקות לסיוע בלידה."הפועלים הגיעו למקום, והכבשה היולדת ניסתה לברוח מהם, אך הם תפסו אותה ויילדו אותה, כלומר, אחד מהם פשוט הכניס את ידו לפתח ההמלטה ושלף משם את הטלה הרך. בכל זמן ההמלטה שאר החיות במתחם הצטופפו ככל שיותר רחוק מהפועלים ומהכבשה היולדת. הגור נשאר עם אמו, וממה שהצלחנו להבין מהעובדים, מחר תתבצע ההפרדה ביניהם. האם ליקקה את הטלה. לידם הבחנו בפגר של טלה, אחד שמת כנראה לפני מספר ימים."
מכות
לא מפתיע לגלות, שהכוח שיש בידי הפועלים הופך לאלימות, המתרחשת כעניין אגבי לחלוטין:"בצד הקדמי של המחלבה היו כבשים ועזים מצופפים, מחכים לחליבה במתחם קטן ומלא בצואה. לפתע, ראינו פועל תאילנדי רץ אחרי כבשה ומכה אותה עם צינור שחור שהיה בידו. היא ניסתה לברוח ממנו (וממתחם ההמתנה לחליבה) תוך צליעה קשה, אבל הוא רץ אחריה וניסה להוביל אותה באמצעות מכות בחזרה למתחם של החיות המיועדות לחליבה. הוא הכה עוד חיות עם הצינור, ולכבשה אחת הוא הרביץ עם המקל בפנים. היו שם עוד כבשים שצלעו. ברור היה שהחיות במשק מפחדות ממנו. כל הזמן הזה, שבו מתבצע 'זירוז' החיות לתוך מתחם החליבה, שמענו חזק את נהמות החיות."
הכניסה לחליבה
חליבת צאן מתחילה בהפעלת כוח. צוות אנונימוס מתאר:"החליבה מתבצעת בסבבים. ממתחם ההמתנה שליד אזור החליבה, בכל פעם נכנסות כשישים כבשים ועזים לתוך מעין קרוסלה גדולה, שבחלקה הפנימי יש אוכל. חלק מהחיות מוצאות מיד את מקומן במעגל החיצוני של הקרוסלה, אך בינתיים, בגלל הדוחק הרב וההמולה שנוצרת בזמן שחיות רבות מנסות למצוא את מקומן בשטח קטן, בפינה נדחקות כבשים ועזים זו על זו. לבסוף מי שלא נכנסה בעצמה לקרוסלה מוכנסת בכוח, ומעט החיות שלא נשאר להן מקום יוצאות מהמתחם."
במתקן החליבה
החליבה עצמה כרוכה בהגבלת תנועה קיצונית וממושכת:"החיות עומדות צמודות זו לזו כשראשן בתוך סד, וכך הן מסוגלות להגיע לאוכל. הפועל סוגר את הסד על-ידי ידית, ובכך מצמצם עוד יותר את שטח התנועה של הצוואר של כל חיה כמעט לאפס, כך שהיא לא יכולה לברוח או לזוז בזמן החליבה. מדובר, אם כן, בכ-60 חיות עומדות שלא יכולות להזיז את גופן פרט לתנועות קלות עם הראש. האוכל, שהכניסה לתוך הסד מאפשרת גישה אליו, נגמר תוך דקות ספורות.
"הפועלים עומדים בחלק הקדמי של אזור החליבה ובכל פעם חולבים כמה חיות. כשהם מסיימים, הם מסובבים את הקרוסלה כדי להביא לפניהם עוד כמה חיות שלא עברו חליבה. כך, עד להשלמת חליבת כל החיות על הקרוסלה. משך החליבה הוא כ-45 דקות. אחרי כל קבוצת חיות שנחלבת, הפועלים עוברים לקבוצה אחרת שכבר מחכה בצפיפות באזור שמיועד לכך. לעתים החיות מחכות במתחם ההמתנה לחליבה את כל זמן החליבה של ה"נגלה" שבפנים, ולעתים פחות מכך. מדבריהם הבנו שחולבים את החיות פעמיים ביום, כלומר כל חיה מבלה בקרוסלה כשעה וחצי ביום, ועוד זמן מסוים באזור ההמתנה הצפוף."
"הפועלים עומדים בחלק הקדמי של אזור החליבה ובכל פעם חולבים כמה חיות. כשהם מסיימים, הם מסובבים את הקרוסלה כדי להביא לפניהם עוד כמה חיות שלא עברו חליבה. כך, עד להשלמת חליבת כל החיות על הקרוסלה. משך החליבה הוא כ-45 דקות. אחרי כל קבוצת חיות שנחלבת, הפועלים עוברים לקבוצה אחרת שכבר מחכה בצפיפות באזור שמיועד לכך. לעתים החיות מחכות במתחם ההמתנה לחליבה את כל זמן החליבה של ה"נגלה" שבפנים, ולעתים פחות מכך. מדבריהם הבנו שחולבים את החיות פעמיים ביום, כלומר כל חיה מבלה בקרוסלה כשעה וחצי ביום, ועוד זמן מסוים באזור ההמתנה הצפוף."
העטינים
לבסוף, התרשמויות מהאיבר שהפך ל"יחידת ייצור" של חלב:"בחליבה עצמה הזדעזענו לראות עד כמה גדולים העטינים של החיות. חלק מהכבשים היו מלוכלכות בצואה בחלק הגוף האחורי שלהן. כל חיה נחלבת במשך כ-3 דקות. העטינים שלה מורמים על-ידי וו ממתכת, והמכונה חולבת. הפועלים לוחצים לפעמים על העטינים לזירוז החליבה. היו חיות שניסו לזוז, אך ללא הצלחה, בגלל הסד שבו הן נתונות ובגלל שכנותיהן הצמודות אליהן. ראינו עיזה עם עטינים עצומים ופגועים עם דם. היו עזים וכבשים שצווחו מכאב בזמן החליבה."
צוות אנונימוס מסכם את האווירה בתעשייה הנידחת-יחסית של גבינות צאן וחלב צאן:
"הפועלים נראו משועשעים, ואפילו שתו קצת חלב ישירות מהעטינים. הם היו נחמדים וחייכנים אלינו, וניכר שהם לא התייחסו לחיות כיצורים חיים ומרגישים."
http://anonymous.org.il/art576.html