צריבה בראש

בינואר 2002 נחשפו בתכנית "כלבוטק" תמונות שצילם צוות אנונימוס, אשר תיעדו שיטה לגדיעת קרניהן של עֶגלות: הגדיעה התבצעה באמצעות מספריים גדולים (קאטר), ואת הדם עצרו באמצעות כוויית אש חיה. הניתוח כולו נערך ללא הרדמה או אלחוש. מה שנראה בתכנית היה מעשה של שגרה ברפתות לייצור חלב בכל רחבי הארץ. בעקבות הזעזוע הציבורי שגרמה החשיפה, אסר ד"ר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, לגדוע קרניים ללא הרדמה, והודיע בחוזר ששלח לכל הרפתות בארץ כי "אי מילוי הנחיות אלו תחשבנה כעבירה על חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) התשנ"ד-1994". תחת זאת המליץ ד"ר ניר "להסיר את הקרניים באמצעות משחה (צריבה כימית)". המשחה שהותרה לשימוש היא סודה קאוסטית. על-פי מילון תורת הרעלים, מוגדרת הסודה הקאוסטית כ"חומר מאכּל מאוד, גורם לכוויות חמורות, עשוי לגרום לנזקים בלתי-הפיכים לעיניים. בליעת החומר מאוד מזיקה." חומר זה אף משמש לפתיחת סתימות ביוב.

מה חושבים בעולם

מומחי רווחת בעלי-חיים ברחבי העולם שוללים במפורש את השימוש בסודה קאוסטית:

• אירופה: ועדה מדעית של האיחוד האירופי המליצה בשנת 1995 להימנע משימוש בסודה קאוסטית ולהעדיף פרוצדורה כירורגית באמצעות ברזל מלובן; פרוצדורה זו תינקט תחת הרדמה ואלחוש ותיעשה על-ידי וטרינר, בשלושת השבועות הראשונים של חיי העגלות.
  
• אוסטרליה: קוד האתיקה האוסטרלי הדן ברווחת החיות, אוסר בתכלית האיסור גדיעת קרניים על-ידי חומרים מאכּלים כדוגמת סודה קאוסטית.
  
• קנדה: ועדת מומחים קנדית טענה, שהשימוש במשחה מכאיב לעגלות וגורם להן חרדה וסבל לטווח ארוך וכן לחוסר תיאבון, המזיק לרווחי התעשייה החקלאית. הוועדה המליצה על גדיעת הקרניים תחת הרדמה מקומית או הרבעת בקר מזכר קצר קרניים - כדי שהוולדות לא יגדלו קרניים ארוכות מלכתחילה.
  
• בריטניה: דו"ח משנת 1987 של הקולג' הבריטי המלכותי של הרופאים הווטרינריים, קובע:
  

מבריטניה לישראל

טיוטת ההנחיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בישראל, המכונות "פעולות השחתה בבעל-חיים", מבוססות על הדו"ח הבריטי. בטיוטת ההנחיות מצוין, כי השירותים הווטרינריים מקבלים את מסקנותיו של הקולג' הבריטי המלכותי, אבל, למרבה הפלא, האיסור על השימוש בחומרים מאכּלים אינו מופיע. להפך, מצוין שהסרה של ניצני הקרניים בעגלים צעירים מותרת ללא הבחנה של שיטה. כך, על אף ממצאיהן ומסקנותיהן של ועדות המומחים בעולם, בישראל מותרת הסודה הקאוסטית לשימוש ללא הגבלה.

התגובה הרשמית

לדברי ד"ר עודד ניר וד"ר מישל בלאיש, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים בשירותים הווטרינריים עד לפני כחודש, במכתב מתאריך 9.6.02,



דבריהם של ד"ר ניר וד"ר בלאיש חושפים כמה מן הסכנות, המאיימות על העגלים כתוצאה מן השימוש במשחה:

עדויות רפתנים

רפתנים רבים מעדיפים את השימוש במשחה מטעמי נוחות וחיסכון על פני הרדמה כירורגית. מספר גילי בבס, 27, רפתן ממושב בית-הילל שבצפון:



האמנם? אפרת שחר, 25, ילידת המושב, סיפרה כי ברפת נגלו לעיניה עגלות צעירות בנות שבועיים-שלושה, אשר עברו את מריחת המשחה על בשרן לפני מספר ימים ועדיין ניתן היה לראות מסביב לשני בתי הקרניים שני פצעים מגלידים בקוטר של 2.5 ס"מ. על ראשה של עגלה אחרת שעמדה בפינת הרפת, הבחינה אפרת בפצע עמוק וגדול יותר. "מה זה?", שאלה. גילי הודה, כי לעגלה זו הוא מרח את המשחה בכמות גדולה יותר, דבר שגרם לפצע עמוק על בית הקרן שהזדהם, אך היא טופלה באנטיביוטיקה, והפצע הגליד בהדרגה.



בקיבוץ הרדוף שבצפון, העוסק בייצור חלב אורגני, שוללים את השימוש בסודה קאוסטית. יורם קלגרד, 46, מנהל הרפת, אומר:



מסתבר שגם השיקול הכלכלי לשימוש במשחה אינו כה מהותי. ד"ר דורון טיומקין, הווטרינר הראשי של החברה החקלאית, שבה חברים 95% מהמשקים הקיבוציים ו 80% מהמשקים המושביים, שולל את הטענה כי המשחה היא השיטה הזולה ביותר שקיימת כיום במשק. לדבריו,



אם כן, כל עוד לא נקבעו תקנות המגבילות את השימוש בסודה קאוסטית, "הכל תקין" ברפתות מבחינת הרפתנים ומשרד החקלאות - על חשבון בעלי-החיים.