"רווחת המטילות" לפי משרד החקלאות
הערות לטענות בנושא "רווחת העוף" שמוצגות בדו"ח המשרד
עדכון: ביוני 2022 אנימלס הצליחה להביא לאיסור על כליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים בישראל!
צוות יח"צ
ב-24.6.2007 קיבלה ממשלת ישראל החלטה בעניין הרפורמה בתעשיית הביצים בישראל. משרד החקלאות קיבל לידיו את המשימה והחל לגבש תוכנית לשינוי התעשייה – תוך התעלמות מוחלטת מחוק צער בעלי-חיים. בעקבות התערבות אנונימוס מינה המשרד "צוות מקצועי לבחינת רווחת המטילות" והורה לו להגיש את המלצותיו תוך פחות מחודשיים, עד 1.3.2009. דו"ח הצוות נחתם באיחור של ארבעה חודשים, ובינתיים התקדמו הליכי תכנון אחרים. על פי לוח-הזמנים שפרסמה ועדת ההיגוי של הרפורמה, הוועדה הייתה אמורה לאשר את מסמכי התכנון הסופיים של הלולים ב-23 ביולי – ארבעה ימים בלבד לאחר שהוציא משרד החקלאות הודעה לעיתונות בנושא דו"ח "הצוות המקצועי". קשה שלא להסיק מכך שעבודת הצוות לא נועדה להשפיע על תכנון הרפורמה אלא לשמש ליחסי ציבור בלבד.
"הצוות המקצועי"
משרד החקלאות הבטיח מראש שהמלצות "הצוות המקצועי" לא יתנגשו עם סדר-היום הכלכלי שלו, וזאת על-ידי מינוי אנשים שמומחיותם היא קידום האינטרסים הכלכליים של החקלאות תוך ניצול בעלי-חיים. ארבעה מבין שבעת חברי הוועדה הם אנשי ענף הלול, אחת היא משפטנית ואחת כלכלנית. החברה האחרונה היא הממונה על חוק צער בעלי-חיים, שעבודתה הממושכת בתפקיד זה הייתה אמורה להקנות לה הבנה מסוימת בתחום, אם כי ניסיון העבר מלמד שהיא נאמנה למשרד החקלאות על חשבון תפקידה כממונה על חוק צער בעלי-חיים. ההרכב הבלתי סביר של הצוות בא לידי ביטוי בעבודתו, והתוצאות ניכרות בסעיף הסיכום וההמלצות בדו"ח הצוות, שמוצגת בו טבלה גרוטסקית של יתרונות וחסרונות בשיטות שונות לכליאת תרנגולות. הצוות מסביר כיצד גובשה הטבלה:
מי מחברי הצוות סבר כי בהיות המנדט העיקרי של הצוות לבחינת רווחת העוף, צריך להיות היבט זה העיקרי במשקל. אחרים סברו כי לבריאות וניקיון הביצה בהשפעתם על בריאות הציבור חייב להיות משקל עיקרי, ואחרים סברו כי להבטחת חלבון זמין במחיר שווה לכל נפש יש לתת משקל כבד. [...]
בסופו של יום, הטבלה שהורכבה משקפת את מיצועם של עמדות חברי הצוות, לאור כל החומר הרב שעמד בפנינו."
והשורה התחתונה: הקטגוריה "רווחת העוף" מהווה רק 20% מבין כלל שיקוליו של "הצוות המקצועי לבחינת רווחת המטילות"! שאר השיקולים הם: "איכות הביצים", "בריאות הציבור", "כלכלה", "שטחים נדרשים", "איכות הסביבה" ו"וטרינריה" (רק הסעיף האחרון רלוונטי בחלקו לרווחת התרנגולות, והוא תופס 15% בלבד ממשקל השיקולים בסיכום).
המלצות
לפי הודעה ארוכה במיוחד ששלח משרד החקלאות לעיתונות בעקבות סיום עבודת "הצוות המקצועי",
550 סמ"ר (פחות משטח דף A4) הם השטח המזערי שמוקצה לכל תרנגולת בלולי סוללה ישנים באיחוד האירופי מאז ראשית שנת 2002, אולם בראשית 2003 נאסר להכניס לשימוש כלובים חדשים כאלה. הכלובים החדשים, וכל הכלובים המותרים לשימוש החל מראשית 2012, מקצים לכל תרנגולת 750 סמ"ר. כלובים אלה, שנקראו בדירקטיבה האירופית (Council Directive 1999/74/EC) "כלובים מועשרים", מכונים כיום במסמכי האיחוד בשם טכני יותר: "כלובים מאובזרים" (או "מצוידים", furnished במקור). לפי הודעת משרד החקלאות בישראל, הכלובים שייבנו במסגרת הרפורמה בארץ יוכלו להתאים להגדרה האירופית של כלובים מאובזרים באמצעות ארגון מחדש של המחיצות בתוך סוללות הכלובים והכנסת אבזרים לכלובים. אולם לפי הדירקטיבה האירופית גובה הכלובים המאובזרים חייב להיות 45 ס"מ לפחות – ולהוראה זו נמנע משרד החקלאות מלהתייחס (גובה הכלוב מוזכר רק בדו"ח פנימי שכתב ד"ר נאדר מובראכי עבור הצוות; הניסוח העילג שלו מעורר חשד שהכותב לא קרא היטב את הדירקטיבה, וממילא הצוות לא יכול להבין מהכתוב במה מדובר). כל עוד לא נקבע במפורש גובה הכלובים, משרד החקלאות מטעה בטענתו שתכנון הלולים החדשים נעשה תוך היערכות להרחבה עתידית לפי המינימום הנדרש באירופה.
על כל פנים, משרד החקלאות אינו מתחייב כלל שהכלובים יאובזרו בעתיד ושהשטח המוקצה לתרנגולת יגדל ל-750 סמ"ר. לפי הודעת המשרד, השיפור היחיד שמובטח בלולים שיוקמו הוא הפחתה קלה בצפיפות – הפחתה שממילא קשה ביותר לאכוף אותה. ומאחר שבאירופה הקצאת 550 סמ"ר לתרנגולת היא פשרה זמנית ביחס ללולים הקיימים בלבד, ואילו בניית לולים חדשים כפופה לדרישות נוספות, "הצוות המקצועי" המליץ למעשה להקים בישראל מערכת נחותה בהשוואה למקובל באירופה. הצהרת משרד החקלאות ש"ישראל מתאימה עצמה לתקן האירופאי" אינה אמת.
אג'נדה התקפית
עיקר דו"ח "הצוות המקצועי" הוא ניסיון לערער על השיטות המקובלות בעולם בתור חלופה משופרת לכליאת תרנגולות בכלובים. כותבי הדו"ח מתאמצים לשכנע שכלובים מאובזרים פוגעים בתרנגולות פחות מכליאה במתקנים ללא כלובים (מאמץ זה הוא רטורי גרידא ומכוון נגד לולים ללא כלובים; בסופו של דבר, הדו"ח אינו ממליץ על הקמת לולי כלובים מאובזרים!). הדברים מבוססים על הניסיון לגבש מסקנות מקוריות על מצב התרנגולות בתעשייה, תוך הפגנת בורות במתודולוגיה של מדע רווחת בעלי-החיים. למשל, בסעיף 3 למבוא מתלוננים מחברי הדו"ח על הקושי למדוד ולכמת רווחה של תרנגולות "בהיעדר פרמטרים פיסיולוגיים קבועים ומוסכמים המבטאים רווחה או העדרה"; עצם הציפייה למדוד ולכמת מצב נפשי בעיקרו כפי שמודדים משקל גוף מעידה על חוסר הבנה בסיסי של התחום.
לולי חופש, כאילו
הטיעון המשכנע ביותר של צוות משרד החקלאות הוא שלא רק לולי כלובים אלא גם לולים מסחריים נטולי כלובים הם סביבת חיים גרועה מאוד לתרנגולות. צרכני "ביצי חופש" ו"ביצי אסם" (באירופה) רוצים להאמין שהכול טוב ויפה בלולים אלה (אם מתעלמים מהרג האפרוחים הזכרים והתרנגולות בגיל שנתיים...). אולם הדבר רחוק מאוד מן האמת, כי גם בהיעדר כלובים מדובר בלולים תעשייתיים צפופים ביותר והמוניים. לכן בהשוואה ללולי כלובים, בלולים ללא כלובים יש סכנה מוגברת לכמה תופעות שליליות: אלימות קטלנית בין התרנגולות, חנק כתוצאה מהתגודדות מפוחדת של המוני תרנגולות, שברים זעירים כתוצאה מהתנגשות בעצמים, אבק סמיך בתוך המבנה, התפשטות מחלות מדבקות, התפשטות טפילים וחדירת טורפים. פרויקט LayWel של הנציבות האירופית סיכם חסרונות אלה, ו"הצוות המקצועי" עט עליהם בדו"ח שלו כמוצא שלל רב.
מאובזרים קלות
לעומת הפירוט שלעיל, הדו"ח מסתפק בסקירה תמציתית וחלקית של החסרונות האופייניים לכלובים מאובזרים. הכותבים התחמקו מדיון בשורה התחתונה: אף אחת מהבעיות שתכנון הכלוב המאובזר מתיימר לפתור אינה נפתרת בו הלכה למעשה. גובהם ושטחם המצומצמים של הכלובים האלה מונעים מהתרנגולות תנועות גוף בסיסיות כגון נפנוף בכנפיים, התמתחות או ריצה; תיבות ההטלה הקבוצתיות אינן מספקות את הצורך להטיל בפרטיות אלא באופן מוגבל מאוד; המתקן הזעיר לאמבטיות חול מותיר את הדחף להתפלש בחול בלתי מסופק ברובו; והמוטות האופקיים שקבועים בסמוך לרצפת הכלוב אינם מספקים את הצורך לנוח וללון על ענפים גבוהים. מעבר לכך, הכלובים המאובזרים מונעים מהתרנגולות לחלוטין לספק את סקרנותן בחיפוש מזון (אחת הפעילויות החשובות ביותר לתרנגולות גם אם מספקים להן מזון ללא הגבלה, לפי דו"ח הפאנל המדעי לבריאות בעלי-חיים ורווחתם, באיחוד האירופי). הכלובים גם מעוררים הרגשת חוסר אונים תמידית בגלל היעדר אפשרות לברוח, לבחור מקום ולבחור פעילויות מכל סוג כמעט.
שאלת הפוטנציאל
שרה שילדס ואיאן דאנקן, מומחים לרווחת עופות ולהתנהגותם, סיכמו עבור הארגון האמריקני HSUS את החסרונות והיתרונות של שיטות כליאה שונות, והגיעו למסקנה שרוב החסרונות הקיצוניים שבולטים יותר בלולים נטולי כלובים אינם מהותיים לשיטה זו. אבק (הגורם בעיות נשימה ונושא חיידקים ווירוסים) מחלות וטפילים מהווים בעיה עקב טיפול לא נכון במצע שעל הקרקע, בלשלשת ובחצר; וניקור הדדי ניתן להפחתה משמעותית על-ידי מבנה לול הולם וטיפול מקומי בבעיות. לעומת זאת, התסכולים האופייניים ללולי כלובים הם בעיות מהותיות לשיטת הכלובים. אומנם אפשר לבנות כלובים מאובזרים גדולים יותר, עם תיבות הטלה משופרות, מוטות עמידה משופרים, משטחים מוגדלים להתפלשות וכדומה – והחיים בכלובים אלה לא יהיו גרועים יותר בהשוואה לחיים בלול נטול כלובים שמנוהל גרוע. אולם לעומת השיפורים האפשריים בלולים נטולי כלובים, לולי כלובים מאובזרים לפי הסטנדרט האירופי אינם מאפשרים מלכתחילה מרחב מספיק ומתקנים סבירים כדי לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של התרנגולות הכלואות בהם. כליאה בלולים כאלה נותרת התעללות גם כאשר הם מנוהלים באופן מיטבי. דו"ח "הצוות המקצועי" של משרד החקלאות מתעלם מכך.
לסיכום: הם מפחדים!
הדיון ביתרונות האפשריים של כלובים מאובזרים מסוימים על פני לולים נטולי כלובים מסוימים – נותר דיון תיאורטי. בפועל, משרד החקלאות בחר לעודד הקמת כלובי סוללה עירומים מאבזרים ולהתיר צפיפות מחרידה בתוכם. כלובים אלה הרבה יותר גרועים מכל שיטת כליאה אחרת – כמעט בכל פרמטר של רווחה – כפי שקובעים גם המקורות שבהם השתמש "הצוות המקצועי". הנימוקים שהכריעו דווקא לטובת כלובים אלה מתעלמים ממחקרי הרווחה מחו"ל ומחוק צער בעלי-חיים בישראל, והם נשענים על תחזיות פסימיות בהיבטים כלכליים, מנהליים וסביבתיים. אולם אפילו נימוקים אלה – הראויים לסקירה ביקורתית נפרדת – אינם מבוססים היטב ואינם מוצדקים ברובם. נראה שהשיקולים העומדים מאחורי הדו"ח וההחלטה שבעקבותיו אינם ענייניים אלא מבוססים על פחד משינוי והתנגדות אידיאולוגית לעצם ההכרה בתרנגולות כיצורים בעלי רגשות וזכויות. במצב זה, השינוי חייב לבוא מתוך לחץ צרכני ואזרחי, בליווי לחץ משפטי ותחיקתי.
פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 421, 25.7.2009.
מקורות
מסמכי משרד החקלאות"הכפלה בגודל השטח למטילה – משרד החקלאות גיבש את מבנה לולי התרנגולות שיבנו במסגרת הרפורמה", (הוד. 300/09), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכת דוברת המשרד, 19.7.2009. דוח הצוות המקצועי לבחינת רווחת המטילות במסגרת תכנית שדרוג לולי ההטלה, משרד החקלאות, 1.7.2009. נאדר מובארכי, דו"ח בנושא רווחת המטילות, משרד החקלאות, תשס"ט.
מסמכי אנונימוס
"אנונימוס: משרד החקלאות מטעה את הציבור" (הודעה לעיתונות), אנונימוס, 20.7.2009. ישראל יוצאת מהכלוב – הרפורמה בתעשיית הביצים ותנאי הגידול של התרנגולות, יוסי וולפסון, פברואר 2009.
הדירקטיבה האירופית
מצב התרנגולות בשיטות כליאה שונות
